PAGE
39
ועדת משנה לתחבורה ציבורית של ועדת הכלכלה
20/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 6 >
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית
יום שלישי, כ"ו באדר התשע"ב (20 במרץ 2012), שעה 9:00

<1. היערכות התחבורה הציבורית לקראת חג הפסח>
<2. דיווח על השינויים שנעשו בסדרי התחבורה הציבורית בתקופה האחרונה>
<3. לקחי ההסעות בתחבורה הציבורית בימי חג הפורים>

חברי הוועדה: >
ישראל אייכלר – היו"ר
ניצן הורוביץ

אורי מקלב

חמד עמאר

>
דרור גנון - סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

ניר גרסון - ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע

יהושע אהרונוב - מנהל משרד אגף התנועה, חברת אגד, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

רונן חליפה - מנהל אגף התנועה , חברת אגד, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

יצחק רודיק - מתאם מגזר חרדי, חברת אגד, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

יעקב באבילה - מנהל תאום תנועה, חברת דן, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

אלי חזקיהו - סגן ראש חטיבת התנועה, חברת דן, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

ציון פת - מנכ"ל קווים תחבורה ציבורית, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

אורלי ארז לחובסקי - מחלקה משפטית, התנועה הרפורמית

דוד דהאן - פעיל, המשמר החברתי

לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז לפלורליזם יהודי

דני קומיסר - מנהל מחקר ופעילויות, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

שלמה רוזנשטיין - חבר מועצת עיריית ירושלים

לאה ורון

אור שושני
<היערכות התחבורה הציבורית לקראת חג הפסח>
<דיווח על השינויים שנעשו בסדרי התחבורה הציבורית בתקופה האחרונה
>
<לקחי ההסעות בתחבורה הציבורית בימי חג הפורים>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הדיון של ועדת המשנה לתחבורה ציבורית של ועדת הכלכלה. הנושאים העומדים על הפרק הם:

היערכות התחבורה הציבורית לקראת חג הפסח. אנחנו יודעים שבימי חג הפסח יש הרבה אנשים שנוסעים באוטובוסים, בפרט אנשים שאין להם רכב פרטי, והם תלויים מאוד באוטובוסים;

אנחנו רוצים לשמוע גם דיווח על שינויים שנענשו בתחבורה הציבורית התקופה האחרונה. שמענו על הרבה שינויים מבורכים, אבל אני מניח שבכל שינוי יש גם בעיות. אנחנו רוצים לשמוע גם על הבעיות;

אנחנו גם רוצים לשמוע על לקחי ההסעות בתחבורה ציבורית בימי חג הפורים. השנה התברכנו בכך שפורים בירושלים היה ביום שישי, ולכן הרבה אנשים לא חגגו פעמיים, ולכן התחבורה לא הייתה נוראה כמו בכל שנה, כאשר אנשים עוברים מהפרזים למוקפים וחזרה.

אולי זה יעזור גם בערב ליל הסדר, שגם יוצא בשישי.

נפתח את הדיון. רונן חליפה, מנהל אגף התנועה בחברת "אגד", בבקשה.

ממה להתחיל, מהשינויים?

קודם דיווח על השינויים.

במהלך השבועיים האחרונים פיתחנו את האשכול הדרומי. עשינו פיצול בין ערד לקריית גת. עד לפני שבועיים היה קו אחד, אבל הקהילות שם גדלו. עשינו קווים מערד וקריית גת לבני-ברק, ירושלים ואשדוד. כמו כן, הפעלנו קווים חדשים בסופי שבוע ממושב קוממיות. אנחנו בהרצה של הקווים, עדיין לומדים אותם, ונעשה התאמות בהתאם להתפתחויות בשטח.

בשבילי זה חידוש של השנה האחרונה שערד וקריית גת מחוברות. הן ערים מספיק חשובות כדי שלכל אחת תהיה תחבורה משלה, לא?

כן, אבל היה לנו רישיון בין ערד לירושלים דרך קריית גת. אבל מכיוון שגם בערד הייתה התפתחות וגם בקריית גת, אז שיפרנו את השירות לשתי הקהילות.

מצוין. וגם בערים – בירושלים ותל-אביב – עשיתם שינויים בתקופה האחרונה?

ברה-ארגון, ביום שישי, שינינו יחד עם "דן" אשכול של 27 או 28 קווים. זה חלק מהפעימה הנוספת של הרה-ארגון. בירושלים עשינו התאמות לרכבת הקלה.

יש פה נציגים של "סיטיפס"? אין. הוועדה הזמינה את "סיטיפס" ופנתה אליה יותר מפעם אחת, גם בנושא ההתנהלות וההתנהגות של הפקחים. לדאבוננו אני רואה שלא הגיעו נציגים. אנחנו נטפל בזה במישור אחר.

אני מקווה שהגיעו נציגים של הנוסעים, כי אני שומע יותר מדי בעיות ברכבת הקלה, בעיקר בתזרים בין הרכבת לאוטובוסים ופחות בתזרים בין האוטובוסים לרכבת. כולנו בטח ראינו את זה שיורדים מאות אנשים מהרכבת והם צריכים לחכות לאוטובוס אחד. נדבר על זה בהמשך, כשהם יבואו.

ארגוני הנוסעים הגיעו.

אז נתייחס אחר כך לעניין של "סיטיפס". רונן, אנחנו רוצים לשמוע יותר על השינויים בערים, אם אפשר. אתה רוצה לפרט?

אני ארחיב על ירושלים. בתקופה האחרונה הרכבת התחילה לפעול, ו"אגד" עשה את ההתאמות שלו לפעימת היובלים. מדובר בכל השכונות מכיוון הדסה, קריית יובל, קריית מנחם, עין כארם להר הרצל. אנחנו עובדים במתכונת הסופית שלנו באשכול הזה. הרכבת עדיין לא עובדת במתכונת מלאה. היא עדיין לא בשיא התדירות שלה. אבל אנחנו פועלים כאילו הרכבת עובדת בנפח מלא.

ועל אף שהיא לא במתכונת המלאה, עומדים עשרות נוסעים וממתינים לאוטובוסים, שלא מגיעים. אז מה יהיה כשהרכבת תהיה בקיבולת מלאה?

אני אסביר בפשטות את הבעיות התפעוליות. כשהרכבת מתעכבת האוטובוסים שלנו לא ממתינים כי יש להם לוח זמנים. מגיע זמן היציאה של האוטובוסים אבל הם יוצאים בלי אף נוסע. אם אנחנו לא נצא בזמן אז ניקנס. לכן כשהרכבת מגיעה כמות הנוסעים מתחלקת על אוטובוס אחד במקום שניים או שלושה שכבר נסעו.

הרכבת עדיין לא מצליחה לעמוד בלוח הזמנים שלה?

לא, הם עדיין לא עובדים לפי לוח הזמנים שנדרש על ידי משרד התחבורה.

דרור, יש תגובה של משרד התחבורה למה שאמר עכשיו איש "אגד"? יכול להיות מצב במדינה שאיננה חלם שאוטובוס יצא ריק כי הרכבת מגיעה דקה אחרי ומורידה מאות אנשים?

אני לא יודע על מה הוא מדבר, ואני גם לא יודע על איזה שעות אתה מדבר. מהבדיקות שלנו – יש לנו מובילי הסברה שפרוסים לאורך הקווים – תדירות האוטובוסים בשעות הבוקר באזור של דרום מערב העיר היא בין ארבע לשש דקות. זאת אומרת שגם אם הרכבת הגיעה באיחור של דקה או שתיים אז זמן ההמתנה הממוצע של נוסע הוא שתיים או שלוש דקות.

האוטובוס לא חייב לעזוב את התחנה בשעה מסוימת?

כשאתה מסיע תדירות של בין 12 ל-14 נסיעות בשעה, זה כבר הופך להיות שירות מוטה ביקוש, ולא על פי לוחות זמנים. כי זה כל כמה דקות אוטובוס וכל כמה דקות רכבת.

אבל עובדה שהוועדה שומעת שנוסעים אוטובוסים ריקים כי הרכבת לא עומדת בלוחות הזמנים. לוועדה מגיעות תלונות הן על הצפיפות והגודש באוטובוסים שעוזבים את התחנות והן על כך שסדרי התחבורה החדשים גרמו לזה שאם בעבר אדם עלה על אוטובוס אחד כדי להגיע מקצה אחד לקצה השני של העיר, היום הוא צריך להחליף שניים או שלושה אוטובוסים, והוא ממתין שעתיים או שלוש. זה משך הנסיעה שלו במשך היום.

אף אחד לא צריך להחליף שלושה אוטובוסים. אני לא מכיר אף מוצא ויעד בירושלים שמצריכים נסיעה בשלושה אוטובוסים.

בשניים לפחות. מה שהיה פעם בקו אחד.

אנחנו שוכחים שיש מערך חדש בירושלים. יש רכבת קלה. הרכבת הקלה קיצרה את זמני הנסיעה בממוצע בין 15 ל-20 דקות בשעות הלחץ. יש לה העדפה בקרוב ל-50 רמזורים מתוך ה-70 שמתוכננים להיות בעוד חמישה-שישה חודשים. זמן הנסיעה של הרכבת מקצה לקצה עומד היום על 47 דקות, כולל עצירה של חצי דקה לפחות בכל התחנות.

אני ישבתי פה בוועדת הכלכלה לפני שנה ומשהו, וכולם הסבירו לי שהנסיעה באוטובוס היא בלתי נסבלת, שהיא לוקחת שעתיים, שיש פקקים אדירים באגריפס, שהנסיעה מסורבלת ואין מצב של העדפה בכבישים, שהקווים של האוטובוס מפותלים וארוכים.

יש שיפור בכל הטענות האלו?

בוודאי. אנחנו כל הזמן בודקים. יכול להיות - - -

אני לא שמעתי, כי יכול להיות שאנשים רק מתלוננים. אבל בכל מה שאמרת עכשיו, במה שציטטת מלפני שנה – איפה השיפור?

בזמני הנסיעה; בבהירות של הרשת – הקווים הרבה יותר ברורים; בשירות הטוב יותר לתוך השכונות באמצעות זה שהפכנו את הקווים המזינים גם לקווים משרתי מוקדים בתוך השכונות כמו למשל מנהלים קהילתיים, בתי אבות ומרכזי קניות. אנחנו שדרגנו את התדירות של התחבורה הציבורית בקרוב ל-30%. כל השירות של האוטובוסים שהיה קודם על הציר של הרכבת – כלומר מה שהרכבת החליפה – חזר כשירות נסיעות לציבור. זאת אומרת שקיצרנו את המרחקים והחזרנו את הקווים. היום המערכת עובדת בהיקף של 130% לעומת קודם.

אם אדם נזקק היום לשניים או שלושה אוטובוסים פלוס זמני המתנה – אז קיצרנו לו את הזמן או הארכנו לו את הזמן?

אני אומר שוב, אני לא מכיר אף יעד בירושלים שנוסעים אליו בשלושה אוטובוסים, אלא אם כן הנוסע לא מכיר את הקווים.

תנסה מהכנסת לרמות.

מהכנסת לרמות יש קו 31, שנמצא פה למעלה. קו 9א וקו 31 מגיעים לרמות. הם נמצאים ליד המשרד שלי. שני אוטובוסים.

דרור, אין הרבה קווים שמזינים אנשים אל הרכבת. אדם צריך לעלות על אוטובוס לרכבת, אחר כך ליסוע ברכבת ואחר כך לקחת עוד אוטובוס. לזה התכוונה המנהלת כשאמרה שלושה אוטובוסים.

זה לא שלושה אוטובוסים אלא שני מעברים.

זה שני אוטובוסים ורכבת אחת.

מה עם פסגת זאב לרכבת.

פסגת זאב היא בכלל בעיה. נדמה לי שביטלו את כל האוטובוסים שם.

לא ביטלו. אני לא יודע מאיפה המידע הזה מגיע.

מהטלפונים שמקבלים בוועדת הכלכלה.

לא ביטלו שום דבר. פסגת זאב מקבלת היום את השירות הכי טוב בעולם. לפסגת זאב יש גם אוטובוס וגם רכבת. לא השתנה שום דבר.

למה אנחנו מקבלים תלונות שלפיהן חייבים ליסוע ברכבת ויש עם זה בעיות?

לפני קצת יותר מעשור המדינה החליטה שהיא משנה את מערך התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים – בונה טכנולוגיות אמינות ומהירות יותר של הסעת המונים. במקביל הוחלט שרשת האוטובוסים תשודרג גם מבחינת הטכנולוגיות של האוטובוסים וגם מבחינת מסלולי הנסיעה. המדינה השקיעה המון כסף, וחלק מהעיקרון של השימוש בתחבורה הזאת – כמו ברבה מקומות אחרים בעולם – הוא באמצעות מעברים. כנראה שהציבור עדיין לא התרגל לנושא ועדיין לא ממש מכיר את השימוש. אנחנו העמדנו לרשותו את כל האמצעים, עשינו עבור התחבורה הציבורית בירושלים מערך הסברתי תקדימי מבחינת משרד התחבורה והמדינה בכלל. כל זאת אחרי השינוי בתל-אביב.

אם כבר הזכרת את תל-אביב – הציבור בתל-אביב מרוצה?

אני אעדכן שביום שישי עשינו פעימה בתל-אביב. אני אישית ניהלתי את זה, לבקשתו של שר התחבורה. שינינו 24 קווים. ותראו איזה יופי – שקט. לא שומעים כלום. הכול בסדר. שינינו בתל-אביב כמות לא מבוטלת של קווים, השפענו על 270,000 נוסעים – ועשינו את זה בצור המסודרת ונכונה. הפעלנו מערך הסברה מאוד מורכב ומתוחכם הכולל אמצעים טכנולוגיים. הוספנו מסלולן בתל-אביב – מוצא ויעד. כל נוסע יכול לבחור היום את הדרך שלו גם באינטרנט וגם במכשירים הסלולריים. הצבנו דיילים חכמים שעברו הדרכות שלושה שבועות מראש, והם יכלו לתת מענה מלא מכל נקודה לכל נקודה. זה כלל איי-פדים. ביום חמישי התחפשתי לנוסע, שאלתי את הדייל ברידינג איך אני מגיע לאסף הרופא, הוא אמר לי שאסף הרופא זה בכלל לא בגזרה שלנו, אמרתי לו: סליחה, אני רוצה להגיע לתל-השומר, הוא אמר לי: תקשיב, אתה עושה ככה וככה. גם אם הוא לא ידע להגיד לי הכול כי הוא התמקצע בשינוי, הוא בכל זאת ידע לתת לי - - -

היו הרבה תלונות על קו 70 לתל-השומר, שמסיים בשמונה בערב ולא פועל עד חצות. הבטחתם לתקן את זה.

הקו סיים בתשע, והארכנו אותו עד 23:00.

יפה.

אחרי 23:00 פשוט לא יהיה לו איך לחזור כשהוא יצא מהמרפאה, אם יש מרפאה ב-23:00. עיקר הפעילות בבתי-חולים מתרכזת בחדרי מיון.

בעניין "סיטיפס" שמענו תלונות, והמנהלת סיפרה לי שממשיכה ההתנכלות של פקחים לאנשים קשישים ולאנשים שלא יודעים. במקום להגיד להם איך לתקן את המעוות, הם נותנים להם דוח של 180 שקל.

או מורידים אותם מהרכבת, לא חשוב איפה.

הייתי עד למקרה כזה בשבוע שעבר. הייתה בחורה צעירה שנכנסה אתי ביחד. היא שאלה את המפקח איפה היא צרכה לשלם. היא אמרה שהיא לא הצליחה לשלם בקופה בחוץ כי זה לא הסתדר שם. הרכבת מיד סגרה את הדלתות והיא התחילה ליסוע. הוא אמר לה לרדת בתחנה הבאה. באו המפקחים האחרים וביניהם הבכיר יותר. ההוא שאל אותו מה לעשות עם המקרה. הוא נתן לה קנס ולא הסכים לדבר אתה יותר. לקחתי את כל הפרטים שלה והשארתי לה את הפרטים שלי. רציתי להביא את זה לכאן.

אולי באמת תעביר אלינו לוועדה את הפרטים של אותו פקח; או "פקיד רכבת", כפי שהוא נקרא בחוק. אנחנו נטפל בזה.

את הפרטים רשמתי על העיתון וזה הלך לאיבוד. אבל השארתי לה את הפרטים שלי, ואם היא תתקשר אז אני אעביר את זה.

דרור, מה התשובה שלך? פשוט "סיטיפס" לא הגיעו, אז אולי לכם תהיה תשובה.

קודם כול, הנושא של הקנסות במסגרת חוק מסילות הברזל עבר פה, בוועדת הכלכלה. הוא נדון כאן. צריך להבין שאין ברכבת הקלה נהג שמבצע בקרה בזמן עליית הנוסע. יש דלתות שנפתחות, והנוסע עולה ונוסע. מטבע הדברים יש רצון של המפעיל לשמור על הפדיון שלו ולדאוג לכך שהנוסע ישלם.

מדובר על מקרים של טעות.

הפקחים של הרכבת קיבלו הנחיות מ"סיטיפס". הפקח צריך להתנהג אל הנוסע בכבוד המרבי ובנימוס, ולא לגרום לנוסע להרגיש שהוא מאוים. לאור הפניות הרבות שהגיעו, גם אלינו, על התנהגות הפקחים לנוסעים - - -

הפקח חייב להציג את עצמו ולהסביר את הקנס?

הם מציגים את עצמם ומסבירים. פשוט יש נוסעים שלא רגילים לעניין ומתחילים להטיח בפני הפקחים האשמות כאלה ואחרות; ויש נוסעים שהם פשוט מבוהלים. משרד התחבורה הולך לעשות שני דברים: אחד, להעביר לפקחים הדרכות מטעמנו שבהן נחדד ונסביר להם את הסמכויות שלהם מבחינה רגולטורית, את הסמכויות של המדינה, את העובדה שהם מייצגי ציבור, מייצגי ממשלה ומפעיל, והם חייבם להתנהג בכל הכבוד הראוי לנוסע. אנחנו נחדד את כל הסמכויות שלהם – מה מותר להם ומה אסור להם, כדי שיבינו את זה בצורה מסודרת; הדבר השני זה מעקב אחרי ההתנהגות שלהם באמצעות בקרים סמויים שיציגו את עצמם ככאלה שלא משלמים או ככאלה שיש להם תקלה. כך נבחן את ההתנהגות שלהם.

יופי. חבר הכנסת אזולאי כבר ביקש מהמחלקה המשפטית שלנו להכין לו הצעת חוק בנושא של לקיחת הסמכות מהפקחים להוריד אנשים מהרכבת, בגלל ההתנהגות הלא נאותה של הפקחים. אז קחו את זה בחשבון, וכדאי שתעביר את זה לחברת "סיטיפס", שאף לא מצאה לנכון להגיע דיון למרות שחזרנו והזמנו אותם.

אני לא מייצג את "סיטיפס" אבל אני אעביר להם הכול.

השכל הישר אומר שכאשר פקח רואה אדם שאינו נראה גנב סדרתי אלא אדם קשיש או כזה שאינו רגיל עדיין לטכנולוגיה הזאת, עליו לוודא שהוא עוזר לו לעשות את זה. האדם הסביר בדרך כלל לא רוצה להרוויח את חמשת השקלים האלה. אחר כך, רק כשהוא רואה שהנוסע לא מתכוון לשלם – רק אז שייתן לו קנס. לא ייתכן שייתנו קנסות לאנשים שאתה יכול להבין... זה ההבדל בין אדם לחמור – אדם מבין מתי האיש לא גנב אלא סתם טעה. לפי הסיפורים שאני שומע, זה כמו רובוט. אתה מכיר את הסרטון שאדם נכנס לבנק ושואל: יש לך אולי עט? אז הוא אומר: כן, ודופק 1.60 שקל; אני יכול לשבת? 1.60 שקל; אני יכול לצאת לשירותים? 1.60 שקל; אז הוא שואל: מה זה?; זה שירותים בנקאיים. הגישה הזאת צריכה להשתנות ב"סיטיפס". אתה אומר שאתם עוסקים בכך?

אנחנו נעשה את הפיקוח על הפקחים ובמקביל נקים צוות שיבחן את תלונות הנוסעים שקיבלו קנסות.

שימו שלטים ברורים בכניסה לדלתות שאומרים שאין כניסה בלי כרטיס.

יהיה שילוט בקרוב. הוצאנו הוראה מפורשת ל"סיטיפס" לשלט בצבע זוהר את עניין התיקוף.

זה מבלבל, יש כאלה שעדיין לא יודעים איך להתנהל עם הדברים.

הרב יצחק רודיך, לגבי הקווים הפנימיים – אחד הדברים שדובר עליהם זה שיתייעצו עם השכונות בקשר לבעיות מקומיות.

במיוחד אנשים חדשים שמגיעים לעיר, שלא יודעים מה קורה בפה בכלל.

סיימנו את עניין "סיטיפס", בפרט שהם לא נמצאים. בוא נעבור לקווים הפנימיים, לשינויים שרונן הזכיר בתוך הערים. קיבלתי תלונות על קו 3 למשל, הקו לכותל. אתם מכירים בוודאי לא פחות טוב ממני את הבעיות. אתה יכול להתמקד בשינויים הפנימיים בתוך השכונות. האם הייתה התייעצות עם התושבים? האם האנשים מרוצים?

בכל שכונה יש מינהלת. יש מינהלות שהן יותר דומיננטיות ויש כאלה שפחות. קו 3 שייך למינהלת רוממה. יש שם בחור פעיל מאוד, הרב ברוך ברנדווין, שאנחנו עומדים אתו בקשר שוטף. קו 3 הוא קו שעוד לא עבר שום שינוי. זה קו שמגיע לכותל, וכולנו יודעים מה קורה באזור הכותל, בפרט בימי שני וחמישי או ערב ראש חודש. כמעט בכל שני וחמישי יש עומס מסוים בכותל. אגב, בשבועות האחרונים היו לא מעט פעמים שהיינו צריכים לתגבר את הקווים בגלל גדולי ישראל שלצערנו נמצאים בבתי-חולים. למרות ההתראות הקצרות, קווים 1, 2 ו-3 תוגברו. צריך להבין שברגע שמגיעים מספר קווים לא גדול לאזור אגן הכותל והמשטרה לא יכולה להעלות את כולם לתוך מעלה גורן, המשטרה שולחת אותם. גם אין מקום לעצור שם, לכן גם לוח הזמנים משתבש בעקבות כך.

אני קיבלתי תלונה שהמסלול לא נכנס למשל לרחוב צפניה ולעוד כל מיני שכונות שמאוד מקושרות לקו 3.

לגבי השינויים הפנימיים אנחנו עומדים בקשר מול משרד התחבורה. כל השינויים נעשים בתיאום. יש קווים שכבר התחילו כן להיכנס לרחוב צפניה. צריך גם להבין שאמנם קו 3 היה פעם קו מיתולוגי, אבל היום יש גם קו 10 וקו 59 שנותן מענה לאזור גאולה משכונות הצפון. כך שקו 3 גם הפך לפחות רלוונטי לאזור גאולה. נכון שהוא לא נכנס לצפניה, אבל השאלה אם אנחנו רוצים להעמיס את צפניה שוב בכל כך הרבה קווים.

אני, שיש לי רכב פרטי, בוודאי שלא. אבל היות שגרים שם הרבה אנשים שאין להם רכב פרטי והם זקוקים לאוטובוס, בפרט לכותל ועוד כל מיני מקומות, להם זה חשוב.

אנחנו זוכרים שיש שתי סיבות שקו 3 לא נכנס לרחוב צפניה. סיבה אחת היא שהייתה לצערי אלימות ברחוב מאה שערים, והסיבה השנייה היא עבודות שיש ברחוב צפניה.

היו.

בסך הכול, כל הזמן נעשות התאמות מול הצרכים. את הדבר הזה אפשר לבדוק שוב, אבל בגדול אנחנו חושבים שכשיכלו להפעיל אותו אז הפעילו אותו בצורה מסודרת.

בגדול, אתה אומר שיש התייעצות עם תושבי השכונות.

בוודאי. לא תמיד אפשר לקבל כל דעה, אבל בוודאי שיש התייעצות.

הרב שלמה רוזנשטיין, אתה – גם בתור חבר מועצת העיר – רוצה להתייחס לעניין ההתייעצות?

ברור שמתקיימת התייעצות.

אגב, בתל-אביב היו המון התייעצויות עם השכונות. כמעט עם כולן. היו אפילו קבוצות שהתווכחו בתוך השכונות. מה קורה בירושלים בעניין ההתייעצות?

יותר משלוש שנים, עוד לפני הפעימה הקודמת שנעשתה בקווי ה"שישימים" וכולי, אנחנו מקיימים התייעצויות עם כל ועדות התחבורה השכונתיות – עם מנהלים קהילתיים, נציגי התחבורה, נציגי מוקדי פניות הציבור. אנחנו נפגשים אחת לתקופה מסוימת עם כל מי שפועל בצורה רשמית כלשהי מטעם שכונה מסוימת בנושא תחבורה. כמובן שכל השינויים מתוכננים יחד אתם וכל הבקשות נשמעות בקשב רב.

למשל הקשר בין שכונות הצפון לבית וגן – איך המצב שם?

אני רוצה קודם להתייחס לנושא של קו 3. מה שהרב רודיך אומר נכון מאוד. מאז פעילותם של קו 10 וקו 59, שהיה בעבר 49א, הזיקה של רוב שכונות הצפון לשכונת גאולה מתקיימת באמצעות הקווים האלה בתדירות גבוהה מאוד. קו 59 הוא קו חזק מאוד. נשאר חלק אחד חשוף בקישור לגאולה, שהוא מבעלז ומטה. רחוב עזרת תורה ורחוב עליית כהן הם שני הרחובות היחידים שבעבר היו מקושרים באמצעות קו 3 והיום אין להם קישור לגאולה על ידי חיבור מרחוב צפניה. במפת התכנון העתידית של השינויים הצפויים משולב קו שייתן את המענה לכך.

מה זה עתידי?

אמורים להיות שינויים בירושלים, שבאחד מסבבי השינוי העתידי מתוכנן קו שייתן את המענה לפרט הזה.

יש תאריך?

לא, אין עדיין תאריך. הדברים עדיין לא סגורים. אני רק רוצה לציין דבר נוסף: למחרת חג הפסח יתחילו עבודות תשתית ברחוב מלכי ישראל, כך שכל הסיפור של הקישור לגאולה יקבל שינוי מאוד משמעותי. כמובן שיבוא על כך פרסום ומידע כמו שצריך.

מה עם קו 57?

אין כיום קו כזה. מתוכנן קו עתידי שייקרא 57?

מתי?

זה גם במסגרת מערכת השינויים העתידית.

אולי דרור יודע את התאריך?

אין לנו תאריך כרגע. אנחנו כרגע נערכים עם "סיטיפס" להסכם שני בתהליך שלנו מולם. ברגע שיהיה, אנחנו נוכל לגזור אחורה פעימות.

אפשר לסכם שאתם תשבו עם הוועדות ומינהלות השכונות?

אנחנו יושבים כל הזמן באמצעות צוות תכנית אב תחבורה ודרור ומשרד התחבורה - - -

במקום שנקבל את התלונות אחר כך.

אנחנו יושבים כל הזמן. כמו שאמר הרב רודיך, כמובן שלא ניתן להיענות במאה אחוז לכל בקשה, אבל אנחנו שומעים כל דבר. אני חושב שכבר היום אנחנו נמצאים במצב של 99% מענה לכל הבעיות שנוצרו.

ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לומר עוד מילה אחת. יושבים פה אנשים גם של משרד התחבורה וגם של "אגד". מגיע לגופים האלה כל הקרדיט – אנחנו במוצאי שני מבצעי תחבורה מאוד גדולים ודרמטיים: פורים, שעבר עלינו לטובה בשקט מופלא ובהתנהלות למופת של התחבורה הציבורית. הייתה השקעה אדירה של משרד התחבורה בפרסום, מידע ותיאום. הייתה פעילות מצוינת של "אגד" כמפעילים, וגם של "עלית" ושאר מפעילי התחבורה הציבורית. הרבה שנים אנחנו לא זוכרים פורים כזה טוב; האירוע השני הוא האירוע המצער מאוד של פטירת האדמו"ר מוויזניץ וההלוויה שלו. גם כאן תפעול התחבורה הציבורית, כמובן בשיתוף משטרת התנועה הארצית ותחנות השיטור המקומיות, נעשה בצורה יוצאת מן הכלל, ומגיע על כך קרדיט.

לפני שבאת הזכרנו את העניין של פורים. בדרך כלל כל שנה אחרי פורים יש לנו ים של תלונות. אבל הפעם לא. אני ייחסתי את זה גם ליום שישי, אבל גם ביום שישי יכולות להיות תקלות.

אני רוצה להוסיף שאמנם פורים יצא ביום שישי, אבל 14 שנה לא היה חג שושן פורים שיצא ביום שישי. בעשר השנים הבאות זה הולך לצאת עוד ארבע פעמים, כשהפעם הבאה תהיה עוד שלוש שנים. להיערך לחג שלפני 14 שנה כמעט שום קו חרדי לא עבד בו ולעבור אותו בהצלחה – זה לא בגלל שיום שישי יצא על שושן פורים. אנחנו עשינו את מה שצריך לעשות. בחלק מהפעמים עשרות אוטובוסים חזרו ריקים, בעיקר ביום שישי. הסנכרון מול עיריית בני-ברק וירושלים, מול משטרת התנועה, מול הפיקוח העירוני בכל מקום ומול משרד התחבורה עבד בצורה יוצאת מן הכלל. זה מביא אותנו למסקנה שככל שמתאמים את המערכת מוקדם יותר זה עובד יותר טוב, וככל שנציגי הקהילות השונות מתאמים את האירועים השונים אז התוצאה היא תוצאה טובה.

שמחות אפשר לתכנן, אבל לוויות אי אפשר לתכנן. "כי לא ידע האדם את עתו וקצו".

הלוויה זה סדר גודל של יותר מ-500 אוטובוסים, ו"אגד" נטלה את רוב הפעילות הזאת. במקרה, אני, יחד עם הרב רוזנשטיין, תיאמתי מטעם חסידות ויז'ניץ את כל מערך התחבורה הכללית בהלוויה הזאת, אבל היה תיאום גם מול ענף התנועה במרחב דן וגם מול קצין האג"ם במשטרת התנועה הארצית. אנחנו לא ראינו את המראות שהיו בהלוויה של הרב לבקוביץ' ז"ל.

אני רוצה לפנות לנציג חברת "עלית", מר ציון פת. אני אתחיל בקשר לתלונות שקיבלנו על הרב-קו בעניין הסנכרון בין החברות השונות. ציון, אולי תתייחס לכך. או שאולי תתחיל עם ההיערכות שלכם ב"בית"ר".

אני אספר על ההיערכות ואתייחס גם לנקודה.

אבל תתייחס מאוד, כי אני יודע על מקרה של מישהו שקנה כרטיס באגד; עלה אצלכם ב"בית"ר"; ואמרו לו שאגד זה של נוער, ואתה לא נער; אז הוא אמר שהוא לא שילם על נוער אלא על רגיל. הוא הלך בחזרה לתחנה של "אגד" בשמגר; הם בדקו במחשב ואמרו שהכרטיס בסדר גמור; הוא עלה עוד פעם לאוטובוס ושוב המחשב של "בית"ר" אמר שהכרטיס שלו לא בסדר. יש בעיות בין החברות?

אני אתחיל בכך. בתחילת הדרך אכן היו בעיות בסנכרון בין "אגד" ל"עלית". המערכות שלנו לא היו מסונכרנות. עד היום, דרך אגב, המערכות שלנו לא מסונכרנות עם הרכבת הקלה. זה עדיין בטיפול של משרד התחבורה, ואני מקווה שיימצא לזה פתרון כמה שיותר מהר. אני לא יכול להתייחס נקודתית לאירוע שהבאת.

הבאתי את זה רק כדוגמה.

אנחנו לא מכירים הרבה דוגמאות כאלה.

יש סנכרון בין "אגד" ל"עלית"?

היום ישלנו סנכרון בחופשי-חודשי, אבל בכרטיסיות עדיין לא. יש בעיה טכנולוגית בהתאמות.

עם "אגד".

עם "אגד". גם בכרטיסיות אין עדיין פתרון. יש פתרון לחופשי-חודשי.

משרד התחבורה סבסד את החופשי-חודשי במגמה שיהיה שימוש מסיבי בתחבורה ציבורית. אנחנו הוזלנו את החופשי-חודשי ב"בית"ר" ועשינו את המעבר ל"אגד" כדי שאנשים שיש להם חופשי-חודשי והם נוסעים קבועים בתחבורה יוכלו ליהנות מכל העולמות.

לגבי נסיעות בודדות, יש קושי טכנולוגי להתאים אותן מבחינת המערכות. עובדים על זה ואני מקווה שזה יהיה בקרוב. זה עניין של קודים וטכנולוגיה. זה טכני. לגבי "סיטיפס" זה עניין של הסכמים - - -

אבל הסיפור שאני קיבלתי מאותו בחור היה כל כך לא ייאמן שאני חשבתי שהוא טועה באיזה מקום. אמרתי לו ללכת לבדוק בתחנה של "אגד" בשמגר. הוא הלך ובדק, ואמרו לו שהכרטיס שלו בסדר גמור. אז אמרתי שאו שהבחור לא בסדר או שאני לא בסדר. כי אם "אגד" אומר שכרטיס בסדר, והנהג של "בית"ר" אומר פעמיים שהכרטיס לא בסדר... עכשיו אתה אומר שזו פשוט בעיה של טכניקה. למה האזרח הפשוט צריך לתקן את הטכנולוגיות האלה?

הוא לא צריך. לא היה לו, ואנחנו רוצים להוסיף לו.

מה זאת אומרת? הוא שילם.

רגע, רגע, הוא יכול ליסוע ב"אגד" בנפרד והוא יכול ליסוע ב"בית"ר" בנפרד.

אבל הוא שילם 57 שלקים בכרטיס שלו. זה לא שקל או שניים.

אבל הוא לא קנה נסיעה ב"אגד".

הוא כן קנה ב"אגד".

אז אם הוא קנה בנפרד ב"אגד", אז אין בעיה טכנולוגית.

לא, הוא קנה ב"אגד" ונסע ב"בית"ר".

משהו פה לא ברור.

הוא קנה ב"אגד" - - -

מה הוא קנה? הוא קנה נסיעה של "אגד", לא של "בית"ר". הוא לא יכול לקנות ב"אגד" נסיעה של "בית"ר".

זאת הבעיה – הוא לא יודע וגם אני לא ידעתי. הרי כל העניין של הרב-קו - - -

הרי לאן ילך הפדיון?

הרעיון של רב-קו, להבדיל מהכרטיסיות של העבר, הוא שהרב-קו תופס בכל מקום.

רב-קו הוא פלטפורמה שמייצרת סטנדרטיזציה כללית לכל ענף התחבורה הציבורית. זה כמו כרטיס אשראי שאתה יכול לקנות בו בכל החנויות.

נו, אז למה הוא לא יכול ליסוע בכל החברות?

כי אם קנית בחנות אחת, זה לא אומר שאתה יכול לקחת את המוצר ולהחליף אותו בחנות אחרת.

אבל בכרטיס אשראי אני נכנס לכל חנות שאני רוצה.

גם הרב-קו עובד ב"אגד" ובבית"ר עלית. אבל אתה לא יכול לרכוש כרטיס של חברת "עלית" ב"אגד". כי "אגד" לא מסיעה את "בית"ר" ו"בית"ר" לא מסיעה את "אגד".

אבל הוא עשה את זה ברב-קו.

זה לא קשור.

יש שני סוגי הטענות ברב-קו: יש מושג שנקרא "ערך צבור" – שאתה טוען בכסף - -

זה מה שהוא עשה.

אין את זה.

- - ואז השימוש יכול להיות כלפי כל החברות.

אבל זה לא קיים. השימוש הזה לא קיים. זו טכנולוגיה שלא - - -

הוא אומר לך שזה לא קיים.

זה לא קיים.

איך האזרח הקטן יודע שזה לא קיים?

הוא יודע כי הוא קונה חוזה. כמו שהוא קנה כרטיסייה מנייר, ככה הוא קונה אותה היום באמצעות הרב-קו. הוא יודע מה הוא קנה.

מה הוא קנה? הוא קנה רק כרטיסייה ליסוע ב"בית"ר"?

הוא לא יכול לקנות ב"אגד" כרטיסייה ל"בית"ר".

אבל לא זה היה הרעיון של הרב-קו, שהוא ישמש לכלל התחבורה הציבורית?

לא, לא.

לא כל חוזה מתאים לכלל התחבורה הציבורית. מי שקונה חופשי-חודשי בתל-אביב לא יכול ליסוע בירושלים.

על שולחן ועדת הכלכלה יש כמעט שנתיים הצעת חוק שעוסקת בין היתר ברב-קו, המכונה "כרטיס חכם" בהצעת החוק. עד לתאריך הזה – והיום ב-14:30 יש ישיבה בראשותו של חבר הכנסת יריב לוין, בין היתר בנושא הרב-קו – עד היום עוד לא הצליחו להסדיר את הנושא הזה, והנה אנחנו שומעים שנוסעים נפגעים.

הדיון אצל חבר הכנסת לוין הוא בנושא של אבטחת מידע וחוק הפרטיות מבחינת הכרטיס.

לא רק.

בעיקר.

במסגרת הסדרת נושא הכרטיס החכם, עלו השאלות לגבי אבטחת מידע ופרטיות. אבל זה לא רק זה. כל הצעת החוק נועדה להסדיר את נושא הרב-קו בעולמנו.

מאה אחוז. אבל צריך להבין שכל העניין הכלכלי לא קשור לכרטיס, אלא הוא עניין של הסכמים בין החברות למדינה, ובו המדינה או מסבסדת את ההסכמים או מייצרת מערך - - -

אפשר להציע למנהלת הצעה לסדר היום: להוציא את המילה "חכם" מהכרטיס. אנחנו הולכים לדון בוועדת הכלכלה על הכרטיס החכם, אבל מי אמר שהוא חכם?

הרב אייכלר, הכרטיס חכם. הוא יודע לבצע פעולות שלא היו ניתנות באמצעים הקודמים. אבל צריך להבין - - -

אבל אם אמרת שאלה בעיות בטכנולוגיה אז אפשר ששני מתכנתים ישבו כמה שעות ויגמרו את זה.

אבל זה לא רק טכנולוגיה. אם אתה מעוניין לשמוע אני מוכן להסביר. יש גם עניין טכנולוגי וגם הסכמים כספיים בין החברות לגבי העובדה שנוסע עובר מחברה אחת לאחרת. אתה כחברה צריך איזושהי ערבות שהחברה השנייה תעביר לך את הפדיון. יש גם עניין של סבסוד של הכרטיס.

יש פה התחשבנויות בין חברות. כמו שיודעים לעשות את זה בכרטיסי אשראי.

נכון. אבל זה משהו שהוא יותר מורכב. הכרטיס הוא בסך הכול מסכן. תאמין לי, הכרטיס לא קשור לזה.

אתה מסכים שהוא לא חכם.

תאמין לי שהוא חכם.

אתה צריך לראות את הסבל של הנהגים והנוסעים בגלל הכרטיס.

זה כבר עניין אחר.

בסוף הנהג יזרוק את זה. יעיף את זה - - -

זה כבר עניין אחר. תראו, אנחנו - - -

אבל המסלקה קיימת בין "אגד" לרכבת הקלה? או שאני טועה?

לא, אין מסלקה. יש כרגע מערכת של הסכמים בין "אגד" לרכבת הקלה.

זה עובד היום בין שתי חברות שונות לגמרי.

זה עובד גם בין "אגד" ל"דן" וגם בין "בית"ר" ל"אגד" וגם בין "סופרבוס" ל"אגד", אבל ברגע שאתה רוצה לעשות את זה לא רק בצורה בילטראלית אלא בצורה רבת מפעילים, זה יותר מורכב.

מה שאנחנו רוצים לשמוע ממך, דרור, זה מתי אתה חושב שזה יהיה. הסברת את הבעיות מאוד יפה, אבל מתי זה יתוקן?

עד סוף השנה הזאת מתוכנן להיפתח מרכז סליקה ארצי שבו נוכל לסלוק את כל מפעילי התחבורה הציבורית. כך נוכל לייצר מצב שבו לא תהיה בעיה של מעבר של נוסע בין מפעיל למפעיל.

מי יתפעל את זה? תעשו מכרז?

כן. בנק דואר זכה במכרז. הוא יעשה את המסלק הזאת. לבנק הדואר יש יכולות, כי הוא גם בנק וגם יש לו יכולות סליקה מתקדמות. הוא עושה זאת בשיתוף עם חברת IBM, שמלווה את הפרויקט הזה. ליכולת הסליקה אנחנו נגיע בסיף השנה.

במקביל אנחנו עובדים על כל ההסכמים. צריך להבין שההסכמים האלה עולים למדינה הרבה כסף, כי בסופו של דבר סכום החלקים הוא יותר מהשלם. זאת משום שאתה רוצה להוזיל את המחיר לנוסע. זאת לא חוכמה להגיד לנוסע לשלם כרטיס של 15 שקלים גם לבית"ר וגם ל"אגד" בכרטיס אחד. הרעיון הוא שאם אתה כבר משלב את הכרטיסים, אתה גם מוזיל את זה ומעודד את הנוסע להשתמש. ואז המדינה מסבסדת ומעמידה ערבויות וביטחונות, והיא צריכה גם ליצור מהלך של העברת תשלומים. יש גם עניין של שגויים. זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נשמע.

אילו אמצעי תחבורה יכלול השיתוף הזה?

את כל אמצעי התחבורה, כולל רכבת ישראל.

והרכבת קלה והמפעילים השונים?

גם את הרכבת הקלה, רכבת ישראל ואת כל מפעילי האוטובוסים.

אבל אמרת "עד סוף השנה" – השנה העברית מסתיימת בעוד חצי שנה, השנה הנוצרית מסתיימת בעוד שלושת רבעי שנה. היית אומר "חודש" או "חודשיים" – זה נשמע סביר. אבל מה זה סוף שנה?

אתם צריכים להבין שלהרים מערך כזה, מבחינת המדינה מדובר על קרוב ל-6 מיליון נוסעים. זה המון. ואם תכפיל את זה במכפלות של שנה ובכמות המפעילים שקיימת ובכמות החוזים, שזה סוג הכרטיסים, ועל זה תוסיף את הזכאויות שיש לנוסעים ועל זה תוסיף עוד אלף ואחד מרכיבים – אתה תבין שלא מדובר פה בסתם רכישה בכרטיס אשראי, שיש בה טרנזקציה פשוטה אחת. זה מאוד-מאוד מורכב. זה דורש גם הרבה ערבויות של המדינה, וזה דורש הסכמות של האוצר. זה לא פשוט. זה משהו מורכב.

בוא נאמר שדעתה של הוועדה אינה נוחה מבחינת התאריך. אתה מציג את זה כאילו לא מדברים כבר שלוש או ארבע שנים על הרב-קו. אתה מחזק את הטענה של הוועדה מלפני שנה, שלפיה אסור להכניס את הרב-קו לפני שהוא מושלם, או שצריך להכניס אותו ביחד עם כרטיסים ישנים. אם נוצר מצב שהאזרח הפשוט עולה, והוא לא מבין מה שאתה מבין, ונתקע עם 57 שקלים בכרטיס של "אגד", ועולה על אוטובוס של חברה אחרת ומנסה להעביר ויוצא בבושות והנהג המסכן מנסה לתת לו את זה – אז לא היו צריכים להתחיל את הרב-קו בדרך כזאת.

אבל המקרה שציינת לא קשור.

למה? זה בדיוק.

זה לא בדיוק. אתה לא יכול ליסוע עם כרטיס של "אגד" בחברה אחרת, כמו שאני לא יכול להיכנס להצגה ב"הבימה" עם כרטיס של תיאטרון ירושלים.

אבל אמרת שעם כרטיס אשראי אני יכול להיכנס לכל החנויות.

אלא אם כן קנית כרטיס שהוא מיועד לכל התיאטראות בכל מדינת ישראל. לזה מיועד הרב-קו.

לא, הרב-קו נועד, בין השאר, לאפשר רכישה של מספר כרטיסים, ובעתיד גם לתפקד כארנק אלקטרוני.

אם אתה לא נותן לנו תאריך יותר מוקדם אז - - -

אני מקווה שנעמוד בתאריך שציינתי. זה מאוד מורכב, ואנחנו עובדים בצורה אינטנסיבית כדי לעמוד ביעד הזה.

הפרענו למר ציון פת לדבר, אז בבקשה.

אני רק מבקש לעדכן שחברת "עלית" התמזגה עם חברת "קווים", וכיום אני משמש מנכ"ל של חברת "קווים", ו"עלית" היא סניף בתוכה. חברת "קווים" מפעילה היום שלושה אשכולות: אשכול בבית"ר עלית, אשכול באזור פתח תקווה וקריית אונו, ואשכול בעפולה. בבית"ר עלית התחלנו בסוף שנה שעברה להפעיל קו חדש מקריית ספר ומודיעין עלית לבית"ר עלית בתדירות של שש נסיעות ביום, ובסופי שבוע הוא מתוגבר. באופן קבוע אנחנו מתגברים את השירות בלפחות 8% בשנה בבית"ר עלית, גם בקווים הפנימיים וגם בקווים לירושלים, בית שמש ובני-ברק. בימים אלה אנחנו מסכמים חמש שנות פעילות ב"עלית", תחת הכותרת של חברת "עלית" הקודמת. אני חייב לציין בסיפוק שיש גידול משמעותי מאוד בכמות הנוסעים, גידול שאין לו אח ורע בשום מקום. בקווים הפנימיים למשל יש גידול של יותר מ-300%. זו לא טעות – למעלה מ-300% בכמות הנוסעים קווים הפנימיים.

מתי החלו הקווים הפנימיים?

בתחילת הדרך.

כבר חמש שנים?

בחברה הקודמת הופעלו ארבעה אוטובוסים, והיום אנחנו מפעילים 32 אוטובוסים בקווים הפנימיים ביישוב בלבד.

לגבי אשכול המרכז – אנחנו היינו שותפים לרפורמה בעיקר בקטע של המעברים באשכול המרכז. אנחנו מזהים עלייה משמעותית של למעלה מ-10% בכמות הנוסעים באשכול המרכז, בעיקר בבקעת אונו ובעיקר במעברים בין החברות השונות, מה שככל הנראה מעיד על ההצלחה של הכרטיס האחד והמעברים בין החברות.
לעומת זאת, צר לי להגיד שבעפולה – שמוגדרת פריפריה – למרות כל הרצון לעודד את הפריפריה, אנחנו לא מצליחים לקדם שם תוספת נסיעות. יש שם צורך משמעותי. יש פניות רבות של היישובים, אבל העניין הזה תקוע כבר הרבה זמן בגלל בעיות תקציביות. אנחנו לא מצליחים לתת שם שירות. יש שם יישובים שאין להם שירות של תחבורה ציבורית בכלל.

בעיות תקציביות של מי?

אני לא יודע, אני לא אחראי על התקציב. אלה התשובות שאני מקבל.

אתה החברה, אתה יכול להפעיל.

לא, לא, אני צריך אישור. אני לא מפעיל ללא רישיון וללא אישור של משרד התחבורה.

אני רוצה לציין שכשהייתי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור כשהייתה החברה הקודמת, לא היה יום שלא הגיעו המון-המון תלונות על ההסעות מבית"ר. זה היה קטסטרופה. מאז שזו החברה החדשה "עלית" אנחנו ממש לא שומעים תלונות, ואני יודע שזה ציבור שמאוד תלוי באוטובוסים כי יש לו מעט מאוד רכבים. אם אין הרבה תלונות, ואם אתה לא שומע מאתנו ואני כמעט לא זיהיתי אותך – סימן שהמצב טוב. הלוואי שיהיה ככה בעפולה. דרור, מה הבעיה בעפולה? סבסוד?

יש לנו בעיה כרגע שבתכנית העבודה שלנו השנה יש תוספת של 850 מיליון שקל בתקציב הסובסידיה, כי אנחנו מתכננים גידולים. משרד התחבורה רוצה ליצור גידולים גדולים, והתקציב לכך עדיין בדיונים עם האוצר. חלק מזה זה גם השדרוגים שמתוכננים להיות בעפולה וגם במגזר הערבי. אנחנו מקדמים שדרוג אדיר במגזר הערבי. גם במגזר הבדואי. בכלל, כל מכרזי התחבורה הציבורית אמורים לצאת לסבב נוסף במהלך השנה הקרובה. יש לנו גם גידול בסובסידיה ייעודית. יש יותר אוכלוסיות שמשתמשות בתחבורה הציבורית שמקבלות הנחה, ויש כמובן התייקרויות של הדלק, והן משפיעות באופן ישיר על התחבורה הציבורית מבחינת עלויות התפעול.

הסבסוד שלכם עולה בגלל עליית מחירי הדלק?

בוודאי. אנחנו מממנים חלק מההתייקרויות למפעילי התחבורה הציבורית.

מעבר לסובסידיה שאתם נותנים להם?

בוודאי. אם אני לא אעשה את זה אז המחיר של הנסיעה יעלה בהתאם. אני רוצה להשאיר מחיר נסיעה נמוך לנוסע באמצעות סבסוד של הוצאות התפעול.

נשאר לנו הסעיף של היערכות התחבורה לקראת חג הפסח.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים לפני שעוברים לזה. אני מארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, ואני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהועלו פה באופן כללי. הנקודה הראשונה שהעלה פה דרור היא הנושא של בתי-החולים. הוא למשל אומר ששעות של קו 70 הוארכו. אני בדקתי בסמארטפון את שעות הפעילות של הקו הזה – הוא עדיין פועל עד רבע לתשע בערב.

אבל יש את קו 104, שהארכנו אותו לבית-החולים.

מה בדקת בסמאטרפון? באיזה אתר?

בדקתי את שעות הפעילות באתר "כל קו".

אז אולי זה לא מעודכן.

איזה בית-חולים?

קו 70, בית-חולים "שיבא". אבל זה לא העניין – יש בעיה גדולה מאוד - - -

רגע, מר גנון, אתה תוודא את הנקודה הזאת?

יש קו 104, שעכשיו שונה - - -

אני שאלתי על קו 70, ואמרו לי שהוא התארך. 70 מגיע עד תל-אביב.

הוא פועל עד רבע לתשע.

הוא אף פעם לא עבד עד השעות האלה.

גם קו 70 לא עובד עד רבע לתשע. אולי יש טעות בבדיקה.

הוא פועל עד שעות מאוחרות רק במוצאי שבת.

קו 70 מעולם לא עבד עד השעות האלה. הקו היחיד שהגיע לבית-חולים ועבד עד השעות המאוחרות הוא קו 35, שהגיע עד בית-החולים וביטלנו אותו במסגרת הארגון מחדש. מה שעשינו עכשיו זה שהארכנו את קו 104 לתל-השומר, והא למעשה מחליף את קו 35, שעבד עד השעות המאוחרות. למעשה הוא עובד עד גמר שירות. הוא יוצא מבית-החולים עד גמר השירות.

אבל המסלול של קו 70 שונה לגמרי.

בסדר, אף פעם קו 70 לא עבד עד השעות האלה.

זה שקווים אף פעם לא פועלים עד שעות מאוחרות זה לא אומר שהם לא אמורים לפעול. למה קו 82 למשל, שמחבר את כל בתי-החולים של פתח-תקווה, לא פועל במוצאי שבת או אחרי עשר בלילה? זה הקו היחיד שהמגיע ל"שניידר" ולבית-חולים השרון מתל-אביב.

בוא תקבל תשובות על כל השאלות. מר חזקיהו, דרור גנון אמר שיאריכו את קו 70 עד 23:00. הארכתם או לא?

עד כמה שאני זוכר, לא הארכנו אותו עד 23:00 בלילה - - -

לא דיברתי על קו 70, דיברתי על הקווים הזהים שמשרתים את בית-החולים.

קו 70 הוא קו מרכזי.

בכל רשת קווים יש הרבה קווים. תמיד אני אוכל להגיד על קו אחד שכן וקו אחר שלא.

קו 70 הוא קו מרכזי.

אני קיבלתי המון פניות של תושבי תל-אביב על קו 70. תאריכו אותו עד 24:00.

24:00 זה לא - - -

זה קו ארוך שמשרת את תל-אביב ולא רק - - -

זה קו שמגיע לרוטשילד, לשאול המלך - - -

בדיוק, זה קו חשוב מאוד.

יש לך קווים אחרים שמגיעים.

סליחה, במסגרת הרפורמה, בתיאום עם משרד התחבורה, חברת "קווים" האריכה את קו 69 לתוך בית-החולים תל-השומר. הוא לא עבד לפני כן במסלול הזה. הוא נכנס לתל-השומר, נוסע לתל-אביב, והוא עובד עד 23:30.

קו 69 עושה סיבוב בגבעת שמואל. זה לא קו - - -

נכון. הוא עובר דרך קריית שמואל, נוסע לתל-אביב ועובד עד 23:30 בלילה. הוא בא כפתרון לקו 70.

לא, קו 69 הוא פתרון לקו 7, שנסע לבני-ברק וקוצר ל - - -

לא, קו 69 נכנס לבית-חולים תל-השומר כדי לתת מענה לבית-חולים תל-השומר.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה.

דיברת על קו 82.

דיברתי על קו 82 בפתח תקווה, שמגיע לבתי-החולים בלינסון, שניידר, השרון ובית רבקה. הוא מגיע לכל בתי-החולים של פתח תקווה, והוא גם משרת את תושבי פתח תקווה שרוצים להגיע למקומות הבילוי באזור רוטשילד או באזור קינג ג'ורג'. זה קו שפועל במפרקיות ועמוס במשך כל שעות היום. באופן תמוה הקו הזה לא פועל במוצאי שבת ולא פועל אחרי השעה 22:10. הנסיעה האחרונה שלו מכיוון תל-אביב היא ב-22:10. לא ברור למה קו שנוסע כל עשר דקות בשעות היום, ואינו נחשב קו אזוטרי, והוא הקו היחיד שמגיע לבית-החולים שניידר – שזה בית-חולים שמגיעים אליו מכל רחבי הארץ – למה בכלל במוצאי שבת אין גישה לבית-החולים הזה.

בז'בוטינסקי כל קו מגיע לשם.

כל קו מגיע לשם.

אנחנו הופכים את הדיון לדיון פרטני.

כי כשאנשים פונים אז זה פרטני מאוד.

זה לא פרטני מאוד.

משרד התחבורה מתלוננים שאנחנו נכנסים יותר מדי לפרטים.

לזה מיועדת ועדת משנה. בוועדת משנה בהחלט אפשר להיכנס לפרטים.

אין לי בעיה שניכנס לפרטים. אבל אם יעבירו לי דברים בצורה מסודרת, אני אבדוק את זה. אבל אני לא אשב כאן עכשיו ואגיד מה כן ומה לא.

אתה לא חייב לתת תשובה עכשיו, אתה יכול להגיד שתבדוק.

אפשר לקבל בצורה מסודרת, ואנחנו נתייחס לזה בצורה מסודרת, ובמידה שלא נתייחס אז אפשר להגיד: אני לא קיבלתי את זה.

אבל ארגון נוסעי התחבורה הציבורית שלח לכם דוח על נסיעות במוצאי שבת.

מי זה "לכם"?

משרד התחבורה.

מי זה "משרד התחבורה"? אני לא יודע. שלח אליי. תפנה אליי. אנחנו עשינו את השינוי. ואם יש משהו שאפשר לתקן אז אנחנו נתקן.

אני מדבר על דוח על התחבורה הציבורית במוצאי שבת. זה לא רק בתי-חולים ולא רק מה שציינתי. זו בעיה מערכתית. למשל קו 22, שהוארך לכרמלית, פועל עד 20:00 ולא פועל עד במוצאי שבת.

הקו הזה עובד רק שלושה ימים. אין נוסעים בכלל.

זה קו תלמידים, זה בלל לא קו של שירות - - -

- - -

אני מקבל פניות מתושבים בהדר יוסף שטוענים שאחרי 20:00 הם כמו בגטו – אין יוצא ואין בא, אלא אם הולכים לצירים ראשיים.

אנחנו לא קיבלנו תלונות כאלה.

אז נשלח לך.

גם אנחנו יושבים עם התושבים. יכול להיות שאין תושבים - - -

- - -

מר קומיסר, בוא נסכם כך: תפרט לנו את הדברים, תשלח למשרד התחבורה והעתק לוועדה, ואנחנו נעקוב אחרי זה בדיונים הבאים.

יש שני דוחות מוכנים.

יש טבע לדוחות עבים: אף אחד לא קורא אותם. אם אתה יכול לשלוח מכתב נפרד על כל קו - - -

יש תקציר לדוחות האלה. יש טבלה, והכול מסודר וברור. מי שלא רוצה לקרוא לא חייב לקרוא.

"דן" רוצים לומר עוד משהו.

לגבי הפעימה השנייה, שעשינו ב-16.3 – אני יודע שמשרד התחבורה וגם אנחנו ישבנו עם כל הרבעים בכל תל-אביב, בדקנו קו- קו, נכנסנו לכל השכונות, לכל הבעיות שהיו בפעימה הראשונה, ואני חושב שפתרנו את זה יפה. אנחנו רואים היום, בימים הראשונים, שאין בינתיים שום תלונות, הכול עובד יפה, וכל הדרישות של כל הרבעים בכל תל-אביב מולאו. אני לא רואה שום בעיה. באמת.

שמענו על זה ואנחנו ממש שמחים, כי בהתחלה הייתה צעקה גדולה.

עוד הערה קטנה: תחבורה ציבורית הוא שירות שצריך להתאים את עצמו כל הזמן לצורכי הציבור. אנחנו נעשה עוד שינוי, אני מקווה, לקראת אוגוסט, וגם בו נכניס עוד שינויים ועוד שינויים, עד שנגיע ל... גם מה שטוב לנוסע עכשיו אולי לא יהיה טוב לו עוד חצי שנה.

יש מפה כללית של כל הקווים?

בוודאי, יש אתר שנקרא busline.gov.il. מדובר באתר חדש של המדינה, של משרד התחבורה, ויש בו את כל הקווים, יש בו מפה כוללת של כל גוש דן.

צריך לקחת קורס באנגלית כדי להיעזר באתר הזה.

אבל יש מפה מודפסת?

יש מפה שאפשר להדפיס אותה מהאתר.

לא, אני מתכוון מפה שאפשר לחלק לאנשים, לתיירים ולאזרחים. הכי בסיסי.

יש, ומורידים אותה ב-PDF מכל מחשב.

לא להדפיס במדפסת, אלא - - -

למה האתר באנגלית?

האתר לא באנגלית, אלא רק שם האתר, הכתובת.

אז למה השם שלו, הכתובת?

כי ככה זה באינטרנט. אבל אני מדבר על מפה של הקווים, מפה שמחלקים. לא מפה שמדפיסים מהאתר בשחור לבן על נייר A4, אלא מפה רגילה, שמתקפלת. אדוני, העניין של המפה הוא עניין חשוב ביותר.

מה אתה רוצה? שיהיה בתחנות, ברחובות?

שיהיה אפשר לקחת את המפה הזאת.

בכל עיר בעולם אתה הולך, רואה מפה, עוצר ובודק לאן אתה צריך להגיע.

לא משנה איפה, אבל שתהיה זמינה איפשהו. אפשר אפילו למכור אותה בשקל בפיצוציות. העיקר שתהיה מפה.

לא צריך למכור כלום. במשך חודש ושבועיים אני ביקשתי את מה שאתה אומר, כי זה נראה לי קצת חסר.

שר התחבורה הבטיח. הוא היה פה בוועדה וממש הבטיח.

שר התחבורה הבטיח, ובהוראתו נבנתה מפה כזאת. כרגע היא קיימת באינטרנט, בפורמט ממוחשב, אבל אנחנו נפיק את המפה הזאת בצורה של פנקס כיס, מתקפלת. יש לנו מתקנים שמיקמנו באוטובוסים של "דן", מתקנים שבהם יש מידע שאפשר לקחת, ובאמצעות המתקנים האלה נפיץ את המפה באוטובוסים. בנוסף היא תימצא במוקדי המידע של "דן" ו"אגד".

אתם גם יכולים למכור אותה.

אני לא רוצה למכור.

זה בסדר למכור את הדבר הזה. זה עולה לכם כסף – אז תמכרו את זה.

אם נמכור יתחילו להגיד... אין לזה סוף. ואחרי זה יבוא הבחורצ'יק הזה ויגיד שאנחנו - - - את המידע.

לא נכון, לא נכון. אנחנו מפרגנים לכם. חשוב לציין שנעשה מקצה שיפורים מאוד משמעותי ברפורמה, והדיילים פעלו ללא דופי, ולא שמענו תלונות. אנחנו יודעים גם לפרגן.

תודה רבה. אני אעביר לכם את המפה, שגם אתם תפיצו.

מר דרור, אני רוצה להקדיש את הדקות הבאות להיערכות התחבורה הציבורית לקראת חג הפסח. מי רוצה לדבר? אולי ניתן ל"דן" את זכות הראשונים?

לגבי פסח, הגברנו קצת את קו 400, יש לנו מפקחים בשטח, בקווים 292 הכנסנו מפרקיות – אוטובוסים ארוכים – לגבי הדרגנים בבני-ברק. המפקחים ערוכים ומסודרים, ומבחינתנו אנחנו ערוכים.

היום אין לכם את הבעיה עם 402?

אין לנו.

אנחנו מדברים רק על המגזר החרדי לפסח או בכלל?

אנחנו מדברים כללי, אנחנו מאוד ממלכתיים והמגזר החרדי הוא חלק מהממלכה.

אבל השאלה אם מישהו אחר לא נפגע. האם זה שמעבירים מפרקיות לא אומר שמורידים אותן ממקומות אחרים.

לא, ממש לא.

כי בקיץ ראינו שהרבה קווי מפרקיות, 18 ו-25 למשל, לא הגיעו עם מפרקיות.

לא, לא, כולם מפרקיות, אלא אם יש תקלה שאוטובוס נתקע בדרך ואז מביאים חלופי.

בדרך כלל ככה זה בימות השנה.

מר חליפה, ספר מה צפוי לנו בחג הפסח. לא לחינם נתמקד בכותל המערבי, שיש בו שנים שהן טובות ויש שנים קטסטרופה.

יש שנה שהיא טובה ויש שנה יותר טובה. אני יכול להגיד שבארבע השנים האחרונות זה עבד מעולה, ומשנה לשנה יש לנו יותר נוסעים.

יש לציין שעניין הכותל הוא קריטי לא בגלל סמליות המקום ולא בגלל הנוסעים הרבים, אלא בגלל העובדה שמשרד התחבורה נתן מונופול – אני מניח שבצדק – לתחבורה הציבורית, כך שאדם עם רכב פרטי עובר שבעה מדורי גיהינום כד להגיע לכותל המערבי עם הרכב הפרטי. זה ככה לא רק בכותל המערבי אלא בכל העיר העתיקה ובכל הכבישים מסביב.

גם במירון בל"ג בעומר.

כן. אני תמיד אומר שההנאה הגדולה ביותר שלי בימי חול המועד היא ליסוע באוטובוס. לכן זה מאוד חשוב שהאוטובוסים יזרמו בלי הפסקה. זה גם רווחי מאוד. בבקשה, מר חליפה.

השנה חול המועד נופל על שבוע מלא – ערב החג הוא ביום שישי, וחול המועד מתחיל ממוצאי שבת. ברכת הכוהנים תתקיים ביום - - -

אגב, אתה מציין את זה כדבר שיקל עליכם מאוד. כי החלוקה של אנשים שרוצים להגיע תתפרס על פני כל השבוע.

מצד אחד זה נכון, אבל מצד שני לתפעל תחבורה ציבורית מחמש בבוקר עד אחת בלילה למשך שבוע זה גם מתיש יותר. אז יש פלוסים ויש מינוסים.

תצטרך יותר עוזרים ומתנדבים.

גם נהגים.

זה תלוי. ברכת הכוהנים תתקיים ביום שני, ובאותו יום יש גם את העלייה לחברון ולקבר רחל. אנחנו נערכים במגזר החרדי לעלייה לרגל לירושלים. עלייה מכל הארץ – מבני-ברק, אשדוד, מהצפון ומהדרום. זו עלייה מסיבית.
בנוסף, לאחר החורף הגשום, אנחנו צופים הרבה מאוד עבודה של קווי הצפון לכיוון הכינרת והנחלים, זאת כדי שאנשים יתרשמו מהפריחה והלבלוב של הצפון; לאילת, שהרבה בני נוער יורדים אליה, במיוחד כשזה נופל על שבוע שלם; למלונות ים המלח; לכל אתרי הבילוי, כשהמוקד הוא בירושלים.

בירושלים באמת יש לנו עזרה גדולה, גם ממשרד התחבורה, גם מהעירייה וגם מהמשטרה. המתחם של העיר העתיקה סגור, ויש חניונים של "חנה וסע" שמכוונים את המכוניות הפרטיות לחניונים. אנחנו מפעילים שלושה קווים לכותל באמצעות מפרקיות. כל אנשי התפעול שלנו פרוסים בשטח כדי לתת פתרונות לכל בעיה שלא תהיה. הציר החרדי הבין-עירוני יעבוד על פיקים חזקים מאוד. אנחנו גם לוקחים בחשבון דבר מאוד חשוב שלמדנו: חול המועד פסח הוא קצת יותר קל מחול המועד סוכות.

נכון. בגלל שאין הושענה רבה באמצע.

לא רק זה, גם מטעמי כשרות – כל אחד שומר על המשמרת שלו.

אחד הלקחים שלמדתם הוא שאוטובוס שנסחב בכל התחנות, הנסיעה שלו מנקודת המוצא עד היציאה מהעיר אורכת יותר זמן מאשר מעיר אחת לעיר השנייה. אולי זה צריך אישור של משרד התחבורה.

בשנים האחרונות אנחנו, ביחד עם משרד התחבורה, מפעילים נקודות ישירות.

יציאות ישירות. אוטובוסים מלאים.

בדיוק, גם מעתירות מדע וגם מבעלז. למדנו.

ואיך אתם דואגים שמי שעומד בתחנה הרביעית והחמישית לא יחכה עד הבוקר?

אנחנו פרוסים. בכל תחנה יש - - -

יש לכם גם יציאות ישירות וגם מאספים.

יש קווים שעושים את כל הציר, ויש נקודות מהירות.

כתוב על החלון שזה אוטובוס מאסף?

לא, יש פרסום, ויודעים. נניח, בשעה עשר יש אוטובוס ישיר מעתירות מדע לבני ברק – אז מי שמגיע מגיע, ובאותו זמן יוצא עוד אוטובוס במקביל על הציר.

תודה רבה. הרב אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אצלנו במקורות כתוב ששלושים יום לפני החג דורשים בהלכות החג. זה נוגע לכל חג, אבל נאמר על פסח. לכן אני מברך אותך ומודה לך על כך ששלושים יום קודם לחג אתה דורש בהלכות החג ובהכנות אליו.

אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת מקלב, שוועדת הכלכלה מאוד עמוסה, כי הכנסת עומדת לסיים את המושב וועדת הכלכלה חייבת לגמור חוקים. לכן אנחנו צריכים להודות למנהלת, שמצאה זמן להכניס את ועדת המשנה הזאת.

לא משנה כמה תסביר שוועדת הכלכלה עמוסה – אנשים שלא נמצאים בתוך הוועדה לא יוכלו להבין עד כמה היא עמוסה, במיוחד בימים האלה. כמו שמישהו שלא נוסע בתחבורה הציבורית לא יכול להבין עד כמה התחבורה הציבורית עמוסה. זו משוואה שעובדת בדיוק אותו דבר.

מנהלת הוועדה מזדהה אתנו בכל הדברים הצרכניים, היא מכירה את זה, ולכן אנחנו מקדמים הרבה דיונים צרכניים וחוקים צרכניים שהציבור דורש. אנחנו מחמיאים לך על זה, בדרך אגב.

תודה רבה.

סבא שלי היה פותח את הקיצור של שולחן ערוך 30 יום קודם החג, ומתחיל ללמוד. אבל מה עושים בדורות שלנו, שאינם כאלה? אני מוציא מהמדף של כלי הפסח את הפתק שאני כותב בו כל שנה מה קורה לקראת הפסח: בכמה מצות השתמשו, מה נשאר ומה לא נשאר, כמה יין היה, מי מהילדים היו, האם החג היה שני ימי חג או היה כל המועד ועוד. הכול כתוב בפירוט. זה הדבר שאני הכי לא אוהב לעשות בכל מוצאי פסח. הכול כתוב בפתקים האלה. נראה לי שעוד הרבה עושים ככה, לא נראה לי שאני היחיד. כי מי שבאמת רוצה להתנהל כמו שצריך ולא להישאר במחסור - - -

אורי, "אגד" מתנהלת בדיוק אותו דבר.

אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית. רונן, היום צריך לדעת שתחבורה ציבורית זה לא רק "אגד".

ברור.

אם כל הטענות שלנו היו רק על אגד, זה היה "נורא". היום יש את הרכבת הקלה. אתה חושב שאגד "מובילה" היום? אתם איבדתם את הבכורה על התלונות. מאז שיש את הרכבת הקלה מה שאנחנו "מעלים על ראש שמחתנו" זה את נושא הרכבת הקלה.
אני לא יכול לעבור עוד דיון בזמן שעשרות אנשים מקבלים יום-יום דוחות שלא בצדק ולא כדין. אין לי שמחה מלאה. אתמול ב-23:30 שאלנו שתי שאילתות מלפני ארבעה חודשים לשר התחבורה. אבל היינו יכולים לשאול משהו שלא לפי הפרוטוקול - - -

אדוני, אנחנו ניסינו להביא נציגים של הרכבת הקלה לישיבת ועדת הכלכלה. זה כולל שיחה שערכתי הבוקר עם היועצת המשפטית שלהם. אין נציג של הרכבת הקלה בחדר הוועדה.

כי שישה פקחים עסוקים בלחסום אותו ולא נותנים לו לעבור. לא אחד, שישה.

ועסוקים בלהוריד נוסעים קשישים מהרכבת הקלה, כי הם לא ידעו איך בדיוק לתקף את הכרטיס שלהם.

אני מתפלא, כי בכל הדיונים הקודמים "סיטיפס" היו באים. היום הם לא באו, אולי כי הם ידעו שהרב מקלב מגיע.

הם עדיין מחכים לרכבת הקלה שלא הגיעה. אני מציע שייסעו ב"אגד". ככה גם לא יהיו להם קנסות.

לא פסח הגיע, אלא אחרית הימים הגיעה.

לא יהיו להם קנסות, וגם לא יקרה מקרה שבו הילד טעה ברב- קו בבוקר ואז האימא מקבלת 180 שקל קנס, או מקרה שהיא לא קיפלה את העגלה מיד, או מקרה שיש לה כרטיס חופשי-חודשי והיא לא חייבת בתשלום, אבל היא קידדה אותו במוקד ולא שמה לב שזה לא עבר, כי היא לא יודעת לקרוא לועזית. היא קידדה את זה, אבל זה לא עבר – והיא מקבלת 180 שקל קנס ועוד 6.60. למה? הרי יש לה חופשי-חודשי.

מר גונן, אני מקווה שאתה מקשיב ושתעביר את המחאה של הוועדה להנהלת "סיטיפס".

ואת המחמאה שקיבלנו ממקלב.

רונן, אתה טועה בעניין שכאילו יש לי תמיד ביקרות על "אגד". היום יש חברות חדשות, אז עזבתי אתכם קצת.

לא, לא, אני נהניתי לשמוע.

- - -

תנו לחבר הכנסת מקלב לסיים. קח בחשבון ש"אגד" הולכת לקבל את הניהול של הרכבת.

אז זה יהיה אחרת. לא יהיה דבר כזה. אני רוצה להגיד לך שאם "אגד" היו מקבלים, לא היה דבר כזה. מי שמתעסק עם ציבור עשרות שנים לא היה עושה לנוסעים את מה שעושים "סיטיפס". לא היה קורה דבר כזה. לא יכול להיות שבהרצה, בחודשים הראשונים, כשאנשים עוד לא ידעו, כל דבר שאפשר היה לסדר לא סודר.

לדרור ולי הייתה תובנה בוועדה כלשהי שנמשכה הרבה זמן והייתה קצת משעממת. דיברנו קצת בצד ויצאנו עם תובנה. שאלתי אותו שאלה כלשהי, והוא אמר לי שהרמתי את הכפפה והוא יעשה את זה. זאת התובנה: לאדם יש כרטיס חופשי; הוא נסע ולא קידד; סיטיפס מסבירים שהם קונסים אותו בגלל שהם הפסידו את ה-6.60 שקל – אפילו אם הוא קנה את הכרטיס, כל עוד הוא לא קידד הם הפסידו 6.60; אמרתי: הוא לא שילם? אז תגידו לו שייגש עכשיו למכשיר ויקדד, וככה הוא לא הפסיד לכם ולא קרה שום דבר. דרור אמר לי שהוא מרים את הכפפה הזאת. אמרתי לו שלוקח חודש עד שמטמיעים בהם את זה, ובחודש הזה אפשר להרוויח כל יום עוד כמה קנסות של 180 שקל. והם עושים את זה – אתמול מישהו קיבל דוח על דבר כזה. אני - - -

אני יכול להגיד למנהלת הוועדה שביקשנו מהיועצת המשפטית של משרד התחבורה לתקן את החקיקה בנושא הסמכויות של משרד התחבורה והאכיפה של הפקחים. בחוק הקיים, שעבר בחקיקה, אין לנו כלים לעשות overruling לזכיין. אנחנו ביקשנו את הכלי הזה, הוא כנראה יהיה במסגרת עוד תקנות ששר התחבורה יוציא, או שנעביר את זה במסגרת חקיקה ראשית. בכל מקרה, בינתיים אנחנו נוציא נהלים פנימיים במסגרת הסמכויות שלנו - - -

אתה מדבר על ועדות ערר שיוקמו במשרד התחבורה על מנת ל - - -

אין לכם היום סכמות לעשות את זה?

לא, החוק לא נתן להם סמכות. לא חשבו על זה.

לא, החוק לא אפשר סמכות. זה לא שלא חשבו על זה, אבל רצו... אני לא יודע, לא התעסקתי בזה.

זכיין, אדם פרטי, מקבל סמכות שלטונית לתת קנסות, ואין ערר?

לא, הוא לא מקבל. מה זה "מקבל"?

החוק נתן לו. לפי מה שאתה אומר החוק נתן לו אפשרות לעשות קופה מקנסות. אולי גם נעשה בתי-משפט פרטיים והוצאה לפועל פרטית...

קודם כול, הוא לא עושה קופה מהקנסות; ודבר שני, יש זכות ערעור לאחר מכן.

יש זכות ערעור במשרד התחבורה?

לא במשרד התחבורה, בהוצאה לפועל. יש זכות ערעור בהוצאה לפועל, לאחר שהקנס עובר להליך של גבייה.

דרור, את זה צריך לעצור בשלב יותר מוקדם.

אבל העניין הוא שסמכות הערעור צריכה להגיע לפני, כדי שאפשר יהיה לבדוק אם הקנס מוצדק או לא. זה עוד לפני התשלום, שלב אחד מוקדם יותר. אנחנו היום נעקוף את זה בצורה אחרת - - -

אבל תקשיב למה שאמר חבר הכנסת מקלב – לא צריך להגיע לזה.

זה השלב האחרון. זה צריך להיות הרבה יותר מוקדם.

הרבה יותר רגישים, דרור.

בסופו של דבר היה תהליך הרצה – בחינם או לא בחינם – כדי ללמוד את הדברים. יש גם תיירים. גם היחס והצורה שעושים את זה – יש איזה נוהל שהפקח לא נותן דוח לבד אלא רק כשמגבים אותו. אבל עם דבר כזה אנשים ישרי דרך צריכים להתמודד? שכל אחד שנמצא פה מסביב לשולחן יחשוב שאימא שלו עוברת דבר כזה.

בקשר להיערכות לפסח – הרב אייכלר, אני באמת שמח שאתה עושה את זה. אלה דברים חשובים מאוד. אנחנו יודעים – ואני שמח ששמעתי את זה גם מרונן וגם מאחרים – שלא הרי חול המועד כזה כחול המועד אחר. במיוחד שנמצאים עוד אנשים טובים על ידו.

אדוני היושב-ראש, חול המועד ארוך מצד אחד מתפרס על יותר זמן, אבל מצד שני הרבה יותר אנשים מגיעים. במועד קצר פחות אנשים מספקים להגיע. מועד ארוך מאפשר להרבה יותר אנשים לשלב את ירושלים בביקור שלהם.

אנחנו יודעים שיש אצלנו יותר מדי דברים לא צפויים. קורים דברים לא צפויים. אמרו לי ב"אגד", ואני מקווה שגם משרד התחבורה מגבה את זה, שצריך להיות לוח שנה מיוחד לתחבורה הציבורית.

אבל לא כתוב שם מתי יהיו הלוויות.

הלוויות זה באמת דבר לא צפוי.

גם חתונות. יש חתונה עכשיו של מישהו מבעלז.

גם חתונות לא צפויות. אבל חתונה בבעלז זה דווקא צפוי. באיזשהו מקום בתמוז או בסיוון תשע"ג צריך לכתוב שיש חתונה של הנכד של האדמו"ר מבעלז. הנה, יש גם חתונות צפויות.

אני רוצה לומר לך שכבר הייתה פגישה בנושא הזה.

אז אני שמח. אני גם רוצה להודות לכם שההלוויה של האדמו"ר מוויז'ניץ עברה ללא תקלות.

אם כבר מדברים על מחמאות, אז אומר שהדבר לא היה צפוי, ו"אגד" התייצבה בצורה מדהימה. תודה גם לרב רודיך על כך.

לא רק שהתייצבנו, אלא גם נתנו לחסיד ויז'ניץ לנהל הכול.

מכיוון שבחסידות עסקינן, והיא ידועה - - - של "נועם אלימלך": רבי אלימלך מליז'נסק עבר ברחוב ועגלון נוכרי ביקש ממנו עזרה לאחר שהמשא שלו נפל והוא כרע תחת המשא. אז הוא אמר לו: אני לא יכול; אז הוא אמר לו: אתה לא רוצה, אם היית רוצה היית יכול – אם אתה לא רוצה אז תגיד שאתה לא רוצה. מה המשמעות של זה? מאז הוא לקח את זה כתובנה: אם רוצים אז יכולים. נכון שהוא לא יכול – אבל אם רוצים אז יכולים.

כפי שנאמר: "אין דבר העומד בפני הרצון".

ואכן, ראינו בהלוויה של האדמו"ר מוויז'ניץ שכשרוצים ולא יכולים – יכולים להעביר את הלוויה בהיערכות מיוחדת. גם פורים הוא דוגמה. לפני שנתיים עמדנו בפני סיטואציות מאוד לא נעימות – אנשים באו ואמרו שהם לא ידעו שגם ביום השני שאחרי פורים עולים לירושלים. הפורים הזה זה לא קרה מכיוון שהיה יום שישי ואנשים באמת לא עלו. לכן צריך לדעת שלוח השנה הוא מאוד גמיש.

אני מבקש שני דברים. מאוד הייתי מבקש שתבקש בישיבה הבאה שיציגו בפניך את העבודה של חברת "ריבה", שהיא חברה חיצונית שמבקרת את כל חברות התחבורה הציבורית באופן גלוי וסמוי. החברה הזאת עושה כנראה עבודה טובה, כי משרד התחבורה משקיע הרבה כסף בחברה הזאת כדי שתבקר ותבדוק את התחבורה הציבורית. אני חושב שמן הראוי היה שאנחנו נקבל את הסקר לגבי מה הם עושים, איך הם עושים את העבודה, מה הקנסות, מה המשמעויות ומה התובנות. אני חושב שזה עובד.

אולי אנחנו נצליח להביא לנוהל קבוע במשרד התחבורה שלפיו ישלחו לנו את הסקר באופן קבוע מבלי שהוועדה תידרש להתחנן בפני משרד התחבורה ולהוציא מכתבים וכולי. אנחנו נדבר על כך עם ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה.

ממש דבר אחרון, ואני אומר אותו בכאב אמתי ולא בביקורת. הרבה שינויים נעשו – רכבת קלה, תחבורה, קווים מזינים – אבל הרבה אנשים אומרים לי שהם לא מבינים למה בעבר הם נסעו לעבודה ב-40 דקות ועכשיו זה 50 דקות. למה? למה מאותו מקום, מאותה נקודת מוצא, מאותו אזור תעשייה בגבעת שאול ועד קריית יובל נסעתי באופן קבוע מקסימום 40 דקות ועכשיו זה הופך למינימום.

בגבעת שאול לא השתנה הקו בכלל. זה אותו קו - - -

לא, זה לא אותו קו, עכשיו הוא צריך ליסוע - - -

דרור, קיבלנו מייל עם סרטונים שאני לא יודע מי פרסם אותם - - -

קו 16 לא בוטל - - -

אבל באוטובוסים אחרים הוא נוסע - - -

לא היה אוטובוס... קו 33 גם לא בוטל. הרב מקלב - - -

דרור, אולי כדאי שתראה את הסרטונים של הקווים ברכבת וקווים אחרים. אזרחים רבים נשאלו וכולם אמרו את אותו דבר: פעם נסענו בחצי שעה והיום בשלושת רבעי השעה.

יכול להיות, אבל במקרה הזה הרכבת הקלה לא אשמה.

לא מדובר על הרכבת הקלה, מדובר על הימשכות זמני הנסיעות בעקבות הרפורמה.

לא, זה לא בעקבות הרפורמה. זה לא בעקבות הרפורמה.

זה כן, זה מה שהוועדה שומעת.

אבל זה לא נכון, כי במקרה הספציפי בגבעת שאול קווי האוטובוסים לא שונו, המסלולים שלהם לא שונו - - -

עובדות הוועדה אומרות לי שזה קשור לרב-קו. הוא גורם לנהג להעלות אנשים בהרבה יותר זמן. זו הבעיה – הרב-קו האריך את הנסיעה.

אני מבין את חוסר הסבלנות של נהגי "אגד", אבל הרב-קו גורם להרבה חיכוכים בין נהגים לבין הנוסעים.

מה אתה רוצה מהנהג? הוא צריך להיות פקיד בנק? קבענו כבר שהולכים להחליף את השם של הרב-קו ל"כרטיס הלא חכם".

בחופשי-חודשי עלו, ובזה נגמר הסיפור. אבל זה אחד מהדברים, זה לא רק זה. אני מציע למשרד התחבורה לעשות עכשיו סקר שביעות רצון.

בירושלים?

גם לא בירושלים, גם בקווים בין-עירוניים.

יש לנו כוונה לעשות דבר כזה.

אתה צודק, אולי בירושלים עדיין לא הושלם התהליך ואי אפשר לעשות שם סקר. צריך לתת לתהליך להיטמע, עכשיו אנחנו באמצע. אבל צריך לעשות סקר שביעות רצון של אנשים. זה ייתן גם לכם אינדיקציה וגם לחברות. שחברות חיצוניות ישאלו אנשים כמה זמן לוקח להם, האם הם מרוצים, מה הם מציעים לשיפור ועוד. זה גם נותן לאנשים הרגשה שמישהו שומע אותם.

אני אגיד לך מה אנחנו הולכים לעשות. אנחנו יושבים עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - - -

תודה רבה לרב מקלב ותודה רבה ל... רצית לענות לו?

רק על השאלה - - -

ממש בקצרה.

אנחנו יושבים עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לעשות סקר שביעות רצון. אני אגיד לך יותר מזה, לפי התוצאות אנחנו ניתן לחברות ניקוד במסגרת הניקוד של המכרזים. חברות שיהיה להן ציון גבוה יותר בסקר שביעות רצון יקבלו העדפה במכרזים עתידיים.

הוועדה מבקשת להעביר אליה את התוצאות של הסקר הזה.

אנחנו עדיין לא - - -

בבוא היום, לאחר שתסתיים העבודה על הסקר, בבקשה להעביר את זה לוועדת הכלכלה.

מאה אחוז.

אני רוצה לסכם. ועדת המשנה לתחבורה ציבורית מטעם ועדת הכלכלה מביעה שביעות רצון מהשירות שניתן בתחבורה הציבורית בימי הפורים, ואנחנו מתפללים שיהיה כך גם בימי הפסח. אנחנו כבר מבקשים ממנהלת הוועדה לקבוע לנו תאריך אחרי הפסח כדי שנוכל להפיק לקחים ממה שהיה וגם להיערך לקראת השינויים בעתיד.

ל"ג בעומר ושבועות.

אחרי חנוכה כבר התחלנו להיערך לל"ג בעומר. אנחנו באמצע ההיערכות.

הוועדה מבקשת מנציגי העירייה, משרד התחבורה ו"אגד" להמשיך ולשבת עם נציגי המינהלות לשיפור השירות לנוסעים בתחבורה ציבורית בכל השכונות בארץ, לרבות כניסת אוטובוסים לשכונות בירושלים, כמו במקומות שבהם יש עבודות בכביש ואין כניסה לתחבורה ציבורית.

אנחנו רוצים לקדם את הסדרת השימוש בכרטיס החכם.. . אמרנו שלא כותבים "חכם"... בכרטיס הלא חכם, בכרטיס הרב-קו, שיאפשר מעבר של נוסעים ממפעיל למפעיל בהקדם האפשרי. אנחנו ממש מבקשים שזה לא יהיה בסוף השנה אלא כמה שיותר מהר.

אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה להגביר את הפיקוח על הנהלת חברת "סיטיפס", ולהתמקד בעמידה בלוחות הזמנים של הרכבת הקלה וביחס של פקחים אל הנוסעים. לעזור לנוסעים שאינם בקיאים באופן התשלום עבור נסיעה ברכבת, ולא לפגוע בהם.

הוועדה דורשת ממשרד התחבורה לפעול להארכה של שעות הפעילות של קווי התחבורה הציבורית לבתי-החולים בכל גוש דן וירושלים לפחות עד השעה 24:00, ובמוצאי שבת ובפרט להורים שמגיעים למחלקות הילדים וצריכים להתחלף.

גם שניידר.

בכל בתי-החולים יש מחלקות ילדים, והורים באים ומתחלפים בלילה וצריכים את הקווים האלה.

ודרך אגב, מי שאומר שאפשר ללכת מבלינסון לשניידר – זה 700 או 800 מטר.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להפעיל מפות מידע על קווי התחבורה הציבורית באזורים השונים, וחלוקתן לציבור הרחב. בזה הישיבה הסתיימה. הישיבה נעולה, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>