PAGE
11
ועדת הכספים
14/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1046>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ' באדר התשע"ב (14 במרץ 2012), שעה 10:30

<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012 - תקנות 10 ו- 11>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

שי חרמש

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

>
פרופ' עודד שריג - הממונה על שוק ההון, משרד האוצר

הילה בן חיים - סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד ברוך לוברט - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

עו"ד נירה בהט - יועצת משפטית, איגוד קופות הגמל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן וינוגרד - יועץ משפטי, איגוד קופות הגמל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רן ונגרקו - איגוד הבנקים בישראל

משה פרל - איגוד הבנקים בישראל

מירב בן שושן כהן - מנהלת השקעות נוסטרו, בנק הפועלים

שי נבו - משנה למנכ"ל לאומי ושות' חתמים

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012 - תקנות 10 ו- 11>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012 - תקנות 10 ו- 11.

אנחנו עברנו על התקנות. היה ויכוח לגבי החמישה אחוזים כאשר היו כאלה שאמרו שזה פחות מדי והיו כאלה שאמרו שזה יותר מדי. אני אמרתי שתיקחו כמה ימים ותגיעו להסכמות במשרד האוצר.

זה החמש פלוס ה-2.5.

כן.

אני ביקשתי שתגיעו להסכמה. שמנו את זה על סדר היום ואני שומע שהגעתם להסכמה. בינתיים פנו אלי כאלה שיש להם פרויקט לאומי והם מבקשים - על החברה שהם מקימים לצורך הפרויקט הלאומי – התייחסות שלך לעניין.

אני מבקש, אם אתה יכול להציג את ההסכמות ולפתור לי גם כמה בעיות.

עוד הערה. האם כתוצאה מכך אתה לא חושש שיהיה מחנק באשראי?

אני אתייחס לכל הדברים. ראשית, אנחנו באמת דיברנו עם איגוד הבנקים. אני לא יודע אם למה שהגענו אפשר לקרוא הסכמה אבל הם נמצאים כאן והם יאמרו את דעתם.

קודם כל דיברנו על הסכמה בתוך משרד האוצר.

בתוך משרד האוצר הייתה הסכמה. חילוקי דעות תמיד היו במשרד האוצר.

אבל אני מבין שהגעתם להסכמה.

אני מייצג את עמדת שר האוצר. יש החלטה וההחלטה היא של שר האוצר שהתקנות הן בחתימת ידו והן מייצגות את עמדת האוצר וככזו כולנו מחויבים לה, כולל החשבת הכללית.

החשבת הכללית לא הייתה היחידה. דיברו אתי גם בכירים אחרים.

אני יודע. היו חילוקי דעות. היו כאלה שחשבו שצריך להוריד את החמישה אחוזים והיו כאלה שצריך להעלות את החמישה אחוזים.

נכון.

אנחנו חושבים שהחמישה אחוזים הם מידתיים וזה בהתאם למה שמקובל בעולם וזאת לא המצאה ייחודית של ישראל.

העמדה שלכם היום היא חמישה אחוזים כפי שהצגת אותה.

נכון. אני אומר עוד דבר אחד, בסייג אחד. לבנקים יש עוד 2.5 אחוזים נוספים שהם בפיקדונות. פיקדונות, זה לא מה שאנחנו חושבים כפיקדונות של יחידים כי הפיקדונות של גופים גדולים זה מה שנקרא פיקדונות ג'מבו והם יכולים להיות בתנאים שונים ובמסגרות שונות. לכן אלה לא אותם פיקדונות שאנחנו רואים לנגד עינינו. אנחנו עושים פיקדון של 10,000 שקלים בבנק. זאת מסגרת אחרת אבל עדיין יש לה מסגרת של 2.5 אחוזים נוספים.

בחלק מהדברים אנחנו כן מסכימים ובחלק מהדברים לא מסכימים. ראשית, הייתה שאלה לגבי הנתונים. הייתה אמירה שהנתונים שלנו הם לא נכונים, הם לא מבוססים, הם לא ראויים. היום קיבלנו אישור בניירות של איגוד הבנקים והם מסכימים עם המספרים שלנו. אם כן, המספרים שלנו הם נכונים.

מר פרל, זה בסדר.

תהיה לי את דרכי להציג את הדברים. אני בינתיים מקשיב ולומד.

הבנק הגדול מכולם מהווה שלושה אחוזים מהמערכת כולה, הבנק אחריו הוא כשניים וחצי אחוזים, יש מרחב נשימה למערכת הבנקאית מפה ועד הודעה חדשה.

חילוקי הדעות שנותרו הם השאלה מה אנחנו עושים בכל מסלול ומסלול. איגוד הבנקים אכן מצא שניים או שלושה מסלולים, אני לא זוכר, באחד מהם זה 5.38 נדמה לי ואחד מהם הוא 5.18, שיש חריגה קטנה מהחמישה אחוזים והם יצטרכו לעשות התאמה.

כנגד זה יש מסלולים בהם אפילו לא נמצא אחוז אחד מהבנקים. זאת אומרת, יש מסלולים בהם נמצאים על הגבול ויש מסלולים שנמצאים הרבה מתחת לגבול ולכן אפשר לתאם. עם איגוד הבנקים אנחנו לא מסכימים בעניין הזה בשני מובנים. האחד, הם חושבים שעצם זה שיש מסלולים מסוימים שחסומים בפניהם, זה לא אומר שהמסלולים האחרים הם בהכרח יפותחו והם לא רוצים להתחיל לראות אם במסלול כזה או אחר. אני חושב שזה נובע מחוסר הבנה של הדרך בה הגופים המוסדיים מתנהלים. בצורה שבה הגופים המוסדיים מתנהלים, אין משמעות למסלול מבחינה אופרטיבית אבל אני שם את זה לרגע בצד.

הנקודה השנייה, ואני חושב שגם אותה חשוב לזכור, היא שהיום הגופים המוסדיים – כשאנחנו מדברים על הלוואות הבנקים – גוף כמו מליסרון, גוף שעוסק בנדל"ן והבנקים רוצים לתת לו הלוואה, הגוף המוסדי נותן כסף לבנק, הבנק לוקח את הכסף ומעביר אותו לחברה שרוצה להשקיע ובדרך הבנק לוקח את החלק שלו. אין שום מניעה שהגוף המוסדי לא יעביר את ההלוואות באופן ישיר לגופים ולא דרך המערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היא צינור טוב במקרים מסוימים, צינור מיותר במקרים אחרים אבל היא צינור. בסופו של דבר אפשר לעשות את זה גם בלי. לכן אנחנו לא חוששים. בהינתן שאין בעיה מבחינת ההיקפים גם לבנק הגדול במדינה לגייס כספים, לממן ולעשות את זה דרך הגופים המוסדיים, אנחנו לא חוששים. אבל בפרט זה נכון כאשר הבנק עצמו הכריז שהמדיניות שלהם היום היא להתמקד בעסקים הבינוניים והקטנים ולא בגדולים, וזה בהחלט מייתר.
אני אומר עוד דבר אחד. להבנתי העמדה הזאת גם נתמכת על ידי עמדתו של בנק ישראל. כפי שאני מבין, בסימולציות שלהם הם מגיעים לתוצאות דומות.

מכיוון שכך, שני דברים. האחד, אנחנו מבקשים לתת זמן להתארגנות כדי שלא יהיה מצב שבו כתוצאה מלחץ זמן הדברים נעשים במהירות ולכן יש לנו בקשה לתקן בהתאם להבנה הזאת כך שאפשר יהיה להתאים את האחזקות כבר בהוראת מעבר ולא בהוראה מיוחדת במהלך 18 חודשים. זאת אומרת, יש עכשיו שנה וחצי להתארגנות כדי שלא יהיה לחץ. זאת תוספת חדשה.

הוראת מעבר.

הוראת מעבר שביקשנו להוסיף. ביקשנו להאריך את זה ל-18 חודשים במקום לשישה חודשים.

זה מוארך בשנה.

כן.

נקריא את הסיפא הזה. עמוד 24, תקנה 43(א)(3).

השקיע כדין בנכס סחיר אשר אינו מנוי בפסקאות (1) ו-(2), בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס עד תום שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה ואולם, השקיע כדין בנכס סחיר כאמור בניגוד לתקנות 10 או 11 – אלה התקנות המדוברות לעניין חמישה אחוזים – לתקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס עד תום שמונה עשר חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה.

זאת התוספת.

הבקשה השנייה של שר האוצר. כרגע יש לו סמכות, על פי תקנה 26, במקרה שאנחנו נתנו אורכה של חצי שנה, לתת אורכה של שנה וחצי נוספת.

אנחנו דנו על זה בישיבה הקודמת.

נכון.

אנחנו הגענו להסכמה מקצועית שמדובר על שנתיים.

נכון.

מה מבקש שר האוצר?

הוא מבקש שתהיה לו סמכות לעשות את זה שלוש שנים.

הבנתי. אני אתן תשובה בסוף.

בסדר.

יש לי מחויבות מקצועית לעודד ויש לי כמה שאלות.

השאלה השנייה ששאלת היא לגבי ה-BOT. היו לנו שיחות מאוד ארוכות בנושא הזה עם מנהלת אחת החברות הגדולות והיא העלתה את כל השאלות. אנחנו קיימנו דיון מקצועי וגם הראינו את המספרים. מה שקורה זה שהספירה נעשית לפי הזיהוי של חברה. הזיהוי של חברה הוא באמצעות ח"פ – חברה פרטית מקבלת מספר ח"פ מסוים – ולכן אין בעיה. אותו גוף לדוגמה – אני לא יכול לבחון את זה בכל מאות המסלולים שקיימים כי יש כאלף מסלולים – בדקנו את זה בחמשת הגופים הגדולים ביותר ונמצא במקסימום ב-0.52 אחוזים מסך התיקים והוא יכול להגיע לחמישה. משום שההשקעות נעשות תחת ח"פ נפרד, תחת זיהוי נפרד, אין בעיה גם ב-BOT. יותר מזה, הגופים יכולים להשקיע ב-BOT באופן עצמאי בעצמם. זאת אומרת, הם יכולים להיות חלק מהמממנים של ה-BOT. הם לא חייבים לעבור דרך החברה המנהלת.

זאת אומרת, חברת הבת יכולה להיות בפרויקט לאומי ויכולה להיות לבד.

נכון. יש לה חברה מנהלת, שמפתחת ומנהלת, אחרי שהיא מתחילה לנהל – לצורך העניין כדוגמה, כביש 6 שהוא הפרויקט הגדול מכולם, המימון שלו יכול להיעשות על ידי אנשים שאינם בחברה המנהלת. לכן גם במצב הקיים אין בעיה ובוודאי שאנחנו לא רואים בעיה עתידית.

איך תחשב את חמשת האחוזים לחברת האם? זאת אומרת, לחברה הגדולה.

זה התיקון הנוסף.

אם כך, אני מבין שאין חשש למחנק אשראי.

אני לא חושש למחנק אשראי. אני אומר שגם במערכת הבנקאית יש הבדל בין הבנקים. יש בנקים שאין בהם כבר היום מחנק אשראי, יש בנקים שהיום מדברים וזה כמובן באופן טבעי הבנקים הגדולים ולכן מוצאים את עצמם בבעיה. אני אומר עוד דבר אחד. ועדת הריכוזיות הוציאה את הדוח שלה בצורה תמציתית והיא תצא עם הדוח הסופי. ועדת הריכוזיות גם היא רואה איזושהי בעייתיות בריכוז אשראי גבוה מדי במערכת הבנקאית אצל שני הבנקים הגדולים. גם זה ברקע. זה לא בשיקולים שלנו. אנחנו באים מטעמים אחרים. אנחנו מגיעים מטעמים אחרים אבל בדוח של ועדת הריכוזיות יש המלצה מפורשת לנו, בין היתר לדאוג לכך שיהיה איזשהו פיזור רחב יותר של האשראי, בין היתר באמצעות התקנות הספציפיות האלה. גם זה ברקע אבל אני לא רואה בעיה במחנק אשראי ואני גם רוצה להסביר.

הכסף של המוסדיים יגיע לשוק ההון כי הם חייבים להשקיע אותו והוא ייעשה בין אם דרך הבנקים או בדרך של השקעה ישירה. זה לא משנה אם זה זורם דרך הבנקים או זה זורם ישירות לחברות. הכסף הזה יושקע ולכן הוא לא יעלם מהמערכת בזה שאנחנו אומרים שהוא לא יעבור דרך הבנקים אלא יגיע ישירות. לא. כתוצאה מכך לא יהיה מחנק אשראי.

שאלות.

ייווצר מצב נקודתי בשנה הקרובה בו מוסדיים יצטרכו להשתחרר מהשקעות. התהליך הזה בהכרח יביא למצב שבו בנקודות כאלה ואחרות מוסדיים יצטרכו להשתחרר מהשקעות. אני מניח שהתהליך יהיה כזה או אחר של זריקת סחורה לתוך השוק כי אין ברירה, אם נצטרך לצאת מזה, נצטרך לצאת מזה. אתה זורק סחורה לשוק, התהליך הוא ברור. המחירים יורדים וערך החברות יורד. הביטחונות יורדים. זה חוזר בחזרה לתוך המערכת הבנקאית. חלק מהביטחונות הוא ערך ניירות הערך וברגע שערך ניירות הערך יורד כי זורקים סחורה - אין לך ביטחונות. השאלה אם אתה לא חושש היום שחלק מהחוסן של הבנקים ייפגע כתוצאה מכך שחלק מערכם של הניירות האלה ירד.

תשובה קצרה. מדובר כאן בחריגה פסיבית ולא בחריגה אקטיבית. חריגה פסיבית יכולה להיות מתוקנת באופן הדרגתי. אין שום סיבה לזרוק את זה כרגע. אנחנו נותנים להם סמכות לעשות את זה על פני הרבה זמן באופן מדוד תוך התחשבות במחירי שוק. לכן אני לא חושש שתהיה זריקה כי לא אמורה להיות זריקה. כדי לוודא שלפחות במקרה אחד שזה המצב שלפנינו, שזה הבנקים, נתנו 18 חודשים מפורשות אבל גם אם לא, זאת חריגה פסיבית אפשר לפרוס אותה גם על שנתיים.

השוק יודע לתמחר את הציפיות. ברגע שיש אחזקה גדולה בבנק, אני מראש היום יודע שלא תהיה ברירה. אנחנו הרי יודעים לתמחר ציפיות. ברגע שהשוק מזהה שנייר מסוים נמצא היום בעודף אחזקה, הוא יודע שהיום, מחר, מחרתיים, בעוד חודש-חודשיים ימכרו אותו.

אם כך, אני במצב טוב כי התקנות האלה נמצאות בחוץ מזה שנה וחצי.

לא האמינו שהן יאושרו.

אני לא חושב. אני חושב שהתקנות נמצאות בחוץ מזה שנה וחצי. המספרים היו ידועים ואני מקווה שבמקרה הזה המערכת הבנקאית מתנהלת בדרך כלל בצורה יותר טובה מכפי שהתנהלה כאן כי במשך שנה וחצי לא שמענו מהם לא מילה ולא חצי מילה. אני מניח שהשוק שמע וטיפל.

כאחת שכל הזמן דיברה על רגולציה, בזמן האחרון יש לי הרגשה שאנחנו נמצאים על גבול של אובר רגולציה. אני קוראת שיש הגבלה למוסדיים של חמישה אחוזים בהשקעות בתשתיות.

אין.

הייתה כתבה על כך שהייתה הגבלה למוסדיים להשקיע מעל לחמישה אחוזים של ההון שלהם בתשתיות.

עודד, זה נכון?

לא. אולי ראוי להכניס את זה אבל זה לא בתקנות.

יכול להיות שזאת המצאה.

לא, אין הגבלה כזאת.

אנחנו נמצאים בסיכום ועדת הריכוזיות כשיש הפרדה בין פיננסי וריאלי ואתה אומר שאין בעיה לירידת ערך הנכסים אבל אנחנו יודעים שדווקא בעקבות זה יש הרבה נכסים שנמצאים בשוק במכירה ויכול להיות שכן תהיה ירידה. אנחנו כבר רואים, גם בגלל המצב הכללי פוליטי, שיש עזיבה של משקיעים זרים את השוק הישראלי וזה במקום להביא את המשקיעים לכאן.

אני שואלת האם ההתערבות בעניין הזה והקשחת התהליכים, האם זה באמת לא יביא למצב של אי כניסת משקיעים חדשים לשווקים בגלל בעיית אשראי ובגלל אי זמינות האשראי בשוק? אתה אומר שלא תהיה בעיה של האשראי, אבל זה לא מספיק מציאותי. זאת גם איזושהי אווירה שנוצרת סביב הסיפור הזה. אני שואלת האם האווירה בה אנחנו נמצאים היא באמת לא אווירה של אובר חקיקה, אובר רגולציה ולא מהווה בעיה של אשראי שמקשה על משקיעים זרים להיכנס לשוק.

אני מאוד רגיש לעניין הזה של רגולציה. אני חושב שהתקנות האלה הן חלק מהעניין. יש היום מספר תקנות השקעה, מעורבב, מורכב ולא ידוע והתקנות האלה מפשטות את ההשקעה. לכן אנחנו מודעים לעניין של העומס הרגולטורי ומשתדלים לעשות אותו מסודר. זאת תמונת ראי של מה שאנחנו עושים.
צריך לזכור שהרגולציה בישראל היא הרבה פחותה למשל מהרגולציה הבריטית או מהרגולציה האמריקאית. רגולציה עוזרת לשווקים להתנהל אבל היא צריכה להיעשות בצורה חכמה.

רגולציה צריכה להכתיב מדיניות. היא לא צריכה להיכנס.

החמישה אחוזים, זאת לא המצאה שלנו אלא זה מספר שהוא מקובל בעולם. לכן אני לא חושש.

תודה. מר פרל, בבקשה.

אני אומר את השורה התחתונה. אני חולק באופן יסודי על הדברים שהוצגו על ידי משרד האוצר מבחינת התוצאה. אין ספק שבאופן ראוי ניסו לעשות כאן פיזור של השקעות חוסכי הפנסיה. זה דבר נכון ודבר ראוי. להחשיב מעמד של בנק כמו של חברת נדל"ן או חברת מלונאות ולתת לשניהם אותה מכסה של חמישה אחוזים, לדעתנו יכול ליצור אפקט מובהק של מחנק אשראי ואני אנמק את הדברים באופן הקצר שאני יכול.
קודם כל, לגבי המספרים. אנחנו אכן בדקנו וראינו שיש מספר גדול מאוד של גופים מוסדיים, מיעוטם כבר נמצא מעבר למגבלה, חלקם נמצא ברמה גבולית אבל מה שחשוב לי להבהיר, עודד, זה את הטענה העקרונית. אי אפשר להתייחס לנקודת זמן שרירותית היום, בטח לא כשמבינים את כל תהליך השבחת ההון, אדוני היושב ראש, שהבנקים עתידים לעבור בשנתיים-שלוש הקרובות כדי להתייחס אליו כאל תמונת מצב. כל בנק, יש לו את הקצב, את הדרך ואת האופן שבו הוא יצטרך לחזק את ההון שלו והתוצאה תהיה שכבר היום על חלק מהבנקים אנחנו יודעים שזה יכניס אותם למקום שבו הם יהיו מאוד מוגבלים ביכולת שלהם לתת אשראי לעומת המצב הקיים.

לכן, לאלה מכאן ששאלו מה יהיו ההשלכות למחנק אשראי, אני חושב שאנחנו משחקים כאן, כמעט הייתי אומר באש, וכן צריך לשקול את הסוגיה הזאת באופן מובהק.

ההצעה שלי, כדי לנטרל את הסיכון הזה, בכפוף לאותו פיזור שאני כן מחייב, היא פשוט להשהות את המגבלה שמורידים מעשרה אחוזים, את המכסה שהיום קיימת על בנקים, לחמישה אחוזים. להשהות את זה לפחות לכמה שנים, לתת להם להישאר על רמה של שבעה וחצי אחוזים בלי ההבחנה שבין חמש לשניים וחצי אחוזים, לפחות לאורך תהליך באזל שלוש, ואז לבדוק ולהמשיך הלאה. נדמה לי שזה ינטרל חלק גדול מהחשש של מחנק אשראי מצד אחד ומצד שני ישיג את המטרה של האוצר, המוצדקת, לפזר את האופן שבו מושקעים כספי עמיתי הפנסיה כך שהסיכון שלהם ירד.

תודה. רונן.

את העמדה שלנו הבענו והצגנו אותה גם בדיונים הקודמים.

תציג את עצמך.

רונן סולומון, מנהל תחום שוק ההון באיגוד לשכות המסחר ואני גם מנהל איגוד קופות הגמל.

אני אציג את הדברים בקצרה כי כבר הצגנו אותם. אנחנו מדברים כאן על הגבלה מסוימת על השקעות של גופים מוסדיים שעשויה לגרום כהשלכות רוחב גם מבחינת מחנק אשראי – ואני תכף אסביר מה הכוונה במחנק אשראי – וגם גורמים להסטה של כספים. ברגע שאומרים שאנחנו מורידים את היקף ההשקעה לחמישה אחוזים, או שהגוף המוסדי יחפש השקעה בשוק ההון הישראלי בחברות קטנות יותר ותנודתיות יותר, ואולי מסוכנות יותר, או שהוא ישקול ויתחיל להסיט את הכספים לחוץ לארץ. לצערי הגופים המוסדיים יסיטו את הכספים לחוץ לארץ ויממנו פרויקטים של תשתיות בחוץ לארץ, בקנדה, בתורכיה ובעוד מקומות ועניי עירך לא יהיו קודמים. כלומר, כשיהיה כאן מחר פרויקט BOT חדש ויחפש מימון, הוא יבוא לגופים המוסדיים, ישבו שם עם מגבלות ההשקעה שחלות עליהם והם יאמרו שהם לא נכנסים עכשיו לסיבוכים האלה וכי יותר קל להם לממן פרויקט תשתית בחוץ לארץ. אז נדבר כאן על מחנק אשראי בעוד כמה שנים וננסה להבין למה משקיעים זרים לא באים לישראל כי כמו שאמרה חברת הכנסת קירשנבאום יש עודף רגולטורי, לא צריך להכחיש את זה, במיוחד בשוק ההון. יש כאן עודף רגולטורי שאנחנו מודעים לו. זאת מעין תנועת מלחציים שאני לא יודע איך מסתכלים עליה כאשר מצד אחד מורידים את דמי הניהול ומצד שני מעלים את ההוצאות. אני כבר לא יודע מה יהיה באמצע ולדעתי החברות בקושי יחזיקו מעמד. כבר שמענו בשבוע שעבר שחברת פיתוח מחוץ לארץ יצאה מישראל. היא הבינה שאת התענוג שלה בישראל היא סיימה.

חמישה אחוזים, בכמה כסף מדובר במשק היום?

לדעתי כמה מיליארדים.

גם כאשר מותר לגופים מוסדיים להיות בחריגה פסיבית, לצערי אף גוף מוסדי, במיוחד כשהוא יודע את התקנות ואת האופק שהן הולכות להיות, לא רוצה להיות האחרון שמכבה את השלטר, האחרון שמכבה את האור. ידוע שסחורה תצא כאן לשוק ואנחנו מדברים על מיליארדים שיצאו. אין לי כאן מספרים, אבל אלה מיליארדים.

תודה. אתה רוצה לומר משפט?

משפט וחצי. רונן וינוגרד, היועץ המשפטי של איגוד קופות הגמל. אני רק רוצה להתייחס לדברים שעודד אמר. ראשית, עודד הציג נתונים של כלל חשיפת המערכת ונתן נתון של שלושה אחוזים לבנק הפועלים אם אני לא טועה. צריך להבין שלגופים מוסדיים שונים יש DNA שונה ולא ניתן לעשות שיפטינג בהשקעות מגוף מוסדי אחד לשני. אם יש גוף אחד שסבור שהוא צריך להיות חשוף לבנקים פחות מהממוצע, יש גופים אחרים כקונטרה שסבורים שצריך להיות חשוף יותר מהממוצע ולא צריך להתייחס לממוצע.

אני מציע לא לחזור על מה שדיברנו כבר בישיבה הקודמת. תודה.

שאלה קצרה.

אני עכשיו בוחן מה פירוש המילה קצרה אצל שי חרמש. אני במתח.

חמש, שתיים וחצי, אחד בפיקדונות ואחד בנכסים, האם במערכת הבנקאית יש לך בעיה מבחינת מחויבות הביטחונות לתת ניידות מלאה מהחמש לשתיים וחצי וליצור מכלול אחד של שבע וחצי? זה ירכך במידה מסוימת את המכה.

כן, יש לי בעיה עם זה.

לפחות לפרק זמן סביר.

יש לי בעיה עם זה ואני יכול להסביר. אם אתה סומך עלי, אני אסביר לך אחר כך. התשובה היא כן.

תסביר לפרוטוקול.

אנחנו לא מדברים רק על עניין של חדלות פירעון אלא אנחנו מדברים גם על תנודתיות בדרך. התנודתיות בדרך היא פונקציה של אופי הנכס. אני מזכיר לכם מה היה ב-2008 ואני מזכיר להם היכן נמצאים מחירי המניות כיום. אנשים בפנסיה לא רק נמצאים בסוף הדרך אלא גם נכנסים ויוצאים. חוסכים ופורשים תוך כדי. לכן חשובה גם התנודתיות בדרך ולא רק בחדלות פירעון.

זאת אומרת, לא הולך חמישה ושבעה וחצי אחוזים.

לא, זה לא מתקזז. גם כך הם קיבלו הקלה שהיא מסויגת, מידתית ואני לא בטוח שאני רוצה להמשיך ולומר עוד כמה תיאורים.

הנושא הוא תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012 - תקנות 10 ו- 11. בכפוף למה שאמר הממונה על שוק ההון לגבי ה-BOT, לגבי פרויקט לאומי של חברת בת, לגבי הבקשה שלך לגבי שלוש שנים, אני לא נעתר לבקשה הזאת ואני גם אומר לך מדוע.
לא יכול להיות מצב – אני לא זוכר, על כל פנים לא בתקופה שלי – לאפשר לשר אוצר שבעוד שלוש שנים אני גם לא יודע מי הוא יהיה, לאפשר לשר האוצר על דעת עצמו דבר כזה מבלי שיהיה אישור של ועדת הכספים ומבלי שיתקיים כאן איזה דיון. עם כל הכבוד, היום אני סומך על שר האוצר ואני סומך על הממונה על שוק ההון, אני מוכן לאשר את זה לשלוש שנים ובתנאי שאתה חותם לי שבעוד שלוש שנים יובל שטייניץ הוא שר האוצר ואתה הממונה על שוק ההון. אתה יכול להתחייב?

אני על פי חוק יכול להתחייב לך שלא אהיה כי אני מוגבל.

אני לא מקבל את הבקשה הזאת.

אנחנו מצביעים על אישור התקנות.

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו

התקנות אושרו.

בנוסח המתוקן שהונח על שולחן הוועדה.

כן. בנוסח המתוקן. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>