PAGE
27
ועדת הכספים
14/03/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1045>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ' באדר התשע"ב (14 במרץ 2012), שעה 9:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/03/2012
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד התיישבות), התשע"א-2011>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
דורון אביטל
זאב אלקין
מיכאל בן ארי
יצחק וקנין
שי חרמש
שלמה מולה
ציון פיניאן
פניה קירשנבאום
מירי רגב
ליה שמטוב
שכיב מוראד שנאן
מוזמנים
¶
>
סיגל שאלתיאל - ראש אגף בכיר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל
עו"ד ברוך משולם - רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד ספי זינגר - משרד המשפטים
עו"ד ירון בן עזרא - מנכ"ל החטיבה להתיישבות, הפדרציה הציונית העולמית
מתן דהן - מנכ"ל עמותת איילים
קצרנית פרלמנטרית
¶
חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד התיישבות), התשע"א-2011>
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.
הלילה נפטר בבני ברק נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, האדמו"ר מוויזניץ' זכר צדיק לברכה. האדמו"ר היה בן 96 בפטירתו. ארבעים שנים הוא הנהיג את חסידות ויזנציץ' ועמד בראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. אני באופן אישי הייתי קרוב אליו. אני גר היום בשכונה שקרובה אליו. הוא היה איש מתמיד גדול בתורה, אדם גדול בתורה, אחד מגדולי הדור ובנוסף לזה הוא גם היה איש של אהבת ישראל, קיבל כל אחד במאור פנים ובסבר פנים יפות.
אני אשתדל לקצר את הישיבה כי אנחנו ניסע לבני ברק להלוויה. ה' נתן וה' לקח.
אנחנו עוברים לסעיף הראשון בסדר היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד התיישבות), התשע"ב-2012 של חברי הכנסת זאב אלקין וציון פיניאן.
מי מציג את החוק?
זאב אלקין
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש. למעשה מטרת החוק היא מאוד פשוטה. הצעת החוק מדברת על כך שבפקודת מס הכנסה, במסגרת מטרות ציבוריות שמצוינות כרגע בפקודה, נדמה לי שמונה מטרות אם אינני טועה, תתווסף מטרה נוספת. אנחנו הצענו את הנוסח עידוד התיישבות ואני תכף אומר מילה על נוסח יותר מחודד שאני מציע לקריאה ראשונה בעקבות הידברות עם משרד האוצר.
המטרה הייתה פשוטה. אדוני היושב ראש, בזמנו אתה לימדת אותי ואת הציבור הישראלי שכאשר יותר ויותר גופים מגישים למה שנקרא סעיף 46 בעקבות מטרות ציבוריות, זה בדרך כלל סימן לכך שהמדינה משקיעה פחות בתחום הזה ואז יותר ויותר עמותות מגייסות תרומות ומחויבות לפעול בתחום שהמדינה לא פועלת בעוצמה מספיקה.
זאב אלקין
¶
פעם הנושא של עידוד ההתיישבות היה אחת המטרות העליונות של מדינת ישראל והיא זאת שעשתה את זה כך שכמעט ולא היה צורך ולא היה מקום רחב לפעילות העמותות.
זאב אלקין
¶
שטענה שהיא תנועה של ההתיישבות העובדת והמילה התיישבות נחשבה שם למשהו חיובי ולא למשהו שלילי.
למעשה אז לא היה צורך מעשי ומשמעותי במטרה ציבורית כזאת כי לא היו גם כל כך הרבה עמותות אם בכלל והמדינה עסקה בזה.
לצערי בעשרות השנים האחרונות התמונה השתנתה ואפילו לנושאים שהם כל כך בקונצנזוס כמו ההתיישבות בנגב ובגליל, יותר ויותר מי שעושים ומובילים תהליכים – לפעמים יחד עם המדינה – אלה גופים מהמגזר השלישי והעמותות. אם אנחנו מדברים על הנגב והגליל, מספיק להזכיר שני גופים שהם אולי הבולטים יותר - למרות שיש גם הרבה אחרים – כמו אור ואילים שעושים נסים ונפלאות הרבה פעמים יחד עם הממשלה ובצירוף מימון ממשלתי בנגב ובגליל. התברר שלמעשה כל העמותות מהסוג הזה נופלות בין הכיסאות כי הן לא חינוך, לא תרבות ולא דת. לפעמים אפשר להתחכם על פרויקט מסוים או משהו אז אפשר לגשת לרשות המסים ולומר שהם חינוך כי הם עוסקים בנושאים אלו ואלו, אבל ברור שהמטרה הגדולה שלהם, מטרת המקרו, היא עידוד התיישבות.
זאב אלקין
¶
הזכרתי את תנועת אור שנדמה לי שנמצאת כאן. אני חושב שאין לה את המעמד הזה כי היא לא זה ולא זה ולא זה.
זאב אלקין
¶
אני חושב שאילים הצליחו להתחכם ולקבל, אבל ברור שהמטרה העיקרית של אילים היא קידום התיישבות ואם הם היו ניגשים על זה , הם לא היו מקבלים כי אין דבר כזה.
היו"ר משה גפני
¶
לא ניסחתי טוב את השאלה, אבל לזה אני מתכוון. הם בונים בית ספר, הם בונים בית כנסת, הם בונים מרפאה? מה הם עושים בהתיישבות?
זאב אלקין
¶
הם עוסקים בהקמת ישובים חדשים ובכל מה שכרוך בכך, מהפניית אנשים, פרסום, הכשרה שלהם וכולי. הם בונים כפרי סטודנטים, מושכים סטודנטים לנגב והגליל, מפזרים אותם גם במקומות שמאוד חשוב שיהיו שם קהילות סטודנטים גם אלו ישובים שהיו ממש במצב מאוד קשה וגם אם אלה עיירות פיתוח. אגב, התיישבות היא לא רק התיישבות כפרית אלא גם עיירות פיתוח. כל הדברים האלה ביחד למעשה נופלים בין הכיסאות. מכאן נולד רעיון הצעת החוק הזה, להוסיף בין המטרות את עידוד ההתיישבות.
החוק קיבל תמיכת ממשלה ועבר את הקריאה הטרומית, אבל במקביל לכך שר האוצר החליט – ואני מאוד מברך על כך – לא לחכות לכל תהליכי החקיקה כאשר יש אפשרות לשר האוצר להוסיף מטרות בהחלטה שלו כך שזה נכנס לתוקף מיידי. שר האוצר הוסיף – במקביל, ממש באותם ימים שההצעה עברה בקריאה טרומית – ניסוח יותר מדוקדק של המטרה הזאת שתכף אקריא אותה וחתם עליו. לכן זה כבר נכנס לתוקף מבחינה זאת.
למה נדרשת עדיין חקיקה. סיכמתי עם שר האוצר ועם הממשלה שנמשיך בחקיקה לפי עמדת הממשלה כי ברור שיש הבדל בין זה שנמצא בחוק ראשי כמטרה לבין כך שזאת החלטה של שר האוצר. שר האוצר החליט, מחר שר האוצר הזה או אחר יכול לשנות בקלות ולשם כך הוא לא צריך את הכנסת. לכן הסיכום ביני לבינו ולבין הממשלה הוא שאנחנו ממשיכים בתהליכי חקיקה ויש תמיכת ממשלה לחוק, אבל הוא עשה את זה יותר מהר כדי שהגופים יוכלו לגשת וכבר עכשיו להגיש את עצמם לפי המטרה הזאת.
הניסוח שבחרה רשות המסים, אותו אני אקריא, אומר: "פעילויות להקמת ישובים חדשים ולהוספת תושבים בישובים קיימים בהתאם למדיניות ההתיישבות כפי שתקבע הממשלה מעת לעת".
זה הניסוח שאישר שר האוצר וכבר פרסם כמטרה ציבורית.
זאב אלקין
¶
כן ולא. אני כמציע הצעת החוק התחייבתי – ואני גם מבקש מהוועדה לכבד את ההתחייבות הזאת – כן לקבל לפחות בשלב הזה, בקריאה הראשונה, את הנוסח של שר האוצר כפי שהוא ולאשר אותו בצורה כזאת.
ברוך משולם
¶
ליאת שמטפלת בנושא החקיקה הייתה אמורה להגיע אבל מסיבות אישיות היא לא כאן.
בכל מקרה, לענייננו, מבחינת השר יש כבר את הוספת המטרה למטרות. אנחנו חושבים שאם אנחנו נקדם את ההצעה הזאת בנוסח שונה, תהיה כאן דיס-הרמוניה חקיקתית כאשר מצד אחד יש מטרה שהשר הכניס ומצד שני יהיה עוד חוק נוסף שאומר משהו אחר, מה גם שהצעת החוק היא רחבה מדיי ולא בדיוק ברור לנו מה הקריטריונים לעידוד התיישבות. זה משהו מאוד מאוד רחב וכוללני.
היו"ר משה גפני
¶
אני אגיד לך למה. אתמול במשך שעה שלמה היה דיון עם מישהו בכיר ברשות המסים והוא שאל אותי למה אני צריך ללכלך את ספר החוקים. אתה מבין מה אני אומר?
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא אמרתי את זה. אני ביקשתי להוסיף על מה שרשות המסים ביקשה והוא אמר שלא צריך, שאצמצם עד כמה שאפשר בחקיקה הראשית. הסברתי לו למה יש חובה במקרה ההוא להוסיף את זה ועדיין הוויכוח מתנהל. אנחנו צריכים להעביר חוק למליאת הכנסת ורשות המסים אומרת שלא צריך להרחיב אלא להפך, צריך לצמצם.
את סעיף 46 אני מכיר ואני מכיר אותו מתפקידים כאשר אני מאשר כאן באופן קבוע כל מיני גופים, עמותות וארגונים שהמדינה לא מממנת אותם ולא מתקצבת אותם או שהיא יצאה מהתקצוב שלהם והם אוספים תרומות ומקבלים הנחות.
אני אומר לך באופן ברור. אם אתם רוצים להרוס להם את החוק, זה בסדר, זאת מטרה ראויה. אני לא אומר שלא, אבל לא בדקתי. אם אתם רוצים לעזור להם, אתם צריכים ללכת לפי החקיקה הקיימת ובחקיקה הקיימת כתוב מהי מטרה ציבורית – מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט. כך כתוב בחוק.
היו"ר משה גפני
¶
אומר המחוקק, בצדק מבחינתו, כי הוא רוצה לסייע ומהניסיון שלנו של מה שקורה – אני לא מדבר כאשר יש בעיות מסוגים שונים כמו מאזנים וכל הדברים האחרים אם מדברים על עמותה ספציפית – למשל בספורט, אני לא רוצה לדבר על דת, אני מקבל כאן פניות.
היו"ר משה גפני
¶
יש לי משהו נגד הדתיים במיוחד שגם דודו רותם וגם אמנון כהן עושים הסכם.
מגיעה לכאן למשל אגודת ספורט שאני לא יודע לחזור על השם שלה, זה לא כדורגל, לא כדורסל, לא טניס ולא שום דבר אלא משהו לא מוכר. שאלתי את מונסנגו מה זה והוא הסביר לי וגם עכשיו עוד לא הבנתי.
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו אני יודע. איך היה אפשר לאשר את זה? מאוד פשוט. בחוק כתוב ספורט. גם אם אתה עכשיו תחליט, תהיה לך אגודה של משהו משונה מהוא שהוא בהגדרה של ספורט, אתה יכול לקבל את סעיף 46 אם אתה עומד בתנאים. אם אתה לוקח את מה שמציעים זאב אלקין וציון פיניאן לגבי ההתיישבות ואתה מתחיל לפרט את זה, הכלל בגמרא אומר שכאשר יש כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט. אם אתה לא שם את הפרט, הכלל הוא רחב ללא הגבלה.
שי חרמש
¶
בלימודי הליבה למדתי את כתבי הקודש ואמרו לי לא תישא שם אלוהיך לשווא. אני מבקש, לא תישא שם ההתיישבות לשווא. מי שרוצה על חשבון מס הכנסה למצוא היום עוד נתיב ליעדים, זה לא חוק להתיישבות. זה חוק לאיתמר, זה חוק להתנחלויות שמחר בבוקר הכספים האלה מושקעים שם.
שי חרמש
¶
תן לי להבהיר. אם היית בא בכפיים נקיות ואומר אחת משתי החלופות, שאתה רוצה לתת הכרה במס לפעולות התיישבות בנגב ובגליל, אני גר שם ואני בעד. היית אומר שאתה מעוניין לתת תמריץ להתיישבות במקומות שהחוק והריבונות הישראלית חל עליהם, גולן, אני בעד. ההגדרה הרחבה הזאת איננה התיישבות. היא באה לומר שאנחנו נותנים היום עוד צינור שאני שותף לו. הרי אין כאן בעיה של תרומות. מישהו מפריע לתרום? מי שרוצה לתרום, שיתרום לכל גבעה ולכל עץ שהוא רוצה. אין בעיה לתרום. כאן באים ואומרים לי שאם אני תורם מחר לאיתמר, רוצים שאני אהיה שותף ברבע. אני לא שותף ברבע בתרומות לאיתמר ואת זה אני אומר לך ישירות. אם היו באים ואומרים לי שיצמצמו את החוק, גוש עציון ומעלה אדומים, אני בעד ואין לי בעיה.
שי חרמש
¶
תעשה לי טובה. אני לא עובד אצל מופז, אני לא עובד אצל מולה ואני גם לא עובד אצלך. אני בא כאיש התיישבות ונדמה לי שאני מייצג יותר מכל אחד מכם את משמעות ההתיישבות . אני אומר שזה לא חוק להתיישבות אלא זה חוק למתן סיוע נוסף ולהזרמת תרומות ליעדים שאינם בתחום הריבונות הישראלית, במקומות אליהם צריך להזרים עוד כסף וזאת הדרך להזרים את הכסף לשם.
זאביק אלקין, אתה רוצה להעביר חוק להתיישבות, תבוא ותגיד שאתה תוחם אותו לנגב וגליל. תאמר שאתה תוחם את זה למקום בו הוחלה הריבונות. מה אתה מפחד לומר שהוחלה הריבונות? אני לא נגד גולן. בוא נעביר לגולן כסף. אני לא רוצה להעביר למקומות בהם זה עוד צינור בעקיפין, מלמעלה ומלמטה, להזרמת כספים למקומות עליהם אין קונצנזוס.
אני אומר לכם דבר נוסף. פירקו את זה בגוש קטיף, פירקו את זה בסיני, הורידו את די זהב, הורידו את נאות סיני, חלק מהמקומות האלה לא יהיו. לא צריך להזרים לשם היום עוד כסף, ובוודאי כשרבע מזה אני צריך לשלם. מי שרוצה לתרום, אני לא מפריע לו. אני מפריע לתרום? אני לא רוצה להיות שותף ברבע מזה דרך מס הכנסה.
שכיב מוראד שנאן
¶
שי, דיברת, שמענו ואני מאוד מעריך את מה שאמרת. אני רוצה לשאול את המציעים שאלה אחת פשוטה. מדינת ישראל סובלת עד היום מהסיפור של הפזורה הבדואית ומחפשת כל דרך למצוא פתרון קבע והקמת ישובים בהם הם יוכלו להתגורר. האם אותם ישובים יהיו גם הם זכאים לאותה הנחה?
שכיב מוראד שנאן
¶
אני מבקש שזה יהיה ברור. אם אנחנו מביאים הצעת חוק שבאה לתת מענה אך ורק ליהודים במדינה, למה שהיא לא תכלול גם את האחרים?
שכיב מוראד שנאן
¶
לא רק הפזורה הבדואית. אני יודע ששי חרמש הוא בין היוזמים של הקמת שני ישובים דרוזים, אחד בצפון ואחד בדרום, ואני רוצה לשאול אם הצעת החוק חלה על תורמים שבאים לשם. לעניות דעתי במתכונת הקיימת, אם זה מיועד רק ליהודים ציונים, מה קורה עם היהודים הלא ציונים?
שלמה מולה
¶
אני רוצה להמשיך את דבריו של ידידי הטוב שי חרמש. לפני כחצי שנה אני הגשתי הצעת חוק יחד עם מירי רגב לגבי עידוד התיישבות ומתן הטבות מס בגליל ובנגב. ועדת השרים לענייני חקיקה הפילה את הצעת החוק. למה? לא הכנסנו את יהודה ושומרון. אילו היינו מכניסים את יהודה ושומרון, ההצעה הייתה עוברת.
שלמה מולה
¶
אני אומר לך שאם הייתי מציע לפטור את תושבי יהודה ושומרון מתשלום מסים במדינת ישראל, החוק היה עובר. אם הייתי מציע שלא ישלמו מסים בכלל, הצעת החוק הייתה עוברת.
שלמה מולה
¶
תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה לשעבר יוכלו לקבל פטור ויוסיפו את כל מתפקדי פייגלין הליכוד. גם זה היה עובר.
זאב אלקין
¶
אם במטה לבני שולטים במפת ההתפקדות בקדימה כמו שאתה מבין בליכוד, יש לכם בעיה ומופז בטוח זוכה בגדול.
שלמה מולה
¶
אכן, זה היה חלק אומנותי וכדי להשתעשע. מה שאלקין ניסה לעשות גם בוועדת שרים לחקיקה וגם בהצבעה הטרומית, הוא מאוד היה נחמד. דרך אגב, אלקין הוא בחור מצוין ויודע בדיוק מה הוא עושה.
היו"ר משה גפני
¶
הדיל שהוא עשה אתמול בין ישראל ביתנו ל-ש"ס? הוא לא כל הזמן נחמד. לפעמים כן ולפעמים לא.
היו"ר משה גפני
¶
אין בעיה. הכול בסדר. לא אמרתי שאני בעד או נגד. אמרתי שדיל מהסוג הזה לא מסוגל לעשות מישהו אחר חוץ מאלקין. דיל בין ישראל ביתנו ל-ש"ס, רק אלקין יכול. דין שלפי דעתי גובל – אני לא רוצה לומר בפלילים – בחוסר יושר ציבורי מהמדרגה הראשונה.
שלמה מולה
¶
אחרי החלק האומנותי שהסתיים, אני רוצה לומר שלא יכול להיות שאנחנו נביא הצעת חוק שיש בה מטרה מוסווית. אדוני היושב ראש, אני מגדיר את זה כמטרה מוסווית והמטרה המוסווית של הצעת החוק הזאת היא פשוט עידוד השקעות, עידוד או מתן כספים לתושבי יהודה ושומרון כאשר זה בחוק ראשי ובאמצעות הטבת מס וזאת כאשר יש מיליוני אזרחים בישראל ואנשים שבאמת משלמים מסים עקיפים .
שלמה מולה
¶
ברור לנו לגמרי למה זה נועד. לא שבאמת לאלקין איכפת מהגליל והנגב. תאמין לי, אני אומר לך את זה. לאלקין לא איכפת מהנגב והוא לא מעניין אותו. כל מה שמעניין אותו זה יהודה ושומרון.
שי חרמש
¶
ציון, אמרתי לך, אל תישא שם נגב וגליל לשווא. לנגב והגליל, לא צריך להעביר כסף ליהודה ושומרון. אפשר להעביר את זה ישירות לגליל ולנגב. לא צריך להעביר לאור משימות לאומיות דרך איתמר. אתם רוצים להלבין כספים ליהודה ושומרון, תגידו את זה על השולחן.
שלמה מולה
¶
שלוש שנים אותם עובדים מסכנים היו צריכים לבוא ולהתדפק על דלת ועדת הכספים, להתחנן ולבקש. עכשיו באים ואומרים שאלקין רוצה בחוק לתת כסף מיותר לחלוטין ליהודה ושומרון ותו לא. אני רוצה לומר לך שבהסתדרות הציונית יש את החטיבה להתיישבות שבין היתר עוסקת גם ביהודה ושומרון. עזבו אותנו, למה צריך את החוק הזה?
שי חרמש
¶
זאת פעם ראשונה שעושים גיוס. פתאום גילית את דוקטור אביטל מגיע ועיניך אורו. עד היום הליכוד לא מצא את הפטנט הזה. לא ראית אנשים הזויים מגיעים לוועדת הכספים כשהם לא יודעים על מה מדובר. אני מתנצל בשם קדימה שדוקטור אביטל נכנס לישיבה. סליחה, דוקטור אביטל. תת-אלוף מירי רגב, נעשה גיוס והביאו עוד תת-אלוף לישיבה.
היו"ר משה גפני
¶
חברים, אנחנו מסיימים את הסאגה הזאת. שלמה, תסיים את דבריך,. עמדתך ברורה. אתה נגד לעשות חוק שילך ליהודה ושומרון. הבנו.
שלמה מולה
¶
חובתנו. אני רוצה לסכם. אם החוק הזה ייאמר עליו שזה לא יחול מעבר לקו הירוק, לא יחול במקום בו ריבונות ישראל לא חלה, אנחנו נשקול את עמדתנו לתמוך.
היו"ר משה גפני
¶
הייתי בטוח שאני אהיה כאן לבד עם מציעי החוק. הנושא מאוד פשוט. עלו כאן כמה שאלות שאני מבין שהן הולכות להיות שנויות במחלוקת. יכול להיות שאתה יכול להוציא לנו את הערמונים מהאש. האמת היא שגם אני יכול לעשות את זה אבל אני לא משפטן, אני לא משרד המשפטים, אין לי את הסמכות לכך. אני רוצה שתגיד לי, החוק הזה כפי שהוא מנוסח, האם יש בו אפליה והאם הוא משנה איזשהו דבר?
ספי זינגר
¶
נוסח החקיקה המוצע שמדבר על עידוד ההתיישבות, בין לפי הנוסח שנמצא בהצעה הטרומית ובין לפי הנוסח המוסכם על רשות המסים.
היו"ר משה גפני
¶
דרך אגב, אני לא מסכים לנוסח הזה. אני לא חושב שהנוסח הזה הוא נכון. הוא גורם נזק. נדבר על הנוסח הקיים כי גם לנוסח הזה אין משמעות.
היו"ר משה גפני
¶
רגע. רבותיי, העליתם נושא והנושא הזה הוא נושא חוקתי. האם אנחנו יכולים לעשות חוק שיש בו אפליה, שיש בו הטבה לקבוצה מסוימת, אין בו הטבה לקבוצה אחרת.
ספי זינגר
¶
אני רוצה להתייחס במיוחד לשאלה שלך. נוסח החוק כמו שהוא בחוק, עידוד ההתיישבות, הוא לא מבדיל, לא מפלה ולא נותן עדיפות לאיזושהי קבוצה אחת על השנייה כי הוא מדבר על עידוד ההתיישבות בכלל.
ספי זינגר
¶
בדברי ההסבר – שיש להם איזשהו משקל מסוים – יש התייחסות לחיזוק הציונות ולעידוד התיישבות הציונות.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, תעצור. אני אפסיק את הישיבה ונקיים אותה ביום אחר. הוא מדבר על הדבר הכי רציני בחוק הזה ואתם לא מקשיבים.
דורון אביטל
¶
אלקין אמר את זה בדבריו במליאה. זה הרגע בו התחלנו לחשוש כי אמרנו שציונות מהווה ויכוח פוליטי לגבי התוכן שלה.
ספי זינגר
¶
אכן בנוסח המקורי נכתב עידוד ההתיישבות הציונית והנוסח הזה ירד בגלל הקשיים המשפטיים המשמעותיים שהדבר הזה מעורר. הנוסח הקיים כאן בחקיקה לא נמצא אבל בדברי ההסבר יש התייחסות וכמה פעמים מדובר שם על עידוד ההתיישבות, הציונות וערכי הציונות והדבר הזה מעורר קושי למרות שלדברי ההסבר אין מעמד של חקיקה אלא יש להם מעמד פרשני של החקיקה. לכן ככל שרוצים להמשיך לקדם את החקיקה הזאת, זה צריך להיות מובהר גם בדברי ההסבר שעידוד ההתיישבות כמשמעותו בחקיקה, הוא לא מבדיל, לא מפלה ולא עוסק בעידוד התיישבות מסוג מסוים.
היו"ר משה גפני
¶
זאת אומרת שמה ששאל חבר הכנסת שנאן, לפי דבריך אסור שיהיה בדברי ההסבר את המילה ציונות ולא בגלל שהיא מילת גנאי אלא בגלל שהיא מילה שיכולה ליצור פרשנויות משפטיות שיוציאו קבוצות.
מירי רגב
¶
לפי מה שהוא אומר, האם החוק כמו שהוא ללא השינוי אבל כשיש את הפירוט של מטרות ציבוריות, בתוך הפירוט של מטרות ציבוריות אפשר להכניס גם עידוד התיישבות?
מירי רגב
¶
החוק כפי שהוא כתוב, בהגדרה מטרה ציבורית. יש נספח אחר ששר האוצר כותב מה הן מטרות ציבוריות. שר האוצר יכניס תחת מטרות ציבוריות את עידוד ההתיישבות.
שכיב מוראד שנאן
¶
אם היושב ראש חושב כך, אני חותם על כך.
כתוב בתוך שלל המטרות, בולטות בהיעדרן מטרות של חיזוק הציונות ועידוד ההתיישבות הציונית. אין לי שום בעיה עם זה. אני מבקש להכניס: לרבות הקמת ישובים ועידוד מטרות של יתר אזרחי מדינת ישראל.
ענת מימון
¶
כשההצעה הגיעה ללשכה המשפטית, הנוסח המקורי היה עידוד התיישבות ציונית. היועץ המשפטי לכנסת סבר שבמילה ציונית יש איזושהי בעייתיות, לא ברור בדיוק מה הפירוש וזה יכול להכניס הרבה שיקול דעת לסעיף. לכן החלטנו להוריד את זה ולהשאיר עידוד התיישבות, כך שבאמת כל התיישבות באשר היא תוכל להיכנס. בדיוק כמו שיש דת, תרבות וחינוך, יהיה גם התיישבות. מעבר לזה, בדברי ההסבר אנחנו חושבים שהמילה ציונות כרגע מיותרת. צריך לזכור שאנחנו נמצאים בסעיף טכני בסעיף 46. זה מגיע לפקיד שומה.
שכיב מוראד שנאן
¶
למה אתם מזלזלים באנשים? שנינו יודעים שמאז קום המדינה ב-1948 ועד היום לא הייתה שום התיישבות חוץ מהתיישבות יהודית. לא קם אף ישוב של מיעוטים מאז קום המדינה ועד היום. על מה את מדברת? אל תזלזלו באנשים.
ענת מימון
¶
מבחינה משפטית הנוסח מאפשר ככל שרוצים להכניס כל התיישבות אחרת, הנוסח הוא לא מפלה ומאפשר להכניס כל התיישבות אחרת לגדר הסעיף הזה.
היו"ר משה גפני
¶
חבר הכנסת אלקין, אני רוצה לומר לך את מה שאולי אתה לא יודע שהולך כאן ואני אומר לך את עמדתי. יש דבר שאתה לא יודע ואני עומד לומר לך אותו. יש חוק ממשלתי שמונח על שולחן הוועדה. הוא לא מגיע לקריאה שנייה ושלישית מכיוון שעדיין מתנהלים דיונים. אני מתנגד בכל תוקף לתת שיקול דעת רחב מדיי לפקיד שעוסק בעניין הזה וכל הזמן אני אומר את זה בוועדה. אני לא מדבר על הפקיד הנוכחי אלא על הפקיד הבא. לכן אני דורש בחקיקה של סעיף 46 לכתוב באופן מפורט למה הכוונה. אם אתה כותב באופן מפורט למה הכוונה, זאת אומרת, הוא לא מפעיל שיקול דעת בעניין, זה בסדר, הכול שקוף, נמצא על השולחן ויודעים מה המטרות. סעיף 46 בגדול מדבר על דברים כלליים. הוא מדבר על חינוך והמילה חינוך מופיעה וזהו. המילה ספורט מופיעה ואין מילה נוספת. המילה דת. כל הדברים האלה מופיעים רק כמילה אחת. כל הדברים האחרים, איך נותנים את סעיף 46, מפורטים. לא מספיק מפורט, אנחנו דורשים שיהיה מפורט בחקיקה.
עמדתי היא שאם אתה מוסיף למילה התיישבות, עידוד ההתיישבות שגם זה אפילו חצי מיותר – אבל עידוד ההתיישבות אני יכול להבין – מה שאתה מוסיף לעניין הזה, אתה עושה נזק מכיוון שאז כל אחד ידרוש כמו שחבר הכנסת שנאן אמר. אתה אומר ההתיישבות הציונית, אז גם להוסיף את הפזורה הבדואית כי אחרת אי אפשר להעביר את זה וזאת עמדת משרד המשפטים.
זאב אלקין
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אתייחס לחלק מהטענות והשאלות שהועלו כאן כדי לעשות קצת סדר. קודם כל, צוין כאן נכון. עת הגשנו יחד עם חברי ציון פיניאן את הצעת החוק, דיברנו על התיישבות ציונית. סברנו שבמדינת ישראל זה לא אסון אם ייכתב בחוק כמטרה ציבורית ראויה את הביטוי הזה התיישבות ציונית. שלמה, את תגיש חוק כפי שאתה רוצה. אני הגשתי חוק כפי שאני רוצה. אני תכף גם אתייחס לסוגיה הזאת. סברנו שהמילה ציונות היא לא מילת גנאי וסברנו שהיא לא מילה בלתי חוקית. לכן בהחלט אפשר לציין את זה כאן כמטרה. אגב, לפי הבנתי את הציונות – שכיב, אני עונה לך – התיישבות דרוזית היא בהחלט התיישבות ציונית לא פחות מדברים אחרים.
היו"ר משה גפני
¶
אם אני אוכיח ש-ש"ס הצטרפה להסתדרות הציונית רק בגלל ג'ובים אבל היא לא מאמינה בציונות, הם לא יהיו בחוק?
שי חרמש
¶
אתם צריכים לבטל את שלושת הלאווים מ-1929 בוועידת וינה של אגודת ישראל. לא לעלות בחומה, לא למרוד במלכות ולא לקדם פעמי משיח. רדו משלושת הלאווים, תקבלו את ההיתר.
זאב אלקין
¶
כך סברנו, ציון ואני, עת הלכנו עם הצעת החוק. הייעוץ המשפטי של הכנסת אמר את מה שאמר וזה מאוד הפתיע אותי. מאוד הופתעתי מכך שההגדרה ציונות עושה בעיה אפילו בהנחת חוק.
זאב אלקין
¶
אני מעדכן את הוועדה. היות שהנושא הועלה על ידי משרד המשפטים לגבי דברי ההסבר וגם קיבלתם עדכון מהייעוץ המשפטי של הוועדה, לכן אני מעדכן את הוועדה ואומר מה היה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יכול להסביר לי, היות ואני לא כל כך מבין בעניין, אני הפקיד במשרד האוצר שעוסק בסעיף 46. לפי ההצעה המקורית שלך, מגיעה אלי התיישבות כלשהי – התיישבות בגליל, התיישבות ביהודה ושומרון, התיישבות חרדית והתיישבות ערבית – ומבקשת סעיף 46 לפי החוק שלך.
היו"ר משה גפני
¶
כן, שאתה לא מבין מה עושה הלשכה המשפטית. מה אני כפקיד עונה להתיישבות בגליל, להתיישבות הערבית, להתיישבות החרדית ולהתיישבות ביהודה ושומרון?
זאב אלקין
¶
חבר הכנסת גפני, אתה שאלת אותי ואני אענה. אני כפקיד שצריך לטפל בזה, הולך לפקיד השכן, שבדרך כלל זה אותו פקיד בעצמו ולכן אני מדבר עם החצי השני שלי, מסתכל במראה ושואל מה אני עושה כשאני מקבל כל מיני פניות בנושא הדת למשל מבית כנסת רפורמי.
היו"ר משה גפני
¶
דת זה הכול. לא כתוב דת יהודית. כאן המחוקק הראשי כתב ציוני. ההתיישבות שלי נקראת ציונית, כן או לא? מה יגיד הפקיד? האם הוא ילך אחרי שי חרמש לשנת 1929 או ילך על פי מה שאני אומר בהרצאות שאני ציוני.
זאב אלקין
¶
שוב, זה מה שחשבתי שנכון. לצערי הייעוץ המשפטי עצר אותי והיות והיה חשוב לי לקדם את הצעת החוק נכנעתי, למרות שהופתעתי. הצעת החוק הונחה בנוסח של עידוד ההתיישבות ובדברי ההסבר נשארו עוד שרידים ממה שהיה קודם אבל ברור שדברי ההסבר לקריאה הראשונה ייכתבו על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה כפי שהוא יראה לנכון וזה לא משהו שאנחנו מצביעים עליו כאן. לכן זה בכלל לא רלוונטי. אני מופתע מעצם הבקשה של משרד המשפטים ולא ברור לי למי היא מופנית. אם משרד המשפטים רואה בעיה במילה ציונית, אני חולק עליו אבל זה בכלל לא רלוונטי לדיון כאן כי אנחנו מאשרים את נוסח החוק ולא את נוסח דברי ההסבר של החוק.
לגבי נוסח החוק כפי שעבר בקריאה טרומית ולגבי שאלת הצמצום.
קודם כל, הטענה שנטענה כאן לגבי נגב וגליל או יהודה ושומרון. המצב מאוד פשוט. אני מבין שכל חוק שכתוב עליו זאב אלקין מיידית זה יהודה ושומרון גם אם אני אגיש חוק שיעסוק ברבני צהר או במשהו אחר.
אמרתי במליאת הכנסת ואני חוזר ואומר כאן. הצעת החוק הזאת נולדה מהפנייה אלי של הגופים שעוסקים בהתיישבות בנגב ובגליל מסיבה מאוד פשוטה. ביהודה ושומרון יש גוף אחד גדול שעוסק בהתיישבות וזאת תנועת אמנה. לגוף הזה יש ארגון, קרן מסוימת שיש לה את המעמד הזה מימים ימימה.
זאב אלקין
¶
כן, ולכן הם לא צריכים את זה. לכן הבאנו את החוק. מציעים כאן חברים שנכתוב נגב וגליל. אני מתנגד וזאת מכמה סיבות.
זאב אלקין
¶
אני מתנגד מכמה סיבות כי יש את לוד ויש עוד הרבה מקומות במרכז הארץ שהממשלה והמדינה רואים מטרה מאוד חשובה ליישב אותם ולפתח אותם ואין שום סיבה לקפח אותם כאן.
זאב אלקין
¶
לגבי יהודה ושומרון. מי שמצפה ממני להעביר הצעת חוק שתגיד שכולם בפנים – גם הדרוזים, גם התיישבות בדואית, זאת שהממשלה כמובן תומכת בה ולא התיישבות בלתי חוקית - והיחידים שבחוץ הם אזרחי מדינת ישראל בגוש עציון או במעלה אדומים או באריאל, אצלי זה לא יהיה. זה לא בבית ספרי. אבל תסתכלו לאן הגעתם. שי, פעם היו אנשים שהמילה עידוד התיישבות עבורם הייתה קדושה, מה אתם אומרים היום? שמא, חס וחלילה, אין מישהו ספציפי ביהודה ושומרון שמיד יקבל כתוצאה מזה אבל אולי פעם יקום מישהו והוא יקבל – לא הוא, לא כסף מהמדינה אלא הטבת מס.
זאב אלקין
¶
לגבי השאלה של חבר הכנסת שכיב שנאן, התשובה היא מאוד פשוטה. גם בנוסח החוק בקריאה הטרומית וגם בנוסח החוק שאני מציע בעקבות הניסוח של שר האוצר, התשובה היא מאוד פשוטה. זה לא רק ליהודים אלא כולם בפנים. בנוסח של הקריאה הטרומית זה ברור וגם בנוסח הזה. כל התיישבות שהממשלה תומכת בה – בפנים. התיישבות בדואית בלתי חוקית שהממשלה מתנגדת לה, היא בחוץ. לפחות לפי הנוסח של משרד האוצר, זה ברור שהיא בחוץ.
ההתיישבות הלא יהודית שהממשלה תומכת בה, ויש לא מעט כאלה – הממשלה עכשיו מקימה ערים עבור הבדואים – ברור שהיא בפנים.
לגבי השאלה של שני נוסחים, הרחב והמצומצם. יש שתי סיבות שאני מבקש מהוועדה לאשר כרגע את הנוסח של שר האוצר.
זאב אלקין
¶
דבר שני. שאלו אותי מרשות המסים שאלה מוצדקת. אמרו שלפי עידוד התיישבות כללי, גם מי שרוצה לעשות פרויקט נדל"ני בתל אביב, הוא לכאורה בפנים. לכן הניסוח הזה שאומר שזאת התיישבות לפי סדרי עדיפויות של הממשלה, הוא מאפשר למפות דברים כאלה כי לממשלה יש תפיסה כללית איפה היא רוצה לעודד התיישבות באופן יזום והיא לא עוסקת בפרויקטים נדל"נים בתל אביב. לכן ניסוח כזה מאפשר לפתור את הבעיה.
תגיד לי אדוני היושב ראש שאתה רוצה בשלב של הקריאה הראשונה, כדי לא להיכנס לנוסח מאוד מאוד מוגדר, לומר עידוד התיישבות לפי מדיניות ממשלה למשל.
מירי רגב
¶
בקצרה מאוד. אני חושבת שמאחר שזאת קריאה ראשונה לפני קריאה שנייה ושלישית, נכון להצביע על החוק ולסכם ששר האוצר, שעל פי החוק הנוכחי עוד לפני השינוי, יכול לקבוע כמטרה ציבורית. נכניס לתוך הרשימה של שר האוצר במטרות ציבוריות את עידוד ההתיישבות.
דורון אביטל
¶
הערה פוליטית. אני יודע שיש את פרס היצירה הציונית ועכשיו יש לנו עידוד ההתיישבות הציונית.
דורון אביטל
¶
ברור. אסור ולא יכול להיות. היה ויכוח כאן על התוכן של המילה ציונית. בעבר, כאשר לממשלה הייתה תפיסה של סדרי עדיפויות, היא החליטה לדוגמה שהיא תומכת ביישובי ספר, היה לה מושג של גבול והיא תמכה בישובים שהיא החליטה שהם על הגבול. זאת גישה אחרת, זאת גישה בריאה, אבל כשאני רואה שממשלה לא רוצה להצהיר בדיוק איפה קווי הגבול שלה אבל רוצה אחר כך לעודד עמותות או מה שזה לא יהיה לייצר התיישבות שאחר כך תאפשר לה לעשות מדיניות שונה ממה שהיא מצהירה במפורש, אם הבנתם את המהלך, זה סוג של טריק. זה סוג של היתממות וזאת תשובתי להם.
אם לממשלה היה ברור לדוגמה וזאת הייתה התפיסה שלה לגבי יהודה ושומרון, צריך לקבוע סדרי עדיפויות סבירים.
דורון אביטל
¶
יש כאן מהלך שבסופו של דבר רוצה לעודד אפשרות לקבוע עובדות בצורה כזאת שבסוף תכפה הממשלה.
ספי זינגר
¶
מילה על הנוסח הרחב לעומת המצומצם. אני חושב שדווקא בהמשך לקו המחשבה של היושב ראש שרוצה שהדברים יהיו ברורים ושלא תהיה סמכות רחבה לפקיד, עידוד ההתיישבות הוא באמת מטרה רחבה שיכולה לכלול בתוכה גם דברים שהם על קו התפר בין פעילות כזאת ואחרת.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. אני רוצה לומר לכם כדי שתדעו מה המצב. אני לא מדבר פוליטית אלא עניינית. אנחנו יושבים על העניין הזה כל הזמן. כשכתובה המילה ספורט במטרה, אם בונים אולם ספורט שהמדינה לא מסבסדת אותו, בונים אותו באיתמר, לפי סעיף 46 אפשר לקבל עליו החזר מס. כשבונים מוסד חינוך בגוש עציון ואין תמיכה של הממשלה, זה כך.
היו"ר משה גפני
¶
בבני ברק לא תקבל בשום מקרה. אין אפליה בסעיף 46 לא בין יהודים לערבים, לא בין ימין לשמאל, לא בין יהודה ושומרון לגליל ולנגב. אני לא רוצה ללכלך את ספר החוקים בסעיף 46 ולהיכנס לוויכוח פוליטי. אם אנחנו נכנסים לוויכוח פוליטי, אני כבר לא יכול להצביע. אני מצביע כל הזמן בעד כי יש שם רפורמים וכל מיני מטרות שאני לא רוצה אפילו להזכיר אותם כדי שהאופוזיציה שלי מבית לא תגיד על מה הצבעתי. יש שם דברים שהם אינם מקובלים עלי לחלוטין ואני מתנגד להם אבל מכיוון שסעיף 46 הוא סעיף אוניברסאלי, הוא מעולם לא נכנס לשאלות הפוליטיות, הוא רק בדברים האלה שהמדינה יצאה מהם, אני מצביע. המדינה קיבלה החלטה ולכן גם התקציב הזה מאוד גדל, שאם מישהו נותן תרומה, הוא יוכל לקבל החזר. את הטענה הזאת של משרד האוצר ורשות המסים שמעתי רק עכשיו בישיבה. אני מתנגד לזה בכל תוקף. אלא מה, אתם אומרים דברים הגיוניים. יכול להיות שבעידוד ההתיישבות אנחנו נגיע למצבים שבאמת יכולות להיות הקלות. אין בעיה.
אני מודיע שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אני אכנס לעניין הזה, אנחנו ננהל את הדיון לגבי מה שיהיה הטוב ביותר על פי אותו יעד, שהמטרות לא יהיו פוליטיות, שהערבים יהיו בפנים והיהודים יהיו בפנים, יהודה ושומרון תהיה בפנים, הגליל והנגב יהיו בפנים כמו בכל הסעיפים האחרים.
אני מודיע שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אני אשב אתכם ותסבירו את הבעיות. מבחינתי, כל עוד אני יושב ראש, אנחנו נגיע ליעד של המציעים מבלי לפגוע בסעיף 46 הכללי. היעד של המציעים, כפי שנאמר על ידי חבר הכנסת אלקין, הוא עידוד ההתיישבות ועידוד ההתיישבות גם של הערבים, גם של היהודים, גם של יהודה ושומרון.
היו"ר משה גפני
¶
ודאי. אם המקום לא חוקי, אתה גם לא יכול להקים אולם ספורט. מדובר על הנושא האוניברסאלי של סעיף 46.
אני לא מבקש ממך רשות לעניין הזה כי אתה התחייבת לשר האוצר. ההתחייבות שלך לשר האוצר לא מחייבת אותי בגלל הסיבה המקצועית. אני תומך בשר האוצר, אני חושב שהוא שר אוצר טוב אפילו שהוא מהליכוד.
היו"ר משה גפני
¶
לא נכון. אני עונה לך. אפשר להוריד את המילה עידוד אבל אפשר להשאיר אותה כי זה אותו דבר. אני הייתי מוריד את המילה עידוד ההתיישבות. המשמעות של העניין היא שאם אתה קיבלת אישורים לפתוח כפר סטודנטים בנגב או בגוש עציון או בגליל או בבני ברק – נדבר על מה שבקונצנזוס, חרדים לא בקונצנזוס ובוודאי לא בממשלה הנוכחית – המדינה מסיבות תקציביות לא עוזרת לך, היא הורידה סעיף תקציבי בעניין הזה ואתה אומר שיש לך אישורים, אתה פונה לציבור בישראל ואומר שאתה מקים כפר סטודנטים בגוש עציון או בגליל ואתה מבקש תרומות. אתה מקבל תרומות, אתה עומד בנושא של עידוד ההתיישבות שזאת מטרה לאחר קבלת החוק הזה, אתה הולך לפקיד במשרד האוצר, אתה עומד בכל הקריטריונים, אתה פועל על פי החוק, המדינה לא עוזרת לך – אתה מקבל החזרי מס. זה הנושא.
שי חרמש
¶
אני מודיע שבהתאם לייעוץ המשפטי שקיבלתי כאן כרגע, בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית אני הולך לתמוך בחוק אבל אוסיף לו רק פסקה אחת קטנה: עידוד ההתיישבות בשטחים שהוחלה עליהם הריבונות הישראלית.
שלמה מולה
¶
הצעת החוק הזאת אומרת במידה מסוימת שהממשלה בגלל עניינים מדיניים לא יכולה לבנות ביהודה ושומרון ולכן נביא הרבה מאוד משקיעים מאמריקה שיקבלו פטור.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש להביא להצבעה את הצעת החוק כפי שנוסחה בקריאה הטרומית. אני מודיע שלקראת הקריאה השנייה והשלישית, מבחינתי אני אעשה הכול על מנת שהסעיף יהיה כללי. שלא יבוא מישהו ויאמר שיצאה מכאן תקלה שפתאום הכנסנו לסעיף 46 משהו פוליטי. זה חל על כולם. היכן שהחוק חל, היכן שבן אדם יכול להביא תרומות, יכול להיות ביהודה ושומרון כמו בכל הסעיפים האחרים, זה יכול להיות בנגב ובגליל ויכול להיות בכל מקום.
היו"ר משה גפני
¶
לקראת הקריאה השנייה והשלישית אני מבטיח לכם שבסופו של דבר אני אשכנע אתכם שזה צריך להיות גם הנוסח הסופי. אם אתם תשכנעו אותי שיש בזה תקלה, כמו שאתם חוששים ברשות המסים, נשנה.
אנחנו מצביעים על אישור הסעיף כפי שאושר בקריאה הטרומית.
הצבעה
בעד אישור הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר
שי חרמש
¶
אני יותר מכל אחד בעד ההתיישבות. אל תסבירו לי. אני יודע מהי התיישבות וזה לא לאן שמכונים את זה כאן.