PAGE
14
ועדת משנה לביטוח
13/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 15>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לביטוח
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 14:05

<חינוך פיננסי>

חברי הוועדה: >
פניה קירשנבאום – היו"ר

>
טל עקרוני - פרויקטור חינוך ושיקום כלכלי, אכ"א, משרד הביטחון

נירית גדסי - מנהלת מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר

דנה פרידמן - ממונה על חינוך פיננסי בכיתות י', משרד החינוך

אסתי רוסט - מרכזת במזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

עקיבא אופנבכר - מנהל המחלקה המוניטרית, בנק ישראל

אריאל קטן - מנהל אגף בכיר, המשרד לשירותי דת

טל הראל - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

צבי סטפק - יו"ר מיטב, בית השקעות, איגוד לשכות המסחר

דפנה אריאלי - מנכ"ל מיטב

גיל אורלי - מנכ"ל חברת יבולים

נועם שפלטר - מנכ"ל משותף, לשכת יועצי ההשקעות

שירה קולמן גולובינסקי - שיווק פהמו"ן ועמותת פעמונים

ישראל משה גוטמן - מנכ"ל מאזנים, כלכלה מאוזנת

מרדכי קורנפלד - מנהל קשרי חוץ מאזנים, כלכלה מאוזנת

שחף סברסקי - מנהלת פעילות עמותת שיעור אחר

גיל גרשלר - מרצה במכללה למינהל

יעל נבט - מרצה במכללה למינהל

איציק שמולי - יו"ר התאחדות הסטודנטים

יעל אדיב - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

שמואל מלכיס - כלכלן, התאחדות חברות ביטוח חיים

רועי קציר - מנהל מחלקת רגולציה, בנק הפועלים

וירג'יניה טיאוסנו - רפרנטית במטה נכסי לקוחות, בנק הפועלים

ברכיה רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<חינוך פיננסי>

אני שמחה לראות את כולכם. ביקשתי לכנס את ועדת המשנה והיום יש לנו שני נושאים לדיון כאשר הנושא הראשון הוא חינוך פיננסי. בנושא חינוך פיננסי הקמנו ועדה וגם הקמנו שדולה וחלקכם או רובם הייתם נוכחים.
אני מכנסת את ישיבת הוועדה כדי קודם כל לעקוב אחרי מה שנעשה, אולי לעשות חשיבה משותפת יחד אתכם ולראות האם הכיוון של העשייה הזאת הוא נכון, אולי צריך להכניס שיפורים ועדכונים. אני יודעת שבדרך לא היה חלל ריק אלא אנחנו נפגשנו גם עם אגף שוק ההון ועם גורמים נוספים. אני מצטערת אבל לא התאפשר לי להיפגש עם שר החינוך עקב לוח זמנים. הפגישה אתו תתקיים מחר.

מכיוון שהזמן עובר ושנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר, אני לפחות חושבת שחינוך פיננסי מתחיל כחינוך בבתי ספר, באוניברסיטאות ובכל מערכות החינוך. זה הזמן להיערך לכניסה שלנו למערכת החינוך ולראות מה עושים, איך עושים, איזה מטרות אנחנו רוצים להשיג. לצערי היינו צריכים להיכנס לנושא החינוך הפיננסי משנת 2005 או מיד אחרי ועדת בכר אבל זה לא נעשה. היינו גם צריכים לתקצב את החינוך הפיננסי אבל הוא לא תוקצב. היום אנחנו מנסים לגשר על הפערים האלה.

דיברנו גם על כל מבחני ה-OECD או מבחני פיזה כפי שאנחנו קוראים להם. אני מניחה שנקבל את תוצאות השנה ונראה מה אנחנו עושים עם זה ואיך מכינים את התלמידים לקראת השנה הבאה. בשדולה דיברתי על כך – ולא ויתרתי על הרעיון – שאולי כמו שיש לנו מבחן באזרחות, נכניס גם את נושא האזרחות הפיננסית או איך שמשרד החינוך יחליט שהוא קורא לנושא. אני בוודאי לא מתכוונת להכתיב למשרד החינוך אלא אני רק באה להמליץ.

יש עוד נושא אחד שאני שומעת אותו ואתם בוודאי שומעים – ולא רק שומעים אלא גם רואים – כשאני פותחת עיתון ורואה שבנקים כבר הולכים לחינוך פיננסי, עושים ליווי למשפחות, יש פרויקטים כאלה ואחרים ויש איזשהו פיזור של האמצעים. אני בעד להקים, נקרא לזה, ועדת היגוי. יש רעיון לקרוא לזה ועדה מייעצת, לעשות איגום משאבים ואם המדינה תומכת בדברים שונים, אנחנו מכירים גם את הסיטואציה ההפוכה לפיה גורמים פיננסים גורמים בהרבה פעילויות. אם בתחום הזה נוכל לאחד את המאמצים, אני חושבת שאנחנו בהחלט יכולים להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

יש לי הרבה שאלות שאוכל לשאול אותן עכשיו אבל אני מעדיפה לשאול אותן תוך כדי הדיון. אולי נירית תציג לנו מה נעשה, מה הולכים לעשות, היכן צריכים את העזרה שלנו ועוד. אני אשמח להתייחסותכם.

נירית, את תפתחי את הדיון.

שלום לכולם. אני נירית ממשרד האוצר, מהמחלקה החדשה לחינוך פיננסי שהוקמה לאחרונה. אנחנו מברכים את חברת הכנסת פניה קירשנבאום על קיום הדיון ועל המעקב שמבצעים אחרי הנושא החשוב הזה.

בכנס של השקת השדולה סיפרתי שאנחנו עובדים על גיבוש של איזושהי תוכנית מדיניות לאומית, איזושהי אסטרטגיה לאומית איך לקדם את החינוך הפיננסי. אחד הצעדים שכבר התחלנו בהם – כי ברור לכולנו שחינוך מתחיל בגיל צעיר – הוא איזשהו שיתוף פעולה מאוד מבורך עם משרד החינוך שמיד נרתם לעניין הזה. המנכ"לית החדשה של משרד החינוך, דלית שטאובר, הרימה מיד את הכפפה והקימה צוות. אחת הנציגות שמובילות את הצוות הזה במשותף אתנו נמצאת כאן, אסתי רוסט, ואני חושבת שכדאי שהיא תציג בקווים כלליים את התוכנית עליה אנחנו עובדים ומשם נמשיך.

שלום, שמי אסתי רוסט ואני מהמזכירות הפדגוגית. כפי שאמרה נירית, התמניתי לרכז את הוועדה המשרדית והבית-משרדית בשיתוף עם משרד האוצר כדי להקים תוכנית חינוכית למשרד החינוך בנושא חינוך פיננסי.

התוכנית היא מהגיל הרך, גני הילדים, עד כיתות י"ב, וזאת בעצם כל המערכת שלנו בכל תחומי הדעת וביחידות השונות של המשרד.

לשם כך, לפני מספר חודשים הוקמה ועדה שכוללת נציגים מכל היחידות – מינהל חברה ונוער, שפ"י, חינוך יסודי וחינוך על יסודי, תחומי דעת שונים כמו אזרחות, מתמטיקה, לשון, מדעי החברה ותחומים נוספים – כאשר בשלב ראשון ביצענו מיפוי וראינו באיזה תחומים קיימים נושאים ותוכניות בנושא של החינוך הפיננסי אלא שהן היו מובלעות בתוך תוכניות. ברגע שניתן להדגיש אותן ולהציף אותן על פני התוכנית הכוללת, ניתן לבנות תוכנית יותר משמעותית. באמת מצאנו שיש הרבה מאוד תכנים מוכנים, למשל במולדת, חברה ואזרחות יש תוכניות מאוד יפות, בכישורי חיים, במפתח הלב, במתמטיקה – צריך קצת לשכלל ולהוסיף שאלות אורייניות אבל לאורך כל הדרך יש כאלה שקיימים ופועלים בשטח. כמובן בחינוך הלשוני ששם יש הרבה מאוד טקסטים שניתן דרכם לפתוח למידה ודיון.
בעצם כל התוכניות האלה מתגבשות כרגע לתוכנית והצעה לכלל המערכת והן מוכנות להפעלה בשנת תשע"ג. בסוף חודש מרץ יש לנו פגישה עם מנכ"לית המשרד שנתנה את ברכתה לתוכנית ואנחנו הולכים להציע לה מסמך מסודר של כל התוכנית המוכנה לתשע"ג עם ההיבטים התקציביים לתוכנית ומקווים שנוכל באמת לצאת לדרך.

יש תוכניות שחסרות והיינו רוצים לפתח אותן כמו אתר עם שלל תוכניות, פיתוח של שיעורים מקוונים, של סרטים, של תוכניות לימודים נוספות. כל אלה, ברגע שנקבל את האישור, נוכל לצאת לדרך ולטפח אותן ואז אנחנו מקווים שבשנת תשע"ד נוכל לתת הרבה יותר בתחום.

אני שמחה לומר שכולם רואים בזה עניין. זה נושא שלא שמעתי מישהו אומר שהוא לא חשוב ושלא נכון להשקיע בו. זה מבחינת הוועדה.

יש תוכנית שאתם מכירים אותה, תוכנית לכיתות י' שדנה פרידמן שיושבת לצדי הייתה המובילה.

זאת הייתה תוכנית פיילוט. תכף נדבר עליה.

דנה תספר יותר בהרחבה. בשנת תשע"א ותשע"ב נכנסו מספר בתי ספר ואנחנו מקווים שבתשע"ג תיכנס מכסה גדולה לתוכנית הזאת. שוב, זה תלוי בתקציב, זה תלוי כמה בתי ספר נוכל להכניס לתוכנית.

סליחה שאני קוטעת אותך, אבל יש לי שאלות. קודם כל, קצת בלבלת אותי ואומר לך מדוע. פעם אחת את אומרת שאתם מוכנים שהתוכנית תיכנס בשנת הלימודים הקרובה בכל בתי הספר אבל עכשיו את אומרת שזה תלוי תקציב. שנית, אני עדיין חשבתי – ויכול להיות שאני טועה במיוחד שאין לי תואר בחינוך ולכן אני לא יודעת לומר – שזה צריך להיות איזשהו מסלול לימודים. אם עכשיו אתם תצאו ותפרקו את החינוך הפיננסי לגורמים ותשימו אותו פעם בלשון ותיתנו מושגים, פעם במתמטיקה כאשר ילמדו אחוזים ואיך אנחנו מחשבים כסף, קצת באזרחות – מי יבחן את הנושא הזה בסופו של דבר? איך ניצור מקשה אחת שקוראים לה חינוך פיננסי? איך נבחן בסופו של דבר את הידע שאנחנו הולכים להקנות לו חינוך פיננסי?

הדבר הכי משמעותי הוא איך נכשיר את המורים? את מי תשלחי עכשיו להכשרה, את כל מערכת החינוך שתעבור הכשרה של חינוך פיננסי? או שאנחנו רוצים ליצור מקצוע שהוא משתלב בתוך המקצוע הנוסף שנקרא לו או מקצוע אזרחות או לא משנה באיזה תחום ושם נכשיר קאדר של מורים שהם יהיו באמת בעלי דעה, בעלי ידע, בעלי הסמכה לעניין הזה כי אחרת – סליחה שאני אומרת – אני פוחדת שזה יהיה פרטאצ'.

השאלות הן מאוד מאוד נכונות. בצוות אנחנו בודקים בדיוק את הדילמה הזאת בין לבקש שזה יהיה מקצוע כאשר גם אם לא בכל השכבות, נסמן מספר שכבות ושם המורים יעברו הכשרה או שנכשיר מורים מיוחדים לנשוא, לבין האופציה הזאת שזה יהיה חלק מתוך כלל המקצועות הקיימים. השאלות האלה הן שאלות שנצטרך להציג בפני המנכ"לית ולקבל ממנה תשובה. אין ספק שאם היה תקציב לשעות מיוחדות – וזאת תוספת שעות שאנחנו מבינים מה המשמעות שלה – היה עוזר.

מעבר לכך, זאת תוספת תקציב? ברור שאי אפשר שכל שנה תלמידים ילמדו הרבה מאוד חינוך פיננסי כי זה יבוא על חשבון מקצועות הלימוד האחרים. לכן מה שאנחנו בוחנים זה לראות איך אנחנו משלבים את זה. עכשיו אנחנו לא מסוגלים להשאיר את התלמידים עוד עשר שעות נוספות בשבוע ללמוד את הנושא. אנחנו מדברים כאן על איזושהי תקופה מאוד ארוכה, מגני הילדים, מגיל שלוש, עד כיתה י"ב. מה שנכון לגן הילדים, לא נכון לכיתה י"ב.

איך בסופו של דבר תבחני מהו הידע שהם קיבלו?

בשכבות גיל מסוימות, כמו שאסתי תיארה, זה ייכנס בתחומי לימוד כאלה ואחרים ובשכבות גל אחרות יינתן דגש יותר גדול. כל זה באיזשהו לימוד ספיראלי שחוזר על עצמו, נבנה נדבך על נדבך לקראת התוכנית בכיתה י' שהיא בעצם תוכנית ייעודית ומקיפה ומהווה איזושהי תחנה לעשות יישור קו לתלמיד, לראות כל מה שהוא למד עד עכשיו ולתת לו דגשים נוספים וחיזוק נוסף כשאחר כך הוא גם ייבחן על זה גם במסגרת מקצוע הלימוד וגם בפיזה.

באיזה כיתה נערכים מבחני פיזה?

בכיתה י'.

אני לא חושבת שחינוך פיננסי זה משהו שאנחנו צריכים להגדיר שזה איזשהו לימוד שמתקיים שעה או שעתיים בשבוע בבית ספר. אני בהחלט אומרת שאפשר לשלב את זה. לא הייתי הולכת למשל לשעת חברה ולא בגלל שאני מזלזלת בשעת חברה או בשעת חינוך – אני לא מזלזלת בשעה כלשהי בבית הספר ושזה יהיה ברור – אבל אני אומרת שזה צריך להיות חלק מאיזשהו מקצוע ובהחלט הוא צריך להיות נלמד. אני לא חושבת שצריך ליצור משהו מיוחד אלא אם מורה מקבל הכשרה מסוימת, הוא יודע לשלב את זה במערכת השיעורים הוא כבר נותן. אז, כשהוא מדבר על אחוזים, הוא מביא דוגמה של הכסף. הרי אפשר לשלב בכל נושא. בהחלט אולי צריך להוסיף שעות אבל לא בקנה מידה כזה שאנחנו פותחים מקצוע חדש במערכת החינוך. לעשות ביזור בין המקצועות, אני קוראת לזה להוריד תריס. עשינו, סגרנו תריס ולהתראות, שכחנו מהעניין הזה. זה להוריד אחריות ולסמן וי שעשינו חינוך פיננסי.

אם מותר לי להתייחס לזה, זה ממש לא מהמקום הזה. יש אפשרות ללכת על כמה רבדים של עבודה אבל הרובד האפשרי כרגע הוא לא רובד של בדיעבד או משהו של ברירת מחדל. בעצם מה שעשינו, אם אני נכנסת קצת יותר לפירוט ממוקד, מיפינו את כל הנושאים שנכון שילד בגן ידע וגם ילד בכיתה א' וכן הלאה, עד כיתה י"ב מבחינת הנושאים בתחום הפיננסי. בדקנו כל נושא כזה האם יש לו איזשהו ביטוי במקצועות הקיימים. אנחנו יודעים למקד שבכיתה ב' בתחום כישורי חיים, הילדים ילמדו את הנושאים האלה והאלה והם צריכים לצורך העניין חמישה שיעורים. אז זה ממוקד. יש מערכי שיעור שייבנו בנויים וממוקדים למושגים האלה שילד צריך לדעת בכיתה ב'. כנ"ל לגבי כיתה ג' ו-ד'. אם נצליח לקבל תוספת שעות לשכבות מסוימות ושם לטפח תוכנית עוד יותר רחבה ועמוקה, דומה שאף אחד לא יתנגד לזה. אנחנו רוצים להיות בטוחים בתנאים הנוכחיים, אנחנו גם מציעים למערכת תוכנית מספיק טובה.

את מי תכשירי בקיץ הזה לקראת השנה הבאה?

כרגע באותם תחומי למידה אותם אנחנו מסמנים כאלה ששם הנושאים שקיימים בתוך התוכנית הקיימת. בפיתוח המקצועי של המורים, זה ייכנס לתוך תוכנית הפיתוח המקצועי. שם זה יבוא לידי ביטוי.

אני מאוד מתלבטת. אני מעריכה את מה שאתן עושות. אני לא באה ממקום רע אלא אני באה מקום טוב. אנחנו כאן בדיוק כדי ללמוד את הנושא ביחד ולראות האם אפשר להתקדם וכל פעם לעלות שלב נוסף. אני מבינה שאתן מתחילות מאפס ובונות את התוכניות. אני מעריכה את מה שנעשה אבל אני חושבת שאנחנו כאן כדי להסיט את הדיון ולכוון אותו אולי קצת ימינה או שמאלה עד שביחד נמצא את הדרך הנכונה ביותר. כך אני רואה את הדברים.
דנה, את רוצה להתייחס? קודם כל, לך כבר יש ניסיון של הפיילוט ובאמת הייתי רוצה לשמוע האם יש פידבקים של המורים לגבי הפיילוט או של התלמידים והאם יש לנו משהו שאפשר למשש אותו ולהרגיש מה קרה?

אני מרכזת את תוכנית הלימודים לכיתות י' בפיילוט שהתחיל השנה ונמשך גם השנה במטרה להרחיב אותו. בשנת הלימודים הנוכחית נכנסו מעל מאה בתי ספר עם קרוב ל-35 אלף תלמידים בכיתות י' שכבר למדו את התוכנית. במהלך הקיץ האחרון – מאחר והתחלנו את זה כפיילוט – התוכנית עברה שדרוג מאוד מאוד רציני כולל סרטונים מאוד אטרקטיביים ואחד המציגים אפילו יושב כאן, טל, ועיבדנו גם את תוצאות מחקר הערכה של הפיילוט והתוצאות מלמדות על מודעות מאוד מאוד גדולה של התלמידים על אף שמדובר בתוכנית של שלושים שעות. התלמידים הפנימו את הנושא והם יודעים היום שצריך לפנות לעזרה, הם יודעים שצריך לשאול שאלות, הם יודעים לא ללכת שולל אחרי פרסומות אם זה בנושא של צרכנות נבונה וכולי ואפילו מתייחסים להוצאות של הבית בצורה יותר ביקורתית. הם מסתכלים על זה אחרת ורואים שיש הרבה דברים שאולי צריך להסתכל עליהם בצורה אחרת. ההורים מעורבים. זאת אמנם לא הייתה המטרה, אנחנו לא עובדים עם ההורים אם כי אנחנו כן חושבים על איזשהו תהליך שיבוצע גם עם ההורים במשותף כדי לעורר יותר מודעות, אבל ההורים מעורבים והם נכנסים לאתר – זאת תוכנית שחלקה מתוקשב – והם שותפים. לפחות חמישים אחוזים מההורים היו שותפים לתהליכים. המורים מאוד מחויבים. קרה כאן תהליך מדהים. יש כאן איזושהי אמונה במטרה והמורים עצמם, המורים שנכנסו לתהליכים האלה, מרגישים מאוד מחויבים כלפי התהליכים ולא רק ברמה של ללמד את התלמידים אלא הם מלווים אותם.

כמה ילדים השתתפו בפיילוט?

אני צריכה לעשות חישוב מהיר. תני לי דקה ואני אומר לך. מעל שלושים אלף תלמידים.

מתוכננת הרחבה לשנה הבאה באותו היקף של שעות. נלמד את מבחני פיזה שאמורים להתקיים כרגע, בימים אלו.

הם למדו את זה כשעות נפרדות או למדו את זה במסגרת מקצועות אחרים?

התוכנית של כיתות י' היא תוכנית שעומדת בפני עצמה.

הורים הוכשרו במיוחד לתוכנית הזאת.

כן, המורים הוכשרו במיוחד. הם כרגע הוכשרו להוראת התוכנית ובהמשך, כבר מהקיץ הזה, הם יוכשרו לתכנים נוספים שירחיבו אצלם את הידע.

היו כאלה שעברו את התוכנית שנבחנו בפיזה?

הנושא של אוריינות פיננסית במבחני פיזה השנה הוא רשות ולא חובה. מאחר שאנחנו לא יודעים מי בתי הספר שיעשו את המבחנים, לא בהכרח שהם נחשפו בכלל לתוכנית בשנת הלימודים הנוכחית. אנחנו נלמד את פיזה בקיץ. במאי יש לי סדנת עבודה בה יציגו את כל מה שקשור להוראת החינוך הפיננסי בעולם. ישתתפו נציגים מארצות שונות והם יציפו את כל הקשיים כמו למשל האם ללמד בתוך מסגרת של תחומי דעת, האם ללמד את זה בנפרד, מי המורים שצריכים להכשיר אותם. לכל זה יש סדנאות נפרדות. את מעלה שאלות נכונות שגם הוועדה מתחבטת בהן אבל אלה שאלות שכנראה גם בעולם עוד לא קיבלו מענה.

אם יש בתי ספר שעברו את התוכנית והם לא ייבחנו בפיזה, האם אתם לא שוקלים לבחון אותם רק כדי לקבל איזושהי הערכה ולראות האם זה תרם או לא תרם? אולי סתם העברנו שיעורי חברה וזה לא הביא לתוצאות?

לכל אורך התוכנית מתייחסים ליחידות הלימוד שהם למדו. מעבר לזה, בסוף לימוד התוכנית יש להם גם מבחן מסכם שמראה את התכנים, את ההבנה והיכולת שלהם להתמודד עם תכנים של אוריינות פיננסית. מאחר שעדיין לא שוחררו גרסאות של מבחנים, כולם – גם בעולם – אנשים בונים את השאלונים שלהם כרגע בצורה שבה הם מבינים עד שיהיה המבחן הראשון השנה. יש לנו גם מעקב מאוד שוטף על העשייה של התלמידים. בעצם זאת תוכנית שבפעם הראשונה יש מעקב שוטף אחרי העשייה של התלמיד בכל חלק וחלק בתוכנית, במה הוא מתקשה, ומורה יכול לחזק אותו באותם תכנים, האם הוא מבצע את המשימות, האם הוא לא מבצע את המשימות, באיזה היקף ומה עוד הוא צריך. גם תלמידים חזקים וגם תלמידים חלשים לומדים את התוכנית שמותאמת לרמות שונות. בתוך התכנים השונים אנחנו ממליצים למורים בהתאם לרמת הכיתה על המטלות שהתלמידים צריכים לבצע כחובה וכרשות.

מתי אתם תקבלו החלטה? אני אדבר מחר עם השר אבל מתי בכל זאת תגבשו את העמדה והדעה שלכם איך תראה שנת הלימודים הבאה? אני שוב חוזרת ואומרת שהזמן ממש קצר.

יש שני דברים. התוכנית של דנה היא תוכנית שרצה ועובדת וכל הזמן היא מתרחבת כאשר עוד ועוד בתי ספר מצטרפים לתוכנית. זה תהליך שהוא הדרגתי אבל אני מאמינה שגם בשנה הקרובה יצטרפו בתי ספר נוספים והמעגל הזה יתרחב. זה דבר שהוא קיים ומתמשך.
התוכנית שאנחנו עובדים עליה בנוסף, שהיא תוכנית משלימה לתוכנית של כיתות י', אנחנו עובדים על גיבוש של המלצות בחודש הקרוב והמלצות אלו יוגשו למנכ"לית משרד החינוך כשיחד אתה נראה איך אנחנו מקדמים את זה הלאה.

שמעתי על כל הנושא של הסרטים והחינוך המשלים לחינוך פיננסי. בסך הכול אני שוב חוזרת לנושא של איגום משאבים. יש הרבה גופים, ולא רק גופים פיננסים כמו בנקים, כמו רשויות ממשלתיות. בהחלט למשל אחד הגופים כמו רשות לניירות ערך יכול לטפל בכל הנושא של סרטים או חינוך כזה או אחר במט"ח אבל צריך ליצור מנגנון של תיאום כי אם כל אחד ירוץ בשדה לבד, בסוף העגלה לא תזוז.

האמת היא שאנחנו כן רוקמים את שיתופי הפעולה ברמות שונות. קודם כל, יש לנו שיתוף פעולה שנוצר עם בנק ישראל להפקה משותפת של יחידות ושל חומרים נוספים, משחקים או כל דבר אחר. אנחנו מורים לשבת בעוד פחות מחודש לישיבה משותפת. יש לנו כרגע קשרים גם עם גופים נוספים בארץ שפיתחו תוכניות ואנחנו בוחנים את האפשרויות לשתף פעולה גם אתם ולהטמיע את זה לתוכנית אחת.

זה טוב שיש תיאום אבל אני חושבת שצריכה להיות איזושהי ועדה מייעצת או ועדה לאיגום משאבים אבל היא צריכה להיות סטטוטורית ולכלול נציגים מכל הרשויות. זה לא יכול להיות משהו וולנטרי לגמרי.

אנחנו עובדים על איזושהי הצעת חוק אבל אני לא מאמינה שהיא תצליח לעבור במושב הזה אבל אני מקווה שבמושב הבא נצליח לקדם אותה.

אם יש לכם בעיה, אני אעזור לכם להעביר חוקים.

יופי. נשמח מאוד. ההצעה הזאת מדברת בין היתר על הקמה של איזשהו גוף מייעץ, סוג של ועדת היגוי שיהיו בה נציגים גם ממשרדים שונים בממשלה, גם גופים פיננסיים, גם נציגי אקדמיה וארגונים נוספים.

אנחנו מדברים גם על ההשכלה הגבוהה כמובן. נמצא אתנו גיל גרשלר מהמכללה למינהל שבינתיים הוא המוסד להשכלה גבוהה היחיד שאני מכירה – אלא אם תתקנו אותי – שכן הכניס בתוכנית הלימודים חינוך פיננסי. אני הייתי מצפה ש-ור"ה תיכנס לעניין הזה ולא רק מכללות אלא גם האוניברסיטאות בסופו של דבר יתייחסו לזה.

אני אעביר את המסר.

כן, תעבירי. אנחנו כאן נעקוב אחרי המסר שאנחנו מעבירים.

האוניברסיטאות הן גוף מורכב, יש חופש אקדמי, אישור המועצה להשכלה גבוהה וכולי.

חופש אקדמי זה דבר טוב אבל בסופו של דבר השוק הוא זה שקובע. אם תוכנית הלימודים במכללות תהיה יותר אטרקטיבית והרוב יזרום למכללות ולא רק בגלל תנאים אחרים אלא גם בגלל תוכנית הלימודים, ואתם רוצים להיות עדיין אטרקטיביים, תחשבו על העניין הזה.

גיל, אתה רוצה לומר לנו משהו על התוכניות במכללה?

יושבת לידי יעל שמלמדת אתי הקורסים. אנחנו מתחבטים בדיוק במה שכאן עולה. הרי אי אפשר לעשות קורס כל שנה וכל סימסטר על חינוך פיננסי אלא זה צריך לבוא מהבטן של האנשים. אם בכל מקצוע ייתנו כמה דוגמאות וכולי, לא צריך בכלל קורס בחינוך פיננסי. מצד שני, זה יכול ללכת לאיבוד כי אין שליטה על מה שעושים.
אצלנו מה שמנסים לעשות זה מאמץ ממוקד. האחד, כן לתת לתלמידים חינוך פיננסי, וזה הקורס שהתחיל, הפיילוטים שלנו רצו ובסימסטר ראשון למדו קבוצות של תלמידים את הנושא ובסימסטר הזה עוד פעם לומדים כאשר עכשיו יש משהו מאוד נחמד – עובדים ובני המשפחה שלהם. הזמנו את בני המשפחה וכולם יושבים יחד וזה מאוד מאוד נחמד ומעניין. יהיו לקחים.

במכללה הרבה יותר קל בקורסים הפיננסיים – רק לתלמידים שלומדים מקצועות פיננסיים – להכניס כל מיני דוגמאות כמו ריבית דריבית, אחוזים וכולי, אבל צריך להבין שרוב התלמידים לא לומדים פיננסים. במשרד החינוך, אולי שם במתמטיקה אפשר לתת דוגמאות אבל באופן כללי גם שם צריך לפחות פעם אחת משהו כי אין את זה בשום מקום מרוכז. פעם אחת צריך לתת משהו ולהשתדל להטמיע את זה איכשהו ביתר התוכניות.

אנחנו מאוד מאוד נהנים ויש ביקורות מאוד טובות של התלמידים וזה הדבר החשוב. הם אוהבים את זה.

צבי סטפק, בעלים של בית השקעות מיטב ומכללת מיטב שאני יושב ראש שלה. זאת מכללה לחינוך פיננסי שהקמנו לפני עשרים שנים.

אני מאוד מזדהה עם מה שאמרת קודם לגבי פיזור מאמצים כי אני מניח שמסביב לשולחן הזה וגם מחוץ לשולחן הזה יש הרבה רצון טוב, אבל הרושם שלי הוא שהוא מתפזר והולך לאיבוד. התובנות שיש לי מניסיון – אגב, אני עסקתי גם בהוראה בתיכון אקסטרני לפני שנים רבות, עוד לפני שנכנסתי לשוק ההון – אני חושב שהגישה ללמד במשרד החינוך, גישה שכאן באה לידי ביטוי, בתוך מקצועות תפיסות של מידע פיננסי תוך מתן דוגמאות, זה לא יביא לשום מקום. אני מסכים אתך לגמרי שזה לסמן וי, עמדנו במשימה, עשינו את העבודה ושלום. אנחנו נשלם על כך מחיר יקר, אם זאת תהיה הדרך.

הדרך חייבת להיות מאמץ מרוכז. יש להבדיל כמובן בין גן ילדים וכיתות א', ב' ו-ג' נניח לבין כיתות ד' ואילך. נאמר שאנחנו שמים את הקו בכיתות ד', אבל זה לא תורה למשה מסיני. בגיל הרך בהחלט אפשר ללמד את זה תוך כדי פעילויות ודברים אחרים, אבל מגיע איזשהו גיל שצריך להחליט עליו שבו הלימוד צריך להיות לימוד לנושא הזה. אחת משתיים: או שחושבים שזה מקצוע לא חשוב, אז באמת נכניס דוגמה, ריבית דריבית וכולי, אבל אם מחליטים שאוריינות פיננסית היא תחום חשוב, חלק ממה שהוזכר כאן ככישורי חיים, זה צריך להיות מקצוע לכל דבר שצריך גם להיבחן עליו וזה חייב להיות מאמץ רציף. זאת אומרת, תהליך חינוכי הוא מהלך רציף מאוד שכמובן הוא בדרגות קושי שונות. פה ושם יש פיילוטים וזה נחמד וטוב, אבל לא זה מה שיעשה את העובדה. למשל, גמלאים, גם הם זקוקים לחינוך פיננסי.

עוד לא הגענו לגיל הזה אבל זה מופיע. היום אנחנו דנים רק במערכת החינוך, אבל בהחלט יש לנו עוד את הצבא עליו לא דיברנו, כל המעסיקים שמתחילים להעסיק וכולי, אבל אנחנו כרגע לא נכנסים לזה.

אני אומר שזה תהליך רציף שעובר לכל אורך חיי הבן אדם. גם חברי כנסת זקוקים לחינוך פיננסי.

אני מסכימה אתך.

אגב, לפני שנתיים וחצי כבר הצעתי במכתב לוועדת הכספים שיעברו חינוך פיננסי, שיעברו השתלמויות פיננסיות כי את התוצאות ראינו למשל, להבדיל, באופן הדיון שהתנהל לאחרונה לגבי קופות הגמל עם דמי הניהול. הרבה פעמים אומרים שהיצרנים, בתי ההשקעות, מעוניינים שהלקוחות שלהם יהיו – סליחה על הביטוי – בורים ועמי ארצות בתחום הזה. אין דבר פחות נכון מזה. האינטרס שלנו כבתי השקעות – אני לא מדבר עכשיו על הפן של המכללה – הוא שהלקוחות שלנו יבינו את הדברים ויפנימו אותם, כי אם הם לא מבינים ולא מפנימים, זה עלול לחזור לבית ההשקעות כבומרנג. לכן יש לנו אינטרס שהלקוחות שלנו יבינו במה מדובר. אגב, חינוך פיננסי, גם משקיעים מוסדיים צריכים חינוך פיננסי וגם אנחנו צריכים חינוך פיננסי בהיבטים של שוק הון שהוא דינאמי כל הזמן והוא משתנה כל הזמן. יש היום למשל נושא הסדרי חוב שהוא תופעה חדשה יחסית של שלוש השנים האחרונות. גם משקיעים פיננסיים צריכים לעבור סדרת חינוך, נקרא לזה כך, בקטע של אקטיביזם מוסדי ועוד הרבה תחומים.

אתם מקבלים את זה דרך תקנות וחקיקה.

גם, אבל גם יוזמות שלנו. אני יכול לתת דוגמה. אנחנו בזמנו קיימנו קורס חינם לציבור הרחב. הזמנו את הציבור הרחב ונתנו קורס חינם לו הייתה היענות גדולה מאוד. בתל אביב למשל באו 300 אנשים לשמוע סדרה של ארבעה מפגשים, ארבע שעות כל מפגש. זאת אומרת, יש צמא בציבור לידע פיננסי. הבן שלי היום מלמד בבית ספר ביהוד, לחירשים, כיתות י"א-י"ב, חינוך פיננסי. הוא לימד בכיתה ה'-ו' באחד המושבים בשרון חינוך פיננסי. סדרה של עשרה מפגשים כשכל מפגש אורך שעה וחצי. זה לא בהכרח אומר – כפי שזה כאן הוצג – תקציבים וכולי. לא צריך ללמד בכיתה ט' שלוש שעות בשבוע חינוך פיננסי. מספיק אם ילמדו מתוך שנת הלימודים איקס שבועות – נניח במשך עשרה שבועות – שיעור אחד כל פעם או שיעור וחצי כל פעם, שני שיעורים באורך של שעה וחצי, זה בהחלט די והותר.

יש לי בעיה נוספת. נושא המורים. אני לא מכיר את המורים ואני לא רוצה להטיל דופי באף אחד אבל מתוך היכרות שלי עם מורים לכלכלה אפילו – לא ניקח מורים למתמטיקה שהוכשרו – הידע שלהם, היכולת שלהם – וכמו שאמרתי, אני עסקתי בהוראה – להעביר שיעור בחינוך פיננסי בראייה שלי הוא מאוד מאוד בעייתי וזה כולל מורים לכלכלה. זאת אומרת, ההכשרה של המורים כאן היא המפתח להצלחת התוכנית. המורים צריכים לעבור הכשרה כמו שצריך.

הזמן להכשרה הוא בקיץ.

נכון. היו צריכים להתחיל את זה אחרי רפורמת בכר בתהליך איטי.

נכון. היינו מגדלים דור של מחנכים לחינוך פיננסי.

נכון. כאן אנחנו נקלענו לעניין הזה ואנחנו יודעים בדיוק שזה בעקבות ה-OECD כי אחרת אני לא בטוח שהיינו יושבים ומדברים כאן היום על חינוך פיננסי או אולי מדברים אבל לא עושים. כאן חייב להיות מאמץ מאוד מרוכז. הסינים אומרים שמהלך של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן, ואכן זה תהליך רציף מאוד עקבי. מבחינת הרשויות, משרד האוצר חייב ברוח רפורמת בכר להבטיח תקציב רב שנתי. לא שנתי כאשר השנה התחשק לו לתת כסף ובשנה הבאה לא יתחשק לו לתת כסף. משרד האוצר חייב לגלות מחויבות תקציבית רב שנתית. זה לא יכול להיות שמשרד האוצר עכשיו יגיד: קחו חמישה מיליון שקלים ותעשו מה שאתם רוצים. רשות ניירות ערך והבורסה עשו כל מיני קמפיינים בעבר והשקיעו כספים אבל זה פשוט נמס. זה כמו ללכת על קרח.

יש כאן תהליך שחייבים לרכז את המאמצים, להבטיח תקציבים כי אחרת אנחנו נשב ונדבר כאן בעוד חמש שנים על אותו הדבר.

אין ספק. אני רואה כאן שתי מטרות והן לאו דווקא צריכות להיות באותו גוף. זאת אומרת, צריך להיות גוף אחד שמאגד את הנושא התקציבי, גוף שמטפל בנושא תקציבי והוא זה שצריך ליצור את הקשר בין הגופים העסקיים. צריך להיות גוף שני שצריך לכתוב תוכניות.

ולהכשיר מורים.

ולהכשיר מורים. זה לא יכול להיות אותו גוף כי אלה שתי מטרות שונות לגמרי ואלה לא בתחום הזה ואלה לא בתחום הזה. אני אצטרך לחשוב. אנחנו בוודאי עוד ניפגש עם נירית ונשב כדי לחשוב על כל הנושא הזה. נשב גם עם עוד אנשים.

גם לא בהכרח המדינה אולי צריכה לממן את הכול. יש דברים שאולי גופים שפועלים בתחום יוכלו לממן.

אני לא רוצה שהגופים האלה ילכו לבד ויעשו את זה אלא אני רוצה שזה ייעשה דרך המערכת.

בוודאי. צריך להיות איזשהו תיאום.

המדינה צריכה לממן. ראשית, ברפורמת בכר נקבע במפורש שהמדינה צריכה לממן. זה שהמדינה לא קיימה את מה שהיא דורשת מגופים אחרים, זה סיפור אחר. המדינה צריכה לממן כי זה צריך להיות תקציב רב שנתי ולא תקציב חד פעמי.

האחריות של המדינה היא כפולה ואומר מדוע. רפורמת בכר הטילה משטר של אפוטרופסות, שהמדינה מחליטה מה טוב בשבילך ומה לא, אם אתה בבנק הפועלים – יש לך גדיש, ואם אתה במקום אחר, יש לך עוצמה וכולי. מהמשטר הזה יצא שהבן אדם לא היה צריך בכלל לחשוב.

אנחנו בתקופה אחרת לגמרי. אנחנו בעולם אחר לגמרי.

הטלנו אחריות על בן אדם אבל לא נתנו לו כל כלי להתמודד עם מה שנפל עליו. ראינו מה קרה במשבר 2008 וזה חלק מהתוצאה. במשבר 2008 אנשים גרמו נזק לעצמם בגלל חוסר מושג איך לנהוג במצבי משבר כאלה. אני כבר לא מדבר על ימים רגילים שגם בהם אנשים עושים שטויות.

אנחנו נתחיל להתכנס לסיכומים.

אני מאורים שפלטר השכלה פיננסית. אני גם בכובע של נציג לשכת יועצי השקעות ומנהלי תיקים. בגלל נושא הישיבה אני אתמקד במערכת החינוך כרגע למרות שיש לי הרבה מה לומר לגבי הגילאים האחרים.

אני תומך במה שנאמר קודם על ידי גיל ועל ידי צבי. חייבים למקד את זה בתחום אחד כי אחרת זה יתבזבז, כמו שאומרים בסלנג, למרות שבהיבט של מערכת החינוך, אני מבין את ההיגיון למה לשים את הדגשים אבל הילדים ילכו לאיבוד. חייבים למקד את זה ולבחון את זה, מה גם שאנחנו נמדדים כאן ברמה בינלאומית בפיזה וחייבים מערכות בקרה ושליטה. טל יספר על מערכות שפותחו כדי לעקוב אחרי ההתפתחות וכדומה.

בשבריר משפט הוזכר כאן – לדעתי דנה אמרה את זה – שמכניסים סרטונים ומערכות מתוקשבות. חייבים לזכור – וכאן זה גם עניין תקציבי שהוא לא בשמים – שהילדים היום יושבים בשיעור, וקראתי כתבה שהכל יהיה היום במחשבים, עם לפטופים והם בפייסבוק. זאת אומרת, המורה מדברת והם במחשב. הילדים בכיתה ד' כבר יודעים לעקוף את כל המערכות של מערכת החינוך ואפילו בקלות. חייבים לרתום את היכולות של הילדים. לילדים היום תתנו מחשב, תתנו להם מערכת אתר וחייבים להשתמש בכלים האלה כדי לתפוס את הילדים. הילדים, מה שיש בשיעור פחות מעניין אותם. מעניין אותם שיהיה מעניין, מעניין אותם שזה יהיה מחשב, מעניין אותם שזה יהיה חברתי עם החברים שלהם כי אחרת יאבדו אותם לגמרי. אלה לא הילדים של פעם שישבו מול מורה והתנהלו בכיתה. שם חייבים לשים את הדגש.

לגבי תקציב. כמו שאמר מר סטפק, זה חייב להיות תקציב של משרד האוצר שיקציב לטווח ארוך. שהוא יתקצב גם את משרד החינוך, גם את הצבא, גם את המועצה להשכלה גבוהה אותה צריך לרתום לנושא הזה. חייבים בכל שלבי החיים, בכל שלב, לתת את התכנים שלו גם אם זה אומר שמבחינה תקציבית מוציאים חוברת מידע. אני מזכיר לכולם שלפני שנתיים כולם קיבלו מפיקוד העורף חוברת הביתה האומרת מה לעשות במקרה חירום והתגוננות. אני אקצין לרגע, אבל 2008 היה מקרה חירום של משבר פיננסי בגלל טיפשות האנשים ולא מעבר לזה. פחות הגופים הפיננסים. הגופים הפיננסים רצו להרוויח ונתנו הלוואות חינם אבל האנשים לא היו מודעים לכסף שהם מקבלים כביכול בחינם. בסופו של דבר הריבית עלתה וזה מה שגרם למה שקרה.

דרך הילדים - כי אנחנו מדברים כאן על מערכת החינוך - צריך לשלב את ההורים. אחד הדברים המסוכנים הוא שיהיו כאן אוכלוסיות שהילד ידע יותר טוב מההורה וזה יצור חיכוכים מאוד מאוד בעייתיים ברמה החברתית. יש אזורים מסוימים או ערים מסוימות או שכונות מסוימות שאם הילדים לא יערבו את ההורים והילד יבוא הביתה, הוא ידע יותר מההורים. הילדים הם לא טיפשים. ילד ידע שההורה שלו לא יודע דברים, הוא ינצל את זה לטובתו. חייבים למצוא דרך לרתום את ההורים למערכת הזאת.
לפני חודש הוקמה לשכת יועצי השקעות. נכון לעכשיו רשומים אלף אנשים בלשכה, מתוך כ-12 אלף בעלי רישיון. אחד הדברים המרכזיים ששמו למטרה בלשכה זה קידום כל נושא החינוך הפיננסי בישראל. בעלי הרישיון, כל מי שעוסק בהשקעות, אפשר לומר שבמידה כזו או אחרת הוא מחנך פיננסי, הוא עוזר לאנשים ומדריך אותם מה לעשות. אחרי המשבר האחרון יש מודעות מאוד גדולה להיעזר באנשי מקצוע. בגלל שאחת המטרות ששמנו בלשכה היא לקדם את החינוך הפיננסי, הבהרנו את העמדה הזאת גם לאגף שוק ההון באוצר וגם כאן, היועצים מוכנים – ושוחחנו כבר עם עשרות יועצים – להירתם ולתרום שעות מעצמם, להחזיר לקהילה בלי קשר לגופים הפיננסים. זאת אומרת, היועצים עצמם, החברים בלשכה, מוכנים להעביר הרצאות במערכת החינוך או בצבא או בכל מסגרת אחרת כי הם נוגעים באנשים והם מבינים את המשמעות של בורות פיננסית.
אמרה קודם היושבת ראש שחייבים להקים ועדה סטטוטורית. בארצות הברית יש טסק פורס לנושא הזה וכך גם בקנדה, באוסטרליה וב-OECD. אני אקצין ואומר שגם בניגריה יש משהו שעוסקים בנושא הזה וגם כך בלבנון. אני לא הולך בכוונה למדינות עולם שלישי ורביעי אבל אנחנו מאחורי העולם בהרבה מובנים וכאן היושבת ראש חייבת להרים את הכפפה וברמה הסטטוטורית גם לקדם את הנושא הזה. זה צריך לבוא ברמה הסטטוטורית.

טל עקרוני מארגון חבר. אני מייצג כאן גם את צה"ל. שלושה דברים קצרים. הראשון, חייבים לרכז כאן משאבים. היום הגוף שעושה את זה היא המועצה הלאומית לכלכלה שעשתה את המחקר הראשוני. כרגע זה הועבר למחלקה במשרד האוצר, אבל אני יודע שבנק ישראל עובד על תוכניות משלו וכך גם הרשות לניירות ערך והצבא.

ומערכת החינוך.

אני לא מדבר על מה שדיברנו עד עכשיו אלא על דברים נוספים וברור שאין כאן מיצוי משאבים וסינרגיה בין הדברים. אני אפילו לא מדבר על הרמה המתודולוגית אלא רק על הרמה התקציבית.

הדבר השני הוא לגבי הנדבכים שאנחנו רוצים לפזר את הנושאים בתוך תחומי ידע במערכת החינוך. לחינוך פיננסי יש שני נדבכים כאשר הראשון הוא ידע והשני הוא התנהגות. אנחנו לא יכולים לתת רק ידע בתוך מקצועות קיימים כמו בוא תלמד איך מחשבים ריבית בשיעור מתמטיקה או בוא תלמד איך לא עובדים עליך בשיעור אזרחות. אלה דברים שחייבים לבוא ביחד ולכן זה חייב לבוא כשיעור שהוא מסתכל על הדברים ברמה ההוליסטית ולא כמערכת שלמה שמסתכלת על דברים ברמה הוליסטית כי אז אתה גם לא יכול לבחון את זה ובסופו של דבר אתה לא תצליח להתקדם ולקדם את האנשים במקום ההתנהגותי. אולי בידע הם ידעו קצת יותר, אבל בהתנהגות הם ילכו ויעשו שטויות, ייקחו משכנתאות לא נכונות וייכנסו למינוס. היום אנשים יודעים שהריבית על המינוס יקרה. יודעים. מה עושים עם זה? לא יותר מדי.

השאלה אם יש להם אלטרנטיבות. לפעמים הם יודעים אבל אין להם אלטרנטיבות.

זאת תפיסה אחת.

תפיסה אחרת היא לבדוק את כלכלת הבית, להוריד את ההוצאות ולהוריד את המינוס.

הדבר השלישי אליו אני רוצה להתייחס הוא הנושא של הבקרה. היום לא משנה כמה חינוך פיננסי תעשה, בן אדם מקבל לבית שלו כל רבעון כמויות דירות של נתונים עם מיליון ואחד אחוזים, הלוואות וריביות והוא לא יודע לקרוא את זה. צריך לפשט את זה ללקוחות. פגשנו לא מזמן איזשהו מנהל של בית השקעות, הוא הסתכל על התדפיסים שהוציאו לו מבית ההשקעות שלו, ולא הצליח לקרוא את זה. צריך מערכת שתדע לנרמל את הנתונים ולהביא אותם ללקוח ברמה מאוד מאוד פשוטה. זה חלק אינטגרלי מהחינוך הפיננסי.

עקיבא אופנבכר מבנק ישראל. בהמשך לדברים של טל. אני מלווה את הנושא בפורום של יוג'ין יחד עם טל, דנה ואחרים כבר יותר משנתיים. אני רוצה להדגיש את הנושא שטל הזכיר, את הנושא ההוליסטי וכי צריך עכשיו במהירות להקים ועדת היגוי שתמפה את כל האלמנטים שהועלו כאן ותחשוב על המהלך הזה של חינוך פיננסי. את תלמיד התיכון לא מעניינות תוכניות פנסיה. מצד שני, סטודנט מדעי הרוח באוניברסיטה שבאמת רוצה אבל מפחד מריבית דריבית, הוא צריך את הריבית דריבית בתיכון. צריך לחשוב על כל התהליכים האלה ובקשתי היא להקים ועדת היגוי ולמפות. בקיץ היה לי סטודנט שחיפש דברים מהסוג הזה באתרים בעולם, הוא ישב חודש שלם אבל לא מצא. אין כל כך הרבה חשיבה ואנחנו לכן צריכים לעשות זאת בעצמנו ולגבש עמדות.

רועי קציר, בנק הפועלים. כגוף פיננסי מהמובילים שיש במשק, הבנק חרט לפני ארבע שנים כערך עיקרי בחזון שלו את החירות הפיננסית, להלן חינוך פיננסי. יש לי הרבה דברים מה לומר לטל – ואני מאוד מסכים עם עקיבא – אבל אומר לו זאת אחר כך.

הבנק רוצה להיות חלק מהצוות הזה. בארבע השנים אנחנו עושים עשייה ומתחילים בה עם ילדים בגיל ארבע בקייטנות. דן חסכן. עברנו בשנתיים האחרונות מעל 25 אלף ילדים שחוו חוויה מדהימה וחשו מה זה חינוך פיננסי ולא רק לדבר עליו. מהגיל הזה, דרך בתי ספר יסודיים, 12 אלף עובדי בנק הפועלים, אחוזים גדולים מהם, יחד עם עמותת סיפור אחר, מלווים ומרצים מדי יום בבתי ספר. יחד עם רשת אורט שמהווה מעל 12 אחוזים ממערכת החינוך, אם אני לא טועה, פיתחנו מערך שלם כדי להבין את הכסף. אני חושב שגם ילדים, כשיושבים אתם על שיעור שלא חובה להיות בחובה, בחסכון או ביטחון, חוכמת השופינג ואיך לחסוך כמה שקלים להורים לפני שיוצאים לטיול. זה מחלחל והם כן יושבים ושומעים. אנחנו מפתחים אפליקציה באייפד שכאשר הולכים בקניון, מבינים איך מחברים קופון לחינוך פיננסי כי זה מה שהם יודעים, מה זה קופונים, וזה ממשיך אחר כך לבני המשפחה. אנחנו עושים סדנאות בסניפים ואנשים מגיעים מבחוץ ולא רק לקוחות בנק הפועלים. זה לא פתוח רק ללקוחות בנק הפועלים אלא לכולם, בשכונות בכל הארץ ואנשים מגיעים. ההיענות היא מדהימה. זה צורך קיים. זה ממשיך גם בגיל המבוגר עם חינוך פנסיוני אותו אנחנו מתחילים להפעיל, בלי ייעוץ פנסיוני לצערי לאור בעיות אחרות שקיימות. היועצים הפנסיונים שלנו שכרגע אין להם הרבה עבודה ביום יום, הולכים ומלמדים. זה קורה דרך עמותות בצפון לאוכלוסיות מעוטות יכולת.

יש לנו הרבה מאוד ידע, הבנה וניסיון אמיתי ומעשי בפיתוח שיעורים, בפיתוח מערכים שנוגעים באנשים ולא רק ליצור מס שפתיים אלא ממש לגעת באנשים מגיל 3-4 ועד 80-90. אנחנו רוצים מאוד להיות שותפים ולהוות חלק פעיל בצוות.

תודה. שאלו מה לעשות ואיך מתמודדים עם הריבית הגבוהה ואתה כאן מדבר על הקופונים. אני באמת לא רוצה להיכנס עכשיו לתיאוריות האם קופונים הוא נושא טוב. הקופונים אכן נותנים לנו הנחה אבל הרבה פעמים מבזבזים יותר כסף על דברים שלא צריכים רק כי מציעים לך הנחה. אולי כאן צריך להיכנס ולומר שיעזבו את הקופונים ושיקנו רק מה שצריך.
באידיאל שלי, בחלום הטוב שלי, הייתי רואה הקמה של רשות לחינוך פיננסי כשהוא כמובן משותפת לכל האגפים הפיננסים ולחינוך. אני לא יודעת מי יוביל את זה ואני לא מתיימרת לומר. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, לא באלה שיושבים כאן ולא באלה שלא יושבים כאן. מישהו שיעמוד בראש, זה מישהו שחוץ מפניה קירשנבאום שמזמנת לכאן פעם בחודשיים ישיבת ועדה אלא מישהו שבבוקר מתעורר וחושב חינוך פיננסי וב-11 בלילה הוא הולך לישון וחושב חינוך פיננסי. מישהו שחושב מהיכן הוא מביא כסף לחינוך פיננסי ואיך הוא לוקח כסף מבנק הפועלים ובמקום שהוא יעשה את התוכניות, מביא את הכסף לתוכניות במערכת החינוך. זה מה שהייתי רוצה שזה מה שיקרה. זה אמור לא רק לגבי בנק הפועלים אלא יש עוד הרבה גופים פיננסיים שמעניינם שזה יקרה ואני הייתי רוצה שזה מה שיקרה. אם אני אוכל להגיע לנקודה הזאת, אני לא יודעת אבל אני מקווה. זה לפחות היעד אליו ננסה להגיע, אבל אם לא נגיע, אני מתחייבת שאנחנו כאן נמשיך לעקוב. בין ישיבה לישיבה כאן, אני מבטיחה לכם שאני ממשיכה להיפגש עם אנשים ולקדם, לעשות ולקחת בחשבון כל מה שנאמר כאן. אני גם מקיימת פגישות עם הרבה אנשים אתם אני נפגשת מעבר לשולחן הזה.

אני מעמותת פעמונים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם גופים רבים והמטרה שלנו היא באמת להגיע לכל בית בישראל. אנחנו רואים איך זה עובד יפה בחינוך. אנחנו מעבירים הרצאות וסדנאות גם למבוגרים. אנחנו רואים את הקליטה היפה אצל הילד ואיך בשתי דקות אפשר להסביר למבוגר. אם נצליח להגיע לילדים בזמן, זה יהיה הרבה יותר טוב. כשהם ילדים מאוד חשוב להם לא לצאת פריירים. אם אנחנו נלמד את הילדים בשפה שלהם ונראה להם את הדברים בעיניים שלהם, הם עושים מזה השלכות הלאה. לא אחת אנחנו נתקלים בשיעורים בילדים שמעלים שאלות כדי ללכת וללמד את ההורים. זאת אומרת, אנחנו כאן גם מלמדים את הילדים ובמקום כלשהו מגיעים להורים. אנחנו רואים את זה גם בערב כי אנחנו מלווים משפחות שהגיעו למצב כלכלי קשה ואנחנו מבינים שבמצב הכלכלי הקשה בו הם נמצאים, הם מלמדים גם את הילדים שלהם איך להתנהל באותה צורה. זה גלגל שהולך וגדל.

תודה. תודה לכולכם שהגעתם. תודה על התרומה שלכם. נמשיך לעבוד יחד.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>