PAGE
15
הוועדה לזכויות הילד
12/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 176 >
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, י"ח באדר התשע"ב (12 במרץ 2012), שעה 11:00

<טקס חתימה של כרזת זכויות הילד בשפה ידידותית לילדים - יוזמת יוניסף ישראל – בהשתתפות המשנה לראש הממשלה השר לשתוף פעולה אזורי והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום>

חברי הוועדה: >
זבולון אורלב – היו"ר
אופיר אקוניס

אברהם דיכטר

דני דנון
אורלי לוי אבקסיס

>
המשנה לראש הממשלה, השר לשתוף פעולה אזורי והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום
חה"כ נינו אבסדזה



חה"כ רוחמה אברהם בלילא



חה"כ זאב ביילסקי



חה"כ שי חרמש



חה"כ אחמד טיבי



חה"כ שלמה מולה



חה"כ דוד רותם



חה"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ'



טובה בן ארי - מפקחת ארצית על יישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

ג'מיל עוואדה - מפקח על יישום חוק זכויות התלמיד באזור הצפון, משרד החינוך

יוסי מיכל - הפיקוח על זכויות התלמיד, משרד החינוך

רומן שניידר - האגף לקליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

פרץ סגל - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

משה בנימין - יועץ לשר סילבן שלום

מוריאל מטלון - יו"ר יוניסף


גלית וידרמן - מנהלת אגף פעילות ציבורית וסינגור, יוניסף

רון גוטמן - חבר ועד מנהל, יוניסף

הארי וואל - יוניסף ארה"ב

יונתן גילת - תלמיד כיתה ט', יוניסף

יוני מבורך - תלמיד כיתה י', יוניסף

דריה פרי - תלמידת כיתה י', יוניסף

גל פליישמן - נציג מועצת התלמידים הארצית

שמחה סחר - האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

דורון אגסי - מנכ"ל עמותת "שלום בנייך"

אתי בנימין - יו"ר הנהגת ההורים הארצית

דוד דהאן - "המשמר החברתי"

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי

רחל סעדה

ר.ל. – חבר המתרגמים
<טקס חתימה של כרזת זכויות הילד בשפה ידידותית לילדים - יוזמת יוניסף ישראל>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח ישיבה חגיגית זו, שמטרתה לקיים טקס חתימה על כרזת זכויות הילד בשפה ידידותית לילדים, כרזה ביוזמת יוניסף ישראל ונענינו ברצון לבקשה שהכנסת תתן את הבמה הראויה והמכובדת לסוגיית הכרזה הזאת שבנויה על אמנת האו"ם לזכויות הילד.
לצערנו, אנחנו יודעים שיש תמיד כוונות מאד טובות והצהרות נכונות בדבר זכויות הילד אבל, מעשית הן לא תמיד עולות בקנה אחד עם ההצהרות והדיבורים ויש פער גדול מאד. לכן כל עשייה שהיא מקדמת את התודעה ואת ההכרה לצורך בדבר שמירת זכויות הילד אנחנו שמחים להיות שותפים לה.

אני רוצה לברך את יוניסף ישראל על היוזמה הזאת, נמצאת אתנו גם יושבת הראש יעל מטלון, יוניסף ישראל היא שותפה פעילה עם הועדה ואני גם רוצה להזכיר שעל שולחן הכנסת מצויה הצעת חוק שיזמה הועדה, הצעה להקמת נציבות זכויות הילד בתוך ממשלת ישראל, כלומר, גוף ממשלתי שינסה לתאם, לפקח וליזום פעילויות בדבר זכויות הילד, שתהיה זרוע ממשלתית אחת. דיווחתי כבר באחת ההזדמנויות שמצאנו לכך אוזן קשבת. הרעיון להצעה הזו, אגב, הועלה על ידי יוניסף ישראל ואני שמח לומר שמצאנו אוזן קשבת במשרדי הממשלה לסוגיה הזאת. הנחנו את הצעת החוק הפרטית ואנחנו יודעים שמשרד המשפטים נתן את ברכתו של מנכ"ל המשרד כדי להוביל, בתיאום עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שהם בעיקר חינוך, רווחה ובריאות, הצעת חוק ממשלתית. נמצא אתנו פרץ סגל שריכז את העבודה הממשלתית בסוגיה הזו וכולנו מחכים שהממשלה תסיים את עבודתה לפני שהכנסת תסיים את כהונתה.

לכן אנחנו מתכבדים בטקס החתימה. חברי הכנסת ייכנסו וייצאו אז רק נשמע דברים קצרים של מר מטלון, יושב הראש של יוניסף ישראל ונעשה הפסקות כדי שחברי הכנסת יוכלו לחתום ולחזור אל מלאכתם. בין חתימה לחתימה נקיים איזה דיון קצר.

תודה רבה לחבר הכנסת אורלב, תודה רבה לכולכם על שבאתם ותודה רבה גם לטובה בן ארי, ממשרד החינוך, שעומדת בראש המפעל וביחד חברנו למשימה הזאת. שוו בנפשיכם מדינה דמוקרטית שבה שליש מן האזרחים אין להם זכות הצבעה לפרלמנט לכנסת. שוו בנפשיכם שליש מן האזרחים שלא יכולים להגיש תביעה לבית משפט או לא יכולים לחתום על חוזה. האם אותו שליש לא היה מתקומם? לא היה מורד? הלוא היו אומרים שזו מדינה שאינה דמוקרטית. אבל, בעולמנו, השליש הזה במדינת ישראל הוא בעל זכויות כי מדינת ישראל, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קבעה שאדם הוא בעל זכויות מיום היוולדו. גם בחוק הכשרות והאפרוטרופסות. אבל, הזכויות האלו לא ניתנות למימוש ולצורך כך יוניסף יזמה בעולם כולו את האמנה בדבר זכויות הילד, כשחמש מאות מליון ילדים בעולם נזקקים לעזרה ויוניסף פועלת למענם, אמנה שמאתיים מדינות חתומות עליה. בישראל אנחנו יוזמים מחדש את החתימה על האמנה בשפה ידידותית לאחר שהאמנה נחתמה במדינת ישראל לפני עשרים שנה ואנחנו מקווים ביחד עם חבר הכנסת אורלב וביחד עם העזרה של הכנסת ומשרדי הממשלה, שיחוקק החוק שיתן ביטוי להקמת נציבות זכויות הילד, שתרכז את הפעילות בכל משרדי הממשלה כיד להבטיח שקולכם, קולם של הילדים יישמע ויינתן לו הביטוי הראוי, למרות שהם אולי לא כח אלקטרואלי אבל אני יכול לבשר לכם, חברי הכנסת שהתהליך הזה הוא בלתי הפיך כי כל הילדים הללו, ברבות הימים, מגיעים לגיל 18 והופכים להיות אזרחים מן המניין. לכן ההשקעה הזו בנוער היא אמנם לא קצרת מועד "עד תום הקדנציה" אבל היא ללא ספק חלק מן המחוייבות של כולנו כדי להבטיח עתיד טוב יותר. תודה רבה לכם ואיחוליי לכך שרוב חברי הכנסת יחתמו והחוק אכן יחוקק.

נעשה הפסקה בדיון וחברי הכנסת שהצטרפו אלינו – באם הם רוצים לחתום וללכת, אז זו ההזדמנות עבורם. אני מזמין את חבר הכנסת שי חרמש.

<הישיבה נפסקה בשעה 11:06 ונתחדשה בשעה 11:09>

חברים, אנחנו ממשיכים. אנחנו מקדמים בברכה גם את השר סילבן שלום, שהוא המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח איזורי והשר לפיתוח הנגב והגליל, שעושה את מלאכתו נאמנה ותורם תרומה חשובה. בהקשר שלנו נדמה לי שאני היחיד פה שיכול להעיד שאם יש חבר כנסת שתרם תרומה מאד מהותית לסוגיית זכויות הילד אז הוא השר סילבן שלום כיוון שבכנסת החמש עשרה היתה לו הזכות גדולה להיות היוזם של חוק זכויות התלמיד.

כשיושב הראש היה יושב ראש ועדת החינוך.

נכון שהיתה לי זכות להיות שותף ליוזמה, אבל ליוזם יש את הקרדיט העיקרי. הוא יזם את הדבר הזה וזה לא היה פשוט כיוון שמערכת החינוך –ונאמר את זה בלשון המעטה, באותה התקופה לא ראתה בעין כל כל יפה ונאלצנו לעשות "דיאטות" להצעת החוק על מנת שהחוק יעבור ובפרספקטיבה של מעל עשר שנים צריך לומר שזה אחד החוקים החשובים ביותר שעוסקים בזכויותיהם
של ילדים, כיוון שבמהלך הזמן היו התפתחויות שונות והיום אנחנו רואים את זה כדבר שהוא מובן מאליו והמאבק הוא מאבק על היישום של החוק, שכל פעם אנחנו מגלים דבר כזה או אחר שצריך לתקן ולא רק זה אלא שמשרד החינוך, כבר לפני שנים, מינה מפקחת ארצית מיוחדת ונמצאת אתנו טובה בן ארי, שהיא ממונה על יישום חוק זכויות התלמיד. לא לכל חוק במערכת החינוך יש ממונה ואילו על החוק הזה, מפאת חשיבותו, מונתה מפקחת, טובה בן ארי, שגם היא ראויה להוקרה והערכה על פעולתה ועל תרומתה בתחום הזה. לכן חשוב מאד שהשר סילבן שלום הצטרף אלינו היום וייצרף את חתימתו על האמנה שאנחנו מחדשים כאן היום.

אני מודה לידידי זבולון אורלב על ההזמנה. הדיון היום ועצם החתימה יש להם משמעות גדולה ועצומה. זכויות הילד –שבהרבה מאד מקומות בעולם לא מיושמות, הן לא דבר שאפשר לקחת כמובן מאליו, למרות, שיש כמובן, את מגילת האו"ם ויש ועדות של האו"ם שדנו ופירסמו ויזמו, אבל עדיין, הן לא דבר שמיושם אצל כל חברות האומות המאוחדות, מאה תשעים ושלש מדינות במספר ואולי ההיפך.
גם במדינת ישראל, בשנת 2000 או 1999 כשהגשתי את הצעת החוק הזו, זה היה דבר לא מובן מאליו כלל. היתה התנגדות גדולה מאד של משרד החינוך, של הסתדרות המורים, של ארגוני המורים, שחשבו שחוק זכויות התלמיד אמור לפגוע בהגמוניה שלהם על מה שנעשה בבתי הספר או עם התלמידים עצמם, אבל, זו לא היתה המטרה וזה לא היה הכיוון שבו רצינו ללכת. המטרה היתה לאפשר לילדים לדעת שיש להם גם זכויות לצד חובות, הלוא אף אחד לא רצה להביא לכך שילדים יוכלו פתאום להרגיש שווים למורים ושהם מנהלים יחד אתם את שיעורי הלימוד או את בתי הספר, לא זו היתה המטרה אבל המטרה היתה כמובן למנוע אפליה, למנוע מצב שבו ילדים לא יכולים להגיע לבתי הספר בגלל שמישהו החליט להרחיק אותם ואין להם אפשרות להגיד על זה לא מילה ולא חצי מילה וכמובן, תמיד אלה שמורחקים הם רק אלה שלא בדיוק 'קרובים לצלחת' אלא ילדים שגם כך נמצאים בתחתית הסולם לעומת האחרים, שתמיד יכולים להגיע אל סגן ראש העיר הממונה על החינוך –אם הם לא מגיעים אל ראש העיר, ולהגיע אל מנהל אגף החינוך בעיריה ולדאוג שהם יחזרו אל ספסל הלימודים לעומת אחרים שלא.
בענין הזה עשינו הישג גדול מאד ולצערי – ואמרתי את זה לידידי שר החינוך גדעון סער, נעשה תיקון לאחרונה לפי כשיש הליך של הרחקה הילד יושב בבית עד שההליך מתבצע, ויש לו אפשרות הרי לערער אבל אני חשבתי שאם ילד יושב חודשיים או שלושה בבית, עד שהתהליך מתבצע, האפשרות שהוא יחזור ללמוד לאחר מכן היא אפשרות לא סבירה כמעט, בגלל העובדה שהוא כבר התרגל לקום בשתים עשרה או באחת ולהסתובב ולא להיות במערך השיעור. חשבתי שצריך לנהל את זה כאשר הוא יושב בבית הספר אבל למרות התיקון הזה, שאני כמובן מצר עליו, עדיין זה חוק מתקדם שמאפשר לגשת לבחינות הבגרות ורק היום ראיתי באחד העיתונים שהמורים או מנהלי בתי הספר כועסים על זה שלא מאפשרים להם להרחיק ילדים מסיבות מקצועיות בלי אישור של שר החינוך או של משרד החינוך, ואילו אני חושב שהדבר הזה הוא כל כך בסיסי, הרי ראינו מקרים בעבר – היום אולי קצת פחות – מקרים שמנהלים או מורים לא רצו לאפשר לתלמידים לגשת לבחינות בגרות בגלל שהציון שלהם יוריד את הממוצע הבית ספרי וימנע מבית הספר להציג מצגי שווא של הצלחה מאד גבוהה, כי נותנים לגשת רק לאלה שנמצאים במעלה הסולם. לכן פעלתי בנושא של חוק זכויות התלמיד מאחר ורובו המכריע של אותו צבור הוא עדיין בבתי הספר.
מדינת ישראל היא מדינה מאד צעירה, הצעירה ביותר בעולם המערבי, חציון הגיל בה הוא 28 שלא נשמע כדבר הזה ואם נקח אוכלוסיות מסויימות כמו אוכלוסיות חרדיות, דתיות, או את אוכלוסיית הבדואים, נראה שחציון הגיל הוא הרבה יותר נמוך, אצל הבדואים הוא 12, אצל החרדים הוא 17, אלה מספרים מדהימים שאומרים שיש שיעור גדול מאד של ילדים במדינה הזו. בדרך כלל חציון גיל נמוך מעיד על מדינה מפגרת כי תוחלת החיים יותר נמוכה ושיעור הילודה יותר גבוה אבל, אנחנו במצב שבו מצד אחד יש לנו תוחלת חיים גבוהה אבל גם שיעור ילודה מאד גבוה. דרך אגב, לא אני אמרתי, בדוח של 2009 שפירסם האו"ם, נכתב בצורה מפורשת ששיעור הילודה בכל העולם יורד למעט קבוצת אוכלוסיה אחת בעולם – קבוצת האוכלוסיה היהודית שחיה בישראל. מיד אפשר לבוא ולחשוב שהאוכלוסיה היהודית שחיה בישראל היא חרדים או דתיים לאומיים אבל מסתבר שלא כי גם חילוניים וגם הגירושין, לצערי הרב מביאים ליותר ילדים, כי אם התחָּתנו ויש לנו ילדים ביחד ועשינו נישואים שניים בהם גם האישה באה עם ילדים ואנחנו עושים עוד ילדים משלנו – אז עושים עוד ילדים – מה שלא התכוונו אליו מלכתחילה שיהיו לכל אחד מאתנו ארבעה ילדים - - -

כדי לפתור את הבעיה הדמוגרפית, אנחנו צריכים עוד גירושין.

לא אבל אני רוצה לומר לָךְ, אורלי, שגם שיעור הילודה באוכלוסיות אחרות במדינת ישראל, הלא יהודיות, יורד בצורה דרמטית ושיעור הילודה בכל המזרח התיכון שמקיף אותנו יורד בצורה דרמטית והמקום היחיד בעולם שבו שיעור הילודה גדל – וזה לא אני אומר אלא דוח האו"ם מ-2009 – הוא הקבוצה היהודית בישראל שזה מדהים. אנו רואים שזה עוד מעט משתווה לשיעור הילודה של האוכלוסיה המוסלמית בישראל ואני לא לוקח את האוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית שבהן שיעור הילודה הרבה יותר נמוך אבל עדיין, שיעור הילודה בארץ הוא מאד גבוה, גם של יהודים וגם של לא יהודים, דבר שמצביע על כך שיש יותר ויותר ילדים במדינת ישראל שזקוקים לאותה הגנה.
ההגנה הזו לפי דעתי באה לידי ביטוי בימים האלה, כשאנחנו רואים שילדים נאלצים להיות במקלטים וילדים נאלצים להיות במצב שבו הם לא יכולים ללכת לבית הספר, עם הבהלה, הפחדים, חוסר המעש, כל הדברים האלה שהם זכויות בסיסית של כל ילד באשר הוא, לא נמצאים כאן לצערנו בעיקר בימים האחרונים והאמנה הרי מכילה שלוש זכויות מרכזיות, לצד זכות ההנקה וזכות ההשתתפות נמצאת גם זכות ההגנה. בדרך כלל זכות ההגנה היא הגנה מפני ההורים, הגנה מפני הסביבה, מפני מבוגרים אבל, גם זכות הגנה לחיים נורמליים ולחיים שפויים ואנחנו דווקא בימים האלה נמצאים לצערי במצב לא כל כך פשוט בענין הזה.
מבחינתי, סעיף 29 לאמנה לזכויות הילד הוא סעיף מרכזי, כי הוא מדבר על הזכות לחינוך, "לילד הזכות לחינוך ולמימוש היכולות והכישורים שלו, המדינות החברות התחייבו ללמד את הילד במסגרת מוסדות החינוך, לפתח יחס מכבד לאחרים, ללמד אותו לחיות בשלום עם אחרים, לכבד את זכויותיהם ולנהוג באופן סבלני כלפיהם".
השופטת, סביונה רוט לוי, שהיא ממונה על הענין הזה, פעלה יחד אתנו כדי לנסות להעביר את זה אבל גם היום –והזכרת את טובה בן ארי, כמה פעמים רצו לבטל את המחלקה שלה ואת החטיבה שלה וכל הדבר הזה הוא גם פועל יוצא של מאבק בלתי נגמר בין התלמידים לבין המורים, דבר שלא צריך להיות כי הם יכולים לדור בכפיפה אחת, הלוא עשינו גם את חוק זכויות המורים והתקדמנו בענין הזה, אבל הממשלה הקודמת נפלה בטרם עת כך שלא השלמתי את החקיקה של חוק זכויות המורה עד הסוף וצריך גם חוק זכויות הסטודנט ועוד דברים אחרים.
אנחנו נמצאים היום ברגע מכונן, אנחנו רואים מה קורה בסוריה ובמקומות אחרים, אז יוניסף, שבהיגוי הישראלי היא יוניצף למרות ששמה הוא יוניסף, זה חלק מן הענין של ההיגוי של האות צדי"ק, האם בכלל יש את האות צדי"ק בשפה העברית, בהיגוי הזה שלה או לא, זהו מאבק אדירים שקיים בין הקבוצות הספרדיות לאשכנזיות, אגב, כי אין שום שפה שמית אחרת שבה קיים ההיגוי "צה" ולכן מבחינתם זהו "יבוא" מגרמניה, כאשר ה "צה" וה "סה" אמורים להגות כמו הטי"ת והת"ו בהיגוי מסוים אבל כאן נוכל לכתוב את זה באות צדי"ק - - -

כ"ספרדי טהור", אני אמור להגיד יוניסף, האם נכון?

בכל מקום בעולם הוגים את זה יוניסף, הענין הוא שכותבים את זה עם האות C ולכן זה יוניסף. אבל, בוועדה נקרא לזה יוניצף כפי שאנחנו אומרים מצרים - - -

הועדה חזרה למקור ואנחנו כותבים את זה יוניסף.

אחת הדוגמאות היא מצרים, כי הם קוראים לעצמם 'מַסְרִי' ואנחנו אומרים להם: אתם חייבים להיות מצרי - - -

הלוא כך כתוב בתורה.

כתוב מצרים ואילו ההיגוי צריך להיות 'מסרי' אבל לא ניכנס כרגע לויכוח בין הרבנים, הוא ויכוח מאד גדול, בשפה העברית האות "צ" בהיגוי "צה" ניצחה וכולנו בהיגוי "צ" כצדי"ק ולא כ"סה" אז יוניצף. ותוכל לקרוא לזה יוניסף, איך שתרצה.

אני מודה לכל מי שבא לכאן. אני מאד שמח להיות כאן. מודה שוב ליושב הראש שלאורך כל השנים הוכיח את עצמו בדאגה לזכויות הילד ולזכויות התלמיד. בזמנו היה את יוסי שריד כשר חינוך שהיה אומר לי מאחורי הקלעים: ראה, כל המשרד נגד אז אני לא יכול לתמוך אבל, אני לא מתנגד לזה אז תמשיך לעשות, אני אעשה כך שאוכל לא להתנגד. תובעים ממני לבוא אל הוועדה להתנגד אבל איך אני יכול להתנגד חוק כזה, אז בין זה שאני שר שאמור לייצג את המשרד לבין דברים אחרים לא אבוא לוועדה. הוא לא הגיע. המשרד הציג שם עמדת נגד אבל זבולון, כמנכ"ל משרד החינוך לשעבר, היתה לו גם את האוטוריטה להוביל את הענין זה. גם לו לא היה פשוט, הסתדרות ההורים וארגון המורים שהפעילו לחץ מאד כבד עליו, המפד"ל אז היתה מאד חזקה אבל, למרות כל זאת, הוא הוביל את זה בדרך הנכונה וגם לאחר הרבה מאד שנים צריך להגיד לך גם את הדברים הנכונים. גם לטובה יש לומר להמשיך להצליח ולגברת אתי בנימין, שגם היא היתה בהובלה של הענין, וגם היא תמכה בזה לאורך כל הדרך. תודה רבה.

תודה רבה למשנה לראש הממשלה. יש שני חברי כנסת שמבקשים שלא לדבר אלא לחתום, חבר הכנסת זאב ביילסקי וחבר הכנסת שלמה מולה חותמים עתה ומצטלמים.

למוריאל אני רוצה להגיד מילה טובה על המאבק האדיר שהוא עושה ועל כל הניהול האדיר הזה של זכויות הילד, שהן לא דבר מובן מאליו בכלל ואני רוצה להודות לך על כל הענין הזה.

אני רוצה להגיד תודה לכל העוסקים במלאכה, זה לא ענין של מה בכך. תודה רבה לשר סילבן שלום שהיה אחד –וכבר דיברנו על כך ולא פעם אחת, מן היוזמים והמובילים בתחום הזה ואדוני השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש ממך בקשה שדווקא בימים אלה וביחס לאמנה שאנחנו חתמנו עליה היום, מקבלת משנה תוקף. היתה לי הצעת החוק שהיתה על שולחן הממשלה בנוגע לרישות כל המקלטים הציבוריים בישובי העימות. אנחנו רואים ילדים שנדרשים ואנחנו מדברים על אוכלוסיית מצוקה.

רישות אינטרנט?

כן, הרי אלו הוצאות חד פעמיות על התשתית. זהו אינטרנט אלחוטי ואנחנו יכולים לפתור כמה בעיות כאשר הילדים נאלצים לבלות במקלטים, גם להסב את תשומת לבם ולהשכיח מהם את הפחדים ואת מה שמתחולל בחוץ ומצד שני, להעביר את הזמן אבל גם ניתן יהיה להשתמש באותו כלי כדי, שאם חלילה וחס, הם ייאלצו להישאר שם תקופת לימודים לזמנים לא קצרים, שאפשר יהיה לנצל את זה. אתה הובלת את הענין של הכיתות החכמות אז אפשר להעביר שיעורים במסגרת הזו לאותם ילדים. צריך לזכור שמדובר באוכלוסיות של מצוקה, של רווחה כי מי שיש לו את הממ"ד בבית הוא ודאי מחובר לאינטרנט או לטלוויזיה ולדברים אחרים שמקלים על השהות אולם, במקלט הציבורי לא רק שצריך לחלק את המרווח האישי שלך עם שכנים ועם אנשים אחרים, ביקרתי שם והצעת החוק נולדה דווקא מביקור בבאר שבע, במקלט ציבורי של אוכלוסיה בשכונה קשת יום, והזדעזעתי לראות איך הילדים מבלים שם שעות.
אדוני השר, התקבלה בוועדת שרים לענייני חקיקה השבוע הצעת חוק שגם עליה אני מברכת, הצעה של חבר הכנסת שטרית שמדברת על רישות אינטרנט אלחוטי בכל מקום שנותן שירות לציבור כדי להעביר למבוגרים את הזמן ולא ייתכן שאנחנו נדבר במטבע שונה כאשר אנחנו מדברים על ילדים ששם הנזק הרבה יותר גדול והטיפול בחרדות שמגיעות בעקבות מה שקורה הוא יותר ממושך, ואילו כשמדובר במבוגרים הטענות שונות לחלוטין וצריך לדאוג לשאלה איך הם יעבירו את הזמן בזמן שהם ממתינים לאותו שירות. אני מבקשת ממך, אדוני, לעזור לי עם הנושא הזה, דווקא בימים שבהם ילדי ישראל, כ-200,000 תלמידים נמצאים תחת האיום של המתקפות, לא נמצאים במסגרת של חינוך אלא במקלטים, שתהיה בשורה בשבוע הזה, שהמקלטים האלה יהיו מרושתים ואני יכולה לומר לך עוד משהו, יש לי כבר הבטחות מן המגזרים הפרטיים לעזור בנושא הזה, בתשתית, זאת אומרת שהנטל –שהוא לא גדול ואני יכולה להגיד לך שעשיתי את זה במקלט הביתי הצמוד לבית, זה עלה לנו שמונים שקל וזה לא היה במכרז אלא כמשהו אישי ופרטי, שמונים שקלים כדי לרשת מקלט אחד ברשת אלחוטית, זה לא משהו שצריך להפיל את מדינת ישראל וגם אם העלות תהיה גבוהה אז יהיה מי שישתתף במימון הזה. אני סומכת עליך ואני יודעת שיש לך המון המון כוחות ובעיקר שאתה נושא את הדגל של הפריפרייה. אז זו העת, הישיבה המסורה הזו, כי כך נראה שאנחנו חושבים עליהם לאורך כל הזמן. תודה רבה.

תודה רבה.

אני שמח על הרעיון ואגיד לך שלושה דברים: הרעיון מצוין., אם את רוצה להעביר את הצעת החוק הזו אז אם שטרית יציג אותה השבוע והוא יציג אותה השבוע כי זה בתמיכת ממשלה אז תצמידי אותה. ודבר שלישי אני גם השר לענייני הנגב והגליל ואני יכול לסייע במימון של הדבר הזה.

נהדר.

זה רעיון נהדר ואפשר לעשות עם זה גם בדיקה ולראות את הדבר הזה. זה דבר, כמו שאמרת, שהעלויות שלו לא בשמים, נכון שהשמונים שקל מתבססים על זה שיש לך אינטרנט אלחוטי בבית אז זו רק התוספת, הענין של הדלתא אבל זה בסדר, זה לא אומר שזה יהיה שמונים שקל אבל זה אומר שאפשר יהיה לעשות את זה. השאלה בכמה מקלטים מדובר, כי עיר כמו באר שבע מאתיים אלף פלוס תושבים ואשדוד שהם מאתייים אלף פלוס ואשקלון מאה וחמישים אלף תושבים אז מדובר כנראה באלפים רבים של מקלטים אבל עדיין, אנחנו יכולים לעשות את זה. אני לא מאמין שזו עלות כל כך גבוהה, הרעיון הוא רעיון מצוין וכמו שאמרת, זה יכול לחבר את הילדים לא רק לכיתות החכמות, שאת זה, דרך אגב, יש רק בפריפרייה ואין בגוש דן, זאת אומרת, אין יותר לוח שחור ואין יותר מורה שכותבת עם גיר ואומרת: תיזהרו, יש לי עיניים בגב, אלא, הכל מסך צבעוני, ילדים עם לאפ-טופים, עשינו גם פרוייקט "סיסמה לכל תלמיד", יחד עם וודי אנג'ל, שמאפשר לילדים להיות מחוברים למערך השיעור מכל מקום שבו הם נמצאים ובבית שאן עשינו את זה לכל בית שאן, כל בית שאן מחוברת ל"סיסמה לכל תלמיד" וזה מאפשר לילדים, גם אם הם בבית, אם הם בחו"ל, אם הם אצל הסבתא וגם אחרי שעות הלימוד, גם לילדים וגם להורים, עם סיסמה להיות מחוברים עם המורה, בלי שאף אחד אחר רואה את זה ויודע, האמן לי, זה רק ענין משלים ואני חושב שזה רעיון טוב שאפשר לבוא וליישם אותו.

תודה רבה.

לחשוב גם על המקלטים בגליל.

אין אצלי 'נגב לבד וגליל לבד', הכיתות החכמות, הן גם בנגב וגם בגליל וכל דבר שייך לשני הדברים.

אנחנו עוסקים בסוגיה - - -

קו עימות ב-2006 היה בצפון אז יכול להיות גם מחר.

בזכויות הילדים ועכשיו ניתן לילדים לדבר.

אני יונתן גילת, תלמיד כיתה ט' מגמנסיה הרצליה בתל אביב, אני אחד מנציגי של ארגון יוניסף ישראל. אני חלק מתכנית "א.א" – אחריות אזרחית בישראל.

קודם כל אני רוצה לדבר קצת על יוניסף. יוניסף פועל בעולם למען ילדים ואמהות, הוא יונק את סמכותו מכח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד שאושררה על ידי מאתיים מדינות בעולם. גם מדינת ישראל כמו שאתם יודעים אישרה את האמנה בשנת 1999 - - -

מאה תשעים ושלש מדינות, אבל זה בסדר.

יוניסף פועלת בישראל למען קידום זכויות הילד ועושה פעולות חינוך ליישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, גם קידום חקיקה בנושא עם דגש על הגנה על אוכלוסיות מוחלשות ולכן חשוב שכולנו נתמוך בפעילות ההומניטרית של יוניסף.

האמנה בדבר זכויות הילד היא הכלי הבינלאומי הראשון המחייב משפטית לקיים את מכלול זכויות האדם של הילד. בסעיף 42 לאמנה לזכויות הילד כתוב שממשלות חייבות לקדם את המודעות לזכויות ילדים בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים.

קראתי את הדוח של משרד החינוך לפיו יש ירידה באלימות בבתי הספר אבל עדיין רבע מן הילדים פוחדים ללכת לבית הספר בגלל אלימות אז אפשר לפתור גם את זה באמצעות הזכויות. כהוכחה לזה יוניסף ערך מחקר באנגליה לפני מספר שנים ובמחקר נמצא שיש קשר ישיר בין לימוד זכויות לבין ירידה באלימות בבתי הספר.

מדינת ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד לפני עשרים ואחת שנים, כמו שאמרתי. המדינה התחייבה שכל בעלי התפקידים ואנשי הצבור שעוסקים במקצוע עם ילדים ידעו את האמנה ויישמו אותה. החשיבות בכך היא יצירת סדר חברתי שמושתת על כבוד והירארכיה ברורה שבה האדם החזק, המבוגר, נותן זכויות לאדם היותר חלש ממנו שהוא הילד.

אתם, המבוגרים, מחזיקים בידיכם את הכח ואת האמצעים ליידע את הילדים בדבר זכויותיהם, להעניק לנו אותן ולהגן עלינו מפני פגיעות אפשריות בזכויותינו.

יישום האמנה מקדם יחס של כבוד לילדים על ידי כך שהוא שומר ומגן עליהם. הילדים, בתורם, יגדלו וילמדו שיחס מכבד הוא ערך חברתי שחייבים לשמור עליו.

תוך כדי לימוד זכויות לומדים גם על גבולות וזו עוד סיבה לחתום על האמנה, כי כשילד יודע מה הזכויות שלו הוא יודע גם מה הגבולות שלו וכך יודע לכבד את זכויות האחר.

שלום, אני נציגת יוניסף, תלמידה בכיתה י' . לפני עשרים ושתיים שנה אושרה האמנה לזכויות הילד אבל עדיין קולנו לא נשמע במעגלי החיים שמשפיעים עלינו וקשורים אלינו אותנו כפי שאנו, הנוער למען יוניסף, היינו רוצים להיווכח, שזה אומר להיות שותפים אמיתיים בקבלת החלטות של הצעות חוק, בבית הספר ובבית כמובן.
לכל ילד מגיעה ילדות שזה אומר ילדות ללא פחד, ללא רעב, ללא אפליה וללא כפיה וחשוב שילדים ייהנו מן הזכות שלהם להיות ילדים. האמנה הבינלאומית מנחה את המדינות העולם להעניק זכויות בסיסיות לילדים ולנוער ולהיטיב את מצבם ללא הבדל דת, גזע, מין, גיל, שפה, צבע או לאום והמדינות שאישרו את האמנה דואגות לאזרחים צעירים, להיום ולמחר. באמנה יש סעיפים רבים שיכולים להביא תועלת מיידית לתלמידים ולמערכת החינוך וידע הוא כח, הידע הזה צריך להגיע אל מערכת חינוך ואל התלמידים בצורה ברורה וגלויה, והכי חשוב, גם בתקנוני בתי הספר, כדי להעביר את הזכות, האחריות והחובה לכל מנהל בית ספר.
המצב כיום הוא שלא הרבה מן הילדים והמבוגרים יודעים מהם אופני הפעולה לממש את הזכויות. מורות, מפקחים ומנהלים זקוקים ללמידה ולהדרכה לצורך יישום הזכויות שיש לכל ילד מתוקף היותו ילד או תלמיד.
הצדק החברתי נדרש גם כאן. אתם, המבוגרים מאתנו, מורי הדרך, חברי הכנסת, הורים, אנשי החינוך ושר החינוך, אנחנו מבקשים לצעוד אתכם בשביל הזכויות, לזמן לנו למידה אזרחית ראויה ליישום אמנת זכויות הילד בכל מקום ובכל עת.

נוער יוניסף ערבים לא רק לילדי מדינת שראל אלא גם לילדי כל העולם ואנחנו עושים מאמצים כדי לדאוג שהם יוכלו לחיות בשלום ובתנאים טובים יותר. הכי חשוב שהם ישרדו, שבמקרים כמו מלחמה, עבודת ילדים או רעב זה לא מובן מאליו שהדברים האלה יקרו.

לאחר תהליך שעברנו בתכנית א.א. - אחריות אזרחית, נוער למען יוניסף, הבנו שהאחריות מוטלת גם עלינו ובעצם העובדה שכל שש שניות מת ילד מסיבות שאפשר למנוע אותם מצריכה שינוי. - - -

את מדברת על כל שש שניות בעולם.

בעולם אבל אנחנו לכל ילד - - -

בסדר, בסדר גמור רק צריך להגיד שזה בעולם.

מכל פחית של קולה שאנחנו שותים אפשר להעניק לילד שבוע של חיים אז לכן אני מבקשת ממך, יושב ראש הועדה, חבר הכנסת אורלב, לחבור אלינו, לקדם איסוף של פחיות בכל בתי הספר ואת החזר הפקדון לתרום למען הילדים בעולם הזקוקים לעזרתנו.

הצעה לא רעה.

תודה. תלמיד כיתה י' מבית ספר "הדר" בפתח תקוה. חשוב לי מאד להוסיף שאנחנו הילדים, תלויים בכם המבוגרים, אם זה להישרדותנו, או לתרבות, או ללימודים או לשאר תחומי החיים וחשוב מאד שאתם תבינו את זה ותתמכו בזה. כי בסופו של דבר אנחנו נגדל להיות למבוגרים ואנחנו דור העתיד שלכם. בסופו של דבר כל אחד מאתנו יכול להיות הרופא שלך או המורה שלך או המורה של נכדיך או כל דבר אחר. לכן זה חשוב.

שלום. אני קודם כל רוצה לברך אתכם על ההתכנסות ועל האמנה, אדוני השר, זה עוד דבר טוב לרזומה שלך, לכל מה שעשית, אדוני יושב הראש, למדתי להכיר אותך ועד כמה זכויות הילד חשובות לך ואני רוצה להתחבר דווקא לדברים שאמר יוני כרגע. אנחנו צריכים לקדם אמנה לחובות ההורים. אפשר לבוא ולהסתובב ולראות שהזכויות הן בעצם חובות אבל קראתי – על אף שזה כתוב מאד בקטן –ואני לא כל כך רואה פה את מה שהוא דיבר עלי והוא החובות של ההורים.
היום הילדים הרבה יותר מוכשרים והרבה יותר חכמים. שמענו את הילדים האלה ודרך אגב, ברור לי שעצם העובדה שהם נמצאים כאן מראה על כך שהם כנראה מעורבים יותר מילדים אחרים. הילדים היום הם חכמים ומוכשרים והרבה פעמים אני עומדת פעורת פה מול משהו שאני שומעת והם גם מראֲה של ההורים, הם אומרים דברים שאתה יושב ואומר: וואללה, ממש צודק, ולפעמים בגלל שהילדים כל כך חכמים היום, יש לי תחושה שאנחנו שוכחים שהם בסך הכל ילדים ובאיזשהו מקום ככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך לדעתי ההורים צריכים קשר יותר חזק עם הילדים. כי היום יש תחושה, אנחנו כולנו עובדים, כל אחד רץ לעבודה, יש להם את הטלוויזיה יש להם את המחשב, ויש להם היום את הטלפון אז "הוא או היא כבר יסתדרו" אבל אנחנו חייבים לקדם ואולי כדאי שנצא בקריאה מכאן, אדוני יושב הראש, שאנחנו נתחיל לקדם אמנה לחובות ההורים כי במאה ה-21 שכחנו קצת את הדבר הזה, אנחנו כולנו מאד אוהבים את הילדים שלנו, אין הורה אחד שלא אוהב את הילד שלו אבל, השאלה היא אם הוא יודע לחנך אותו ואותם הילדים - - -

תזכרי דבר אחד, הילדים שלך אוהבים אותך כמו שאת אוהבת את ההורים שלך. נשמע קשה אבל זו האמת.

אין לי ספק בכך אבל דיברו פה הילדים המקסימים האלה על הגבולות ואחת הבעיות של המאה ה-21 היא שההורים לא יודעים לשים גבולות והילדים פשוט צועקים ורוצים שנשים להם את הגבולות האלה. הם לא יבואו ויגידו לנו בפנים: אני רוצה שתשימי לי גבול! אבל זה ברור שזה מה שהם זקוקים לו כי הגבולות האלה הם ההגנה שאנחנו יכולים לתת לילידים שלנו.
אני, בשמחה גדול המאד אחתום וחסר פה משפט אחד והוא שתהיה להם זכות לשני הורים, למי שיש לו שני הורים וחבל לי מאד שזה לא כתוב בתוך האמנה הזאת. אני מקווה שבחובות של ההורים נכניס את הדבר הזה. אני מברכת את כולם ואל תשכחו שיש לכם חובות.

חברת הכנסת אֲבְּסַדְזְה. האם אמרתי נכון?

מאה אחוז.

תודה רבה לך חברת הכנסת אבסדזה.

תודה רבה.

אדוני יושב הראש, אדוני השר, תלמידים יקרים, טובה ידידתי, אמנם לא הייתי מתחילת הישיבה כי הייתי בוועדת הכספים, היה שם דיון לא פחות חשוב בנושא גל ההתייקרויות - - -

ואת מבינה עכשיו למה אני לא שם, הרי גם אני חבר בוועדת כספים.

כן. כשבאתי לכאן ושמעתי אתכם מדברים אז לא רק שאתם יכולים להיות מורים או מחנכים, אמרתי את זה קודם ואני אומר את זה גם עכשיו, אין לי ספק שאתם דור העתיד לא שלנו אלא של ישראל כולה, וככל שאני רואה את מיטב הנוער שמגיע לכאן בא לידי ביטוי, כל כך חכמים וכל כך נהדרים, אני כל כך גאה בכם, זה הרגע שבו אנחנו, גם כהורים ולא רק כפוליטיקאים או כחברי כנסת, זוכים לאיזושהי עדנה קלה, וגם אני ניסיתי לקרוא את הכתב הקטן הזה, שקשה לקרוא את זה שאנחנו בגיל קצת מתקדם אבל בסוף מסרו לי את האמנה עם כתב גדול יותר, ויש פה משהו שאני לא יודעת אם עלה כאן, אדוני יושב הראש, משהו שנזקף לזכותו של השר המדהים הזה שיושב כאן לצידי, שחוקק את חוק זכויות התלמיד בשנת 2000 ואפשר לומר שהמהלך הזה הוא מאד חשוב שנעשה כבר לפני שתים עשרה שנים.

הוא גם הזכיר מי היה יושב ראש ועדת החינוך באותה תקופה.

אני מברכת אותך אדוני יושב הראש ואני מברכת אותך השר, על עצם העובדה שאתה בכל תפקיד ובכל מקום בו תהיה הילדים לנגד עיניך ואתה, כמי שלא נולד עם כפית של כסף בפה והגעת לאן שהגעת זה בזכות היכולות והאמונה העצמית שלך ביכולות האלו.

כשאנחנו מדברים על זכויות הילד צריך לזכור שיש מדינות ששם זה מובן מאליו, מאד ברור, מאד חד ומאד מובן אבל לצערי הרב, גם בשנים האלו, יש עדיין מדינות ששם אין זכויות לא לנשים, לא לילדים, זה לא דבר מובן מאליו ואנחנו והיום, דווקא היום, בימים האחרונים כשמדברים גם על זכויות הילד ויש הסעיף לפיו לילד יש את הזכות להגנה ואני שואלת את עצמי כיצד מתמודדים ילדי הדרום עם חוסר ההגנה שיש היום לאור מתקפת הטילים, לאור ההסלמה שיש בדרום ואלה דברים שהם חשובים מאד, כל סעיף פה הוא כל כך ברור לנו אבל, במדינות אחרות הוא לא לגמרי ברור.

אני רוצה לברך אותךְ, טובה, על הנחישות, על ההתמדה, על עצם הרעיון, לא דבר פשוט הוא ללכת נגד הזרם ואני חושבת שזה רגע שהוא מכונן משום שיש פה שיתוף פעולה מדהים בין יוניסף למשרד החינוך, יש פה שיתוף פעולה עם השר לענייני הנגב והגליל ועם הילדים עצמם. באתי לכאן כדי לומר לכם תודה ולהצדיע לכם. עכשיו אני חותמת. תודה.

אחרי חתימתה של חברת הכנסת בלילא ממנה, ניפרד גם מן המשנה לראש שהממשלה, גם מחברת הכנסת נינו אבסדזה וגם מחברת הכנסת יולי שמאלוב.
נוער יוניסף דיבר על כך שהם רוצים להיות שותפים בחקיקה ומועצת תלמידים ארצית מוזמנת לכל דיון בוועדה הזו, הועדה לזכויות הילד כמו גם לחקיקות שלה. גם אל וועדת החינוך, התרבות והספורט שאני כיום חבר בה, ובדרך כלל הם משתתפים ואומרים את דבריהם. מתחשבים בהם כמו שמתחשבים בכל היתר ולא מתחשבים בהם כמו שלא מתחשבים בכל היתר.

לא בכל בית ספר מרשים להקים מועצת תלמידים.

נכון.

ואני יכול לומר, טובה, על פי החוק צריך להיות בכל בית ספר את חוק זכויות התלמיד על לוח המודעות וזה גם לא מתקיים, באף בית ספר.

אין?

אין. אני מסתובב בבתי ספר, אני תמיד שואל איפה זה ולא יודעים בכלל על מה אני מדבר. אני לא מדבר על המורים אלא על מנהלים.

המנהלים יודעים.

עכשיו טקס החתימה ואני אלווה אותו. לקרוא המשנה לראש הממשלה, תעשו את כל הטקס כדת וכהלכה. כל הילדים. חברים, הסתכלו אל המצלמה. תודה רבה.

תרשה לי שלושים שניות לומר לילדים כי לא אמרתי להם כלום.

גל, האם אתה מסכים?

אין בעיה.

אנחנו לקראת סיום. גל הסכים לוותר לטובת חברת הכנסת נינו אֲבְּסַדְזְה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, תודה רבה גל, משהו קצר שכואב לי וקשור אליכם. אתם מדהימים, אין ילדים ונער כזה בשום מקום בעולם ואני מתוקף תפקידי מסתובבת הרבה אבל יש משהו שמאד כואב לי. אני שומעת ילדים וצעירים במדינת ישראל, אדוני יושב הראש, שמחפשים את הפוטנציאל והעתיד שלהם איפה שהוא הרחק הרחק מכאן, מחוץ לגבולות של מדינת ישראל. אני רוצה לומר לכם: אין לכם ארץ אחרת, זו הארץ שלנו אבל יש לומר שאנחנו לא יכולים לבקש ולדרוש מכם שום דבר, זו האחריות שלנו, אדוני יושב הראש, לשכנע אותם שמדינת ישראל זו מדינה כל כך טובה ויחידה בשבילם שכדאי להם לא לחשוב אחרת ואני יודעת למה הם מסתכלים החוצה, זה לא רק בגלל רקטות שנופלות היום וזו קטסטרופה אלא שזה גם הצדק החברתי ועוד מליון ואחד דברים שהם כמובן על אחריותנו, אנחנו אמורים לפתור את הבעיה הזו אבל, תסמכו עלינו, אנחנו נעשה הכל כדי שאתם לא תסתכלו אף פעם החוצה, רק לטיולים. תודה.

שלום, אני מצטערת שהגעתי באיחור, באתי מוועדת כספים מדיון על מחירי החשמל והדלק ובאתי לכבד אותךָ, קודם כל, יושב ראש הועדה, על החשיבות של המפגש הזה, אתכם שהגעתם לכאן לא ארבה במלים אבל הרבה מאד ילדים הם לקוחות שבויים, הם חסרי אונים מול כל מה שקורה בסביבה ואם אנחנו לא נאפשר להם את הזכויות שמגיעות להם כדי שהשמחה, התמימות והטוב שיש בהם יבואו לידי ביטוי הרי שנחטא לעצם היותנו אזרחים, מחנכים, מלווים ומתווכים לאותם ילדים וילדות.
אני רואה את עצמי חלק מן האמנה הזו, מחוייבת לאמנה הזו, אם זה בחקיקה, אם זה בהצעות לסדר, אם זה בדיונים, בכל מה שרק נצטרך ובמה שיחשוב כבוד יושב הראש שאצטרך לקחת בו חלק, נעשה כולנו למען ילדי העולם כולו, למען ילדי העם שלנו, החברה שלנו, כדי שנחיה בחברה צודקת יותר וטובה יותר. תודה רבה לכם.

תודה אדוני יושב הראש. גל פליישמן ממועצת התלמידים הנוער הארצית. בתור גוף שעוסק המון בזכויות התלמיד וזכיות הילד תומכים ביוזמה הזו ומברכים עליה. השר סילבן שלום הזכיר קודם את הנושא של חוק זכויות התלמיד שיהיה תלוי בבתי הספר ואתם דיברתם על החשיבות שתלמידים ובני נוער ידעו את הזכויות שלהם, ואנחנו מאמינים שאחד הצעדים הכי גדולים כדי שהזכויות יישמרו הוא שבני הנוער ידעו אותן, אם זה דרך פעילויות במערכת החינוך או פעילויות בלתי פורמאליות שדרכן בני נוער ידעו מה הזכויות שלהם, וחשוב שנעשה את זה עם השפעה על המבוגרים, שהמנהלים והמורים ידעו שהם חייבים לתלות את החוק בבית הספר ושהם חייבים להעביר את המידע הזה. 'ישר כח!' לכם, ליוניסף ולכל השותפים ליוזמה. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להודות ליוניסף על היוזמה הברוכה ולך, חבר הכנסת זבולון אורלב יושב הראש על הטקס המרשים הזה לחתימה על אמנת זכויות הילד בשפה ידידותית. זה לא ענין של מה בכך, זה לא מובן מאליו שפה, בכנסת ישראל עושים את זה, במיוחד כאשר יש כאן, בתוך הבית הזה, אנשים שמנסים לבטל את חוק זכויות התלמיד, וכשיצאתי החוצה פגשתי מספר חברי כנסת שביקשתי מהם להיכנס ולחתום אבל הם סירבו, אמנם בצורה עדינה אבל זה כואב. אתה אדם אמיץ ועשית את הטקס הזה. מי כמוני יודע, כמי שמקבלת את התלונות של הילדים ואת הבעיות של הילדים מדי יום ביומו, מי כמוני יודעת עד כמה זכויות הילדים במדינה הזו פה מופרות ואף אחד לא מקיים אותן ומאד מאד - - -

נא לאל להכליל.

סליחה, מה קרה?

טובה, אני ו - - -

לא, לא, לא.

לא הכללתי. אמרתי עד כמה הזכויות של הילדים פה לא מכובדות וכן, בחלק מבתי הספר ואצל חלק מעובדי ההוראה לצערי ואנחנו צריכים לעשות יותר על מנת שקולם של הילדים ישמע, שהילדים יהיו שותפים בתהליכי קבלת החלטות. היוזמה ברוכה ו'ישר כח!'

אומר לתלמידים, יש לפעמים חיילים אלמונים מאחורי הקלעים ולא בפרונט, שעושים את המאבקים למען ילדים ולמען זכויות הילדים. אחת הלוחמות החשובות והאמיצות היא גברת אתי בנימין שלצערי מסיימת את הקדנציה שלה כיושבת ראש הנהגת ההורים הארצית - - -

לא, רק בירושלים.

יש לי צער עמוק אבל החיים עושים את שלהם ואני בטוחה שהיא תמצא דרך לתרום גם באופן אחר.

אני לא יודע אם המשמר החברתי רשום.

להבא לא אתן זכות דיבור למי שלא נרשם. אני משתדל לנהל ישיבה כשאני יודע מי יושב לפניי ואתה מכיר את מאמר המקורות ש"חכמי ירושלים לא היו מסבים לשבת אלא אם כן היו יודעים עם מי הם מסבים לשבת" אז אנחנו מבקשים להודיע מראש ולא להודיע סתם.

אחרי ששמעתי את הדברים כאן, אני רוצה קודם כל להצדיע לנושא הזה, חשוב מאד לנסות להביא את זה אפילו לחקיקה של הלימוד של זכויות הילדים כי חשוב, כמו t.q.m. בעסקים, להביא את החקיקה ל'שחקן המרכזי' שהוא הילדים בעצמם. הם יעשו 'מקצה של שיפורים' וכל פעם, אחת לתקופה מסויימת, ישפרו כל הזמן את החוקים האלה כי הם נוגעים אליהם ומהם יכול לבוא הנושא באופן טוב יותר לשיפורים טובים יותר אז לכן, כדאי מאד להביא את זה לחקיקה שהם יעברו אפילו מבחנים תוך כדי למידה, להכניס את זה כחלק מן הלימודים. ללמוד את זה ולהיבחן על זה כדי שזה יהיה אצלם נושא מרכזי.

תם הדיון. האם תרצה לומר מילות סיכום, מר מטלון?

אני רוצה תודה רבה, קודם כל, לחבר הכנסת אורלב ולומר שהתחושה שלנו היא שיש לנו לא רק אוזן קשבת אלא בית, כאן, בוועדה הזו, ואני מאד מקווה, למרות שאני לא בקי בהלכות הכנסת אבל אני מבין שיש דרגים שונים של ועדות, יש ועדות סטטוטוריות ויש ועדות שהן פחות מסטטוטוריות ואת הועדה הזאת צריך לקדם לשורה הראשונה מפני שהנושאים שעולים פה נוגעים לכל בית בישראל. והעובדה שראינו פה מגוון חברי כנסת שבאו מכל קצווי הקשת הפוליטית ולא שמענו פה שום דיון פוליטי או שמץ של ויכוח כי יכול להיות ויכוח מהותי אבל בסך הכל יש אחדות בבית הזה סביב כך שהילדים והנוער הם העתיד של המדינה וצריך לתת להם את הביטוי הראוי. לכן הועדה הזו היא מבין הועדות החשובות והייתי שמח אם – בין אם במסגרת הצעת החוק שאנחנו מדברים בה על זכויות הילד ובין אם בדרך אחרת, אפשר לקדם את הועדה לקדמת הבמה בכנסת.
הדברים שנאמרו כאן על ידי חברי הכנסת השונים, גם על ידי המשנה לראש הממשלה הם חשובים מאד ואני משוכנע שעל ידי פעילות משותפת, בעיקר עם משרד החינוך בראשותה של טובה בן ארי, נוכל להחדיר את המסר לבתי הספר, כמו שאמר המשנה לראש הממשלה, כשמסתובבים בבתי הספר, בחלק גדול מהם לא מוצאים את האמנה במקום הראוי והדבר הזה חשוב להקפיד עליו. אני אומר כאן לנוער ולארגוני ההורים לבוא ולהתריע ולומר לנו. נפעל בנושא ונדאג שהאמנה תהפוך לחלק בלתי נפרד מן הקוריקולום של בתי הספר. אני מקבל בברכה את חברת הכנסת מיכאלי שהיא בתחום שלנו האמא המצטיינת, האמא המובילה של הכנסת אז אנחנו ביוניסף מקבלים אותך בברכה ואנחנו מאד מקווים שאתה, חבר הכנסת אורלב, תזכה בקדנציה הזו גם להעביר את החוק ויחד אתו לראות בהמשך במדינת ישראל דאגה הרבה יותר ממוסדת לנושא של הילדים. תודה.

חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי תחתום מול המצלמות ואי אפשר לחתום כזה לפני שניתן לאחת הכלות החשובות שמטפלות בענין הזה, טובה בן ארי, שהיא הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד.

ראשית אני מאד מתרגשת להיות פה חלק מתוך האנשים המכובדים שהגיעו להכרה שהאמנה לזכויות הילד היא התשתית החברתית הראויה לא רק בבית הספר אלא בכל מקום, בכל סביבת חיים.
אני מאד גאה ללוות את הקבוצה יחד עם גלית, את קבוצת הילדים ביוניסף, כי זה אתגר בשבילי לחזור לשטח כמורה, ואני מורה במקצועי, מורה לתנ"ך, וזה אחד האתגרים שמלווים אותי בלמידה שלי. אני לומדת מן הילדים.
מחוייבות המדינה היא אולי לא לחייב או לא לקרוא לחובת הורים חובת הורים אלא כן ללמד הורים את שפת הנוער, את התרבות החדשה של הנוער, שהיא לא רק זכויות אלא שהיא גם תרבות התנהלותית יומיומית אחרת שההורים לא מכירים אותה. אנחנו חייבים ללמוד מן הילדים. אני מקבלת שיערים יומיומיים. יוני מבורך כבר ארבע שנים מורה שלי. הוא עדיין לא הצליח לחנך אבל זה יקרה. אני רוצה להגיד תודה, בלי לגזול מזמנכם היקר, יושב כאן המפקח ממחוז צפון, דר' ג'אמיל עוואידה, הוא המפקח שלנו לזכויות התלמידים במחוז צפון, יושב כאן יוסי מיכל שעובד אתי, אני מאד מודה ליוניצף, למוריאל, לכם, אני ממש מתרגשת וקשה לי להיות מרוכזת. תודה.

אני רוצה לסיים את הישיבה ולומר שהטקס הזה נועד להעמיק את ההכרה והתודעה בדבר חשיבות שרשויות המדינה והחברה בישראל ידעו להקפיד ולשמור על זכויותיהם של ילדים, על שלומם של ילדים. על רווחתם של ילדים ובהזדמנות הזו נאחל גם לכל הילדים שנמצאים בדרום שישמרו על שלומם, שמדינת ישראל תדע לשמור על שלומם ועל רווחתם, שהתקופה הזו תחלוף במהרה ויוכלו לחזור לשיגרת ימיהם.

לדעת הועדה שמירת זכויות ילדים לא עומדת בפני עצמה כי היא טובה שאנחנו עושים לחברה כולה. זה לא בבחינת הנאה שאנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו איזשהו כייף שמאפשר להם לחיות תוך פריקת עול וכד' כי זו זכותם – לא. לילדים יש הרבה מאד חובות ובעיקר לגדול בבטחון, ברווחה, למצות את היכולות שלהם ואת היכולות שלהם וזו זכות לחברה, לטובת החברה כולה שאנחנו יודעים לשמור על הזכויות של הילדים, כי אם נדע להקפיד ולשמור על הזכויות האלו תיבנה ותיכונן כאן חברה ראויה, טובה, איכותית, סולידרית עם כל המעלות הטובות ועם כל האיכויות ולכן יש כאן אינטרס כולל.
אני מאד שמח שחברי כנסת מסיעות רבות של הבית הגיעו לכאן להצטרף לחתימה. אני מציע לנוער יוניסף, שיבואו בדברים עם חברי הכנסת שטרם חתמו, ויבהירו להם, הנה, יש פה הזדמנות. יוני, אתה מורה פה, נסדיר לכם את האישורים כדי שתוכלו להסתובב פה בבנין, נשאיר פה את האמנה ונראה אתכם מדברים עם חברי הכנסת, באים אליהם, משכנעים אותם, גלים שהיא בת בית כאן בכנסת כי היא מייצגת את יוניסף בכל הדיונים –ואני מודה לך על כך, היא תוכל להדריך אתכם כאן. ביום שני בצהרים כמעט כל חברי הכנסת נמצאים פה ואולי ברגע זה יש למעלה מארבעים חברי כנסת ושרים ובכל מקרה, קרוב לשמונים חברי כנסת נמצאים בבנין ואני מציע שזו תהיה פעולה חברתית ראויה "שלום, אני מנוער יוניסף, היום אנחנו עושים טקס חתימה על זכויות הילד, מבקש להסביר לך מה המשמעות של הזכויות הילד ומזמין אותך לבוא אתי ולחתום על האמנה, פעולה יפה וראויה.

להשאיר עותק אחד בלשכה כדי שיהיה בפיקדון, כמו גביע בכדורגל.

אני בהחלט מסכים אבל אני מבקש גם ממנהלת הודעה שתדבר עם אחזקת הבית כדי שהיא תהיה תלויה כאן בחדר הועדה של זכויות הילד.
אני רוצה להודות ליוניסף, ולעומדים בראשו, מר מטלון וגלית שמלווים אותנו מקרוב, להודות לאנשי משרד החינוך בראשותה של הגברת טובה בן ארי, להודות להנהגת ההורים בראשותה של אתי בנימין ולכל הגורמים ממשרד המשפטים שמייצג אותם כאן דר' פרץ סגל, שעושה לילות כימים כדי לקדם חקיקה ולהבטיח את זכויותיהם של ילדים, ולהודות לכל הגורמים והארגונים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>