PAGE
6
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
23/04/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 248>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, א' באייר התשע"ב (23 באפריל 2012), שעה 11:00

<1. גוף מבקר לפרקליטות המדינה>
<2. גוף מבקר לפרקליטות>

חברי הוועדה: >
רוני בר-און – היו"ר
אורי אריאל

מרינה סולודקין

יעקב כץ

גאלב מג'אדלה

>
יעקב נאמן - שר המשפטים, משרד המשפטים

יהודה ויינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

גיא רוטקופף - מנכ"ל משרד המשפטים

אמציה בר משה - יועץ תקשורת לשר המשפטים, משרד המשפטים

נדב ברנר - עוזר בכיר לפרקליט המדינה, משרד המשפטים

אסף הראל - עוזר ליועמ"ש, משרד המשפטים

עמיר הרן - עוזר מנכ"ל משרד המשפטים, משרד המשפטים

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

מיכל טנא - מנהלת יחידת פניות הציבור, משרד המשפטים

נועה מישור - עוזרת ליועמ"ש, משרד המשפטים

אורן פונו - עוזר ליועמ"ש, משרד המשפטים

איריס פרידמן - מבקרת פנימית, משרד המשפטים

אריאל צמח - עוזר בכיר ליועמ"ש, משרד המשפטים

תמר שטיינר - רמ"ט השר, משרד המשפטים

חנה יזרעלוביץ - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

תמר שטיינר - משרד מבקר המדינה

יעקב זלצר - המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה

משה לדור - פרקליט המדינה, פרקליטות המדינה

גיא לוריא - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מרדכי קרמניצר - סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיקה קונר קרטן - מנהלת ליטיגציה כלכלית, התנועה למען איכות השלטון בישראל

ראובן גולדברג - לשכת המבקרים הפנימיים

שלומית גלר - סגנית נשיא הלשכה, לשכת המבקרים הפנימיים

ניר לוי - לשכת המבקרים הפנימיים

שלמה קלדרון - נשיא כבוד, לשכת המבקרים הפנימיים

מרדכי שנבל - נשיא הלשכה, לשכת המבקרים הפנימיים

דוד דהאן - פעיל המשמר החברתי

הילה כהן - עו"ד - הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

בועז ארד - עו"ד, תנועת אומ"ץ

עידו בן-יצחק

חנה פריידין

יפה קרינצה
<גוף מבקר לפרקליטות המדינה>

בוקר טוב לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, כשהנושא על סדר היום הוא המשך הדיונים בהצעה לסדר היום בדיון מהיר שעניינו גוף מבקר לפרקליטות המדינה, של חבר הכנסת אורי אריאל, שנמצא כאן – בוקר טוב לך – ושל חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, שנעדר. בוקר טוב לשר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, חברת הכנסת סולודקין.

אני כבר לא יודע להגיד מה מספר הישיבה שאנחנו מקיימים היום, כך או כך הישיבה הזאת היא ישיבת המשך לישיבה האחרונה, שהתקיימה ב-12 בפברואר, שבה קיימנו דיון ענייני בסוג של נייר עבודה שהועבר לוועדה מטעם הצוות לבחינת האפשרות ליישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות, צוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה. הסיכום אז היה שאנחנו ניפגש בתוך חודשיים ואז יגיש היועץ המשפטי לממשלה סוג של נייר שנראה בו action item לקראת הדיון היום.

אכן, אנחנו נמצאים בתוך גאנט הזמנים שקבענו לעצמנו. אמנם, כנראה בגלל עומס עבודה שלא ניתן להתווכח אתו שמוטל על אנשי משרד המשפטים, על היועץ המשפטי, על פרקליט המדינה, המסמך האמור שביקשנו לקבל אותו 48 שעות לפני הדיון הועבר רק אמש סמוך לחצות. כך או אך, דין וחשבון הצוות מונח בשעה זו בפני חברי הוועדה. הנה, עכשיו מצטרף חבר הכנסת מג'אדלה, שהוא גם מציע בנושא הזה.

קיבלתי בנלווה לדין וחשבון מכתב מפורט מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שמעלה בתמצית אם כי בהרחבה, את הרעיון המסדר של גוף הביקורת שבדעתו להקים כנגזר מהמלצות הצוות או מודל אחד, אותו מודל א' או מודל ב' שעליו דיברנו בשעתו. אומץ מודל ב', אם אני זוכר את הנומרולוגיה נכון.

אתה לא טועה.

המסמך הוא בהחלט מפורט ומציג מודל. אני מעביר את רשות הדיבור לשר המשפטים או, ככל שיידרש בהמשך, ליועץ המשפטי ו/או לפרקליט המדינה ו/או למי שתורו.

אדוני היושב ראש, גם אני קיבלתי רק אתמול בלילה את החומר. הנושא, כפי שקוראת לזה הגמרא, "דבר שצריך בדיקה". יש פה המלצות מפורטות, ובמכתבו של היועץ המשפטי לממשלה מאמש גם כן. מה שאני מציע, שנלמד את החומר במשך שבוע ימים על מנת שבשבוע הבא אפשר יהיה לסכם את הנושא. אני לא חושב שאפשר בנושא לא פשוט לקבל החלטות בלי שלומדים את החומר. המלצות הצוות זה 53 עמודים, שמפרטים את כל הבעיה ואת כל הסוגיה - - -

לא, ההמלצות הן קצת פחות. הרבה יותר זה הדיון.

כן, הדיון, ואי-אפשר בלי הדיון. אני מודה שהספקתי להגיע רק עד עמוד 17. אני מבקש, כיוון שהנושא הזה רציני מאוד – אין ספק שיש צורך בהקמת גוף שיפקח על עבודת הפרקליטות והדבר צריך להיעשות בלי לפגוע בעצמאות עבודת הפרקליטות – אני מבקש - - -

זה לא קשור לפרקליטות, זה קשור לכל התביעה. זה לא גוף ביקורת על הפרקליטות, זה גוף ביקורת על התביעה הכללית בישראל, לרבות הפרקליטות אבל לא רק הפרקליטות.

אדוני היועץ, השתמשתי בשם המפורש שניתן כאן, ולכן לא רציתי לשנות. אני מסכים שזה כולל התביעה המשטרתית.

לא, זה לא התביעה המשטרתית או פרקליטות המדינה, אבל התביעה על מערך ייצוג המדינה בערכאות.

כן. כולל תביעה משטרתית, כולל גם עורכי דין - - -

צודק היועץ. ההמלצות והמודל המוצע לעת הזאת מחריגים את התביעה המשפטית.

לעת הזאת.

כן, זה מוזכר במפורש. אבל התפיסה המקובלת היא התפיסה של המעגלים הקונצנטריים, שהמעגל הגדול של הפרקליטות כולל את כל המעגלים פנימה.

הוא עוסק בתיקים החשובים.

אני חושב שזה בהחלט ראוי לדיון. מאז בואי למשרד המשפטים אני מנסה לקדם את הנושא הזה, כבר שלוש שנים, כך שדחייה בשבוע ימים כדי ללמוד את הדין וחשבון תאפשר קבלת החלטות מתאימות ושיהיה ליישום מיידי.

בבקשה, אדוני היועץ.

אני מצטרף לדבריו של שר המשפטים. אני סבור שראוי, גם מחמת כבודו של הצוות שישב על המדוכה הזאת וגם מחמת כבודה של הוועדה הזו, שהחומר הזה יונח בעת סבירה לפני הוועדה על מנת שיוכלו לקרוא בו, לעיין בו ולהעיר הערות מועילות. צר לי שהדבר הזה לא קרה. אני התחייבתי ל-48 שעות, לא עמדתי כמותאם בהתחייבות הזו והדוח הזה הועבר לאנשים, דומני גם אליך, רק בשעות לילה מאוחרות.

תלוי באיזה שעה אתה סופר את הלילה. 11:00, אבל 11:00 זו שעת לילה מאוחרת.

המאמץ שלנו להעביר את החומר התחיל בשעה 8:00 בערב, אבל המאמץ הזה כנראה נשא פרי רק בשעה 11:00 בלילה. כך או כך, החומר הזה הגיע באיחור. בנסיבות האלה אני מצטרף לבקשתו של שר המשפטים, לאפשר לוועדה לעיין בחומר ולדחות את זה בשבוע ימים.

אומר את עמדתי. אני גם רוצה שבכל אופן ניגע באיזשהו חלק מהדיון מהמהותי, ככל שתהיה הסכמה על דחייה.
חובת הגילוי הנאות היא ששוחחתי אתמול לפנות ערב עם היועץ המשפטי לממשלה ועמוק לתוך הערב גם עם שר המשפטים בנושא הדחייה, ואמרתי שהסיבה בהחלט נראית לי עניינית ומהותית. אלא שאני לא עומד בדיון כשאני עומד לעצמי. יושבים פה חברי כנסת, שידם רב להם בעשייה הזאת, חלקם הם אפילו אלה שהגישו הצעות חוק פרטיות ומפעם לפעם, גם המציאות וגם אני, מבקשים מהם להמתין עם הצעות החוק הפרטיות האלה. אני לא ראיתי את עצמי חופשי ליטול לעצמי את החירות להחליט – למרות שתקנונית אני יכול לעשות כן - על דחיית הדיון שלא על דעתם. אני מבקש לומר מספר מילים על הטקסט המונח בפניי, ואחר כך אפנה אל חבריי חברי הכנסת ואתן את המלצתי.

לראייתי, אחרי דיון ממושך עם לא מעט דחיות - שחלקן מוצדקות וחלקן פחות מוצדקות, ודאי כשאנחנו מודדים את התהליך מתחילתו, מועד ההבטחה של השר להסדיר את הטעון הסדר בשדה הזה, שניתנה כבר לפני שלוש שנים - זו פעם ראשונה שאני רואה באמת, ואני מדבר על ה-action item שאני רואה אותו במכתב היועץ המשפטי לממשלה אליי מאתמול, יש נייר שהוא מסד נתונים לסוג של הצעה שאפשר לדון בה ברצינות. אפשר שלא לקבל אותה, כמובן, וחברי הכנסת תמיד יכולים, בכל מקרה, להמשיך ביוזמה של החקיקה הפרטית שלהם. אבל זה בהחלט נייר שאפשר לבחון את עמדת המערכת.
מדובר פה, אם אני מנסה להכניס את זה לקליפת אגוז, על הקמת יחידת בקרה במשרד שתהיה כפופה ליועץ המשפטי לממשלה, שתוקם על הדרך המנהלית, בלא צורך בחקיקה. העיקרים המנחים של פעילות היחידה הם: עצמאות התביעה, מיזוג אמון הציבור במערך הפרקליטות ושיפור פעולת מערך הפרקליטות. היחידה תפעל לבדיקה של התנהלות מערך הפרקליטות, תעסוק בהיבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים, שקיפות ואתיקה, אבל לא תתערב בעצמאות שיקול הדעת של מערך הפרקליטות. היא תעמוד לשיקול דעת היועץ המשפטי בתום שנה מהחלת מנגנון הביקורת, האם יש הצדקה, מקום וצורך להחיל את ההסדר הזה גם על מערך התביעה המשטרתית. המנגנון שיאומץ יוחל על כלל הפרקליטים – פלילי, אזרחי, מנהלי וכיוצא באלה.
בראש היחידה משפטן שבקי בעבודת הפרקליטות, בעל יוקרה מקצועית, יושרה, מעמד ציבורי, בלא זיקה ישירה לרשויות התביעה. ביחידה יהיו מספר עובדים שמכירים את עבודת מערך הפרקליטות וכן את עבודת הביקורת.
היחידה תוכל לדרוש מהפרקליטים והתובעים מידע בעל-פה ובכתב, תעבוד על-פי תוכנית ביקורת שנתית שיקבע ראש היחידה. ככלל, היועץ המשפטי לממשלה לא ימנע עריכת ביקורת שמבקש ראש היחידה לערוך. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יהיו רשאים לבקש מהיחידה לבצע מטלות ביקורת נוספות.

ייעודה העיקרי של היחידה יהיה בביקורת על תופעות מערכתיות. בתקופה הסמוכה להיווסדה לא תעסוק היחידה בביקורת תלונות מן הציבור, אבל היא תוסמך לבחון סוגיות או תלונות פרטניות בשני מקרים: מקום שבו אגב הביקורת המערכתית נתגלה אירוע שלדעת העומד בראש היחידה יש מקום למצות את בירורו; וכאשר היועץ המשפטי או פרקליט המדינה יבקשו לברור אירועים או תלונות ספציפיים במקרים שמצדיקים מינוי גורם חיצוני לבדיקתם. בתום בירור כזה יוסמך ראש היחידה להמליץ המלצות ליועץ המשפטי לנקיטת הליכים לגבי פרקליט מסוים או לפנות לגורם מוסמך לעשות כן במסגרת כל מנגנוני החקירה והמשמעת הקיימים על-פי כל דין.
כאמור, בתום שנה מתחילת פעולת היחידה יבחן היועץ המשפטי האם יש מקום להטיל על הוועדה לטפל גם בתלונות המוגשות מטעם הציבור. היחידה - הייתי אומר, כמובן מאליו - לא תבדוק עניינים שתלויים ועומדים בפני בית המשפט אבל לא תהיה מנועה מלעשות כן אם יראה היועץ המשפטי לממשלה מקום לכך בנסיבות העניין. עבודת היחידה לא תגרע מסמכותם של גופי הבירור והביקורת הנוגעים, כדוגמה: המבקר הפנימי של המשרד, נציבות שירות המדינה, לשכת עורכי הדין ומבקר המדינה.
ראש היחידה יביא בפני היועץ דוחות על הנושאים שבדק, גם באופן נושאי וגם באופן שנתי, על-פי שיקול דעתו של מנהל היחידה; יהיה מוסמך להמליץ בפני היועץ על תיקון ליקויים שמצא, ואין מניעה שההמלצות, במקרים מיוחדים או מתאימים, יכללו התייחסות לנקיטת פעולות, לרבות פעולות אישיות, כנגד נילונים.
לעניין פרסום הדוחות ייקבע הסדר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. ככלל, הדוחות יפורסמו גם אם ייקבעו חריגים של אי-פרסום בהתקיים טעמים כבדי משקל – במכתב כתוב: כגון, הגנה על ביטחון המדינה או על פרטיותו של אדם. המילה "כגון" קצת מפריעה לי, אבל זה ענייני. דוחות הביקורת של היחידה יתייחסו גם לפעולות שבהן מעורב היועץ המשפטי לממשלה, ברם החלטות של היועץ המשפטי לממשלה עצמו לא יעמדו לביקורתה של היחידה.

עד כאן. היועץ, השמטתי משהו חשוב? בקליפת אגוז אלה הדברים.

בקליפת אגוז, אלה הדברים למעט נקודה אחת, ברשותך. הגוף הזה יפקח על כל מערך התביעה בישראל, לרבות אותם עורכי דין שפועלים מטעם ייפוי כוח של היועץ המשפטי לממשלה. למעט לעת הזאת, כמו שאתה ציינת, התביעה המשטרתית. אנחנו נשקול אותה בבוא העת.

גם עורכי הדין, הפרקליטים, המופיעים בתחומים האזרחי והמנהלי.

ודאי, ודאי. זה אני אמרתי.

את זה הוא ציין כבר, אני הוספתי.

זה אמרתי: אזרחי ומנהלתי. הוא הוסיף את מיופי הכוח, כל עורכי הדין הפרטיים שטוענים לכתר לשעה על סמך ייפוי הכוח שהם מקבלים מהיועץ המשפטי לממשלה. וכמובן, השאלה מתי כל נושאת המטוסים הזאת מוכנה גם להיכנס לאוקיינוס הרחב והדי עמוק של התביעה המשטרתית.

עכשיו אני חוזר לבקשה של שר המשפטים ושל היועץ לאפשר דיון יותר ענייני. להווי ידוע, אדוני היועץ, אם הבקשה הזאת תיענה, ככל שחברי הכנסת ייאותו לקבל אותה, הדיון יתקיים לפי בחירתכם, אבל הוא יתקיים ביום שני הבא או ביום שלישי הבא. כל התחייבויות לו"ז קודמות של חבריי, שלי וגם שלכם, בכל הכבוד והצניעות והענווה, ייסוגו מפני הבלת"ם הזה.

עדיף יום שלישי, כי יום שני הוא יום עמוס – יש נשיאות, יש סיעות.

כמו שאומרים בראש חודש: "הירדן ייסוב לאחור".

כבוד היושב ראש, יום שלישי.

יום שלישי זה מ-12:30 בצהרים.

יום שני זה יום עמוס – נשיאות, סיעות, כל מה שאתה רוצה. יום שלישי פחות.

אנחנו לא נשיאים ולא בני נשיאים, אז מה מעניינת אותנו הנשיאות? אתם בעלי הדבר, חברי הכנסת אריאל ומג'אדלה, ואחר כך אפנה אלייך, חברת הכנסת סולודקין. בבקשה, אורי.

תודה רבה, היושב ראש. הנייר שהגיע בחצות, כמעט שאפשר לברך עליו "שהחיינו". בכל אופן, אחרי שלוש שנים שהשר שואף, שנתיים שהיועץ המשפטי רוצה ובניהול תקיף של יושב ראש הוועדה הגענו לזה שיש נייר על שולחננו.
אספר לכם רק בקצרה על ההתנהלות של השבוע האחרון. אנחנו איכשהו מנסים לעקוב אז עשרה ימים או שבוע מראש התקשרנו ללשכת היועץ. אמרו: אין לנו נייר. אמרנו: אבל הרי הודעתם שיהיה נייר. כן, לא; לא, כן – המזכירות המנהלות, כולם. נשלח לכם במייל את הפניה שלנו - אומר עוזרי. אז אומרים: אבל אין לנו מייל. מנכ"ל משרד המשפטים, אם אני יכול לבקש, תסדר ליועץ המשפטי בלשכתו מייל, אז אולי נרוויח משהו מהדיונים פה.

אתה מתכוון למייל במובן של הדואר האלקטרוני.

אתמול זה הגיע במייל. אתה שואל: איך זה הגיע במייל? לא, זה המייל הפרטי שלי. טוב, זה יפה שלעובדים יש מייל פרטי, המנכ"ל. אני מברך על כך, אני רואה את זה כהישג גדול, משמעותי.
אי-אפשר היה לקבל תשובה מאנשיך, היועץ, כמו גם לא ממך. למה? כי זה רק חברי כנסת מבקשים, אין לך שום חובה אליהם. כמו שאתה אומר, גם לא עומדים ב-48 שעות אז נדרשים עכשיו לבקש שבוע. אני לא רוצה להרחיב על זה יותר, כי ההתנהלות הייתה עוד הרבה יותר חמורה. לא מנומסת, לא חברית. אם אפשר לבקש לשפר את זה, סתם, לטובת הציבור, לא בשבילנו. אנחנו נסתדר, אני חושב. אני לא חושב שככה לא מתנהלים עם אף אחד, לא חשוב מה תוארו, לא חשוב איך קוראים לו. ככה לא מתנהלים.

אז מעבירים את זה ב-11:00 בלילה. בסדר. כמובן שהתקשורת היא הראשונה לקבל את זה. איך אני יודע? כי אני מסתכל. הרי כל היום יש סימנים מתי שלחת, מתי קיבלנו. אז הראשונים שמקבלים - וזה יפה דווקא, שאתם מתחשבים כך באנשי התקשורת כדי שיוכלו לסגור את העיתון ולא יצטרכו ב-2:00 בלילה מהר לעשות משהו. גם זה – אם אתה יכול לשנות את זה; אם לא – אפשר לדבר גם דרך התקשורת. זו גם שיטת התנהלות, זה בסדר גמור.
לעצם העניין, אני לא יכול לקבל את העניין של דחייה בשנה, שאז ייבדק העניין לגבי תלונות הציבור. בעיניי זה בגדר: או שהכלב ימות או שהפריץ ימות. נראה מה יהיה, עוד שנה זה הרבה זמן, יהיו בחירות, ההוא יתחלף, זה יקרה. אני רוצה לבקש גם מהשר וגם מהיועץ המשפטי לממשלה - לא סוד הוא שחלק גדול, לא כולם, של הפרקליטים מתנגדים לזה התנגדות נחרצת. אבל יש לכם חובה לנהל את זה. עם כל הכבוד, אפשר להתחשב שבוע, אפשר להקים צוות, אפשר לדון שבועיים. אפשר, זה בסדר. לא אצה לנו הדרך במובן שאם זה לא יהיה הלילה נפלו השמיים. חיכינו 64 שנה, יהיה מי שיאמר חיכינו 2,000 שנה - בסדר. ככה לא בונים חומה, עם כל הכבוד. מה זה הדבר הזה? מה, לצטט את הפרקליטים? מישהו אמר לי: עושים סבוטאז'? אני לא אוהב את המילה הזאת, זו מילה קשה. אתם מנהלים את המערכת, תנהלו אותה בבקשה, אנחנו מבקשים מכם, כאחראים על העניין. עכשיו עוד שנה? אל תברחו מהציבור. אתם לא יכולים, זו סתירה מיני וביה. אתם אומרים, מצד אחד: להגביר את אמון הציבור. מצד שני, אתם הודפים אותו, ממש ככה, בשתי הידיים, דוחקים אותו הרחק, שלא יתקרב למקומותינו.

אנחנו לא נשיאים. נדמה לי שגם אתם לא. אני אומר את זה בזהירות, אולי אני לא רואה נכון. אתם אנשים, שבעיקר יש עליכם אחריות יותר גדולה. כשהיהודים אומרים: "אתה בחרתנו", יש כאלה שלא מבינים את זה, הם חושבים שזה נותן זכויות יתר. לא, זה נותן חובות יתר. אין שום זכות יתר, בטח לא לכם. אתם הראשונים שצריכים להגיד: גם הציבור. בסדר, לא בכל מקרה, לא בעת המשפט אולי – עם הגבלות. לא הציבור? איזו מין נציבות זאת? ממה אתם חוששים?
אני לא יכול להתנגד כששר המשפטים מבקש עוד שבוע. מה אני אגיד, שלא? בסדר, כן. היושב ראש, אני מצטרף לדעתך. אבל אני רוצה לבקש מכם שנקבל לפחות יום קודם, אם אפשר, יומיים קודם - זו לא דרישה מוגזמת - את התייחסותכם עוד פעם לבדיקה של עניין הציבור, נגישותו לעניין.

הדבר השני זה לוח זמנים, שאולי מוטל על השר - צריך להעמיד מנגנון, צריך לעשות משהו. אם לא שמים לוח זמנים, אצלי זה לא מגביר את האמון. אני לא יודע אצל מי כן. יכול להיות שיש אנשים שיאמרו: ככה זה הכי טוב. הם אומרים: היועץ המשפטי והשר, קחו את הזמן, תעשו מה שאתם מבינים. מחכים לזה הרבה זמן, היות שכולם רוצים – ככה מסתבר, מאמירה אישית של כל אחד. אני לא צריך לפרש אף אחד, זה נאמר על-ידכם. אז אני מבקש, אם אפשר, עד השבוע הבא. זאת בקשתי: פעם אחת על הקהל - - -

פעם אחת פניות הציבור ופעם שניה גאנט.

פעם שניה אני מבקש לוח זמנים שאומר: זה כך וכך. אני משעה את הצעת החוק שנמצאת פה על השולחן. אני צריך להזכיר את ידידי, חבר הכנסת גדעון עזרא, שנשלח לו רפואה שלמה, מהירה ומלאה, שהוא היוזם. הוא הכניס אותי למעגל של העניין ואני חתמתי. היות שכרגע נבצר ממנו להיות אתנו פה אז אני עושה את זה במקומו, על דעתו, דרך אגב. שאלתי אותו, הוא חושב שצריך לגמור, ואם לא נגמר לשים את החוק. אחכה, בלי נדר, לשבוע הבא. נשמע את התשובות. יהיה דיון כללי, אבל אני מבקש לקבל גם תשובות לשאלות. גם "לא" זו תשובה, זה בסדר, ולפי זה נבחר את דרכנו איך להמשיך. אני מקווה שנגיע עוד בחודשים הקרובים לגוף שעובד בפועל.

תודה. חבר הכנסת מג'אדלה, סגן יושב ראש הכנסת, חבר הנשיאות של הכנסת.

אחת אין לך סדר יום.

אני אגיד קודם כול כן לפנייה. אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בפעם הקודמת, יותר בצניעות. אין לנו עניין שכאן ייראה המעגל הזה כאילו אנחנו שני צדדים, שחלק דואג לציבור וחלק מונע מהציבור. אמרתי את זה גם בפעם הקודמת - אנחנו יחד מעוניינים שהגוף הזה יביא לתועלת הציבור ביקורת קונסטרוקטיבית פרגמטית נכונה, כחברה דמוקרטית. אנחנו רוצים שתפנימו את זה ותאמינו בזה שזה רצוננו, לפחות זה רצוני, כי אני חושב שזה דבר ראוי ונכון. לי אין שום עניין לתת תחושה לציבור כאילו אנחנו אונסים אתכם לדבר הזה. להיפך, אנחנו רוצים יחד לעשות דבר ראוי. גם אם זה לא קיים במערב אירופה או באמריקה, מותר לנו להיות חלוצים בדברים טובים, בדברים שבאמת מאבחנים את אופייה האמיתי של חברה דמוקרטית. מה קרה, אנחנו לא יכולים להיות פעם אחת חלוצים בדברים טובים? לכן קשה לי בתחושה הזאת, כאילו חברי הכנסת המחוקקים אונסים את הממשלה ואת המערכת לכיוון הזה. אין לנו כוונה כזו. להיפך, יש לנו כוונה לשלב ידיים וללכת יחד לדבר הראוי הזה.
לא אכנס למהות הדברים לגבי ההצעה לעוד שנה. יהיה דיון מהותי, שהיום אנחנו לא נכנסים אליו, ואז נאמר את דעתנו. אפילו, אדוני היושב ראש, הייתי אומר לך – ואני מאוד מעריך את עבודתך פה - אם היית מצלצל אלינו, לחברי הכנסת, ואומר: יש בקשה לדחות בשבוע, הייתי גם חוסך את כל המאמץ לכל האנשים המכובדים האלה שסובבים את השולחן ומונע מהם אפילו להגיע לירושלים, כי אנחנו בחופשה.

צלצלתי, אבל היית בנשיאות.

הייתי מאפשר להם לעשות דברים אחרים ונוספים של סדר יומם והייתי מונע את הטרחה הזאת אפילו, כי זו בקשה ראויה ואין שום בעיה.

תודה רבה. חברת הכנסת ד"ר סולודקין, בבקשה.

גם אני חתומה על אחד החוקים, ובגלל זה אני מאוד מודה לך, אדוני היושב ראש, חברי חבר הכנסת רוני בר-און, שאתה מתמיד לקיים את הישיבות בזמן שאנחנו רואים רצון לא לקיים ולהתעלם, לפחות בהתחלה, מהבעיה.

הבעיה מאוד אקוטית, אני 16 שנה בכנסת ועשרות שנים מתעסקת בנושא שיפור מערכתי של המערכת המשטרתית, תביעה ובתי משפט, כי סובלים מהליקויים והחסרונות קודם כול האנשים החלשים, שאני מייצגת בכנסת. זה ערבים, עולים, מתנחלים ויש עוד כמה.
חבל לי מאוד שאנחנו לא מקיימים את הדיון היום. אני חושבת שיכולנו לקיים את הדיון, בגלל שעבדו על המסמך הזה גם בפרקליטות המדינה, גם במשרד המשפטים וגם אצל היועץ המשפטי. הם יודעים היטב על מה אנחנו מדברים. יכולנו להתחיל דיון היום, חבל שלא עושים את זה, אבל טוב מאוד שיש עכשיו תאריך, ואני בטוחה שנגיע. אני לא יכולה להסביר לציבור למה מכניסים בן-אדם לכלא למאסר עולם בגלל רצח, בלי גופה, ואחר כך אותו אדם שאמרו שהוא נרצח חי ותוסס ומגיע, ונותנים לבן-האדם האחר, שקיבל מאסר עולם, לצאת מהכלא ואחר כך אין שום דיון, אין שום ביקורת.

אני מכיר מדינות שבהן לא נותנים לו לצאת אחרי שהנרצח מופיע חי ותוסס. אז לפחות תשתבחי בעניין הזה.

בגלל זה אני כאן ולא שם.

בשביל זה היא עלתה לארץ.

זו אחת הסיבות להצטרף לעם ולאנשים נורמליים. אז אני רוצה נורמליות, תודה.

תודה רבה לחברי הכנסת. החלטת הוועדה שאציע לחבריי היא כדלהלן:

1. לבקשת שר המשפטים ובהסכמת חברי הוועדה ובכדי לאפשר להם עיון מעמיק יותר בדין וחשבון ובנייר העבודה של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוצגו להם היום, נדחה הדיון לשבוע הבא, ליום ג', 1 במאי שעה 12:30.

2. לבקשת חבר הוועדה אורי אריאל, מתבקש היועץ המשפטי לשוב ולעיין בהמלצה לפיה יחידת הבקרה הייעודית שתוקם על-פי הצעתו לא תהיה פתוחה לפניות הציבור, וכן להציע לוועדה לוח זמנים ליישום ההמלצה להקמת היחידה ולתחילת פעולתה.

מי בעד ההחלטה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
ההחלטה נתקבלה.

תודה, ההחלטה נתקבלה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:35.