PAGE
38
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 591 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, כ"ד באדר התשע"ב (18 במרץ 2012), שעה 9:00

<סיור במוסדות חינוך ביקנעם>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר

>
סימון אלפסי - ראש עיריית יקנעם

רומן פרס - סגן ראש העיר, עיריית יקנעם

אורי שמואל - מ"מ ראש העיר, עיריית יקנעם

רועי אבני - דובר העירייה, עיריית יקנעם

יוסי מזרחי - גזבר, עיריית יקנעם

לאה פדידה - חברת מועצת העיר, יועצת ראש העיר למעמד האישה, עיריית יקנעם

סימה ניסלבאום - מנהלת אגף החינוך, עיריית יקנעם

איריס סלע - מנהלת תחום הגיל הרך

תמר משה - מדור על יסודי ומנהלת רווחה חינוכית, עיריית יקנעם

שרי סולומון - מנהלת רווחת התלמיד

יעל שלומיוק - מנהלת המחלקה לחינוך קדם יסודי

מזל גורי - פיקוח גני ילדים ממ"ד

נדב נוסבאום - מנהל מחלקת נוער

רחלי להב - מנהלת היחידה לקידום נוער

חיים לק - מפקח כולל במערכת החינוך ביקנעם

נוף מועלם - יו"ר מועצת תלמידים, אורט אלון

עדה אברכהן שמש - מנהלת בי"ס אורט אלון

יפה אוקנין - מנהלת בית חינוך 'אורנים'

עופרה הירש - בית חינוך דליות, יקנעם

שפרה ג'רסי - מנהלת בית ספר 'הדסים'

אתי שבתאי - מנהלת מרכז מדיה ומדע, יקנעם

זהבה שושו - מנהלת המרכז המדעי, יקנעם

אודי טנא - דובר יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

טליה אברבוך - יועצת יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במוסדות חינוך ביקנעם>

בוקר טוב. אנחנו שמחים מאוד לארח את יושב ראש ועדת החינוך ואת הצוות, אנחנו מאוד שמחים להראות לכם יישוב שהוא בהחלט מתפתח ואם הוא התפתח והגיע לאן שהוא הגיע זה בהחלט בזכות מערכת חינוך שמשקיעים בה כבר שנים חשיבה והשקעה, גם חומרית, גם תקציבית וגם מקצועית, ואנחנו היום נשמח להראות לכם בהחלט את ההתפתחות של יקנעם מתחילתה ועד היום. אני מבקש לעשות היכרות.

בשביל הפרוטוקול אני חייב לפתוח את הישיבה. ראשית בוקר טוב לכולם, אנחנו כאן אצלכם היום מתארחים ביקנעם. רומן פרס הוא סגן ראש עיר מאוד פעיל אצלך, אדוני, והוא פנה כבר מזמן לוועדת החינוך, אנחנו פשוט בעומסים אדירים, רק ביום חמישי היינו בסיור בקרית שמונה ועם כל מה שהיה לנו בדרום היו לנו כמה חודשים ממש לא פשוטים, אבל קבענו ואכן אנחנו באמת מגיעים לכאן, מכמה סיבות; קודם כל חשוב לי לברך אתכם כעיר שהצליחה להגיע להישגים מאוד גבוהים בתחום החינוך. לפי מה שראיתי כאן, יש לכם קרוב ל-74% זכאי בגרות, פרויקטים חשובים מאוד שמובילים כאן, גם רומן משתתף לעתים קרובות בישיבות של הוועדה בנושאים שונים ואכן אנחנו רואים שכשיש רצון ויש השקעה, בסופו של דבר גם אפשר להגיע להישגים וזה צריך להיות דוגמה לכל שאר הערים. יש לנו גם מקומות שבשנים האחרונות הידרדרו מאוד, גם בהישגים וגם בהשקעה בחינוך, וכמובן שרואים את התוצאות. כמו שאנחנו יודעים, בחינוך אי אפשר לראות תוצאות מהיום למחר, תוצאות אפשר לראות רק אחרי תקופה די ארוכה וכאשר יש הזנחה של המערכת, כמובן שבסופו של דבר ראש עיר כזה או אחר מתעורר עם איזה שהוא פרסום בעיתון שפתאום הוא הידרדר מתחת לקו ה-50% זכאים לבגרות. זה קורה ואני רוצה להגיד שכאשר אני רואה מספרים כאלה, אנחנו תמיד יודעים לתת את הדוגמאות ותמיד יודעים לפרגן. אמנם בוועדת חינוך לא מפרגנים, אבל לעתים רחוקות אנחנו כן עושים את זה ועושים את זה בכבוד ועושים את זה ברצון.
אנחנו כאן היום אצלכם, יש לנו ישיבת פתיחה וגם סיור במוסדות החינוך. אני גם רוצה להגיד לכם שאנחנו עכשיו בתקופה של הכנות לפרויקט מאוד גדול של משרד החינוך בכל העניין של חינוך חינם מגיל 3. אני לא יודע אם אתם בפנים או לא.

אנחנו נותנים חינוך חינם כבר שנים.

כן, אתם בצו של המשרד מאז החוק ב-84'. מה שאני מנסה לעשות זה לקחת את אותם מקומות שהצו עובד כבר שנים ולנסות לתת את המנגנון של כניסה לתוך המערכת הזאת כדוגמה למקומות אחרים, ששם אנחנו צופים בעיות מאוד גדולות, כי המעבר הוא לא פשוט וכולנו יודעים, וגם אתה, אדוני, כראש העיר, יודע שברגע שאתה מקבל איזה שהוא פיילוט שהוא מאוד מעניין ורצוי להורים להיכנס אליו בגלל היבט כלכלי או היבט חינוכי, אז יש פרמטר נוסף שלא בדיוק כל הילדים יכולים להיכנס לשם ואז מתחילים לעשות את הפילטרים, מי כן ומי לא, ופה אני חושב שדווקא למשרד החינוך מצפה אתגר עצום איך להתמודד עם הכניסה של פרויקט גילאי 3 ו-4 בשאר המקומות בארץ, ששם אנחנו יודעים שיש בעיה מאוד גדולה, גם עם העניין של הבינוי, אין מקום, אין מספיק גנים, יש גנים פרטיים שזה גם תחום מאוד גדול שכנראה שתוך שלוש שנים הולך להצטמצם בצורה מאוד משמעותית, וגם העניין של הפיקוח ומה מלמדים שם. זה לא רק לתת בחינם, אלא גם מה בדיוק הולך לשם, גם מבחינת איכות ההוראה וכו'.

אני אנצל גם את הבמה ואני אברך את הסגל הזוטר על כך שחתמו הסכם היום עם ועד ראשי האוניברסיטאות. אני חושב שזה גם דבר מאוד חשוב. מדובר במנגנון ובאנשים שהם אחראים על השכלתם של הדור הצעיר במדינת ישראל וזה חשוב שכל הסאגה הזאת שנמשכה במשך התקופה האחרונה, יחד עם השביתות שהיו, הסתיימה, והתלמידים- - -

ונקווה שזו השביתה האחרונה, השנה לפחות.

ואתם יודעים, הסטודנטים יחזרו חזרה לספסל הלימודים וימשיכו עם הלימודים החשובים שיש להם באקדמיה. אין ספק שיחד עם כל מה שהיה לנו בדרום, גם הדבר הזה בסופו של דבר פגע משמעותית, אני חושב, בשוטף של הלימודים. אז אם הם הצליחו באמת להגיע להסכמות וחתמו, זה דבר חשוב ואנחנו מברכים אתכם על כך.

זה ככה לפתיחה מבחינתי ואנחנו נשמח לשמוע.

נעשה היכרות מי יושב כאן.

(סבב היכרות).

בוקר טוב שוב. אנחנו שמחים לארח אתכם ביקנעם. קצת היסטוריה על יקנעם. יקנעם היא יישוב שלפני 23 שנים היה יישוב של 5,200 תושבים, היו לו שני בתי ספר יסודיים ובית ספר דתי ושני בתי ספר תיכוניים, אחד דתי ואחד ממלכתי. המשבר היה קשה ביקנעם בשנות ה-90 מאחר וסולתם קרס, אתם בטח מכירים את ההיסטוריה, ומה שקורה היום בחצור הגלילית זה פחות או יותר מה שהיה פה, יישוב למפעל ומפעל ליישוב והיה צריך לבנות אותו באמת מחדש לגמרי, להתחיל לבנות אותו עם חשיבה לטווח הארוך. בשנים האלה אנחנו החלטנו לקחת שלושה דברים. אני מכהן מאז כראש מועצה ולקחנו שלושה דברים שאני חשבתי בזמנו שעליהם צריך להתחיל לבנות את היסודות של היישוב; אל"ף, זה החינוך, שחייב להיות, שתיים, זה תעשייה אחרת, לא אותו מפעל שחור שיעסיק רק עובדים שחורים, ושלוש, איך עושים בנייה איכותית כזאת שתמשוך משפחות צעירות ליקנעם.
מ-1989 ל-1993 אנחנו קלטנו כ-5,000 עולים, כמעט הכפלנו את היישוב על ידי העלייה, למרות כל הקשיים שהיו, כי אנחנו האמנו, האמנתי באותה תקופה, שהעלייה יכולה רק לתרום וגם לזרז את המדינה לתת סיוע ליקנעם לבנות את עצמה. ב-1992, יצחק רבין נבחר, מרוב שהמצוקה הייתה קשה כאן קיבלנו מה שנקרא מפנה 97', כי זו הייתה הבקשה שלי, טיפול נקודתי בחינוך וטיפול נקודתי בתעשייה. ב-93' קיבלנו את שני הנושאים האלה ואז התחלנו לעשות באמת תכנית לטווח הארוך. הייתה פה אבטלה של 35% והיה צריך ממש להיות עם אומץ אדיר ולהתחיל לבנות ולא לכבות שריפות אלא לפתור את הבעיות ולעשות תכנית אסטרטגית לשנים.

אחד הדברים שאני האמנתי בו זה החינוך חינם מגיל 3-5. כל שר שביקר בו וביקרו פה בערך עשרה שרים בתקופה הזאת- - - זה שבאמת החינוך מתחיל מגיל 3, אני הייתי אומר מגיל 0, אבל לפחות מגיל 3, כי זה גם עושה את האינטגרציה וגם מונע שחלק מהילדים יסתובבו ברחובות וחלק יהיו בגנים , מי שיש לו יכולת. עם מניע של מערכת חינוך התחלנו לקלוט אותם מהגיל הרך ובתקווה שבעוד 10-15 שנים נגיע לתוצאות טובות מאוד.

אני יכול רק להגיד לכם שהחשיבה הזאת הוכיחה את עצמה. אחד הדברים שהקמנו עוד בשנות ה-90, 92'-93', זה להקים מרכז מדיה ומדעים ואחר כך להקים מרכז מדיה כדי לתת ליווי לילדים, לחשוב טכנולוגיה ולא לחשוב משהו אחר. ראינו את העתיד. אתם תבקרו היום גם בגני מדיה ומדעים שכבר 20 שנה עוד מעט עובדים וגם הרחבנו את זה מגני מדיה לבתי ספר יסודיים, שהם באים לשם, ואחר כך בתיכון יש כבר את אשכול הפיס ויש שם תכניות לפיסיקה ומתמטיקה, כך שיש לנו היום מרכז מדעים מגיל 5, מגן חובה, אפשר להגיד, עד סיום י"ב. זו החשיבה שהייתה לפני 19 שנה. למרות המצב הקשה שהיה באותו זמן, עלתה דווקא החשיבה והשיגעון הזה להקים כאן מרכז מדיה.
בד בבד התחלנו להקים תעשייה. באמת קיבלנו עדיפות לאומית באותה תקופה, קיבלנו הרבה סיוע בחינוך מממשלת רבין וקיבלנו את העדיפות הלאומית בחינוך וגם שם הקמנו יחידה לפיתוח כלכלי ויחידה להשמת כוח אדם, והתחלנו לעניין יזמים לבוא ליקנעם. באמת זה הלך ביחד, בדיוק אותו דבר. בשנת 93' בא המפעל הראשון, זה סיפור בפני עצמו, לא נאריך את זה, זה היה מאוד קשה, אבל בסופו של דבר כן שמנו את יקנעם על המפה של תעשיית ההיי טק.

באותה תקופה אז היו צריכים להגיע מיליון עולים חדשים, ניצלנו את התקופה הזאת והתחלנו לתכנן, תכננו 3,500 יחידות דיור, קיבלנו 2,000 דונם ממועצה אזורית מגידו. אז, בהסכמה, ולאט לאט התחלנו לתכנן את השלב השלישי, זה להתחיל לבנות קוטג'ים במקום מגורונים ובנייה רוויה, איכותית, שילוב של שניהם כדי למשוך.

וכך שלושת הדברים הלכו ביחד וזה היום הישג עצום ביקנעם. קודם היום האוכלוסייה ביקנעם מונה 22,000 תושבים, 25% הם עולים חדשים מחבר העמים. באותה תקופה הבאתי משפחות מאתיופיה, מאתר קרוונים, 25, השגתי להם דירות חדשות ואימצנו אותם, היום יש 250 משפחות, אני שמח לבשר שמאוד התרגשתי שהיום שני חבר'ה שלנו סיימו את מסלול שייטת 13, ביניהם אתיופי אחד. זה מאוד חשוב להגיד את זה. יחד עם ההצלחה באו כ-250 משפחות אתיופיות.

היום המצב של מערכת החינוך הוא כזה, וזה מאוד חשוב להגיד, שכמעט שאין נשירה, יש 0.9, 0.8 נשירה, שהם גם מסודרים. אם אני אגיד לכם מתוך אוכלוסייה של 5,000 תלמידים, יש לנו בערך 40 או 50 ילדים שלומדים במקומות שלא נחשב לנשירה, אז הייתי יכול לומר שאולי יש 5 או 10 ילדים שהם מחוץ למערכת החינוך, שזה בשבילי ההישג הכי גדול שאני רואה במערכת החינוך. בית הספר התיכון שלנו מגיע ל-73%-75% בגרות.

האוכלוסייה - 25% עולים, 40% זה משפחות צעירות שבאו מיקנעם ו-35% הם ותיקים והילדים שנשארים לגור כאן. כך שהיישוב הוא צעיר מאוד, קרוב ל-40% מהאוכלוסייה הם עד גיל 21, 35% נוספים הם עד גיל 40 , כך שבערך 76% הם עד גיל 40. יש פה אוכלוסייה מאוד מגוונת, דתיים, חרדים, עולים, ותיקים, ואחד הדברים שאנחנו מתגאים בהם זה שהצלחנו להרחיב את המשפחה הזאת ולשמור עליה. כולם חיים בהרמוניה שלמה.
הציונים של מערכת החינוך - אמרתי, זה שיש לנו 0.8%-0.9% נשירה, 73%-75% בגרות בבית הספר התיכון. התוצאה הכי טובה בשבילי זה הגיוס לצה"ל. אנחנו היום נבחרנו במקום השמיני מכל ערי ישראל בגיוס לצה"ל, גיוס איכותי וגיוס לקצונה. לפני שבועיים היינו בתל השומר במחנה, בבסיס, קיבלנו מראש אכ"א (אגף כוח אדם) תעודה, שם קיבלנו מקום שמיני. אנחנו גם במקום ה-16 בבגרות במדינת ישראל ואנחנו מדברים על יקנעם ו-88% גיוס לצה"ל. התוצר בשבילי היא הגיוס לצה"ל והתרומה למדינה, אם הייתי מסכם, אבל בסך הכול זו בהחלט מערכת לדוגמה שיש קרוב ל-5,000 תלמידים שמתחילים מגיל 3 ומסיימים י"ב.
יש לנו קרוב ל-400 סטודנטים. כשנבחרתי היו בסך הכול 39-40, וזו תוצאה של השקעה בחינוך, והתוצאה הזאת היא לא בראש עיר, ולא סגן ולא חבר, אלא כולם ביחד. זה שילוב, של מנהלות בתי הספר ושילוב של צוות הוראה טוב וצוות של עובדים טובים וברור שזו תמיכה של ראש העיר וחברי מועצת העיר, שנותנים תמיכה ושמו את החינוך בסדר העדיפויות.

התוצאה השנייה שאם דיברתי איתך על 5,000 תושבים והגענו ל-35% אבטלה, היום יש קרוב ל-80 מפעלים, אבל מפעלים רציניים, ו-50 מפעלי היי טק ביקנעם, שמעסיקים בין 8,000 ל-10,000 עובדים, קרוב ל-4,000 עד 5,000 מהנדסים עובדים בתעשייה הזאת, שבאים מרעננה ומכל האזור, ואחוז האבטלה ביקנעם הוא 3.5% בסך הכול ואפשר להגיד היום שלמרות הגידול ולמרות ההתפתחות שלו התעשייה הזאת שמה את יקנעם במקום אחר לגמרי, זאת אומרת החשיבה הזאת שמי שמסיים טכניון, ויש לנו קרוב ל-100 סטודנטים בטכניון, יכול בהחלט למצוא מקום עבודה וזה דבר מאוד חשוב.

ודבר שלישי, בהחלט הבנייה. אני חושב שאנחנו היישוב היחידי שהוא היום עם הגירה חיובית. לא היחידי, אבל יישוב בגליל שיכול להציג הגירה חיובית. אנחנו היום נמצאים, בשנה הזאת נבנו כ-600 יחידות דיור, קרוב ל-500 כבר נמכרו, 400 אוכלסו והיתר יתאכלס. אנחנו היום הוצאנו מכרז של 750 יחידות דיור, חלק שיכון ובינוי נכנסים ועוד גופים, יש עוד כמה קבלנים. התרומה שלנו למדינה יוצא 230 לכל משתכן לזוגות צעירים, קרוב ל-230 יחידות, שאחרי שהיום הממשלה תאשר את הקריטריונים אז ייצאו גם לזוגות צעירים. אנחנו, אפשר להגיד, בשנתיים-שלוש הקרובות גדלים בערך ב-20%-25% גידול אוכלוסייה. ברור שלאור ההצלחה של יקנעם הנדל"ן עלה בצורה משמעותית ביותר, היום דירה של 4 חדרים במחיר משתכן מגיעה למיליון שקל, קוטג' יכול להגיע ל-1,700,000 שקל, כשב-1980 וב-1990 כשהמדינה נתנה גם קרקע חינם וגם פיתוח חינם וגם נתנה סבסוד של 30,000 לכל יחידת דיור, היה צריך לשכנע לבוא ליקנעם.

זאת אומרת שלושת הדברים האלה חשובים. לא פחות חשוב שני דברים נוספים, שזה לא רק חינוך, זה החינוך הבלתי פורמלי. יושבת פה לאה שהיא יושבת ראש הנהלת המתנ"ס כאן שהוא בהחלט מפותח. יש היום חוגים ויש צהרונים ויש חינוך לגיל הרך ויש ספורט ויש תרבות. כל הנושא הזה מאוד מאוד מפותח, קרוב ל-3,000 ילדים ומבוגרים משתתפים בפעילות הזאת.

דבר נוסף הוא איכות החיים ביקנעם. קרוב ל-60%-65% יש שטח ירוק ו-35% בינוי. יש בתי ספר ירוקים פה, יש גנים ירוקים, אנחנו מאוד מקדמים את הנושא ההתפתחות והקיימות, בנושא הזה גם בבתי ספר אנחנו נכנסנו לתכנית בנושא, היינו בין 30 היישובים בפיילוט והשנה אנחנו כבר מתחילים בפיילוט הזה שממחזר את כל מה שנקרא גם פסולת יבשה וגם פסולת רטובה והיום יש כמה דברים שחרתנו על דגלנו, לא תיכנס תעשייה מזהמת ליקנעם, למשל, כל מה שקשור במי קולחין, הכול מסודר, מוסדר והיום אני אומר דבר אחד, בהחלט יקנעם מהווה מודל כמעט בכל תחום, גם בקליטת העלייה שאני מאוד גאה בה, גם בעולים שלה, כל העולים מאיפה שהם באו, מארצות הברית ועד לחבר העמים. הם תרמו תרומה רבה, העולים מחבר העמים, והם נקלטו מאוד מאוד יפה וגם אי אפשר לקרוא להם עולים, הם כבר צברים לכל דבר. אותו דבר, אמרתי, גם העלייה מאתיופיה וגם עלייה אחרת שמגיעה לכאן, כך שבאמת יש יציבות שלטונית וחשיבה לטווח הארוך, תכנית אסטרטגית כמעט בכל תחום. אנחנו היום נמצאים בתכנית אב לחינוך ובתכנית מתאר שבעוד שבועיים מציגים אותה בפני הוועדה לתכנון ובנייה.
כל הדברים האלה, סוד ההצלחה שלהם זו חשיבה. אתה תשאל אותי, אני היום עושה תכנית מתאר של איך תיראה יקנעם בעוד 20 שנה. לפי דעתי ככה צריך להיות, כי אם לא היינו עושים את זה לפני 15 שנה לא היה לנו היום איפה לבנות, לא מפעל ולא תעסוקה, כי אנחנו מכירים את הביורוקרטיה שקיימת בכל מקום. זו החשיבה והמודל היום או המסר שהייתי מוסר פה, שמי שחושב לטווח הארוך בכל תחום ולא מצפה שלמחרת יקבל תוצאות, אז הוא בהחלט יכול להצליח להוביל בכל תחום.
אנחנו נשמח היום באמת להציג בפניכם את כל העשייה הזאת, אתם תראו את זה מקרוב, ואנחנו נשמח להראות לכם את זה ואנחנו מקווים מאוד שיקנעם תוכל להראות משהו גם ליישובים אחרים.

אני מאוד מברך את ועדת החינוך, קודם כל אני מברך אותך ואת הצוות שהגיע, חבל שכולם לא חושבים כך, כי לפי דעתי כל חברי ועדת החינוך היו צריכים להיות כאן פה איתך ביחד, אבל אני מכיר את זה, אני בא לוועדת כנסת ואני מוצא את היושב ראש, אפילו בוועדות החשובות, עם שני חברי כנסת מתמודד ונלחם, אז זה לא משהו שמפתיע אותי, אבל אני חושב שהחינוך צריך להיות,לצערי, מהכנסת. החינוך צריך לבוא מהכנסת אל העם ולא מהעם אל הכנסת ומאוד חשוב להעביר את זה הלאה ולפי דעתי לפחות בוועדת חינוך, אני כבר לא מדבר על ועדת הכספים וועדות אחרות, אבל בכל זאת אנחנו מאוד מאוד מודים לך. אני גם מברך את רומן שהוא היה היוזם של הרעיון הזה ונקווה שיהיה לכם יום מעניין ומהנה.

תודה, אדוני. שמעתי המון דברים, גם כשראיתי את הנתונים, אמרתי שנבוא ונפרגן. עכשיו אתה יודע שכשאנחנו מתעסקים בנושאים שונים בחינוך, בכלל באופן כללי, גם בהשכלה גבוהה וכו', חשוב לנו גם לשמוע מה הבעיות, שנוכל לסייע לפתרונן. אני תמיד אומר את זה כי בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים ומציגים לנו את הדברים הטובים והכול טוב ויפה, בסוף כשמחפשים את הפתרונות לא תמיד מוצאים את הזמן להציג את הדברים שעליהם צריך להתמקד.

אני בהחלט אגיד. הבעיה היחידה היום, גם אם יש 70% או 75%, איך מתמודדים עם ה-25%. בשבילי ה-25% הם אפילו יותר חשובים מה-75%, עד כדי כך אני אגיד לך, כי אני מאוד קרוב לנושא. אין ילד ואין תלמיד שלא רוצה, יש כאלה שיש להם מוטיבציה ויש כאלה שפשוט לא רוצים, מה לעשות, הם לא רוצים את החינוך התיאורטי, או את החינוך, הם רוצים מקצוע. אני פעם ביקרתי בבית ספר בגרמניה שכולו בית ספר על רמה מקצועית, שכל אחד אומר, הוא רוצה חינוך טכנולוגי, הוא רוצה להיות קונדיטור, הוא רוצה להיות שף, הוא לא רוצה להיות מהנדס תוכנה, והמדינה לא נותנת את דעתה בנושא הזה. אני מדבר על יישוב של 75% בגרות, כמו שאתה אומר, אבל יש עוד 25 יישובים עם 40% ועם 50%, שם הדאגה הרבה יותר גדולה. אנחנו השנה הכנסנו שתי תכניות מאוד טובות, זה הזנק לתעשייה, ששר החינוך הודיע לי לפני שבוע שהוא מאשר את זה, ואקו-טק, מה שנקרא היום, כל הנושא של תיקון מערכות. היום הרי גם חשמלאות רכב זה כבר לא מה שהיה פעם, היום זה הכול מחשב ואלקטרוניקה. אתה תשמע מאנשי המקצוע, אנחנו רוצים דרך זה גם לקדם את אותם תלמידים שהם- - -

יש פרויקט אות של משרד החינוך, בעניין של הטכנולוגיה, אתם חלק מהפרויקט הזה?

לא.

מי כאן ממשרד החינוך?

לא שמענו על כך. שמענו על תכנית תהל, שלא הגיעה לכאן.

יש תכנית אות, אם אני לא טועה, זו תכנית שהוצגה בפני ועדת החינוך כתכנית הדגל של משרד החינוך בהיבט של- - -

יש כאן מפקח ואנחנו לא יודעים על זה.

יש שתי אופציות, או שאתה יכול לבדוק עם המשרד, או שאני יכול להעביר לך את הפרוטוקול ואת המצגת של המשרד. אני יודע שהפרויקט הזה הוא אחד מהפרויקטים הבולטים של משרד החינוך, הוא הוצג בוועדה כתכנית הדגל וזו תכנית שמתוקצבת ומתוקצבת לא רע.

צריך לבדוק את זה.

דבר שני, יש גם פעילות שמוביל אותה גם משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה) בנושא של החינוך הטכנולוגי. אני גם מציע לבדוק איתם מה יש להם ואם יש צורך- - -

מהתמ"ת אנחנו מוציאים את הילדים החוצה, מחוץ ליישוב, כי אין בית ספר מקצועי ביקנעם. אנחנו שולחים לבתי ספר של תמ"ת.

בסופו של דבר יש המון פרויקטים שגם מוביל אותם משרד החינוך- - -

הבעיה שלנו היחידה, אדוני היושב ראש, זה שהילדים לא רוצים לצאת מיקנעם, הם רוצים להישאר ואני מבין אותם. אישית, אני מבין אותם, כי הוא לא רוצה להתנתק מהחברה שלו, הוא רוצה להישאר עם ה- - - ובשבילם לצאת זו פגיעה. נכון שיש פה הרבה בעיות, אני מוכן לדבר על זה בנפרד, לא פה, שזו בעיה של שנים ש- - -

אתם נמצאים בצו של החובה ב-י"ב?

לא.

כל שנה 10% נכנסים. יכול להיות שכדאי לנו לבדוק, כי זה ייתן לכם- - -

אבל אנחנו בלי שום קשר מיישמים את זה.

זה שאתם מיישמים את זה, זה בסדר, אבל אתם צריכים להבין שכל עיר שמקבלת כניסה לצו, הפתרון של המערכת, של אותם הילדים שנושרים ועלולים לנשור ממשרד החינוך, הוא מוסדות טכנולוגיים, מוסדות מקצוע, מוסדות של תמ"ת, זה כבר היבט אחר של תקציבים, זה כבר היבט אחר של פתיחת מנגנונים וזה שעות הוראה והכול. רבותיי, זה שאתם עושים את זה, זה בסדר, אבל בסופו של דבר אם אתם רוצים לתת פתרון ל-25%, אותם אלה שרוצים, אתם צריכים לקבל משאבים שייתנו לכם את הפתרון.

אלכס, אלא אם כן חל איזה שהוא שינוי בשנה האחרונה, כי עד לפני שנה, אני שוחחתי בזמנו עם משה דקלו והוא אמר לי שהדבר היחיד זה עוד חצי משרה של קב"ס.

לא, אין דבר כזה.

רק לפני שנה זה מה שהיה, יכול להיות שחל שינוי בשנה האחרונה.

אבל צריך לבדוק מנגנונים. יש ערים שכבר יש לנו 25% שהחינוך חובה מופעל שם וצריך לראות איזה פתרונות נתנו להם.

מה שקראתי זה שזה הולך בדרך כלל לפי אזורים שנמצאים במצב הרבה הרבה יותר קשה והטובים יותר הושארו בסוף.

האמת שאנחנו נכנסנו עכשיו- - -

את הקשים הכניסו בפול הראשון, תאמינו לי. עכשיו מכניסים את כל השאר.

סימה, מנהלת אגף החינוך.

אני מצטרפת קודם כל לברכות. אני חודשיים וחצי בתפקיד ובת יקנעם, הייתי מורה, מנהלת, וגם צמחתי בתוך ארצי. אני מברכת על ההגעה שלכם בעיתוי הזה. יקנעם נמצאת כרגע רגע לפני פתיחה של תיכון חדש שאמור להשפיע על התיכון הקיים ומן הסתם ברגע שהתיכונים משפיעים אחד על השני אז היסודי מושפע וגני הילדים. החלטנו שאנחנו עושים עצירה, כדי להסתכל על המהות, מה אנחנו רוצים, איזה בוגר אנחנו רוצים, לאן אנחנו רוצים, כאשר הראייה צריכה להיות ראייה עירונית ולא ראייה של בועות, בועות טובות יותר, בועות פחות טובות, אלא ראייה עירונית. ב-18 באפריל אנחנו מתכנסים כולנו, יש לנו רוח גבית בצורה בלתי רגילה מראש העיר, לפעמים אומרים 'אני שם את החינוך בראש מעייניי', יש להגיד את זה ויש לעשות את זה ואני יכולה להגיד שפה עושים את זה ואני לא אחזור על מה שנאמר כאן, כי אחרת לא היו מגיעים להישגים שמגיעים אליהם, אנחנו נתיישב כולנו, הגזבר וצוות החינוך והמנהלים וגננות וחינוך פורמלי ובלתי פורמלי על מנת לשבת רגע ולעצור ולהגיד מה היישוב הזה רוצה לאן. אני בטוחה שאל"ף יהיה לנו יום מהנה, ובי"ת, אנחנו, לדעתי, נהיה מופת ודוגמה לאחר כך.
מה שחשוב לי להדגיש, ואתם תראו את זה גם היום, זה העניין של איך חינוך בנוי ביקנעם. חינוך בנוי קודם כל על האדם ומה שיאפוף את יום העיון הזה זה רוח האדם, מי זה האדם הזה שאנחנו רוצים שהוא ייצא, האם הוא נמצא ב-75% אבל איזה מן בן אדם הוא, או האם הוא נמצא ב-25% ואיזה מן בן אדם הוא. לצד אחוזי הבגרות אנחנו באמת באמת מסתכלים על המכלול. כשמסתכלים על האדם מסתכלים על הרצף, אם אתם רואים, גם בישיבה הזאת יש לנו הרבה רצפים, יש לנו רצף של היום, מלידה עד גיל 18, ככה גם בנוי המבנה הארגוני שלנו, יש לנו עכשיו חשיבה לגבי החינוך המיוחד, עד גיל 21. ויש לנו רצף בין החינוך המיוחד לבין החינוך הרגיל, שהוא מאוד מאוד משמעותי. יש לנו רצף בין זרמים, חילוני, דתי, דתי יותר, דתי פחות. יש לנו רצף בין פורמלי ובלתי פורמלי. המוטו זה לראות את האדם כל הזמן, וכשרואים את האדם כל הזמן אז צריך לדעת מה מקום ההורים בתהליך החינוכי ופה ההורים מאוד מוזמנים להיות שותפים והם חלק, הם נדבך מאוד מאוד חשוב. הרצף הוא גם רב תרבותי, דיברו פה על עלייה, החכמה היא איך משמרים את התרבות הייחודית של כל אחד ואחד, אבל איך ייצרו פה הרמוניה, ואחת הדוגמאות שראש העיר נותן אותה זה שאפשר לראות ביקנעם בשבת במגרש הטניס שחקנים- - -

ברשותך, אני חייב לעשות שתי דקות הפסקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 09:35 ונתחדשה בשעה 09:40.)>

אם מדברים על האדם, מדברים על הרצף בין הדתי והחילוני ובאמת הדוגמה היפה שאפשר לראות ביקנעם את ערך הסובלנות, וזה גם המוטו של היום הזה, אתם תראו איך יכול להיות אדם שהולך לכולל ביום שבת והשני הולך לשחק טניס וזה פנטסטי ונהדר. זו אווירה שקורית, ולצערנו הרב היא לא קורית בכל המדינה, בזכות השקעה של יום יום שעה שעה והיא מתחילה בחינוך, והיא מתחילה בכל הזמן לחנך לסובלנות ולתת מקום. כדי להגיע לזה וכדי לראות את האדם במכלול השלם שלו, זה דורש המון המון השקעה ואם אתה ביקשת שנתמקד בקשיים; אנחנו במצוקה של קב"סות. לקב"ס יש תפקיד של מניעה מאוד מאוד חשוב.

זה האבסורד הכי גדול שיש במדינה.

יש לנו פה משרה וחצי ליישוב שגדל ב-500% מבחינת האוכלוסייה, אבל התקנים נשארו מאוד קטנים.

אחוזי המשרה ככה בכל הארץ?

זה תקן של משרד החינוך.

זה תקן של משרד החינוך אבל אנחנו עובדים בתקן חסר, כי קצב הגדילה ביקנעם, ודובר על זה קודם, הוא כל הזמן גדל במהירות מאוד גדולה ואנחנו היום עם אותו מנגנון נותנים לפי ארבעה מבחינת אוכלוסייה.

כמה חסר לכם?

חסר קב"ס אחד.

אנחנו מממנים מהעירייה עוד חצי תקן על תקן. אם אתה רוצה היום עבודה באמת, דיברנו על ה-25% חייבים להיות שלושה תקנים של קב"סים וקב"סיות לפחות. הרי מה התפקיד של קב"ס? זה להוציא מישהו מהבית ולהחזיר אותו לבית הספר- - -

ולמנוע, לראות לפני ולעבוד עם ההורים שלו, לעבוד וללוות כל משפחה זה עבודה. מה שנאמר באמת זה האיכות, האיכות של העשייה, אנחנו לא מתייחסים להורים ולילדים טכנית. ברגע שילד נשר, זה עולם ומלואו שנפל. ברגע שילד בסיכון, אז אנחנו ישר חושבים על עבריינות וחושבים איך מונעים את זה ואני חושבת שקב"ס מאוד מאוד יכול לעזור גם במניעה וגם בטיפול ברמה שאנחנו רוצים לתת.
נושא נוסף שהוא יוזמה שלנו הוא לטפל בנושא המעברים, המעברים ממסגרת למסגרת. לא סתם אמרתי שהשיח צריך להיות שיח עירוני, כי גם ילד שעובר ממסגרת אחת לשנייה, הוא צריך להבין שאלה הערכים המובילים ורק האנשים השתנו. תכנית המעברים מתוקצבת מהעירייה כמה שאפשר, אבל שם כן חסרים לנו כספים באמת כדי לתת לילד, בכיתה ג' למשל. משרד החינוך הרים את הכפפה אבל עדיין חסרים לנו, המעבר לא פשוט, זה מעבר שאותר רק לאחרונה ונתגלה ששם צריכה להיות תמיכה על מנת שהילד יעבור ביסודי לנדרש ממנו ברמה האחרת. אותו דבר מיסודי לחטיבת ביניים, שזה מעבר מאוד מאוד לא פשוט, וכמובן מחטיבת הביניים לתיכון. אחד המעברים שהוא מאוד יסודי ביקנעם ואנחנו שמים עליו את הדגש זה הגיל הרך, ממעונות היום לגני עירייה. גם שם יש לנו שיח עם מעונות היום, מה הסטנדרטים שילד צריך לצאת מהמעון ועם אילו סטנדרטים הוא צריך להיקלט בתוך גן הילדים ופה זו תוצאה של תכניות. יש תכניות שהן גם ייחודיות לעולים, אז ישבתי באחת הישיבות עם רומן, שיש לו באמת רגישות וערנות לנושא הזה והוא התבקש לעשות קיצוץ של 20% והוא אומר, 'סימה, שם אני לא נוגע', זה ייאמר לזכותו, אבל עדיין, גם אם מוותרים על תקצוב של 20%, להפעיל ב-8,000 שקל חודשיים שאנחנו לא רוצים שהילדים יסתובבו ברחובות ולצערנו הרב יש משפחות שמה שאנחנו במשפחה נורמטיבית נותנים בבית, ההורים לא נותנים את זה, לא כי הם לא רוצים, אלא כי יש משבר של מעבר וכן הלאה. אם תוכל לעזור בקטע הזה של לחזק את המעברים, לחזק את החוליות האלה, אני חושבת שאנחנו נעשה עבודת מניעה מצוינת.

יש עוד נושא, הנושא של השירות הפסיכולוגי. גם שם התקנים חסרים. רוצים לטפל באוכלוסייה הזאת? אבחון פסיכולוגי עולה היום לכל אחד, זה הפך להיות תעשייה שחורה, סליחה על הביטוי, 1,750 שקל.

זה עלה עכשיו ל-2,500.

2,000 או 2,500. אם אין לו 1,750 לא יהיה לו גם 2,000. הרבה משפחות מוותרות על הרעיון הזה בכלל ואז את המחיר מי שמשלם זו המדינה, זה אנחנו, כי אנחנו לא תופסים את הבעיה בזמן ואז אחר כך המחיר הוא הרבה יותר יקר. בשירות פסיכולוגי אנחנו היום מוסיפים בערך 3, 4 תקנים, אנחנו כעירייה. אני לא ציינתי את זה, אבל 41% מתקציב העירייה הולך לחינוך כשאנחנו אמורים לסבסד רק 25%. אז להגיד לך במיליונים? העירייה מסבסדת את החינוך ב-15 מיליון שקל, אני מדבר איתך על מתוך 100 מיליון שקל. אז השירות הפסיכולוגי, כמה שאתה נותן, אתה חייב. אז אם רוצים לטפל באוכלוסייה הזאת, זה להגדיל את התקנים של השירות הפסיכולוגי, קב"סים ודרך זה אתה לפחות תופס את הבעיות ומטפל בהן.

ברמה של קובעי מדיניות, ואני מכוונת באמת לוועדת החינוך שאתה מוביל אותה, אחד זה באמת הנושא של מניעת אלימות. נאמר מקודם שחברי הכנסת צריכים להוות דוגמה, אבל יש דברים שקורים לפני. אני חושבת שכן צריך להעביר כספים לנושא של איך מונעים אלימות מבחינת החוק, לתת גיבוי לבתי הספר, לתת מערכות חלופיות, למשל מצד אחד מצמצמים את נושא ההשעיה, וזה בסדר גמור, מצד שני אין פתרונות חלופיים, אז מה מנהלת בית ספר אמורה לעשות? מה קורה כשתלמיד נניח מתפרע או עושה משהו שהוא שלילי, איזה מסר- - - תמיד יש במעגלים אלה שמחכים לראות מה יעשו לזה- - - אני חושבת שפה זה דיון שצריך להיות ברמה של קובעי מדיניות. נכון שצריך לצמצם את ההשעיה ואני חושבת ששר החינוך באמת נתן לנו איזה שהיא רוח גבית אחרת בשנים האחרונות, אבל זה לא מוצה עד הפרטים, צריך לחשוב מה עוד אפשר לעשות. אני חושבת שצריך ללכת לכיוונים של בתי הספר, לחדרים שקולטים את הילדים האלה, לאנשים שקולטים את הילדים האלה ומשוחחים איתם, כי כרגע להשעות מישהו בשעת כעס והוא לא יודע מה לעשות עם זה, ואפרופו אם נגדיל את התקנים בשירותים הפסיכולוגיים ובתרפיות למיניהן, זה יכול לתת מענה.

כן, אבל השאלה באיזה היקף זה קיים. באמת לבוא היום ולהחליט שתהיה, כמו שאנחנו רואים בכל מיני סרטים בארצות הברית, שהם שמים אותם שלושה-ארבעה ילדים בענישה באיזה- - -

אני מדברת על החדר הרך. יש בהרבה בתי ספר שעשו ביוזמות פרטיות חדרים רכים, אבל איפה מתעוררת הבעיה? לנו אין בעיה, את זה העירייה מתקצבת, החכמה שכשילד כזה נניח הולך לספריה של בית הספר, לקלוט אותו. אנחנו משתמשים במתנדבים בחינוך, אבל אם יהיה עוד מישהו שזה התפקיד שלו, מן מדריך נוער שפעם היה והיה מסתובב. היום יש לנו ב'עיר ללא אלימות' את מדריכי המוגנות, זה כבר סיפור אחר, אבל אנחנו מחפשים מישהו שיהיה שם כדי לתת לו שיח, ש'זה לא משתלם לך' ו'לא כדאי לך', וזה נכון, כי הרבה פעמים להכות את הברזל בעודו חם זה מאוד משמעותי מאשר- - - גם ילד כזה שעושה את ההתפרצות, הוא ממש מייסר את עצמו. אני חושבת שאם תהיה שם יועצת, גם פה, אם אנחנו נוכל להגדיל- - - הרי היום היועצות מתוקצבות מתקן בית הספר והמנהלות אצלנו, אין אחת שלא מתקצבת, גם זו אמירה ברמת קובעי מדיניות. איך זה יכול להיות שיועצת, שזה מאוד מאוד משמעותי וחשוב, היא וולונטרית, אם המנהלת רוצה או לא רוצה. אין תקן. איך זה יכול להיות שביסודי אין תקן ובחטיבת הביניים כן יש תקן? זאת אומרת אומרים לילד 'תשתגע, תשתולל, תאמץ לך דפוסי התנהגות שליליים ורק בתיכון נטפל בזה'. איך יכול להיות שביסודי אין תקן ליועצות? זה ברמת קובעי מדיניות.

דבר אחרון ברמת קובעי מדיניות זה העניין של האבחונים שהוזכרו פה. לא יכול להיות שהיום יש לנו אוכלוסייה של עולים מאתיופיה שהאבחונים האלה לא מתאימים להם, מתאימים להם רק אבחונים דינמיים אבל הם לא תופסים בוועדות ההשמה ולא תופסים בוועדות שילוב. זאת שאלה לוועדת החינוך.

במשפט אחד רק רציתי לחדד את הנקודה של השירות הפסיכולוגי והעניין של האבחונים. לפני כשנתיים התפרסם מאמר, לא זוכר בדיוק מה זה היה, שהצביע על כך שילדים למשפחות ברמה סוציו אקונומית גבוהה הם באחוזים גבוהים יותר לקויי למידה ואז פשוט לא הבינה המערכת מאיפה זה בא, עד שגילו שפשוט להורים יש כסף לעשות להם אבחונים.

כן, אבל זה פגע גם באלה שהם באמת לקויי למידה.

זה לא משנה, הבעיה- - -

אבל האבחון הוא החלק הקטן בתהליך. כאמא לילדה שעשתה אבחון, מה שקורה זה מה שיוצר את הפער בחברה, רוב הילדים היום מאובחנים ויש להם לקות למידה, אם אתה רוצה ללכת לטפל בלקות הלמידה, זה אלפי אלפי שקלים בשנה, ואם אני אמא שאין לה, היא לא מסוגלת לטפל בלקות הלמידה, זה יוצר את הפער הענק במערכת החינוך. ילד שבקלות על ידי קלינאי תקשורת או על ידי כתיבה נכונה יכול להתגבר על דיסלקציה לא מסוגל אם אין לו את הכסף ואז נוצר פער בחינוך שהוא לא מסוגל להדביק אותו. זה נושא אחד.

אני קודם כל מצטרפת לכל הברכות ולשבחים שנאמרו על מערכת החינוך ביקנעם, אבל אני רוצה להגיד דבר אחד ייחודי שקיים בחזון של ראש העיר וגם במחלקת החינוך, זה שבאמת כל הגופים עובדים ביחד ומשתפים פעולה, אבל יש פה משהו שקורה ב-י"ב. ב-י"ב, ילד שפתאום מקבל רישיון נהיגה, ילד שהראש שלו כבר בצבא, אנחנו דורשים מהילד הזה להוציא בגרות. המון המון מושקע שם והמורים והמנהלים פה מנסים הכול אבל חסר, פתאום לא מוצאים שעות במקצועות החשובים כמו מחשבים וביולוגיה ומדעים והמורות מתנדבות אפילו, פה אנחנו צריכים לתת את הפוש. אם אנחנו רוצים את הילדים האלה שגם ככה קשה להם, הם מתמוססים לנו, יש להם פתאום רישיון נהיגה וצבא ו... ו... ו... והם תלמידים טובים, אם אנחנו כאן ניתן מערכת של מרתון תגבורי שיעור לקראת מבחני הבגרות.

אנחנו נותנים, כי לנו יש מי שדואג.

זה מה שאני אומרת, אנחנו משתדלים לאגם משאבים ולתת, אבל זה צריך להיות איזה שהיא תכנית שאנחנו עוזרים לילד הזה שמגיע ל-י"ב.

הבקשה האחרונה, כולנו מדברים על שוויון בין המינים, אין את זה, לא ראיתי שום תכנית שסגלי ההוראה מקבלים הנחיה על איך מובילים את התכנית לשוויון בין המינים, איך מעודדים, אין את זה. מערכת החינוך צריכה להסכים שב-2012 זו צריכה להיות שפה מדוברת ותכנית מדוברת.

קודם כל אני רוצה לברך את יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, יחד עם כל הפמליה, שבאמת הואלתם לצאת לשטח וחוץ מהמשרדים הממוזגים בכנסת, לבוא להצטרף אלינו ולשמוע דווקא את השטח. זה אומר שהוועדה רצינית והעומד בראשה הוא גם רציני מאוד וחבל שנבחרי הציבור האחרים לא הצטרפו אליך, כי הם האצבע הקובעת במדיניות.

אני יכול להבטיח לך שיש לי קונצנזוס מלא בוועדת החינוך.

אני רוצה לברך את רומן על היוזמה המצוינת. ראש העיר כבר סיפר לכם על כל הדברים הטובים שנעשים בעיר ואיך שהעיר התפתחה, אבל זה באמת תודות לחינוך. בדרך כלל כשאנחנו אומרים חינוך, מדברים על 74% הצלחה בבגרויות וציונים והשכלה והשכלה והשכלה, אחד הדברים שבאמת ביישוב הזה, 25% חסרים, סימון, אבל ביישוב הזה יש הון אנושי מיוחד וזה באמת תודות לכל הצוות שאתה רואה פה, שהצטרפו אלינו היום, שהם עושים עבודה מלבד חינוך להשכלה, אלא חינוך לערכים. זה אחד הדברים שאני חושב שאתה בתור יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת צריך להוסיף ערך מוסף וזה שקודם כל יש לי אדם טוב ואחר כך תלמיד טוב, ולא הפוך. וככה, כמו שראש העיר סיפר לך, מסיימים שייטת, מסיימים קורס טיס, ונעשים לאזרחים טובים יותר.

אז שיהיה לנו יום מהנה היום ביקנעם. תודה.

אדוני היושב ראש, אני באמת מברך אותך ואת כל הצוות, באמת כל הכבוד, גם על ההחלטה שלך לקיים את הסיורים האלה וזה חשוב מאוד להיות ביישובים ולשמוע דברים ואני בטוח שגם תיקח אותם לתשומת לבך וגם תדע להעלות את זה בישיבות מול גורמים, גם במשרד החינוך, גם במשרד האוצר.

אלכס, כל הנתונים שראית היום והציגו לך בחוברת, אתה רואה שבהחלט יש ליקנעם במה להתגאות ויקנעם היום קוטפת פירות של שנים רבות של השקעה, ואני אומר לך שלהצלחה הזאת אפשר לזקוף אינספור סיבות שהובילו להצלחה, אבל אני אומר לך שהסיבות העיקריות הן קודם כל, כמו שנאמר פה כבר, יציבות שלטונית. השקעה בחינוך זה נשמע מאוד סקסי לפני הבחירות, כל אחד יודע חינוך, אבל כשנבחר ראש עיר על חורבות של סולתם ו-45% אבטלה ואגרה שלילית, נבחר סימון בפעם הראשונה, צריך אומץ כדי להשקיע בחינוך שאולי את הסרטים יגזור כבר מישהו אחר והרי השקעה בחינוך היום רואים אותה בעוד כעשר שנים והיה לו את האומץ הזה, והיה לו גם אומץ לנטרל פוליטיקה ממערכת החינוך ולכן התברכנו בכל האנשים הנפלאים האלה שיושבים כאן, ממנהלת האגף ודרך כל מנהלות בתי הספר וצוות האגף ומורות ומורים ויקנעם, עם כל ההצלחות האלה, היא כל הזמן נמצאת בתהליך למידה והיא מחפשת דרך. דיברה גם סימה על זה שאנחנו עומדים בפני איזה שהוא עיצוב מחדש של מערכת החינוך העל יסודית ביישוב ויקנעם כל הזמן מתלבטת וכל הזמן מחפשת איך למצוא את הדרך הכי טובה כדי לייצב את זה כדי לתת לכל ילד וילדה באמת את הכי טוב שאפשר. אתה רואה פה אחוז זכאים לבגרות, 73%, 74%, 75%, אבל יקנעם הכי גאה בזה שכ-100% ניגשים לבגרות. כלומר כל ילד מקבל פה הזדמנות לגשת לבגרות. אין לנו פה בית ספר ללבנים ושחורים, אין לנו פה בתי ספר למוצלחים ולנכשלים, כל ילד מקבל הזדמנות, כל אחד וחלקו, עצם העובדה שהם ניגשים למבחן בגרות זו כבר ההצלחה הפנימית שלו שיכולה להוביל אותו אחר כך בחיים להישגים חדשים.

אני רק רוצה לחדד פה נקודה אחת. הנושא ששאלת על הקשיים וכבר דיברו על זה, המערכת היום נותנת לנו כלים להתמודד עם ילדים נורמטיביים, שהם הרוב, המערכת גם נותנת כלים להתמודד עם אלה שכבר נכשלו והם נמצאים בסיכון וצריך להתמודד איתם, אבל להתמודד עם אלה שצריך לעצור את ההידרדרות שלהם ולעזור להם ולסייע, פה צריך ראש העיר לנסוע לארצות הברית ולגייס כספים מהפדרציות, כאילו הפדרציות גרמו לעולי אתיופיה לעלות לארץ והם אחראים עליהם ואנחנו צריכים פה לקחת כמה אלפי שקלים בודדים, כמו שציינה סימה, ולחשוב איך לא לקצץ, ואני לא צריך לספר לך מה גורם כל קיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה לתקציבים עירוניים. זה קודם כל מגיע כבומרנג אלינו ואנחנו צריכים להתמודד עם הקשיים האלה.

אז אלה הדברים שבאמת צריך לשים אותם בראש מעייניה של ועדת החינוך ולעשות פה צדק אמיתי. ושוב, אני מברך אותך, אני מברך את כל מערכת החינוך על ההשקעה וברוכים הבאים ליקנעם וכל הכבוד.

רק ניתן ליושבת ראש מועצת הנוער, בבקשה.

יש בבית הספר אווירה שונה ממה שהייתה בעבר, אנחנו יותר מעורבים בכל העשייה שקיימת בבית הספר, והדבר הזה נותן לנו הרגשה יותר טובה, לחוות, להגיע לבית הספר, כי אנחנו, יחד עם עדה ועם ההנהלה ממשיכים להפוך את בית הספר למקום שיותר נעים לנו להיות. אנחנו מעריכים מאוד את העמדה ואת הידיעה שהדלת של המנהלת פתוחה בכל עת עבורנו ואנחנו לא לוקחים את זה כמובן מאליו. בנוסף אנחנו מאמינים בחשיבות של ליצור גאוות יחידה מקומית מבחינת תפיסת הדרך שראש העיר מוביל, גם בתחום התעשייה וגם בתחום הלימודי וניתן לראות את זה בכך שתושבים רבים בוחרים לעבור ליקנעם, וגם שקיים בעיר בית ספר תיכון איכותי שמאפשר לכל התלמידים לבחור מסלול שמתאים לו מבין המון אפשרויות; ביולוגיה, כימיה, תיאטרון, מוזיקה, מחשבים, הנדסת תוכנה, וכל אחד מוצא את המקום שטוב לו להיות וכך הוא יכול להוביל את עצמו בעזרת כל הצוות שכאן בבית הספר. במקביל שכל בית הספר עושה את המאמצים לטובת התלמידים מבחינת ההיבט הלימודי, הוא פועל גם להעצמת התלמיד כמנהיג, כמתנדב בקהילה, כמשרת שירות לאומי, שירות משמעותי שגם אחר כך מוביל אותו להצלחה, וגם כל מיני דברים כמו פרויקט דיבייט שבית הספר שלנו הגיע להישגים גבוהים וניתנו למשתתפים בו הרבה כלים בתחום הרטוריקה לעתיד. כתוצאה מכך בית הספר שלנו הפך לבית ספר מוביל גם מבחינת פעילויות ערכיות וגם ברמת ההישגים שנותנים לתלמידים גאווה עצומה. אנחנו, מועצת התלמידים, פועלים יחד עם עדה וגם עם הנהלת בית הספר ורכזת מועצת התלמידים, אנחנו מצליחים להוציא בשיתוף פעולה מלא תכניות רבות, חונכות, התנדבות בבית הקשיש, פרויקט 'לבקר חבר', הפעלות גיבוש לכיתות ז' עד ט', לאסוף מוצרים ולהעביר אותם לצבא. לפני כמה ימים ביקרנו בבסיס ליד לבנון והיה לנו כיף לראות שחיילים מעריכים אותנו על כל מה שאנחנו עושים ואנחנו מחזירים להם טובה עבור כל מה שהם עושים בשבילנו וכל השמירה שהם נותנים לנו ובעזרת כל ההישגים אנחנו מצליחים להמשיך לבנות תכנים טובים ואיכותיים לבית הספר.
אני אסכם ואגיד תודה למנהלת בית הספר ולסימון אלפסי, שבאמצעות העשייה והתמיכה אנחנו מרגישים שבית הספר הוא הבית השני שלנו ושזה מקום שטוב להיות בו.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להזכיר שנוף הייתה בין מארגני ההפגנה בתמיכה לחיילי צה"ל בסיפור עם המשט.

רק מלה אחת אני רוצה להגיד לך, כתבתי למשרד החינוך וקיבלתי תשובה. יש משהו שקרה, דיברת בהתחלה על הנושא של החינוך חינם בכל הארץ, אני חושב שראוי מאוד שאותם יישובים, מקרית שמונה, שעבדו בצו חינוך חינם, שהיה להם חינוך חינם, וזה מה שהבדיל בין רעננה לבין יקנעם, או בין כפר שמריהו לקרית שמונה, אני כתבתי לו ואמרתי לו שאם רוצים באמת לעשות צדק חברתי וכדי לעודד אוכלוסייה לעבור לפריפריה, חייבים היום לחשוב על נושא חינוך חינם מגיל מעון. זאת אומרת לתת לפריפריה את הנושא הזה של חינוך. הוא כתב לי תשובה והתשובה גם עברה ליושב ראש השלטון המקומי, הוא אמר שזה לא בתחום שלו, זה בתחום של התמ"ת. החינוך הרי מפוזר, גם משרד השיכון מטפל בחינוך, אני חושב שאתה כיושב ראש הוועדה, אם תוביל יוזמה כזאת, אני חושב שתוכל בהחלט לקבל תמיכה מכל הפריפריה, כי עכשיו אין הבדל בכלל בין לגור ברעננה לבין לגור בנתיבות, זה היה דבר שבגללו זוגות צעירים ומשפחות צעירות עברו לגור בפריפריה, זה חלק מזה. אז בבקשה, רק את זה.
ולסיכום, אדוני היושב ראש.

אדוני ראש העיר, אנחנו נעשה כאן סיור. באופן כללי אני רוצה להגיד שאכן אנחנו רואים חשיבות של מציאת תוספות, כי בסופו של דבר אתה יודע, לפי מה שזה נראה, אתם בדרך הנכונה ודווקא מצליחים מאוד ואנחנו באמת צריכים למצוא תוספות שיישרו לכם את הקו עם כל מה שאתם מקבלים לעצמכם לעתיד. אז כמובן אנחנו נבדוק את בקשתכם בעניין של תוספת התקן, נבדוק עם משרד החינוך האם זה בכלל אפשרי, בעניין של הקב"ס, כמובן שגם כל אותן הסוגיות של החינוך הטכנולוגי. אני גם אבקש ממשרד החינוך לבדוק האם כבר בצו הקרוב שוועדת החינוך הולכת לאשר אותו לקראת שנת הלימודים הבאה, אם אפשר להכניס את יקנעם לצו מרחיב חובה עד י"ב. יכול להיות שזה גם ייתן לכם משהו. ככה לדעתי, שלושה-ארבעה הדברים האלה, ובנוסף הפרויקטים של החינוך הטכנולוגי, יכולים לתת לכם עוד איזה שהוא פוש ולקדם אתכם עוד מדרגה בדרך שאתם הולכים. בלי שום קשר, תמיד דלתות ועדת החינוך פתוחות לנושאים שאתם תעלו ואנחנו כמובן אחרי הסיור, אם יהיה צורך להוסיף עוד משהו לסיכום, אז נוסיף.
תודה רבה.

תודה רבה.

סיור בבית חינוך דליות

ברוכים הבאים והבאות לבית חינוך דליות. אנחנו מרגישים היום יום חג, כשאורחים חשובים מירושלים הגיעו אלינו, אנחנו מתקהלים, מתכנסים.

(סבב נוכחים).

אז כמו שאמרתי, ברוכים הבאים. יום חג, אמרתי, כי אורחים חשובים הגיעו מירושלים, ילדי היישוב מייצגים אותנו בכנס תזמורות מחוזי, יש 14 ילדים, זו בכלל התרגשות גדולה, גאווה, תודה. ועדת החינוך של הכנסת, ראש העיר, מנהלת אגף החינוך, מורתנו, אנשי חינוך, תודה שבאתם.

לפני שבכלל נדבר אני רוצה שנצפה בסרט שבכלל יכניס אותנו לבית חינוך דליות.

(סרט).

יפה מאוד, כל הכבוד.

אז באמת לפני כמה שנים, שש שנים לערך, בית ספר דליות שינה את שמו לבית חינוך וזאת מתוך מחשבה שהלימוד שלנו, מעבר לתחום ההישגים, זה להנחיל ערכים, לפתח ולטפח ילדים שהם חושבים, ילדים מאושרים, ילדים שמרגישים שייכים, ילדים עם מסוגלות עצמית, והאמונה שכל אחד ואחת מהם יכולים. כמו שראינו גם בסרט, תכנית הנתינה זו תכנית שקיימת בבית הספר מכיתה א' עד כיתה ו', שזו תכנית מאוד מובנית, מאוד מדידה, שכל מהותה זה נתינה כאורח חיים, נתינה, אזרחות פעילה ומעורבות חברתית. כמובן שבכל שכבה אנחנו מדברים על מעגלים אחרים כשב-א' זה מעגל הכיתה, ב-ב' זה מרחבי הלמידה והכיתה, ג' זה כבר המרחבים הציבוריים שמשרתים את כל בית הספר, ילדים מ-ג' חופפים לילדים ב-א' בספרייה, שכבה ד' זה כבר לצאת החוצה, לסביבה. כמו שראיתם, אולמוסים אלה עצים מאוד נדירים שגדלים אצלנו ביקנעם, ובית חינוך דליות אימץ את השמורה ושכבה ד' מטפחת ודואגת לניקיון השמורה. שכבה ה' זה לזרוע את הזרעים החוצה לקהילה ושכבה ו' זה כבר בשותפות ההורים, יציאה לגופי התנדבות, מהמקום של להיות בוגרים, פעילים, תורמים. זה בעצם החזון שלנו.
בית חינוך דליות מונה 19 כיתות, כששתיים מתוכן הן חינוך מיוחד, א'4, שזה ילדים שהם על הגבול בין חינוך מיוחד לחינוך הרגיל, וכיתה א'3 שזו כיתת ה-PDD, כיתת התקשורת, שבהמשך טלי תדבר עליה. 520 ילדים, כ-35 אנשי צוות.

אני דווקא רוצה להתחיל בפרשת השבוע. פרשת השבוע שנקראה בשבת הייתה פקודי, זו פרשה שמספרת על סיום בניית המשכן על כל פרטיו. אנחנו בדליות קיבלנו את הזכות לעשות משכן בליבם של הילדים, קיבלנו את הזכות להיות שם כשהם מתפתחים, גדלים, להעצים אותם, להיות איתם ברגעי ההצלחה, וגם כשהם מועדים, כושלים, להיות שם ולסייע להם לקום בחזרה. החובה שלנו והאחריות שלנו זה באמת ליצור להם בית, בית שמאפשר, בית שמזמן העצמה. אחד הדברים שהיו פה זה להצליח להעביר לכם את מה שאנחנו חווים בשגרת היום יום. הכניסה עם הפרחים הייתה לנו מאוד משמעותית, כי גם בזה מביאים תפיסת עולם שהיא לא שונה מאיתנו, וזה עולה מדבריו של יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת אלכס מילר. לנו חשוב שתשאירו את המתנה, אבל זו גם מתנה בשבילכם, מאיתנו אליכם. כל פרח בעצם מתווה עבורנו את המהות, הוא מתווה את הגישה ואת החזון החינוכי. הקרקע זו הקרקע הפורייה שאומרת ומחזקת שזה אפשרי. אפשרי לקדם הישגים לימודיים גבוהים, אפשרי להצליח, מערכת חינוך וצוות שגאה במערכת החינוך שלו, אפשרי לגדל ולחנך בוגרים שהם אזרחים פעילים, שהם מודעים. אנחנו מאוד מאמינים שהדרך, האנושיות והערכים הם אלה שיוצרים את התנאים המיטביים לחינוך אמיתי ואם אנחנו מתחברים למשנתו של יאנוש קורצ'אק, בעזרת החינוך אנחנו נגיע לעולם טוב יותר.
הגישה של לתת זה לקבל זה מה שבעצם יוצר את המיוחדות בבית החינוך דליות, זה מה שנותן את המקום ומאפשר את הצמיחה וההעצמה, לא רק של התלמידים, גם של הצוות, של ההורים, זה אומר שלכולם יש מקום. ההתבוננות זה אחד כלפי אחד, לא אחד כלפי 520 ואת זה עושים באמצעות חוליות מובנות, הצבת יעדים אישיים גם למורים וגם לתלמידים, גיוס משאבים, החלוקה האפקטיבית של המשאבים, הראייה ההוליסטית, השימוש המושכל בגורמי אגף החינוך, שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי), טיפול, הרווחה, כל אלה ביחד מובילים להצלחה.

יש קשיים בדרך. יש התמודדויות, אבל הן הופכות בעינינו לאתגר, הן הופכות להשבחה. אבל כל זה בזכות ההתמדה, העקביות, ההשקעה, האמפתיה, המקצועיות, כל זה, ובזה אנחנו מגיעים להשבחה, השבחה של בית חינוך דליות.

אני יודעת שנגמר לי הזמן, אני רק אציג את פתיחת כיתת התקשורת, פתיחת כיתת PDD עלתה מתוך צורך יישובי ואנחנו נבחרנו על ידי אגף החינוך, על ידי העירייה, על ידי הפיקוח במשרד החינוך, לקלוט את הצוות, את התלמידים, את ההורים, ואני רוצה להגיד לכם שאחרי חצי שנה, ואני לא מפסיקה להתרגש מזה, אנחנו זכינו. זכינו, זה תוצר של win-win, הדיאלוגים, השילוב עם הילדים, המפגש הזה ומה שהוא מזמן. בית חינוך דליות קיבל את אחת התובנות שנתנו לו, שונה? כולנו שווים. המשמעות כאן זה איך משלבים את השונה על כל היבטיו, איך יוצרים דיאלוג, ובזה אני חושבת שתמי חגי ומור ארבלי, שהיא אמא כאן אצלנו, יכולות לספר יותר.

טוב. כמה משפטים על ה-PDD, מה היא כיתת PDD ואיך אנחנו משתלבים בבית הספר ובהמשך כמה משפטים על הכיתה שלנו ועל הילדים. PDD מוגדרת כ-Pervasive Developmental Disorder , הפרעה התפתחותית רחבה, שכוללת בתוכה שלוש הפרעות, אוטיזם, אספרגר ו-PDD MRS, ליקויים שמתבטאים בתחום השפה והתקשורת, יחסים חברתיים ובתחום ההתנהגותי, בחלק מהמקרים. הטווח וחומרת ההפרעות משתנים מילד לילד, כל אחד במקום אחר ובהגדרה אחרת.

קצת על הכיתה שלנו. הכיתה שלנו, כיתה ה-PDD בבית ספר דליות, מורכבת משתי מחנכות, מחנכת בוקר ומחנכת צהריים, שתי סייעות שעובדות איתנו בכיתה, בת שירות, גם שנמצאת איתנו כל השבוע, צוות תפעולי פרא רפואי, של קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק וטיפול רגשי באמנות שיש לנו בכיתה, שמלווה את הכיתה במהלך השבוע. התלמידים לומדים יום לימודים ארוך, משעה 8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים, הם משולבים בבית הספר בכל המסגרות, בכל הפעילויות, בכל הטקסים, ביום אמנויות שעופרה ציינה קודם, בכיתות הרגילות, כיתה א'2 שמקבילה לנו, ואחד הילדים הוא גדול יותר והוא משולב בכיתה ב'3, בכיתה של פנינה.

אני רוצה לחבר להורים ולמה שעופרה ציינה, שני הצדדים הרוויחו מפתיחת הכיתה, הצוות הטיפולי, הצוות הכיתתי, הצוות המקצועי, הצוות הרחב של בית הספר, המורות המשלבות של הכיתה שפוגשות את הילדים הרוויחו חמישה ילדים מקסימים, רגישים, חכמים, שבכל יום במהלך כל היום מלמדים אותם על ערכים, על אמפתיה, על העזרה לזולת, על השילובים, על איך אנחנו משתלבים בחינוך בכלל ובחיים, והילדים גם זכו בצוות גדול שדואג להם, שאכפת לו, שמכיל אותם, שמקבל אותם, שדואג לקדם אותם.

בחרנו להציג את אחד הכלים. יש לכל אחד דף שהוא קיבל לידו. אחד הכלים שאנחנו עובדים עם הילדים, שהוא מאוד עוזר, זה סיפור חברתי. אנחנו רוצים לספר לכם את אחד הסיפורים שאנחנו עושים עם הילדים, אני אקריא אותו, הוא גם מוצג ברקע: אורחים חשובים מבקרים בכיתה א'3. ביום ראשון בשעה 10 וחצי יבואו אורחים חשובים לראות את הכיתה שלנו, חברי כנסת, ראש העיר, מר סימון אלפסי, סימה ניסלבאום, מנהלת אגף החינוך, שרי סולומון, מנהלת החינוך המיוחד בבתי ספר יסודיים ונציגים נוספים מהעירייה. בישראל יש כנסת בירושלים ובכנסת יושבים חברי כנסת. חברי הכנסת הם אנשים חשובים במדינה שאנשים בישראל בחרו אותם, הם קובעים את החוקים של מדינת ישראל. האורחים שבאים לבקר אותנו מחליטים החלטות חשובות על בתי הספר, על גנים בישראל ביחד עם ראש הממשלה.

את הסיפורים אתם לוקחים איתכם. זו צורה ושיטה של תיווך עבור הילדים לגבי סיטואציות חדשות שמתרחשות בבית הספר או בכלל בכיתה.

שנותן מידע חזותי קבוע שרואים בתמונות. ואני מסיימת פה, יש לכם את זה איתכם, ככה אנחנו מכינים את הילדים לפני כל דבר בבית הספר, בפעילויות, ב- - -

זה מקסים, לכל ילד יש סיפור.

איך אתם מרגישים את השיפור?

לכל ילד יש את הסיפור שלו ומור תספר.

היא אמא של עידו מהכיתה שלנו והיא מספרת בדיוק על- - -

אני אמא של עידו מהכיתה. מה שאני אומרת זה מה שכולם מרגישים, ואני לא חושבת שתבינו מה זה בית ספר דליות בשבילי, כי זה לא ברור. זה הצלה ואני אנסה להסביר את זה בכמה מלים. עידו הוא ילד מדהים, מאובחן ב-PDD מוטורי, לקות למידה מאוד קשה. לא היה לנו הסדר ביקנעם עד שהכיתה הזאת, תודה לאל, הוקמה ובאמת זה היה משהו מדהים. עידו משולב בכיתה א'2 במקצועות שהוא יכול. יש לו חונכים מכיתה ו', התלמידים בבית הספר מקבלים אותו. עידו עד היום רצה להשמיד את כולם, הוא היה בגנים שהיה לו שם רע, הוא לא מצא את עצמו, כל מלה שאמרו לו הוא מיד פיתח חרדות ורצה להשמיד ורצה להרוג. פה הוא לא שונה, כולם כאן שונים, אז גם אם קוראים לו שמן, אז יש את התיווך שיודעים לתווך לו שזה לא סוף העולם, יודעים לתת לו איך להתמודד עם זה. הילד הזה בחצי שנה קיבל ביטחון עצמי שאפילו לי אין. באמת, הוא יודע להגיד את מה שהוא רוצה, את מה שהוא חושב, לעמוד על שלו. עידו היה יס-מן, מה שביקשו ממנו הוא היה עושה, זה וליקוי למידה שהוא לא ידע לזהות את השם שלו עד סוף הגן. היום הוא יודע לקרוא. יש פה צוות מדהים של חמש מורות, שנותנות לו המון. זה לא רק שאת הילדים מקבלים, גם את הצוות מקבלים, אני רואה את ההתנהגויות בכיתה, מקבלים אותם כמו שהם. עידו למשל בשיעורי גיטרה עם ילדים רגילים, הוא פוגש אותם אחר הצהריים ועידו פורח בכיתה הזאת. אני אומרת שבית ספר דליות זו הצלה בשבילי, כי אני לא חושבת שהילד הזה היה אי פעם מאושר והיה לו טוב. רצינו לנסוע לאילת בחופש, הוא לא רוצה, כי הוא מפסיד קייטנה. שתבינו עד איפה השייכות שלו למקום הזה, והכול בזכות הצוות, בזכות הילדים.

אני רוצה שנלך לבקר בכיתה, לראות שילוב הלכה למעשה.

ביקור בכיתה

אנחנו בפעילות משותפת עם החונכים שלנו, שמדי פעם מגיעים אלינו.

ביקור בגן אתרוג – גן מוסיקלי
(שיר).

ברוכים הבאים. ילדים, יש לנו הרבה אורחים חשובים. אתם זוכרים שסיפרנו שהאורחים שלנו יגיעו? אתם זוכרים מאיפה הם מגיעים?

מירושלים, מהכנסת.

והם גם מהעירייה, נכון? עיריית יקנעם. אתם מכירים מישהו מעיריית יקנעם?

סימון אלפסי.

אני חייבת לספר לכם שכשלמדנו על ראש ממשלה, שאלתי את הילדים מי זה ראש הממשלה, אז הם אמרו לי 'סימון אלפסי'.

ילדים, אנחנו פה בגן שלנו עושים הרבה דברים מיוחדים, כמובן את תכנית הליבה של משרד החינוך, אבל יש לנו עוד שני דברים שאנחנו ממש אוהבים לעשות, זה לזמר פרקי אבות, אנחנו מזמרים פרקי אבות ורצינו לתת לכם טעימה קטנה מפרקי האבות שלנו ובעצם פרקי אבות שלנו משתלבים לנו כל הזמן בגן, אנחנו לומדים מפרקי אבות מידות טובות, דרך ארץ, מוסר, והילדים ככה יביאו לכם טעימה.

אתם מוכנים? נתחיל עם הראשון?

כן.

(שיר).

כששרנו את זה ראינו את המלה כנסת בתוך פרקי אבות, אנשי הכנסת הגדולה, ויש לנו את שמעון הצדיק שאחר כך אחד הילדים יסביר.

(שיר).

מי רוצה להסביר לנו מה שמעון הצדיק אמר? מתן.

שמעון הצדיק אמר שהעולם עומד על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים.

כל הכבוד לך. ואנחנו רוצים גם לספר שאנחנו הולכים לבית הספר, יש לנו פה חממה חינוכית, אנחנו קוראות לזה, שפרה ואני, שפרה שהיא המנהלת של בית הספר 'הדסים' ואני ביחד בנינו תכנית שמתאימה ומאוזנת לילדי הגן והיא הוכיחה את עצמה בשנה שעברה. הגן שלנו חדש, שנה וחצי, אבל בשנה שעברה כבר ראינו את הילדים שעלו השנה לכיתה א', הם הרגישו שזה הגן השני שלהם, הם ביקרו שם כל השנה, הכירו.

ילדים, אתם רוצים לספר לאורחים שלנו מה אנחנו עושים כשאנחנו הולכים לבית הספר? משי.

משחקים במחשבים.

אנחנו הולכים לחדר מחשבים, נכון, גם משחקים ומה עוד עושים?

אנחנו הלכנו לעץ לקטוף זיתים.

נכון. אביתר.

הלכנו לא רק לשחק במחשבים, אנחנו גם בתוכנה שקוראים לה תוכנת הצייר.

נכון, עבדנו בתוכנת הצייר. טל, אתה רוצה לספר?

אה, שכחתי.

אז אם תיזכר, תצביע שוב. שירה.

הלכנו לקונצרט.

נכון, אנחנו נהנים מקונצרט, ילדי בית הספר מנגנים מאוד יפה וזה משהו לנשמה, הקונצרט שלהם. אתם זוכרים עוד דברים שעשינו בחוץ, בחצר?

פעילות גופנית.

אנחנו עושים גם פעילות גופנית בבית הספר.

עשינו גם התעמלות.

השקינו פרחים בגן.

נכון, גם הבאנו פרחים מבית הספר ושתלנו פה בגינה.

כל הכבוד, ילדים, ועכשיו אני רוצה שאנחנו נשיר רק את שמאי אומר האחרון, כי אי אפשר בלי שמאי ואחרי זה הילדים הכינו לכם מזכרת קטנה, טעימה מפרקי האבות שלנו.

(שיר).

מי רוצה להסביר לנו מה שמאי אומר?

עשה תורתך קבע.

מה זה עשה תורתך קבע?

שתיתן את התורה לעוד כמה אנשים, לא רק לעצמך, שתלמד.

נכון, צריך גם להעביר את התורה לעוד אנשים. ומי רוצה להזכיר לנו מה זה הווה מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות?

שתקבל את כל אדם בפנים יפות.

נכון, בחיוך. כל הכבוד. ילדים, אני מזמינה אתכם לקום ולהגיש לאורחים שלנו מזכרת קטנה, לאט לאט.

תודה. יופי, כל הכבוד.

בית חינוך ממ"ד 'הדסים'

(קריאה בתורה).

רק בקצרה, זו קבוצת ילדים שנשארת פעם בשבוע בסוף יום הלימודים, מתוך בחירה, כי הם רוצים ומעוניינים ללמוד טעמי המקרא בנוסח תימן. הם מגיעים לבתי הכנסת, ולא משנה באיזה נוסח בתי הכנסת מתפללים, הם מבקשים- - - חסרים לנו חלק מהחברים כי אנחנו נמצאים בכנס תזמורות. והילדים מגיעים לבתי הכנסת ולא משנה באיזה נוסח הם מתפללים, הם מבקשים ומאפשרים להם לעלות לתורה ולהשמיע את קולם בפני הציבור.

זה הזמן לומר תודה לבעלך שמתנדב לעשות את זה.

פעם בשבוע הוא עושה את זה בהתנדבות. אני רוצה להגיד לכם שלטיול שנתי הרבה פעמים קורה שהם לוקחים איתם את הדף וזה חלק מהשירים שלהם, הם נהנים מזה.

שלום לכם וברוכים הבאים, אני שפרה, מנהלת בית חינוך 'הדסים'. בקצרצרה על בית הספר; בית הספר מונה 228 תלמידים, אוכלוסייה מאוד מאוד הטרוגנית ואני חושבת שזה מה שמאפיין את בית החינוך שלנו ביחס לכל בתי החינוך ביישוב וזה ההטרוגניות שלו בכל המובנים, גם ברמה התורנית, למרות שהוא מוצהר כממלכתי דתי, אוכלוסייה מאוד מגוונת, מכל קצוות הקשת, ברמה סוציו אקונומית, מבחינת יכולות לימודיות, ובקיצור אתגר וחוויה של למידה. כדי לתת לכם לטעום קצת מהתכניות של בית הספר שנותנות מענה להטרוגניות ולסובלנות שלנו למסגרות השונות, למשל ראיתם עכשיו את הקבוצה שראיתם לומדת, זה חלק מהעניין, באמת לראות כל קהילה והצרכים שלה.

אני יודעת שאני קצרים בזמן לכן אנחנו נעשה פאנל קצר, כל ילד ממש בחצי דקה יתאר את התכנית שאליה הוא שייך, כל התכניות הן תכניות שמקדמות למידה, אנחנו לא מציגים תכניות לקידום הישגים לימודיים, אלא תכניות שאמורות בעצם להשפיע על כישורי הלמידה של התלמידים. אנחנו נעשה את זה בקצרה, אני לא צריכה לספר לכם, הילדים מאוד מאוד מתרגשים, הם ישתדלו לדבר בקול ולעמוד, נכון, דניאל? אתה תהיה הראשון. בבקשה.

שלום, קוראים לי דניאל, אני בכיתה ד', אני נמצא במסגרת שקוראים לה מצוינים. אנחנו הולכים למכללת אורנים כל שבוע, אנחנו אוכלים שם ארוחת צהריים, לומדים מקצועות שקוראים להם אונג צ'ו להגנה עצמית, כשהכוונה זה ריכוז וספרות, ספרים מרתקים ואני חושב שאני צריך להיות בתכנית הזאת כי אני משקיע וחשוב לי ללמוד טוב, וכשאני אהיה גדול אני רוצה להיות או רופא או מנהל היי טק.

קוראים לי אוריה, אני לומד בכיתה ב'. אני בצוות שיעור השחמט. בשיעור השחמט אנחנו לומדים איך להזיז את הכלים ואיך לעשות מהלכים ובשיעור שחמט נדרשת חשיבה אסטרטגית, וכשאני אהיה גדול אני רוצה להיות איש מחשבים.

אתה יכול להגיד לנו, אוריה, מה זה חשיבה אסטרטגית?

זה חשיבה של לחשוב מה האחר עושה, למה האחר עשה את הצעד הקודם, מה האחר מתכנן, כי רוב הפעמים אני רואה מה אני עושה ואז נפסלים.

כל הכבוד, אוריה.

קוראים לי רחל ואני מכיתה ו' ואני נמצאת בפרויקט שקוראים לו מצוינות 2000. במצוינות אנחנו לומדים מדעים ומתמטיקה ובמתמטיקה אנחנו לומדים חשיבה אסטרטגית וחשיבה מתמטית ובמדעים אנחנו לומדים להיות מדענים מתחילים ולקדם את המדע למען האנושות. לאט לאט התקדמתי ושילבו אותי בתכנית וכשאהיה גדולה אני רוצה להיות מדענית.

כל הכבוד.

שמי אפרים, אני משתתף בתכנית חונכות זה"ב. אני לומד בכיתה ו'. השנה לקחנו אחריות על הנושא זהירות בדרכים, כך שהילדים- - - ומדי יום אנחנו לוקחים את הצעירים בבית הספר, להכיר להם את התמרורים, ולפעמים אנחנו מובילים אותם להסעה, ככה זה משפיע על ההתנהגות בהסעה. כשאני אגדל אני רוצה להיות כדורגלן.

כמה זמן אתה בישראל?

חמש שנים.

קוראים לי אברם, אני מייצג את תכנית אשכולות חשיבה. באשכולות חשיבה לומדים חשיבה בעזרת משחקי קופסאות, שם לומדים שיטות משחק ולהפסיד בכבוד ולשחק בהוגנות. אני נמצא בתכנית הזאת כי הייתי בין הצעירים באולימפיאדה שהתקיימה בעמק יזרעאל וכשאני אגדל אני רוצה להיות איש עסקים.

השבוע הייתה אולימפיאדת חשיבה והחבר'ה שלנו, שזו שנה ראשונה שהם נמצאים בתכנית, זכו במקום רביעי מתוך עשרה בתי ספר וחזרו עם גאווה מאוד גדולה ואברהם היה אחד הילדים המובילים.

שלום, קוראים לי אברהם, אני לומד בכיתה ו' ויש בבית הספר פרויקט של עידוד קריאה שנקרא ללמוד מספרים, זה מאוד דיבר אליי. אני חושב שבעקבות כך הפכתי לתולעת ספרים. עכשיו אני קורא את 'זו-טו' שכתב אודי אהרוני, גם הספר הזה, 'צרות במיצר'.

אני רוצה להגיד לכם שאברהם הוא באמת תולעת ספרים, המורה נאלצת לבקש ממנו להפסיק לקרוא ולהתחיל לאכול, להפסיק לקרוא ולהתחיל לעבוד, ואנחנו במאבק מתמיד איתו לעצור קצת.

שלום, קוראים לי חנן, אני מייצג תכנית שבעצם עוזרת לשפר את האקלים הבית ספרי וכל בית הספר צריך לשמור על ארבעת הכללים שהם: להימנע מאלימות פיזית ונפשית, לשמור על רכוש, לכבד מבוגרים ולהיכנס בזמן לשיעור ואני נבחרתי לייצג את התכנית הזאת כי אני חבר מתמיד ומצטיין, וכשאני אהיה גדול אני רוצה להיות מדען.

שלום, קוראים לי ליעד ואני לומד בכיתה ג', אני בתכנית עוצמה שזה חוזק, בתכנית הזאת אני עוזר לילדים כדי לעזור להם להיכנס למועדון המאה.

אתה יכול לספר מה היית לפני שהיית בתכנית?

גם הייתי מרביץ, מקלל ולא שולט במעשים שלי ו- - -

כל הכבוד. בתכנית הזאת הוא מקבל כלים להתמודד.

כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות אסטרונאוט.

שלום, שמי מירי, אני לומדת בכיתה ו' ואני בתכנית שנקראת 'אח בוגר'. ב'אח בוגר', כשאני מסיימת את יום לימודיי אני ניגשת למועדונית ועוזרת לילדי כיתות א'-ב' לכתוב ולקרוא וכך הם משתבצים עם כל הקבוצה. האחריות הזאת נובעת מכך שבשנה שעברה אני סייעתי לילד בכיתה ב' לקרוא ולכתוב, כי הוא לא היה כל כך בשלב שבו הכיתה שלו נמצאת והיום הוא כבר נמצא בשלב מאוד גבוה ממה שהכיתה שלו נמצאת ואני רואה בזה שהוא מאוד התקדם. גם השנה, שאני חלק מקבוצה שמסייעת לכיתה ד' להיות חלק מקבוצה ולעזור להם לשפר את התנהגותם, ואני מקווה שכך זה ימשיך. אני רוצה להיות כשאהיה גדולה מנהלת היי טק.

שמי ישראל, אני לומד בכיתה ד', אני משובץ בתכנית נגינה ואני רוצה להשמיע לכם יצירה של בטהובן, 'הסימפוניה התשיעית'.

עד שאתה מתארגן אני רוצה להגיד משפט אחד על הפרויקט הזה; שליש מתלמידי בתי הספר נמצא היום בכנס תזמורות בטבריה. 100%, מכיתה ב' עד כיתה ו', מנגנים, חלקם בכלי קשת וחלקם בכלי נשיפה, בכיתות הטרוגניות. מבחינתנו זה מקצוע, כמו תנ"ך וכמו מתמטיקה, וכל מקצוע אחר, והיום שליש מהתלמידים נמצאים בתזמורת ייצוגית ולכן הם לא נמצאים כאן. למעשה כל הילדים נמצאים בתוך התכנית, ישראל נבחר לייצג את כלי הקשת. במה אתה מתנגן?

צ'לו.

בכלי הקשת יש לנו צ'לנים, כנרים ונגני ויולות. קשת רחבה.

(קטע מוזיקלי).

בראבו. תודה רבה, כל הכבוד.

תודה רבה לכם, כל טוב.

בהצלחה.

סיור בגן מדיה ומדע

אני עובדת במרכז המדיה, נמצאת גם ענת שעוד מעט תכירו אותה, במרכז המדע. המרכז שלנו הוא מרכז העשרה בתחומי המדיה והמדע, גני ילדים חובה מגיעים לכאן בסבב, כל יום מגיעה קבוצה אחרת, מסיימים סבב, מתחילים סבב חדש. העבודה היא משולבת בין גני האם למרכז, זאת אומרת קבוצת ילדים שמגיעה לכאן יודעת מראש מה נעשה במרכז והיא פועלת גם בתוך הגן, מכינה את הילדים למה שצריך, וגם בעקבות הפעילות הם ממשיכים פעילות המשך.

הנושאים מתחלפים. השפה נשארת תמיד אותה שפה, השפה היא שפה של תקשורת, קולות ותמונות במדיה. במדע זה שפת החקר שלומדים החל מגן הילדים ועד האקדמיה, בעצם תהליך של חקר, של ניסוי, העלאת השערות, אחרי שהם משערים הם מנסים, עושים את הניסוי, אחר כך מאמתים, מפריכים, כל תהליך החקר. הנושאים הם רלוונטיים מאוד בגלל שאלה ילדים בגיל הגן, אז על זה נשענת השפה. זה לא משנה מה אנחנו מצלמים ומה אנחנו מקליטים ואיזה סרטים נכין פה ואיזה פרסומת, אנחנו רוצים ללמד אותם שפה כי באמת אנחנו חושבים שכמו שאנחנו דואגים לפתח לילדים טעם טוב לספרים, לקריאה, היום, כשהמדיה היא באמת בעיצומה ואי אפשר להתעלם ממנה עוד, אנחנו רוצים גם ללמד אותם להיות צרכנים נבונים של כל אמצעי התקשורת, ובאמת אחת המטרות שהצבנו, אני חושבת שעוד לפני שהיו כל כלי התקשורת שיש לנו היום, כבר חשבנו הלאה שזה מאוד נחוץ וזה מאוד חשוב.

השנה אנחנו לקחנו את נושא הבריאות כנושא מרכזי, כי זה הנושא השנתי שגם משרד החינוך הכריז עליו, וכמובן שהלכנו איתו. זה נושא שהילדים וגם המבוגרים מאוד מתחברים אליו, לא סוד שכולנו חושבים מה לאכול ואיזה ספורט לעשות כדי להישאר רזים ונאים, אז הילדים גם כנראה חשופים מאוד בבית והם שומעים על הנושא הזה, זה נושא שבאמת תופס את כולם. מה שהם עושים עכשיו, אנחנו בשלב שהילדים הכינו, זו פירמידת מזון שכל גן מכין מעצמו, הילדים נחשפים לקבוצות המזון השונות בפירמידת המזון. אלה צילומים שלהם. כל ילד מכין, הפירמידה הזאת הולכת וחוזרת כל השנה, זה כדי להמחיש באמת את הקשר. הם הולכים עם זה, אחרי שהם סיימו, הם מוסיפים תמונות משלהם בגן למחסן התמונות וכל ילד יכול להרכיב את הפירמידה ובאמת להפנים אותה בעצמו. הפירמידה הזו, כשסיימנו אותה, היום הם החזירו אותה שוב, ומה שהם עשו, יש לנו מסעדה בחצר, אתם תראו, אנחנו הפכנו את המסעדה הזאת למסעדת בריאות והם מכינים תפריטים למסעדת הבריאות. אז יש פה דוגמה של גן קודם שהכין תפריט לארוחת בוקר, הם מכינים היום ארוחת צהריים למסעדה שלנו, כמובן עם כל המזונות שיש לנו במסעדה. בנוסף כמובן יש להם התנסות של הקלטה, יש קבוצה שפועלת בהקלטה. יש לנו אפשרות להתנסות כמעט בכל כלי התקשורת, מטול ומקרן שקפים ומחשבים, כל מה שקשור למדיה בעצם.

זה בגדול. אם רוצים לשאול שאלות, אז ברצון.

יפה, כל הכבוד.

עוד משהו, זה אמנם הלוח, אנחנו שואלים אותם, את הלוח הזה אפשר להכניס לכל אורח שבא למסעדה ולתת לו ביד? אז אנחנו מגיעים לקטע של תפריט שבאמת מוציאים תפריטים אישיים לכל אחד. זה בנושא בריאות. בשנים הקודמות היה לנו בנושא קיימות שעסקנו בו שנתיים, בגלל החשיבות שלו. בגלל שהנושא של הוועדה הזו הוא באמת מענה לפרט, אז הוצאתי את הדף הזה שאנחנו מקבלים מכל גננת בתחילת שנה, מיפוי כללי מאוד על הרכב הקבוצה, זה נותן לנו את שמות הילדים, כמובן ללא שמות משפחה, דברים שכדאי לדעת על הילדים, פעילות בקבוצה ופעילות ייחודית. מה ההעדפה? כי יש לנו אוכלוסייה מגוונת. אנחנו מנסים באמת לתת מענה לכל אחד, אם זה בפעילות יחידנית, או בקבוצה.
יש לנו פה אולפן הקלטה, אתם מוזמנים להציץ.

בעצם השפה של התקשורת היא קולות ותמונות, אז יש לנו את הצילום, את הקולות, את כל ההקלטה, ברגע שהם מקליטים, אחר כך הם יכולים לשדר את מה שהם מקליטים וכמובן השילוב ביניהם, שזה הסרט, ואז אנחנו מפיקים פרסומת, כמובן בנושא בריאות במקרה שלנו, סרטון קצר בעקבות סיפור שהם מכירים.

בגלי צה"ל כבר חתמתם?

זה בדרך.

מישהו יכול להסביר להם מה אנחנו בודקים בניסוי? מיקה?

אנחנו עושים ניסוי של מים עם קמח.

מה אנחנו רוצים לבדוק?

אם קמח נמס או לא נמס.

ומה גילית?

הם עדיין בודקים. בדקנו בינתיים סוכר וחול ואנחנו כאן בודקים תכונות של המים. למעשה אנחנו מתקשרים לנושא הבריאות והתחלנו עם המים, חומרים מומסים במים וחומרים שאינם מומסים במים, זה מאוד מוחשי לילדים, הילדים פוגשים את זה בחיי היום יום, רק בתהליך של חקר.

הם יודעים שקמח ומים זה דבק?

הם כבר יגלו.

וזה מה שאנחנו אוכלים? הם יודעים?

אז כאן אנחנו שואלים שאלה, משערים השערה ובתהליך של חקר, של כלים וחומרים אנחנו בודקים, מאששים ומפריכים את ההשערה של הילדים.

כאן בניסוי השני אנחנו הולכים על התכונה של מים, שמים זורמים. אז יש להם גם כלים, גם חומרים, כלים שלובים. כאן יש להם נוזל לעומת מוצק, הם בודקים את זה גם בכלים השלובים, גם בעזרת חומרים, מאוד מוחשי, אחר כך בעזרת צינורות, מכניסים לצינור אחד פלסטלינה, רואים שהפלסטלינה נתקעת לעומת מים, שהמים מגיעים ישר לצינורות. כמובן שזה מאוד מוחשי, עם כלים, עם חומרים. פעילות רב חושית מאוד מגרה ומאוד מסקרנת.

הרעיון של החצר הוא שכשאנחנו אומרים להפיק סרטונים או פרסומות, בעצם אין לנו זמן להקים תפאורה וכל מה שקשור, אז בנינו תפאורה קיימת, עומדת, שבאמת עונה לצרכים של הילדים, שהיא מעולם הילד, מהסיפורים שהוא פוגש, מהחיים שלו, מהסרטים שהוא רואה. יש פה רחוב, החלק הזה הוא רק פסאדה והחלק הזה הוא חלק שילדים נכנסים ופועלים בתוכו. יש לנו את הבית הראשון שהוא בית של השחקנים, כאן הם מגיעים עם תסריט מוכן, איזה תפקיד כל אחד ממלא, מי הצלם, מי השחקן, איזה שחקן הוא, מי הבמאי של התסריט הזה, ואז הם מתארגנים, יש לנו פה בית, אם בסיפור שלהם מצוי בית, אז יש. בואו, אפשר להיכנס, אפשר להציץ. בית ובנק ודואר, מסעדה. אפשר להסתכל. יש לנו פה מרפאה, טירה, זה מעולם האגדות כמובן.
תודה שבאתם.

סיור במרכז מדע

שמי זהבה, מנהלת המרכז המדעי ביקנעם. ברוכים הבאים למרכז המדעי טכנולוגי תעשייתי שהוקם ב-1998, על ידי העירייה, אז היא הייתה מועצה מקומית והיום היא עירייה, הוא הוקם מתוך ראייה מערכתית יישובית שילדי יקנעם בלי יוצא מן הכלל יקבלו העשרה מדעית טכנולוגית. אתם הגעתם מהגן, כלומר ליצור איזה שהוא רצף של העשרה מדעית טכנולוגית תעשייתית, ופה הכנסנו את התעשייה כגורם משמעותי בהקמת המרכז המדעי, מתוך הבנה שיש לנו מה ללמוד מהתעשייה. אנחנו לוקחים את התעשייה באמת כמקור שניתן ללמוד, גם לתעשייה יש מה ללמוד מהחינוך, הלמידה היא דו כיוונית, ובאמת ראש המועצה המקומית דאז, סימון, כשהוא אמר 'אני רוצה לתת העשרה מדעית לכלל תלמידי יקנעם', לא חוג שאליו הולכים ילדים כאלה ואחרים, ואכן המרכז הזה הוקם במימון של העירייה, עם מעט תרומות שאז היו, של שתי הקהילות התאומות שלנו, כשהחשיבה הייתה שכל ילד זכאי להעשרה מדעית נוספת.

כשאני מדברת על העשרה, אני מדברת על סך מאוד גדול של שעות. כשאני מדברת על ילדים ב-ג' שבאים לרצף חווייתי, העשרה של למידה שבוע ימים, הוא לא הולך לבית הספר, הוא בא לכאן למרכז המדעי לקבל סביב נושא מוגדר שהוא אינטר דיסציפלינארי, הוא נושק בכמה וכמה תחומים. לדוגמה הגלגל, ילד בכיתה ה' מגיע לשלושה ימים בנושא תעופה. ילד בכיתה ו' מגיע לשלושה ימים בתחום האקולוגי, תחום הקיימות. כלומר הנושאים הם סביב נושא אחד שכמובן נושק להמון המון תחומי דעת. אני אומרת ראייה מערכתית, מהגן, את הגן הקימו חמש שנים לפניי ואז אמרתי בזמנו לראש העיר, 'כשתרצו להקים מרכז לילדים הצעירים, ליסודי, אני באה, אני נקראת לדגל, אני מוכנה להקים מרכז כזה'. פה אנחנו נותנים מענה לכיתות ג' עד ו' וכשאתם תבקרו בחטיבה ובתיכון, יש שם מענה בתיכון ובחטיבה להמשך העשרה מדעית.

אני אומרת לכם את זה בגלוי, המושגים, החשיבה המדעית שניתנת פה הם בהחלט בסיס מצוין ללימודי ההמשך. ילד שמגיע ללמוד תעופה וחלל בחטיבה והתיכון לא שומע שם בפעם הראשונה מה זה כוח עילוי או מה זה כוח המשיכה או כל חוק אחר, או למשל הילדים שלומדים פה היום בנושא צוללת, נושא של ציפה ושקיעה של חומר, או צפיפות של חומר. כלומר פה ניתנת חשיבה מדעית. ילד שמגיע לכאן, אנחנו מדברים על חשיבה מדעית רחבה, ידע עולם רחב ואם תרצו תשמעו אחר כך מהילדים מה הערך המוסף, למה למרכז כזה יש קיום במקום כמו יקנעם, כשהייתי רוצה, אמן, שיהיו ככה בכל הארץ. זה לא מוזיאון, זה לא ביקור חד פעמי שילד מגיע, הם מגיעים לכאן כל שנה. אני נותנת פה מענה ל-1,400 תלמידים בשנה וזה המון, כלומר חמישה בתי ספר, 13 כיתות בשכבת גיל, כולם מקבלים פה העשרה מדעית טכנולוגית תעשייתית, כשיש כמובן גם ביקור בתעשייה, אנחנו גם נושקים לתעשייה, גם מביאים לכאן אנשים מהאקדמיה, מהתעשייה, שלילדים יהיה מפגש, לא במין מעבדה כזאת, אלא שיראו איך הנושאים האלה באים לידי ביטוי בחיי היומיום. זו אחת המטרות.

כמובן מעבר לזה עוד העשרה. אין מצב שבו אתה לא מדבר על זוכה פרס נובל, או על מצוינות בחשיבה מדעית או בחינוך בכלל. אצלנו המצוינות, בכלל ברמה יישובית, היא מצוינות. מצוינות זה לא פרויקט, מצוינות זו דרך. אם אני מקבלת קבוצת ילדים מגוונת ויש בהם ילדי שילוב וילדים עם לקויות כאלה ואחרות, את כולם אני מקבלת, כולם מקבלים פה מענה. את כולם אני לוקחת, מגיעים לאיזה שהוא בסיס, אנחנו הולכים לתהליך, בסופו של יום אני לוקחת את כולם יחד איתי, כל אחד דרך ערוצים שונים של עבודה וחשיבה, כי אני עובדת במגוון של ערוצים, כדי לתת מענה כמובן לאינטליגנציות המרובות, אחד דרך השקופית, או דרך הסרטון, או ניסוי, או המחשה, אינסוף דרכים כדי להביא את המצוינות לכולם.

זה הזמן, אלכס, לומר, שכשדיברנו על מה אתה יכול לעשות לנו, להשיג סמל מוסד למקום הזה. אנחנו נלחמים המון שנים ואנחנו לא מצליחים.

למעט העבודה שלי. אני עובדת משרד החינוך. אני היחידה שאני איש משרד החינוך, כל שאר המימון נטו עיריית יקנעם, עם כל מה שמשתמע מכך. תודה ענקית למשרד החינוך, אנחנו צריכים עוד.

אז המקום מוצב עם התעשייה. אם תתרשמו מהסביבה, גם השמות שנתנו לאזורים במרכז עצמו לקוחים מעולם התעשייה. למה? אמרתי שוב, אני רוצה אינטראקציה גם מול התעשייה.

אני אשמח אם תבואו להתרשם מהסביבה ואז תהיה לכם תמונה.
אזור המליאה. אני אשמח רק להכיר לכם את האזורים במרכז ואז יהיה אפשר לדבר. הילדים מגיעים ליום שהוא די מובנה, כל בוקר נפתח פה במליאה כשיש פה לילדים הזדמנות להעלות טיעונים, להעלות שאלות, להעלות סוגיות, כאן אני פותחת את היום.
מעבדת מחשבים. מחר, סימון, 15 מחשבים, תרומת מפעל הפיס, יגיעו, ואז יהיו לי שתי מעבדות, לא רק אחת. הרבה מאוד ציוד נקנה פה, כמעט אין דבר שאני זקוקה לו- - -

תרומה חלקית של מפעל הפיס.

תרומה חלקית של מפעל הפיס ועיריית יקנעם את העיקר. הברקו, המסך בכל חדר פה, אני מוכרחה לומר פה, אומרים שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל אני חייבת לומר את שבחו בפניו, כמעט אין מכשיר, ראש העיר היקר, אין אמצעי שאני זקוקה לו לעבודה ואני מבקשת וסימון אומר 'תנו לה, היא משתמשת, מגיע לנו, מגיע לתלמידים'. אז תודה ענקית. אני מודה לך בהרבה מאוד הזדמנויות, זאת הזדמנות להגיד גם תודה על העניין הזה.

בואו לילדים.

שלום, ילדים.

יש לנו פה נציגים מוועדת החינוך, ראש העיר שלנו, אתם מכירים?

כן.

ודאי, בטח. את סימה, מנהלת החינוך, יש לנו פה נציגים שונים. מאיזה כיתה אתם, מאיפה אתם?

קבוצת אורנים.

הגעתם ליום באיזה נושא?

צוללת.

כמו שאני אמרתי, השאיפה שלנו להגיע עד סוף היום ולהכיר ולדעת מה החידושים בצוללת האחרונה שזה עתה נבנתה עבורנו בגרמניה. כלומר גם האקטואליה בארץ ובעולם נכנסת הנה פנימה. אנחנו לא חיים במעבדה, אנחנו רוצים לדעת גם מה קורה מעבר. אם אתם רוצים, מעוניינים לשאול את הילדים במה תורם להם המרכז, האם יש מקום למרכז כזה, אולי מחר נסגור אותו כי הוא מיותר, אתם מוזמנים להתקרב אליהם, לשאול. רק אם אתם רוצים, לא חייבים.

לא נהיה כל כך קיצוניים.

אנחנו רוצים לדעת מה יש בצוללת הזאת שלא היה בקודמות.

אני אגיע אליה באחת ורבע, הכרתם את הלמידה. עכשיו הם בשלב שהם בונים דגם, איפה הדגם שלי? תשמעו, הדגם הפשוט הזה שהם בונים אותו, שהוא בדמות צוללת, דרכו הם יבינו את כל החוקיות. מהבוקר בעצם מה למדנו, חקרנו?

חוקים.

דרך מה? באיזה דרך חקרתם? מה ביצעתם?

ניסויים.

עכשיו אני אשמח לשמוע, אם אתם רוצים לשתף את האורחים הנכבדים שלנו, במה תורם לכם המרכז המדעי. אנחנו מדברים היום על הפרט. מה בכיתה זה תורם, אמרתי בכמה מלים, מי שרוצה לשמוע, לשאול, אתם מוזמנים. קדימה, מי רוצה?

המרכז המדעי תורם לי ידע רב.

אבל יגידו לך, תלך לגוגל. זה רק ידע? מה עוד, חמוד שלי?

רגע. אני לומד כאן בצורה יותר מעניינת וחווייתית וזה יותר עוזר לי להבין.

תודה רבה, סער היקר. נבו היקר, כן?

זה נותן יותר העשרה מבית הספר.

לא, בואו לא נאשים, בית ספר נורא מעשיר ועובד קשה, לא נאשים, רק מה טוב.

פה יש יותר ניסויים. גם- - - רגע, ברח לי.

לא נורא, תיזכר.

מה אתה רוצה לומר לנו, עומר היקר?

שמרכז המדעים זה מקום מאוד מעניין, שלומדים בו כל הזמן דברים חדשים שלא למדנו בבית הספר, יש פה דרכים מעניינות ללמוד.

תן לי דוגמה, מה זה דרך מעניינת, אני לא יודעת מה זה.

למשל כמו היצירה של הצוללן שעשינו.

העבודה עצמה, ההמחשה עצמה.

כן, ההמחשה, כל הניסויים והשליחה לגוגל.

אני שולחת אותם לעמדות גוגל, אמרתי להם, 'לא באתי להרצות לכם על צוללת', מי שרוצה, הולך לעוד. מה עוד? הוא נזכר, ניתן לנבו, הוא נזכר.

שמפה יוצאים עם תוצר. גם תוצר במוח וגם תוצר ממשי.

וואי, איזה כיף. תודה. עומר?

זה מאוד כיף להיות פה, יש פה מורות מאוד נחמדות, כמוך, שמסבירות מובן וכל הכיתה מבינה בלי שום בעיות.

כן? איזה כיף, יש לי פטנט.

עשו לך את היום.

תודה רבה, עומר. וואו. אני נפרדת מהם היום גם, אז הם נותנים לי מחמאות. עומר, מה אתה אומר?

שפה לומדים בצורה שלמה ומלמדים בצורה חווייתית מעניינת יותר, כשפה לומדים מבינים ולא נותנים לנו את כל התשובות ישר.

לא נותנים לכם תשובות במתנה. חושבים לבד. תודה, עומר.
מה אתה אומר?

המרכז המדעי תורם לי שפה הלמידה היא יותר יצירתית, יותר מוחשית, גם נושאים דומים אנחנו לומדים בבית הספר אבל פה כשאנחנו מגיעים אז אנחנו לא לומדים מדפים ומחברות וכל זה, אלא מ- - -

מה הספר הכי חכם שאני מלמדת מתוכו?

מוח.

הראש שלכם הוא הספר הכי חכם שהמציאו בעולם.

את גם יודעת להמחיש את זה לילדים וכשאנחנו לומדים אנחנו גם משתתפים ותורמים גם.

אתם תורמים.
כן, נועה היקרה, מה את רוצה לומר?

אנחנו לומדים כאן בצורה חווייתית ויצירתית ואנחנו לא מעתיקים מהלוח, אנחנו גם עושים תוצרים וגם אנחנו עוזרים לחברי הקבוצה.

עבודת צוות, שיתוף פעולה גם.
יובל היקר, מה אתה רוצה לומר?

אנחנו לומדים בדרך עמידה בזמנים, שזה גם מעניין ומדויק ואתה מרגיש ממש כאילו אתה מדען.

אני רוצה לעצור, זהבה, ולהגיד תודה רבה.

מרתק לשמוע אתכם. מי ממשיך אחרי שהוא עוזב היום את הכיתה, מי ממשיך לחקור?

מי הולך להיות יום אחד מדען, חוקר?

מי רוצה לעסוק במקצוע מדעי?

קדימה, מי הולך לחקור את המדע? גל, מה אתה הולך להיות?

לא יודע.

אתה יודע, אתה יודע. אמרתי לכם, צה"ל והתעשייה, אין להם מה לדאוג, אתם, אמרתי לכם, הטכניון מחכה ומכון וייצמן מחכה והאוניברסיטאות מחוות לכם והשייטת מחכה לכם.

בהצלחה.

תודה.

תודה ענקית והמשך יום נפלא.

סיור בבית ספר אורט אלון

אני אעביר את השרביט לילדים המקסימים שלנו, שכל אחד יספר קצת על מה שעושים כאן בבית הספר. הם בוודאי מאוד מאוד מתרגשים. אנחנו היינו שמחים אם הייתם באים בהמשך, בעתיד, ליום נוסף לפה, לכמה שעות, כדי לראות מה נעשה בתוך בית הספר. אני חושבת שמה שנעשה בבית הספר הוא המשך ישיר למה שנעשה כאן ביישוב ואני כל פעם אומרת שכדי להיות מנהל בית ספר צריך שיהיה לך גם מזל ליפול עם ראש רשות שהוא פרו בית ספר, איש חינוך, שמאוד מאוד רוצה לעשות למען, והיום אתם תראו את התוצאות. בבקשה.

אנחנו מתחילים עם תלמידי י"ב, כי הם באמצע מבחן. בבקשה. רומן, בבקשה.

זה מחדר מלא, זה בעצם חדר שבנו במיוחד בשביל ילדים שקשה להם ללמוד.

אני אורי, אני מרכז את החדר מלא, אבל הוא בעצם מרכז למידה שפועל בתוך בית הספר לתלמידים שיש להם נשירה סמויה, שהנוכחות שלהם היא לא סדירה בכל מיני רמות ובעצם הוא נועד לתת מקום בטוח, שייכות, חוויה חיובית, שתשמש איזה שהוא עוגן וקפיצה כדי להשפיע על כלל הלימודים ולהחזיר את התלמידים למסלול נורמטיבי שמונע נשירה, בגרותי וכו'. רומן בחדר מלא ארבע שנים.

הייתי אומר שאני ותיק שם. בעצם זה מאוד עזר לי, עכשיו אני יוצא עם בגרות מלאה.

בתקציבים מיוחדים שמשיגים מראש העיר.

כן, במתמטיקה. היה לי קשר טוב עם חונך אחד שקוראים לו חגי, שהוא היה מחיל אוויר, הוא עזר לי במתמטיקה.

בשורה התחתונה אתה אומר שאלמלא התכנית הזו איפה היית עכשיו?

זה עזר לי.

רומן הוא הצלחה באמת באמת מדהימה. תודה, אורי, תודה רומן.

נאור, בבקשה.

שלום, אני נאור, ואני אדבר איתכם היום על ההכנה לצה"ל שמתבצעת בבית הספר. הכנה לצה"ל, בעצם מה הם רוצים מאיתנו. הם מכינים אותנו להבין את זה שאנחנו הולכים לתת עכשיו שלוש שנים מהחיים שלנו, למה, מה המטרה והכול.

פעילויות שהתבצעו – היה יום בעקבות לוחמים, להראות רוח לחימה, הפגישו אותנו עם אביגדור קהלני, אם למישהו יצא לפגוש את הבן אדם, בן אדם מדהים, שהוא מספר את הסיפור שלו. יום שלם מפגן אש, ממש להכניס רוח לחימה באנשים. חוץ מזה היה גם יום חילות. אחרי הכול צה"ל זה מגוון רחב של דברים, יש כל כך הרבה ממה לבחור, אז הביאו את הכול והראו לנו. חוץ מהעובדה הזאת שהביאו כדי שאנחנו נוכל לבחור ולראות מה זה, גם עשו את זה כיף, הביאו ציוד לחימה, אלונקות, דברים כאלה.

בנוסף לכך, 'אחריי' רץ בשיתוף פעולה עם בית הספר והם מגיעים לפה פעם ב- כדי לאסוף תלמידים ולקחת אותם בקבוצות להכנה לצבא, שזה בעצם מתבצע כל פעם לשבוע, לוקחים את הקבוצות האלה ולא מכינים אותם באימון כושר, האימון עצמו הוא כן אימון כושר אבל ההכנה יותר היא העבודה המנטלית, להראות שאתה יכול להמשיך אחרי שאתה נשבר.

חוץ מזה מפגשים עם היועצת, הכנה, מה אנחנו רוצים להיות בצבא, למה אנחנו רוצים להתגייס, מה היתרונות, חסרונות, כדאי, לא כדאי.

אין לא כדאי, זה רק כדאי.

אין לא כדאי. סתם, זה היועצת.

לא, היועצת יכולה להגיד כדאי/לא כדאי.

הוא בדק את הערנות שלך.

הם יודעים טוב טוב מה התפיסה שלי לנושא.

מגיעים גם בוגרים מיחידות מובחרות שבאים להרצות לנו. בנוסף לכך הגיעו לכאן כמה מפקדים, אם אני לא טועה גם מפקד חיל החינוך, הם באים להדגים, להסביר, להראות לאן ללכת, להפנות אותנו כמה שיותר, לכוון אותנו לתוצאה הטובה ביותר.

אני בטוח שאתה הולך לקרבי, נכון?

כנראה שכן.

שמי מיטל, אני לומדת בכיתה י"ב. באתי לספר על הטיול השנתי. השנה הטיול השנתי היה שונה ממה שחווינו עד עכשיו, זה היה טיול נודד באוהלים שבנינו בעצמנו. עד עכשיו היינו ישנים או במקום סגור, או באוהלים שכבר מוכנים מראש.

או באכסניות.

אני אישית ראיתי את הטיול הזה כחוויה שלא הייתה עד עכשיו, זה נתן המון גיבוש בשכבה ורואים את זה, אנחנו עכשיו בהכנות למסיבת סיום וכולם ממש חזרו מגובשים. זו הייתה גם טעימה לצאת מהבית רגע לפני הצבא ולישון בשטח ולהתמודד לבד ולעזור באמת אחד לשני. הייתה המון חופשיות, מרגלית נתנה לנו באמת להרגיש חופשיים ועצמאיים, וגם עם גבולות, וזהו.

קוראים לי אלכס מ-י'1. אני בפרויקט קהילתי שנועד לאתיופים ולוותיקים. זה אחרי הצהריים, זה עזרה בלימודים וב- - -

קודם נגיד שאתה ב-י'1 וזה מסלול טוב, נכון? זה גם טכנאי וגם בגרות, ואתה נמצא בתכנית שנקראת העצמת קהילה, לכל תלמיד בבית הספר, מהמצטיינים ועד המאותגרים להיות בהעצמת קהילה ובעצם להגיע מהמקום שלו למקום גבוה יותר.

זה עזרה במבחנים- - -

אתה רוצה לספר באיזה מקצועות?

באנגלית והיסטוריה.

אתה משתתף באנגלית והיסטוריה ומתמטיקה בשעות אחר הצהריים.

זו השנה הרביעית של אלכס בפרויקט.

כל הכבוד, אלכס.

אני רוני אני לומדת בכיתה י"א בבית הספר. רציתי להמשיך את הדברים של נאור ולספר לכם שכבר מכיתה י"א כל פעילות ההכנה לצבא היא מאוד מאוד אינטנסיבית, היינו בגדנ"ע, היו לנו חוץ מהגדנ"ע סדנאות הכנה לצה"ל, היה לנו את יום החילות שהשתתפנו בו, היו לנו הרצאות עם מפקדים בכירים ובאמת אנחנו מרגישים שאנחנו ממש ממש מוכנים וזה עוטף אותנו ויש את המורות חיילות שמסתובבות בבית הספר ונמצאות כאן לכל השאלות שלנו, הן גם נכנסות לשיעורים יחד עם היועצת ועם כל האנשים שאחראים על ההכנה ומספרים לנו איך יהיה בצו ראשון, הם מכינים אותנו, מה אנחנו רוצים לעשות. אני יודעת שכל החברים, לפחות בשכבה שלי, ממש רגועים בזכות כל התכנית הזאת, משהו שלא היה לנו לפני שהתחלנו את השנה. אלה שקיבלו צו ראשון בחופש היו נורא לחוצים, עכשיו הכול הרבה יותר רגוע.

רוני גם מתנדבת בכנפיים של קרמבו. זו תנועת נוער לילדים ללקויות, חריגים.

שלום, אנחנו לומדות בכיתה ח', קוראים לי עינת בן דוד.

ואני אניטה.

ואנחנו לומדות בתכנית שנקראת קול התקווה, אנחנו לומדות ספרות בדרך שונה מהכיתה, באמצעות מכשיר MP4.

מקליטים לנו את הסיפורים מספר הלימוד ואנחנו שומעות את הסיפור ב-MP4 . בשיטה הזאת אנחנו מבינות טוב יותר את הסיפור. השמיעה עוזרת לנו. יש ערוץ קלט נוסף.

אנחנו מקשיבות לסיפור, מסמנות מלים לא ברורות ומחפשות את הפירוש במילון. אנחנו עובדות על דפי עבודה, על הסיפור, השיטה עוזרת לנו להגדיל את אוצר המלים.

אנחנו נבחנות על כל הסיפורים, הציונים שלנו השתפרו, אנחנו נהנות ללמוד בקבוצה קטנה, היחס אישי, האווירה בחדר שונה, אנחנו יושבות על פופים ויש הרגשה של בית.

התכנית הזאת היא תכנית מיוחדת, אם יהיה זמן תוכלו לראות את החדר. הבנות לומדות באמצעות MP4, כל מקצועות הלימוד, במקרה שלהם זה ספרות, אבל יש מקצועות אחרים, מקליטים להם את כל חומר הלימוד לתוך ה-MP3 והם לומדים באמצעות שמיעה והם לא צריכים לכתוב או לקרוא כי זה מקשה עליהם ואז הם מגיעים לציונים מאוד מאוד גבוהים. תודה.

אני יולי מ-ח'2. במסגרת תכנית אורט טוב, התנדבות בקהילה כדרך חיים, החלטנו, חברי כיתה ח'2, להקים גינה אקולוגית ביחד עם בית הקשיש. התכנית משולבת בצעירים ברוחם, גמלאים וצעירים לעבוד ביחד וליצור קשר מאחד באמצעות הגינה המשולבת בבית ספרנו ובבית הקשיש.

אני דורין כהן מכיתה ח'2. לאחר מספר חודשים של תכנונים התחלנו בקשר ראשוני עם הגמלאים שבבית הקשיש ועם הגמלאים במרכז היום ביקנעם. הפעילות שילבה יצירות, הכנת לפעילות אקולוגית, ייצור בקבוקים לפרחים, הכנת הגינה בבית הקשיש והקמתה של הגינה בבית ספרנו. לאחרונה הקמנו מערכת השקיה ממוחשבת יחד עם הגמלאים ואף מכרנו את התוצרים בבית הספר כתרומה לבית הקשיש ואיסוף כספים למען ה- - -

אין ספק שתכנית זו הינה תכנית מאחדת בינינו לבין האוכלוסייה המבוגרת המביאה משב רוח רענן לכיתה ולבית ספרנו.

יפה. הוקמה גינה אקולוגית, גם בבית הספר וגם בבית הקשיש והתוצרת שהם מגדלים שם נמכרת והכסף חוזר לפעילות. זה מאוד יפה.

היי, אני קרן מכיתה י'4 ואני אציג את המחויבות האישית והבגרות האחרת. בשכבת י' תלמידים מתנדבים במקומות שונים ומגוונים בתוך בית הספר ומחוץ לו, כגון תנועות נוער, מגן דוד אדום, חונכות ומש"צים (מדריכים צעירים). התרומה היא כפולה, לנו, כתלמידים, אנחנו מקבלים אחריות אישית, ערך הנתינה, קבלת השונה, לדעת לקבל ולא רק לתת, ארגון זמן, שילוב עומס בלימודים עם התרומה לחברה, וכמובן גם לגופים השונים שבהם אנחנו מתנדבים יש תרומה. יש קבוצה גדולה מאוד של בערך 90 תלמידים שמעוניינים לסיים את הלימודים עם תעודה נוספת, תעודה ערכית, שנקראת תעודת בגרות חברתית. נחשפנו לתעודה הזאת על ידי מצגת אותה הציגה אוולין שמרכזת את הנושא. אנחנו יודעים שכדי לזכות בתעודה הזאת אנחנו מתבקשים להרחיב את המחויבות האישית עד לסוף כיתה י"ב, לעבור הכשרה מקצועית, כל אחד בתחום בו הוא מתנדב ולהגיש עבודה שהיא בעצם יומן מסע. אנחנו, התלמידים, רואים בהתנדבות ובערך הנתינה כחשובים לנו כאזרחי המחר, לכן אנחנו מעוניינים להצטיין לא רק בתחום הלימודי אלא גם בתחום הערכי. העומס הוא רב ולא תמיד קל להתנדב, אבל העובדה שכל כך הרבה ילדים מעוניינים להמשיך במחויבות האישית גם בשנים הבאות מראה כמה שהתלמידים מושפעים לטובה מהמחויבות האישית וכמה שערך הנתינה חזק אצלם בזכות הפרויקט. אני חושבת שנוער ערכי הופך בעתיד לאזרח ערכי שתורם ואכפתי למתרחש במדינה ומעורב בכל מסגרת בה הוא נמצא. המחויבות האישית היא יותר מסתם פרויקט, זוהי דרך חיים, זאת הדרך שלנו להתפתח חברתית, כי אנחנו אזרחי המחר. אם הנוער כיום יגדל על ערכי הנתינה, בעתיד אנחנו נתפתח להיות דור ערכי ותורם שינהיג את המדינה להישגים, מעורבות חברתית ורגישות חברתית.

אני נוף וזאת סיוון ואנחנו נדבר על תכנית של הדיבייט. דיבייט זה שיג ושיח שלאחרונה לפי האקדמיה נקרא מעמת. יש שתי קבוצות, אחת קואליציה, אחת אופוזיציה, מביאים להם נושא מסוים והן צריכות, כל אחת, לשכנע שהעמדה שלהם הכי טובה. יש שופטים שהם מחליטים מי שכנע יותר טוב וככה הם מנצחים פשוט.

מה זה דורש מכם?

ומי בדרך כלל מנצח, הקואליציה או האופוזיציה?

רגע, לא יכול להיות שתי עמדות שוות ברמתן? למה צריך להכריע שאחת יותר טובה מהשנייה?

זה לא יכול להיות.

זאת הקבלה, זאת ההכלה, יש עמדות ויכולים לקבל גם את זאת וגם את זאת.

העיקר התהליך, אתה אומר.

העיקר התהליך.

נכון, אז אנחנו לא מתייחסים לזה בתור משחק מי מנצח ומי מפסיד, אנחנו לוקחים את זה איתנו להמשך.

אנחנו מכינים טיעונים לפי סדר מסוים, אנחנו מציגים את הכול מול השופטים ומול הקבוצה שנגדנו. הדיבייט בעצם תורם לנו המון, הוא גורם לנו לדעת איך לדבר מול קהל, איך להציג דברים בצורה הרבה יותר טובה ממה שחשבנו, לי לפחות אני יודעת שזה תורם להכין טיעונים, פעם היה לי קשה לסכם עמוד, היום בשבילנו לסכם שני עמודים זה יחסית מאוד קל. אנחנו יודעים על מה לדבר בצורה תמציתית ואיך לגעת לשופטים יותר וזהו.

מה שחשוב, יש לנו כאן באמת אוסף של בני נוער לתפארת מדינת ישראל, פשוט ככה, ממגוון מאוד מאוד רחב, הצעירים יותר החליטו לכתוב את הדברים, כי הם התביישו יותר, וזה בסדר, הגדולים מדברים כבר ממקום של יותר ביטחון.

עדה, הצלחתם להעביר את המסרים בצורה נפלאה ונהדרת.

זהו.

כל הכבוד, תודה רבה.

אלכס, אני רוצה משפט להוסיף. בית הספר הזה הוא מקום שמוביל בטכנולוגיה ובמדעים ובאמת החבר'ה מגיעים לטכניון ולמוסדות אחרים. כשליש לומדים פה במגמה למדעי החברה ואם חלילה וחס ההצעה ההזויה של ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) תתקבל, זו תהיה בכייה לדורות, על הבונוסים. אז אני מברך אותך באמת על- - -

הדיבייט שייך למדעי החברה.

עליכם זה בטוח לא ייפול, תאמינו לי.

אסור שזה יקרה. אסור שזה יקרה, הדרת המקצועות האלה.

תודה רבה שהייתם איתנו.

סיכום הישיבה

העניין של החברה והרווחה וגם כמובן העניין של ההישגים, שבסופו של דבר על זה, כמה שאנחנו מנסים להתעלם מזה, כולנו נבחנים, נבחנים על הישגים, בסופו של דבר אתה פותח כל פעם עיתון ויש פרסום של כל אותם מקומות בארץ, לאיפה כל אחד הגיע, ולהגיע ל-74% בהישגים בבגרויות וקרוב ל-80% בגיוס לצה"ל זה, אני חושב, דבר מאוד משמעותי וזו לא בושה לקחת דוגמה ממך לערים אחרות. זה בהיבט הזה.

כמו שראינו, יש כמה סוגיות שיכול להיות שסיוע שלנו איכשהו יעזור לכם, אם זה בהיבט של הכניסה בשנה הבאה לצו הרחבה חובה ל-י"ב, זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו נוציא מכתב למשרד החינוך עם בקשה להענקת סמל למרכז המדעי שביקרנו, עם הגברת שמאוד התלהבה מהמקום- - -

היא כבר 30 שנה אותה דבר.

וגם כמובן כבוגר אורט וכמישהו שמאז ומתמיד ראה לנכון את החיזוק של המערכת הטכנולוגית בישראל, זה גם כן דבר חשוב שנמשיך לפתח. בקשר לסוגיה של הבגרויות, רומן היה אצלי בישיבה בוועדת החינוך, על פי בקשתו גם כמובן עשינו את הישיבה, אני יודע שהאחוזים הגדולים מאוד של תלמידים נמצאים במגמות שיש להן קשר למדעי הרוח ואני יכול להבטיח לך שלא תהיה שום החלטה, לא של ור"ה, בלי אישור של שר החינוך. אני שוחחתי עם שר החינוך על כל הסוגיה של הבונוסים, בסופו של דבר אותן ההמלצות יהיו על השולחן של שר החינוך וכמובן גם על שולחנה של ועדת החינוך ואני אקבל החלטות בהתאם למה שבאמת התלמידים צריכים ולא האוניברסיטאות. אני פחות מתעסק ברצון של האוניברסיטאות, הם יודעים לנהל את עצמם לפעמים טוב, לפעמים פחות טוב, אבל מה שחשוב לנו זה התלמידים ויכולת ההתפתחות שלהם במערכת החינוך ועל זה אנחנו נתעקש.

כמובן שאם נצליח במסגרת של כניסתכם להרחבת חינוך חובה גם להוסיף את אותו תקן שאתם מבקשים, זה יהיה דבר משמעותי נוסף שייצא מהביקור הזה.

שוב אני חוזר על כך שהיה חשוב שוועדת החינוך תבקר כאן, כמו שאמרתי, מצבכם אפילו יותר מצוין ממה שאנחנו רואים במקומות אחרים וזה מגיע מעבודה קשה, גם של ראש העיר, כמובן גם של המועצה שלו ואין ספק שכל מי שעובד בתחום החינוך, גם של מחלקת החינוך של העירייה וגם משרד החינוך וגם סגל ההוראה וכל מי שנמצא בתחום שאני תמיד התייחסתי לזה כשליחות ולא כדבר שאנשים עלולים למצוא את עצמם מיליונרים, בוא נגיד ככה, כי אם מתייחסים לזה באמת כשליחות ומתייחסים לזה כמשהו שבן אדם רשם לעצמו כמטרת חיים לתרום לחברה ולתרום לפיתוח הערכי של מדינת ישראל, אז בסופו של דבר רואים גם תוצאות בפועל בתוך המערכת.

אז ברכות לכולכם, ברכות והצלחה לילדים שלומדים אצלכם במערכות, בבגרויות, פסיכומטרי, מה שהם הולכים לעבור בחודשים הקרובים ושניפגש רק בישיבות חגיגיות מסוג זה כאשר אנחנו דנים באמת על ההשקעה המוצלחת כאן במערכת החינוך.

תודה. אני גם מאוד רוצה, בשם כולנו, להודות לך, כיושב ראש הוועדה ולצוות שהגיע, על זה שמצאתם זמן לבקר ביישובים, שאתם בכלל עושים את הסיורים האלה, וביקנעם. אנחנו תמיד רצינו להראות מודל של שיתופי פעולה, אני קורא לזה, וזה אולי המסר שאפשר להעביר גם לאחרים, כשעובדים בשיתוף פעולה, גם משרד החינוך, גם העירייה, גם אנשי החינוך ואגף החינוך וחברי מועצת העיר, אז אתה מקבל תוצאה הרבה יותר טובה, אפילו עם פחות תקציבים ממה שמוזרם ומושקע בהרבה יישובים אחרים. רצינו גם להראות, אולי לך, כי אתה הרי יושב כל יום ודן בנושאי חינוך, שהחשיבה צריכה להיות חשיבה לכל התלמידים וזה לא חשוב מה המצב הסוציו האקונומי, או המצב החינוכי בכלל שלהם, ופה אתה ראית מה אנחנו משקיעים, מצד אחד במצוינות ואנחנו משקיעים במצוינות ואנחנו משקיעים גם באותם תלמידים שמתקשים, אני קורא לזה, ומה אנחנו עושים בשביל לעזור להם. אולי זה ההישג הכי גדול. גם שמת לב, בכל הביקור, דיברו יותר על ערכים ועל נתינה מאשר על כמה אנחנו רוצים בגרות בעוד עשר שנים, או כמה אנחנו רוצים אנשי אקדמיה, אלא זה בא מעצמו, ברגע שמחנכים לערכים הפדגוגיה וההישגים החינוכיים מגיעים מעצמם.

אני מאוד שמח גם שראית רצף חינוכי, אפשר להגיד, השקעה מהגיל הרך. אני עוד פעם חוזר על זה, כל הזמן, מה שמשקיעים בילדים בגיל 3 ואפילו בגיל שנה, אתה פחות משקיע בכיתה י"א ו-י"ב וזה מה שהממשלה, ובטח אתה, כיושב ראש ועדה, צריכים להוביל. כל מה שניתן להשקיע, אנא השקיעו אותו בגיל הרך. בגלל זה גם העברתי את המסר שכן כדאי להחזיר לפריפריה את הנושא של החינוך מגיל 0 או מגיל שנה.

הדבר הנוסף שמאוד חשוב להדגיש אותו הוא שהממשלה או שהמדינה גם תחזק את אותן אוכלוסיות שצריכות עזרה. אתה ביקרת בבית ספר דתי ששם במקרה היה היום כנס בטבריה ולא היו כולם, אבל אתה ראית ילדים עולים, מה השאיפה של כל אחד. תשמע, אותי זה ריגש. זה שרוצה להיות מדען, זה שרוצה להיות אסטרונאוט אפילו. תשמע, בזה שהוא חושב זה כבר אומר שהוא לא חושב על משהו אחר, הוא שואף למשהו הרבה הרבה יותר רחוק מאשר אנחנו חושבים עליו, ואני אומר שלילדים האלה צריך למלא את השאיפה שלהם ולעזור להם, כי יש להם מוטיבציה, לא לשבור אותם באמצע.

אני מאוד שמח שראית את כל הדברים האלה וההתרשמות שלך. אני מאחל לך המון הצלחה מחר במגרש הכדורגל ובאח הגדול, אני חושב שההצעה הזאת להעניש את אותם אנשים שיכולים להביא אסון במגרש ולעשות סדר גם בריאליטי זה גם חלק מהחינוך שלנו, ובאמת תודה בשם כולנו.

תודה.

ואנחנו רוצים להעניק לך מזכרת, שי, לרגל האירוע.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>