PAGE
28
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, כ"א באדר התשע"ב (15 במרץ 2012), שעה 11:00

<סיור במוסדות חינוך בקרית שמונה>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר

>
יעקב שבות - מפקח כולל, מחוז צפון, משרד החינוך

יעל ברם - מפקחת חנ"מ, מחוז צפון, משרד החינוך

רותי קלוורי - מנהלת מתי"א, משרד החינוך

יוסי קורן - יו"ר הסתדרות המורים

נסים מלכה - ראש עיריית קרית שמונה

בוריס סליגובסקי - סגן ראש עיריית קרית שמונה

יגאל בוזגלו - סגן ראש העיר, קריית שמונה

אלי כהן - מנכ"ל עיריית קרית שמונה

מיכאל יעקובי - מנהל השירות הפסיכולוגי

תמי לוי - מנהלת אגף החינוך, עיריית קרית שמונה

דוד שבת - מנהל רווחה חינוכית

אריאל בר יוסף - יועץ משפטי, עיריית קרית שמונה

יפעת שאשא ביטון - חברת מועצת העיר הממונה על החינוך

כפיר מעוז - מתכלל עירוני, החברה למתנ"סים

שמעון שבח - רל"ש

אילנה מויאל - מנהלת ביה"ס עוזיאל, קרית שמונה

שרה שוורץ - מנהלת בי"ס קורצ'אק צומח

שרונה מרציאנו - מנהלת בי"ס יצחק הנשיא

חניתה מעוז - מנהלת חט"ב דנציגר

נפתלי קראוס - מנהל האולפנים בקרית שמונה

איתן סטיסברג - מנהל המתמיד

אמיר גולדשטיין - מנהל ביה"ס דנציגר

משה כהן - מנהל ממ"ד רמב"ם

לאה ארליך - מנהלת בי"ס תל חי

שרית אוחנה - מנהלת בי"ס המגינים

מאירה שנק - מנהלת ברנקו וייס

אורנה קונקול - מנהלת ביה"ס רננים

צור ישראל - ראש ועד הורי בית ספר רננים

אילנה הרמן רואש - מנהלת תחום גיל רך בעמותת יעדים לצפון, קרן רש"י

רחל - מנהלת היחידה להתפתחות הילד

לילך סויסה - מנהלת המרכז לגיל הרך

מרינה גוסקין - עוזרת של ח"כ מילר

טליה אברבוך - יועצת של ח"כ מילר

יהודית גידלי

רבקה וידר

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במוסדות חינוך בקרית שמונה>

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבת ועדת חינוך כאן בקרית שמונה. לאחר אותם דיונים שהיו בוועדה קיבלתי פנייה גם מראש העיר וגם מסגנו, בוריס, בקשה לביקור בקרית שמונה וכמובן שנענינו. אמנם היה לנו שבוע לא פשוט בדרום הארץ, אבל ראינו לנכון ושיש חשיבות לתת מענה גם בדרום וגם בצפון ואכן אנחנו כאן ותודה רבה על ההזמנה. אנחנו נעשה כאן סיורים בכמה מוסדות חינוך ואני מאמין שגם נוכל בדרך כזו או אחרת לסייע. כמו שניסינו גם בעבר, כך גם היום. אז תודה רבה.

קודם כל לפני שנתחיל, ברשותך, יושב ראש הוועדה, נכיר את האנשים שיושבים סביב השולחן כדי שנדע מי היום הצטרפו אלינו לדיון ולביקור של הוועדה.

(סבב היכרות).

אז שוב, אני מקדם בברכה את יושב ראש הוועדה בוועדת החינוך בקרית שמונה, ואומר לזכותם ולזכות היושב ראש שהדיון שהיה בכנסת לפני כשנה וחצי, ישיבה שביקשנו בנושא המתנ"סים והתכנסה ישיבת ועדת החינוך שבה דנו, כשפרצה ההחלטה לסגור את המתנ"סים בקרית שמונה ובאנו לוועדה כדי לקבל את התמיכה והסיוע של הוועדה, באמת מאז אפשר לומר רק העסק התקדם בצורה יפה. זה הביא להחלטת ממשלה, אותה החלטה ידועה, להעביר סכום כסף לטובת המתנ"סים, 6 מיליון שקל. בית המשפט החליט על שלוש פעימות, פעימה ראשונה כבר הייתה, מיליון וחצי שקל שעברו ממשרד החינוך, אנחנו עכשיו נמצאים ממש לקראת הפעימה השנייה. אנחנו מקווים שתוך חודש או חודש וחצי נסיים את הפרשה עם המפרק והמתנ"סים יעברו לניהולה של עיריית קרית שמונה בשיתוף החברה למתנ"סים. זה מה שקורה ואני זוקף את זה לזכותך, אדוני, כי פעלת- - -

אני יכול להגיד לך שאם אתה אומר שנה וחצי, זה היה בין הישיבות הראשונות שלי בתור יושב ראש הוועדה.

נכון, בדיוק, היית ממש בחודש הראשון שלך.

אני יכול להגיד לך שהיום אנחנו שבוע אחרון לפני היציאה לפגרה של הכנסת ובמאי אני אמור להתחלף עם חברת הכנסת וילף. אמור, נראה מה יהיה, אבל אני חושב שאכן הצלחנו ככה במשך התקופה האחרונה לעשות שינויים רבים ואני שמח שאכן הדברים עזרו. לא תמיד זה עובד ככה.

היו שלוש ועדות, אלכס ניהל והוועדה האחרונה כאן שנתנה את התמיכה.

ואז קיבלנו הבטחה מהיושב ראש, ברגע שזה יסתיים הוא יגיע לביקור בקרית שמונה, ואכן ההבטחה קוימה ואנחנו היום יושבים כדי להציג את מערכת החינוך של קרית שמונה בפני הוועדה ויושב ראש הוועדה, כדי ללמוד על ה- - - יש לנו הרבה מה להראות, יש לנו הרבה הצלחות במערך החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ואת זה אנחנו רוצים להציג לך ממש בקצרה. אנחנו נשמע כמובן גם את מנהלי בתי הספר שיגידו כמה מלים בנושא, לחזק את הדברים שנאמרו בפתיחת דבריי, ובסיור אנחנו כבר נראה, באותם מקומות שנבקר הלכה למעשה, את אותן הצלחות.
החזון שלנו, של מערכת החינוך בקרית שמונה, שהיא שמה את התלמיד במרכז במטרה לספק לו חוויה לימודית חינוכית מעשירה ומאתגרת. זה מה שאנחנו עושים ואנחנו גם כמובן מלווים את זה בהישגים לימודיים, חינוך לערכים ודרך ארץ, עידוד למצוינות, טיפוח מנהיגות, יוזמה ומעורבות בקהילה. והכול כדי לאתר את הפוטנציאל הייחודי שטמון בכל ילד וכמובן שותפים לזה כל מי שמעורב במערכת החינוך, עיריית קרית שמונה, מנהלי בתי הספר, המורים, ההורים וכל מי שיש לו יד, והכול כדי להתאים את התכנית למאה ה-21.

החינוך מגיל 3 מופעל אצלכם?

כן, כל הזמן היה.

יש לנו במערכת החינוך 4,371 תלמידים, מגיל גן ועד כיתה י"ב. אנחנו רואים את החלוקה פרושה, יש לנו 3% בחינוך המיוחד, אפשר לראות שיש לנו 35 גנים שמהווים 21% ושלושה בתי ספר תיכוניים עם 1,650 תלמידים, שזה 28%, יש לנו שבעה בתי ספר יסודיים, ואנחנו רואים כבר את התיכוניים והיסודיים, פחות או יותר אלה אותם אחוזים של ילדים, החלוקה פחות או יותר שווה, כך אנחנו רואים גם שהשינויים במספר התלמידים בשנים מתש"ע ועד תשע"ב הם שינויים לא כל כך גדולים, אנחנו שומרים פחות או יותר על מספר התלמידים, כאשר אנחנו רואים את העלייה בגני הילדים. המשמעות של זה היא לא סתם, זו לא עלייה בגלל שיש לנו יותר ילודה, אלא הגענו למצב שהיום ההורים מה שנקרא מצביעים ברגליים. פעם היו לומדים בכל הקיבוצים בסביבה, ההורים חזרו למערכת, הם מאמינים במערכת, מאמינים בהצלחה של מערכת החינוך בקרית שמונה ומתחילים לחזור. אנחנו רואים את זה גם בתיכוניים, כבר בצעדים הראשונים, מה שהיה פעם בריחה של תלמידים מקרית שמונה החוצה, היום ההורים והתלמידים חוזרים, גם למערכת החינוך העל יסודית.

כמה תושבים יש בקרית שמונה?

24,500.

השנה התבשרנו גם שאחד מבתי הספר מקרית שמונה, אולפנית, זוכה לפרס החינוך הדתי הארצי וזה אחד הכיוונים. מנהל האולפנית יושב כאן ואנחנו היום נבקר באולפנית ונשמע בדיוק מה נעשה שם באולפנית ומדוע החליט משרד החינוך להעניק להם את פרס החינוך.

כמובן גם בנתוני הישגי הבגרות אנחנו בעלייה, אנחנו יכולים לראות את זה מתשס"ז האחוזים של זכאים לבגרות הולכים ועולים משנה לשנה. אם אנחנו פורשים את זה לפי בתי ספר, אפשר לראות גם בבתי הספר את העלייה בהישגי הבגרות, כשדנציגר ב-65% בתשע"א, וכבר 68%, ואנחנו מעריכים שבתשע"ב הגידול יהיה יותר. כך אנחנו רואים את זה גם בישיבות, באולפנית בתש"ע הייתה איזה ירידה שאנחנו נשמע מה הסיבה לכך, אבל פחות או יותר שומרים על האחוז הגבוה.

קראתי היום כתבה בעיתון 'ידיעות' שהולכים להוריד מקצועות בבגרות. מעבר למפעל הבגרות שאנחנו עושים, אנחנו גם עוסקים בנושא ערכים והתנדבות. עשינו ערב לפני שלושה שבועות בהיכל התרבות, יכולנו לראות את היופי של הכמות של מאות תלמידים שמשתתפים בהתנדבות ובתרומה לקהילה, עדות לכך השנה לפרס שר החינוך זכה תלמיד מצטיין ארצי, דין שושן מכיתה י"א בדנציגר.

כמובן גם בנושא שיעורי הגיוס. כפי שראית, היה פרסום בעיתון השנה שקרית שמונה נמצאת במקום 14 ארצי, באזור שלנו אנחנו נמצאים במקומות הראשונים. מבחינה זו גם בזה אנחנו עוסקים המון כדי להוביל לכך שהאנשים שלנו, הבחורים שלנו, הבוגרים שלנו יתגייסו יותר, גם יתגייסו יותר כגיוס כללי וגם להגיע יותר ליחידות קרביות. אנחנו יכולים לראות שביחס ארצי אנחנו נמצאים בממוצע טוב.

תראו גם נתונים בנושא הגיוס, אנחנו יכולים לראות את זה לפי חלוקה לבתי ספר, שהגיוס כמעט שואף ל-100% של מספר המתגייסים, כנ"ל לגבי בנות.

במתמיד 100%.

אמרתי שאנחנו שואפים ל-100% אצל כולם.

אצל הבנות אנחנו יכולים לראות, למשל במתמיד, 3.7%, השאר הולכות לשירות לאומי, אז זה לא נמצא בשקף הזה של הגיוס.

עכשיו נדבר על הדגשים בשנת הלימודים תשע"ב. אנחנו נכנסנו ומשתתפים, אני יודע שאתה גם מוביל את זה בפיילוט הארצי במשרד החינוך לבחירה מבוקרת, תהליך שינוי של בתי הספר היסודיים. אנחנו נמצאים בפיילוט הזה, עוסקים בזה. השבוע היה לנו מפגש בבית ספר רמב"ם ואחת המנחות אמרה שאני צריך להגיד לך תודה, כי אתה אחד מאלה שהובלת את זה להצלחה. תמי, את רוצה להגיד כמה מלים על זה?

אני אגיד שאנחנו כבר מתעסקים כמה שנים בחשיבה על פתיחת אזורי הרישום מהמקום של להורה ולילד לבחור איפה לחנך את הילד שלו. כמובן שהמלה מבוקרת היא לא במקרה שם, יהיה תהליך מאוד מוקפד, הרי לא נגדיל בית ספר אחד על חשבון בית ספר אחר, ולכן משרד החינוך העלה את הרעיון של ייחודיות והיום עזבנו קצת את הפן הטכני, איך יתבצע הרישום, אלא בתהליך של ייחודיות של בתי הספר, כשהדגש הוא על עיקרון פדגוגי. לא צבע לבית ספר, אלא הוראה אחרת, פדגוגיה אחרת, כשתמיד כמובן התדמית במרכז. איזה שהוא ייחוד לכל בית ספר, שתהיה גם טיפה שונות מבית ספר לבית ספר.

בקרית שמונה יש חטיבות ביניים?

כן.

אצלנו התיכונים הם שש שנתיים.

חטיבת ביניים וחטיבה עליונה ביחד.

לא חשבתם לאחד? לבטל את חטיבת הביניים?

זה מאוחד היום, הוא נמצא ביחד בתוך- - -

כי אנחנו בודקים עכשיו את האפשרות הזאת, בכמה מקומות כבר עשו את זה וזה די מצליח.

מה, לחזור למתכונת הישנה, א'-ח'?

מחשבות שהיו, כן, העניין שמבחינה פרקטית בתי הספר לא יכלו לקלוט.

מנהלי בתי הספר היסודיים, כולם בעד.

בכל הסיורים השאלה הזאת נשאלת, כי יש מקומות, למשל ברמת גן, שהחליטו לעשות את זה מזמן ואנחנו רוצים לבדוק איפה זה עובד- - -

התיכון אצלנו בנוי ייחודית, שהפרידו בעצם את החטיבות מהבחינה הזאת שיש את ז'-ח' ואחר כך ט'-י"ב לומדים בעצם במבנה אחר, כך שיש איזה שהיא חלוקה ומשמרים את הייחודיות של ז'-ח'.

יש שתי סוגיות שבעיניי צריך לבחון אותן, אחת, אני חושב שילדים שלומדים בבית ספר על יסודי שש שנתי זוכים לרמת הוראה גבוהה יותר ויותר מותאמת להם, בגדול, כי ההוראה בתיכון היא הוראה יותר מקצועית, יותר פרופסיונלית. ומצד שני, יש את בעיית הגיל, שילדים נחשפים כשהם עדיין בגיל ההתבגרות המוקדם לילדים גדולים יותר. יש לזה פתרונות, אנחנו מצאנו פתרון של ז'-ח' בבית נפרד, כמו שיפעת אמרה, כדי לצמצם את החשיפה לילדים גדולים יותר, וגם פדגוגית, אם יש לך בית ספר של הרבה ילדים, אתה יכול ליצור מסלול שמתאים לכל אחד מסוגי התלמידים, מה שלבתי ספר יסודיים יותר קשה לעשות. אז התשובה היא לא כן או לא, בעיניי התשובה היא שבונים את זה נכון וזה אפשרי.

מצוין. המורים שמלמדים כאן הם רובם מקרית שמונה?

רובם מקרית שמונה. יש גם מהסביבה.

חוץ מתל חי, יש פה מוסדות להכשרת מורים באזור?

יש באוהלו.

מה שמאוד חסר, שמכללת תל חי, אם תהיה לה תעודת הוראה, זה מאוד מאוד יעזור. כי במכללת תל חי אין את המסלול של תעודת הוראה.

על זה עשינו ישיבה. אני אגיד לכם, אם אתם מעוניינים, אנחנו פשוט יצאנו קצת מהמצגת, אבל בנושא הזה עשיתי ישיבה, לפני שבועיים-שלושה, על מכללות שהן מכללות אקדמיות אזוריות, לפתוח מסלולי הוראה. הסיכום כרגע שאפשר לעשות שיתוף פעולה עם המכללה להוראה והתעודה תהיה בעצם עם שני שמות, השם של המוסד, נגיד תל חי, פלוס השם של המכללה להוראה. למועצה להשכלה גבוהה אין שום בעיה, גם משרד החינוך, אנחנו גם דרשנו שזה יהיה בדחיפות. אני לא יודע אם יש פה נציגים של האקדמיה של תל חי, אבל אם כן, אם זה מעניין אותם- - -

יש שיתוף פעולה בין תל חי לאורנים. אני, ברשותך, אומר שמכללת תל חי היא המכללה הכי צפונית, הכי רחוקה, ראוי שיהיה בה מסלול לתעודת הוראה. קרית שמונה יכולה מאוד להיבנות מזה שיהיה בה מסלול לתעודת הוראה.

אין בעיה, אבל צריך לבנות את זה, כי הרי אתה מבין שהסגל והדיסציפלינות של הלימודים באקדמיה הם שונים לגמרי ממה שמלמדים היום בהוראה, אלה גם אנשים שונים. כל מי שהיום עובד במכללות להכשרת מורים אלה אנשי משרד החינוך, כל מי שבאקדמיה הם אנשים שקשורים למועצה להשכלה גבוהה. אבל אפשר לעשות את זה, רק השאלה אם יש רצון ופוטנציאל.

ואם יש לנו רווח, כאנשי חינוך, כמנהלי מוסדות. אם אנחנו בקרית שמונה כבר מחוברים למכללה, המינוף שלנו בקרית שמונה ושל החינוך שאנחנו מחוברים חיבור נוסף, שהסטודנטים האלה שלומדים היום חינוך ימשיכו בשנה השלישית והרביעית שלהם גם לעשות את הכשרת המורים ביישוב, אז אין ספק שזה פוטנציאל ל- - -

ברור. אני חושב שבאמת תדחפו את זה ויהיה לכם עוד תוספת של מורים שכבר יהיו כאן מתוך קרית שמונה, בלי לעבור דרך מקומות אחרים בארץ. בדרך כלל, כמו שאנחנו מכירים, בגלל החוסר באנשי הוראה וכו' מנסים למשוך אותם כבר בשלבים מתקדמים בלימודים ואז רק כמות קטנה בסופו של דבר חוזרת לעיר. אבל זה כבר עניין של המוסד האקדמי שהוא אוטונומי לכל דבר.

השנה, בשנת הלימודים הנוכחית העברנו את כל חטיבות הביניים והתיכונים לקרן רש"י, בניהולם, אנחנו די מרוצים בתהליך הזה. אני חושב שמנהלי בתי הספר והמורים מאוד מרוצים מהמעבר הזה ואני מקווה שגם ההישגים יהיו בהתאם.

פיתוח מרכז לגיל הרך, כמרכז העשרה וטיפוח, שפתחנו אותו בשנה שעברה. אנחנו כמובן נבקר שם במקום, נראה את הפעילות אז לא צריך להרחיב על זה עכשיו.

מעגלי עבודה בנושא המעברים, בהיבט לימודי, חברתי ורגשי. אולי איזה מנהל בית ספר מהיסודיים יגיד כמה מלים?

מתקיים תהליך שהתחיל כבר בשנה שעברה, של חיבור בין היסודי לתיכון. פתחנו השנה במעגל שנמשך משנה שעברה בחיבור של כל המקצועות הנלמדים, חיבור של מורים שמלמדים ביסודי ותיכון. נעשתה תכנית עבודה, נפגשנו שוב לפני כשבועיים בערך, בית ספר תל חי, על מנת להוציא לפועל את התכנית והמפגשים ממשיכים בתוך בתי הספר ובין הרכזים, כשבעצם המטרה היא שהחיבור יהיה יעיל ואחיד בין כל בתי הספר כשבינתיים, כשהחטיבה עדיין לא בבית ספר יסודי, החיבור יהיה נכון, המעבר של התלמידים יהיה בצורה טובה ויעילה.

החלק הזה של מעגלי עבודה בעצם עושה את החיבור של החלקים השונים במערכת. אם אנחנו נצרף לזה את האקדמיה במקום הזה של הכשרת מורים, אני חושבת שזה יהיה החלק הנוסף מלמעלה.

כן, ואל תשכחו שאת ההתנסות שלהם בדרך כלל הם עושים בבתי הספר הקרובים למקום המגורים. זאת אומרת אם הם לומדים במקום אחר, הם עושים את זה שם.

בכלל את כל הסטאג' שלהם הם עושים במערכת החינוך.

אני אוסיף עוד משפט בנושא מעגלי עבודה, אנחנו עושים שלוש פעמים בשנה 'עיר לומדת'. בימי שישי, כשזה חדר מורים לומד. שלוש פעמים בשנה כל העיר, כל מערכת החינוך, מורים, מנהלים, פיקוח, משרד החינוך, מדריכים, שירות פסיכולוגי, יועצים, נפגשים בבית ספר מסוים ועובדים סביב מעגלי העבודה, כל מורות האנגלית יושבות יחד, כל היועצים יושבים יחד, גננות חובה עם מורות א', ומדברים על תהליך המעבר, הן בהיבט הלימודי, הרגשי והחברתי.

יש תמריץ למורים כאן בקרית שמונה, מבחינת המדינה?

לא, למורים ותיקים יש קידום והשתתפות ב- - - למורים החדשים אין את זה.

אבל יש תמריץ לאזרחי קרית שמונה.

כן, אבל הטבת מס למשכורת שמקבל מורה מתחיל, אני מבין שהם אפילו לא מגיעים לדרגת מס.

הנה, יושב ראש הסתדרות המורים פה.

תשמע, יש בזה אבסורד, ואני מברך אותך שהגעת לפה, שאם ידוע לך, כל הזמן קרית שמונה הייתה מהראשונים באזור התמריצים, מאחר והמדינה הרחיבה לעוד ערים כמו טבריה, עכו, אז המכלול גדל והתקציבים התפרשו יותר ואז יצא השצף של הסיעה של הערבים שטענו שכאילו זה קיפוח ואז בית המשפט פסק שכל המורים שעד שנת 2000, הם נשארים בתוך העסק הזה, והמורים החדשים כרגע לא בתוך התמריצים. פה יצרו איזה שהוא עוול, שבעצם יש לנו מורים חדשים בקרית שמונה, שזה היסוד של הכניסה לתמריצים, וההרחבה הזאת לקחה עוד תקציבים ואז נכנסו לבעיה. אני חושב שזה אבסורד, בלי בכיינות, אבל זה יישוב ספר אמיתי, זה מקום שהיה צריך להיות בו תמריצים והמורים החדשים שלנו לא יכולים להיכלל בתחום הזה בעקבות הבג"צ של הערבים.

במסגרת שיתוף הפעולה שאנחנו עושים בהרבה תחומים עם מכללת תל חי וקרית שמונה, אז גם תחום נוסף שהכנסנו אותו השנה, לימוד אנגלית בשיתוף מכללת תל חי ועם תקציב של הרווחה החינוכית במשרד החינוך, וזה מצליח מאוד וגם רואים את התוצאות הטובות של שיתוף הפעולה הזה בלימוד אנגלית.

אנחנו רוצים השנה לשדרג את מוזיאון קרית שמונה. אנחנו מתחילים לתעד את כל סיפורי המייסדים של העיר, מבחינת העיר הנגלית לעין. נכנסו לזה גם משרד ראש הממשלה, יד בן צבי יחד עם בית ספר דנציגר, שהם מובילים את זה והייתי רוצה שאמיר יגיד כמה משפטים על זה.

אנחנו חושבים שהתלמידים בקרית שמונה צריכים לגדול עם גאווה מאוד מאוד גדולה על דור המייסדים שייסד את המקום הזה, אנחנו חושבים שבהיסטוריוגרפיה הישראלית מדברים הרבה על העלייה הראשונה, העלייה השנייה והעלייה השלישית והדור שהקים בשנות ה-50 בעלייה הגדולה את הגליל והנגב ואת כל העיירות בעצם לא קיבל שום הוקרה. הרעיון הוא שהילדים הולכים היום לבתים של הוותיקים בעיר, מראיינים אותם, מתעדים אותם, סורקים תמונות שלהם ויחד אנחנו בתהליך כשהמטרה לבנות פה מוזיאון שיבקרו בו אנשים מכל הארץ וישמעו את הסיפור של קרית שמונה מתוך סיפור של גאווה על עיר שיצרה שורשים בתוך הגליל, למרות כל התנאים הקשים, הביטחוניים, המרחק הגיאוגרפי והקשיים הכלכליים, ליצור איזה שהוא סיפור של גאווה מקומית, גם לקרית שמונה וגם לכל מי שהיה חלק מהעלייה הגדולה למדינת ישראל.

יפה.

פרויקט נוסף שהתחלנו אותו בקרית שמונה זה עיר שרה ומנגנת. מעבר למה שנעשה במערכת הלימודים, אנחנו רוצים לפתח את הנושא של השירה ושל הנגינה ולכך משרד החינוך במחוז הצפון הקצה 58 שעות.

זאת אומרת אתם בפיילוט של משרד החינוך בעניין של לימודי המוזיקה.

זה לא פיילוט, זו יוזמה שלנו.

לא, יש 33, משהו כזה, ערים שנמצאות בתוך הפרויקט של משרד החינוך, על תוספת בעניין של כלי נגינה.

אנחנו לא. זו יוזמה עירונית.

זו יוזמה עירונית, קיבלנו שעות מחוז בשביל לקיים אותה.

אנחנו לא בפיילוט, נשמח מאוד להיות בפיילוט. לא ידענו על זה בכלל.

מי ממשרד החינוך כאן? אתם יודעים על מה אני מדבר, נכון?

פה זה לא בפיילוט, אלה שעות שקיבלו במיוחד לטובת ה- - -

והם יכולים להיכנס לזה?

אפשר לבדוק.

בסדר. אם אתם רוצים, אתם בפנים.

אז אנחנו בפנים.

אתם תהיו בפנים. המלצה תהיה, השר יתחשב בהמלצתנו.

בשנה שעברה השר לביטחון פנים הכניס את קרית שמונה לפרויקט של עיר ללא אלימות. אחרי כל כך הרבה בקשות ותחינות סוף סוף השר נענה בהשפעה של דר' בוריס שהשר יכניס גם את קרית שמונה, נכנסנו, התחלנו השנה, עשינו כבר את ההשקה של תחילת התכנית, זה ברור שזה יתרום לנו. אותו דבר גם תכנית הלאומית לטיפול בילדים ונוער בסיכון ומצוקה, גם זה אחרי הרבה זמן שאנחנו מבקשים להיות בתוכה, סוף סוף נענה שר הרווחה, בהחלטת ממשלה שהוא הביא הוא הכניס גם את קרית שמונה בתוך זה, באשכול 5. אנחנו היינו כל הזמן באשכול 5 אז לא נכנסנו לתכנית, הוא במיוחד הכניס את קרית שמונה ואנחנו השנה נכנסים גם לתכנית הזאת, שהיא חשובה לנו כעיר.

בשעה טובה בית ספר רננים גם כן נכנס לתכנית הלאומית לתקשוב של בתי ספר, כל בתי הספר נכנסו לתכנית. בית ספר רננים זה בית ספר לחינוך מיוחד, גם הוא נכנס לתכנית ואתמול חילקנו את המחשבים למורים וראינו שכבר הכול מותקן בכיתות, הלוחות החכמים, כל מה שצריך כדי שבית הספר גם לחינוך מיוחד יוכל להשתלב בתכנית.

אותו דבר בית ספר ברנקו וייס.

בית הספר קיים זו שנה עשירית בעיר ביוזמה של הרשות ביחד עם משרד החינוך ומכון ברנקו וייס. בית הספר קולט אליו תלמידים שלא מצאו את עצמם במסגרות התיכוניות בעיר ומחוץ לעיר. כיום מגיעים לבית הספר תלמידים מכל האזור, מכל המועצות בסביבה, ממועצה אזורית מבואות חרמון עד למושבים הדרומיים שלה, לאזור אמנון, ומההר כולל ראש פינה, חצור, עד למעלה למטולה וגליל עליון. המטרה של בית הספר באמת להכניס את התלמידים גם מבחינה התנהגותית וגם מבחינה לימודית, להוביל אותם לבגרויות. כ-30% מתלמידי בית הספר בשנה שעברה יצאו עם בגרות מלאה והיתר נמצאים מעל 10 יחידות בגרות באיזה שהוא מסלול והעדות החזקה ביותר היא בנתוני הגיוס של בני הנוער והליכה ליחידות הקרביות יותר מבחינת הלוחמה. בית הספר מונה היום 100 תלמידים.

והם נכנסו השנה לעוז לתמורה.

אני רוצה לומר שבית ספר רננים קולט תלמידים מכמעט 32 יישובים, ערבים, דרוזים, יהודים, כולם לומדים במסגרת אחת.

המתנ"סים – כמו שפתחתי ואמרנו שרשת המתנ"סים בעיר עכשיו נמצאת בסיום הליך הפירוק, הסדר הנושים אושר בבית המשפט, אנחנו הולכים בשלבים עכשיו, אנחנו נמצאים בשלב השני, אני מקווה שעד פסח נגמור את כל השלבים. בעיר פועל עד אז, ומאז לא שהפסקנו את הפעילות, עובד שמתכלל את כל הפעילות מטעם החברה למתנ"סים כדי להכין את זה לקראת הפעלת הרשת מחדש. וכמובן יש לנו את יחידת הנוער העירונית שהיא כבר פעילה, יש לנו את מחלקת הספורט שכבר פעילה, יש לנו את תכנית 'מוטב יחדיו' שכבר פעלה וארגון המגזר השלישי שפועלים יחד.

טוב, לפחות קבוצת הכדורגל שלכם הצליחה לא רע.

העניין הוא לא רק קבוצת הכדורגל, יש לנו בית ספר לכדורגל בעיר, משתתפים שם 500 ילדים- - -

בתור אהוד בית"ר אני רק יכול לקנא, עם המצב של הקבוצה.

בכמה מלים, העניין זה להכין היום את התשתית לקראת הפתיחה מחדש של הרשת עוד מעט. בעצם כל תחומי הפעילות פועלים היום, יש היום שני מבנים שעדיין לא עובדים אבל הפעילות מתקיימת במקומות אחרים.

פעילות קיימת במבנים סגורים.

תיכף ראש העיר יציג את פעילות יחידת הנוער ונוכל גם להתרשם מהדברים שקורים.

יש לנו גם קשר, אנחנו עובדים היום עם כל 15 הרשויות, ואנחנו עוסקים היום, כל 15 הרשויות של גליל מזרחי, בכל מה שקשור גם בנושא החינוך, גם נושא תרבות, ביחד פעילות משותפת, ובנוסף לזה יש לנו גם פעילות נוספת שאנחנו עושים אותה יחד עם מועצה אזורית גליל עליון.

יחידת הנוער, בבקשה.

אנחנו יכולים לראות כאן את העלייה. יחידת הנוער עובדת במתכונת הזאת בשיתוף קרן רש"י יעדים לצפון, יחד עם מגבית קנדה, בהובלה של העירייה בשנתיים האחרונות. אנחנו יכולים לראות את ההישגים, גם ב-2010-11, גם ב-2011-12. יש לנו עלייה מתמדת בבני הנוער הפעילים. אנחנו יכולים לראות את כל התחומים שעובדים, מתנועות הנוער שזה משהו שאנחנו מאוד משקיעים בו, ואם אנחנו מדברים על מה חסר לנו, אז זו באמת התייחסות ממשלתית לעניין של תנועות הנוער כאן בעיר, כי כל התקצוב מגיע מהתקציב העירוני.

בכל הארץ אין התייחסות.

אני יודע לדבר על עצמנו, אבל זה משהו שהוא קריטי ואנחנו משקיעים היום הרבה מהתקציב העירוני בתנועות הנוער. ארגוני הנוער השונים, המגזר השלישי, מעמותות דרך ארגונים אחרים, מועצות נוער, שבכוונה זה מועצות ולא מועצת נוער, כי יש גם מועצות בית ספריות וגם מועצת נוער עירונית. התנדבות, ראש העיר דיבר קודם על העניין של ההתנדבות, זה שיתוף פעולה בין הפורמלי לבלתי פורמלי והעניין של הטיפול, שאנחנו מאוד שמחים לראות את העלייה, בדרך כלל אומרים שרוצים לראות ירידה בעניין של הטיפול, אבל אנחנו יודעים שיש צורך ואנחנו שמחים שבני הנוער היום חשופים למענים שיש ויודעים לצרוך אותו.

איזה תנועות יש פה?

יש כאן את הצופים, את בני עקיבא ואת הנוער העובד ותנועת נוער מקומית מאוד גדולה. בקיצור, כל התקציב של תנועות הנוער ברמת הפעילות, אני לא מדבר על קומונר כזה או אחר, או שי"נשי"נים שמגיעים, שגם שם אנחנו משתתפים, כל המימון של הפעילות הוא מהתקציב העירוני.

אבל תנועות הנוער, כמו שאמרת, בני עקיבא, צופים, נוער עובד, מקבלים תקצוב ממשרד החינוך.

הם מממנים את המטות שלהם, לא מגיע כמעט תקציב לעיר, גם המבנים, גם הסבסוד של הפעילות, זה תקציב עירוני.

אבל היות ששמנו בעדיפות את הנושא של הנוער, לכן גם עיריית קרית שמונה לקחה נתח מהתקציב שלה ושמה במקום הזה. לכן זו סיבה שאנחנו רואים את התוצאות גם בגיוס, רואים את התוצאות ב- - - זה משפיע על כל מה שקורה בעיר.

כולל שיפוץ, בשנה האחרונה כל המבנים שופצו והוקצו מבנים חדשים.

יחידות הנוער, זה כל מיני שותפויות. דיברתי קודם על ארגונים, אז יש לנו גם עמותת תפוח ומרכז ידע לחינוך טכנולוגי ותיאטרון, 'מוטב יחדיו' דיברנו, על עבודה בשכונות. בכלל כל התפיסה היא עבודה בשכונות ובעצם מתנ"ס בלי קירות. כנפיים של קרמבו. לא נתעכב על כל אחד, אבל זה מראה על המגוון הרחב של הארגונים שעובדים בעיר ועם כולם אנחנו בשיתוף פעולה מצוין.

אפשר להדליק את האורות.

יפה מאוד. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף על המצגת לפני שאנחנו מתקדמים לסיור?

אני יכול להגיד לכם באופן כללי בקשר לנושא של תנועות הנוער, אני יודע שבמסגרת האישור של הממשלה בעניין של המלצות ועדת טרכטנברג, אכן יש סוגיה של תוספת משמעותית מאוד לתקציב של תנועות הנוער. כמובן שהחלוקה תהיה בכפוף לאותם קריטריונים ופרמטרים שקיימים, אבל התקציב של התנועות, מהשיחה האחרונה שלי עם שר החינוך, הולך לגדול בצורה מאוד משמעותית. זה יהיה חלק מהפעילות שלנו במושב הקיץ בכנסת, כנראה שזה הולך להגיע.

אז חשוב מאוד לשים לב בעניין הזה שלא יהיה עוד תקציב ברמה תנועתית, אלא לראות איך באמת התקציב מגיע לרמת הילד בשטח.

קודם כל בסוגיה הזאת אתם מוזמנים לוועדה, מוזמנים להגיע ולהביע את עמדתכם.

תודיע לנו, אנחנו נגיע.

כן, נראה מה אפשר לעשות בנושא הזה.

תעקבו אחרי האתר של הוועדה, אם יש נושאים שבכלל מעניינים אתכם. אנחנו לא תמיד יודעים להזמין אתכם, אבל יש אתר ומופיע כל שבוע סדר היום של הוועדה.

זה בעניין של תנועות הנוער.

תנועות הנוער זה ברור שזה מעניין אותנו, אז תרשמו שאם תהיה ועדה שאנחנו כן נגיע ונציג את הדברים שם. אנחנו בסוף העולם, בוא נגיד ככה, זה לא במרכז הארץ.

רק גיאוגרפית בסוף העולם.

גם בעניין של הפרויקט, אני גם אשוחח עם השר, על ההצטרפות של קרית שמונה לפרויקט של כלי הנגינה, תוספת שעות וכו'. אני חושב שגם לא תהיה שום בעיה אם תהיה תכנית מסודרת של תל חי, של האקדמיה, בעניין של המורים ופתיחת מסלול הוראה. אם יהיה צורך לזרז אם תהיה תכנית מוכנה, אנחנו גם נזרז את זה, זו לא בעיה, רק שיכינו משהו. גם בשאר הדברים, אנחנו יודעים לעזור כשצריך, כמובן כפוף למה שאנחנו יכולים, לא בכול ולא תמיד, אבל במידה שיש אפשרות אנחנו נעשה. אני מקווה מאוד שכל הסוגיה של המתנ"ס והפעילות התרבותית בקרית שמונה תיפתר ואנחנו לא נהיה עוד פעם מתכנסים בוועדה על כל אותן הסוגיות שהיו בעבר. זה חשוב מאוד שהממשלה תבוא ותקדם פתרון במהרה. בשאר הפרויקטים אין שום בעיה, אני חושב שדווקא פה, בעניין של אותם פרויקטי ניסוי שמשרד החינוך עושה, מן הראוי שקרית שמונה תהיה חלק מכל אותם הפרויקטים והפיילוטים שעושים ברחבי הארץ. מגיע לכם, קצת יותר אולי מכל השאר. אז אני חושב שדווקא בעניין הזה אנחנו נוכל במידה שיהיו בקשות ופניות ורצון להשתתף בפרויקטים כאלה ואחרים, תעבירו לנו, אנחנו נתייעץ עם משרד החינוך וננסה לסייע.

זה באופן כללי, כמובן שאחרי הסיור אנחנו נוכל לראות דברים נוספים שניתן יהיה להכניס אותם לסיכום הישיבה.

חבר הכנסת מילר, אני רוצה להעניק לך תמונה, זו תמונה שכוללת את כל מערכת החינוך של קרית שמונה שמרוכזים, הכול ביחד, על כל הפעילות שלך ומה שאתה עושה, מה שעשית ומה שתעשה. גם בעתיד תמשיך להיות השגריר שלנו בכל מקום.

תודה רבה.

סיור במרכז לגיל הרך

---כל גן מגיע אלינו לשש תכניות, ארבע תכניות בנושאים שונים של מדע וטכנולוגיה, או תכנית של הורים וילדים שמתחילה אחר הצהריים וחושפת גם את ההורים למה שמתרחש כאן, וטיול שהוא מסכם את כל הפעילות והילדים רואים באופן מוחשי, בחוץ, בטבע, בסביבה, את הדברים שאותם הם למדו כאן.

אלה החדרים שלנו.

תראו מה זה, כל כך הרבה אנשים באו לראות איך אתם הולכים על הגשר.

התכנית שגני טרום החובה מקבלים היא תכנית בנושא של גשר. פה הם רואים הצגה, יש לנו שתי דמויות, שמחה ויגונה, שהן שתי דמויות שהילדים נפגשים בהן כל פעם שהם מגיעים לכאן, הן מעלות בעיות. בגשר הגיעו לצוק, הן רוצות לעבור והן לא יודעות איך לעבור ואז הילדים בחדרים השונים לומדים במגוון של תחומים איך לעבוד עם גשר. פה למשל הם לומדים צעד בשיווי משקל של גשר, מוטוריקה גסה, ללכת על גשר בעצם. ככה זה עובר בחדרים, אנחנו נראה עוד חדרים ותראו כל מיני תחומים.

הם בנו את הגשר, זה מה שחשוב. זה תהליך של חשיבה.

בחדר הזה הילדים מקבלים דגמים כשבכל דגם יש בעיה אחרת שהפתרון שלה הוא גשר ואז הם מקבלים כל מיני חומרים ופה כמובן אנחנו מצמצמים את ה- - - והם צריכים לבחור את החומרים ולבנות מהם גשרים לפי הבעיה שהם נתקלו בה. יש פה כל מיני סוגים של גשר. יש פה גשר מעל מים שהם בנו, שם אתם תוכלו לראות גשר נפתח, הם גם רואים פה את הגשרים ובכל נושא הם רואים את התמונות באופן מוחשי ומקבלים הסברים. בחדר הזה, למשל, יש בובה שמסבירה. יש גשר שמגיע והם רודפים אחריו ואחר כך הגשר הזה מתחיל להתפרק- - -

איפה הנסיכה?

בארמון.

מה בנינו לנסיך כדי שהוא יגיע לנסיכה?

מכיוון שאנחנו עוסקים בגשרים בנינו גם פארק חבלים בחוץ מאוד נחמד, אבל היום היה גשם אז נכנסנו. אנחנו מכניסים את הילדים פנימה, אבל אתם יכולים לראות את השאר בחוץ.

שוב, החלק המוטורי, מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, הם עוברים על הגשר בכל מיני צורות. ילדים שהם יכולים, אנחנו מעלים את דרגות הקושי, כדי שיתפתחו יותר. אלה דברים שהם בונים, זאת אומרת הם מקבלים את הכול מפורק, הם בונים את הגשר שלהם ואחר כך הם גם לומדים ללכת עליו.

יש מזרנים, הכול בטוח, הכול מוגן. הגל הראשון שמגיע בבוקר אוכל כאן ארוחת בוקר, אתם יכולים לראות את השולחנות שקיבלנו. באותם החדרים אחר הצהריים יש פה פעילות של הורים וילדים, כשהפעילות היא פעילות משותפת. אחר הצהריים יש לנו בעצם מגיל שנה ועד גיל שש-שבע פעילויות בתחומים שונים, גם מדעים, חיות שיש לנו פה אחר הצהריים, יצירה, הכול כמובן מותאם ומחולק לגילאים ועובד על הגשר הורה-ילד כדי לקבל פנאי איכותי יותר, טוב יותר וגם מלמד יותר.

להבדיל ממתנ"ס כאן הפעילות זה הורה-ילד.

פה אנחנו ניכנס תיכף ונראה, יש לנו כאן משחקייה. אני אסביר לפני שניכנס. המשחקייה היא מסגרת לילדים. זו מסגרת בוקר של פעמיים בשבוע לילדים שלא נמצאים במסגרת חינוכית, ילדים מגילאי שנה עד שלוש, שלא הולכים למסגרת חינוכית ובמקום זה הם מגיעים עם ההורים, או סבא וסבתא, פעמיים בשבוע ומקבלים פה פעילות. בתוך המשחקייה יש לנו מדריכה ויש לנו פסיכולוג, זאת אומרת שיש פה גם מוטיבים של איתור מאוד מוקדם, אם הילדים מתקשים בדברים מסוימים אז הפסיכולוג כבר יכול לראות את זה, אנחנו יכולים להפנות למקומות המתאימים, או להעביר ליחידה להתפתחות הילד לטיפול. זה בעצם היתרון הגדול, שכל השירותים נמצאים תחת קורת גג אחת.

אנחנו נפתח ותוכלו לראות.

זה הפסיכולוג. אתה רוצה להגיד כמה מלים על התכנית שלנו?

קודם כל אנחנו מאוד שמחים שבאתם לבקר פה. יש לנו משחקייה שפתוחה פעמיים בשבוע בשעות הבוקר, שמיועדת להורים יחד עם ילדים, כשהילדים עדיין לא במסגרות, ילדים עד גיל שלוש. הם מגיעים לפה וזו גם הזדמנות למפגש חברתי, גם בין ההורים, גם בין הילדים. אנחנו גם מזמינים אותם, אם יש להם כל מיני שאלות לגבי התפתחות של ילדים, כל מיני התלבטויות לגבי הורות, אז יש להם הזדמנות לבוא ולשאול. אנחנו גם עושים הפעלות, סיפורים, שירים לילדים, שהכול אלה דברים שמקדימים את הכניסה למסגרת החינוכית.

כל הכבוד.

כמה עובדים יש כאן?

יש הרבה מאוד עובדים, אבל זה משולב.

כולם בחלקיות.

כן, חלקיות משרה וזה גם משולב בין יעדים, בין הרשות, שיתופי פעולה. יש פה המון עובדים.

הכול בטוח?

הכול נבדק. בעניין של בטיחות הכול נבדק.

---בטרום חובה אנחנו נותנים את זה תוספתי, אלה פסיכולוגים בטרום חובה.

והם בעצם עושים איתור מוקדם כבר בטרום חובה, אז ילדים שמאותרים עם קשיים מאוד מאוד מיוחדים ואנחנו לא יכולים לתת להם מענים בתוך הגנים, מגיעים לוועדת שילוב או ועדת השמה לחינוך המיוחד.

קודם כל בואו נציג, חבר הכנסת אלכס מילר הוא יושב ראש ועדת החינוך בכנסת.

אני רותי, מנהלת מתי"א, מטעם משרד החינוך ואנחנו פה בוועדת שילוב לקביעת זכאות של ילדים לקראת השנה הבאה.

כל הכבוד.

---התפתחות הילד, שהיא יחידה אזורית, רחל היא מנהלת היחידה.

היחידה להתפתחות הילד היא עמותה שנותנת שירותים לכלל האזור וקרית שמונה, גליל עליון, רמת הגולן וכל היישובים הצפוניים, כאשר רוב הילדים המטופלים הם תושבי קרית שמונה, למעלה מ-60% הם מקרית שמונה. השנה, ב-2011, נתנו טיפולים ל-560 ילדים ונעשו למעלה מ-8,000 טיפולים כאן ביחידה. אנחנו מטפלים כאן בריפוי ועיסוק, קלינאי תקשורת, טיפולים רגשיים, דרמה תרפיה, טיפול באמנות, טיפול בתנועה, מוזיקה, יש לנו כאן פיזיותרפיה, אנחנו מטפלים כאן בילדים עם אוטיזם, ילדים עם לקויות למידה, ילדים עם איחור התפתחותי משמעותי. ליחידה יש גם מעון שיקומי שמטפל בילדים מורכבי התפתחות מגיל לידה ועד שלוש שנים. יש פה רופאי התפתחותי ונוירולוג ילדים שמגיע כל שבוע.

הילדים לא צריכים לצאת ולנסוע לערים אחרות, הם יכולים לקבל כאן את כל השירותים.

יש לנו גם פסיכולוגית התפתחותית שמאבחנת את הילדים.

מעבר לזה כמובן יש שיתופי פעולה בין כל מי שיושב תחת הבניין, למשל בתחום של העשרה וטיפול ביחידה להתפתחות הילד יש לנו קבוצות שעובדות בצד השני אחר הצהריים וילדים שמטופלים כאן, יש לנו שתי קבוצות של ילדים אוטיסטים ושתי קבוצות של ילדים עם סרבול מוטורי, שמגיעים לכאן בנוסף לטיפול שהם מקבלים בבוקר, הם מגיעים לכאן אחר הצהריים עם בני המשפחה שלהם ברמה של העשרה, של כיף, של חוויה, אבל בעצם מקבלים חיזוק לטיפול שהם מקבלים פה בבוקר. זה יחד עם ההורים, כך גם ההורים מקבלים כלים ויכולים להמשיך את הדברים בבית.

יש כאן חדר פנוי שנוכל רק להציץ? בואו, אנחנו נראה לכם חדר אחד. הוא מצויד ומאובזר יפה.

החדרים פה גדולים, מצוידים, מאובזרים.

זה מושקע מאוד, כל הכבוד.

סיור בבית ספר לחינוך מיוחד רננים

ברוכים הבאים לבית ספר רננים. בית ספר רננים הוא בית ספר לחינוך מיוחד, לתלמידים עם פיגור שכלי, מגיל 6 עד גיל 21. בית הספר הקודם שהיה כאן נפגע מקטיושה במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, נהרס לגמרי ונבנה בהתאמה לצרכים המיוחדים של התלמידים כאן. המבנה הקודם, אתם רואים אותו שם בתמונה, אנחנו שומרים גם על הישן, אתם רואים שהוא היה מבנה דו קומתי ולא היה מותאם לתלמידים עם צרכים מיוחדים והפעם בנינו את המבנה כמו שאנחנו יכולים לחלום עליו וכמו שהתגייסו משרד החינוך והעירייה וקרנות נוספות לבנות אותו.

מה זה בית הספר הזה? אתם יכולים לראות שאנחנו בית ספר לילדים-מיוחדים מיוחדים, שרואים את עצמם תורמים ורואים את עצמם לא נזקקי חסד ולא כאלה שיום המעשים הטובים עושים אצלם, אלא כתורמים לקהילה, כשווים, כמשמעותיים, כיכולים אחר כך להיות בוגרים שהם חלק מהקהילה ולא נזקקים לשירותים של הקהילה, ועל זה אנחנו עובדים כאן בכל בית הספר.

אנחנו נסייר בבית הספר על פי הלוחות שאתם רואים לכל אורך הדרך. מה שאתם רואים כאן, לדוגמה, זה אנחנו באני מאמין שלנו רוצים לחפש את החוזקות של התלמידים, במה הם חזקים, אפילו חזקים יותר מתלמידים רגילים בני גילם, ולחזק את הדבר הזה כדי שהביטחון העצמי שלהם והיכולת שלהם להציג את עצמם תהיה הרבה יותר גדולה. את שתי התמונות האלה, למשל, ציירו תלמידים בלי ידיים, תלמידים שאין להם ידיים, בכל מיני איברי גוף, במה שיש להם בגדם ביד וכו'. את הציור הזה שהוא העתקה צייר ילד לקוי ראייה. שימו לב, אנחנו מנסים ממש ובמקום שבו אין להם את הכוח יש להם את החוזק הכי גדול. המטרה של בית הספר למצוא בכל התחומים האפשריים את החוזקות של התלמידים ואת זה אתם תראו גם בהמשך.

פה אנחנו רואים חוג צילום שבמסגרת חוגי קרב, במימון מלא של העירייה את חוגי קרב לבית הספר. בחרנו חוג צילום, בעזרת חוג צילום התלמידים שלנו נחשפים למדיה הדיגיטלית, לעבודה עם מחשב וגם לנושא של 'השכונה שלי', שהוא נושא של היכרות עם השכונה, תרומה לשכונה וכו'. ביחד אנחנו משיגים את המטרות גם בנושא הלימודי וגם בנושא של הקשר עם הקהילה, שזה דבר שאנחנו מאוד מאוד מנסים לחזק אותו.

מולכם ספרייה. הספרייה של בית ספר רננים היא ספרייה מיוחדת. רוב התלמידים של בית ספר רננים אינם קוראים וכותבים ולמרות זאת הם חייבים שתהיה להם ספרייה בבית הספר, גם כדי להיחשף לכל אוצרות התרבות של בית הספר וגם כי אנחנו מוצאים להם את הדרכים המיוחדות כדי שהם יוכלו להשתמש בספר. אתם תראו טכנולוגיות מיוחדות בתוך הספרייה, אם תרצו אחר כך, מחשבים מיוחדים, מסכי מגע גדולים שבהם יכולים להיות מוקראים ומושמעים ספרים אינטראקטיביים, כל מיני דרכים שבהם הילדים שלנו גם יכולים ליהנות מספר, ובעיקר לכתוב ספרים, בעקבות ספרים, אפילו שהקריאו להם והם לא כתבו, הם חלק מעולם הספר ומאוצרות התרבות, וכשאני אומרת תרבות, אני לא מתכוונת רק לתרבות היהודית, מפני שבית הספר הוא בית ספר רב תרבותי ויש בו כ-50% שאינם יהודים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים וכו', כמו המרקם הגיאוגרפי של כל אזור הצפון.

בית הספר בנוי בבתים, בית לשכבה הצעירה, בית לשכבה הבינונית ובית לשכבה המתבגרת. בכל בית ישנן ארבע או חמש כיתות, בכל כיתה 8 תלמידים, מורה וסייעת, שעובדים עם התלמידים כדי להשיג את התוצאות המקסימליות שלהם. מה שמיוחד זה שבתוך כל בית יש שירותים צמודים לאותו בית, מקלחות צמודות לאותו בית במידת הצורך, וחצר עם מתקנים רלוונטיים לאותה שכבת גיל.

וממ"ד (מרכז מוגן דירתי).

וממ"ד, אנחנו תיכף נראה. אנחנו רק ניכנס להציץ ותראו גם את הילדים.

ילדים שהם לא מקרית שמונה, איך הם מגיעים?

יש הסעות מכל אזור הצפון.

במימון השלטון המקומי שלהם?

בוודאי, הם מעבירים כסף לעירייה.

אנחנו מביאים את הילדים שלנו והם מביאים את הילדים שלהם.

יש לנו פה ילדים מ-32 רשויות מכל האזור.

אתם רואים כאן את הבית של השכבה הצעירה, מבואה עם טלוויזיה שמחוברת למחשב, שהילדים יכולים לראות תכנים רלוונטיים, מתקנים מותאמים. אנחנו ניכנס לאחת הכיתות שתוכלו לראות, אני לא אסביר בפנים. יש לכל כיתה חלל מרכזי וחדר עבודה אינדיבידואלי. כל הדברים האלה הם דברים שלא היו, לא במבנה הקודם וגם אין אותם בהרבה בתי ספר. הם תוצאה של אופק חדש, אם שמעתם, שהעבודה היא יותר אישית ואינדיבידואלית ובגלל זה חדרים נבנו באופן המותאם.

שלום.

מה לומדים, חשבון?

כן.

חלק ממטרות בית הספר הן להכין את הבוגרים שלו להשתלבות בקהילה לאחר גיל 21, כשהם מסיימים את בית הספר ולכן כבר מגיל צעיר אנחנו מלמדים אותם מקצוע, ממש מקצוע, שהם יוכלו להתפרנס אחר כך בכבוד. יש לנו בעיית העסקה פה בצפון לאחר גיל 21 אבל בכל זאת אנחנו עושים את המקסימום כדי שהם יוכלו להיות מועסקים. לדוגמה בנושא של נגרות, אמנויות, קרמיקה או תפירה, ואנחנו ממש מלמדים אותם לעבוד, הם מועסקים כבר מגיל 18 במפעלים, מלווים על ידינו, כדי שבגיל 21 יעסיקו אותם. אתם תראו את המקום בהמשך.
כל הממ"דים של בית הספר מאוכלסים בחדרי לימוד, ניצול מקסימלי.

חדר המחשבים הוא חדר שעכשיו הכנסנו לבית הספר. זה במסגרת תכנית התקשוב. זה ממ"ד, ולהשאיר את המרחב ריק.

על הדרך הבית של השכבה המתבגרת. רק להציץ, לראות שכבר המבנה של המבואה נראה לא של ילדים צעירים, של ילדים יותר בוגרים, כך שהדברים מותאמים לגילאים של התלמידים. ריפוי בעיסוק, כל מיני חדרי טיפול מאוד ייחודיים, אני לא אכניס אתכם בגלל קוצר הזמן. גם רואים שוב את ההתבגרות של התלמידים על המקום.

בקצרה אנחנו רואים את הגינה הטיפולית שבה התלמידים לומדים שאוכל לא קונים בסופרמרקט, איך הוא גדל, הוא חייבים ללמוד את הדברים באופן מוחשי ויש לנו פה מטבח טיפולי, שאחר כך הם לומדים ממה שהם גידלו לעשות את האוכל הבריא שהם רואים.

מגרש כדורגל, כדורסל, טניס, כדוריד, מה שאתם רוצים, שבעיקר השימוש בו הוא עם שילוב עם בתי ספר אחרים. יש לנו תלמידים מבית ספר דנציגר שבאים לשחק איתם כדורסל, והבוגרים של הפועל קרית שמונה ואיתורן באים לשחק איתם כאן. חבר'ה ממגינים משחקים איתם טניס, כך שיש בהחלט גם את הפן הספורטיבי, למרות המגבלות של התלמידים, וגם את הפן של השילוב בין הילדים הרגילים לילדים המיוחדים.

זה דבר שהוא ייחודי לגמרי בארץ. לא רואים מבנים בכזה סטנדרט, חוץ מהשלולית הזאת שנפתור אותה.

יש כאן מתקני כושר.

שלום, צהריים טובים.

פה אתם רואים את בית הקפה של בית הספר. התלמידים שלנו ביום רביעי וחמישי אופים את העוגות, ביום שישי מגיעים לכאן כל מיני אנשים מהסביבה ומקרית שמונה וראש העיר וגם מנכ"ל העירייה מתארחים כאן באופן קבוע בימי שישי, הם עושים את הפגישות שלהם כאן, כדי לקדם את בית הקפה ואת הגישה לילדים עם צרכים מיוחדים. הילדים כאן מגישים את הקפה והעוגות ואנחנו בצורה זו מביאים את הקהילה לתוך בית הספר.

אני אתן לכם שנייה אחת להיכנס לסדנת נגרות שיש כאן ולסדנת אמנות, סדנת התפירה שיש מאחורה, מי שרוצה, כדי לראות את התלמידים בעבודה.

והם גם לומדים במסגרת פרויקט מלונאות שהם עושים.

הוא יכול לעשות את הסיור במקומי וזה מצוין, כי הוא יודע ומעורב. יש לנו באמת תכנית הכשרה אקדמית בנושא מלונאות.

אני המורה לנגרות פה, שמי מאיר. כמעט כל הכיתות בבית הספר מגיעות לסדנה שלי בנגרות, אני משתדל שכל כיתה תקבל לעשות עבודות שמתאימות ממש לכל תלמיד ותלמיד, אם זה הכיתות המתבגרות, הבוגרים יותר. לא הכנתי דברים בצורה מסודרת, אבל אני יכול להראות לכם מה אנחנו עושים.

אתה יכול להגיד שחלק מהריהוט שבמזנון אתם עשיתם.

מה שיש פה בבית הקפה, הספסלים, השולחנות, מה שיש שם בתצוגה. אני אראה לכם גם כמה עבודות קטנות שעשינו עם התלמידים.

אתם עושים גם למכירה.

כן, העבודות שלנו מגיעות בסוף לחנות פה ושם אנחנו מוכרים אותן, יש לנו מתקן למכתבים, פה לוח מודעות שאנחנו עושים.

עם התלמידים הצעירים יותר אנחנו עושים את העבודות האלה, כל מיני עבודות עם התלמידים שלנו. בנוסף אנחנו עובדים גם עם איתורן, אנחנו עוזרים להם מאוד עם כל מיני עבודות שהם עושים בקהילה, חיתוכים וכל מיני.

אנחנו ישבנו כי אחרי שעשינו את הסיור וקיבלתם ככה על קצה המזלג טעימה מה זה בית הספר ומי התלמידים שלו, רצינו לנצל את הנוכחות שלכם כאן בתור ועדת חינוך של הכנסת כדי להעלות בפניכם, על ידי צור ישראל, שהוא יושב ראש ועד ההורים של בית הספר, מספר בעיות רלוונטיות שאנחנו רוצים להציג בפניכם. אחרי זה תחשבו מה אתם עושים איתם.

בסדר.

קודם כל שלום לחברים המכובדים, מקרוב ומרחוק, ושמחה לנו שבאתם לפה לראות ולהתרשם. למרות כל הדברים היפים שראיתם, יש עדיין מספר דברים מאוד ממוקדים שלדעתנו אתם יכולים לסייע לנו בהם ויש לכם את הכלים ואת היכולת, בשבילנו אלה דברים מאוד מאוד משמעותיים. למשל אין לנו היום הסעות וליווי בהסעה לתלמידים עם פיגור קל וגבוליים שמעוניינים להישאר במועדונית. זאת אומרת כשנדרשת הסעה שלישית בערב. יש הסעות וליווי לפיגור הקשה והבינוני, אבל אין לקל ולגבוליים. יש אוכלוסייה שלמה שהיא לא זכאית, שהיא נפגעת ויש מה שנקרא כמו איפה ואיפה בתוך בית הספר, וזה מקשה מאוד ואם אתם תוכלו להתייחס לנושא הזה, ואם צריך חוזר מנכ"ל או כל דרך שהיא שתראו לנכון לבחון את הנושא ולהיכנס אליו, אז זה יכול מאוד לעזור לנו כי יש לנו פה אוכלוסייה מאוד גדולה של בעלי פיגור קל וגבוליים שמעוניינים להישאר במועדונית.

תן לי להרחיב ולהסביר. 62 תלמידים מתוך 120 תלמידי בית הספר מוגדרים בעלי פיגור קל או גבוליים, שאינם זכאים להישאר במסגרת המועדונית כי אין להם הסעה שלישית שתיקח אותם הביתה. ודווקא האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה בסיכון מאוד גבוה, כי הם לא תלמידים עם פיגור קשה שההורים חייבים להישאר איתם ממילא בבית ומשגיחים עליהם כל הזמן, ההורים בעבודה, הילדים בבית, יוצאים החוצה בצפת, בחצור, בבוקעתה, מסתובבים, חשופים לאלימות מאוד קשה, לסמים- - -

מי נותן את ההכרה, משרד החינוך או הרווחה?

זה גם הרווחה וגם החינוך, השותפות בהסעות היא של שניהם והבעיה היא חוקית, אין חוק.

אבל את ההכרה מי נותן?

אני אסביר. בתי ספר לחינוך מיוחד הם בהגדרה של החינוך, אבל בגלל שזה פריפריה, אז בית הספר הזה הוא גם וגם וגם. במרכז יש בית ספר לפיגור קל שהוא בנפרד, ולכן זה יוצר בעיה.

אז למה אי אפשר להכיר בזה?

צריך להכיר בזה, המשרד צריך להגיד שגם פיגור קל זכאי לחופשות, להזנה, לכל הנושא הזה, אבל זה משרד החינוך.

הנושא השני זה שהאוכלוסייה הזו שדיברנו עליה, של תלמידים עם פיגור קל וגבוליים, הם לא זכאים לקייטנה בחופשות, למשל בחנוכה, למשל בפסח, למשל בחופש הגדול. אנחנו כהורים כל פעם עומדים בפני שוקת שבורה. גם לי יש פה ילדה בבית הספר, אנחנו כל פעם עם אותן בעיות. ההתייחסות שלכם לנושא הזה יכולה ממש להעלות אותנו דרגה בנושא הזה.

הנושא השלישי זה שנדרשת השוואת הזכאות לשעות הוראה והזנה של האוכלוסייה הזו שדיברנו עליה בהשוואה לשאר תלמידי בית הספר, זאת אומרת בעלי הפיגור הבינוני, כי הם הרי נמצאים באותה מסגרת, בכיתות הטרוגניות. גם פה, הקטע של השוואת הזכאות לשעות הוראה והזנה, זה עוד נקודה.

מעבר לזה, כל שלושת הדברים האלה מראים על משהו מאוד בסיסי שמשרד החינוך חייב להבין שהזכות המיוחדים, אנחנו קוראים להם מיוחדים, לצאת למרחב ולחיות בכבוד, ושכל הנושא הזה, במיוחד פה רואים את זה בבית הספר, חייבת להיות רב נכותית, רב מגבלתית, רב מערכתית, רב גילית, רב שכבתית, תעסוקתיות ואזורית. זאת אומרת כל הראייה היא לא נקודתית של ההוא ככה והליקוי שלו כזה ופה זה עוד חצי שעה ופה זה- - - צריך לראות את זה מלמעלה ברמה הרבה יותר גבוהה, ברמת המקרו, ואנחנו משוכנעים שיש לכם את הראייה הזאת, להבין שמדובר פה בנושא מאוד מורכב שברגע שאתה רואה ומבין את הדברים האלה מלמעלה, אז אתה יכול לרדת לדברים הפרטניים, לתקנות הקיימות, לחוקים הקיימים, לראות מה אפשר לשנות, מה אפשר לשפר, מה אפשר להציע, מה אפשר ליזום. אנחנו חושבים שזה בידיים שלכם- - -

צריך לנסות להגמיש את החוקים והכללים.

בגלל שזה בית ספר פריפרי ובגלל שזה מכיל באמת אזור מאוד רחב של ילדים שמגיעים אליו, בגלל המבנה הזה וההנהלה הזאת- - -

הכנתם מכתב?

כן. עשינו פעם בדיקה, אם היו מפרידים את האוכלוסיות של בית הספר על פי אוכלוסיות, ההסעות היו עולות יותר מאשר שהם נמצאים כאן וייתנו את הכסף הזה לשעות האלה. אלה אבסורדים שאנחנו סובלים מהם.

נתנו את המכתב, הכול כתוב.

אין בעיה.

סיור בביה"ס שש שנתי אולפנית

ברוכים הבאים. התפיסה שלנו אומרת, אולי בשונה מהדרך שבה מערכת חינוך רגילה עובדת, שבה תפקידו של המורה, התלמיד באיזה שהוא מקום הוא איזה שהוא כלי שצריך להכניס לו ערכים, צריך להכניס לו לימוד, צריך להכניס לו חינוך ואחרי זה הוא צריך להתמלא ולהתמלא ולהתמלא, אנחנו מאמינים בטיפה אחרת, אנחנו מאמינים שהנערות, הנוער בכלל, אצלנו בוודאי כל התלמידות מגיעות עם מטען שלם של ערכים, של מידות, של הרבה דברים טובים והתפקיד שלנו הוא דווקא ללכת טיפה אחורה, דווקא לתת להם לצמוח, להצמיח מתוך זה, כשהתפקיד של המחנך ושל המורה הוא ללוות את זה, לראות איך זה קורה, להדריך שם, ללוות שם, וכשאנחנו קצת מפנים מקום ונותנים מקום לבנות, אם זה תוך שיחה, למידה טיפה, תוך עבודה, תוך הרבה נתינת מקום ליוזמות שלהן, אז משהו אחר קורה. זה ברגל אחת סיפורו של בית הספר. בית הספר הוא בית ספר הטרוגני, זאת אומרת כל מי שרוצה חינוך דתי מגיע לפה, יש פה בנות מאוכלוסיות שונות, פלחים שונים מתוך האוכלוסייה ואנחנו חיים פה ביחד באהבה גדולה, בשמחה רבה. איך ומה? אני מציע שנעשה את זה מתוך לימוד, בסדר? אני מקווה שזה בסדר.

אנחנו נוהגים, גם בכיתות, לעשות מה שנקרא מעגלי לימוד. זה דבר ידוע. אנחנו גם נמצאים ביום חמישי וזה ככה מתאים לקבלת שבת שזה זמן שאנחנו, כל האולפנית, נפגשים ביחד לשיר משהו וללמוד משהו.
אנחנו נלמד קצת על בית הספר מתוך סיפור, שזו איזה שהיא מתודה שאנחנו עושים פה לא מעט, סיפור שנקרא 'מעשה באילן', אנחנו לא נקרא את כולו, נקרא חלק קטן ממנו. הסיפור הוא מתוך הסיפור של ר' נחמן מברסלב, הוא מופיע בדפים שלפניכם, חלק מתוך קובץ שנקרא 'מעשה בשבעה קבצנים' שנמצא בתוך סיפורי מעשיות. הסיפור הוא על חבורת חוקרים שמגלה שיש עץ אחד שבו, להבדיל ממקומות אחרים, כל חיה, כל אחד רוצה להיות בצל של עצמו, יש איזה עץ אחד שכולם רוצים להיות בצל של אותו עץ, בענפים של אותו עץ, בצלו של אותו עץ ויש שם תענוג גדול להיות באותו עץ. ואז מתחילים לחשוב איך מגיעים לאותו עץ, ללכת מפה, ללכת מפה, ללכת מפה? וכמו אנשים טובים הם מתחילים להתווכח איך הולכים. באיזה שהוא רגע בא חכם אחד ואומר, 'לפני שאתם שואלים את עצמכם איך מגיעים לאותו עץ, תשאלו את עצמכם האם אתם יכולים להיות באותו עץ' כי יש איזה שהיא בעיה, ומה הבעיה? אנחנו נמצאים בתוך הסיפור בפסקה השנייה, "ובא חכם אחד ואמר להם, 'למה אתם חוקרים באיזה צד לילך אל האילן?'," למה אתם חושבים איך הולכים? " 'חקרו מתחילה מי ומי האנשים שיכולים לבוא אל אותו אילן, כי אל אותו האילן, לאו כל אדם יכול לבוא אצלו' ", מה, אתם חושבים כל אחד יכול להיות שם? לא כל אחד, "כי מי שיש לו המידות של האילן", זאת אומרת יש מידות לאילן הזה, ומי שיש לו את המידות האלה יכול להיות, "כי זה האילן יש לו שלושה שורשים, שורש אחד הוא - והשני הוא - והשלישי הוא - והוא גוף האילן ומשם יוצאים ענפים ועל כן אי אפשר לבוא לאילן כי אם מי שיש בו המידות הללו", שלוש מידות וגוף אילן אחד. מי שירצה יקרא את הסיפור הזה, זה סיפור מדהים ומקסים ומתוק, ומכיוון שכולם רוצים ללכת לשם ולחלק מהם יש את המידות האלה ולחלק מהם אין את המידות האלה, אז כולם כחבורה עובדים על המידות, עושים עבודה ומגיעים אל האילן, וכך מסתיים הסיפור של ר' נחמן: "ולקחתי אותם ונשאתי אותם לשם אל האילן". נהייתה שורה של נסים ובזכות זה שיש את שלוש המידות הללו ואת גוף האילן הם מצליחים להגיע לעץ, ושאלת הלימוד שלנו היום שאני פותח פה, עם האנשים המכובדים שנמצאים פה, זה באמת לנסות לחשוב, כדי להיות באיזה שהוא עץ כזה, כדי שכולנו נוכל להיות באיזה שהוא עץ, באיזה שהוא מקום שכולנו נוכל לחיות ביחד, להיות ביחד, כל אחד ככה; הבנות, הצוות, של האולפנית יחשבו בלימוד הזה מה הן שלוש המידות שיש במקום הזה שמאפשר לכולם לחיות פה ביחד, באהבה, בשמחה, בטוב. אלה שלא בתוך האולפנית יחשבו על עצמם, אם הם היו צריכים עכשיו לחזור לבית הספר, מה הם שלושת הדברים שהיו אומרים, 'זה בית ספר שהייתי שמח בו', זה עץ שהייתי שמח להיות בו, איזה שלושה דברים ונפתח ונשמע, ומתוך זה ננסה ללמוד קצת על המקום הזה שנקרא אולפנית.

ניתן לעצמנו, מכיוון שהביקור הוא קצר, לא עשר דקות ולא חמש דקות, ניתן 45 שניות של מחשבה ומי שירצה לומר, יאמר. מי מהבנות, מהצוות, שירצה לומר. המשימה ברורה? מישהו רוצה להתחיל?

שמי עמליה, אני מכיתה י"א. משהו אחד שחשוב שיהיה ויש כאן בבית הספר זה הנושא של ערבות הדדית, גם בתוך כיתה וגם בין הכיתות. יש שש כיתות בבית הספר ובכל שכבה יש כיתה אחת ובין הכיתות אפשר לראות שכיתה אחת עוזרת לכיתה השנייה ויש תחושה של אחריות-על. נגיד פעם נתקלתי באיזה שהוא תרגיל במתמטיקה ומישהי בכיתה י"ב באה ועזרה לי לפתור אותו. זאת אומרת יש תחושה של אחריות או עזרה ללמוד לבגרות, יש תחושה של אחריות, שכל אחד ערב לשני. גם בתוך כיתה וגם בין הכיתות, ואני חושבת שזה חשוב שיהיה.

ערבות הדדית, תודה.

אני נועה דווידי מכיתה י"ב. מה שמיוחד בבית הספר זה המגוון הרחב של הבנות שמגיעות לכאן, כל הפלורליזם הזה, מגוון רחב של רמה דתית, יש כאן בנות ברמות דתיות שונות, ברמה לימודית שונה לגמרי. האולפנית מקבלת את כולם, וזה ממש יפה לראות שלכל אחת יש את הדבר שמתאים לה בצורה הכי טובה, מי שצריכה עזרה לימודית אז יש תגבורים, מי שרוצה טיפה מעבר, אני יכולה לתת דוגמה על עצמי, בשנה שעברה אני הכנתי עבודת גמר, אני מאוד מאוד אוהבת ביולוגיה אז בית הספר נתן לי את האופציה ללכת למכללת תל חי ולמידע, שזה מכון מחקר כאן, ולהכין עבודה. זה באמת ממש יפה לראות שאפשר לענות על הצרכים של כולם, למרות שזה בית ספר קטן ואין הרבה משאבים.

אם אני מבין נכון, אילן זה אומר, אילן שאחד הדברים זה דווקא שלכל אחד יש את המקום שלו.

אני הילה. יש לנו פה את הפורום מקום, שזה מחבר בין מורים לתלמידים. את כל הבעיות שיש לתלמידות הן מציגות, וביחד עם מועצת התלמידות והמורים הם פותרים את הבעיות שיש תלמידות.

זאת אומרת שיש מקום שבו אנחנו לא מסתכלים בהיררכיה של מעמדות, כולם בגובה העיניים, כי הבית הזה הוא של כולנו. חשוב שלא יהיו מעמדות.

אני שרי בינשטוק. אני מורה לתנ"ך ומחשבת ישראל ורכזת תנ"ך. אני חושבת שיש שני דברים שהם מאוד משמעותיים, אחד זה דיבור משותף, גם בין המורים, יש לנו המון מפגשים של דיבור ושל חשיבה, מה עושים ואיך מקדמים ואיך מסתדרים עם כל המגוון הגדול, וגם בין מורים לתלמידות, שזה דיבור שאנחנו מאוד מאוד עובדים עליו בצורה מיוחדת. גם מה שהילה אמרה, על פורום מקום, וגם באופן אישי, שיחות אישיות שתלמידות מ-ח' ו-י"א, שלכל תלמידה יש מורה מסוים שזה שיחות אישיות לאורך השנה, זה עניין אחד, ועניין שני זה נכונות לוותר כשאפשר. כלומר כשיש דיבור ויש מגוון כל כך גדול שצריך להרגיש בו טוב, צריך שתהיה נכונות לוותר כשאפשר לוותר.

דיבור ו-ויתור.

רותם, אני בכיתה ח'. אני חושבת שמה שצריך להיות גם זה נתינה, שאנחנו גם עושים בבית הספר. אנחנו נותנים מעצמנו לקהילה, עשינו חסד, כל כיתה יצאה לאיזה שהוא מקום לעשות חסד בקהילה. אנחנו כיתה ח', נסענו למקום שהוא של אנשים שהם עם בעיות ונורא הרגשנו שנתנו להם.

נתינה.

אני איילה מכיתה ט', בהמשך למה שנועה שאמרה, שיש כל כך הרבה בנות, אני חושבת שבאולפנית כל אחת יכולה להתאים את עצמה למה שהיא רוצה, יש כאן פרויקט של מצוינות והתנדבות, יש בנות שרוצות תוספת של שעות תורניות, ביום רביעי בערב הן באות מרצון, וכל אחת יכולה להתאים את עצמה לאיזה פרויקט שהיא רוצה.

אני דפנה מכיתה י"ב. אני חושבת שאחת מהתכונות או המידות, איך שלא תקראו לזה, שהן א'-ב' בכל חברה הטרוגנית, בישראל ופה באולפנית במיוחד, היא כבוד. כי בנות כל כך שונות, אף פעם אי אפשר להסכים עם כולם ואף פעם אי אפשר להתחבר עם כולם, אבל לדעת שכולם פה שווים ולכולם פה יש זכות לומר מלה, לחשוב מה שהם רוצים ולאהוב את מה שהם רוצים, אז זה חשוב.

כבוד וחירות, נקרא לזה.

אני ספיר מכיתה י"א. אני רוצה להוסיף על העניין של הנתינה ולהרחיב את זה לתרומה לקהילה. יום החסד זה דוגמה למשהו שעושים בפורים, אבל יש התנדבות קבועה של בית הספר בקהילה, שאנחנו, כיתות ט' עד י"א, יוצאים שעתיים מתוך המערכת שלנו כדי להתנדב במסגרות שונות בעיר. יש גם כל מיני פרויקטים שעשינו, כמו הדלקת נרות בחנוכה לניצולי שואה, ובפורים לתת משלוחי מנות למשפחות שכולות, ויש פה הרבה מקום של עידוד לתרומה לקהילה, בנות שהולכות לבני עקיבא או בכלל בתנועות נוער ומועצות נוער, התמיכה פה היא מאוד גדולה ותמיד מתעניינים ושואלים ועוקבים על העשייה שלנו מחוץ לבית הספר ונורא מרגישים את זה פה, ולי זה נורא חשוב.

עוד בנות, מישהו מהצוות, ראש העיר.

להוסיף למקום שיש גאווה אישית במקום שבו נמצאים. אני בטוח שכל בת שנמצאת באולפנית גאה במקום שהיא נמצאת, במקום שהיא לומדת, ולא רק שהיא גאה במקום שהיא לומדת, היא גם מבטאה את זה ומוציאה את זה החוצה למקום שבו היא אוהבת ללכת לשם ולהיות גאה במקום. מי שמרגיש כך, מרגיש שהוא גאה במקום, זה חשוב מאוד וזה מקרין על האוכלוסייה כולה, לראות איפה שאני מקבל ואיפה שאני גם נותן, אז אני גם גאה במקום.

אני תלמידה טובה, אני אצמד לשאלה שלך. אמרת לנו לחשוב איזה שלושה דברים צריך כדי שבית הספר יהיה- - - אז הדבר הראשון שבטח כולם ככה מדברים עליו כל הזמן, הנושא של הישגים והצלחות וכלים ומיומנויות. הדבר השני שמתחבר פה לכל מה שעלה כאן זה הנושא החברתי, רגשי, היכולת של הילדים להרגיש שלכולם יש מקום, שיש כבוד ויכולת הכלה. ויש עוד דבר מיוחד שצריך בשביל שבית ספר באמת יצליח וזה נפתלי. מנהל, עם רוח, עם יושרה. אני חושב שנפתלי כזה באמת חייבים, יישר כוח.

תודה רבה, תודה רבה.

עוד. חגית.

בהמשך למה שאפרת אמרה, אני חושבת שהעניין של עבודת צוות זה משהו שנותן פה הרבה כוחות לאנשים לעבוד והפרגון שנמצא פה בכל מקום, מהנהלה לצוות, מצוות להנהלה, מתלמידות לצוות, מתלמידות להנהלה. פרגון זה דבר חשוב, הוא נותן כוח להמשיך הלאה.

כפיר.

שני דברים בהגדרות. דיברו על העניין הזה, אני חושב שהקהילתיות והפתיחות של בית הספר זה משהו שלא מוצאים בכל מסגרת שהיא מסגרת דתית. זה מתחיל מהתלמידות ומסתיים במנהל, דרך הצוות החינוכי, או הפוך, מהמנהל לתלמידות, ואני רוצה להגיד שמאוד כיף לתקשר ולעבוד עם בית הספר ולראות את התלמידות פעילות גם מחוץ למסגרת שעות הלימודים. דיברתם על נתינה, זה ממשיך הרבה מעבר לזה.

אני אגיד. הרגשה של בית, של משפחה. תמיד כשנכנסים לכאן, יש הרגשה של משפחה גדולה וחמה.

אחד הדברים שאותי מרגשים בעבודה בבית ספר זה לראות שינויים, לראות שאנשים משתנים, לראות שתלמידות משתנות, לראות מורים, אנשים בצוות שעושים איזה שהוא שינוי ואם מקום מאפשר את זה ודוחף לזה, זה אחד היתרונות של מקום, שהוא נותן לאנשים את ההזדמנות ואת האפשרות להשתנות.

נמצאת איתנו בלה, היא אחראית על כל הנושא של תקשורת ושיווק. אנחנו נכנסנו השנה, כמו שראש העיר הציג בתחילת היום, מבעלות העירייה לרשת חדשה שנוסדה השנה, לקרן רש"י, שבאמת שמה דגש לתת מענה נכון וחשוב בפריפריה. אנחנו מאוד מאוד מהפרטנרים. נהנינו מהעירייה, היו לנו פרטנרים טובים מעיריית קרית שמונה ועכשיו יש לנו פרטנרים טובים חדשים, העירייה לא עזבה ולא הלכה, היא נשארת, אבל פרטנר נוסף, חשוב ומשמעותי, שקשור גם בחשיבה וגם בהשקעה, גם מבנית, גם פיזית, גם בהשקעה של תכניות חדשות. אז בלה פה תגיד מה היא חושבת שצריך להיות הענף.

אז אני חושבת שכולם כאן נגעו באמירה הזאת בטיפה, המלה היא העצמה. מה שאתה עושה לבית הספר, הבנות, ומה שהצוות המדהים כאן עושה ומקבל חזרה, את אותה העצמה שאתם משקיעים, משקיע ומשקיעות בבנות, הכול חוזר אליכם בחזרה. זה מעין מעגל שמאוד מאוד יפה לראות כאן, הבנות מנהלות את החיים שלהן כאן ובאמת מגיעות עם המון הצעות מדהימות והמון יוזמות שפשוט מאוד יפה לראות כמה הפתיחות וכמה הגיוון תורם לעבודה המשותפת שלכם ביחד.

תודה, העצמה.

אני רוצה להוסיף עוד כמה היבטים למה שכבר נאמר, מההיכרות שלי את האולפנית, ואני חושב שזו באמת הזדמנות גדולה לומר שבזכות העשייה הם קיבלו את פרס החינוך הארצי הדתי. יש לזה חשיבות מאוד גדולה לעיר הזאת, יש חשיבות מאוד גדולה לבנות ולכולם. אני חושב שיש פה צמיחה וזה האופי של העידן הזה, שהוא דינמי, שהוא מתפתח, שאי אפשר להגיד מה הפירות אבל הפירות כל הזמן הולכים וגדלים. אני חוזר גם להגיד שיש פה מישהו שמעמיד את הדברים בצורה נכונה ודואג להשקות, דואג לטפח, אז האילן צומח יפה וברכותינו.

תודה.

אני רק יכול להגיד לכם שכאשר אנחנו מתעסקים במערכת החינוך אנחנו תמיד מנסים להסתכל על המערכת הזאת קצת שונה ממה שבמדינות אחרות מסתכלים. שם מסתכלים יותר על מספרים, אנחנו יותר מסתכלים על ההיבט של מחשבה, על היבט של מחקר, על היבט של ללמוד להקשיב ולחשוב. זה אחד הדברים שאני חושב שצריך להיות בכל מוסד חינוכי ולא רק לקרוא ובסופו של דבר להתמודד עם החומר שנקרא, או חומר שנלמד, אלא גם להבין ולחקור ולחשוב על המרחב. כאשר אנחנו מסתכלים על השוטף גם, זה דבר נוסף, אנחנו מסתכלים בסופו של דבר על התוצאה ופחות מסתכלים על הדרך ואני חושב שבמערכת החינוך מה שחשוב היא הדרך מאשר התוצאה, כי אם הדרך נכונה בסופו של דבר אפשר להגיע לתוצאה הטובה ביותר וזה אולי מה שמשנה אותנו מהשוטף שלנו. אנחנו ביום יום מצפים לתוצאות אבל פחות מסתכלים על הדרך, אולי במערכת החינוך אנחנו יכולים יותר להתמקד על הדרך מאשר על התוצאות.

תודה רבה.

אני רוצה להוסיף ולהגיד משהו שיקרה בשנת הלימודים הבאה, עד היום זה היה בית ספר אחד עם בית ספר המתמיד, ישיבתית הבנים וגם הבנות, הצלחנו לשכנע את משרד החינוך להפוך את זה לשני בתי ספר, האולפנית בנפרד ולכל בית ספר יהיה מספר משלו ויתנהל עצמאית כבית ספר בנפרד ולא כשותפות של שני בתי ספר.

תודה רבה.

תודה, תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:45.>