PAGE
31
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 586 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 9:30

<מחסור במעונות סטודנטים ומחירם הגבוה>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – יו"ר

טלב אלסאנע

יואל חסון
אחמד טיבי

איתן כבל

>
יעל סימן טוב כהן - אגף התקצוב, מל"ג

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

יצחק חפוטה - דיקנט סטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

אריה יוסף - דיקנט סטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

עופר לוגסי - סמנכ"ל הנדסה ותחזוקה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר שמעון עמר - ראש מכללה להכשרת מורים

איציק שמולי - יו"ר התאחדות הסטודנטים

עמרי סטרק - יו"ר ארגון סטודנטים

גיל עציון - יו"ר ארגון סטודנטים

רוני עזורה - יו"ר יוצא, ארגון סטודנטים

איתי גרטלר - יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

סוזי זליגמן - דיקן משנה סטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

יעל סיני - סגן יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים

עפרי רביב - סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים

יעל אדיב - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

אנלפת אבו יונס - סטודנטית לרפואה שנה א', האוניברסיטה העברית בירושלים

ניסים סלמה - סטודנט

יהודית גידלי

י.ר. - חבר המתרגמים
<מחסור במעונות סטודנטים ומחירם הגבוה>

בוקר טוב לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך, תאריך 13 למרץ 2012, י"ט באדר תשע"ב. הנושא: מחסור במעונות סטודנטים ומחירם הגבוה. הדיון בעקבות פנייתם של חברי הכנסת, גם חבר הכנסת יואל חסון, גם חבר הכנסת אחמד טיבי וכמובן שהנושא הקשור לדיור ומעונות של הסטודנטים נמצא על סדר היום של ועדת החינוך מאז ומתמיד. דנו על זה גם בעבר. קיווינו שההמלצות של דו"ח טרכטנברג גם יאושרו בממשלה, אבל כמו שראינו עד היום, אותן המלצות של תוספת קרוב ל- 10,000 יחידות חדרי מעונות ותוספת של 100 מיליון ש"ח לבניית מעונות סטודנטים בשיטת BOT, עדיין לא אושרה וכמובן שאנחנו חוזרים לאותו מצב אבסורדי, כאשר הסטודנטים נאלצים לחפש לעצמם פתרונות יצירתיים סביב המוסדות להשכלה גבוהה, משלמים הון תועפות וכמובן שזה פוגע ברמת השכלתם, כאשר במקום לשבת וללמוד בצורה מעמיקה ביותר, הם נאלצים לצאת לעבוד ולהוסיף שעות עבודה, בכך שצריכים לממן לעצמם גם את המגורים וגם את החיים סביב העולם הסטודנטיאלי.

אני אתן לך את רשות הדיבור, חבר הכנסת יואל חסון, ואחר-כך חבר הכנסת טיבי, שתפתחו בדברי פתיחה וכמובן יש לנו את הנציגים הרשמיים, גם של המועצה להשכלה גבוהה, ועד ראשי האוניברסיטאות, מינהל מקרקעי ישראל כאן? משרד הפנים, מישהו? כרגיל, אין. טוב, בבקשה, חבר הכנסת חסון.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על שהסכמת ואתה מקיים את הדיון הזה. הדיון הזה אמנם נולד בעקבות הדיווחים או הפרסומים שהיו באמצעי התקשורת לגבי המחירים החדשים של המעונות בירושלים, אבל הוא חושף בעיה שאנחנו מכירים אותה כבר שנים ארוכות, של גם צמצום במספר המעונות, גם העובדה שהמחירים שם רק עולים ונהיים יותר ויותר ביוקר. יש לי פה רשימה וטבלה שמראה את המחירים.
תראו, יש גם עניין שאני קצת בדקתי ולמדתי. האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות שיחסית יש להן שטחים רחבים. יש להן שטחים, יש להן בניינים. כשאתה מסתכל וממפה, ועוד פעם, אני קצת יוצר הכללה כי יכול להיות שיש אוניברסיטאות יותר ויש כאלו שפחות, אבל אתה רואה, לדוגמה, בתוך אוניברסיטאות שונות, בניינים שמושכרים למטרות שבכלל לא קשורות, בכלל לא קשורות לאוניברסיטה, אלא מתייחסים לזה כנדל"ן מניב שמכניס כסף לאוניברסיטה, שאותו כסף אף אחד, כמובן הוא הולך לטובת האוניברסיטה וזה בסדר, אבל אף אחד לא מתייחס אליו או בודק אם יש לו ייעוד מיוחד, האם הוא צבוע לאן שהוא.
אנחנו יודעים שבירושלים, לדוגמה, יש בניינים שלמים שהושכרו לטובת חברות היי-טק, אנחנו יודעים על דברים במקומות אחרים. וקודם כל, הייתי רוצה בכלל שהוועדה תבדוק ותבחן מה, עד כמה לאוניברסיטאות יש באמת את העצמאות בעניין הזה, להחליט מה הם עושים עם הנדל"ן ועם השטחים שניתנו להם לטובת מטרה מאוד מאוד מוגדרת, לטובת האקדמיה ולטובת לימודים. זה נושא שכן הייתי רוצה לגעת בו, בין לבין הדברים האחרים כי אני מתכוון לטפל בזה, זה משהו שאני ככה נחשפתי אליו בימים האחרונים. נראה מה יהיה בוועדה. אני אפילו שוקל לבקש את מבקר המדינה לבחון את העניין הזה, על השימוש שהאוניברסיטאות עושות במבנים שלהן, במתקנים שלהן, שאינם קשורים באופן ישיר לעניינים אקדמיים או לאוניברסיטאות או לסטודנטים או למרצים או לכל מה שצריך ואנחנו רואים את זה יותר מדי וזה בא גם על רקע של צמצום מספר המעונות, מחסור בהם, מחירים יקרים וזה גם סוג של התעמרות בסטודנטים. אנחנו ראינו, וזה גם פורסם בעבר, אני חושב שזה היה בירושלים, לגבי הדרך שבה ההנחיות וההוראות, כיצד להתנהג במעונות, כל מיני הנחיות דרקוניות שיוצאות מכיוון האוניברסיטה כלפי הסטודנטים שגרים שם.

תראו, יש בעיה, יש בעיה אמיתית לסטודנטים במדינת ישראל מבחינת מקום לגור, מקום להיות בזמן הלימודים. זאת עובדה, זה דבר שכולם יודעים אותו. אני חושב שבעולם האידיאלי שלנו, רוב הסטודנטים, בוודאי אלו שנזקקים לכך וצריכים, צריכים שתהיה להם עדיפות בנושא המעונות, צריכים לקבל עדיפות בעניין הזה, צריך שתהיה להם את האופציה הזאת. אני חושב שגם בטווח הארוך, זה גם משתלם יותר, גם לאוניברסיטאות וגם למדינת ישראל וגם צריך לגעת, כמו שאמרתי, בנושא של המחירים. המחירים בעיני הם לא הגיוניים, אני לא אכנס אליהם עכשיו, אבל בטח זה ייפתח כאן במהלך הדיון ואני באמת הייתי מציע שנשאל את השאלות הקשות בדיון הזה. גם בנושא הראשון שהעליתי לגבי שימוש במתקנים של האוניברסיטאות למטרות שלא קשורות לאוניברסיטה, וגם בנושא של מחירי המעונות וגם פעילות המעונות שיש היום באוניברסיטאות. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה וגם לעמיתי, חבר הכנסת יואל חסון, שיזם גם הוא. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה אחרי שפנו אלי מהתאחדות הסטודנטים, איתי וחבריו, וגם סטודנטים אחרים בעיקר אלו המתגוננים במעונות בירושלים. למרות שאני מכיר את המקום, כי גם אני למדתי בירושלים ואני גרתי במעונות רזניק ואדלסון ועין-כרם וכדומה, ביקרתי במקום לפני מספר שבועות ורזניק היא אותה רזניק, אולי קצת פחות טובה ממה שהיתה קודם.

יש התיישנות.

דילגת על מעונות האלף.

את יודעת, זה המקום היחידי שלא גרתי בו ואני מודה לאלוהים שלא גרתי באלף.

זה בטח עדיין נשאר באותו מצב.

נכון. נכון. אני לא גרתי במעונות האלף וטוב שכך. ויכול להיות שהתדמית שיש למעונות האלף היא תדמית נכונה.
אני ביקרתי במקום גם בכפר, כפר הסטודנטים, וגם במעונות רזניק. שמעתי תלונות, אל"ף, על המחירים. על העלויות. על השכר שהוא יחסית גבוה, בסביבות 1,500 שקל, ואם זה חשמל, מים ודברים נוספים, אז זה מגיע ל- 1,600, 1,700 שקל. אני קורא מנייר עמדה מצוין שחילקה לנו עכשיו התאחדות הסטודנטים בישראל, על השוואה למשל בין עלות שכר דירה חודשי בגבעה הצרפתית בירושלים, לשכר דירה במעונות, זה כמעט אותו דבר – שלושה חדרים, גודל הדירה, 1,500 עד 1,750, שכר דירה חודשי במעונות – 1,445. כמעט אותו דבר ואני אומר לך שיש שם, שהדירה והחדר הוא לא רחב, Understatement, בלשון המעטה.

לא, קצת מוזר לי שחדר עולה 1,500 שקל, אולי לבן-אדם.

לבן-אדם.

שותף. אם אתה עושה שותף בדירה.

שלושה חדרים זה לשני שותפים, זה לא שלושה, אלא אם מישהו גר בסלון.

זה יוצא לך בערך.

זה שכר דירה, 4,500 שקל בערך, כל אחד זה 1,500.

וכמובן שהכפר הוא לא, נדמה לי שהוא לא רכוש של האוניברסיטה, אלא זה משהו פרטי, שיש לו הסכם עם האוניברסיטה העברית, עם הגבלות על הסטודנטים, עם הגבלות על הסטודנטים. מלבד הטענה על מחירים גבוהים.
אני שמעתי טענה, למשל, שאתם מחייבים אותם להתחבר לאינטרנט בזק בלבד, כאשר מחוץ לכפר, המחירים הם נמוכים יותר, של שירותי אינטרנט. זו רק דוגמית, לניצול של הסטודנטים. כל שקל חשוב לסטודנטים, כל שקל חשוב והם עושים הכל כדי לחסוך. כאן עושים הכל כדי, אני לא רוצה לומר לסחוט את כיסו של הסטודנט, אלא, שישלם יותר.
תפקידה של האוניברסיטה, מלבד העובדה, מלבד למצוא דיור קרוב, זמין ונוח לסטודנטים, הוא גם ליצור את התנאים הטובים ביותר עבור הסטודנטים שלה, ולא כך הוא המצב, אדוני היושב-ראש. כך גם במקומות אחרים, במעונות אחרים בארץ ולכן הבעיה היא בעיה כללית. ממשלת ישראל הכריזה על החלטה להקים איזה 10,000 יחידות?

זה לא הממשלה, זה המסקנה של דו"ח טרכטנברג.

וגם המינהל אמר שהוא יקצה קרקע ללא עלות, להקמת מעונות סטודנטים. אני לא יודע מה יקרה, מה קרה, מה יקרה עם התוכנית הזאת. בשלב זה, הבעיה זועקת, אדוני היושב ראש, ואנחנו רוצים למצוא פיתרון כדי שהמחירים יהיו סבירים לסטודנטים. תודה, אדוני.

בסדר גמור, תודה רבה. אני תכף אתן רשות דיבור, התאחדות הסטודנטים, איציק, אתה רוצה להתייחס או אחר-כך?

כן. תודה רבה.

יש לי בקשה. אני אחר-כך אפנה גם לוועד ראשי האוניברסיטאות ולכל נציגי האוניברסיטאות. אם תוכלו, עד שאיציק מדבר, להתכונן להציג את מנגנון התמחור של המעונות בתוך האוניברסיטאות. כי אכן יש כאן עניין שהוא קצת מוזר מבחינת העלות של החדר של אותו סטודנט במעונות, שבאמת דומה לשוק הפרטי, אז מה הרציונל בדבר הזה אני עדיין לא מבין. ודבר שני, גם מבחינת המדיניות שזה גם קשור לשלטון המקומי, שלפי מה שאני רואה כאן, שהיום תל-אביב נחשבת לאוניברסיטה הכי גדולה בארץ, נכון? אם אני לא טועה, קרוב ל- 23,000 איש, ובסך-הכל 1,000 מיטות, כאשר ירושלים עומדת על 5,000 מיטות. בקיצור, אין פה איזה שהיא מדיניות ברורה בכל האוניברסיטאות למול השלטון המקומי, איזה יחס צריך להיות בין כמות הסטודנטים למעונות, זה דבר ראשון. ואנחנו גם נשמח לשמוע מה הקריטריונים לקבלת אותם הסטודנטים, אם יש מנגנון של מלגות במוסדות וכמה סטודנטים נהנים מהמלגות הללו, מבחינת אחוז אלו שנהנים משימוש בחדרים במעונות. אלו השאלות ככה מבחינתי, ויכול להיות שיעלו עוד שאלות במשך הדיון. בבקשה, איציק.

אדוני היושב ראש, יש כאן נציג של כפר הסטודנטים, של החברה שמנהלת?

תכף אנחנו נגיע. אני קודם רוצה שההתאחדות תתבטא, ואז את כל השאלות אנחנו נפנה אליהם. האוניברסיטה העברית נמצאת כאן. כן, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. חברי הכנסת שיזמו את הדיון החשוב וזו לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים כאן בוועדה על בעיית המעונות. הדברים די חוזרים וידועים אבל הטיפול משום מה לא מתקדם.
מעונות זה משהו שהוא דבר אלמנטארי, נחשב אולי דבר מובן מאליו במקומות אחרים במדינות אחרות בעולם. כאן זה משום מה נושא שהוא, יש תחושה שהוא תקוע, למרות שהבעיה היא דחופה. היום יש, אני מעריך, רק כ- 5% - 6% מהסטודנטים שמשתמשים בפיתרון הזה. שימו את זה מול בעיית הדיור שבאמת הולכת ומחריפה, ותבינו כמה הבעיה היא דחופה.
אני רוצה לגעת ברשותכם, בשתי בעיות עיקריות, כדי להוסיף לדיון ולא להאריך אותו. בבעיית העלויות, אותה אתם הזכרתם כבר, אז אני לא אתייחס לזה. גם המחירים פחות או יותר לנגד עיניכם. אני אתייחס רק לדברים אחרים.
יש בעיה מאוד מאוד חמורה של מעונות, דווקא בפריפריה, במכללות היותר רחוקות, שם אין.

אוניברסיטאות וגם מכללות. יש בסך-הכל אולי שלוש או ארבע מכללות שבכלל יש להן מעונות. זה לא משהו מובן מאליו שלמכללה יש מעונות.

נכון. אני חושב שאולי יש קצת יותר, אבל ממילא מספר המיטות במכללות היותר רחוקות הוא נמוך במיוחד, מה שמאפשר לפתרונות הדיור האחרים, כמו למשל קיבוצים מסוימים או שכונות מסוימות, להפקיע מחירים לסטודנטים.

זה, דרך אגב, אנחנו פתרנו כבר בוועדה, את הסיפור של הקיבוצים, שאז היה שם איזה שהיא החלטה, מבחינת הסטודנטים והאפשרות לשכירויות שם בתוך הקיבוצים.

נכון. אבל עדיין, באמת יש הקלה במקומות מסוימים. במקומות אחרים, כל עוד לא מתקדם הפיתרון הזה של מעונות, של בנייה של מעונות, אז לא פותרים את השורש של הבעיה.
אני רוצה להצביע על בעיה נוספת שקשורה לניהול של המעונות. כמעט בכל המקומות, אין שיתוף של אגודת הסטודנטים המקומית באופן שבו מתנהלים המעונות וזה גורם לקשיים ובעיות.

אני לא מבין. מבחינת ניהול מה? מבחינת הניהול הלוגיסטי או מבחינת ניהול קבלת החלטות נגיד קריטריונים וכו'.

למשל, אם היום רוצים להעלות את המחיר באוניברסיטה כזאת או אחרת, ב- 300 שקל.

אבל זו אינה החלטה של מי שמנהל את המעונות, זה נראה לי החלטה של המוסד, לא?

זה החלטה של המוסד, אבל ראוי שהחלטה כזאת תתקבל יחד עם נציגי אגודת הסטודנטים. מה שקורה בפועל, זה שהסטודנט מגיע בפתח השנה החדשה למעונות, מגלה שהעלו לו את שכר הדירה בכמה מאות שקלים או כמה עשרות שקלים.

רגע, עוד כשאנחנו דיברנו כאן על הסוגיה של התוספות בשכר הלימוד, אנחנו קבענו שאז המל"ג חייב לקבל מין הסכמה או איזה שהוא משא ומתן שיש עם אגודת הסטודנטים בכל אוניברסיטה ואוניברסיטה בכל תוספת שיש לשכר הלימוד, בהיבט של ההוצאות הנלוות. אתה רוצה להגיד לי שאין בשום אוניברסיטה, שום נציג של אגודת הסטודנטים, שיש לו השפעה על העניין שקשור למעונות, או שזה משהו שנהוג בכל האוניברסיטאות?

אני לא רוצה לדבר באופן קטגורי על כל האוניברסיטאות. אבל אני בהחלט יכול לדווח לך שדיונים שעשינו כאן על האגרות, לא מתייחסים למחיר המעונות ואת הבדיקה, אגב, ואת הפיקוח שאתה הורית עליו, אנחנו מסיימים רק בימים אלו. ללמדך עד כמה המוסדות האקדמיים לא עומדים בהנחיות של ועדת החינוך של הכנסת. יש עדיין מוסדות שאין להם חתימה על האגרות.

מי?

אני צריך להוציא כאן את הרשימה, אבל אורט בראודה, למשל, תל-חי חתמו רק בימים אלה.

בסדר.

לא חסרים. ועל המעונות בכלל אני לא חושב שמישהו התייחס לעניין הזה. כלומר, התייחסו שם לכל התשלומים הנלווים האחרים, והמעונות זה מערב פרוע שעומד בפני עצמו ואליו צריך להתייחס.

גם בקריטריונים אתם לא מעורבים?

מה פירוש בקריטריונים?

הרי זה לא כל אחד מי שרוצה יכול לקבל אפשרות להיכנס למעונות. הרי יש איזה שהם קריטריונים.

לא, ברוב המקרים אנחנו לא מעורבים בקביעה של הקריטריונים.

הבעיות האלו בדרך-כלל מחריפות כאשר המוסד יוצא לאיזה שהוא מהלך של הפרטה של המעונות, כמו שהיה בשנה האחרונה במספר מכללות ואז קורה מצב מאוד מאוד לא תקין ולא טוב, של פגיעה גם בזכויות פרטיות של סטודנטים. ממצב שבו האוניברסיטה או מכללה מנהלת את המעונות וזכויות הסטודנטים נשמרות, פתאום מתחילים להחיל כל מיני כללים ותקנות מאוד דרקוניות על הסטודנטים, כמו למשל, שאי-אפשר להכניס אורחים לתוך המעונות, מותר לחברת האחזקה להיכנס בכל רגע נתון בלי התראה מוקדמת לחדר והיו לנו כבר מקרים במכללה מסוימת, שאותה סטודנטית בדיוק יצאה מהמקלחת, אז זה דבר נוסף שצריך להתייחס אליו.
והנקודה האחרונה, אדוני היושב-ראש, נקודה שאתה נגעת בה – בעיית המדיניות. אין היום מדיניות ברורה במערכת ההשכלה הגבוהה, לגבי מעונות, בכל מה שקשור למעונות. אם עכשיו, קודם, הזכירו את 10,000 יחידות הדיור או ה- 10,000 יחידות נוספות של מעונות לפי טרכטנברג, אז אני יכול לומר לך שבימים אלה יש איזה שהיא תחושה של משיכת חבל במערכת האקדמית, על אותם 10,000 יחידות דיור – איפה הם ייקבעו, מי יקבל אותם – המכללות או האוניברסיטאות. בפריפריה או במרכז. ואני אומר לך שלדעתי, יש שם מצב של כל דאלים גבר ומה שיקרה בסוף זה שדווקא במקומות שיותר צריכים את המעונות, לשם הפיתרון הזה לא יגיע. אני חושב שהגיע הזמן שגם המל"ג תגיד באופן ברור מה המדיניות שלה לגבי אופן פיזור המעונות וגם לגבי הכמות. כי היום אנחנו רואים את המספרים. זה משרת בסך-הכל 5% - 6% מהסטודנטים וכאשר מספר הסטודנטים עולה משנה לשנה, אף אחד לא טורח להדביק את הפער גם במעונות.

תודה. ועד ראשי האוניברסיטאות ואחר-כך האוניברסיטה העברית. בבקשה.

יש פה נציגים, אנשי המקצוע שמתעסקים בתחום, גם מהאוניברסיטה העברית וגם מתל-אביב, אני מציעה שהם יתייחסו.

כן, אבל אני רוצה לשמוע מה המדיניות הכללית של ור"ה. פה אנחנו יכולים לפתור, באוניברסיטה העברית, אנחנו יכולים להציע א', בתל-אביב ב', אבל אני יודע שבתל-אביב ראש העיר לא מעודד בכלל את כל הנושא של המעונות.

גם לא בירושלים.

לא, אבל פה, תשמע, בוא נגיד ככה, הלוואי ובתל-אביב היו מגיעים לכמות החדרים שיש בירושלים. בתל-אביב יש עוד דרך ארוכה. השאלה היא אם באמת יש בכלל איזו שהיא מדיניות ודיונים שוועד ראשי האוניברסיטאות מקיים בנושא המעונות, קריטריונים, שכר דירה. זה הנושא שכביכול בו היינו מצפים מהאסיפה הכללית של ועד ראשי האוניברסיטאות להתעסק ולא נקודתית. אנחנו לא כרגע דנים פר מוסד. מה שחשוב לנו זה לשמוע על מדיניות כללית של ועד ראשי האוניברסיטאות, כלפי הנושא של דיור הסטודנטים שאומרים אצלכם במוסדות.

אין שום ספק ולכולם ברור שמעונות הם חלק מהצרכים המאוד מאוד בסיסיים של סטודנטים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה ובוודאי באוניברסיטאות. יש התייחסות לזה גם לשכר הלימוד. בניגוד למה השתמע כאן, למיטב ידיעתי יש שיתוף פעולה הדוק בכל האוניברסיטאות, עם אגודות הסטודנטים המקומיות, גם בנושא של שכר לימוד ותעריפים, גם בנושא, בכל הפעילות שקשורה למעונות ומסביבם, כל התשתית גם שנדרשת מסביב לזה.

אגודת הסטודנטים בירושלים הסכימה לתעריפים של המעונות שם?

יש פה בדיוק שלושה נציגים שבדיוק לכך יתייחסו מייד, בצורה מפורטת, לכל השאלות.

תכף אנחנו נשאל.

הם רשמו והם יתייחסו.

זו שאלה חשובה.

אנחנו תכף נגיע לזה. כן, ירושלים ותל-אביב, בבקשה. מי ראשון?

אני סמנכ"ל הנדסה באוניברסיטת תל-אביב ואני רוצה להתייחס בקצרה לכל ארבעת הנקודות. אני אתחיל בעניין של שיתוף אגודת הסטודנטים. לפחות בפרויקט שאנחנו עשינו באוניברסיטת תל-אביב, אנחנו שיתפנו את אגודת הסטודנטים הן בקביעת המחיר והן בניהול המעונות. אני אתן דוגמאות במה מתבטא שיתוף אגודת הסטודנטים במעונות. אנחנו מחלקים מלגות בין שתיים לארבעה מיליון שקל לסטודנטים שגרים במעונות. נציג אגודת הסטודנטים הוא חבר בוועדה, הוא בעצם חצי מהוועדה.

בוא נעשה את זה מספרית. בתל-אביב, יש לי פה 1,000 מיטות. כמה מתוך 1,000 המיטות, זוכות למלגות ומה גובה המלגה, בערך.

קודם כל, בתל-אביב בעניין הזה, אם אנחנו מדברים על ההיקף, אז אנחנו עכשיו בתהליך בנייה של 1,700 מיטות נוספות.

זאת אומרת, בתל-אביב יהיו 2,700?

כן. אני מעריך שבתוך 18 חודש אנחנו מסיימים את הפרויקט ויהיו 2,700 יחידות.

אתם הבאתם לי נתונים כלליים, בכל הארץ? אם עכשיו תל-אביב בונה 1,700, יש עוד מישהו שבונה, שאתם יודעים? אני שואל את ור"ה.

יש פה נתונים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב, כמקומות הכואבים ביותר.

כואבים זה יכול להיות כואבים, זה לא, מה שכואב לנו זה כל הארץ כי דובר כאן על פריפריה, דובר גם על מקומות אחרים. זה לא קשור לזה. אני רוצה לקבל נתונים מדויקים על כל מוסד ומוסד וזה הנתונים, כמה הולכים לבנות. זאת אומרת, עכשיו אנחנו פעם ראשונה שומעים שתל-אביב הולכת לבנות 1,700 יחידות. זה דבר חדש.
אני יודע כמה בחיפה הולכים לבנות? אני יודע כמה בירושלים הולכים לבנות? מה הבעיה להכין מסמך? הרי אתם יושבים שם. מה הבעיה לבקש?

הועברו הנתונים לוועדה לגבי העבודות.

שבעה-שמונה אנשים, להעביר נתונים מסודרים, מה בתכנון, מה המחירים, מה שיתופי-הפעולה. הרי אתם יודעים שאתם באים לדיון של ועדת החינוך.

לא תהיה שום בעיה, יעבירו את הנתונים הנוספים.

צריך לעשות עוד דיון? כן, בבקשה.

אז אני אתן דוגמאות של השיתוף. המלגות הן בין שניים לארבעה מיליון שקל. אגודת הסטודנטים בעצם מחליטה לכמה היא יכולה להחליט שזה רוחבי, היא יכולה להחליט שזה פרוגרסיבי, יחד עם דיקן הסטודנטים, עושים את זה ביחד. הם חברים בוועדת המשמעת, הם מחזיקים מפקח מטעמם על רמת השירות.

מה הקריטריונים למלגות? זה קריטריון סוציו אקונומי? זה קריטריון של מגמת הלימוד?

זה שילוב. המלגות מחולקות שילוב – חתך סוציו אקונומי ועניין של מרחק מהאוניברסיטה. ההנחה היא שגם סטודנטים שהחתך הסוציו אקונומי שלהם הוא טיפ-טיפה יותר טוב אבל הם גרים בגליל או בנגב, יש להם הוצאות הרבה יותר גבוהות ממי שגר בתל-אביב, לכן זה שילוב של שני הקריטריונים האלה. אלה הקריטריונים המרכזיים לקבלת המעונות.

נציגי אגודת הסטודנטים גם חברים בוועדת השיבוץ. זאת אומרת, קביעת הקריטריונים מפורסמת באינטרנט, לאחר שהוועדה מחליטה. אגודת הסטודנטים שותפים בקביעת אותם קריטריונים, מיהם הסטודנטים שיגורו במעונות. אגודות הסטודנטים גם מנהלים למשל, עלה נושא האינטרנט וזה הם ניהלו את המכרז, הם קבעו מי תהיה החברה שתזכה באינטרנט, הם קבעו את המחיר. הם גם הצליחו בעניין הזה יפה מאוד, הם הגיעו למחיר מאוד אטרקטיבי כמעט של 40 שקל לחודש לסטודנט, כבלים ואינטרנט והכל ביחד, דבר שהוא יוצא מגדר הרגיל. זה בעניין של שיתוף אגודת הסטודנטים.
בעניין של התמחיר. מחיר המעונות נקבע, בעצם, בסופו של דבר, האוניברסיטה סבסדה את הפרויקט אני אגיד מה היקף הסבסוד והיא ניהלה משא ומתן עם כל מיני יזמים, וכאשר הקריטריון לבחירת הבינוי היה הצעת המחיר הזולה ביותר למגורי הסטודנט. אנחנו השקענו קרוב ל- 100 מיליון שקל בפינוי השטחים, המקרקעין, אנחנו השקענו, העמדנו לזה את אותם שטחים שאתה דיברת עליהם, אותם שטחי מסחר קטנים שהיו באזור הזה, העמדנו, שעבדו והניבו הכנסות, את אותם נכסים מניבים שהיו קיימים העמדנו לטובת הפרויקט, הם היו חלק מהתמחור של הפרויקט, העברנו את הנכסים האלה לטובת הפרויקט ואנחנו העמדנו עוד שמונה מבנים נוספים של מעונות קיימים, לטובת הפרויקט, כדי להגיע למצב שאנחנו מסוגלים להעלות מ- 1,000 מעונות ל- 2,700 יחידות דיור. כל הנתונים האלה הוצגו לאגודת הסטודנטים.

מיטות, לא יחידות דיור, מיטות.

מיטות, נכון, אתה צודק, סליחה.

כל הנתונים האלה הוצגו לאגודת הסטודנטים ערב היציאה למכרז. לאגודת הסטודנטים היו הרבה מאוד הערות. בסופו של דבר הגענו אתם להסכמה והם היו שותפים מלאים במכרז. הם היו שותפים מלאים בבחירת היזם ולפי זה נקבע התמחיר.

שאלה קטנה. לפי התמחור, האם אוניברסיטה עובדת לפי עלות והחזר עלות או שיש גם רווח?

לאוניברסיטה אין שום רווח, ההפך, האוניברסיטה סבסדה את הפרויקט. ברור שהקבלנים עובדים.

הפרויקט – כן. אבל עכשיו הולכות להיות שכירויות, נגיד, כשאתה מחזיר את העלויות שלך.

האוניברסיטה לא הולכת להחזיר את העלויות שלה. ההשקעות של האוניברסיטה הן בעצם Seed money שהוכנס לפרויקט והאוניברסיטה לא תזכה לראות אותם לעולם. הפער, וגם בשביל זה אני אתייחס במילה אחת אחרי זה להצעת המינהל. ההנחה של מישהו שאם הוא יעמיד קרקע, ניתן יהיה לבנות מעונות במחיר מסובסד, מחיר ראוי, לדעתי זה לא מספיק. גם האוניברסיטה העברית ניסתה לעשות את זה, גם אוניברסיטת תל-אביב ניסתה לעשות את זה וגם האוניברסיטה העברית וגם אוניברסיטת תל-אביב בסופו של דבר, הכניסו יד לכיס והכניסו כסף. כדי להקים מעונות, נדרש כסף מעבר למקרקעין ואנחנו ראינו את זה כבר.

אין לך בעיה עם מקרקעין, יש לך בעיה עם הכסף, לבנות.

בסופו של דבר המחיר נקבע, כשהעמדת המקרקעין לא הספיקה ואנחנו מדברים על שני מכרזים כבר שפורסמו, גם באוניברסיטה העברית וגם בתל-אביב.

בהמלצות ועדת טרכטנברג על 100 מיליון ש"ח ל- BOT, מהו בעצם התכנון שלכם, במידה והדבר הזה מאושר, בכמה מיטות ריאלי אנחנו יכולים בפועל להתקדם? אם אנחנו חוסכים בכל הבירוקרטיה ואישורים מסביב שאתה יודע, מבחינת ור"ה כמה אנחנו יכולים לבנות עכשיו?

להערכתי, ואני אומר את זה מספר להערכה, ואני חושב שהתוצאות באוניברסיטה העברית דומות, הסבסוד פר מיטה היה בסדר גודל של, תלוי בסטנדרט, עד 100,000 שקל למיטה.

100,000 שקל למיטה?

עד 100,000 שקל למיטה.

איך זה הולך, ההתחברות עם אותם יזמים שבונים את המעונות? מה, זה BOT? מה זה?

זה BOT שבתנאי התפעול שלו, בעצם יש שליטה מלאה, הוא לא יכול להעלות מחירים, סל השירותים מוגדר. הנכס לא נרשם בבעלות היזם, הנכס נשאר בבעלות האוניברסיטה, הוא מקבל רק הרשאה לתפעול.

ומה מתח הרווחים שסיכמתם אתו, שהוא כן מרוויח, שכן אחרת הוא לא היה עושה את זה, מה מתח הרווחים שלו?

מתח הרווחים, אתה יכול לשאול אותי באחוזים לעומת ההון העצמי המושקע.

הוא בטח עושה כל שנה, יש שנה של הכנסות מול הוצאות, אחזקה, כל הדברים האלה.

הפרמטר שבדרך-כלל נבדק זה תשואה על הון עצמי, זה סדר-גודל של 6% עד 8% תשואה על הון עצמי.

מתח הרווחים הוא 6% עד 9%?

6% עד 8%, כן. זהו, התייחסתי לכל הנקודות.

האוניברסיטה העברית, בבקשה.

סליחה, אתה באמת עומד מאחורי האחוזים האלה? כי זה נראה לי השקעה ענקית וכאב ראש גדול בשביל אחוז מאוד נמוך של רווח. אתה עומד מאחורי זה באופן חד משמעי? זה מתח הרווחים של היזם? יכול להיות שאתה לא זוכר ואתה צריך לבדוק? זה בסדר.

לא לא, סדר הגודל הוא בין 6% ל- 8% תשואה על ההון, כאשר אני מדבר אתך על תוכנית עסקית, על מכרזים שקופים שהתנהלו מול חברות בנייה.

זה כאב ראש.

כמה תשואה יש לכם משכר דירה?

אתה לא משווה את זה לזה, זה לא אותו דבר.

כן, אני עומד על זה, כי אני מכיר את התוכנית העסקית.

בבקשה.

שלום רב, אני מהאוניברסיטה העברית, דיקן משנה סטודנטים. אז יש יתרון בזה שאנחנו קל"בים, אנחנו מצליחים להגיע לוועדות וזו הזדמנות נהדרת גם קצת לעשות סדר בנושא. תודה רבה לחבר הכנסת חסון על השאלות ובמיוחד לחבר הכנסת טיבי, שגם סייר במעונות וגם יילד את הבת שלי לפני 25 שנה, בהצלחה רבה.

באוניברסיטה העברית 5,000 מיטות. אנחנו לא רק מספקים מגורים לסטודנטים של האוניברסיטה העברית אלא לסטודנטים של כמעט כל המכללות בירושלים. מכללת דוד ילין, האקדמיה למוסיקה בצלאל, לנדא, אוניברסיטה פתוחה, מכללת הדסה, אורט והמכללה להנדסה, כולם מתגוררים אצלנו. אין לנו קריטריונים, אנחנו כמעט כל מי שמבקש מעונות, יכול לקבל מעונות.

זאת אומרת זה המעונות של ירושלים.

אנחנו הפכנו להיות המעונות של ירושלים, בהחלט. וזה לטובת העיר, זה חוסך מהמכללות השקעות מורכבות ביותר. אנחנו מוסיפים עכשיו, השנה הקרובה, עוד 200 מיטות ושני בניינים, בנייני שטרן. נכון שיש לנו עודף מיטות אבל יש לנו מחסור של מיטות במערב העיר, כתוצאה מפרויקט הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה. אז מתוך התחשבות ורצון גם לספק את הצרכים האלה, אנחנו מאכלסים, אנחנו משפצים עכשיו עוד שני בניינים, ברח' שטרן.

200 מקומות זה בשטרן?

כן. 200 מיטות בשטרן.

בגדול, האוניברסיטה העברית משקיעה מעל 200 מיליון שקל בשנה, 200 מיליון שקל בשנה במלגות לסטודנטים. בנוסף למלגות האלה, הן בדרך-כלל מלגות על בסיס סוציו אקונומי והצטיינות בלימודים. בנוסף למלגות האלה, האוניברסיטה מספקת זו השנה השנייה תוכנית של שלוש שנים למלגות נוספות למגורים. התוכנית הזאת יצאה לדרך לפני שבועיים. האוניברסיטה העברית מספקת לסטודנטים מגוון מאוד רחב של שירותים במעונות. אני אתן עוד מעט לחופי, מנהל המעונות, להסביר את היקף השירותים ומה למעשה כולל מחיר המעונות.

יש לכם שיתוף פעולה עם האגודה?

יש לנו שיתוף פעולה עם האגודה. האוניברסיטה לא העלתה, לא שינתה את מחיר המעונות עשר שנים. עשר שנים, אנחנו על אותם מחירים. המחירים הם צמודי מדד. גם ההצמדה תואמה עם אגודת הסטודנטים.

זהו?

חופי ימשיך.

אני חופי, מנהל המעונות. קודם כל, להגיד שאני הגעתי לאוניברסיטה העברית, כיוון שהיו מעונות והיו מלגות ואני בן שדרות וסיימתי את התואר דוקטור באוניברסיטה העברית, אני יכול להגיד – בזכות המעונות. גרתי בכל סוגי המעונות, רווקים, יחיד, זוגי, וגם משפחות.

גרת באלף?

גרתי באלף. אני דווקא זוכר לטובה כי התחתנתי בגלל האלף. בזכות האלף. אז זאת נקודה חשובה.

בגלל או בזכות זה חשוב.

ואני מודה לך על הסיור ברזניק, ראיתי אותך באותו יום עם איתי ויעל. קודם כל, להגיד שהאוניברסיטה העברית, מתש"ע עד תשע"ד, השקיעה 30 מיליון שקלים בסבסוד המעונות. הפרויקט הראשון שהתחיל היה מענק של 6% עד 8% סובסידיה לכל הסטודנטים שמתגוררים ברצף במעונות. היום, השנה הזאת, היא השנה של ה- 8%, אחר-כך כל הסטודנטים שנה א' בכפר הסטודנטים קיבלו 5,000 שקל מענק שנתי לטובת סבסוד המגורים והשנה דווקא בזכות שיתוף הפעולה עם אגודת הסטודנטים, יצאנו לתוכנית מלגות, מלגות מגורים לאורך התואר, עד תשע"ד, ש- 12 מיליון שקלים יושקעו בכל אחת מן השנים הבאות, כאשר אפילו השנה הזאת החלטנו להשקיע רטרואקטיבית בדיירי תשע"ב, 3.2 מיליון שקלים בשנה הנוכחית. מי שימשיך אתנו, יקבל בשנה הבאה 8% סבסוד ובשנה השלישית שלו – 10% סבסוד. לשם הדוגמה, סטודנט דייר משפחות שיתגורר בשלוש השנים האלה, הוא בעצם חסך כ- 7,000 שקלים משכר הדירה שהוא היה משלם בשלוש שנים. סטודנט בחדר יחיד היה משלם כמעט 5,000 שקל פחות.
הסטודנטים מאוד אוהבים את המעונות ולכן לא רק סטודנטים של האוניברסיטה העברית אוהבים, אלא גם ממכללות אחרות. כשמשווים את שכר הדירה לשוק הפרטי, מוצאים הבדלים של בין 300 ל- 400 שקלים, בין שכר הדירה במעונות לשכר הדירה בשוק הפרטי. הטעות שעושים אותם אנשים שאינם מבינים במעונות, היא שהם לוקחים את שכר הדירה הבסיסי ומשווים. אבל לשם הדוגמה, בבניין שיש מעלית משלמים בין 50 ל- 250, אם יש ועד משלמים תוספות. בגבעה הצרפתית, למשל, זה עולה כמעט 400 שקלים יותר. אז בהשוואות האלה, כולל מערך השירותים הנוסף – תחזוקה 24 שעות ריהוט כולל, זה לא כולל בכל הדירות האחרות, כולל החלפת ריהוט לא תקין, כל שירותי הספורט שניתנים, תרבות. השנה יש, ברוך השם, פעילות מאוד ענפה יחד עם האגודה לאספקת שירותי ספורט ותרבות לכל הסטודנטים במעונות. זה עולה כסף. ביטחון, כמובן, סביב השעון, וירושלים, אנחנו יודעים טוב מאוד, שירושלים היא לא כשאר הערים, דרושה תשומה מאוד מרכזית ועמוקה בנושא ביטחון. כל פינה באוניברסיטה העברית, מאובטחת, כל שער במעונות מאובטח. חנייה לכל הסטודנטים במעונות – חינם.

בגלל זה עשיתי כאן דיון על ההטרדות שיש לסטודנטיות.

נטפל בזה.

יופי, אני שמחה שאתה מעלה את הנושא. היה מטריד אחד שנתפש על-ידי ביטחון האוניברסיטה לפני שבועיים, מאז יש לנו שקט. היה לנו מטריד.

מה עם הקב"ט, החזרתם?

תבקש תשובה מהביטחון, אני לא ביטחון. הוא לא הוחזר, עד כמה שידוע לי.

האוניברסיטה מוציאה 3.5 מיליון שקל, מסבסדת את הארנונה לדיירי המעונות, בכל שנה ושנה. מסבסדים 75% מן העלות של הארנונה לדיירי המעונות. אני חושב שאין לזה תקדים בשוק הפרטי.

יש לכם מנגנון של מלגות לאותם סטודנטים שאתם יודעים שהם באמת פוטנציאליים ללמוד בירושלים, אבל בגלל מצב סוציו אקונומי, לא יכולים ללמוד, לנושא של הדיור?

קודם כל, האוניברסיטה העברית מחלקת מעל 200 מיליון שקל מלגות בשנה.

לא, בנושא דיור.

על בסיס סוציו אקונומי והצטיינות, רובו סוציו אקונומי.

אבל מלגות למה? שכר לימוד? מלגות למה?

אנחנו לא בודקים. אנחנו מעבירים את הכסף לחשבון של הסטודנט בבנק, חד-משמעית. הוא יכול להשתמש בזה גם למגורים, או לכל מטרה אחרת. בנוסף, השנה, אנחנו מוסיפים את מלגות המגורים.

תאמרי לי רגע, אתם אמרתם שכל המחירים והכל תואם מול אגודת הסטודנטים.

מה שאנחנו אמרנו זה שעשר שנים המחירים שלנו לא השתנו ושהמחירים מוצמדים לעליית המדד וזה מתואם באופן מלא עם אגודת הסטודנטים.

ושאלה נוספת. דיברנו על מתקנים, מבנים, שאינם לשימוש ישיר או קשור לאוניברסיטה. כמה מבנים באוניברסיטה העברית יש היום, שנמצאים בהם או שוכנים בהם כאלה דיירים, כאלה ואחרים, שאינם קשורים באופן ישיר לפעילות האוניברסיטה?

אין. כמעט ואין. יש לנו באוניברסיטה 5,000 מיטות.

התחלת ב- אין ואחר-כך אמרת כמעט ואין.

אני אסביר. יש לנו 5,000 מיטות. 70 מבנים בחמישה קמפוסים. המבנים היחידים שהם לא משמשים היום למגורי סטודנטים, זה מה שהיה בנייני האלף וכולנו זוכרים שהיה להם שם אחר, לא מכובד, הם לא היו ראויים בכלל למגורים. האוניברסיטה סגרה אותם, יחד עם עיריית ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל, השטח הזה הוגדר כשטח היי-טק, הוא לא התרומם כהיי-טק, אבל המגורים האלה שהיום לא משמשים את האוניברסיטה העברית למטרות מגורים, הם לא היו ראויים למגורים.

חוץ מהמבנים האלה, בלי קשר לעניין המגורים של הסטודנטים, כמה מבנים באוניברסיטה העברית יש היום, שמושכרים לגורמי חוץ שאינם קשורים לאוניברסיטה-?

מבני מגורים?

לא, מבנים בכלל.

מבנים. מבנים.

במתחם האוניברסיטה.

את זה צריך לשאול את ההנהלה, אין לי מושג, אבל לדעתי כמעט ואין. בבנייני מגורים – אין. חד משמעית, אין באוניברסיטה העברית.

רק לומר משפט אחרון, שהאוניברסיטה העברית, לפני כשנה, בהנהלת האוניברסיטה, התקיים דיון במדיניות האוניברסיטה לגבי מעונות הסטודנטים והוחלט על תוכנית לעשור הקרוב.

אגודת הסטודנטים היו שותפים לזה?

בחלק – כן. בכל מקרה, הוחלט שהתוכנית נמסרה לאגודה לעיונם ולא היו התנגדויות. המטרה הראשונה היתה הגדלת כמות חדרי היחיד במעונות. השנה יש למעלה מ- 3,000 חדרי יחיד אנחנו מאמינים שנגדיל את זה בעשור, נכפיל את הכמות של חדרי היחיד. אנחנו מדברים על סטודנטים בדירות משפחות ודיור לתלמידי מחקר, להכפיל את הכמויות בשנים הבאות. אלו יעדים, וכמובן שיפור כל התשתיות. האוניברסיטה העברית בהחלט מדברת על מתן תשומות מיוחדות לתלמידי מחקר, בהחלט להשקיע בתלמידי מחקר והמעונות מקבלים את השיפור המתאים שמותאם לתנאים המתקדמים של היום.

אתן זכות דיבור לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית ואז נחזור, אם מישהו ירצה להוסיף.

רק נושא חשוב, סליחה על ההתפרצות, נושא הארנונה. הסטודנטים אינם פטורים מארנונה. היום האוניברסיטה מממנת, ארבעה מיליון שקל בשנה, כמעט ארבעה מיליון שקל.

אני הגשתי הצעת חוק לפטור מארנונה והיא נפלה בוועדת שרים לחקיקה.

אני חייבת להגיד שיש עיריות, אני יודעת שאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, מצאו פתרונות מאוד מאוד יצירתיים בנושא הארנונה לסטודנטים, פתרונות מאוד יצירתיים בנושא הארנונה לסטודנטים. לצערי, עיריית ירושלים, לא מוצאת שום פיתרון בנושא זה.
ועוד נושא שקשור לאוניברסיטה העברית – לשמחתי, אנחנו מספקים פתרון מגורים לאוכלוסייה שלא זוכה לקבל דירות בירושלים. סטודנטים ערבים בירושלים מכל המכללות, בוחרים בין היתר להתגורר אצלנו, כי לא משכירים להם דירות בירושלים.

בסדר, OK. כן. יושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, בבקשה.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת שיזמו ונמצאים פה וגם ליושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. בבסיס הדברים שאותם ברצוני להעלות עומדת השקפת העולם שהביאה אותנו, הסטודנטים, לצאת למחאה החברתית בקיץ. מזה חצי שנה אנו מנהלים מאבק עם הנהלת האוניברסיטה העברית על מחירי המעונות. בכדי לסבר את האוזן, עלות השכירות החודשית של דירת חמישה חדרים בה מתגוררים חמישה סטודנטים במעונות כפר הסטודנטים, שזה מתחם BOT, מתחם המעונות הגדול ביותר של האוניברסיטה הוא 7,300 שקלים. מדובר בחדרים קטנים, מאובזרים במיטת יחיד והמחיר אינו כולל חשבונות חשמל, ארנונה ומים.
סוג אחר של מעונות, הפחות אקסקלוסיביים, ניתן לשכור חדר יחיד במחיר של 1,350 שקלים. מדובר בחדר הנמצא בתוך מסדרון שבו מקלחת ושירותים משותפים, כמו בצבא. כמובן שהמגורים בכל סוגי המעונות אינם כוללים תשלומים נוספים, עבור אינטרנט, כביסה וכדומה.
לאחר מספר הפגנות שערכנו וסדרת פגישות עם הנהלת האוניברסיטה, הוחלט להוזיל את המעונות במתווה תמריצים של שלוש שנים, שיחסוך עשרות עד מאות בודדים בלבד של שקלים לסטודנטים וגם זה באמצעות מלגה שתינתן באופן רטרואקטיבי ולא באמצעות הנחה בשכר הדירה עצמו. אגודת הסטודנטים לא הסכימה למתווה הזה.

נוצר פה מצב אבסורד בו סטודנטים מחפשים דירות פרטיות שמחיריהם גם עולים בשל חוסר אלטרנטיבה ומי נפגע במצב זה? הנפגעים העיקריים הם הסטודנטים החלשים, אלו שמגיעים מהפריפריה, משכונות המצוקה ומהמגזרים החלשים – עולים חדשים, עיוורים ועתודאים. יתרה מכך, האוניברסיטה אשר מתקשה למלא את החדרים במעונות בשל מחירם הגבוה משכירה 23% מהחדרים לסטודנטים מהמכללות בעיר ולסטודנטים זרים המגיעים ללמוד בבתי-הספר לתלמידי חו"ל. צריך לציין שאלו מחירים גבוהים יותר מהמחירים שהסטודנטים של האוניברסיטה העברית זכאים להם.
הסטודנטים הזרים שאינם מודעים לטווח המחירים והסטודנטים מהמכללות שלהם אין כל אלטרנטיבה, מכיוון שאין מעונות למוסדות אחרים בעיר, נאלצים לשלם ולשתוק, כשהאוניברסיטה "עושה קופה" מחוסר יכולת שלהם למלא את החדרים.
למשרדי האגודה מגיעים עשרות תלונות בחודש אודות מצב התחזוקה, מחירים ושירותי המעונות, אך לצערנו עד כה לא הצלחנו להביא לפריצת דרך בנושאים מהותיים ונראה כי פיתרון לא נראה באופק.

בין התלונות שמגיעות, אנו נתקלים במצבים אבסורדיים של סטודנטים עיוורים שהאוניברסיטה גובה תשלום עבור הורה שלהם שמגיע מצפון הארץ ומבקש ללון בדירה, על-מנת לקחת אחד מהם לבדיקה רפואית בירושלים. סטודנטיות ערביות שהוריהן לא מאשרים להן לשכור דירה וכורעות תחת נטל התשלומים למעונות ועוד ועוד.
לפיכך, הגענו למסקנה עצובה כי אם אנחנו רוצים באמת צדק חברתי לסטודנטים ולצעירים בישראל, אין מנוס מבית הנבחרים להתערב ולהגביל את מחירי המעונות בחקיקה, תוך הגדרתם כעסק ללא מטרות רווח. אני אומר את הדברים בצער, הלוואי שלא היינו מגיעים למצב הזה, אבל גם אם ייבנו בירושלים עוד עשרות אלפי חדרי מעונות, הדבר לא יפתור במאומה את המצוקה של הסטודנטים ואף עלול להחריפה בשל העלייה שגורמים המעונות במחירי השוק.

תודה רבה.

תודה. עוד מישהו? בבקשה.

אני יושב ראש ועדות רווחה של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. אני גם נציג של אחד החוגים. אני עולה חדש, זאת אומרת שאין לי ההורים שלי שגרים בירושלים.

מאיפה אתה?

אני מצרפת, עליתי לפני כמה שנים. אין לי איפה לגור, האפשרות היחידה זה המעונות או למצוא דירה. מצאתי דירה בירושלים, בקטמון הישנה, בשכונה טובה, הרבה יותר זולה ממה שיש במעונות. התחושה של הסטודנטים, ואני בתור נציג של הסטודנטים שמגיע ממש מהשטח, התחושה של הסטודנטים, היא פשוטה – המעונות האלו, הם מניב נדל"ן, בדיוק כמו הביטוי שהשתמשת קודם, חבר הכנסת חסון, זה מניב נדל"ן וקל וחומר כשמפריטים את זה לחברה חיצונית שכל תפקידה בחיים זה להרוויח כסף.
לזה, כולם מבינים את הבעיה ולהגיד שאין בעיה זה פשוט צביעות. ולזה יש שני פתרונות – או להביא לנו, לאגודת הסטודנטים, את הניהול של המעונות וזה בכל הארץ שהסטודנטים ינהלו בשביל הסטודנטים. או פשוט רגולציה. וכשאנחנו רוצים רגולציה, מגיעים למחוקק. ולמחוקק, מגיעים לריבון ואומרים לו – יש פה בעיה, יש פה בעיה שהאוניברסיטה וככה זה ההרגשה, והחברות הפרטיות, רוצות לעשות על גב הסטודנטים כסף ואני נוגע עכשיו ברמה הכי רגשית והכי מהלב – פה יש לנו בעיה ואנחנו פונים אליכם. אנחנו פונים לחברי הכנסת, פונים לוועדת החינוך, כדי לבקש פיתרון של חקיקה של רגולציה. כי לא יכול להיות, לא יכול להיות שיש לנו פה חשבוניות של סטודנטים שמשלמים יותר מ- 1,600 שקל בחודש, לדירת שותפים עם עוד חמישה אנשים, בחדר קטנטון, כשבעיר מוצאים יותר זול בחדרים הרבה יותר גדולים. וחוץ מזה, שזה גם כמובן מעלה את המחיר של העיר, ואז פשוט כל מה שדיברנו בקיץ וכל מה שישנו באוהלים בקיץ, זה אחת הסיבות המרכזיות. תודה רבה.

תודה. כן, מכללת כנרת, יושב ראש האגודה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללת כנרת הרחוקה, בכנרת. רוב הדיון פה התנהל על האוניברסיטאות, אבל כיום הסטודנטים במכללות, מספרם יותר גבוה מאשר הסטודנטים באוניברסיטאות. אצלי במכללה, במכללת כנרת, יש 3,000 סטודנטים. מאז שהיא הוקמה ועד היום, לא נבנה אפילו חדר למיטה אחת בשביל הסטודנטים. יש כ- 65% מהסטודנטים שהם זקוקים למעונות ולמגורים, שמגיעים מרחוק. בעקבות החלטת המינהל על שיוך דירות בקיבוצים, היצע הדירות לסטודנטים באזור גדל כמעט ב- 40%. באזור המכללה יש היום לכל היותר 500 דירות בקיבוצים, כאשר רמת השכירות שלהם עולה מדי שנה בכ- 10% באופן סדרתי. המחיר היום הוא שווה ערך למחירים שדיברו פה על ירושלים, בסביבות 1,500 שקל, 1,600 שקל לדירת חדר אחד בפריפריה. הקיבוצים לא מקבלים כל סטודנט ויש בעיה קשה אם זה, אם נושא של פגיעה במגזרים מסוימים, אם זה המגזר החרדי, הדתי, או אם זה בעיה יותר קשה, במגזר הערבי. הקיבוצים היום, בעקבות ההפשרות שלהם והבנה-ביתך, הם נותנים את הדירות, במקום לסטודנטים, לאנשים שהולכים להיות חברי קיבוץ בעתיד.
כיום כמות הנרשמים אצלנו במכללה היא במגמת ירידה. אני יודע שיש עוד מכללות באזורי הפריפריה שהמגמה היא בירידה. מכיוון שסטודנטים מהמרכז, אין להם מענה לדיור, אין להם מענה לתעסוקה, הם פשוט לא מגיעים לפריפריה. בשביל אותו מחיר שהם משלמים לתל-אביב לדירה או בירושלים לדירה.

אני רוצה להגיד שהבעיה הזאת קשה. סטודנטים מדי יום מגיעים אלינו בתלונות, כי גם מה שיש בקיבוצים, רוב הדירות הן דירות ישנות, לא מתוחזקות. רוב הדירות, מסיור שערכנו השבוע, בכלל אין להן אפילו קולטי שמש. זאת אומרת שההוצאה של הסטודנטים היא מאוד יקרה על הדירה ואני מקווה שיהיה פה גם מענה בכל ההחלטות לכיוון המכללות של הפריפריה.

תודה. בבקשה.

אפשר שאלה, אדוני היושב ראש. העלית נקודה של האינטרנט בכפר הסטודנטים. חופי, אתה יכול לענות? למה אתם מגבילים את זה לבזק ולמה המחירים בחוץ הם נמוכים יותר מאשר בתוך הכפר?

בבניית כפר הסטודנטים היה איזה שהוא הסכם וברגע שההסכם עם החברה שנותנת את השירות תם, פתחנו את ההסכם מחדש. אנחנו הוזלנו בשנה האחרונה מכמעט 100 שקלים במהירות שניים וחצי, ל- 69 שקלים ואת מהירות החמישה ל- 79 שקלים. הצלחנו להוזיל את זה ואני חושב שבהשוואה שעשינו, זה היה הרבה יותר זול מכל השוק החופשי. ודווקא בעניין הזה, האגודה היתה מאוד שותפה. הצלחנו להוזיל אותם.

כל הזמן אתה אומר שהאגודה היתה שותפה והם כל הזמן עושים לא עם הראש. אז את האמת הזאת צריך לדעת.

הם קיבלו את הנתונים.

אבל אם לא היה להם השפעה על התהליך, אז מה?

הם קיבלו את התוצאות של ההוזלה. אני לא שמעתי שום דבר, למה זה לא הוזל יותר.

צריך להילחם על כל דבר.

הסיפור הוא נורא פשוט. בכפר הסטודנטים מדובר בדירות. ה- 69 שקל לחודש שזה הורדת מחירים אחרי משא ומתן ארוך, מתחלק, הוא מתחלק בין כל הדיירים.

תסלחי לי רגע. את מתארת קודם איזה שהוא תיאור של באמת כמעט פילנתרופיה שלכם ועזרה שלכם לירושלים, וזה שאתם דוחפים סטודנטים מכל מיני מקומות אחרים, גם לבוא ולגור אצלכם. אבל האמת היא כנראה, וגם קודם לא היה צריך להיאמר פה, שאתם פשוט לא מצליחים למלא את החדרים על-ידי הסטודנטים שלכם ואתם לא רוצים שהם יהיו ריקים וזה עסק ואני מבין אתכם ולא רוצים להפסיד. אני גם לא רוצה שאף אחד יפסיד.

אז ההצעה שלך היא שאני פשוט לא אתן לתלמידי המכללות להתגורר בירושלים? לא, אני רוצה להבין.

לא, השאלה שלי היא אחרת. אם היית נותנת לי, הייתי מגיע אליה, לבד. השאלה שלי היא מדוע אין ביקוש באוניברסיטה העברית למעונות האלה. הרי על פניו יש לך הרבה יותר סטודנטים ממספר המיטות. אז מדוע אין לזה ביקוש? לזה תתני תשובה. ועם הבעיה הזאת תתמודדי.

קודם כל, אנחנו מתמודדים עם הבעיות יום יום.

אז תני תשובה, למה אין ביקוש?

אני אשמח לתת תשובה. דבר ראשון, זה לא שאין ביקוש. האוניברסיטה העברית בכלל, והמוסדות להשכלה גבוהה בפרט, הפכו להיות הרבה יותר לוקאליים, כולם. הלימודים היום, חבר הכנסת טיבי זוכר את התקופות שלנו, היום הלימודים מתרכזים בשלושה ימים – שני, שלישי ורביעי. המרחקים התקצרו. באופן אישי, הבת שלי למדה ארבע שנים בראשון, וישנה לילה אחד בראשון, לא היה צורך. הכביש לוקח לה 40 דקות להגיע לשם. וזה מה שקורה גם בירושלים. עם הרכבת הקלה המצב, עם הרכבת החדשה, המצב גם יוחמר. הסטודנטים היום, יש להם פתרונות דיור, קל להם להגיע למוסדות להשכלה גבוהה לפחות לירושלים, אני לא מדברת על הפריפריה, ולכן צריך פחות מעונות. זו עובדה.
אנחנו מנסים לתת גם פיתרון למוסדות האחרים. אם אתה חושב שזה נורא, אני מוכנה לבוא לנשיא האוניברסיטה ולהגיד לו שהכנסת חושבת כך.

רגע, רגע, רבותיי. אני לא אהפוך את זה לוויכוח מי צודק ומי לא. המועצה להשכלה גבוהה נמצאת כאן? ובכן, השאלה היא האם בדקתם אי פעם בכלל, דנתם בוועדות שלכם, על העניין שקשור למעונות הסטודנטים, כי אני יודע שבעניין של האגרות וכו', וכן אתם קיבלתם החלטות, בעניין של מעונות הסטודנטים, האם ניתן בכלל למל"ג להשתתף בעניין הזה ובאמת לעשות איזו שהיא רגולציה בסוגיית המחיר וכו', אם אתם מתעסקים גם בתכנון ותקצוב. התכנון כאן, כמובן הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, הוא גם חלק מהסיפור ואם אין להם פתרונות דיור שאיכשהו קשורים לגוף עליו אתם מפקחים, אז יש פה איזה שהיא תקלה, כך נראה לי. אתם לא רוצים חקיקה, גם אני לא יכול להגדיר בחוק, לעשות הגבלת מחיר כי המחיר בספיר, במעונות הסטודנטים יהיה כמובן שונה מתל-אביב. אבל לקבוע מחיר קבוע זה בוודאי בעייתי.

אדוני היושב ראש, אתה מעלה כאן שאלה שהיא מאוד מאוד מעניינת. אם אין כאן את מרכיב הקרקע, אז מדוע מעונות במקום הזה או במקום הזה, המחיר הוא שונה? מחיר בדירה בתל-אביב יותר יקר ממחיר דירה בבאר-שבע, בגלל מרכיב הקרקע.

בין היתר.

ברובו, בסדר? ברובו. מדוע, אם הקרקע היא קיימת ולא קנו אותה עכשיו והבנייה היא פחות או יותר באותה עלות, תיקח פה או שם 10% יותר. למה צריך להיות פערים בשער הדירה בכלל? למה בספיר זה יותר זול מתל-אביב?

לכן אני שואל את מל"ג, אם היא עשתה את הבדיקה.

אולי אנחנו צריכים לעשות את הבדיקה הזאת.

קודם כל, המועצה להשכלה גבוהה לא היתה מעורבת עד כה בנושא המעונות. למוסדות להשכלה גבוהה יש אוטונומיה מלאה בנושא. ואנחנו מצפים מהמוסדות להשכלה גבוהה שייגבו שכר דירה שהוא סביר.

כן, אבל גם על אגרות היה להם אוטונומיה ואתם התערבתם.

לגבי אגרות, בנושא שכר לימוד המעורבות שלנו גדולה הרבה יותר.

אבל אתם מחליטים איפה להתערב ואיפה לא.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת לגבי תעריף, כי בחודשים האחרונים מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מנסה לקדם מול מינהל מקרקעי ישראל את ההחלטה להקצות קרקעות ללא תמורה לבניית מעונות סטודנטים, דבר שיוזיל את העלויות.

מצד אחד אתם דוחפים לפתרונות ומצד שני אתם מנסים לא להתערב.

אני רק מבקשת לסיים את המשפט. בתוך התהליך הזה, הבקשה של המועצה להשכלה גבוהה מהמינהל היא שייקבע, בהתייעצות אתנו, תעריף מקסימאלי לחדר לסטודנט לחודש, על-פי אזורים, כשהמוסד שמקבל את הקרקע יתחייב לעמוד בגובה שכר דירה שייקבע מראש, תוך הפעלת עדכון תעריפים על-פי נוסחה שתיקבע, כך שכן יש רצון להיכנס.

איפה היוזמה הזו עומדת? באיזה שלב זה?

אנחנו פנינו למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל בנושא הזה, אבל ההחלטה של הקצאת הקרקעות טרם בוצעה על-ידי המינהל וצריך להביא לביצועה בהקדם. זה תלוי במינהל מקרקעי ישראל, לא בנו.

ד"ר שמעון עמר, ראש מכללת אהלו.

שלום, אדוני היושב ראש, אני גם נציג רמ"ה, ראשי המכללות לחינוך והוראה. אני רוצה להציג פה תמונה טיפה שונה. אני שומע כאן מתחילת הדיון, איך האוניברסיטאות במרכז הארץ – תל-אביב, ירושלים וכן הלאה, גדלות ומתפתחות עם הרבה מאוד מיטות. אני גם שומע שהרבה סטודנטים מהפריפריה, בדרך-כלל החזקים, שמתקבלים לאוניברסיטאות האלה ובצדק, זה בסדר גמור, לרוב הם נשארים שם, הם לא חוזרים לפריפריה ואילו המכללות, במיוחד המכללות לחינוך גבוה, שנמצאות בפריפריה, הן ללא מעונות וככאלה שהן ללא מעונות, הן גם לא יכולות למשוך את האוכלוסיות החזקות שרוצות להיות מורים, אל הפריפריה. אנחנו נמצאים כאן באיזה שהוא אבסורד שבו האוכלוסייה החזקה מהפריפריה נשארת במרכז, ואנחנו, בגלל שלנו אין מעונות, אנחנו לא יכולים לשלוח את האוכלוסייה החזקה שרוצה להיות מורים, אל הפריפריה. ומה שקורה זה שאנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים. אז שמענו את הקיבוצים, שגובים מחירים בלתי סבירים. אנחנו גם, למשל אצלנו, משכירים היום חדר לבודד, וזה מאוד נחמד, מאוד יפה, עם שירותים ומקלחות בתוך החדר ומטבח בתוך החדר, ב- 500 שקל. ואנחנו שוכרים שלושה בניינים ממשרד הקליטה. כיום אנחנו מתבקשים להעלות את שכר הדירה ל- 750 שקל, על-ידי משרד הקליטה, כי פשוט רוצים להעלות את מחיר השכירות מאתנו. יש כאן איזה שהוא עיוות כלפי הפריפריה שאני מבקש מהוועדה הזו לדון בו, אם לא היום, בפעם אחרת, איך אנחנו מחזקים את המכללות לחינוך והוראה בחמדת דרום, בקיי בבאר-שבע, באהלו בקצרין וכן הלאה, כדי למשוך אוכלוסיות חזקות מהמרכז, שיהיה להם שם מעונות במחירים סבירים ושיוכלו באמת לשרת אחר-כך, את אותם בתי-הספר שבהם הם יהיו מורים.

אדוני היושב ראש, יש איזו בעיה ייחודית לעניין מעונות עין כרם, ואם תוכל לתת לאחד הסטודנטים, ברשותך.

כן, בבקשה.

אני סטודנטית לרפואה, שנה א'. אני גרה בכפר הסטודנטים בהר הצופים ואני לומדת רפואה, אז אני לומדת בקמפוסים של גבעת רם והדסה עין כרם. כל יום אני נוסעת לפחות חצי שעה, עד שאני מגיעה לגבעת רם ואם אני נוסעת להדסה, אז אני נוסעת במשך 45 דקות וזה משהו לא קל בכלל. אנחנו נוסעים וזה לוקח הרבה זמן מהיום שלנו. במקום שאנחנו חוזרים לדירה שלנו ואנחנו לומדים, נחים קצת, אז אנחנו מבזבזים לפחות שעתיים בנסיעה בעיר וזה משהו לא קל בכלל וזה מקשה עלינו כסטודנטים לרפואה, ללמוד. זה פשוט ככה. בנוסף לכך, אני התקבלתי בשלב קצת מאוחר ללימודים, אז הם לא נתנו לי להירשם למעונות לפני הקבלה ואחרי הקבלה הם אמרו שאין מקומות, אז נאלצתי לגור בכפר הסטודנטים ונראה לי שזה בעיה מאוד, זאת בעיה מאוד מאוד רצינית, במיוחד לסטודנטים לרפואה, שהם מאוד סובלים מהבעיה הזאת.

תודה.

בבקשה, מהדסה.

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים, מכללת הדסה. אני רוצה גם כמי שגר בכפר הסטודנטים וגם כנציג אגודת הסטודנטים, לחדד כמה דברים. קודם כל, סטודנט שלא מן המניין, משלם שכר דירה, ואני כאחד שגר יחד עם עוד סטודנטים שלומדים באוניברסיטה העברית, משלם קצת יותר ויש לי פה כמה קבלות.

מה זה קצת יותר?

משלם כ-80 שקלים לחוד שיותר, מכל השותפים שלי, מיתר השותפים שלי לדירה. בנוסף, אני מחויב בחודש נוסף במגורים שלי, בסוף השנה.

למה?

למה? אני לא יודע. התשובה – אצלם.

אז אתה משלם בסוף כל חודש הרבה יותר מ- 80 שקלים.

לא, אני מחויב כאילו לגור חודש נוסף, כשאין לי למעשה מה לעשות בירושלים, כאחד שלומד בירושלים, אבל לא, מרכז חייו לא בירושלים.

בנוסף, כפר הסטודנטים העלה את שכר הדירה בעצם בכל העיר, כי אם אני הולך לשכור דירה בכל מקום, אז מסתכלים מהו שכר הדירה הגבוה במעונות, ולפיו מעלים את שכר הדירה, לפיו משווים את שכר הדירה בכל מקום, בכל דירה בעיר, ואי-אפשר למצוא היום חדר בעיר, מתחת ל- 1,500 שקלים. זה דבר שני.

דבר שלישי, שירות תיקונים אחרי השעה שלוש, אם אני לא טועה, עולה הרבה כסף. שירות התיקונים שמתהדרים בו שעובד 24 שעות, עולה כסף, אחרי השעה שלוש – עולה כסף.

למי הוא עולה כסף?

לסטודנט.

מה פתאום?

אם אני צריך, אם יש לי בעיה בדירה, אחרי שעה מסוימת, אני צריך להזמין טכנאי לדירה שלי, אם יש בעיה, אני צריך לשלם כסף.

חד-משמעית לא נכון. אנחנו לא גובים עבור תיקונים.

גם אחרי השעה שלוש?

אין שעה בכלל.

שמעת מה היא אמרה, הדברים נרשים בפרוטוקול ועדת החינוך.

תעביר לי.

אני מציע להעביר והיא תבדוק מי גובה.

בכפר הסטודנטים, אם סטודנט מבקש, הוא איבד מפתח, מבקש שיפתחו לו את הדלת, יש שם איזה שהיא עלות מינימאלית, סכום מאוד סמלי.

כמה זה?

חופי, כמה זה?

אני לא יודע, אם אני זוכר, איזה 20, 30 שקלים.

50 שקל.

זה סכום מאוד סמלי, אבל זה במקום להזמין פורץ או אדם מבחוץ, הם עובדים סביב השעון, בלילה. זה מאוד סמלי, מאוד סמלי.

הבנו. כן, הלאה.

אני אשמח לבדוק את הטענה.

בנוסף – דודי שמש, כמו שנאמר פה. דודי שמש, כל המקום הזה, מתוחזק על-ידי דודי שמש פנימיים, בתוך הבניין, ולא על הגגות ולכן אנחנו נאלצים להפעיל דודי שמש לעתים גם ארבע-חמש שעות בגלל שאנחנו חמישה שותפים בדירה. זה משהו שמעלה את יוקר המחייה בהרבה לכל סטודנט. זו בעיה נוספת שיש לנו.

אין קולטי שמש?

אין קולטי שמש בבניינים.

בזבוז אנרגיה, מה זה?

כמו שהעלה חבר הכנסת טיבי, בזק, אנחנו כבולים להסכם עם בזק וזה מאוד מקשה עלינו. גם המחיר שהם מציעים לנו כרגע, וזה גם לא רק בזק, זה גם עם יס, אנחנו כבולים להרבה הסכמים, כסטודנטים.
אני רוצה לציין שרוב הסטודנטים שגרים במעונות, במעונות, הם לא סטודנטים שגרים בירושלים וחשוב לציין את זה, הם גם לא סטודנטים שגרים בתל-אביב, הם לא סטודנטים שגרים בראשון-לציון. הסטודנטים שגרים בצפון, סטודנטים שגרים בנגב, סטודנטים שצריכים כדי להגיע לירושלים, שלוש שעות נסיעה, שעתיים וחצי נסיעה וזה לא כל-כך פשוט להגיע. לכן, הפיתרון של מגורים בירושלים, זה הפיתרון. ואנחנו צריכים את המגורים האלה.
חשוב לציין דבר נוסף, אנחנו, 23% מהדיירים במעונות, הם דיירים שלא מן המניין. אי-אפשר להתעלם מהעובדה הזאת. העובדה הזאת אומרת שאם אנחנו היום, קודם כל, אומר שהאוניברסיטה לא מצליחה לאכלס את המעונות, כפי שאמרתם, ואם האוניברסיטה לא תצליח לאכלס את המעונות האלה, הם יצטרכו לסגור אותם ולסגור את המעונות האלה זה אומר שהם יצטרכו, יש לזה משמעויות רבות של הרס המבנים האלה, מבחינת תשתית.

רבותיי, תראו, אני רוצה לבקש מכם כמה דברים. חבר הכנסת כבל, מבקש להתייחס? בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכם. קודם כל, אני שמח לשמוע שהבעיות הן אותן בעיות, לא משנה באיזו שנה אתה נמצא באוניברסיטה.

רזניק היו יותר טובים בתקופתי, מאשר היום.

יחד עם זאת, האמת, אני אומר את זה בצד אחד בסוג של בדיחות הדעת, אבל מצד שני, אני מוכרח לומר לכם, לפחות על-פי מה שאני מקשיב ואני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת טיבי, לפחות על פי התחושה ואני אומר את זה רק כתחושה, אני לא רוצה לומר מעבר, כי שנים לא ביקרתי במעונות והמצב על פניו נשמע, לפחות, פחות טוב ממה שהיה, למרות שסוף סוף, פינו את המעונות מאחורי אדלסון.

שיכוני האלף. הפסדת את הקטע הזה.

האסבסטונים. לגופו של עניין, תראו, אני חושב שבעניין הזה, אגודת הסטודנטים היא כבר אגודה כלכלית לכל דבר ועניין ואין סיבה שאגודת הסטודנטים לא תהיה חלק בלתי נפרד מהניהול הכלכלי של מעונות הסטודנטים. הנהלת האוניברסיטה, ותסלח לי, אנחנו מכירים ולא מעט שנים, וזה מצחיק אותי לפעמים כאילו אתה, כאילו אני עם כל הכבוד ליושב הראש, אני כאילו מרגיש צעיר ב- 30 שנה. אני שומע את אותן תשובות, את אותם עניינים. זה טוב שאתם מחזירים אותי כל-כך הרבה שנים לאחור, אבל אני אומר לכם, וזה גם מה שאני חושב, אנחנו לא רוצים, קיבלנו בקשות לחקיקה. לא נראה לי דבר נכון, באמת אני אומר את זה, לטפל בנושא הזה בחקיקה. אבל אם לא תהיה ברירה, כי הרבה דברים בארץ נעשים לא כי אנחנו רוצים לעשות אותם, להביא כל מיני דברים שרוצים להביא אותם בחקיקה, אבל אין לנו ספק שחייבת להיות רגולציה. אין, לא מתקבל על הדעת ואם אני מחזיר אותך ואותי פחות או יותר לאותה תקופה שהיינו יחד באוניברסיטה, שמעונות סטודנטים יהיו יותר יקרים. זאת אומרת, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. זאת אומרת, בסוף בסוף, מעונות סטודנטים אמורות, גם יש קריטריונים לקליטה, במעונות הסטודנטים. לפחות אז כולם רצו לגור במעונות הסטודנטים.

לא היו מספיק מעונות אז.

נכון. לכן אני אומר שאני לא יודע איך זה מתקיים היום ואני אומר את זה בזהירות. אני ממליץ לכם, כדי שלא נמצא את עצמנו מגישים שאילתות ובאים ומקימים כל מיני עניינים שזה באמת לא התפקיד שלנו, אני אומר את זה באמת. אבל אם לא תהיה ברירה, אנחנו נידרש לעשות זאת. כי לא, כי בעיית הדיור בישראל היא לא הולכת במעונות ובאוניברסיטה, זה בכל הארץ. ככל שבעיות הדיור הן גדולות יותר, זה מקרין באופן ישיר גם על ציבור הסטודנטים ועל היכולת שלהם להיקלט ואתה יודע, מעונות הסטודנטים הם גם סוג של פרמטר למה יהיו המחירים במרכז העיר, אם זה בירושלים, אם זה בכל מקום, כי זה מרכיב מאוד מרכזי בחייה של כל קהילה. לכן אני אומר לכם את זה, בכל הכבוד. אני, יש לי כאן כבר הצעת חוק שהכנתי אותה. אני עצרתי אותה כדי שאנחנו נוכל להיפגש פה ולדבר על הדברים בצורה מסודרת.

אני בכלל מציע, אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי, הצעה, משפט אחרון. אפילו נקים צוות מתוכנו שיבוא בדין ודברים לראות אם אפשר בכלל להגיע להסכמות או הבנות, בין האגודות התאחדות הסטודנטים מצד אחד, לבין המכללות והאגודות השונות ולבנות איזה כללי משחק, כמו שיש אמנה בענייני מילואים, אולי לייצר אמנה בעניין הזה. תודה.

תודה. חבר הכנסת אלסאנע, בבקשה.

אני אז התמזל מזלי וקיבלתי מעונות ברזניק, שהיו מבנים חדשים אז. כבר הייתי צריך לבחור שותף, זה שניים בתוך חדר, כל הזמן היה מישהו, אני התחלתי משפטים והוא היה תואר שני בביולוגיה וכל הזמן מזכיר שהוא מהצפון ואני מהנגב.

נפגשתם באמצע.

כן. אז אני חושב שאי-אפשר לראות את האוניברסיטה בלי סטודנטים ואי-אפשר לראות מעונות בלי הדיירים ועם השותפים. בלעדיהם, אתם לא יכולים להתנהל. ולכן הם חייבים להיות שותפים בכל צעד ובכל החלטה. בכל פעם שהזכרתם אגודת הסטודנטים והם אמרו שלא, אז איזו שותפות זו? איזו הידברות? ואי-אפשר להתקדם אם לא תיקחו בחשבון שהסטודנטים, הם באים כדי ללמוד. צריך להקל עליהם גם את התנאים, יש להם הרבה צרות אחרות להתמודד אתן, עניין של שכר ועניין של תנאים וכמו שאמר חבר הכנסת כבל, לדעתי, נראה שיש בעיה של כל הנושא הוא פרוץ ואין קריטריונים ברורים, אין שיפוט. התלונות הן תלונות פרטניות כאן ושם. אבל אילו מדובר בכללים ברורים ועם מדיניות ברורה, כאשר במרכז העניינים – הסטודנט. וגם מבחינת תנאי השכר, השיקול לא חייב להיות שיקול רווחי כאשר אתם מדברים על המלגות, זאת אומרת, השיקול הסוציו אקונומי והשיקול של המצוינות, אני לא יודע לאיזה אחד נותנים את הערך העודף יותר, אם לפי המצב הסוציו אקונומי או המצוינות, ההישגים הלימודיים. לדעתי, לגבי הסטודנטים, צריך להדגיש את המצב הסוציו אקונומי בעניין הזה, כדי להקל ולאפשר וגם כדי שהתלמידים ילמדו, בלי צרות נוספות.
אני חושב שטוב אם תתקבל הצעתו של חבר הכנסת כבל, שיוקם צוות שיבחן את העניין ויאמץ מסקנות בקרה ופיקוח ותעריף אחיד שמתחשב בתנאים של הסטודנטים.

אתה מבין שהמחיר בספיר לא יהיה המחיר בתל-אביב.

בירושלים אחיד.

אני אציע משהו, תקשיבו.

מכיוון שיש לי דיון דחוף בוועדת הכספים שאני ביקשתי, אז אני לא יכול להישאר לסיכום. אני רק אגיד מה אני מבקש שיהיה בסיכום ואני סומך על שיקול דעתך. אחד, זה לבקש מהמועצה להשכלה גבוהה לדון בנושא הזה ולפתוח את הנושא הזה, להגדיר לזה לוח זמנים בדבר הזה. דבר שני, הייתי מבקש מהתאחדות הסטודנטים להגיש לוועדה את העמדה שלכם, העמדה שלכם היא הדרך האידיאלית שלדעתכם הדברים היו צריכים להיות מטופלים. דרך המבנה או הצורה שבה לדעתכם העניין של המעונות צריך להיות מטופל, מה המלצתכם בעניין הזה וגם כל אחת מהאוניברסיטאות, לעניין הזה גם להגיד את עמדתם מעבר למה שנאמר כאן, זה גם מאוד חשוב, אני חושב שהמועצה להשכלה גבוהה צריכה להוביל ולהנהיג וכן להיכנס לעניין הזה.

תודה. רבותיי, מה שאני רוצה לסכם זה כך. אני אבקש מהתאחדות הסטודנטים לבדוק עם כל המוסדות, עם כל האגודות, את הרמה ודרך שיתוף הפעולה במה שקשור למעונות הסטודנטים ולמצוא מנגנון שבעצם הוכיח את עצמו למשך תקופה כמנגנון הטוב ביותר לשיתוף פעולה עם הנהלת האוניברסיטה בעניין מעונות הסטודנטים. לאחר הבדיקה הזאת, אני אבקש שוועד ראשי האוניברסיטאות יקיים ישיבה עם התאחדות הסטודנטים בסוגיה הזאת ואנחנו גם ממליצים לקבל את המנגנון שיחול על כל האוניברסיטאות. אני רואה באוניברסיטת תל-אביב כן הצליחו, אני לא יודע מה קורה באוניברסיטאות אחרות, אבל לכן חשוב לבדוק ואני בטוח שהתאחדות הסטודנטים יכולה לעשות את זה במהרה. זה בעניין הזה.
אני מבקש גם מהמועצה להשכלה גבוהה לקיים דיון מהותי בכל הנושא שקשור למעונות הסטודנטים. פניית ועדת החינוך לראש הממשלה ולממשלת ישראל לאשר את המלצות ועדת טרכטנברג ואת התקצוב של מאה מיליון שקל לבנייה של 10,000 יחידות דיור. אנחנו אכן רואים לנכון שחייב להיות מנגנון שיזכה את אותם הסטודנטים שנמצאים במוסדות להשכלה גבוהה ונמצאים במקומות מרוחקים ממקומות המגורים שלהם וכן בגלל המצב הסוציו אקונומי נאלצים להוציא כספים לטובת עניין המגורים ואכן הנושא של המצב הזה צריך להיות חלק מהקריטריונים. לא יכול להיות שהנושא של מצב סוציו אקונומי איננו חלק מהקריטריונים בהיבט של קבלת זכאות למעונות. אם יש דבר כזה זכאות למעונות, הם צריכים להיות אטרקטיביים לסטודנטים וזה לא יכול להיות במחיר של שכר דירה, אז אין שום זכאות, אז מה, אז אנחנו בסופו של דבר עשינו משהו שלא אטרקטיבי וכן אני חושב שהאוניברסיטה העברית חייבת לעשות בדיקה כי לא יכול להיות, תראו רבותיי, יש הבדל בין שיתוף פעולה לבין עדכון. עדכון, אני גם יכול לקבל כאן החלטה ולעדכן אתכם. הרי אתם מבינים שכך אנחנו לא נעבוד. אתם רוצים להיות שותפים לקבלת החלטות, אנחנו מבקשים מכם להביע את עמדתכם, מבקשים מכם להביא את הנתונים, מבקשים מכם לשמוע את עמדתכם ואז מקבלים החלטה. אבל לא ייתכן שאתם שולחים איזה שהוא מכתב לאגודת הסטודנטים ובזה סיימנו. גם אם הם מוציאים אליכם איזה שהם הערות, זה יכול להיות מעניין ויכול להיות לא מעניין. אבל יש איזה שהוא אבסורד שנוצר, שקודם כל, שעושים איפה ואיפה עם הסטודנטים. אם קיבלתם החלטה שצריך להיות אחוז מסוים למתן פתרונות למוסדות אחרים בירושלים, אז תשתפו את המוסדות האלה. אם מכללת הדסה, הנהלת המכללה, רואה פיתרון לסטודנטים שלהם דרך המעונות שלכם, אז שהם יהיו השותפים, אבל לא הסטודנטים מכיסם הפרטי. מכללת הדסה יכולה יפה מאוד לתת את החלק החסר בשביל להיות שותפים לנושא של מעונות הסטודנטים.

נכון, אבל היא לא בוחרת לעשות את זה.

אם אתם באים ומדברים בשם ירושלים, אז תדברו בשם ירושלים ותסכמו ויש דברים שניתן לעשות ואני גם יכול להעביר את המכתבים ואת פנייתי לכל המכללות בירושלים, שאתם נותנים לסטודנטים שלהם מענה להיות שותפים לכל הסוגיה הזאת. אבל זה לא צריך להיות על חשבון הסטודנטים האחרים, זה דבר ראשון. ודבר שני, אתם צריכים להיות אטרקטיביים לסטודנטים בירושלים, מבחינת הנושא של המחיר. אז יכול להיות שכדאי לכם לבדוק מנגנונים נוספים, איפה אפשר להוזיל. לא יכול להיות שאתם משווים את עצמכם למחירים שהם בשוק, בהפרשים של 80 שקל. רבותיי, זה לא עסק. המחירים צריכים להיות ממש משמעותיים כמעט לחצי ממה שקורה בשוק, זה מעונות סטודנטים, אין שום קשר לקרקע, אתם לא משכירים את זה, זה חלק מהמנגנון שלכם. אתם יכולים להוזיל את המחירים האלו ואני חושב שמל"ג חייבת להתערב כאן בנושא הזה. חייבת לבדוק איך הדברים האלה קורים. אתם מתכנתים, לא אפילו אתם, זה הוות"ת, הזרוע הכלכלית שלכם, אתם עושים תכנון של הסטודנטים ושל המוסדות. אם יש לכם פה מצב שיש לכם זליגה של סטודנטים ממקום למקום בלי תכנון, אז יש לנו פה בעיה מאוד רצינית ואז, בסופו של דבר, אם מכללה רואה שייכנסו עוד מעט למל"ג ויהיה לכם פה סלט שלם. אז אפשר לתכנן, אפשר לבוא ולעשות אחוז מסוים. נגיד, רבע מהסטודנטים שנמצאים במעונות, זה הסטודנטים שיש להם נגיד תקצוב מלא בנושא המעונות. יש לכם בעצם את המנגנון של המלגות, יש לכם את המנגנון של הסובסידיה ואני מקווה מאוד שאכן הממשלה תאשר את ה- 100 מיליון ואז לא תהיה לנו בעיה ואני גם מבקש למסור מוור"ה את הנתונים של התכנון של כל מוסד ומוסד, מבחינת תכנון הבינוי לתקופה הקרובה ומה חסר שם. אם יש נגיד בעיות של מינהל מקרקעי ישראל, אם יש בעיות של משרד הפנים, שאנחנו צריכים לדעת, אני גם מבקש מהשרים, לפחות שלי, יש פה שני נציגי האופוזיציה, אבל לפחות אנחנו בקואליציה ואני יכול לפנות גם לשרים שלנו, של ישראל ביתנו, ולבקש להעלות את הסוגיה הזו של אישור, של המלצות ועדת טרכטנברג בעניין של 100 מיליון שקל לבנייה של BOT בסוגיה של המעונות. זה בעניין זה.
רבותיי, אנחנו נקיים כאן ישיבה, אני כבר מבטיח לכם, שכבר במושב הקיץ אנחנו נקיים כאן ישיבה לעדכון מבחינת כל ההחלטות שקיבלנו כאן וההמלצות ואני מקווה מאוד שאתם גם תיישמו אותן, כי אחרת באמת, אין לנו שום בעיה ללכת בחקיקה, אני כבר אומר לכם. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:55.>