PAGE
18
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 525>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ז באדר התשע"ב (21 במרץ 2012), שעה 9:00

<1. הסכמי קרקעות למגזר הדרוזי, של חברי הכנסת דני דנון, חמד עמאר, מגלי והבה ומוחמד ברכה.>

חברי הוועדה: היו"ר – אמנון כהן

אריה ביבי

חמד עמאר

איוב קרא

מגלי והבה
שכיב מוראד שנאן

>
נסרין שאמי - מנהלת תחום מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

דוד נחום - יו"ר המועצה הממונה, מועצה מקומית ירכא

דוד נחום - מינהל מקרקעי ישראל

יעקב וידל - מנהל הפיקוח מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל

מרדכי אברהם - נציגי תושבים

פואד ח'יר - נציגי תושבים

מועדאד סעד - נציגי תושבים

עלי סלימאן הזימה - יו"ר הפורום (אבו-סנאן), פורום ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות

מאיר דויטש - תנועת רגבים

טלאל גביש - מוזמנים

חסיין פארס - ראש מועצת ירכא

נסראללה ח'יר - יו"ר מ.מ. פקיעין

בייאן קבאלן - מוזמנים

נסרין שאמי - משרד לפיתוח הנגב והגליל

ח'דר גביש - מוזמנים

נאיף גביש - מוזמנים

אסעד גביש - מוזמנים

ראג'א גביש - מוזמנים

ראייד גביש - מוזמנים

ג'אנם גביש - מוזמנים

מנדי ספדי - מנהל לשכת סגן השר איוב קרא

מאג'ד גביש - מוזמנים

סעיד מועדי - יועץ שר הפנים

שפירא יפה

אתי בן-שמחון
<הסכמי קרקעות למגזר הדרוזי>

בוקר טוב, שלום לכולם, ברוכים הבאים לכנסת ישראל, אני פותחת את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא: הצעה לסדר היום – דיון מהיר – הסכמי קרקעות למגזר הדרוזי של חברי הכנסת דני דנון, חמד עמאר ומגלי והבה.
הבנתי שבזמנו היה הסכם לגבי אדמות משפחות גביש, גם קיבלתי מהמשפחה את התהליכים, כל ההיסטוריה בצורה מתומצתת על דף אחד. הבנתי שבשנת 2008 עם הנציגים הבכירים במינהל, ישבו המשפחה למצוא איזשהו פתרון, הסדר. פעם אחת ולתמיד לסיים את הסכסוך הזה או אי ההבנה הזאת שכל אחד יידע את מקומו, כל אחד יידע מה מגיע לו. אני קורא מה שכתוב פה – בסעיף 4 כתוב "במרץ 2008 התקיימה פגישה בין הצדדים במשרדי מינהל מקרקעי ישראל בירושלים, בה נכחו מר אפרתי שהיה מנהל מינהל, מנהל אגף, מנהל מחוז ושייח' מר טריף ואחרים נציגי משפחת גביש. בפגישה הם סיכמו כי הקרקעות נשוא הסכסוך יחולקו בין הצדדים כדלקמן: המשפחה תקבל 75% מהקרקעות, ואילו המדינה תקבל 25%.

בחודש אוגוסט באותה שנה ב-2008, התקיימה שנה נוספת עם המינהל, אז למעשה מנהל המינהל התחלף עם ירון ביבי, אמרו כי ההסכם הוא בגדר שלטונית שניתנה על ידי מי שאין לו סמכות לתיתה, ועל כן אינו מחייב. סעיף 6 – אנו מבקשים את עזרתך, ופונים לחברי הכנסת".

בדרך כלל, אנחנו לא אוהבים להיכנס לנושא של משא ומתן בין המדינה כי זה נושא של הסכמים. אבל ברגע שלא עומדים בתנאים, לא עומדים בהסכמים, באים הנה נבחרי ציבור ולא מן הנמנע שאנחנו צריכים להתערב, לשמוע איפה זה עומד. ולא פעם אנחנו כחברי כנסת מהווים גשר בין אלף לבין בית, ברגע הזה זה משפחה מול מינהל.
ראשית, אני רוצה לדעת ישירות אם למינהל אנחנו ניגש, ואם אתם יש לכם פתרון אז אנחנו שמחים, אם אין פתרון תגידו לנו איפה הבעיה שנוכל לעזור, אולי אין לכם כלים, אולי החוק מגביל אתכם במשהו. הבטחנו משהו – יש פה שאומר משהו לא חוקי, הבטחה לא סמכותית כאילו. לכן אני רוצה לדעת מה הבעיה, המשפחה שנים רבות לא יודעת את המעמד שלהן. אולי צריך לדבר עם השר, לא יודע איפה זה עומד - אנחנו כמובן רוצים לעזור.

מציע הדיון רוצה לומר משפט, נאפשר לו. מייד אחר כך ניגש למינהל כדי שיתנו תשובות, ולפי התשובות נדע איך נתקדם. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני רוצה לברך את השייח'ים שהגיעו – משפחת גביש וכל הנציגים שהגיעו מירכא, מהצפון.
אני רוצה לתת סקירה בקצרה על המצב של הקרקעות במגזר הדרוזי. אני עשיתי בדיקה רק בשביל הדיון הזה, רציתי לבדוק מה קרה בשנות החמישים, ואיך המצב של העדה הדרוזית היה בשנות החמישים, ומה מצבנו היום – אתחיל ביישוב ירכא, שם נושא הסכסוך עכשיו, והנושא של הבטחה שלטונית, אי הבטחה שלטונית. קראתי את המסמך – שני יושבי ראש המינהל הבטיחו את זה, אחר כך אמרו שהם לא מוסמכים להבטיח, שזה לא הבטחה שלטונית.


אתחיל בירכא. בירכא בשנות החמישים היו 65 אלף דונם. היום ירכא משתרעת על 15 אלף דונם, אפילו פחות. פקיעין – 16 אלף דונם, היום משתרעת 5,400 דונם. עוספייא – 38 אלף דונם, היום 7,000 דונם. בית ג'אן – 40 אלף דונם, היום 6,300 דונם, ג'וליס - 16 אלף דונם, היום 4,000 דונם, לא אמשיך ואסקור ישוב וישוב כי המצב מבחינת קרקעות היום בעדה הדרוזית הוא מצב מאוד קשה, וכאן הגענו למשפחה שיש לה את כל המסמכים שהקרקע שייכת לה.
אני קראתי את המסמך, אמרתי לא מספיק שאני אקרא את המסמך, אני רוצה לפגוש את שייח' מואפק טריף, לברר, אני רוצה להיות מוכן לדיון הזה – איך המשא ומתן התנהל. ישבתי עם המשפחה, אחר כך ישבתי עם מואפק טריף. שייח' מואפק טריף אימת לי מלה במלה מה שכתוב כאן. אמר: "הגענו להסכם של 75% מול 25%, אני לא יודע מה קרה למינהל. לפני שנתיים שולחים שאנחנו מאשרים 70% דונם, לפני 4-5 חודשים, חצי שנה, שולחים – אנחנו מאשרים לכם 230 דונם". הרי הקרקע היא 470 דונם. מה שמגיע מ-70% זה קרוב ל-350 דונם. אנחנו כאן צריכים לבוא, והסכם שחתמו עליו שני מנהלי מינהל, ואישרו אותו, גם אפרתי, גם ביבי. מי יותר מוסמך מהם במינהל שיכול להגיד שאני לא מאשר ולא מקבל את ההסכם שהיה?

לכן, אדוני היושב ראש, אנחנו כוועדה, אנחנו ככנסת, אמרת מאוד לעניין בהתחלת דבריך. אנחנו ביחד הרבה זמן, ואנחנו רואים שאתה עם היכולות שלך והניהול שלך והניווט שלך אתה מצליח להגיע מאוד רחוק ולקחת את הוועדה למקומות הנכונים, ואני מאמין שאנחנו גם נסתדר בתכנון ובבנייה.

לכן, אני אומר לך, אדוני היושב ראש, כאן צריכה להיות אמירה. זו משפחה שזה רכוש פרטי שלה. זה זכות קניינית, זה לא באו והשתלטו על הקרקע, זה שלהם. זה שלהם מזמן התורכים. הטאבו שלהם משנת 1870. מ-1870 הטאבו התורכי שלהם, אנחנו לא יכולים לבוא היום ולהגיד להם, אנחנו לא יכולים לתת לכם את זה, אנחנו רוצים לתת לכם 230, 240 דונם – צריך להגיד להם תודה רבה שהסכימו לתת 25% מהקרקע למינהל, על זה אתה צריך להגיד להם תודה רבה. תודה רבה ותודה על הדיון.

אני מצטרף לכל מלה שחבר הכנסת חמד עמאר אמר, ומברך, חותם בעשר אצבעות. אני גם מקבל את זה, אדוני היושב ראש, שאתה תמיד אדם הגון, ישר.

הדבר שעולה פה, אני רוצה שיירשם לפרוטוקול בצורה חד משמעית. מדינת ישראל בקטע של הטאבו והבעלות על הקרקעות, עולה לצערי הרב, מובילה את עצמה לסכסוך דמים כבד וקשה שיהיה עם העדה הדרוזית, כי העדה הדרוזית לא מתכוונת לוותר על סנטימטר אדמה אחד מהאדמות שלה שיש להם בהם טאבו בצורה ברורה וחד משמעית.
אני מתריע, אדוני היושב ראש ומבקש, שהוועדה תקרא למינהל מקרקעי ישראל, כרשות שממומנת ומנוהלת על ידי מדינת ישראל ומפוקחת על ידה. לא ייתכן שהיא לא תכבד הסכמים. ההסכם הזה חייב להיות מכובד, וחייב להיות פתח להסכמים עתידיים נוספים במקומות אחרים ביישובים הדרוזים שהקרקעות בהם יש עליהן סכסוך. לא יכול להיות שהאנשים האלה שיושבים פה לפני שנתיים, שלוש, חזרו בקול תרועה רמה, בקול שמחה וחגגו בירכא, ושחטו כבשים והזמינו את כל העולם לארוחות.

אני אומר לך בצורה חד משמעית, אדוני היושב ראש, וחברי, חבר הכנסת דנון, אני מדבר בשמו גם של חברי חמד עמאר. אנחנו לא ניתן גם כנציגי ציבור וגם כבעלי קרקעות שימשיכו להשתלח באדמות שלנו בצורה הזאת, הגיע הזמן לשים לזה קץ. אני אומר את זה לא כאחד שממריד, אני מדבר מגרונם ומשכלם של כל הדרוזים בכל המדינה. מה שהיה בכרמל, מה שהיה בבית ג'אן, מה שקורה עכשיו בירכא, מה שיש בחורפייש, מה שיש בכל הכפרים, המדינה מאבדת את בן הברית היחיד שיש לה שזה העדה הדרוזית. המדינה, אני אומר את זה, תכתבי את זה בפרוטוקול גברתי. המדינה מאבדת את העדה הדרוזית על מזבח שליטה בכמה גרגירי עפר שאינם ראויים, בני האדם יותר טובים מהעפר. תודה.

חבר הכנסת דנון, אתה בין המבקשים של הדיון.

אדוני היושב ראש, הייתי מבקש לשמוע את נציג מינהל מקרקעי ישראל.

קודם כל נאפשר ליועץ שר הפנים שהגיע במיוחד, הוא גם תושב המקום. הוא יאמר משפט לפני כן, כי הוא בטח גם מלווה את הסיפור הזה. בבקשה, אדוני.

אדוני היושב ראש, חבריי הכפר הנכבדים, ספק אם השר הממונה על המינהל יודע מה מתרחש בנושא הזה, כי אם היה יודע, בטוח שלא היה מסכים לזה.

לא רק המנכ"ל, גם את מנהל המינהל, פה קורה דבר שלא מקובל על הדעת. יש הסכם, סיכמו, חתמו, ופתאום שום דבר לא זז. יש יד שמאל שלא יודעת יד ימין מה עושה.

מה עמדת שר הפנים בנושא הזה?

עמדת השר - לאשר את ההסכם.

אתה נציג שר הפנים, לכן נשמע את העמדה שלך.

אדוני היושב ראש, אני מסתובב בכפרים הדרוזים, ואני מרגיש התמרמרות במיוחד מהמינהל. לצערי, אני אומר את זה, וכאילו שאנחנו לא שותפים, או שהמינהל לא רוצה את השותפות הזאת, דברים קשים אפשר להגיד עד השמיים. יש זעקה, אני מבקש, אחרי הישיבה הזאת מהמינהל, לקחת את הדבר הזה בידיים, במחשבה צלולה ולפתור את הבעיה הזאת שכל תושבי ירכא מחכים לרגע הזה שהמינהל יישב ויפתור את הבעיה הזאת.

כל הדרוזים - לא רק ירכא.

הדיון הזה הוא על ירכא, אני מבקש לא לכלול. אנחנו לא באנו להצטלם ולא באנו לעשות הצגה. באנו במיוחד בשביל הנקודה הזאת לפתור אותה עם משפחת גביש. אנא מהמינהל, תסיים את זה כמה שאפשר מוקדם.

הנה, קיבלת תשובה.

בבקשה, המינהל, תגיד לנו מה אתה אומר.

מר יעקב, כל החברים שדיברו, דיברו מגרונם של התושבים. אלה אמוציות אמיתיות ונכונות, ולפעמים אתה יודע, הייעוץ המשפטי פתאום מבהיר נקודה, אבל פה מדובר במשפחות ותיקות, מבקשים נקודתי כרגע, לא מתכוונים להתפרס על כל האזורים שיש לנו בעיה. ירכא כרגע, בוא נפתור את הבעיה, אני רוצה לדעת איפה אנחנו עומדים. בבקשה, איפה הפלונטר שלך.

שתי ההבטחות השלטוניות שניתנו גם על ידי מר אפרתי וגם על ידי מר ביבי שרירות וקיימות, ההסכם שמדבר על 75% לאנשי משפחת גביש, ו-25% למדינה שריר וקיים, אנחנו עומדים מאחוריו. אני אגיד לכם איפה הבעיה – הבעיה היא מאיפה לוקחים את ה-75% וה-25% מאיזה סכום של דונמים, ופה נוצרה הבעיה, משום שאם תסתכלו על ההיסטוריה של התביעה של משפחת גביש שהתחילה בשנת 70', בפסק דין על 3, או 4, דונם למשפחת גביש ובזה זה נגמר.

זה לא נכון.

לאחר מכן נפתח הדיון מחדש ב-87' על הסיפור הזה, דובר שם על 67 דונם, זאת הייתה התביעה של משפחת גביש. בשנת 99' משפחת גביש הוסיפה לתביעה עוד סדר גודל של כ-400 דונם, שעדיין לא נכנסו כי המשמעות של התביעה של ה-400 דונם היא ביטולי תביעות הסדר אחרות שהיו.

אני רוצה להבין. אתה אומר בשנות ה-70' היה 3, 4 דונם.

ב-87' זה התרחב ל-65 דונם. ב-99' ניסו להכניס להליך הזה, ומאז אנחנו באיזשהו במשא ומתן.
ההבטחה של מנהל המינהל, ואני בדקתי את זה לפני שבאתי לפה גם של יעקב אפרתי וגם של ביבי, היו על הבסיס של 67 דונם, על זה זה התבסס, לכן אני חושב שיש פה את הויכוח. הויכוח הוא פה לא על 25%, 75%, ההחלטה הזאת קבילה, היא בסדר.

מאיפה זה ייגזר מ-67 או מה-400 דונם.

הבעיה היא מאיפה אתה גוזר את ה-25% ואת ה-75%.

כשאתם קיבלתם החלטה ב-2008, על איזה בסיס אתה אומר דיברתם?

על בסיס 67 כי לא היה משהו אחר בהסדר.

זה כתוב בהסדר?

בסיכום לא כתוב.

הטאבו התורכי על כמה דונמים?

ב-2008 כאשר דיברתם על 25% 75% על איזה גודל שטח דיברתם?

ב-2008 בשני הדיונים שנערכו, דובר על 67 דונם, לא דובר על יותר מזה, כי ה-400 שהוכנסו הם עדיין לא בתביעה בכלל.

למה כאשר עשיתם את ההסדר איתם לא רשמתם 67 דונם, 65 דונם, למה השארתם את זה ריק?

איפה זה נשאר ריק?

עכשיו שאל אותך היושב ראש, האם רשום שם שזה 65 דונם, ובהסכם שנחתם?

אני לא רשמתי את הפרוטוקול, אני לא אחראי עליו.


עובדה שאני בדקתי גם עם הפרקליט שנכח בישיבה, מדובר בפירוש על מה שהיה בהסדר.

ב-2008 כאשר ישבתם עם המינהל עם כל הצוות הזה, אתה ישבת כבודו?

היינו.

על איזה גודל דיברו.

דיברנו על כל השטח, לא דיברנו על 3 דונם או 4 דונם כמו שהוא מדבר. מההתחלה אנחנו תבענו את כל השטח. השטח הוא 470 דונם, לא כמו שהוא מדבר.

מה שדיברתם ב-2008 – חשוב לדעת.

470 דונם, השטח שלנו הוא רצף. אין לאף אחד דונם בתוך השטח לא למינהל ולא לכפר ירכא. כל השטח רצף כמו השולחן הזה.

מה כתוב בפרוטוקול?

הסיכום של 2008 אומר – "המינהל יביא בפני הוועדה לטיפול בסכסוכי קרקעות בפרקליטות המדינה חיפה והצפון הסדר של 25% 75%, בגין הקרקע נשוא המחלוקת המשפטית".

נשוא המחלוקת המשפטית – מה שנמצא היום בבית המשפט הדבר היחידי זה התביעה הקטנה.

איפה מוכיחים לנו מה זה נשוא הקרקע, איפה זה מופיע? יש לך את התביעה שלהם?

הוא יש לו את המסמכים שלו.

מאיפה אתה מתבסס 67 לא 400? לא הבנתי את זה.

זה הדבר היחידי שנמצא במחלוקת משפטית.

אתה אומר שהתביעה הוגשה רק על 67 דונם, או שנשוא המחלוקת המשפטית זה כל הקרקע? את מי אתה מנסה לבלף?

התוספת של ה-400 דונם היא נמצאת בבית המשפט רק לא דנו עליה, עוד לא פתחו את תהליך ההסדר עליה אפילו.

אדוני, המינהל כבר הציע 250 דונם, איך הוא הציע בעבר 250 דונם כשמגיע למשפחה 60 דונם? או שהמשפחה גנבים או שהם צודקים? הטענה היא אחרת. הטענה היא שבשנות ה-60' הגיע אבו-יעקב לכפר ירכא, הוא דיבר על מגילת העצמאות, על שוויון זכויות, הוא ביקש את הקושאן בשביל להחליף אותו בדגל כחול לבן בטאבו. הסבא בטוב ליבו נתן את הקושאן על מנת לקבל את הטאבו, זה כל הסיפור. פה מתחיל ופה נגמר, גנבו את הקושאן של המשפחה, מאז הכניסו את המשפחה לתוך התנהלות משפטית, המשפחה היה לה קשה לעמוד בה, עם מאות אלפי דולרים הרבה מאוד שנים. אני לא מבין עכשיו את המלה הסדר, הסדר עושים עם הפלסטינים עם על סכסוך. אנחנו לא מבינים מה הסכסוך כאן. האדמה מגיעה למשפחה בקושאן. התנהלה מערכת משפטית במשך הרבה מאוד זמן.

גודל הקושאן, כמה אתה אומר?

גודל הקושאן כ-400 דונם. המערכת המשפטית התנהלה כשהמינהל טען שהקושאן מזויף, וכך בעצם ניסו להגיע להסדר. אם הקושאן מזויף, על מה ההסדר, תכניסו את המשפחה לכלא? אבל לפני כעשר שנים הביאו את הקושאן מתורכיה, ואז המינהל טען שהם לא דנים על נייר של מדינה זרה. האם אתם מכבדים קושאן תורכי, כן או לא? לפני כמה שנים הם כן אימתו את הקושאן, ואז מנסים להגיע להסדר. אדוני, אני את המלה הסדר לא מבין. האם הסדר הוא רק לגבי מוחמד דורזי, או הסדר גם לגבי אנשים שהם לא דרוזים? אנחנו טוענים על האדמה. לדעתי, אפשר על ה-400 דונם לא לתת 25% למינהל, בואו תנו 25% ל-18 כפרים דרוזים. בואו נעשה שם עוד איזושהי חלקה שצעירים דרוזים עם בעיות קרקע מאוד קשות – את ה-25% שהמינהל רוצה לקחת מה-400 דונם למה לתת למינהל?

אתם הולכים לבית המשפט לתבוע לפי הקושאן התורכי?

המשפחה מתנהלת משנות ה-60' - - -

יכול להיות שהמדינה עושה בעיות, בוא נגיד כך. יכול להיות שהמדינה, בוא נגיד, אני קצת מקצין גם, לא רוצה לתת - יש בית משפט. אני חושב אם יש זכות ויש לך מסמך מתורכיה שהוא מעיד על הגודל של השטח, יכול להיות שלא צריך לוותר אפילו על 25% אלא לקבל 100% אם זה מגיע בטאבו לאותה משפחה. אני אומר, אם יש זכות מסמך מתורכיה שהוא מעיד על הגודל של השטח, יכול להיות אם זה מגיע בטאבו לאותה משפחה, איפה זה נמצא בתביעה הזאת? אם יש תביעה אז כחברי כנסת קשה - - -

אנחנו טוענים שאין סכסוך, האדמה בקושאן שאחר כך היה אמור להיות מומר לטאבו מגיע לאדמה. על מה אנחנו דנים, מה הסכסוך אני לא מבין? אדמת משפחה - - -

המינהל מאמץ את הנייר הזה?

המינהל משך אותנו למשפטים, המינהל בכלל לא הכיר בקושאן התורכי. כשהביאו את הקושאן הוא טען שזה מזויף. לפני כמה שנים, כאשר המשפחה עלתה לאדמה בשביל לעבד אותה, אז הגיעו בלי צו משטרה ופינו אותם בכוח. ישב פה הבן של המשפחה, כמעט שלוש שנים בכלא. הגיעה התקשורת, ואז כינו את הדרוזים – גנבים, פושעים, לאומנים. אז בציבור הלאומנות הזאת הפכה למלים מאוד גסות.

כשהמשפחה אפילו באה היום לדבר עם התקשורת, אנחנו אפילו מגלים שאנחנו לא מעניינים את הציבור. אין לנו רייטינג בציבור. אנחנו פה כבודו, ואנחנו מבקשים שתקבע שהאדמה שייכת ל- - -

קביעה כזו אני לא יכול, אבל אני כן אשמע חברים כי הם ביקשו את הדיון. אני כן אכנס לעובי הקורה, אנחנו ניזום דיון אצל השר, נלמד את הסוגיה לעומק, אם אפשר לפתור אותו בדרך של הבנה הדדית אני חושב שהכי טוב, אם לא, יש לכם תמיד את הכלי הזה של ללכת לבית משפט.

אדוני היושב ראש, חשוב שנציג המינהל ייתן תשובה לטענה של 67 – 250.

אין לו תשובה כרגע.

מה זאת אומרת? אדוני, אני רוצה להבין. נציג המינהל אין לו תשובה, מה זאת אומרת?

יש לו תשובה, לא שמעת את התשובה.

למעשה, אני הכנתי מצגת גדולה שנותנת רקע ותמונת מצב בכל מה שקרה מאז קום המדינה בירכא.


מה קורה אחד לעשרים שנה, ואני מתנצל שזה קרה לי הפעם – רציתי להגיע מוקדם יותר.

איפה אתה רואה את הפתרון בוא נגיד, לא את הבעיה, את הבעיה אנחנו הבנו.

<חסיין פארס>

גם רקע, משום שהפתרון הוא חלק מפתרון כולל רקע, ויש פה בעיה אקוטית שהיא נותנת בהחלט גם סימנים. עכשיו עסקתי בכמעט הריסת בית בירכא, וסוף סוף עם המינהל יחד הצלחנו להגיע לאיזשהו הסדר, ולא היה חסר שיהיה הריסת בית, ואני אומר לכם, זה לא המקרה. אין פה דגל שחור שמתנוסס מעל כולנו, שאדם בא ואומר אני בונה על אדמת מדינה, זה גם לא יקרה. אני לא מוכן ואף אחד לא נותן יד לדברים מהסוג הזה.


51% מאדמות - - - אתמול ישבתי על המצגת 6 שעות, ישבתי עליה מאז קום המדינה עד היום – 51% רבותיי, בדיוק, בשתי טענות. טענה אחת – קושאן לא נכון, וטענה שנייה אדמת טרשים. למשל, באדמת הסכסוך שכמעט הייתה הריסה, הסלע שייכת למדינה, והאדמה שייכת לתושב. אבל הבאתי בחור מחיל האוויר שהוא היה ראש מדור לפיענוח תוצאות והוכיח לי שהפוך - 70% ניתן להכשרה ו-30% אדמת טרשים. זאת אומרת, הנושא הוא פרשנות, הופקעו 51% בפועל מאדמות ירכא, כל הדרוזים פה אבל בעיקר ירכא. זה מין תקנה, חוק, שהמינהל עובד איתם, דרך הדבר הזה אפשר להגיש - - -

אדוני, יושב ראש המועצה, אני מבקש שתתייחס ספציפית למקרה שהמדינה החרימה להם את הקרקע, הגיעה איתם להסדר, והיא לא עומדת בהסדר, לא המינהל ולא הממשלה. אני מעיר לו בשביל להאיר לו את הדרך.

אל תעיר לו, הוא יודע את העבודה.

אבל תסלח לי, הדיון הזה היום הוא על הנושא הזה כרגע.

<חסיין פארס>

בחמש דקות אפשר לדבר, בדקה אפשר לדבר 420 מלים למי שלא יודע. אם תתנו לי שלוש דקות, אני אדבר אלף מלים ואני אגע בכול. אני אעשה זאת שוטף. אני לא אדבר ספציפית, צריך לראות את כל הבעיה כולל, אי אפשר להסתכל רק על בעיה ספציפית בלי לראות את המכלול בכללותו.


כפר ירכא היום מונה 16,000 תושבים. הכפר יושב על 13 אלף מטר מרובע שטח שיפוט, כאשר היה לו 38 אלף שטח שיפוט. מתוכם תמ"א 35 סגרה אותי רק על 4,500 מטר בלבד, זאת אומרת, שטח שיפוט שהוא על הנייר בכלל, אתה לא יכול להתעסק איתו בשום דבר, משום שתמ"א 35 אני מקווה נזיז את הקו הזה, קו אדום, רק בהחלטת ממשלה נוכל לעשות תכנון לשטח שלך. אין כזה דבר בעולם שלך יהיה שטח שיפוט שלא תוכל להוציא עליו שום תכנית קרקע.


דבר שני, איפה שיש חורש טבעי, ואיפה שיש חורש זיתים, הפכו אותו לחורש טבעי, כך שכל ה-13 אלף אני יכול לתכנן כראש רשות על 4,000 דונם בכלל, זאת מדיניות לא בריאה, מכוונת ואיננה בריאה. אני עכשיו לקחתי לעשות תכנית ל-35 שנה קדימה לכפר ירכא, אני לא מסוגל, אני לא יכול. פה שמורת טבע, פה חורש טבעי, ופה תמ"א 35 סגרה אותי. זאת אומרת, 13 אלף דונם, אני יכול לתכנן עליהם אך ורק על 4,000 דונם, - - - יש לי אזור תעשייה שהוא 1,200 דונם. זאת אומרת, בצד דרום יש לי שטח אש, הימ"חים של צה"ל שם, לא יכול לתכנן. בצד צפון מדרון תלול, לא יכול לתכנן, אז יש לי רק דבר אחד – לעוף אני לא יודע, צריך לחפור בקרקע.

אדוני ראש הרשות, זה לא הנושא שלנו היום. אני אשמח לעזור לך בנושא הזה, אבל אנחנו באנו לנושא אחר.

<חסיין פארס>
הנושא שלנו היום משפחת גביש, אני מכיר את הנושא גם כמפקד משמר הגבול לשעבר, פעלנו שם במקרה לצערנו וגם עכשיו. יש סכסוך, הגענו להבנות. הגיעה המשפחה עם המדינה להבנות ש-25% למינהל, המינהל זה בתוך אדמת הכפר בסופו של דבר לתושבים, לא המינהל יפתור נכון לתושבים כי אנחנו נתכנן עליהם דברים, ו-75% צריך לכבד את ההסכם הזה. ההסכם הזה על כל האדמה הזאת, על אדמה מסוכסכת שלפי הקושאן התורכי, הקושאן הוא לא מזויף. הביאו דוגמה של קושאן מתורכיה, הוא לא מזוייף. אני חושב שדווקא המקרה הזה הוא סמן ימני, ואני אומר לכם כראש מועצה, אני לא אוכל להסתכל לשום צעיר בעיניים. מנכ"ל שר הפנים אתמול ביקר אצלנו ביישוב, הוא אמר לי מה קורה עם הצעירים? ישבתי עכשיו עם 800 צעירים שהם עשו פייסבוק, דיברתי איתם, כל הבעיות סביב התמ"א - - -

כרגע משפחת גביש, מה אני עושה איתה?
<חסיין פארס>

זה סמן ימני, שאם זה לא יקרה, אני אומר לך יהיה תוהו ובוהו. חייבים לכבד את ההסכם הזה.

כבודו נפגש עם השר, עם מנהל מינהל לקדם את הנושא?

<חסיין פארס>

בהחלט, עם מנהל המינהל אנחנו בשיח איתו, אמר ההסכם עומד בעינו מבחינתי. לב הסכסוך, האם זה באמת 400, או מה שאמר הנציג של המינהל בצפון – הסכסוך הוא על 400 דונם, כל הקושאן עצמו צריך לכבד אותו כפי שהוא. צריך לכבד אותו אדוני כפי שהוא ולהמליץ בפני השר ללכת על כיבוד כפי שהוא, יפה שעה אחת קודם. אני מכיר את המינהל היטב, צריך ללכת ולכבד אותו על 400 דונם על פי הקושאן.

אני רוצה לשאול את נציג המינהל שאלה. אתם הצעתם בחודש שמיני 2011 – מנהל מחוז צפון הציע למשפחת גביש 230 דונם. אתה מודע להצעה הזאת?

הייתה הצעת פשרה שגבי גיבש אותה.

אז מה שדיברת בהתחלה על 65 דונם תשכח.

תן לי לסיים. הוצעה הצעה שהיא הצעת פשרה, היא לא נענתה ולכן היא בטלה.

אז הצעתם 230 דונם.

היא לא נענתה ולכן היא בוטלה, היא לא בתוקף.

כל הכבוד.

בבקשה, חבר הכנסת המציע דני דנון.

אני לפני כשלושה חודשים ביקרתי ביישוב ירכא בביתו של מר עפיף עבאד, הגיעו נכבדי העדה והציגו בפניי מסמכים. אני לא שופט, אמרו יש פה עוול, פוגעים בנו, אני לא אחזור על הדברים שנאמרו על קשר הדם, על החשיבות, כולנו יודעים, כולנו מכירים לא צריך לחזור על הדברים האלו. אבל אמרו פוגעים בנו, ויש פה עוול, פשוט מתעמרים בנו. לכן ביקשתי את הדיון הדחוף, וביקשתי מחבריי חברי הכנסת להצטרף כיוון שזה נושא שנמצא על שולחנם זמן רב.

מה שאני מבקש היום מחבריי מהמינהל לא להכריע פה, אין לנו את המנדט להכריע. אבל בואו, תנו תשובה בכתב למשפחה, תגידו זוהי עמדת מדינת ישראל. אנחנו טוענים שמגיע לכם 67 דונם בלבד, ולפי ההסכם שנחתם בתאריך כך וכך, אתם מקבלים 75%. לגבי שאר האדמות אנחנו לא מכירים בזה, אבל שמדינת ישראל תבוא ותגיד מהי עמדתה, ועם זה יוכלו ללכת האנשים שפה לבית המשפט ולקבל צדק. היום מה שקורה, יש שיהוי, עובר זמן והולכים לעוד דיון ופחות דיון. אני לא יודע כרגע איפה הצדק נמצא, אין לי את הכלים המשפטיים להחליט אם הצדק נמצא אצלם או אצל המינהל, אבל מה שאני כן יודע, שההתנהלות מול התושבים, ההתנהלות מול המשפחה היא התנהלות לא מקובלת. התנהלות של לך תבוא, היה ירון ביבי, החליף אותו עכשיו בנצי ליברמן, יחליף אותו מישהו אחר בעוד שנתיים שלוש, בינתיים הזמן עובר.

אגיד לך מבחינה משפטית, ואני אסביר לך איפה זה עומד משום שזה לא עניין שעכשיו מישהו צריך להחליט אם זה 260, 67 או 400. העסק הוא שהתביעה על 67 עדיין נידונה בבית המשפט. ה-400 מתחיל להידון כאשר כדי לדון עליה צריך לבטל 11 תביעות אחרות. הוצעה הצעה של 260 דונם בזמנו כהצעת פשרה כדי לגמור - - -

מתי הוצעה ההצעה הזאת?

בתאריך שאמר חבר הכנסת. ההצעה הזאת הוצעה כדי לצאת מבתי המשפט ולהגיד בוא נגמור את הסאגה הזאת של בתי משפט.

למה צריך להסכים?

הוצעה הצעה שלדעתי אם תראו אותה על פניה היא נדיבה, כי מ-67 ששני ראשי המינהל חתמו עליה ואמרו שזה ה-25% 75%, מדובר פה על 230, לא זוכר כמה.

בהצעה שהצעתם מי בחר את החלקות אתם או המשפחה?

הם.

לא, מנהל המחוז שלי. מנהל המחוז שלי העביר להם הצעה מסודרת שהם היו צריכים לתת עליה את התשובה, לא קיבלו.

הם לא קיבלו או לא ענו?

- - - אבל חסר לנו עוד 100 דונם של ה-75%.

חבר הכנסת ביבי, בבקשה.

אדוני, אני מכיר את משפחת גביש. אני לא מכיר אותם זייפנים, אני לא מכיר אותם גנבים, אנשים ישרים. הם באו, יש להם אדמה, יש להם קושאן על האדמה, ואם הקושאן אמיתי ובדקו את הקושאן, למה הם צריכים להסכים על 250 דונם? למה? אתה תגיד לי את זה, או שמישהו אחר יגיד לי את זה. אם הם זייפנים, בוא נכניס אותם לבית סוהר. אם הם רמאים, בואו נטפל בהם בתור רמאים. נביא את יחידת הרמאויות שיבדקו אם הם רמאים. אבל אם הם צודקים, מה צריכים לעשות להם? לקחת אותם ושהאדם הפרטי התמודד מול הממסד. אתה יודע מה זה להתמודד מול הממסד? אני אגיד לך מה זה. זה להתחיל היום לגמור עם - - - שלי, בשום אופן אסור לעשות את זה.

חמישים שנה אנחנו - - -

אנחנו כוועדה, אנחנו חייבים לתמוך בהם. אני לא רוצה לומר לך על הנגב שגופים אחרים משתלטים על אדמות.

תגיד על הבדואים, למה אתה מפחד? 40 אלף דונם - - - תגיד את זה.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון. יש לנו דיון, נושא ספציפי, אני מדבר מדם ליבי, כי אני מכיר את המגזר הזה, אני חי הרבה במגזר הזה. אני לא רוצה להרחיב את הנושא, אבל יש לנו פה דבר ספציפי בוא נגמור אותו.

אדוני היושב ראש, צריך לזכור תמיד, גם אתה כיושב ראש שנושא הדיון הוא האדמות של משפחת גביש בירכא, בשביל זה ביקשנו את הדיון. כל הנושאים האחרים שמפריעים לעדה זה לא מקומם כרגע. אני מתפלא דרך אגב, גם על המינהל, גם אם אדוני לא קיבל את המסמכים. אם אנחנו כוועדה לא מכבדים את המסמכים שחתומים עליהם פקידי ממשלה, הרי יושב ראש מינהל מקרקעי ישראל בשתי פגישות אחד ב-26 במרץ 2008.

אמרתי כבר.

רגע, לא אמרת.

לא שמעת, לא היית. איך אתה יכול לומר לא אמרת - אתה נביא?

אתה יודע למי ניתנה הנבואה, אני לא רוצה לסמן וי על הדיון. אני רוצה שאנחנו פה כשאנחנו מחזיקים שני מסמכים - - -

אתה תגיד לי איך לסמן את הדיון? אני מנהל את הדיון לא אתה. אני סיימתי את הדיון?

אני רוצה להתמקד בסוגיה אחת שהיא ברורה.

בסדר, אתה תגיד לי איך אני מסמן את הדיון.

אם בשני מסמכים יושבי ראש מינהל מקרקעי ישראל חתמו להסכם עם המשפחה שיקבלו את הקרקעות שלהם, אמנון, זה עכשיו לא קואליציה אופוזיציה.

אני ראיתי פה מה כתוב, הקראתי את כל זה.

אתה ראית, אם ראית אז הדברים מדברים בעד עצמם. יש פה ממשלה, ויש פה מינהל מקרקעי ישראל שאותה ממשלה ואותו מינהל מקרקעי ישראל משקרים לאזרחים האלה, אין מלה אחרת.

ממשלת קדימה שיקרה להם כל הזמן.

לא, תסלח לי, ממשלת קדימה עשתה שני הסכמים - - -

זה קדימה וליכוד, מגלי, זה לא קשור לדיון.

בוא נתמקד בנושא הדיון. זה לא קדימה ולא ליכוד ולא ישראל ביתנו.

אני לא ביקשתי להכניס את זה לנושא פוליטי. מה שאני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, המשפחות אפשר לשלוח אותם לבית המשפט.

שאלתי איפה זה עומד?

ההתחמקות הזאת של המינהל - צריך לקרוא לילד בשמו - משך כל השנים האלה מוכיחה שאין כוונה לפתור את הבעיה. אם יש להם כוונה לפתור את הבעיה, יש הסכם, חתומים עליו יושב ראש המינהל. גם כן אני רואה את אלה שהיו בישיבות, באחת הישיבות גם אני השתתפתי, ואסור לנו להתחמק מהחלטות שהן קיימות. אם המינהל בא עכשיו ואומר, ומנסה להתחמק בדרך זאת או אחרת, זה בריחה מהמציאות. דני דנון לא הבין את הסוגיה הזאת אחרי כל כך הרבה שנים, או חמד עמאר או אנוכי בשביל לסמן וי. אנחנו רוצים להגיד למינהל - חייב שיושב ראש המינהל יהיה פה. תמשיכו להתכסות בכל מיני החלטות כאלה ואחרות. הקרקע היא שייכת לאזרחים כפי שאתם סיכמתם וחתמתם. מפה צריכה לצאת החלטה שהקרקע כפי שסוכם, יש לכבד את ההסכם שאתם חתמתם עליו והאזרחים יקבלו את הקרקע הזאת.

עמדתי מאחורי ההבטחה של שני הסיכומים.

תודה.
אנחנו בשעה עשר חייבים לסיים דיון כי יש דיון אחר. אנחנו נוציא סיכום וזה לא יהיה סיכום וי.

חבריי הועדה המכובדים, השייח'ים, כל המכובדים, אנחנו מדברים לא על פוליטיקה, אני נגד כל פוליטיקה. אני בטוח ומשוכנע שבבית הזה, בכנסת ישראל אם זה מימין ואם זה משמאל, כולם תומכים במגזר הדרוזי ובעדה הדרוזית - יש שם פקידים שפה ושם צריך ללחוץ עליהם.

לכן אני בטוח ומשוכנע שאדוני וכל המכובדים חבריי הכנסת תומכים שכל האדמה הזאת, שכל הסיכום הזה שהיה, שהמינהל יבצע את זה. היום יש לנו בערך בין 70% ל-80% מהאדמות של העדה הדרוזית שלקחה המדינה. היום נשאר לנו בסך הכול 20%. אנשים יש להם טאבו, יש להם הכול.

יש לנו היום מצב קשה, אנחנו לא מסתדרים עם הצעירים, יש בעיה. היום לא מספיק ממה שלקחו לנו, וחתמו על הסכמים. אני חושב שצריך לכבד את ההסכם, וכפי שנאמר לא רק את ההסכם, אפילו צריך לתת להם את כל מה שמגיע להם לפי הרישום שיש להם בטאבו, זה מה שצריך לעשות. לא צריך להעניש את העדה הזאת, אנחנו לא כובשים אדמות ועולים על ג'בלאות, אנחנו רוצים לגור על אדמתנו ומבקשים להחזיר את האדמה שלנו לאנשים שיש להם טאבו, מה שלקחו, לקחו בדרך זו או אחרת. אנחנו נשתדל להחזיר חלק מהאדמות. היום הכי כבוד של העדה זה האדמה, אם היום המינהל ימשיך לקחת את האדמה שלנו זה בעיה, אנחנו קו אדום העניין של משפחת גביש בירכא. מה יהיה אחר כך, תהיה אחראית ממשלת ישראל.

תודה.

אתה התחלת בשקרים. אנחנו כשעשינו הסכם עם מנהל המינהל אפרתי הוא יודע על 470 דונם, ואנחנו בבתי משפט כבר 50 שנה. לא שאתה עכשיו תגיד לנו תלכו לבית משפט, אחרי 50 שנה אם הייתם זוכים והאדמה שלכם מזמן היתה שלכם.

יש פסק דין של בית משפט?

אדוני, תיק 33047440 זה כבר משנות השישים בבית המשפט.

מה נגמר?

נגמר שהאדמות הן אדמות סכסוך. כל הזמן טענו במשך 30 שנה שאין לנו קושאן כי הם יודעים שהם גנבו את הקושאן מסבא בשנות השישים כאשר הצלחנו להביא את הקושאן, יצאתי לתורכיה והבאתי את הקושאן.

ביתה משפט מה אמר על הקושאן?

הקושאן זה על 470 דונם.

בית המשפט בחן את הקושאן שלכם?

בחן, בטח בחנו, והם יודעים את זה טוב מאוד. לא יהיה פסק דין אדוני, 50 שנה אנחנו בבית משפט. לא יהיה, אין תקדים במדינת ישראל ששופט יחזיר אדמות.

אדוני היושב ראש, החבר הזה שלי שקוראים לו אברהם מרדכי מירושלים, כשעשינו את ההסכם ב-2008 עם ראשי העדה ועם ראשי המינהל, אתה יודע מה אמר לי? הם משקרים לך, הם לא יעמדו בהסכם. למה אברהם, אומר לי ככה, כי הם לא יעמדו בהסכם, וזה נכון.

ישבנו פעם ראשונה עם אפרתי, פעם שנייה עם ירון ביבי. אדון ירון ביבי אומר לי תשמעו חבר'ה, אנחנו נשלח לבדוק את הקושאן בתורכיה, יכול להיות שהוא מזויף. אמרתי לו על חשבוני, בוא עכשיו נעשה הסכם היו עורכי דין שלנו ושלהם. נעשה הסכם אם הקושאן מזויף אין לנו אדמה. אבל אם הקושאן לא מזויף אתה לא תקבל 25%.

עכשיו אני אומר לאדון המינהל, אתם תחזרו מההסכם גם אנחנו נחזור, ואנחנו ניפגש בשטח למעלה. מי שבתוך השטח הוא שלו. אחרי שאתם עשיתם הסכם עם ראשי העדה, חברי כנסת, עם המשפחה אתם לא רוצים לעמוד, גם אנחנו לא נעמוד. אנחנו לא נוותר על 25% - 120 דונם. אנחנו נראה אתכם למעלה בשטח.

הוא בעצמו ב-26 למרץ 2008, הודה בפרוטוקול של ועדת הפנים יעקב וידל, שהשטח המסוכסך הוא 470 דונם, וזה מצוין בפרוטוקול.

זה היה בוועדת הפנים לפני שנתיים – למה אתה משקר?

אני אומר גם עכשיו, אבל מה שתלוי בבית משפט זה ה-67.

איזה בית משפט? יש שני תיקים בבית משפט.

בסך הכול אני מאלה שסבלו, ומאלה שממשיכים לסבול.

אני נגד קיום ההסכם, כבוד היושב ראש, אני נגד קיום ההסכם, ואם משפחת גביש מסכימה להסכם, אנחנו לא נבוא יותר לוועדת הפנים, אני נגד קיום ההסכם.

מה שקרה פה, באו - - - מהממשלה, באו לפלאח פשוט, תקע יד ואמר אני אתכם בטוב וברע. זרק את כל הדרוזי, שם את כל הביצים שלו פה לפני קום המדינה. מה שעשו איתנו – היה לנו 362 אלף דונם, היום יש לדרוזים 116 אלף דונם.

אם בן אדם יש לו קושאן טאבו ב-470 דונם מה הם רוצים מהחיים שלו? האדמה שלו, אין הסכם, אם יעשו הסכם - באים וכופים הסכם חזק - מה זה הסכם? זה כפיית רצונו של החזק על החלש. איזה הסכם? כאשר משפחה באה ועושה הסכם עם הממשלה, זה הסכם? לקחו להם את האדמה, אתה לא תיכנס לאדמה, בכוח לקחו להם את האדמה. אתה רוצה את האדמה שלך, בוא ניקח חצי, תחתום שלקחת חצי.

יש לנו הסכמים שעשו אותם בשנות החמישים, כתבו עליהם 1936. אתה עושים איתי הסכם בחמישים, אתה מחתים אותי על 36, למה איפה היית? זה לא שיטה. לקחו את האדמות שלנו חילקו אותם לקק"ל, הלאימו אותה ולמינהל. למה הלאימו אותה, הלאימו אותה כאילו חברה פרטית קנתה מקק"ל בשביל לא להחזיר לנו את האדמה. לקק"ל ולמינהל זה לא שיטה. אנחנו עדה שבימיה האחרים בוגדים. אנחנו עדה שאת העתיד שלנו קשרנו איתכם. מספיק כבר. 98% מהילדים שלנו מתגייסים, לא מסכימים ג'ובניקים, רק ליחידות מיוחדות ולקרביות.
אנחנו הקמנו את המדינה הזו, אל תזלזלו במספר שלנו היום. המשקל הסגולי שלנו לא קל. משפחת גביש אסור לה להסכים רק 470 דונם – אסור להסכים.

העותמאנים היו יותר רחמנים, הם מה היו עושים? היו באים ומתחלקים איתך ביבול, לוקחים 50%, 60%, 30%, תלוי לפי הקשרים, ולפי הכוח שלך. מדינת ישראל הפקיעה 83% אצלי בבית ג'אן. שמו אותנו בתוך שמורת טבע וחונקים אותנו מכל הכיוונים, ובסוף ממה שנשאר הם רוצים לקחת בהסכמים. מה שנשאר אנחנו לא נוותר כהוא זה על שום סנטימטר. תודה.

אני רוצה לטפל בנושא הזה, הנושא הזה מבחינתי הוא אחד הנושאים שהוועדה לא תעשה רק דיון, אלא תטפל לעומק עד שנמצא פתרון. אני רוצה נציג אחד מהמשפחה על מנת לקחת אותו איתי באחד הפגישות עם השר ומנכ"ל המינהל. אתה ועוד אחד, ויכול להיות שהעורך דין שלך יכול להיות, כי הנושא משפטי פה. לא צריך עשרה איש, קצר ולעניין. אני רוצה לפתור בעיות, לא לעשות וי, לפתור בעיות.

אני לוקח על עצמי לקיים דיון יחד עם השר, עם ראש המינהל, הוא יביא את הנציגים שלו ודאי, ייעוץ משפטי כל מה שצריך. אתה תביא ייעוץ משפטי שלך. תביאו את הטלפונים שלכם, אני רוצה לקיים מספר דיונים ברצף עד שנגמור את הנושא הזה על הצד הטוב ביותר. לכן, לא מכתבים, לא וי, לא סיפורים. רוצים לפתור את הבעיה, ואחרי שגומרים את הבעיה בשעה טובה ומוצלחת, בעזרת השם זה מגיע לכם, אנחנו מחזקים את ראשי הקהילה, את כל האנשים המכובדים כאן.

אדוני היושב ראש, אתה תדווח לוועדה?

ודאי. תרומתכם רבה למדינת ישראל, לכן אנחנו מעריכים ומוקירים את העבודה שלכם. יש פה עניינים של ביורוקרטיה, זו לא הכוונה האמיתית של המדינה. את הביורוקרטיה רציתי להעביר רפורמה בוועדה הזאת, ישראל ביתנו התנגדו, וזה היה פותר את הבעיה של ביורוקרטיה אבל זה לא זה.

אבל אנחנו נמצא פתרון, אנחנו שותפים לאורך שנים רבות, ועוד נמשיך להיות שותפים. אני לוקח את זה אישית, אנחנו פשוט יוצאים לפגרה עכשיו. בדרך כלל בימי רביעי השר נמצא פה עם ראש המינהל. בימי רביעי יכולתי לקיים דיון ראשון, דיון שני, עד שפותרים את הבעיה. היינו יושבים פה כל שבוע עד שנפתור את הבעיה. אבל זה לא נורא, חיכינו 50 שנה, 60 שנה.

תוך כמה זמן, אדוני היושב ראש, אתה תדווח לוועדה?

עד שאני אפתור את הבעיה.

תוך 45 יום?

אני לא יכול לנקוב בזמן, זה לא רק תלוי בי. פשוט יש פגרה. מייד אחרי הפגרה אני קובע מעכשיו, החל מהשבוע הראשון של הפגרה אנחנו נשב, אני איידע אותך, תשאיר מספר טלפון פה בוועדה. באופן שוטף אני אעדכן אתכם. המציעים – כל מי שהציע אני אעדכן אתכם, גם את חבר הכנסת מגלי והבה, ייתכן שמיידי פעם אני אקח אתכם, תבואו איתי ביחד.

אנחנו מבקשים שהשר יגיע לוועדה.

אם צריך. אנחנו רוצים לא דיבורים. אתה רצית וי, אני לא רוצה וי, אני רוצה לפתור את הבעיה.

אני מציע שהמינהל יישבו עם המשפחה.

עם יועץ השר לא נסתדר, אנחנו צריכים שהשר יגיע לפה.

אם אני אכשל, אתה תיקח את זה עם השר. תקיים 10 דיונים עם השר, שום דבר לא ייגמר. אני אומר לך, 10 דיונים עם השר פה לא ייגמר, צריך לפתור את הבעיה.


תודה רבה, חברים.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>