PAGE
36
ועדת הכלכלה
12/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 781>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח באדר התשע"ב (12 במרץ 2012), שעה 12:30

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - העברת פרטים למפרסם מדריך התקשרות), התש"ע-2010>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

אמנון כהן

>
דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאת בן מאיר שלום - משפטנית, משרד המשפטים

ברוריה מנדלסון - לשכה משפטית, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק - לשכה משפטית, משרד התקשורת

זאב גרובר - יועץ למנכ"ל, דפי זהב

מיכל פליישר - מנהלת רגולציה, הוט

שרון פליישר בן-יהודה - סמנכ"ל רגולציה, בזק

איילת כהן מעגן - עו"ד, בזק

איתי עצמון

לאה ורון

מוריה אביגד
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - העברת פרטים למפרסם מדריך התקשרות), התש"ע-2010>

צהרים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - העברת פרטים למפרסם מדריך התקשרות), התש"ע-2010, של חבר הכנסת אמנון כהן, פ/2314/18. כן, חבר הכנסת כהן.

אדוני היושב-ראש, תודה על הזמן שהקדשת לנושא הזה.

הכנה לקריאה ראשונה.

כן, הכנה לקריאה ראשונה. אנחנו התחלנו לקרוא את החוק ואני תיאמתי גם עם הארגונים וכל הקבוצות שיש להם אינטרס כזה או אחר בנושא החוק, תיאמתי שבעזרת השם להכנת קריאה שנייה ושלישית אנחנו נשב אתם ונמצא את הנוסח הסופי המתאים, שזה יהיה מאוזן וטוב. כמובן שהכוונה שלנו היא לא לפגוע בשירות של 144 שהוא שירות טוב. הוא קצת יקר, אנחנו רוצים להכניס אותו לתחרות. איך עושים את זה? כרגע מה שמונח על שולחן הוועדה, אחרי קריאה ראשונה נתאם את שאר הדברים. אז אנחנו הגענו עד סעיף (ה).

הנוסח הזה הוקרא והוצבע?
<אמנון כהן>
אושר עד סעיף (ה), מתחילים מסעיף (ו).

סעיף (ו), בבקשה.

בבקשה, מי קורא?

"(ו)
(1) כל מנוי של בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת (להלן בסעיף זה - "בעל רישיון"), זכאי לבקש בכתב או בעל פה מבעל הרישיון, להיות מנוי חסוי (להלן בסעיף זה - בקשה); בעל הרישיון יבצע את בקשתו של המנוי ללא תמורה ויעביר עדכון בדבר הבקשה לכל בעל רישיון לשירות מודיעין;"


בהמשך להערה של איתי באמת נשמט מפה שהביצוע צריך להיות תוך יום עבודה אחד ממועד הבקשה, אז אנחנו נוסיף: "יבצע את בקשתו של המנוי תוך יום עבודה אחד ממועד הבקשה ללא תמורה". המטרה בסעיף הזה היא לאפשר לכל מנוי לבקש להיות מנוי חסוי, והפרטים של מנוי כזה, שביקש להיות מנוי חסוי, לא יכללו במאגר המודיעין ולא יעברו לבעל הרישיון למתן שירות מודיעין.

סעיף (2).

"(2) תוך 60 יום מיום כניסתו לתוקף של תיקון מס' _____ לחוק התקשורת, בעל הרישיון ישלח - - -

סליחה, זה כבר מופיע אחר כך, בסעיף (ז)(1).

כשנגיע לשם נראה אם אין צורך.

כתוב שזה מפנה לסעיף (ו)(1), שאחת ליום עבודה צריך להעביר עדכונים.

זה עדכון, זה לא ביצוע הבקשה של המנוי. זו הוראה אחרת.

אתה מבצע תוך יום עבודה אחד ואז מעביר עדכון.

נצטרך לעשות התאמה בהתאם למה שעכשיו הוחלט.

תקראי ונראה.

"(2) תוך 60 יום מיום כניסתו לתוקף של תיקון מס' _____ לחוק התקשורת, בעל הרישיון ישלח הודעה לכל מי שהוא מנוי שלו, בה יידע את המנוי בדבר אפשרותו לבקש להיות מנוי חסוי, ובדבר חובתו של בעל הרישיון להעביר את מאגר המודיעין לבעלי רישיון למתן שירות מודיעין, לפי תיקון מס' _____לחוק; לא יועבר מאגר מודיעין של בעל רישיון בטרם חלפו 60 ימים נוספים מן היום בו שלח בעל הרישיון הודעה כאמור למנוייו;"

לעניין הסעיף הזה רציתי להעיר שבהתאם לנוסח מדובר בעצם על איזושהי הוראת מעבר שמתייחסת למנויים קיימים ואני חושב שהוועדה צריכה לקבוע מה ההוראה שתחול לגבי מנויים חדשים.

מסכימה.

השאלה היא האם לא ראוי ליידע את אותם מנויים חדשים גם בעת ההתקשרות וכן להטיל על בעלי רישיונות לפרסם, קודם כל, את האפשרות בכלל של מנוי לבקש להיות חסוי וכן את הדרך לעשות זאת באתר האינטרנט שלו, כך שזה יהיה באמת זמין לכל הציבור.

אנחנו מסכימות. אתה יכול להקריא? אתה רוצה שאני אקריא? אנחנו חשבנו כבר על נוסח.

זה עיקרון, אני שואל קודם כל אם הוועדה מוכנה לקבל את העיקרון.

אפשר להעיר?

כן.

אנחנו היום כחברות תקשורת כבר פועלים איזה 30 שנה בעולם הזה, עכשיו לא ממציאים את הגלגל. כבר היום כל מנוי יכול לבקש להיות חסוי ומנוי שהוא חסוי אומרים לו והוא גם חותם אם הוא רוצה שיפרסמו את המספר שלו במדריך או לא. לשלוח הודעה ל-2 מיליון מנויים יש לזה עלויות, עם כל הכבוד.

מדובר על המנוי החדש.

לא, גם למנויים הקיימים צריך לשלוח הודעה.

גם וגם.

הם מדברים גם על המנויים הקיימים. זה אומר שאני צריכה עכשיו לשלוח ל-2 מיליון מנויים הודעות. רוצה אותו מפעיל חדש להתחיל לעבוד? שהוא יישא בעלות של משלוח ההודעות האלה. המנויים שלי יודעים את זה.

אני כבר קבעתי אבל. אם אני ותיק אני כבר קבעתי אם אני רוצה להיות חסוי או לא. בשביל מה צריך עוד הפעם?

רק נבהיר מה הכוונה. הכוונה היא לא רק להיות חסוי, הכוונה שגם אתה מודיע למנוי שמהיום לא רק החברות התקשורת הקיימות יספרו שירות מודיעין, אלא זה עובר גם לגופים אחרים אז שהוא יידע.

אז למה הוא צריך ליידע?

כי יכול להיות, ככה גם סבורים במשרד המשפטים, שמנוי יגיד: טוב, אני "סומך" על חברת התקשורת ולה הסכמתי לתת את הפרטים שלי, אבל אני לא מכיר את אותו גורם שלישי עכשיו, אני לא יודע מה הוא יעשה עם הפרטים. למרות שהוא יקבל רישיון ואין לו מה לחשוש אבל יכול להיות שאותו אדם לא ירצה. לכן צריך ליידע אותו והוא יכול להגיד שהוא לא רוצה שהפרטים שלי יהיו.

ואם הוא יגיד שהוא לא רוצה אז הם לא יתנו לו את הפרטים שלו?

כן, הוא יהיה חסוי גם שם. אין מצב שהוא יהיה גלוי בחברת תקשורת וחסוי במודיעין אבל יכול להיות שהוא יבקש אז להיות חסוי.

לטובתך, שרון, לא?

קודם כל, אני חושבת שכן צריך לאפשר למנוי. אם המנוי סומך על "בזק" וב"בזק" הוא כן רוצה שזה יהיה אבל אצל איזו חברה שהוא לא סומך עליה לא. הוא לא יודע מי אלה החברות שיקבלו רישיון, זה לא גופים - - -

למה הוא צריך - - -

רגע, אני מדברת אל חברי הכנסת. אם המנוי רוצה לבחור באופציה שהוא אומר: אני ב"בזק" כן רוצה שיפרסמו את המספר שלי, ב-144, אני סומך על החברה הזו, אני יודע שזה מאגר אמין. אני לא רוצה לתת את המספר שלי לגופים אחרים שאני לא יודע מי הם. לדעתי, אל"ף, צריך לתת למנוי את האפשרויות הזו. בי"ת, לגבי 144, לנו הוא כבר נתן אישור אם הוא רוצה להיות חסוי או לא. אם אותם גופים רוצים אישור שיישאו בעלות של הדבר הזה. עלי, כ"בזק", אי אפשר להטיל נטל שאומר בכלל שיפרסם אצל מישהו אחר.

נדון בזה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, יש היגיון גם פה וגם פה. איך נעשה את זה?

צריך להיות כתוב פה שאותו בעל רישיון יישא בעלויות של משלוח ההודעות האלה.

אם זה לא צודק למה להפיל את זה עליהם? למה לחכות? בוא נוריד את זה מהם.

אז על מי זה יחול?

על אותו בעל רישיון חדש.

אבל הוא עדיין לא הסכים שיעבירו לו את זה.

לחדש אין עדיין לקוחות, איך הוא יכול להודיע?

בדיוק, הלקוחות לא אצלו.

לכל הלקוחות. אין בעיה, אני אשלח לכל הלקוחות שלי, הוא ישלם.

זו לא בקשה גדולה מדי להוסיף לחשבון תקופתי, לחשבון מסוים, איזו הערה.

רעיון מיוחד, כן. אולי בחשבון, בחשבון הקרוב של הטלפון.

כן, אבל הם צריכים להיות אלה שמודיעים - - -

אולי נעשה את זה בתוך חשבון הטלפון. בחיוב שהוא שולח הוא יכתוב שורה נוספת שמתאריך כזה וכזה נכנס חוק שמאפשר כך וכך ואם תרצה להתנגד תתנגד לכך וכך. אה, שרון? לא יהיה משהו חדש שתעשו ל-2 מיליון הלקוחות שלך.

כן, אבל אז זה לא צריך להיות תוך 60 יום כי עם כל הכבוד החשבונית היא מאוד מוגבלת, אנחנו חושבים על כל מילה בחשבונית כדי שיכנס ולא שנצטרך להוסיף דפים, וגם לנו יש הודעות למנויים שלנו.

לא, באותו דף, לא צריך להוסיף דפים.

אבל אחת לחודשיים אתם גומרים - - -

אז תוך כמה ימים?

עם כל הכבוד, בדיוק בחודשים האלה יכול להיות שהחשבונית כבר סגורה.

תוך כמה ימים?

שרון, כמה זמן את חושבת שאתם צריכים? זה לוקח זמן טכנית, אבל אתם ממוחשבים, אנחנו יודעים כמה זמן זה לוקח.

זה צריך להיות תוך 6 חודשים.

מה?

אנחנו שולחים רק פעם בחודשיים חשבון למנוי.

לא לכל המנויים, יש מנויים שלא.

לחלק מהמנויים רק פעם בחודשיים.

נלך לחומרה.

ואם החשבונית הזו כבר סגורה? הרי אני לא יודעת מתי יאשרו את החוק ולפני זה אני יודעת בדיוק - - -

אז 4 חודשים, יש לך 4 חודשים.

120 יום.

לא הבנתי, אתם רוצים לשנות את המועד בהוראת - - - ?

וזו תהיה שורה בחשבונית ולא הודעה מיוחדת ולא שום דבר.

בסדר.

כלומר, בתוך 4 חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק בעל רישיון ישלח - - -

יידע, לא ישלח.

יציין בחשבונית הנשלחת לכל לקוח ויידע אותו בדבר אפשרותו להיות מנוי חסוי וכו'.

בסדר.

אבל בנוסף צריך להוסיף את האפשרות שהוא יוכל לבקש להיות חסוי אצל מישהו ולא ב"בזק".

אנחנו מתנגדים לזה.

אני רוצה להתנגד לזה. בשלב זה אני רוצה לחשוב על זה. אני לא יודע מה המשמעויות של הדבר הזה.

על מה?

על זה שהוא יוכל לבקש להיות גלוי ב"בזק" וחסוי אצל אחר, לצורך העניין.

לא, זה יעשה התקשרות אתו. היא צריכה רק ליידע אותו שהיא צריכה למסור את זה אם אתה מתנגד או לא מתנגד.

יש מספיק זמן לחשוב עד קריאה שנייה ושלישית, אני אומר לך דעה עכשיו ברורה.

בסדר.

זאת ההחלטה לגבי הוראת המעבר. עכשיו לגבי ההוראה שבעצם תשולב בחוק העיקרי, האם הוועדה מקבלת את העיקרון שתהיה חובה ליידע גם מנויים חדשים וכן לפרסם באתר האינטרנט של בעלי הרישיונות באופן בולט את האפשרות של מנויים לבקש להיות מנויים חסויים ואת הדרך שבה הם יוכלו לעשות זאת?

באתר האינטרנט של מי?

של כל בעל רישיון. כלומר, תהיה גם חובת יידוע, אני מניח, בהסכם ההתקשרות עם הלקוח וגם באתר האינטרנט.

באינטרנט זה בחינם. לי אין בעיה.

גם לי אין בעיה.

בואו נצביע על סעיף (ו).
הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

אישרנו את סעיף (ו) עם השינויים פה אחד. אושר פה אחד. סעיף (ז).

חבר הכנסת אמנון כהן מצביע במקום חבר הכנסת אזולאי.

וקנין, לא?

וקנין, לא חשוב.

תבחרו, מה שאתה רוצה.

הלאה.

"(1)
בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת יעביר את מאגר המודיעין של מנוייו לכל בעל רישיון לשירות מודיעין שיבקש זאת; בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת יעביר לבעל רישיון לשירות מודיעין כאמור, עדכון של מאגר המודיעין לרבות פירוט בדבר מנויים אשר הגישו בקשה לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן (ו)(1), אחת ליום עבודה; בעל רישיון לשירות מודיעין יבצע עדכון של מאגר המודיעין שברשותו, תוך שעתיים ממועד קבלת העדכון מבעל הרישיון."


עיקר הסעיף הוא לחייב את בעל רישיון כללי למתן שירותי "בזק" פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעלי רישיון כללי ייחודי ורדיו טלפון נייד - - -

תקראי לזה רישיונות קיימים ומבקשים חדשים.

בסדר, אני אקרא לזה רישיונות תקשורת. לחייב את בעלי רישיונות התקשורת להעביר את מאגר המודיעין לבעל רישיון לשירות מודיעין וגם להעביר לו עדכון של מנוי שביקש להיות חסוי או עדכון של מנויים שהצטרפו אחת ליום, וחובה על בעל רישיון לשירות מודיעין לעדכן את המאגר שלו תוך שעתיים ממועד קבלת העדכון.

למה אני צריכה להעביר לו את מי שביקש להיות חסוי?

לא, רק אם הוא קודם קיבל אותו. הכוונה לא למישהו שהוא לא ידוע לו.

אם מישהו קיים ביקש להיות חסוי.

מי שחסוי לא מעבירים.

אם הייתי עד היום ועכשיו קראתי את ההודעה שלכם ואני מבקשת להיות חסויה אז נמחק אותי. זה הרעיון.

אני מניח שהעדכון יהיה רק ככל שיהיו שינויים במאגר.

נכון, זו המשמעות של עדכון.

כי כתוב כאן: עדכון אחת ליום עבודה.

אם אין שינוי אין עדכון, אבל אם צריך לכתוב: ככל שיש שינוי – אז אפשר.

לא, עדכון זה עדכון, זה בסדר.

הכוונה ב"פירוט בדבר מנויים אשר הגישו בקשה" היא לכאלה שכבר היו ידועים לבעל הרישיון לפי חוק זו.

הלאה.

אין פה שום דבר על ההסדרים, תקנות איך זה יועבר, אבטחת מידע. כאילו לא מעניין את אף אחד, נעביר להם את זה בדואר? נשלח להם את זה עם יונת דואר?

שרון, איך זה עובר היום? איך אתם מעדכנים היום, בלי תקנות?

היום זה מאובטח לגמרי, גם המשטרה לא מקבלת.

יש הבדל בין מפעילים - - -

בין בעלי רישיונות, סליחה.

בין בעלי רישיון כלליים שיש להם - - -

למה?

היום זה רק בעלי רישיון כלליים, מה לעשות?

אבל למה יש הבדל בין בעל רישיון כללי לבין בעל רישיון כזה?

כי יש הבדל, מה לעשות? בין בעל רישיון כללי לבעל רישיון כללי אחר יש כל מיני דברים אחרים, הרבה נתונים שאנחנו מעבירים אחד לשני לבין בעל רישיון כזה. אם אתכם זה לא מעניין, אותי זה בטח לא מעניין.

יש הבדל. קודם כל יש בינינו הסכמים, זה מוסדר וזה גם עבר אישורי ממונה.

בלי תקנות.

שנייה. המשטרה, כוחות הביטחון שמקבלים את הקבצים, לא נתנו להם לקבל את הקבצים עד שלא הותקנו תקנות בעניין ועד שלא בדקו את אבטחת המידע כי למשטרת ישראל לא היתה אבטחת מידע מתאימה.

על איזה תקנות את מדברת?

אני מדברת על תקנות סדר הדין הפלילי, שעוברים קבצים בדיוק - - -

זה לא הקבצים האלה.

אלה תקנות נתוני תקשורת, זה לא קשור.

עוברים קבצים עם המידע הזה ותעודת זהות - - -

זה לא הנתונים האלה.

אם אתם מדברים כולם יחד היא לא יכולה אפילו לרשום. תאפשר לנציגי "בזק" לסיים את הדברים שלהם, תרשום לך את השאלות בצד ותשאל אותם אחר כך.

אני חושבת שאתם, כרגולטורים, צריכים להיות מוטרדים איך המידע הזה עובר, זה מידע מאוד רגיש. אם אתם לא מוטרדים, אין בעיה. מדובר פה במידע מאוד רגיש, בכל רשומת הטלפונים של כל לקוחות מדינת ישראל.

נמצא את זה היום, זה היום נמצא. מה סודי כאן? באינטרנט יש את כולם.

אני מזכירה לכולם שכדי לקבל רישיון מיוחד ממשרד התקשורת יכול – סלחו לי על המילה – כל זב חוטם לקבל רישיון כזה. אני יכולה היום בבוקר, אף אחד לא בודק אותי, לא שום דבר, לקבל רישיון מיוחד ממשרד התקשורת. יש הבדל בין זה לבין בעלי רישיון כליים שהן חברות שהפקידו ערבויות.

כן, משרד התקשורת.

אם יורשה לי, קודם כל, לא כל זב חוטם יכול לקבל רישיון וגם הגורמים שמקבלים רישיונות מיוחדים נבדקים. נכון שחסמי הכניסה נמוכים יותר כי זה האופי של רישיון מיוחד. זה דבר אחד. דבר שני, מדובר פה בנתונים מאוד מאוד ברורים ומאוד מאוד מוגדרים שאפילו חוק הגנת הפרטיות לא חל עליהם. כש"בזק" מעבירה נתונים לחברות אחרות עוברים הרבה יותר - - -

סליחה, זה לא נכון. חוק הגנת הפרטיות - - -

בואו נשמע אותו, אני לא הבנתי. מה אתה אומר?

"בזק" מעבירה היום הרבה יותר מידע והרבה יותר נתונים לחברות אחרות בלי שנקבעו תקנות ובלי שהמשרד הסדיר את הכללים. אם תהיה בעיה, המשרד, כמו תמיד כשיש כשל, יתערב.

יש פה חשש שזה לא יזלוג למקום - - -

השר יקבע תנאים לקבל הרישיון ואנחנו נקבע - - -

נכון, אלה התנאים לקבלת הרישיון, בסדר גמור.

וברור שיקבעו פה תנאים שידרשו, זאת אומרת שאנחנו ניתן את הדעת, אנחנו מבינים את משמעות הרישיון הזה.

הוועדה הזמינה לישיבה את הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. אני מבינה שאת הנציגה של הרשות, או שאני טועה?

לא, אני נציגת ייעוץ וחקיקה, הגנת הפרטיות.

ומה ההתייחסות שלכם להערה שנשמעה כאן?

בדיון הקודם דובר על כך שבמסגרת הרישיון יקבעו תנאים גם למתן הרישיון, גם דברים שקשורים לכשירות – אם אתם זוכרים, עסקנו בנושא בדיון הקודם – וגם לגבי הוראות אבטחה, שבין היתר ימנעו גם דליפה של המידע במאגר.

אתם ציינתם אז שבכללים למתן רישיון תהיה התייחסות לנושא הגנת הפרטיות.

כן, נכון.

אצלו, כשכבר המידע מצוי אצלו. אנחנו מדברים עכשיו על העברת המידע, לא כשהוא אצלו.

לא, בתנאים למתן הרישיון.

זה לא אותו דבר.

יקבעו לאותו בעל רישיון איך הוא שומר על המידע כשהוא כבר קיבל אותו, אבל אנחנו מדברים עכשיו על השלב איך מעבירים את המידע מאתנו אליו.

כשנותנים לו את הרישיון כבר בודקים אותו, לא נותנים לכל אחד רישיון. בדקו, בחנו, נתנו.

ברור, ברור. אני מזכירה לך מה עשו ב-057.

לא יודע מה עשו, אני סומך על הגוף הרגולטורי שיעשה עבודה כראוי.

מה שהיא שואלת הוא איך הם יעבירו את המידע, איך בעלי הרישיונות הקיימים יעבירו את המידע תוך אבטחה של שמירת המידע. זאת השאלה.

אלה שקיבלו?

לא אלה שקיבלו.

איזה סוג של מידע עובר היום בלי שאמרנו להם איך להעביר אותו? כשרוצים שגורמים לא יכנסו לענף מסוים אז אפשר להערים כל מיני קשיים, גם אם הם לא באמת קיימים.

אבל צריך לשמור על אבטחת מידע.

הם עוברים, אדוני, לאן חייגת, אם חייגת למפעיל בין-לאומי (מב"ל), לאן חייגת, כמה זמן דיברת, איזו רשומה בחשבון לייצר עבורך, ולא שאלו אף אחד איך להעביר את זה ואיך יעבור המידע ואם יש פה אבטחה וכו'.

לא, אבל הנושא יבוא לידי ביטוי ברישיון.

- - -

איך עובר המידע ביניהם?

מצידי, שיצא שליח עם דיסק אם זה מה שהם רוצים, מצידי, שיהיה קו תקשורת. ההסדרים שהם יגיעו ביניהם יהיו מקובלים עלינו.

שליח עם דיסק מקובל עלינו.

רק אם ההסדרים האלה לא יהיו הגיוניים ולא יהיו נכונים וראויים ויבואו בעלי רישיונות ויתלוננו, נתערב.

איתי, מה אתה רוצה?

אני חושב שיש מקום להערה שנשמעה כאן. אני חושב שיש לשקול, או להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין הזה או לכתוב לפחות לעת הכנת הצעת החוק עכשיו, לקריאה הראשונה, שהפרטים יועברו בדרך שתבטיח - - -

זה בסדר, זו הצעה ממצוינת.

איך יעבור?

יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת, אם למשל לא רוצים להמתין עד להתקנת תקנות על ידי שר התקשורת, לומר שהמידע לפי אותה פסקה יועבר בדרך שתבטיח את ההגנה על פרטיות המנויים. אז בדרך מכוונים את דרך פעולתם של בעלי הרישיונות.

הלאה.

זה מטיל אחריות על המעביר, האחריות צריכה להיות על הנעבר.

לנאמר יהיו הוראות ברישיון, אתם דאגתם מה יקרה בשלב מעבר, ברישיון יהיו הוראות.

לנו יש מתכונת העברת מידע שלטעמנו היא מאובטחת, היא דורשת דבר מה מסוים אצל הצד השני. צריך לדאוג לצד השני, אנחנו לא מוטרדים מעצמנו. יש לנו גם ניסיון בעניין הזה.

אין לך בעיה.

יש דרכים להעביר, יש כספות וכו', צריך לעמוד בזה.

הבנתי שתהיה התייחסות, כמו שנאמר כאן, לגבי בעלי הרישיונות החדשים לשירותי מודיעין. כאן אנחנו צריכים בעצם להתייחס לאיך אתם תעבירו את המידע לאותם בעלי רישיונות חדשים, לכן הצעתי את מה שהצעתי.

צריכה להיות פה גם התייחסות לכך שיכללו תנאים להעברת מידע.

את מדברת על תנאים לגבי בעלי הרישיונות הקיימים?

החדשים.

משרדי הממשלה התחייבו בדיון הקודם שהנושא הזה יקבל התייחסות נאותה במסגרת התנאים לרישיון שיקבעו בתקנות.

אבל זה לא כתוב בשום מקום, אתה יודע, זה שהם אמרו את זה זה לא מספיק.

נכון. בדיון הקודם בוועדה הנושא של פירוט לגבי תנאי הרישיון עלה והתשובה של משרד התקשורת ומשרד המשפטים היתה שגם ברישיונות אחרים לא קובעים בדיוק מה ייכלל באותם תנאים, הכול נקבע בתקנות, וגם כאן לא רצו לקבוע.

אני רוצה להגיד אמירה כללית שאני לא יודעת עד כמה היא ברורה. בשוק התקשורת יש שני סוגי בעלי רישיונות, יש בעל רישיון כללי ויש בעל רישיון מיוחד, שזה יהיה אותו בעל רישיון לשירותי מודיעין. ההבדלים בין שני סוגי בעלי הרישיונות האלה הם הבדלים תהומיים, הן מבחינת היקף הרישיון, הן מבחינת הערבות הבנקאית שבעל רישיון כללי מפקיד, הכללים שחלים עליו, מה שאומר החוק וכו'. ולכן, אי אפשר להשליך מהמצב שקיים היום בין מפעילי התקשורת, שהם בעלי רישיונות כלליים – שאני מזכירה ואני מקווה שמותר לי להגיד, הם גופים מונחי שב"כ, יש לנו הוראות מאוד מחמירות לגבי שמירה על סודיות וכו' – לבין אותו בעל רישיון מיוחד שיקבל רישיון ושהרישיון שלו זה בדיוק עמוד וחצי. לכן, אני חושבת שחשוב שהחוק שמסמיך לעניין הזה ומדבר על זה יכתוב פה כבר את הכללים המנחים מה יהיה חייב לכלול אותו רישיון. כי זה שהם אמרו פה בדיון שהם יכניסו אחר כך ברישיון כללים כאלה, אני חושבת שזה משהו שמי שמוסמך ואמון על שמירת המידע במדינת ישראל צריך להיות מאוד מודאג לגבי זה, שהדברים האלה יהיו כתובים.

שרון, רק להזכיר שם, כתובת וטלפון זה מאגר מידע שאפילו חוק הגנת הפרטיות לא חל עליו.

לא נכון.

כן נכון.

לא כשיש לך מאגרים אחרים ולנו יש אחריות לפי חוק הגנת הפרטיות.

אם יש עוד מאגרים זה משהו אחר.

אני רוצה לעשות סדר. עם כל הכבוד לשרון, היא אמרה דברים שהם פשוט לא נכונים. רישיון לספק אינטרנט זה רישיון מיוחד, רישיון לכבל תת-ימי זה רישיון מיוחד, רישיון לתמסורת בין-לאומית באמצעות לווין זה רישיון מיוחד, להמשיך למנות אותם? רבותי, זה רישיונות מיוחדים שאותם מנחים שמנחים את "בזק" מנחים גם אותנו בנתינתם. הדברים האלה נדרשים ונצרכים ככל שהדבר הזה קיים. בכל הכבוד, מדובר פה ברישיון שהוא קטן, לא צריך בשבילו רישיון כללי ולא צריך בשביל קיומו ערבות בנקאית על סך 20 מיליון שקל.

אוקיי.

אני רוצה רגע להתייחס. הרי יש פה בעצם שתי חוליות, אחת היא העברת המידע מבעל רישיון התקשורת לבעל הרישיון לעניינו, והשנייה היא איך אחר כך בעל רישיון לענייננו שומר על המידע. גם החוליה הזו וגם החוליה השנייה צריכות להיות מטופלות למצער ברישיונות. יש גם רישיון כללי לרישיון התקשורת ויש גם רישיון לפי הסעיף הזה והתנאים יכולים להיקבע לכל הפחות ברישיונות. אנחנו גם חושבים שהדבר הזה צריך להיות מוסדר.

אבל עכשיו אנחנו לא עוסקים בתיקון חקיקה לגבי הרישיונות שלהם, אנחנו עוסקים כרגע בתיקון חקיקה שמדבר על הרישיונות החדשים של מתן שירות מודיעין ולכן השאלה בעצם עולה. לכן אני לא חושב שהתשובה שהנושא הזה יוסדר ברישיונות של המפעילים, נקרא להם המפעילים הקיימים, נותנת מענה מספק.

אני גם לא צריך תיקון חקיקה בשביל זה. אם צריך הסדרה של ברישיונות שלהם לא צריך תיקון חקיקה.

בסדר, לנו יש סמכות לעשות תיקון רישיונות.

השאלה אם הוועדה מוכנה להסתפק בזה מכיוון שהרישיונות הם לא כרגע מה שעומד לאישור הוועדה, כרגע אנחנו מטפלים בתיקון חקיקה לגבי רישיון לשירות מודיעין. לכן הצעתי שהמידע הזה יועבר בדרך שתבטיח הגנה על פרטיות המנויים. השאלה אם יש צורך אולי גם להסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין הזה, זאת שאלה שהוועדה צריכה להכריע בה. יכול להיות שצריכות להיות אמות מידה.

אז זה יכול להיות שר המשפטים. לשר התקשורת אין ידע ומומחיות בתחום הגנת המידע, אני מצטערת. מי יכול להיות? תגידו אתם מי, איזה ידע ומומחיות יש לנו.

סליחה, למה צריך תקנות? אני יכול לקבוע ברישיונות אבל אני גם לא בטוח שאני חייב. לא קבענו ברישיונות שלהם שהם צריכים להעביר את המידע ל"בזק בינלאומי" או ל-012.

איך אתה מבטיח את המידע אם לא בתקנות? ההוא שקיבל את המאגר, הוא לא "בזק", הוא מישהו אחר.

זה שמקבל את המידע – זה יובטח בתקנות שיבטיחו את הדרך שבה הוא מקבל את הרישיון. זה דבר אחד. לגבי החברים האלה, בעלי רישיונות התקשורת היום, בלי תקנות, יש להם רישיונות. אם אני צריך לתקן להם משהו ברישיון אני מתקן להם משהו ברישיון, אני לא צריך תקנות וכו'. שנית אני אומר, רבותי, הם מעבירים מדי יום מאות אלפי פרטי מידע ביניהם על מספרי טלפון של אנשים, על חשבונות של אנשים, על לאן אנשים התקשרו בלי שכתבנו תקנות והכול בסדר. אז למה עכשיו פתאום זה לא בסדר? אני לא מבין.

כי כמו שהסברנו לפני רגע, יש הבדל, נתי, בין בעל רישיון כזה שיקבל עמוד וחצי מהמשרד - - -

אני לא מקבל את זה, את לא יודעת איזה עמוד הוא יקבל.

אבל תאפשר לה לסיים לדבר. נו, באמת.

לבין בעלי רישיונות כלליים שהם גופים מונחי שב"כ, מקבלים הוראות מדויקות איך לנהוג בחומר הזה. ומעבר לזה, האחריות היא בסוף עלי, הלקוח נתן לי את המידע הזה.

אבל הוא חתם לך שהוא לא מתנגד, מה עכשיו נהיית, מלך העולם? את כתבת לו בהודעה שאת רוצה להעביר את זה למישהו אחר ואם הוא מתנגד – מתנגד. כבר הורדת את האחריות מעצמך, את לא צריכה להגן על מי שלא צריך להגן. עם כל הכבוד, נגמר.

האחריות על המאגר היא שלי אלא אם הרשות למידע וטכנולוגיה תגיד שלא.

זה מיותר. זו לא אחריות שלה בכלל, זה ירד ממנה. ברגע שאני אמרתי שאני רוצה לעבור לספק אחר נגמר הסיפור.

לא נכון.

אחזור ואומר: ספק אינטרנט, כזה שיודע בדיוק לאיזה אתר נכנסת ובאיזו שעה של היום, אין לו רישיון כללי, יש לו רישיון מיוחד. יותר מידע חסוי מזה? אז מה הסיפור פה?

ואיך הוא מעביר אותו זה מסודר, התקנות - - -

הוא מעביר אותו, הוא שומר על פרטיות. ברישיון שלו יש הוראות כלליות בשביל הגדרה ושמירה על רישיונותיו.

זה לפי חוק אחר. זו בכלל מאטריה שהיא מאטריה מסוימת אז אם אתם מציגים משהו זה בסדר אבל לפחות תגידו את הדברים באופן מדויק. מה שאת אומרת הוא נכון אבל הוא בכלל בחוק אחר ויש דברי חקיקה שמסדירים - - -

אז מה אם זה בחוק אחר?

יש דברי חקיקה שמסדירים העברה בתקנות ופה, המסגרת שלכם, שאתם פועלים לפי המסגרת הרישוית, אני לא רואה שזה גורם לכם לבעיות. אז בואי תגידי את הדברים כפי שהם, עם כל הכבוד.

להזכירך, החוק התחיל בלי תקנות והצורך בתקנות עלה תוך כדי. זה שזה חוק אחר זה לא משנה, המידע הוא מידע הוא מידע. זה מאגר ויש אחריות לגביו.

לא נכון, שם יש תכליות אחרות והמאטריה היא אחרת. זה לא נכון.

זה הוכר באינספור פורומים, שכשמדובר בקצבים שמועברים זה סיכון אחר לחלוטין. היכולת לעשות פילוחים היא שונה לחלוטין.

אנחנו מדברים על מידע שאם אתה רוצה יש לי 13 ספרים שכולו מצוי בהם. כל אחד יכול לבקש את זה.

אני חושבת שההצעה של איתי היא מצוינת, כתוב פה חובת - - -

ההצעה של איתי, הולכים על זה.

והגנה על הפרטיות של המנוי. זה מטיל חובה גם על המעביר וגם על הנעבר ואתם תמצאו את הדרך להגן על פרטיות, כמו שאתם עושים את זה היום. אנחנו נכתוב הוראות ברישיון הוראות כלליות.

- - -

אז מה? אתם תשמרו על פרטיות המנוי גם בהעברה כפולה.

מאה אחוז, אנחנו נשמור.

איתי, אנחנו סיכמנו.

תאמר זאת.

המידע, לפי פסקה אחת, יועבר בדרך שתבטיח הגנה על פרטיות המנויים. אני מבין שהכוונה היא כפי שיקבע שר התקשורת בתקנות?

בהתייעצות.

אנחנו מתנגדים שזה יהיה בתקנות.

לא רוצה תקנות. מה, לכל העברת מידע נצטרך לכתוב עכשיו תקנות?

למה צריך לקבוע?

יקבע שר התקשורת.

יקבע זה כבר בתקנות.

יקבע זה בתקנות, זה הנוסח.

כשאומרים "יקבע" זה בתקנות.

אז מי אתם רוצים שיקבע?

אנחנו יכולים לקבוע הוראות ברישיון, אין לנו ידע ומומחיות לקבוע תקנות מפורטות.

יש חובה על שני בעלי הרישיונות כרגע.

ברוריה, אבל את סותרת את עצמך. את אומרת שאין לשר התקשורת ידע, אין לו ידע לכתוב את זה בתקנות אבל כן יש לו ידע לכתוב את זה ברישיון? אם יש לו ידע הוא גם בתקנות וגם ברישיון.

הוא יכול לקבוע הוראות כלליות של שמירה על פרטיות מנוי, מניעת שליחת המידע, אבל להיכנס לפורמט של איזה סוג דיסקים צריך להיות ובאיזו טכנולוגיה? אני לא בטוחה ששר התקשורת אמון על הדבר הזה.

חבר הכנסת שאמה-הכהן, אני חושבת שזה שהרשות למידע וטכנולוגיה לא נמצאת פה, בחוק שכל המהות שלו היא העברת נתונים והעברת קבציים, זה בעייתי.

בסדר, אני גם רפרנטית הגנת פרטיות בייעוץ וחקיקה, אנחנו חושבים שצריכים להיות הוראות. רמו"ט לא נמצאים כאן, אני נמצאת כאן, נמצאת כאן עוד נציגה של משרד - - -

מה הפיתרון שאת מציעה?

משרד התקשורת ומשרד המשפטים הגיעו להסכמה, גם אנחנו ראינו צורך בקביעת הוראות כאלה ואנחנו הגענו להסכמה שיקבעו הוראות כאלה בשני סוגי הרישיונות.

ברישיונות? אז לא בתקנות?

לא בתקנות.

הם מתחייבים בפני הוועדה. אוקיי, תתקדם, סעיף הבא.

התוספת שהקראתי, בלי התקנות, שולבה?

כן.

היא מקובלת.

הלאה.

"(2)
בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת רשאי לדרוש מחיר סביר עבור העברת מאגר המודיעין לרבות עדכונו כאמור בסעיף קטן (1). באין הסכמה בין הצדדים, רשאי השר לקבוע את המחיר עבור העברת מאגר המודיעין ועדכונו."


אני רק רוצה לתקן: כתוב "לקבוע", אנחנו מבקשים שזה יהיה "להורות". לקבוע זה בתקנות, אנחנו לא רוצים שזו תהיה קביעה בתקנות, זה להורות את המחיר.

אני לא כל כך הבנתי את ההוראה. עכשיו אני מבין שיהיו הוראות כלליות לעניין הזה, או שלגבי כל מקרה ספציפי השר יורה מה המחיר?

במקרה שיש מחלוקת בין בעלי רישיונות הם יפנו אלינו.

כלומר זו תהיה הוראה ספציפית?

כן. אם היא תתאים לכולם היא תחול על כולם ואם היא תתאים דווקא לבעל רישיון ספציפי היא תחול רק עליו.

יכול להיות שמה שיתאים ל"בזק" מבחינת העלות של יצירת הקובץ והעברתו לא יתאים ל"הוט".

ואם השר לא קובע את המחיר? כלומר, אם אין הסכמה בין הצדדים והשר לא עושה שימוש בסמכותו להורות את המחיר, מה יקרה אז? כי כאן אתם כתבתם: "רשאי השר להורות".

זה נוסח סטנדרטי. יש לנו בחוק התקשורת נקודות כאלה שנוגעות בכל מיני מקומות, זה קיים גם בסעיף 5.

הוא מתכוון שבמקום "רשאי" יהיה כתוב "חייב".

אני מפנה את תשומת הלב שבסעיף - - - כתוב: "יקבע השר את המחיר" וגם בסעיף 5(ד) לגבי קישור גומלין כתוב: "יורה השר על המחיר".

אפשר לכתוב "יורה השר".

אפשר לכתוב "יורה השר".

יורה.

גמרנו?

את הפסקה הזאת.

כן, אלא אם כן יש הערות.

לא. אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

אושר.

סעיף (ז) אושר. סעיף (ח), בבקשה.

"(ח)
בעל רישיון לשירות מודיעין אשר קיבל מבעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת מאגר מודיעין, אינו רשאי לעשות כל שימוש במאגר המודיעין שקיבל, אלא לצורך הענקת שירות מודיעין ובכלל כך אינו רשאי להעביר את מאגר המודיעין לכל גורם אחר; העובר על הוראת סעיף זה, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977."


כשקראנו לקראת הדיון עוד פעם את הסעיף אנחנו חושבים ש"אינו רשאי לעשות שימוש במאגר המודיעין שקיבל" כבר מופיע בסעיף 4(א3)(ה) ולכן אין צורך לחזור על זה ומספיק לכתוב "אינו רשאי להעביר" – זאת אומרת שההוראה תהיה רק שבעל רישיון תקשורת אינו רשאי להעביר את מאגר המודיעין לגורם אחר. זו בעצם המטרה של ההוראה.

וגם את מאגר הפרטים הנוספים.

כן, ברור.

צריך להוסיף את זה.

כן, "אינו רשאי להעביר את מאגר המודיעין ומאגר הפרטים הנוספים לכל גורם אחר".

טוב. מי בעד סעיף (ח) עם השינוי?
הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

אושר פה אחד. סעיף (ט), בבקשה.

"(ט)
הקצאת מספר הטלפון 144 לחברה תבוטל 90 ימים לאחר שהוענק רישיון ראשון למתן שירות מודיעין טלפוני. הוענק רישיון ראשון כאמור לחברה, תובטל ההקצאה של מספר הטלפון 144 לחברה, 90 ימים לאחר שהוענק רישיון למתן שירות מודיעין לגורם נוסף."


גם פה בטעות נכתב "מודיעין טלפוני", זה צריך להיות "מודיעין". המילה "טלפוני" בטעות כתובה.

כן.

אנחנו מתנגדים באופן נחרץ לסעיף הזה. אני חושבת שזה ממש חוק הפוגע בצרכן באופן שהכי יכול להיות, שמשרד התקשורת הוא היוזם והרעיון הוא שלו. זה לא היה רעיון של מציע הצעת החוק, מעולם זה לא הופיע בהצעת החוק המקורית של מציע הצעת החוק. מי שהכניס את הסעיף הזה הוא משרד התקשורת שכנראה רוצה שהלקוחות במדינת ישראל לא יוכלו לקבל שירות. הדבר הכי בולט לאוזן ולעין היא ההערה עכשיו של גברת ברוריה שאמרה שהיא רוצה להוריד את המודיעין הטלפוני. זאת אומרת שאפילו אם מישהו יקבל רישיון לעשות אתר אינטרנט והוא בכלל לא יקים מודיעין טלפוני, ייקחו ל"בזק" את הקידומת 144. זאת אומרת שמישהו יקים עכשיו אתר אינטרנט מתחרה לאתר האינטרנט של "בזק" – שהוא בחינם והוא נותן שירות מצוין – ובשביל זה ייקחו את הקידומת 144 ל"בזק". למה? כי לא רוצים שלקוחות במדינת ישראל יוכלו לקבל שירות.

אבל דיברנו על זה שאנחנו נדבר על כך לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

עדיין הייתי מאוד שמחה שזה יוסר כרגע מהצעת החוק. אני חושבת שזה סעיף שהוא ממש שערורייתי, בטח שהחוק הזה בכלל לא מחייב מישהו להקים שירות מתחרה טלפוני.

שרון, אנחנו מקבלים את ההערה שלך רק לגבי ה"טלפוני".

אוקיי.

אני לא מסכים אבל.

לגבי מה?

לגבי ה"טלפוני", שרק אם יבוא מבקש ויצהיר שהוא הולך לתת שירות מודיעין טלפוני, רק אז תבוטל הקצאת הקידומת 144.

יותר אין הסכמות, קיבלת הכול.

אם יורשה לי אני אסביר. המטרה של ביטול ההקצאה היא כמובן לא לפגוע ב"בזק" או בלקוחות, ההפך, הכוונה היא שתוכל להתפתח תחרות כי מסקרים שעשה המשרד בזמנו וגם ממה שנאמר לנו על-ידי המתחרים - - -

טוב, מקובל.

התיקון הוא - - -

את צודקת, התיקון הוא לא מספיק. לא שהוא בא לבקש רישיון למתן שירות מודיעין טלפוני, הוא בא לבקש רישיון כזה, רישיון לשירות מודיעין, והוא מצהיר או מתחייב שהוא ייתן שירות של מודיעין טלפוני.

ברישיון, זה לא אמור להיות כתוב?

יכול להיות אבל אנחנו רוצים להבהיר, היא צודקת, ההערה נכונה. היא צודקת במובן - - -

כשמדובר על מתן שירותים באמצעות הטלפון.

כן, רק אז יש הצדקה כי אז באמת יהיה מצב שבו תהיה תחרות ויש הצדקה לבטל את ה-144. אם לא נותנים כזה שירות אין הצדקה.

צודק.

הסעיף הזה משול לכך שכשנתנו – ובנושא הרבה יותר חשוב, לא בנושא השולי והפעוט הזה של שירות מודיעין – נתנו עכשיו רישיונות למפעילים סלולריים נוספים. לפי ההסבר המלומד שנותנים פה נציגי משרד התקשורת, נורא חשוב שתצליח התחרות בשוק הסלולר ולכן ביום שנתנו לרמי לוי רישיון היה צריך לקחת ל"פלאפון" את הקידומת, ל"סלקום" את הקידומת כי הם צריכים להתחיל באותו קו. בדיוק אותו דבר.

לא אותה הקבלה.

גברת שרון, זה ממש לא אותו דבר ואם נשווה את זה ל-00 בבין-לאומי זה בדיוק אותו מקרה, שרוצים לפתוח את התחרות.

אני חושבת שסעיף מידתי אולי היה יכול להגיד שיתנו לאותו בן-אדם רישיון שיתחיל לעבוד, אולי הוא יראה שיש לו בעיה, שהוא לא מצליח או משהו כזה, וישקלו אחרי כמה שנים לעשות את זה. אבל בטח עוד לא לפני שבכלל מישהו מקבל רישיון להחליט שמבטלים שירות קיים בעל מוניטין של שנים שהושקעו בו מאות מיליוני שקלים בפרסום, בטיוב נתונים וכו'. עם כל הכבוד, המספר 144 זה לא סתם מספר, זה שירות ש"בזק" השקיעה בו מאות מיליוני שקלים לאורך השנים והשקיעה במותג הזה ואי אפשר ביום בהיר וצח, כי רוצים להכניס תחרות בדבר כזה שולי שנמצא – אגב, אני קצת רוצה להרחיב לכבוד חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן שפשוט לא היה פה בדיונים הקודמים בהצעת החוק - - -

רוחי היתה פה.

השירות של שירות מודיעין טלפוני הוא שירות שנמצא בדעיכה לאורך כל השנים.

דווקא את הנתונים האלה כן הספקתי לשמוע.

נמצא בדעיכה לאורך כל השנים האחרונות. השירות של האינטרנט נמצא בעליה כל הזמן ולעומת זאת ההתקשרות למודיעין הטלפוני ירדה בשנים האחרונות כל שנה בכ-10% ובשנה האחרונה חלה 20% ירידה. פה, על מנת, מה שנקרא להרוג אותו לגמרי, רוצים גם כן לבטל את הקידומת כדי שאנשים לא יידעו לאן להתקשר כשהם רוצים לברר את המספר.

זה בשביל התחרות, אין מה לעשות.

אם נחזור למה שכבר אמרנו, לצורך ביטול הקצאת הקידומת 144 אין לנו צורך בכלל בחקיקה ראשית, יש לנו סמכות לעשות את זה.

אז תורידו את זה.

אנחנו עושים את זה כדי שההסדר פה יהיה שלם.

אוקיי.

למשרד התקשורת יש את הסמכות לקחת את המספר 144 מחר, זה בכלל לא קשור להצעת החוק בהקשר הזה, ולהקצות מחדש.

ממש לא.

סיימנו את סעיפים (ח) ו-(ט)?

רק תאשרו.

מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

מאשרים את (ט) עם השינוי.

הלאה, סעיף 5.

"בסעיף 28 בחוק העיקרי, אחרי "סעיף 2(ב)" יבוא "או 2(ג)"."

הסבר, בבקשה.

המטרה היא שתהיה בו קביעה של עבירה. סעיף 2(ג) החדש יקבע: לא יספק אדם שירות מודיעין אלא אם קיבל מאת השר רישיון לכך לפני חוק זה, אדם שיספק שירות מודיעין ללא קבלת רישיון מאת השר דינו מאסר 3 שנים או קנס 215,000 שקל.

טוב. אין הערות, הצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. סעיף 6.

אפשר לחזור רגע אחורה להערה לגבי סעיף (ט)?

הסעיף אושר.

אושר, אין טעם.

אז הערה לגבי משהו אחר שם?

אושר, גם אם תשכנעי אותי אני לא יכול לשנות. סעיף 6.

"6.
בסעיף 37ב(ב2) בחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא:




"(5) לא ביצע בקשה של מנוי בתוך יום עבודה אחד ממועד הבקשה, כנדרש בסעיף 4(א3)(ו)(1).




(6) לא העביר עדכן לבעל רישיון למתן שירות מודיעין תוך יום עבודה אחד, כנדרש בסעיף 4(א3)(ו)."



הסעיף הזה בא לקבוע עיצום כספי במקרה שיש הפרה של ההוראות המנויות.

מה הסכום של העיצום שיכול להיות כאן?

אני מיד בודקת.

מה העיצומים שיוטלו על בעל רישיון מיוחד כזה?

זה מופיע בהמשך, בסעיף הבא.

עכשיו זה 2% מההגדרה של הסכום הבסיסי. אני חייבת להגיד שלגבי העיצומים הכספיים המשרד שלנו הגיש תזכיר והוא פורסם היום. הצעת החוק פורסמה, אנחנו מקווים שהיא תעבור קריאה ראשונה, ויהיו שינויים גם בסכומים. הכול אמור להתעדכן.

אבל כרגע הסכום לא יפחת מסכום של פי 7 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, כלומר כ-100,000 שקלים.

2% מהסכום הבסיסי או שלא יפחת.

ובלבד שלא יפחת.

כן.

כלומר שהמינימום הוא כ-100,000 שקלים.

בסדר אבל זה הרבה יותר.

כן.

הערות? אין. הצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

"7.
בסעיף 37ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ד) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון למתן שירות מודיעין עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:





(1) סיפק שירות לבירור פרטים נוספים ללא הסכמה מפורשת בכתב של המנוי, בניגוד לסעיף 4(א3)(ד);





(2) השתמש במאגר המודיעין למתן שירות מודיעין או שירות למתן פרטים נוספים, שלא על פי תנאי רישיונו, בניגוד לסעיף 4(א3)(ה);





(3) לא ביצע עדכון של מאגר המודיעין שיקבל מבעל רישיון כללי כהגדרתו בסעיף 4(א3)(ו)(1) תוך שעתיים ממועד קבלת העדכון מבעל רישיון כאמור, בניגוד לסעיף 4(א3)(ז)(1)."



הכוונה פה היא לקבוע עיצומים כספיים על בעל רישיון למתן שירות מודיעין במקרה שהוא עושה אחת מההפרות שקראנו.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לכך שבפרק העיצומים הכספיים לחוק התקשורת יש סעיף שעניינו הפרה נמשכת והפרה חוזרת, שבו בעצם מנויות ההפרות שבסעיף 37ב(ב), (ב)(1), (2) או (ג). השאלה אם לא ראוי לתקן ולהוסיף גם סעיף (ג)?

אין בעיה.

עוד הערות? אין. הסעיף אושר

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

"8.
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף 4(א3)(2)."

אני רק רוצה לעניין הזה שאני לא חושב שראוי לקבוע תחילה של חקיקה ראשית בהתאם לתחילתה של חקיקת משנה. אני מציע לקבוע מועד לתחילתו של החוק המוצע ולקבוע הוראה שתחייב להתקין תקנות עד לאותו מועד, ובאם לא הותקנו אותן תקנות ניתן להסמיך את השר לדחות באישור הוועדה את מועד התחילה של החוק בתקופות נוספות.

אנחנו מסכימים.

השאלה, אם כך, מה המועד שהוועדה רואה לנכון לקבוע?

שהשר מחויב להתקין תקנות תוך - - -?

מתחילתו של חוק זה תוך 3 חודשים מיום פרסומו.

חצי שנה.

6 חודשים, ובלבד שעד לאותו מועד יותקנו תקנות לעניין הרישיונות, תקנות לפי הצעת החוק. ואם לא הותקנו תקנות כאמור, ידחה שר התקשורת בצו באישור ועדת הכלכלה את מועד התחילה בתקופות נוספות של – 6 חודשים?

לא, שיתקין תקנות, שיתחיל לעבוד.

אבל צריך להיות אחרי התקנות גם זמן היערכות.

אבל לשים עליו חובה להתקין את התקנות תוך איקס זמן.

למה? אם לא אז הוא לא יעשה, לא רוצה לדחות.

הוא אומר שאם הוא לא אז הוא יאריך.

לא רוצה להאריך.

בלי הארכה?

בלי הארכה, שיביא תקנות תוך חצי שנה.

אז תחילת החוק היא 6 חודשים מיום פרסומו ובלבד שעד לאותו מועד יותקנו תקנות.

יותקנו תקנות לפי הסעיף המוצע, הסעיף שמדבר על תקנות לעניין רישיונות.

אז אין פה חובה על השר להתקין תקנות?

לא, ובלבד שעד אותו מועד - - -

זה "בלבד", זה לא אומר שהשר חייב להתקין. זה אומר שהחוק חייב את התקנות, השר לא חייב להתקין את התקנות, זו הפרשנות המילולית.

אני לא חושב. אני מבין את זה אחרת.

"ובלבד שהשר" – יכול להיות שהשר יתקין או לא יתקין, איפה יש פה חובה להתקין תקנות?

אתה יכול לומר: עד אותו מועד יקבע, יתקין השר תקנות.

אתה יכול לקבוע שהשר חייב להתקין תקנות תוך איקס זמן: יקבע השר תקנות תוך 60 ימים, או 120 ימים – כמה שאתם רוצים – ומאותו מועד החוק יכנס לתוקף לאחר איקס ימים. כמה זמן אתה נותן לשר להתקין תקנות?

אני חושב ששלושה חודשים זה מספיק בשביל להתקין תקנות.

זה לא בהכרח, תלויים גם בכנסת בשביל תקנות.

חצי שנה ייקח לשר להתקין תקנות?

זה תקנות באישור ועדה?

לא.

אם הוא לא התקין תקנות החוק נכנס לתוקף בלי התקנות.

אי אפשר, זה תנאי.

איך הוא יקבל רישיון?

אתה לא יכול להחיל את החוק בלי התקנות.

החוק יכנס לתוקף בלי החוק, הכי טוב, נלך ככה. שר התקשורת הוא שר מוכשר, תן לו 150 ימים.

מה זה 150 ימים?

5 חודשים. לא מספיק?

אנחנו נשתדל.

אתם יודעים מה בונים ב-5 חודשים? בסין בנו ב-21 יום רב-קומות.

עד 5 חודשים מיום פרסומו של החוק ברשומות יתקין השר תקנות.

כן, יתקין השר תקנות והחוק יכנס לתוקף אחרי זה.

הוא יכנס לתוקף תוך 6 חודשים.

תוך 6 חודשים.

תן קצת יותר, החברות לפעמים צריכות להיערך לעניין הזה. תן להם 3 חודשים הכנות להיערכות.

תן להם באמצע 60 ימים. עוד 60 ימים לחברות, בסדר?

5 חודשים יתקין תקנות ו-60 יום, חודשיים לאחר מכן, ייכנס החוק לתוקף?

כן.

מה חודשיים לאחר מכן?

ייכנס החוק לתוקף.

אם פצצה איראנית לא תיפול עד אז, הכול מותנה.

זה בסדר גמור, יתקשרו למוקד החירום המאוחד, אל תדאג.

מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד

הסעיף אושר

אושר פה אחד. עלות תקציבית?

הנציג של אגף התקציבים באוצר, עופר מרגלית, מסר לוועדה כי הצעת החוק אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

הערכה הזאת מתייחסת לנוסח החדש שהעביר משרד התקשורת או להצעת החוק הפרטית שהגיש חבר הכנסת אמנון כהן?

זו כבר בעיה של האוצר.

מדובר במייל שנשלח ב-11 במרץ 2012.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:35.>