PAGE
110
ועדה משותפת לוועדת כלכלה ולוועדת חינוך
05/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 14 >
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך
יום שני, י"א באדר התשע"ב (05 במרץ 2012), שעה 15:00

<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010>

חברי הוועדה: >

כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

ישראל אייכלר


יוליה שמאלוב-ברקוביץ'


דב חנין


יעקב כץ

אברהם מיכאלי


אלכס מילר

>
דן לנאו - מנכ"ל הכנסת

אפרים מלכין - מרכז בכיר אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עופר מרגלית - רפרנט תקשורת ותיירות באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אייל בן ישעיה - לשכה משפטית, משרד האוצר

יונתן רזניק - חשב כללי, משרד האוצר

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עידו אציל - משרד ראש הממשלה

אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

עו"ד שירן שושנה - ארכיון המדינה , משרד ראש הממשלה

יעקב לזוביק - גנז המדינה, ארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה

אבי כהן - האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

מרדכי שנבל - נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

אמיר גילת - יושב-ראש רשות השידור

יוני בן מנחם - מנכ"ל, רשות השידור

אילת מצגר - סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

איתנה גרגור - מבקרת פנים, רשות השידור

אודי ירושלמי - עוזר ליו"ר רשות השידור, רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

תומר קרני - עו"ד, רשות השידור

ליאת פיינרו - עו"ד, רשות השידור

גדי בן יצחק - יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל י-ם, רשות השידור

רינה חכמון - חברת ועד עיתונות, רשות השידור

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסף אמיר - יו"ר, איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

דני זקן - יו"ר אגודת העיתונאים

נגה בריינס - אחראית על קידום מעמד העורך,איגוד עורכי הקול והתמונה בישראל

משה זמיר - נציג העובדים, עורך ומפיק, מורשת

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית

רני בלייר - יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

ניר טויב - נציג פורום היוצרים הדוקומנטרים

ירמיהו קדושי - מפיק ותסריטאי, הפקות המזרח

אסף כרמל - אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

רננה סייג - אחראית היצירה המקורית, ארגוני יוצרים ומבצעים

אורי רוזנווקס - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים

יצחק שבו - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור

חני לוז - מנהלת מרכז תדמי"ת

עו"ד עלאא עבדאללה - יועץ משפטי, מרכז אעלאם

משה בר - יו"ר תנו יד לחירשים ולנכים למען נכים

דניאל גלילי - מזכיר יו"ר, תנו יד לחירשים ולנכים למען נכים

אור עמית - פעיל, המשמר החברתי

אילנה בן עזרא - המשמר החברתי

דוד (גיל) דהאן - המשמר החברתי

אתי בנלדר; אלקנה אפרתי

לאה ורון

שרון רפאלי; הילה מליחי
<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010>

צהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המשותפת לכלכלה וחינוך בדיון בהצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010. בתחילת הדיון אני מבקש מנציג היוצרים להציג את טענת גסף לגבי קיום הדיון בעיתוי הזה. הייתי ממליץ ליועצת המשפטית של הוועדה. יש פה טענה בדבר קיום הדיון היום שפוגע בתהליך משפטי שמתקיים במקביל.

צהריים טובים. שמי אורי רוזנווקס, ואני יו"ר פורום היוצרים וגם אסף אמיר, יו"ר המפיקים יגיד משהו בעניין הזה. עורך הדין שלנו פנה ליועצת המשפטית של הוועדה לפני מספר שעות. האם קיבלת את הפנייה?

לפני מספר שעות?

כן.

אולי היא הייתה בהצעת חוק אחרת.

פנייה מלפני מספר שעות לא ראיתי עדיין, אני מצטערת. אבל נדמה לי שאתם פניתם אתמול או שלשום.

לא, אנחנו פנינו באמצעות עורך הדין שלנו לפני מספר שעות.

לא הגיע לידינו, אני מצטערת.

אנחנו חושבים שיש טעם לפגם לנהל היום את הדיון בסעיף 28א. הדיון הזה נכנס בחטף אתמול בצהריים. עיקרי הדיון הזה עומדים כרגע לדיון בבג"ץ. אנחנו הגשנו בג"ץ בעקבות אי עמידת רשות השידור במחויבויות שלה להפקות חיצוניות. המדינה ביקשה מאתנו ארבע פעמים דחייה בהגשת הבקשה שלה. אנחנו נהנינו ארבע פעמים לבקשות הדחייה של הפרקליטות. כתוצאה מכך המענה שלנו התעכב. אנחנו אמורים היינו להגיש את המענה מחר. לפתע פתאום התברר לנו אתמול שהממשלה, בלי לחכות למענה שלנו בכלל, בלי לקרוא אפילו את המענה שלנו, הכניסו את סעיף 28א לתוך הדיון. הדבר עוד לא עלה אפילו לבית המשפט. אנחנו הגשנו את הבג"ץ לפני שעה בערך. מעבר לכל העניין יש פה חוסר ג'נטלמניות בכל ההתנהלות. לא ייתכן שהמדינה פונה אלינו, ואנחנו מתחשבים ופונים ודוחים להם מספר פעמים כי כך נהוג; ואז עוד לפני שאנחנו בכלל מצליחים לקבל מספיק זמן לענות הממשלה רצה ודוחפת את הסעיף הזה אתמול בצהריים לתוך הדיון של היום. לדעתנו, יש פה טעם לפגם בלי כל קשר למהות של העניין. מדובר פה על מאות מיליוני שקלים, על מתווה של מספר שנים, ובלי כל קשר לשום דבר ראוי לנהל עליו דיון רציני. אני מזכיר לכם כמה זמן דנו בוועדה הזאת על חובת התמלוגים של ערוץ 10 שזה כסף קטן לעומת מה שהולך להידון פה ואולי אפילו יוצבע – אנחנו מקווים מאוד שלא.

לא ייתכן שבעניין הזה לא שמעו אותנו כמו שצריך. לפחות עכשיו אנחנו מקווים שבית המשפט ישמע את הטענות המסודרות שלנו כמו שצריך, בניגוד לדרך שבה נהגה המדינה ונציגיה בעניין הזה שלא שמעו אותנו כמו שצריך, אלא בשביל לצאת ידי חובה. אנחנו מבקשים ונשמח אם גברת בנדלר תסתכל על הפנייה שלנו. הגשנו אותה הבוקר כי רק אתמול אחרי הצהריים התברר לנו בכלל שהסעיף הזה עולה לדיון, ואנחנו מבקשים לדחות את הדיון הזה כל עוד בג"ץ לא אמר את דברו.

בנוגע להפחתת מחויבויות התוכן של ההפקות המקומיות הקנויות – על עצם העניין הזה חל כל הבג"ץ. ושוב, כמו שאורי אמר, המדינה ביקשה מאתנו לחכות, לתת אפשרות לדחייה. הסכמנו לדחייה. מחר אנחנו מגישים את הבג"ץ, והכנסת במובן הזה פשוט לא מכבדת את ההליך הזה – לא הכנסת, סליחה, הממשלה שרצה קדימה. אפילו את המעט, רק לתת לבג"ץ את השהות לפחות לקרוא את התשובה. הסעיף שהיום עולה כאן הוא כדי להפחית את מחויבויות התוכן, ובעצם רצים קדימה כדי שבג"ץ לא יוכל לעשות את עבודתו, איזשהו נוהל משפטי שהתחיל. השופט העליון רובינשטיין אמר דברים מאוד חריפים, ואני מקווה שחברי הכנסת פה יודעים מה הוא אמר. אנחנו הוזמנו לפגישה במשרד ראש הממשלה לאחר שהמתווה הזה בעצם נסגר. קיבלנו מכתב מהפרקליט שהמתווה לא נסגר לאחר הודעה רשמית של רשות השידור שהם אישרו פה-אחד את המתווה. אז הודיעו לנו פתאום שהמתווה לא נסגר רק כדי לסמן "וי" על פגישה איתנו. בעקבות הפגישה שבה לא קיבלנו, לא הייתה שום התייעצות אמיתית, עשו "וי" על העניין הזה. בעיניי, חמור מאוד שפרקליט המדינה שלח מכתב לבג"ץ שאומר שעל אף כל הפרסומים המתווה הזה לא נסגר. אבל האמת היא שהמתווה נסגר, הוא אושר ברשות השידור פה-אחד. אף אחד לא הכחיש את כל הידיעות בעיתון. מעבר להפקות תוכן ולמה שאנחנו עושים בחיים זה זלזול בהליך הדמוקרטי. אני אומר את זה כאזרח, אתם כולכם מומחים יותר גדולים ממני.

נוסף לכך, המתווה הזה אמור היה להיות רפורמה. הרפורמה הזאת הייתה צריכה להיות מכלול אחד שבו גם יש הסכם אמון. עד כמה שידוע לנו אין בכלל הסכם אמון. כך שהיום אתם מפחיתים את מחויבויות התוכן, נותנים את מה שרשות השידור כל כך רוצה לא להוציא על תוכן איכותי מסיבות כאלה ואחרות, ואם תהיה רפורמה או לא, אם ייחתם הסכם אמון – כן או לא – זה הלאה. אתם פשוט פועלים פה ממש בשירות הנהלת רשות השידור.

גם לא. אני מוחה כעובד.

תודה. ממשלה, תגובה.

ההליך בבג"ץ באמת התחיל – הייתה עתירה של היוצרים שהוגשה. אחרי דחייה של יומיים

חמישה ימים.

הוגשה הודעת עדכון לבג"ץ שכוללת את המתווה הזה. כל הדבר הזה הובא לידיעת בג"ץ. אין פה שום דבר שנעשה במחטף. היוצרים נשמעו, ואף נעשו שינויים לאחר הפגישה שהייתה - -

דנה, לא נעשו שינויים. יש לי המסמך לפני ואת המסמך אחרי. כמובן, אחרי ההצבעה הזאת המסמכים האלה ייצאו החוצה. זה היום בבג"ץ. אין שינוי. הזיזו איזה אחוז מאיזה מקום לאיזה מקום כדי להגיד שעשו "וי". דנה, זה לא מה שקרה.

או שהזיזו או שלא הזיזו.

אנחנו ישבנו אצל מר ברקן, נאמר לנו שאי אפשר להזיז שום דבר במתווה הזה כי הכול יתמוטט. ביקשנו להבין את שאר הסעיפים ואמרו, זה לא עניינכם, באזור שלכם אי אפשר להזיז כלום כי אם תזיזו הכול יתמוטט. בכך נסתיימה הפגישה. לא הייתה שום התייעצות. אבל חמור מזה, המכתב של פרקליט המדינה לבג"ץ שאומר שהמתווה הזה לא נסגר על אף הפרסומים, כשיש הודעה רשמית מרשות השידור שהם הצביעו בעד. אז אם אין לכם שום התייחסות למה שבאמת קרה, ואפשר הכול למרוח – לכו על זה.

מי ביקש את הדחייה?

הם ביקשו.

אני הייתי ברשות דיבור.

המדינה ברשות דיבור.

אז יש פה קצת רמיה.

אני מציעה לשמוע את התגובה של גברת נויפלד לפני שמגיעים למסקנות.

אני בכלל לא מבינה את זה.

אדוני היושב ראש, נשאלתי שאלה, אני רוצה לענות עליה - -

אמרתי, מחיתי בשמך.

הרעיון של המתווה הזה בא להגשים בדיוק את המטרות. בואו נבהיר ונשים את זה על השולחן, גם אם אתם לא מסכימים עם כל מילה שכתוב פה. רשות השידור לא יכולה לעמוד ב-36% הוצאה מהכנסותיה על שידורים.

היא צריכה להפוך להיות CNN חדש? למה?

אני לא יכולה, אדוני.

פתחתם את הדיון, דיברתם דובר ועוד דובר, אף אחד לא הפריע לכם. די.

בואו נשים את הדברים על השולחן. הדבר הזה הואץ בעקבות הבג"ץ. הדבר הזה נועד לכך שרשות השידור תוכל להגשים את יעדיה, לשדר שידורים גם ברכש כמו שיועד לה לכתחילה. לכן אתם הראשונים שאמורים לשמוח על המתווה הזה, הגם שאתם לא מקבלים מהשנה הראשונה את מלוא 36% ההוצאה שקבועים כרגע בחוק. לכן אני מאוד מתפלאת, כי אתם הראשונים שאמורים לבוא ולמחוא כפיים על הדבר הזה, כי אחרי שנים שרשות השידור לא הוציאה לרכש את הסכומים שבהם היא הייתה מחויבת, יש פה מתווה שרשות השידור אומרת שהיא יכולה לעמוד בו. נוסף לכך המתווה הזה קשור דבר בדבר – הוא גם קשור במימון ההפקות האלה. ההפקות האלה באות מכסף שצריך להביא אותו מאיזשהו מקום. הסכם העקרונות שהושג בסופו של דבר בין הממשלה לבין רשות השידור מצביע על המקורות לממן את ההוצאות האלה. זה דבר חשוב שנעשה לראשונה. אני חשבתי שתבואו עם מחיאות כפיים, זאת האמת. לכן אני מאוד מתפלאת על מה שקורה כאן. יש פה עמידה מתוכננת של שנים, וכל שנה הגברה של ההוצאה לשידורים בדיוק כמו שביקשתם שיהיה עד למלוא ההוצאה בשנה החמישית. לכן מה שהוצג פה הוא לא נכון. הבג"ץ עודכן בהסדר המתגבש בזה שנגיע לוועדת הכלכלה - -

מה ההסדר המתגבש?

רגע, נציג אותו.

הוצג לפני הבג"ץ המתווה המתגבש, הוצג גם שזה מובא לפני ועדת הכלכלה. המשך הליכי החקיקה תלויים בהסכמה של חברי הכנסת, כמובן, ואף בזה בג"ץ יוּדע. לכן להגיד שהייתה רמיה או מחטף, אני ממש מוחה.

אנחנו דוחים את כל מה שאמרת.

הכול?

הכול. אנחנו לא נמחא כפיים למתווה שבעינינו- -

עכשיו זה לא העניין של הכפיים.

אם תקראי – ואנחנו הגשנו את זה גם לבג"ץ – ויראו את התשובה שלנו, יראו שאנחנו מתנגדים לכל מה שאת אמרת.

את היועצת המשפטית, תקראי את הבג"ץ. לפני שמוחאים כפיים - -

הטענה היא לעצם קיומו של הדיון? אני רוצה לשמוע מהיועצת המשפטית, האם את רואה איזושהי מניעה לקיום הדיון.

מן הידוע שהכנסת אינה מנועה מלקיים דיונים גם כשיש הליכים תלויים ועומדים. לעיתים הכנסת נמנעת מלעשות כך לא משום שהדבר אסור, אלא מתוך כיבוד הרשויות אחת את האחרת. עם כל הצער זה לא המקרה. העובדה שאמור להגיע לוועדת הכלכלה מתווה להורדת המחויבויות להפקות קנויות היה ידוע. זה היה ידוע מאז שהוועדה דנה בסוף השנה החולפת בהפחתה של המחויבויות לשנת 2011, ואז נדמה לי שזאת הייתה אני שהפנתה את תשומת הלב לכך שמתווה הרפורמה בהתאם להצעת החוק איננו כולל הפחתת מחויבויות לשנים הראשונות של קיום הרפורמה, וכבר אז הוצהר קבל "עם ואולם" – ב-א' – שהוועדה תדון במתווה כזה במסגרת הצעת החוק הזאת כי אי אפשר לקדם את הרפורמה, והצעת החוק הזאת היא אחת הרגליים החשובות לקידום הרפורמה, ללא הפחתת המחויבויות.
מועד הדיון נקבע על-ידי היושב ראש בין היתר בהתחשב באילוצים שקשורים לפגרה המתקרבת, ויש עוד הרבה עבודה על הצעת החוק הזאת, ולכן מן ההכרח היה לדון בהצעת החוק הזאת למרות השעה הלא שגרתית לקיום דיוני הוועדה. באשר לאחוזים הנקובים בהצעה, ודאי שכשהוועדה תתחיל לדון בהצעת הממשלה תעירו את הערותיכם. ייתכן שיקבלו אפילו חלק מטענותיכם בעניין.

עוד טענה אחת- -

עוד טענה אחת שהעליתם היא שבהתאם להצעה הפחתת המחויבויות בקשר להפקות קנויות איננה תלויה בחתימה על הסכם המימון. ברור שאי אפשר לממן את המחויבויות כפי שהן כרגע כי אין כרגע כסף. זאת אומרת ברור מאליו שלא ניתן לקיים את לשון החוק ככתבו וכלשונו ללא תיקון. לכן אין מקום לקשור את זה כרגע.

מה כל כך ברור שאין כסף? מיליארד שקל בשנה מוזרם לרשות השידור, ובסוף יוצא דונלד-דק ויענקל'ה, לאן? זה מה שיוצא ברשות השידור. אם את לוקחת פה את הקרדיט - - -

- - -

אני אענה לך מדוע. ברור שכדי לקדם את הרפורמה צריכים חלק מהעובדים לפרוש כי אם יקדישו את הכסף להפקות הקנויות לא יהיה כסף לתשלום משכורות לעובדים.

פעם ראשונה בזכות הבג"ץ הזה נחשפו תקציבי רשות השידור - -

אדוני לא קיבל רשות דיבור.

סלח לי, אתה לא קיבלת רשות דיבור, ואתה מפריע ליועצת המשפטית.

זה דומה למישהו שרוצח את שני הוריו, ובא לבית משפט ומבקש הגנת יתום. ככה המדינה מתנהגת.

אתי, עוד טענה אחת, בבקשה. הרי כשרצו למכור את הנכסים של רשות השידור הוועדה הזאת הצביעה שכל הרפורמה הזאת תבוא כמקשה אחת. כרגע אין הסכם מימון לרפורמה. זאת אומרת שיכול להיות שנעביר את הסעיף הזה, תורידו את מחויבויות התוכן, ובזה זה יסתיים, כי לא יהיה הסכם מימון.

התשובה היא לא.

הרי הכול צריך לבוא כמקשה.

בלי הסכם מימון לא יופחתו הסכומים.

שמענו שבלי איתנות פיננסית, ואין איתנות פיננסית. ככה עשיתם עם העובדים גם.

ההורדה של המחויבויות קשור לקיומו של הסכם מימון. הדבר הזה תפור מכל הכיוונים, אי אפשר אחרת. אם לא יהיה הסכם מימון לא תהיה הפחתה של המחויבויות.

אני רוצה להפנות אותך, לכן חיפשתי את הנוסח. תסתכל על הסיפא לתוספת כפי שהיא מוצעת.

אנחנו נראה את זה ונציג את זה, ואתה תראה שדבר תלוי בדבר.

בסדר, דנה, אבל בינינו – את היועצת המשפטית, היום הגשנו את התשובה שלנו. את רוצה שנמחא כפיים לפני שאת קוראת את התשובה שלנו? זה סביר בעינייך?

אני חושבת שזה מהלך מאוד משמעותי ששנים אנחנו מנסים לקדם אותו שתהיה עמידה בהוראות החוק. משנה לשנה מפחיתים את המחויבויות. פה לראשונה יש העלאה של המחויבויות כאשר יש פה מתווה הדרגתי של עלייה, שנה אחר שנה. אפשר לבוא ולהגיד – אנחנו רוצים הכול, זה או הכול או כלום - -

לא, לא.

לא ביקשנו הכול. אף פעם לא ביקשנו הכול, ביקשנו שקיפות. היה חשוב לנו שתהיה שקיפות. 2.5 או 3 מיליארד שקל של אזרחי מדינת ישראל נשפכים לתוך הבור הזה, אין תקציב. ביקשו בוועדה לענייני ביקורת המדינה, ביקש בג"ץ – אין תקציב של הדבר הזה. אני עושה סרט, המדינה עוזרת לי לפעמים לממן, יש קרנות, אני מגיש להם תקציב. פה אף אחד לא ראה תקציב. אתם מאשרים משהו, ואין לאף אחד מושג חוץ מהנהלת רשות השידור ואולי עוד כמה אנשים, מהו התקציב, לכל הרוחות; לאן שלושה מיליארד יוצאים? אזרחי המדינה משלמים, ומה יוצא מזה בסוף? על מה אנחנו מדברים? על אחוז כל כך קטן. זה מגוחך, זה לא יכול להיות. אני מפיק, אני יודע איך לקרוא תקציבים. למה התקציב לא שקוף? למה אזרחי מדינת ישראל שמשלמים 3 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות לא יכולים לראות על מה מדובר? על מה הולך כל הכסף? ואני לא מדבר על העובדים, אני מדבר על טכנולוגיות, על ערוצי חדשות ועל כל מיני דברים שאף אחד לא יודע עליהם, ולא מדוברים.

יש פה שני נושאים: האחד הוא שאלת השקיפות של הנתונים הכספיים של רשות השידור. זאת טענה מצוינת, אני שמה אותה שנייה בצד. הטענה השנייה לגבי המתווה והעלאת שיעור הרכש של רשות השידור. אם יש טענות בצד אחד זה לא אומר שזה מבטל את הדבר השני. לראשונה מעלים פה את כמות הרכש של הפקות רשות השידור.

אבל כשמר ברקן הנכבד אמר לנו שאי אפשר להזיז פסיק במתווה אז הוא אמר, תראו, זה מה שיש, זהו זה, זאת הייתה ההתייעצות, אי אפשר לעשות שום דבר. תוך 500 או 800 מיליון - -

- - -

תקראו את התשובה. אולי תלמדו מהתשובה משהו?

אולי יש גם שיטה שלא תעלה 90 מיליון שקל לגבות את האגרה הזאת? יש כל מיני דברים שאפשר לעשות הרבה יותר טוב ממה שקורה פה.

- - - מתייעצים, אנחנו עוזרים, אנחנו קצת מבינים כבר, אנחנו כבר עובדים בזה 15 שנה בהתנדבות. בחייכם, ככה להריץ את זה? 3 מיליארד שקל של אזרחי המדינה – ככה, בואו נצביע ונשלח אותם הביתה.

וכשאתה אומר כך מורידים את האגרה, ובעקבות הורדת האגרה מורידים את האחוזים שנותנים לך - -

אני לא נגד העובדים.

אני לא בעד שיורידו את האגרה.

אבל אתה לא משלים מה שאתה אומר. כשאתה אומר כך, התשובה של החדר הזה ושל הממשלה זה להוריד את האגרה, אז גם מורידים את הכסף שלך וגם של העובדים.

הם יורידו הכול, הם יחנקו את זה- -

אדוני, שקט.

- - אבל בחמש שנים על חשבון הציבור.

מיצינו את הנקודה הזאת.

אפשר להציע הצעה לסדר?

אפשר להבין למה אנחנו מתכנסים בבהילות כזאת?

אתה אולי היחידי שמבוהל פה. אתה רואה עוד מישהו מבוהל?

אני מבוהל, בהחלט- -

אני לא.

אני מבוהל מחמת הבהילות.

אני לא. זה הדיון החמישי או השישי היום של ועדת הכלכלה. אתה רואה, אנחנו לא מבוהלים.

אני יכולה לשאול את היועצת המשפטית שאלה, אדוני היושב ראש?

יש איזושהי מגמה להעביר את זה עכשיו, בכנס הזה?

ודאי.

למה, זה חוק שנולד אתמול? החוק הזה נולד אתמול, חבר הכנסת חנין?

הסעיף הזה, אני לא יודע מתי הוא נולד.

זה חוק שמשך החקיקה שלו לקח יותר מדי זמן.

אני רוצה להגיד משהו לגבי הבהילות.

סעיף 28א הוא סעיף שנולד עכשיו.

שנת 2012 היא שנה שמתקדמת במהירות. החובות שיוטלו על רשות השידור לעניין הרכש יחולו גם לשנת 2012. ככל ששנת 2012 תסתיים היכולת לרכוש ולשדר שידורים, שזה דווקא מעניינכם היא תסתיים לה.

דנה, לא צריך הסברים נוספים.

אני יכולה לשאול שאלה?

אנחנו מוכנים עם החומר, אנחנו רק מחכים שיגידו לנו לסגור. אנחנו לא רוצים למוטט - - -

סליחה, אדוני, פעם שנייה.

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אני רוצה להציע הצעה לסדר שלא קשורה בכלל לסעיף הזה. אם אפשר, יש רביזיה של כצל'ה שהיא מאוד קצרה ולא כל כך כבדה כמו כל הנושא. אם אתה יכול לעשות הצבעה על העניין הזה, ואחר כך נעבור לסעיף הקודם.

איזו רביזיה?

חבר הכנסת כץ הציע שהמועצה תשקף את הרכב האוכלוסייה לא רק במידת האפשר, אלא לפי נתוני הלמ"ס. אז אני מציע פשוט - - -

הבנו.

חבר הכנסת מילר, היושב ראש המשותף, רצה להציע משהו.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אנחנו התעסקנו כאן בהרבה סוגיות, ואנחנו באמת רואים שאנחנו עדיין מפגרים מלהגיע לקונצנזוס סביב ההתנהלות של רשות השידור. הרפורמה הזאת צריכה לשפר את מצבה בצורה מהותית מאוד.

אני דיברתי גם עם היועצת המשפטית של הוועדה, ולפי החוק העיקרי, רשות השידור גם לפי סעיף 48, אחראית על התכנים של גלי צה"ל, ולדעתי, בעת הזאת יש צורך בביטול הסעיף הזה, ומכיוון שיש ניגוד עניינים מהותי שהאחראי על התחנה שמתחרה בתחנה אחרת צריך גם להיות אחראית על התכנים של אותה התחנה. יש פה אי היגיון מובנה בכל העניין הזה - -

מי ימלא את הפונקציה הזאת במקום רשות השידור?

קודם כול נתחיל מכך שאפשר לעשות מנגנון כמו ברשות השידור גם לגלי צה"ל, אבל שאלה לא יהיו אותם אנשים שאחראים על רשות השידור, שיפקחו על התכנים של תחנה מתחרה.

הצעתך נרשמה.

אני רוצה להעיר שחבר הכנסת מילר דיבר איתי ממש לפני תחילת הדיון על הנושא הזה, ואמרתי לו גם שהנושא הזה איננו על סדר היום, והצעה כזאת צריכים, למיטב הבנתי, לכלול בסדר יומה של הוועדה.

אם יושב ראש הוועדה, שותפי חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן יראה לנכון לקיים על הדיון הזה, בקשתי היא לבטל את סעיף 48. אני, כמובן, לא אהיה זה שיעקוף את החוק, אם ברצונך לסגור אותו היום - -

עד היום היה משהו שלא הסכמנו עליו, חבר הכנסת מילר?

אין.

אז מה אתה מוטרד? נגיע בסוף להסכמות.

אני יכולה לשאול שאלה ולהצטרף לאידיליה בינך לבין מילר?

אנחנו לא מאשרים לך.

מנכ"ל הכנסת, תכבד אותנו בנוכחותך פה.

אני במסגרת פינתנו "העכבר ששאג", כרגיל מפריע לוועדת הכלכלה רק בעניינים של הערוץ האהוב עלינו. הגענו להסכמה עקרונית עם רשות השידור, עם המנכ"ל ועם היושב ראש, על העברת הארכיון של ערוץ 33 של שידורי הכנסת, לידי הכנסת. יש לכם פה סעיף 48א שאם הוא יחוקק בנוסח, כפי שהונח על שולחן הוועדה, אני חושש שזה יקשה עליהם להשלים את התהליך. לכן על דעת היועצת המשפטית של הוועדה, אני מבקש להציע לכם שתחריגו אפקטיבית את ההעברה הזאת מההוראה הכללית לגבי ארכיון הרשות.

אני רוצה להסביר. מגעים בין הכנסת לבין רשות השידור לגבי שידורי הכנסת שהיו כלולים בעבר במסגרת ערוץ 33 – כזכור, ערוץ 33 היה למעשה בזמנו מעין ערוץ כנסת שבו העבירו את שידורי המליאה וחלק מוועדות הכנסת. נמסר לנו, ואני, כמובן, לא יכולה להעיד על כך באופן אישי, שקיימים קשיים גדולים להגיע לאותו חומר, בעיקר לשידורי המליאה. הבאתי לתשומת לבו של מנכ"ל הכנסת שהוגשה בקשה לדיון מחדש בעניין ארכיון הרשות – הצעה של משרד ראש הממשלה שהוא השר הממונה על רשות השידור, לנוסח חדש של סעיף 48א שעניינו ארכיון הרשות; ואמרתי למנכ"ל הכנסת, שכמובן, מכיוון שאני מנסה במסגרת התפקיד כאן לראות במבט רחב ולא לשמור רק על האינטרסים של הכנסת, שככל שהוא רוצה להציע הצעה שעניינה התייחסות לשידורי הכנסת, החלק של שידורי הכנסת שכלול בארכיון הכנסת, אני ביקשתי ממנו שיכבד אותנו ויציע את ההצעה הזאת כאן. אני מניחה שברגע שיהיה דיון בסעיף 48א החדש המנכ"ל יעלה את הצעת הכנסת.

אפשר לשאול שאלה?

בבקשה, חברת הכנסת ברקוביץ'.

אני רוצה לשאול אותך, גברתי היועצת המשפטית. אני רוצה לדעת האם יש איזושהי הבחנה בין מה שכרגע אמרת על כך שכנסת ישראל יכולה לקיים כל דיון בכל זמן לבין מה שנראה. כי באמת, בעיניי, – אני לא סתם אמרתי את זה, וזה גם מאוד פגע במשרד המשפטים – ואני רוצה להסביר את זה בשפה משפטית, אלא בשפה מאוד פשוטה: מגישים בג"ץ בנושא מסוים, הדיון הולך ונדחה על פי בקשה של הממשלה, לא על פי אלה שהגישו את הבג"ץ. בתקופה הזאת שהם דנים כשזה נדחה, הממשלה מקבלת איזושהי החלטה שתעבור לא בדיוק כפי שארגוני היוצרים מבקשים את ההתייחסות, וברגע שוועדת הכנסת תעביר את הסעיף הזה, כביכול, כפי שמדברת דנה, לבג"ץ לא יהיה מה להגיד- -

זה יסתום את הגולל על העתירה, זה מה שאת אומרת.

בדיוק.

אני חושבת שצריך לעשות פה הבחנה בין דבר באמת חוקי, כפי שאת אומרת - -

- - -

אסף, אל תפריע לי.


יש הבדל בין מה שאת אומרת – ואני מסכימה, אנחנו בעד זה שאנחנו יכולים לעשות כל דיון בכל זמן שאנחנו רוצים – לבין איך שזה נראה. אבל זה נראה רע מאוד מבחינתי כחברת כנסת. את יכולה לפתוח צוהר לכל דבר כזה. יגישו בג"ץ, נבקש דחייה, נבוא מהר לוועדת הכנסת, נקבל החלטה, נגיש לבג"ץ את ההחלטה אחרי כן, ובעצם בג"ץ לא רלוונטי. השאלה היא האם אנחנו רוצים להשתתף בסיפור הזה. אני חייבת לומר שלי כנציגת ציבור מאוד קשה לראות שאנחנו עוקפים את הבג"ץ – ואני לא תמיד בעד מה שבג"ץ אומר – אבל שאנחנו עוקפים את בג"ץ, ועכשיו אנחנו נבוא והוא יגיד - -

רק צריך לציין שהממשלה הודיעה בהודעה שלה לבג"ץ שיש כוונה לבקש מהכנסת לסיים את כל הליכי החקיקה בדחיפות. לכן אני לא מבין כלום. זה בדיוק מה שהממשלה - - -

אני אגיד לך מה אתה לא מבין. אם הכוונה שלך הייתה ללכת לטובתם של אלה שהגישו את הבג"ץ יכול להיות שהייתי מקבלת את מה שאתה אומר. אבל זה ממש לא המצב, כי כשאנחנו מדברים על אותן מחויבויות שאינן - -

זה לטובת השידור הציבורי ולטובת היוצרים.

השידור הציבורי, כולם יודעים פה בדיוק מה אני חושבת מזמן.

כל אחד ידע מה לטובתו, אני מבקש. אתה תגיד מה לטובתך. אני לא אגיד לאזרחים, אבל ליוצרים אני לפחות יכול להגיד.

- - - למחוא כפיים.

דנה יכולה למחוא כפיים.

חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. יש לי שלוש טענות. הטענה הראשונה היא טענה מהותית, הטענה השנייה היא טענה לאופיו של ההליך, והטענה השלישית היא טענה פורמלית לחלוטין. ברמה המהותית הסעיף שאנחנו מדברים בו הוא סעיף בעל חשיבות מאוד גדולה. אני רואה אותו מאוד בדאגה. אתה שאלת אם אני חרד – אני מאוד חרד.

עוד לא הגענו לסעיף הזה. אתה מדבר דברים כלליים, אנחנו לא הגענו לסעיף. נגיע לסעיף, תדבר. עוד לא הגענו לסעיף, אנחנו בסעיף אחר לגמרי.

שמור את זכותך לסעיף.

עד מתי אדוני מתכוון לקיים את הדיון?

אבל אני אהבתי מאוד שאמרת: "אני חרד".

אני חרד לגמרי.

עד שתקנון הכנסת לא יאפשר לנו.

עד השעה 16:00?

לא, ביקשנו אישור מיושב ראש הכנסת להארכה.

אני אפנה ליושב ראש הכנסת, ואני אבקש שלא תינתן הארכה כזאת. אני מתכוון - -

אז זה יהיה ב-21:00 בערב היום.

אז בסדר, אני, אם כך אומר את דבריי לגופו של עניין כיוון שאדוני אולי ישלול ממני את הזכות לדבר אחר כך - -

לא אשלול ממך.

באופן מעשי תשלול, כי אני צריך להיות במליאה.

אז אחרי המליאה נתכנס. אתה רוצה שכולם יחכו מכיוון שאתה חושב שאתה יכול למנוע דיון?

לא אמרתי שאני יכול למנוע דיון. אמרתי שהסעיף הזה, אז אני אומר את הדברים שלי - -

אני אגיד לך, חבר הכנסת חנין, מה המטרה. המטרה היא לסיים או לא לסיים את החוק עד תום המושב; כשאתה יודע שיש הלחץ שיש היום בכנסת שגם ברגע שהוועדה תסיים את העבודה שלה הדברים מתעכבים, ויש לחץ בצנרת - -

יש המון עבודה על ניסוח, אני חייבת לומר.

בדיוק. לכן זאת הסיבה היחידה, לא סיבה אחרת. אם נרגיש שאין לנו משהו גמור, מושלם וטוב לא נעשה את זה בכוח. אבל זאת המטרה. עד המטרה הזאת עדיף לא לעכב דברים.

אם כך, אני אומר כרגע רק שני דברים: הסעיף הזה שמובא בפנינו, ואני קורא אותו עכשיו, הוא סעיף מאוד חשוב, ומאוד מדאיג מכיוון שהסעיף הזה משחרר, עד כמה שאני מצליח להבין אותו, את השידור הציבורי שלנו מהחובה שלו לממן ולקנות בעצם הפקות איכות מקוריות, ישראליות, ובכך השידור הציבורי שלנו - -

חבר הכנסת חנין, אנחנו לא בסעיף הזה. אני אשמח מאוד לשמוע את דעתך, אבל כשנגיע לסעיף הזה. אני לא יכול להפלות – אתה תרצה לדבר על הסעיף הזה, וגם הוא ירצה, וגם היא תרצה. אתה הופך לי את סדר הדיון.

לכן ההצעה שלי לסדר, אדוני, היא שאדוני יחליט שהסעיף הזה לא יידון כרגע. הוועדה תסיים את כל הנושאים האחרים שנמצאים - -

אדחה את הסעיף הזה ככל שאפשר. יכול להיות שלא נגיע אליו היום. יכול להיות שכן. לא נקדים את הדיון בו, אם זאת הבקשה. לזה אנחנו יכולים להיענות.

אני מבקש שהסעיף הזה יאושר בסוף החוק.

קיבלת.

אפשר לקבל תשובה מהיועצת המשפטית על השאלה שלי?

אבל אני רוצה שהיא תענה גם על מה שאני אומר.

- - - מה שאני אומרת - -

אני אגיד לך למה אני מתנגד. אני חותר בהקשר לבג"ץ במילה אחת.

כבוד היושב ראש, זה צורם מאוד שכל הדיונים בוועדות נעשים תחת הצל של הבג"ץ. הבג"ץ זאת הרשות השופטת, אנחנו הרשות המחוקקת, וכל שאלה שדנים פה – הלכנו לבג"ץ, מה בג"ץ יגיד, בג"ץ יחליט - -

הסיבה שאנחנו פה - - -

סליחה, אני לא הפרעתי לך.


אני לא מדבר לגופו של עניין. מצדי שיוציאו את כל הכסף על יוצרים ושכל הטלוויזיה תיסגר. מציקה לי העובדה שכל הדיונים סביב השולחן הם על כך שמי שלא נבחר הוא בעל הבית של המדינה. זה מין דיקטטורה פוטינית משפטית שיושבת, שלא נבחרה. כל העניינים של הרשות המחוקקת צריכים לקבל את האישור של הרשות השופטת - -

לא, ההפך במקרה הזה.

- - -

- - -

אני לא מדבר לגופו של עניין. אמרתי, מצדי שיוציאו לא שלושה מיליארד – עשרה מיליארד שקל שיוציאו עליכם. אני מדבר עכשיו על כך שכל הדיונים נעים תחת ה"אַמְבְּרֶלָה" של בית המשפט העליון שיושב פה למעלה, וכולם פה רועדים.

אבל זה לא ככה הפעם. זה פשוט - - -

יושב ראש הכנסת אישר את הדיון כפוף להצבעות במליאה. אנחנו נפעל בדיוק כדבריו.

אנחנו עוברים לסעיף הראשון על סדר היום.

אז אני לא אקבל תשובה?

איזו תשובה?

על מה ששאלתי את היועצת המשפטית.

יש איזו תשובה בשביל חברת הכנסת ברקוביץ'?

אני לא אתחמק, אני מבקשת תשובה.

היא ענתה כבר.

לא, היא לא ענתה.

גברתי, חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ', את מתארת הליך שגובל כמעט באיזושהי ערמומיות, הייתי אומרת, מצד המדינה. אני מבינה שזאת הטענה שנטענת במידה מסוימת על-ידי איגוד היוצרים והמפיקים ועל-ידך. לא שמעתי את עמדת המדינה בעניין הזה. מובן, שאני לא יכולה לתת חוות דעת לגבי התנהגות המדינה כשאיש לא שמע את עמדתם בעניין הזה.
גם לחילופין – נניח שהמדינה נהגה קצת באיזושהי תחבולנות לצורך העניין הזה – חס וחלילה, אינני אומרת שזה המקרה – אני אומרת, חס וחלילה, נניח שזה היה המצב – עדיין, זה לא מונע מהכנסת לדון. יכול יושב ראש הוועדה להגיד, זאת ההתרשמות שלי, ואכן אני דוחה את הדיון, ויכול יושב ראש הוועדה להגיד, אני עומד על זכותי לקיים דיון בסעיף הזה.

יפה מאוד.

בג"ץ, עם כל הכבוד, לא נועד לחוקק במקום הכנסת, זה לא מטרתו.

- - -

יש לו פיקוח שיפוטי, ואם בג"ץ יחשוב - - -

שגם זה הוא לא קיבל, הוא ניכס לעצמו.

אבל יש לו את זה.

לא יודע.

אני לא חולק על זה.

עד שנחליט שאין לו.

לבג"ץ יש סמכות, ועובדה שהוא עשה את זה לאחרונה. נגיד, אם הכנסת חרגה ועברה קו אדום הוא מבטל סעיף או מבקש לשנות אותו. תמיד האופציה הזאת נתונה בידי בג"ץ גם אם הכנסת - -

לא, כי אנחנו רוצים לסיים את החוק, ומה שאתה מציע עכשיו - -

אנחנו גם לא יכולים לחכות לבג"ץ.

בעצם יהיה עוד בג"ץ, ואז בג"ץ יגיד שאנחנו עברנו את החוק.

בג"ץ במילא יבטל את הכול - - -

אם יש דחיפות מהותית אז למה - - -

נתנו לו כוח לבטל אז הוא מבטל כל מה שבא לו.

- - -

בקשה של חבר הכנסת אקוניס לתיקון סעיף - -

אדוני, על סדר היום יש בקשתו של חבר הכנסת אופיר אקוניס לסעיף 14א(5) לחוק העיקרי בעניין מינויי - - - פריפריה. אלא שחבר הכנסת אופיר אקוניס התקשר והודיע לי שהוא לא יוכל להגיע לדיון בשל מחויבות אחרת - -

פריימריס.

- - שקשורה בייצוג הכנסת אפילו. לא, לא, בהנחת זר בתל-חי.


אני מזכירה לאדוני שהסעיף פתוח כי הוועדה בדיון הקודם אישרה את הבקשה לדיון מחדש. לפיכך בכל מקרה צריך להתקיים הדיון וצריכה להתקיים הדיון, וצריכה להתקבל החלטה לגבי הסעיף.

אני הייתי מציעה, אדוני היושב ראש, להשאיר את זה סעיף אחד לפני האחרון.

טוב מאוד.

אם הוועדה תסיים היום את דיוניה בהצעת החוק, וזה הסעיף האחרון שיישאר לדיון אז אני מציעה שהוועדה תכריע בו גם בהיעדרו של חבר הכנסת. אבל אם הוועדה כך וכך לא תסיים את דיוניה ותקבע מועד נוסף אני חושבת שיהיה ראוי - - -

מה עוד יש לנו חוץ מזה? עוד לא הכרעתי בנושא הזה.

יש הבקשה של חבר הכנסת יעקב כץ ונוספה לה עוד בקשה. אני מתארת לעצמי שחבר הכנסת כץ יציג אותה; ישנה בקשה של חבר הכנסת נחמן שי שאיננו, אבל חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ פה; ישנה הבקשה של ראש הממשלה להוסיף סעיף. ידיה של הוועדה עוד מלאות עבודה בעניין הזה.

אני רוצה להזכיר דבר ראשון שהסעיף הראשון הוא הצעת חוק רשות השידור. זאת אומרת, אלה סעיפים שהוועדה עדיין לא דנה בהם. אלה כל הוראות המעבר והסעיפים החדשים שנוספו. זה בנוסף לסעיפים שהבקשות לדיון מחדש בהן התקבלו.

אוקיי.

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, היושב ראש המשותף וכל הקהל הקדוש. בסעיף 14ד בהצעת החוק כתוב: "הרכב המועצה ישקף במידת האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור". אם היינו מורידים את המילה "במידת האפשר" – אני אתן כרגע את האלטרנטיבות שהצעתי – אבל המושג "במידת האפשר" הוא בגדר "כל המוסיף גורע". "כל יתר" – בלשון הגמרא, לנדאו – "כנטול דמי", נכון? זאת אומרת כשאתה אומר, במידת האפשר, אתה בעצם אומר שהוא לא ישקף, אלא ישקף את מי שיחליט מה שיהיה.

התחושה של ציבורים שלמים שאני חושב שאני מייצג אותם היא שרשות השידור היום בשידורים שלה לא משקפת את מגוון הדעות הרווחות בציבור. כשמדובר על ציבור נושאי כיפות – אני לא יודע כמה הם מונים בכנסת – חרדים ושאינם חרדים, דתיים לאומיים – יש רק שני נציגים חובשי כיפה מתוך 31 בהרכב המועצה הקודם.

יש גם אישה דתייה.

מופיע לי פה.

"מחילה". לו היה כתוב: "הרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות" – להוריד את המילים "במידת האפשר". "ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור". כל יתר – כנטול דמי. או לחילופין, וזה אני כתבתי לך, יושב ראש הוועדה - -

או "ישקף ככל האפשר" במקום "במידת האפשר"?

אני הצעתי: "הרכב המועצה ישקף באופן הקרוב ביותר את מגוון הדעות הרווחות בציבור, כפי שבאים לידי ביטוי במגזרים שונים בנתוני הלמ"ס". "הרכב המועצה ישקף באופן הקרוב ביותר את מגוון הדעות בשים לב לאחוזי הרישום בבתי הספר" - -

כן, אבל אסור להשאיר את זה יותר מדי - -

אבל אם רוצים להגיד "במידת האפשר" או "ככל האפשר". אני מציע שתוריד את שתי המילים האלה, ו"כל המוסיף גורע".

אז זה מוחלט לגמרי.

נכון.

אתה תתקע בהליכים משפטיים את כל העניין.

לא, אז אם לא רוצים את זה - -

אתה לא תגיש, יבוא הצד השני ויגיש.

אז בוא נעשה את זה – אני הצעתי או "הרכב המועצה ישקף באופן הקרוב ביותר ליחסיות המספרית של הזרמים החברתיים במדינה, מאזיני שידורים בשפה העברית, את מגוון הדעות הרווחות בציבור, כמו למשל, חילונים, מסורתיים, חרדים, דתיים". שזה יבוא לידי ביטוי. המילה "ככל האפשר" - -

קשה להתנגד להצעה כזאת כי הסעיף אומר את זה. הבעיה כשאנחנו באים לעשות את ההרכב בסופו של יום, מה ההרכב היחסי, את מי סופרים - -

אני לא יודע מה הסימנים החיצוניים – למשל אם מדובר על יהודים מרוסיה שעלו זה עתה אפשר להרגיש באקסנט שלהם – מילר ויוליה – שהוא רוסי, וזה ביטוי; אם אדם דתי - -

איפה אתה שומע אצלי אקסנט?

לא, אצלה אין אקסנט. (אומר משפט בשפה רוסית).
אבל אם אתה מדבר על חבר'ה דתיים אז אפשר לראות לפי הכיפה, אם היא סרוגה או שחורה – יש ציבורים שונים בארץ, וזה לא בא לידי ביטוי. תשאלי ציבור מזרחי – לא בא לידי ביטוי. אני מייצג ציבור שלם שלא מרגיש שהוא מופיע היום בכלי התקשורת.

- - - אני לא יודעת איך לעשות את זה.

דנה, בלשון הגמרא: "זה כל יתר, כנטול דמי". התוספת של "במידת האפשר" מעקרת את הדבר הזה מתוכנו, היא בעצם מאפשרת לעשות ככל העולה על דעתך, כפי שזה היום, לדעתי. מאי נפקא מינה? בדרך שאדם מודד, מודדים לו. אנשים מתנהגים בצורה מסוימת, ושלא יתפלאו אחר כך שבעתיד ישתנו האוכלוסיות וינהגו בצורה הפוכה. כשיבואו לטעון שזה לא מוסרי, יגידו להם, אתם נהגתם ככה, מה אתם רוצים מאתנו. צריך להיות ישרים בעיני אלוהים ואדם וצריך לראות איך זה היה בעבר. צריך לשאול את הציבור הישראלי – הדתי, החרדי, הרוסי, המזרחי, היהודים מאתיופיה – האם הם מרגישים ברשות השידור שהם מקבלים את מה שמגיע להם כיחסם באוכלוסייה.

אין כזה בן אדם בישראל.

הבנו את ההצעה. תגובת הממשלה?

שזה יופיע בהרכב המליאה. כמו שיש קואליציה שיש בה ישראל ביתנו שמייצגים בעיקר קהל מסוים, יש אגודת ישראל וש"ס. אני הייתי מציע שזה יהיה לפי הכנסת, אז הייתם אומרים שזה פוליטי; שגם לציפי לבני יהיה הרכב, שאפילו לזה שלא סיים - יאיר לפיד, שיהיה לו; מי שלא סיים בגרות שיהיה לו. אני לא יודע, כל מיני - -

אדוני, אתה כבר אמרת משהו כמו עשרים ומשהו נציגים. בסך הכול יש במועצה הזאת שלושה עשר.

זה כמו בממשלה, אפשר להוסיף.

אפשר לאחד אחד בלי בגרות עם כיפה ומדבר רוסית - -

- - -

אפשר לפי למ"ס.

חברי הכנסת, מה דעתכם?

אני ביקשתי מעו"ד אפרתי ממש לפני שעלינו לוועדה לבדוק בנתוני למ"ס, אם יש הנתונים שחבר הכנסת כץ מבקש. עורך דין אפרתי מצא סקר חברתי לשנים 2010-2009 שבו יש נתונים מספריים לגבי הגדרות עצמיות של זרמים מסוימים. זאת אומרת, למשל, מידת הדתיות: "בשנת 2010 הגדירו את עצמם 43% מהאוכלוסייה הדתית הבוגרת בגילים 20 ומעלה כחילונים, 24% כמסורתיים לא כל כך דתיים, 14% כמסורתיים-דתיים, 10% כדתיים ו-9% כחרדים. על סמך הגדרה עצמית של הבן אדם לגבי כל אחד מהסעיפים האלה אני לא רואה - -

אפשר לפי הסקר של עיתון הארץ ש-80% מאמינים באלוהים ו-50% מאמינים בביאת המשיח.

אבל אין נתונים לגבי זה, חבר הכנסת כץ. אין שום נתונים רשמיים.

הנקודה ברורה.

לפי סקר של עיתון "הארץ", 80% מאמינים באלוהים, 51% מאמינים בביאת המשיח. זה בא לידי ביטוי בהרכב?

אדוני רוצה שימונו לפי סקרים של "הארץ"?

שיתחילו את היום בהמנון ויסיימו ב"משיח-משיח".

קודם כול, 80% מהמליאה, שתאמין באלוהים.

זה משנה איזה אלוהים, או שכל אלוהים זה בסדר?

דנה, "ככל האפשר" זה "כל המוסיף, גורע".

יש הצעות נוספות לגבי 14ד? אין, נכון?

"מידת האפשר" מעקרת את כל המשפט, ואת יודעת את זה.

לי יש הצעה שאני רוצה להניח בפני חברי הוועדה לגבי 14ד. הסעיף יישאר כמו שהוא אם לא תתקבל הצעתו של חבר הכנסת כץ, אבל יתוסף סעיף: "ובלבד שתמנה חמש נשים".

מה עם דתיים?

"לפיה במועצה יכהנו לפחות חמש נשים"?

כן.

איפה הדתיים, לא קיימים?

זה יכול להיות גם נשים דתיות.

זה יכול להיות בלי דתיים, למשל? למרות שזה רשות השידור הישראלית זה יכול להיות ככה, כרמל? יכול להיות שלא יהיו דתיים שם?

למה, אין פה - -

בוועדה הקודמת היו שניים. אתה אומר שבמידת האפשר לא ימצאו אף דתי, אף חרדי, אף יהודי שעלה מרוסיה. כמו בבית המשפט העליון – זאת דוגמה קלסית. יש שם יוצאי רוסיה? יש שם יוצאי תימן? יש שם דתיים? בקושי.

אפשר גם להביע עמדה? אדוני היושב ראש, הטענה המגוחכת הזאת שאי אפשר להגדיר מגזרים שונים, אנחנו שומעים בכנסת כבר הרבה קדנציות. לכן ממשיכים לקפח מגזרים מסוימים בטיעון שאי אפשר להגדיר אותם. אני מבטיח לך שללמ"ס יש כל כך הרבה נתונים – איזה קוטג' ואיזה צבע אתה אוכל – יש להם את זה. יש הרבה מאוד נתונים שאם רוצים לברר מבררים. העניין הוא שלא רוצים לברר. אנחנו בכנסת בקדנציה הקודמת הקמנו ועדת חקירה פרלמנטרית לקיפוח המגזר הערבי. ולמה? כי פוליטית רצינו שכך יהיה, ושני חברי כנסת ערבים התמודדו על התפקיד הזה וכמעט הקימו שתי ועדות. אנחנו, כנראה, חלשים מדי מאותם מגזרים שלא דורשים את זה בתביעה, לפחות שיגדירו מה הצרכים של אותו מגזר. מה מבקש חבר הכנסת כץ? סך הכול לתת ייצוג ציבורי למגזרים נוספים שלא מיוצגים היום. הוא מציג נתונים, ואני סומך על הנתונים שהוא מציג, שאין היום ייצוג. אז מה תגיד – אי אפשר להגדיר את זה, ולכן להתעלם מזה? לסגור עיניים? - -

למה אתה אומר, חמש נשים ולא חמישה דתיים? למה, כי זה פופוליסטי - - - בפריימריס? למה? למה? למה?

- - טיעון שחייבים להתמודד איתו פעם אחת.

אני שואל אותך "למה", כרמל? כי אין מצביעים דתיים בליכוד?

אין מצביעים דתיים בליכוד?

לא, אז אני שואל "למה".

אין מצביעים דתיים?

לא, אז אני שואל למה.

תהיה רציני, חבר הכנסת כץ. אתה רוצה שאני אענה לך בצורה - -

אני שואל "למה".

אם אתה רוצה לדבר על פופוליזם - -

אצלנו אין פריימריס אצלנו רבנים מחליטים.

דאגתם להכניס אותם לתוך הליכוד.

למה?

הדת הרבה יותר דומיננטית מאשר הנשים בליכוד בפריימריס.

אתה חושב שלא צריכים להיות אנשים דתיים?

אני לא אמרתי את זה - -

גם לא אנשים חרדים?

- - למה אתה מייחס אליי?

אם אתה אומר "חמש נשים", תגיד "חמישה דתיים", "חמישה חרדים". קח את הדוגמה של הכנסת.

אני איתך, אני בעד מה שאתה אומר. אבל השאלה היא אם זה לא ייצוג של בן אדם ספציפי, אני בן אדם חילוני בא למליאה ודורש ייצוג של מתנחלים. זה בסדר?

יכול להיות שאותך יכירו על תקן חרדית אפילו הכי מחמירה. אין בעיה. הנקודה בטיעון שהיועצת המשפטית מציגה את זה מבחינה משפטית, ואגב, שמענו את זה כבר הרבה מאוד פעמים כשניסינו לתקן. אנחנו העברנו כמה חוקים של העדפה מתקנת בכנסת, ושם הצבענו ספציפית על מגזרים. אז אמרו, המגזר הזה כן, המגזר הזה לא. למה? כי פוליטית זה לא נוח. לכן אי אפשר להתעלם מזה כל הזמן שמקימים גופים ציבוריים - -

מה אתה מציע?

אני מציע להתייחס לסרגל של הגדרות. אחרת יש ועדה ציבורית שלא משקפת - -

יש הגדרות, קראת את כל הסעיף?

כן, אבל הסעיף הוא יותר מדי פרווה, אי אפשר להגדיר איתו כלום. אני לא יכול מחר לתבוע למה מגזר כזה לא מיוצג. אומר חבר הכנסת כץ שהציבור הדתי והציבור החרדי לא מיוצגים בוועדה הזאת.

זאת לא רשות שידור שלך.

אני אשאל אותך, אדוני היושב ראש, איך אתה היית מרגיש, ושיגידו לי פה כל האנשים שיושבים פה סביב השולחן, שאם מחר הכוח היה בידי היו 29 אנשים עם כיפות ועם שטריימלים ורק שניים חילונים? איך אתה היית מרגיש?

ואחד מהם ערבי.

איך אתה היית מרגיש? נניח שהיה לי הכוח לעשות את זה, והייתי עושה ככה. מה היית טוען? הייתם צועקים צרחות עד השמים. יש כנסת בישראל – יש 11 חברי כנסת של ש"ס, יש ציבור גדול של יהודים שעלו מרוסיה, יש יהודים רבים דתיים-לאומיים. יש כמעט 30 חברי כנסת דתיים. זה הייצוג הכי מתאים – למה זה לא בא לידי ביטוי בוועדה?

בא לידי ביטוי במילים - -

במילים "ככל האפשר". אתה לוקח את ההרכב הקודם של הוועדה, ואתה רואה ש"ככל האפשר" – שמו שני אנשים עם כיפות סרוגות. בגולני אין כיפות סרוגות? בקורס קצינים גם כן רק שני דתיים? בסיירת מטכ"ל רק שני דתיים? כל הקצינים ביחידות הזוטרות. למה בגולני מחפשים היום חילונים? תגיד, רק חילונים.

אבל מה הבעיה להוריד את המילה, אני לא הבנתי.

איזו מילה?

"ככל האפשר".

אפשר להעיר, אדוני? אני לא מתווכחת עם הרעיון - -

תגידי שאת מסכימה, ונראה איך לעשות את זה. שזה לא הוגן, שזה לא מוסרי. תגידי.

המועצה הזאת לא נועדה להיות ייצוגית או איזושהי מראה של הכנסת בישראל - -

זה רדיו ציבורי.

זה רדיו ציבורי.

זה רדיו ציבורי, זה לא רדיו פרטי.

אני רוצה להשלים משפט, בבקשה. הרעיון הוא להרכיב פה מועצה שיש לה כישורים מסוימים שנוגעים לרשות השידור ואמורה - -

לא, לא. אתה מטעה אפילו את הוועדה עכשיו. רשות השידור נועד לשרת את הציבור בתקשורת בכל המגזרים ובכל התחומים. אתם לא יכולים לבוא ולמכור לנו כאילו זה בית חולים שבוחרים שם רופאים לפי מקצועות, עם כל הכבוד. זאת ועדה ציבורית שיושבת ללקט גם את התכנים וגם את האידיאולוגיה - -

לא לסיפורים אחרים. אדם שהוא לא - - - הוא לא יכול לתת לי את התכנים שלי.

מדובר פה עם אנשים שמביעים עמדות, עם כל הכבוד. אל תהיו משפטנים, כביכול אתם כמשפטנים באים ומכתיבים פה גם את ההיגיון בחשיבה.

אני מנסה להסביר מה ההצעה נועדה להגשים. מותר לא להסכים, אבל אני רוצה בכל זאת לקבל את האפשרות להסביר מה המטרה. המטרה של המועצה הזאת, להבדיל ממליאת רשות השידור שהיום היא כוללת 31 חברים – אנחנו מקימים מועצה יחסית מצומצמת, סך הכול יהיו בה 13 חברים. יחסית קטנה. לכן לבוא ולראות אותה בתור נציגות ציבורית שמשקפת במלואה באופן מדויק ומדוד בערכים שאני לא יודעת למדוד אותם, אגב. אם מחר החוק יתוקן כפי שאדוני מציע, ואני אצטרך לפתוח את החוק וליישם אותו ולהסביר איך אמורים לבחור חברים למועצה אני לא יודעת איך לעשות את זה.

תיתני הגדרה שאדם כמוני שלא מרגיש שרשות השידור מייצג אותו - -

זאת ההגדרה?

אני מרגיש שלא. תשאלי אותי קודם כול איך אני מרגיש. הרב אייכלר, אתה מרגיש שרשות השידור מייצגת אותך?

לעיתים נדירות היא לא נגדי.

הרב אזולאי, אתה מרגיש שהיא מייצגת אותך?

היא מייצגת אחוז אחד מהרייטינג של כל המדינה הזאת. היא לא מייצגת אף אחד.

יש תחנה שנקראת "מורשת", אני לא יודע איפה דוחסים אותה כבר. יש איזו פינה של פינות שמורידים להם את כל מה שאין להם.

אלא אם כן הוועדה רוצה להצביע ולפרוט לפרוטות, אחד לאחד, איך היא מסמנת את 13 החברים במועצה. אני לא יודעת לעשות את זה.

כשרוצים יודעים הכול - -

- - - כמה נשים, כמה רוסים, כמה אתיופים.

אני רק שואל אותך שאלה הפוכה, תעני לי בצורה אמיתית. אם בין 13 חברי המועצה כולם יהיו עם כיפות לא תהיה לך הערה על כך?

מאיזה סוג?

שחורות. וכולם יישבו עם זקנים ועם פאות.

אני לא מתווכחת על העיקרון - - -

את לא תגידי? מה את מדברת.

אני מתווכחת על היישום. אם הוועדה רוצה לפרוט לפרוטות איך היא מצפה שהייצוג יהיה, בבקשה – שהוועדה - -

אדוני היושב ראש, יש לי תשובה למשפטנית, הגברת דנה. יש בחוק הישראלי הגדרות ברורות מאוד בעניין. עד היום אמרו לי שאין למשל הגדרה חוקית לחרדי. התייעצתי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, והתברר שבחוק - -

לא בדקתי בכל החוקים. בדקתי רק את עיתוני הלשכה - -

בחוק של משרד החינוך של מוסדות תרבותיים ייחודיים מוגדר בפירוש "מוסדות חרדיים". זאת אומרת שיש ערבים, יש נשים, עולים יש - -

לא אמרתי שאין הגדרה, אמרתי שאני לא יודעת - - -

אין דבר העומד בפני הרצון.

כמה חרדים אדוני רוצה? יש 13 – כמה חרדים אתה רוצה?

תיקח מתמטיקאי שיחלק את 13 המקומות שיש במועצה לכמה קבוצות אוכלוסייה שיש - - -

אין בעיה, תגידו. בבקשה, אין בעיה. אני כותבת מה שתגידו. תגידו לי כמה חרדים אתם רוצים.

יש נתוני למ"ס.

- - -

כמה ספרדים, כמה אשכנזים, כמה חרדים?

יש - - - בין החרדים, בין הליטאים.

מציע חבר הכנסת יעקב כץ את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל.

אבל יש הרבה סוגים. השיקוף צריך להיות לפי דתיות או לפי מאפיינים נוספים?

לא, מאפיינים נוספים. אני רוצה שיהיו שם - - -

דנה, אולי לפי הכנסת? מניין הרוסים שיש בכנסת, הספרדים שיש בכנסת, הערבים שיש בכנסת, האשכנזים שיש בכנסת - -

תגיד לי איזה מאפיינים - - -

הנה, אני נותן לך. תרשמי כמה אנשים עם כיפות סרוגות, כמה אנשים עם כיפות שחורות, כמה ספרדים, כמה אשכנזים, כמה רוסים. תלכי לפי הכנסת.

- - -

באמת חייב להיות ייצוג, והוא ניסח את זה באופן הקרוב שזה אמנם לא יכול להיות מתמטי, "על השערה", אבל חייב להיות - -

אמרתי, הרכב המועצה ישקף - - -

אני תומך בזה, היוצרים תומכים בזה, לנו אין אפילו בן אדם אחד שעושה טלוויזיה בתוך הוועדה הזאת. - - - שזה יהיה מידתי - -

- - - אנשים שאכפת להם גם ממה שישודר, לא רק מהמפלגה.

פעם הבאה שאתה מדבר בלי רשות דיבור אתה בחוץ. מוחלט.

חני לוז, בבקשה.

אני רוצה להעלות פה כמה נקודות: קודם כול צריך להזכיר לכמה מהאנשים שיושבים כאן, אפילו חברי כנסת, שהצעת החוק הזאת התחילה בעצם בכנסת הקודמת. לפני הצעת החוק הזאת המפקחים על רשות השידור, חברי המליאה נכון להיום, היו מתמנים על-ידי הכנסת. נכון שחברי הכנסת הם פוליטיים – המינוי של האנשים – לא פורמלית, לא החתימה של השר – היו מתמנים על-פי החלוקה בכנסת, והיו עם זה בעיות, אבל החלוקה הייתה הרבה יותר דמוקרטית מההצעה שנכתבת כאן בחוק רשות השידור. כי החוק בעצם לוקח קבוצה תרבותית מסוימת, והוא נותן לה את כל הכוח לבחור את מי שמפקח על רשות השידור. אני גם מציעה שהמחוקקים, ואולי משרד המשפטים, יעיינו גם ב-BBC צ'ארטר ויראו איך בא לידי ביטוי שם העמים השונים שמיוצגים בגוף המפקח על ה-BBC, ויראו שכן, יש הגדרות מסוימות, ויש מחויבויות כלפי הציבורים השונים. יש כאן בעיה אמיתית אם הדרך שבה נבחרים אותם אלה שאמורים לייצג את הציבורים השונים ולפקח על רשות השידור. אם זאת רשות שידור ציבורית שאמורה לשרת את כל הציבור מדובר על עניין ערכי, תוכני, תרבותי. צריך שהפיקוח ייצג באמת את כל הציבור. אולי 13 לא מספיקים לזה, אולי אפשר לחשוב על דרך – הצענו גם דרך זרמי החינוך השונים. למה זרמי החינוך? כי יש כאן איזושהי החלטה של בחירה של "אני שייך לזרם מסוים". יש כאן איזשהו איחוד של תת זרמים בתוך כמה זרמי חינוך ששם אנשים מחליטים שזאת ההחלטה החשובה מבחינת התכנים שאני מנחיל לדור ההמשך שלי. אולי זה יכול להוות קריטריון. אולי לשנות את אלגוריתם הבחירה ולפתוח את זה לבחירות כלליות, כמו שיש פריימריס או בחירות להסתדרות, שכלל הציבור יוכל להגיד את דברו. כמו שיש בארצות-הברית בחירות נוספות שעולים על טרמפ על בחירות כלליות גם מוסדות ציבוריים. בשבילי זה מוסד ציבורי, והוא צריך לשקף את הציבור.

לפי זרמי חינוך יש ציבור חרדי, ציבור דתי, ציבור ערבי – תלכי לפי זרמי חינוך. מה, הבעיה למצוא דרך?

כן.

כשהדברים יהיו הפוכים את תראי שכל כך קל.

כל כך קל כשרוצים. כשלא רוצים יש הרבה קשיים.

אין דבר העומד בפני הרצון.

לא, זה לא - -

כשהדברים יהיו הפוכים אני אראה לך כמה מוצאים מהר. מה משה הנגבי אומר תמיד ברדיו? עריצות של השלטון, עריצות של הרוב.

יש מפלגה שנקראת "מפלגת שלטון החוק".

עריצות של הרוב.

אין בינינו ויכוח על העיקרון. הסעיף אומר שצריך שיהיה ייצוג במגוון של הציבור שישתקף. השאלה עכשיו היא במידת הנוקשות של הקביעה עד כמה יש גמישות להרכיב את המועצות האלה. הרכבה של מועצה או של מועצות כאלה זה לא עניין כזה פשוט. אם אדוני רוצה להציע מפרט מדויק של חלוקה של 13 חברים נוכל - - -. לבוא ולהגיד שזה משקף ב-100% את הציבור אני לא יודעת.

אבל להגיד באופן קרוב זה הרבה יותר - -

"באופן קרוב", הוא לא אמר במאה אחוז.

אבל כשאמרת את המילים "במידת האפשר", דנה – וכל יתר כנטול דמי. את מעקרת את זה, את נותנת את ההסבר מראש.

הנוסח שלך מהו?

"הרכב המועצה ישקף באופן הקרוב ביותר את מגוון הדעות".

שמעת את ההצעה שלו? "באופן הקרוב ביותר".

- - -

סליחה, מה זה?

"באופן הקרוב ביותר".

"באופן הקרוב ביותר", אדוני, למה?

באופן הקרוב ביותר לציבוריות הישראלית.

אם בפעם הבאה יאיר לפיד יקבל 90% תיתני ליאיר לפיד.

ככל האפשר.

מה זה "במידת האפשר"? תגידי אחר כך שלא היה אפשר.

"במידת האפשר" ו"קרוב ל-" זה אותו דבר.

רבותיי, אי אפשר לכתוב ככה אפילו פרוטוקול.

כמעט כל מינוי של מליאה יהיה סביבו התנהלות משפטית של עתירות. זה כמעט תמיד, נכון?

זה נכון בעשר השנים האחרונות.

בתור מי שלא רוצה להגביר את הליטיגציה או לא בעד הגברת הליטיגציה אתה רק יוצר פתח להגברת הליטיגציה עוד לפני כי כל החלטה שתינתן בהרכב - - -

דנה, את רוצה שציבורים שלמים ימשיכו להרגיש שרשות השידור לא משדרת להם, לא מייצגת אותם, והיא לא שלהם. זה מה שכולם מרגישים.

שלא יובן מדבריי שאני חושבת שיש מקום להאדיר אף אחד. זה ממש לא העניין- -

אז אני מודיע לך את זה.

- - העניין הוא איך אפשר לעמוד בתנאים שהחוק מציב.

החוק מציב. אמרתי שתכתבי במקום "במידת האפשר", "באופן הקרוב ביותר".

לא מוחלט. לכן המשפט יכול להגיד - - -

למה "באופן הקרוב ביותר" לא טוב לך? מה יש?

מה זה "באופן הקרוב"?

יש הבדל בין האפשרי לבין מה שאתה מחויב לו באופן הקרוב ביותר. אולי נכניס איזה מפיק אחד, אולי איש טלוויזיה אחד.

יש מישהו שצריך להיות גם דתי, גם אתיופי וגם - - - כי יש רק 13, אני לא יודעת מה - -

צריך להגדיל את זה ל-26.

אדוני היושב ראש, עדיף שיהיו עוד שלושה עשר חברים שייצגו את כלל ישראל מאשר יהיו רק שלושה עשר שלא מייצגים את כלל ישראל.

- - -

תודה.

גברת לוז, מרגע זה, רק ברשות דיבור.

לא, היא כבר לא.

לא, היא תוכל לדבר רק ברשות דיבור אם אתה תאפשר לה.

לגבי העניין הזה, כפי ששמענו בתחילת הדיון כאן, אני מדבר בשם יוצרים ואומנים בפריפריה החברתית; יוצרים ואומנים שלא נמצאים כחלק מרשות השידור. ואני אפילו יכול להגיד כאן בנוכחות האנשים של רשות השידור כאן שהם גם מסרבים להיפגש איתנו. הם אפילו מסרבים לדבר איתנו. זאת אומרת הם יוצרים ואומנים שנמצאים בפריפריה החברתית, הם יוצרים ואומנים שאינם מאוגדים. הם מדברים רק עם האיגודים שמייצגים את אותם אנשים. זה מה שאני מרגיש.

בתחילת הדיון כאן דיברו על עצירת את התהליכים או משהו כזה. אנחנו בתור יוצרים ואומנים תומכים בעמדת ראש הממשלה וחושבים שראש הממשלה והממשלה עושה כאן מעשה מאוד נכון להוריד לציבור את האגרה כי לציבור כבר נמאס לממן את היצירה ואת אותם יוצרים. צריך לפתוח דף חדש ולהתחיל מהתחלה.

לגבי כל הסיפור הזה של הייצוגיות, אני מציע שנכניס לשם סעיף שאומר שהנציגים שנמצאים שם יהוו את הגיוון החברתי, התרבותי או הפוליטי של רוב האוכלוסייה בצורה מגוונת. הכוונה שלי – אני לא יודע לנסח את זה בצורה משפטית – שלא יהיו שם כפילויות, שלא נראה שם שכולם אותו דבר כמו היום – כולם שמאלנים, כולם ימנים – שלא יהיה פעמיים, שיהיה גיוון תרבותי וחברתי שייתן במה לכולם ולכל האנשים. הגיע הזמן שיתייחסו וייפגשו כבר ויידעו באמת לאן הולך הכסף הזה. כי במשך שנים לא נפגשים עם הפריפריה החברתית.

תודה.

דנה, איך את מציעה לשנות את ההגדרה הזאת? אי אפשר באופן הקרוב ביותר למגוון הדעות הרווחות בציבור?

אין לי התנגדות לעיקרון, אני לא רוצה שיישמע - - -

אז תגידי כן. פעם בחיים שלך תגידי "כן".

אני רוצה להביע את עמדתי: שלא יקרה שום דבר אם המילים האלה פשוט יימחקו. כך או כך - -

יפה, יפה, יפה.

כצל'ה, אל תפריע לה.

אני מסכים איתה.

תסכים בשקט.

- - יש 20 שעות, 50 שעות לגבי נושא. הרי אף אחד לא מצפה ש-13 חברי המועצה ישקפו את כל 50 הדעות שיש לגבי כל נושא, נכון? לכן ברור מכללה שהכוונה היא הכי קרוב שאפשר.

בואי נוריד את המילים "במידת האפשר".

כצל'ה, אתה מפריע לי, שמע לי מה שאני אומר לך.

אני איתך.

לא, אתה מפריע, שמע מה שאני אומר לך, אתה לא מבין. פה לא משיגים דברים ברעש. בשקט, תאמין לי.

חוץ מזה זה לא אומר שצריך לשים מישהו שם, מדברים על מגוון דעות. זה לא אומר - -

יוליה, תני לה רגע. אל תפריעי לה לחשוב.

יש הוראה דומה. זה תמיד "במידת האפשר".

אבל היועצת המשפטית אומרת שאין מניעה למחוק את זה.

התוצאה, להבנתי המשפטית, היא אותה תוצאה. ייתכן שאני טועה, אבל כך אני מבינה את זה.

יפה.

ברגע שהיא אומרת לי שזה אותו דבר, ויושבים חברי כנסת ורוצים את זה - -

אם חברי הכנסת רוצים את זה, אתם רוצים את זה.

לא, לא.

אין חכם כבעל ניסיון. היועצת המשפטית של הוועדה היא מספיק בעלת ניסיון.

כל חוק צריך לקבל פרשנות סבירה, פרשנות תכליתית. נניח שלגבי נושא מסוים יש באמת הרבה מאוד דעות, ובנוסף לכך יש כל כך הרבה נושאים שלגבי נושא אחד יש דעה - -

- - -

למחוק את המילים "במידת האפשר".

- - הרי אין לדבר סוף. - - - זה יהיה "ככל הניתן".

יש לנו הצעה אחרת.

רגע, תבקשי רשות דיבור, תקבלי.

תתחילו להיות ממוקדים.

אנחנו נשאיר את הסעיף כמו שהוא, אבל הממשלה תצטרך לנמק. בפני הממשלה תצטרך להיות מובאת הנמקה להרכב המועצה.

זה הרבה יותר מסובך.

מה קשור? למה את מערבבת?

מה שחבר הכנסת כץ מציע מעבר לתוצאה הסופית זה קודם כול לנסות להרכיב את המועצה בהרכב מסוים, נכון? אז אם הממשלה תנמק, למה היא חושבת שההרכב - -

איפה שמעת את זה? אני לא שמעתי אותו פעם אחת - - -

דנה, אני לא מבין איזו טענה יש לך נגד הפרשנות שנתנה היועצת המשפטית.

האם אתם חוששים שאחרת זה יתפרש אחרת?

התחושה שלנו היא שזה יתקע את המינויים כי אם לא נותיר מידה של שיקול דעת במידת האפשר, הממשלה יכולה לצאת אחרי שהיא מציגה את המועצה – אם נצטרך להסביר, היא תוכל להסביר כמה היא - - -

"ככל שניתן" זה בסדר?

כן. "ככל שניתן" זה בסדר.

לא, לא. "ככל שניתן" זה בדיוק כמו "במידת האפשר".

"ככל הניתן" זה קצת יותר - - -

אם המגמה היא לחזור לאותו הרכב שהיה אז חלקים גדולים בציבור הישראלי ימשיכו להרגיש מקופחים.

לא לחזור להרכב - - -

"הרכב המועצה ישקף קרוב ככל האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור".

זה בסדר.

בסדר.

"קרוב ככל האפשר" זה להגיע עד הקצה. בסדר, כצל'ה?

טוב.

וחמש נשים למרות שכצל'ה - - -

וחמישה דתיים וחמישה חרדים וחמישה רוסים וחמישה אתיופים - -

הנשים יכולות להיות חרדיות.

העובדים יכולים להגיד משהו על העניין הזה? כי אנחנו אמורים הרי לעמוד בדרישות החוק.

אני מודה ליושב ראש על זכות הדיבור ולחברי הכנסת הנכבדים על הזמן שנתנו לרשות השידור להרכב המועצה. אני רק מזכיר לכם שדובר במועצה קטנה מהמליאה הנוכחית מכיוון שרצו לעשות רשות שידור מקצועית ככל האפשר ונטולת השפעות פוליטיות. הדיון כאן - -

מה אדוני רוצה? מה ההצעה?

אם מישהו באמת רוצה לתת ביטוי כמה שיותר מדויק למגוון הדעות אז הוא צריך או להרחיב את הנציגות מעל 13 – כמו שהיה – או ללכת לפי השיטה ההולנדית, לפי זמן מפרקתי. אין שום בעיה, תחלקו לפי הסרגל. אבל לעשות כאן שעטנז, לבוא ולהגיד שאתם רוצים מועצה כמה שיותר קטנה, שתגיד לי מה לשדר, ולשכוח שהיא אמורה להיות מקצועית? באמת.

אנחנו מצביעים על ההצעה.

רגע, אדוני, אני רוצה להבין, לגבי נשים זה "לפחות חמש נשים", נכון?

ברור.

אין בעיה, אני מוכן גם ליותר.

אבל בתנאי שבקרב הנשים גם יהיה גיוון.

חבר הכנסת מיכאלי מצביע במקום חבר הכנסת דוד אזולאי; חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מצביעה במקום חבר הכנסת נחמן שי.

כבוד היושב ראש, סליחה, הערה קטנה, בבקשה. בסעיף ג - -

ג' לא פתוח עכשיו.

זה לא קשור כרגע.

14(ג)?

הוא לא פתוח. רק 14(ד) נפתח.

ביקשנו שהיא לא תהיה רשאית לפרסם, אלא תהיה מחויבת לפרסם.

אבל הסעיף הזה אושר ולא הוגשה לגביו בקשה לדיון מחדש.

אנחנו מצביעים.

רק תגיד את הנוסח.

"הרכב המועצה ישקף קרוב ככל האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור, ותהיינה בה לפחות חמש נשים".

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית האם צריך לציין שגם בקרב הנשים יהיה אותו מגוון או שזה ברור מאליו?

ברור.

אם זה ברור אין לי בעיה.

כל המועצה מייצגת. לא עושים חמישה כן, חמישה לא.

יכול להיות שיהיו שמונה חרדים וחמש נשים חילוניות שמאלניות.

אני רוצה שנשים תהיינה מכל המגזרים.

אני מקריא פעם אחרונה את הנוסח. יוליה, מה זה הבזאר הזה?

אני רוצה להשאיר פה את היד שלי וללכת, אפשר?

יש לך הצעה שלך עוד רגע.


"הרכב המועצה ישקף קרוב ככל האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור, ויכהנו בו לא פחות מחמש נשים".

"ותכלול לא פחות מחמש נשים". את הנוסח הסופי אני אעשה בסוף.

מי בעד?

אני בעד, אני רק רוצה הסתייגות לגבי 14(ג).

הצבעה

בעד נוסח הסעיף – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

נוסח הסעיף אושר.

התקבל פה אחד.

אני בעד, אני רק רוצה להביע הסתייגות על סעיף 14(ג).

איזה הסתייגות?

אבל זה מקובל על כולם, אז למה לא?

קודם כל, 14(ד) התקבל.

אבל זה מקובל על כולם, אז למה לא?

כצל'ה, שיהיה מזל טוב. אל תשכח מי הביא לך את הפתרון. טוב, מה הסעיף הבא?

רגע, אבל היא רוצה לבקש דיון מחדש על סעיף 14(ג).

אני רוצה דיון מחדש על סעיף 14(ג).

תגישי בכתב, את מפריעה לנו לדיון?

לא, אני רוצה רק - - יש לי רוויזיה.

אז שבי.

יש לי עכשיו 100 חיילים שמחכים - - -

אז רק נתחיל בה ונסיים אותה, מה הבעיה? דקה. את רק מעכבת אותנו. דנים בבקשתם של חברי הכנסת נחמן שי ויוליה שמאלוב-ברקוביץ בסעיף 24(ב) לחוק העיקרי, סעיף 14 להצעת החוק בעניין אישור שר האוצר לקביעת תנאי עבודתם של עובדי הרשות. כן, יוליה.

אמרנו להוריד את המילים "שר האוצר".

אוקיי, זה היה בהסכמה, נכון?

כן.

לאור מה שאמר גל, לפרוטוקול, בכל מקרה סעיף 29 חל - - -

לפרוטוקול, כן.

אוקיי, לפרוטוקול. אין שר האוצר.

יש דבר שזה בלי שר האוצר? אני לא מבין. מה זה בלי שר האוצר?

אנחנו לאט-לאט מתחילים להוציא אותו.

הסעיף פתוח?

הסעיף פתוח.

כן, אדוני.

מי בעד ההצעה למחיקת שר האוצר מהסעיף?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה אושרה.

נמחק פה אחד.

אפשר להרחיב.

את יכולה ללכת.

לא, אבל יש לי עוד משהו.

אם הזכירו את תנאי העבודה - -

מה עוד יש פה? זהו, גמרנו.

אדוני היושב-ראש, אם הזכירו את תנאי העבודה של אנשי רשות השידור, אני רוצה להזכיר שוב את העניין הזה של עובדי מורשת. הובטח לנו שעובדי "מורשת" לא יקופחו, שיש את זה בסעיף. אני רוצה לשמוע עוד פעם אם זה נכנס בסוף. היועצת המשפטית אולי - - -

ראש הממשלה ביקש מאתנו באותו יום לא להצביע על זה, אתה זוכר. הגשנו הצעת חוק, איפה זה עומד?

אפשר לקבל תשובה מהם? מי מאנשי רשות השידור יכול להשיב לי? לגבי עובדי "רשת מורשת", האם זה יובטח בחוק שהם לא יקופחו על שאר העובדים כמו שדיברנו?

כתבנו את זה.

אני לא רואה את זה. אולי תפני אותי?

ראש הממשלה אמר באותו יום לא לסבך אותנו.

זה נכנס - - -

איפה?

כן, יש לנו את הסעיף. עוד רגע.

בקשת ראש הממשלה לתיקון סעיף - - -

זה התקבל, זה בתוך - - -

אז זה מופיע בהצעת החוק, וזה אושר?

הוועדה אישרה את זה. זה לא היה בכחול, אבל הוועדה אישרה את זה.

אישרנו את זה.

הוועדה אישרה את זה.

(ד) בקשת ראש הממשלה לתיקון סעיף 48(א) לחוק העיקרי בעניין אחידות החקיקה בתחום הארכיונים.

עורך הדין עידו אציל, אתה מציג את הבקשה?

שירן שושנה, שהיא עורכת דין - - -

סליחה, לא שמעתי.

עורכת הדין שירן שושנה, מארכיון - - -

עורכת הדין שירן שושנה, ארכיון המדינה ומשרד ראש הממשלה. נוסח הסעיף הזה אושר במאי האחרון. התיקונים שאנחנו מבקשים להכניס לא פוגעים במהות שאושרה במאי האחרון, הם רק עושים סדר ותורמים לאחידות החקיקתית. רשות השידור, אגב ייצור תכנים משודרים מייצרת הרבה מאוד חומר ארכיוני ניירי ובפורמטים אחרים. חשוב מאוד שהסעיף שמבקש לטפל בשימור התיעוד של התכנים המשודרים לא יפגע, אגב התרומה הזאת שלו לחוק, בחומרים ארכיונים אחרים. לכן אנחנו מבקשים להכניס שני תיקונים: הראשון בהם מוחק את כותרת הסעיף ומבקש לא לקרוא לסעיף "ארכיון הרשות" על מנת לא ליצור - - -

אלא איך לקורא לו?

"שימור ותיעוד שידורים ותכנים". זאת הכותרת.

בנוסח שקיבלנו לא היתה כותרת שוליים.

זאת הכותרת, הקראתי רק את הכותרת.

לא היתה כותרת שוליים. היא מבקשת עכשיו לשנות גם את כותרת השוליים בסעיף.

זאת כותרת מוסכמת על הממשלה.

כשאת אומרת נוסח שקיבלנו, את מתכוונת לאיזה ארבעה-חמישה נוסחים שקיבלנו במשך כל יום אתמול.

בכל אחד מהנוסחים שהגיעו ממשרד ראש הממשלה.

אני מתארת לעצמי שנציגי משרד ראש הממשלה לוקחים בחשבון שבוועדה מכינים נוסחים לחברי הכנסת, אז לו רק בגלל היערות – אי-אפשר לשלוח נוסח ואחרי חצי שעה עוד פעם נוסח, ואחרי שעתיים שוב נוסח. והכול לאותו סעיף.

הכותרת המוצעת היא "שימור ותיעוד שידורים ותכנים". השינויים המוצעים, אם כך, הם ביטול המילה ארכיון מהכותרת והתייחסות רק למהות השינוי שאושר בסעיף במאי האחרון. השינוי האחר מבקש ליצור איזה הרמוניה חקיקתית עם ההסדר שכבר אושר במאי האחרון, ושלפיו מי שיקבע את דרכי העמדת החומר לעיון תהיה המועצה, והיא תקבע זאת בכללים. כיוון שתקנות העיון מכוח חוק הארכיונים חופות על השטח הזה, ועל-פיהן אמורות להיקבע הדרכים להעמדת חומר לעיון, אנחנו מבקשים להסיג את תקנות העיון על מנת לאפשר למועצה לקבוע בכללים את הדרכים להעמדת עיון. אנחנו בעצם מבקשים לעשות פה תיקון שיוצר איזו אחידות בחקיקה. זה ההסבר לפני - - -

אני מציעה שעורך הדין אציל – או שאת, לא משנה – יקראו את הנוסח המוצע כדיי שנוודא שכולנו מסתכלים על אותו נוסח.

אני אקריא? סעיף 48א – "מבלי לגרוע מהוראות חוק הארכיונים התשט"ו-1955, למעט בעניין דרכי העמדת חומר ארכיוני לעיון הקהל, הרשות תשמר ותתעד את שידוריה החל מיום הקמתה וכן תכנים אחרים שהיא מעבירה לפי סעיף 44ו, ותעמידם לעיון הקהל בדרכים שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהתעריפים שתגבה הרשות לפי סעיף זה יהיו בהתחשב בעיקרן העלות וללא רווח".
"אין בסעיף זה כדי לגרוע מתחולת חוק הארכיונים לעניין חומרים ארכיוניים אחרים של הרשות".

הערות? כן, בבקשה.

פה אנחנו מבקשים את ההסתייגות הנוספת. ההסתייגות הנוספת תהיה: "אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מהרשות להעביר חלקים מארכיונה המתעדים דיוני הכנסת וועדותיה לכנסת, ובלבד שהוראות סעיף לעניין שמירה ותיעוד של השידורים יחולו גם על הכנסת". יצאתי החוצה עם הגנז, והוא בסדר עם זה.

בסדר?

מה עמדת רשות השידור בעניין הזה? יש לכם עמדה?

אנחנו קיבלנו את זה עכשיו. אין לנו עמדה מגובשת, למיטב הבנתי.

אני שומעת את זה בפעם הראשונה.

אז כדאי שבתוך הרשות, אתה יודע, יד ימין תדבר עם יד שמאל.

היה פה היושב-ראש לפני רגע והוא לא - - -

היושב-ראש והרכז, שניהם מיושרי קו.

תיכף הוא ייכנס ויאמר את דעתו.

שווה לדבר איתם מפעם לפעם.

הוא אמר לי שהוא לא מכיר את זה.

אני לא הבנתי את המשמעות - - - מעבירה חומרים ארכיוניים - - למי היא מעבירה?

על דיוני הכנסת לכנסת.

לכנסת?

כל הקלטות של דיוני הכנסת - - -

כל הארכיון של ערוץ-33 אלינו.

כן המנכ"ל.

זה שלנו.

להעביר את הארכיון הזה פשוט לכנסת, והכנסת תשמר את זה בדרך שאמורה רשות השידור לשמר ולתעד את דיוניה, את שידוריה.

על חשבונה.

אנחנו נשקיע מה שאתם השקעתם. איך אני?

הנושא יצטרך לבוא עקרונית למליאת רשות השידור.

ברור, הרעיון הוא שהסעיף הזה לא יפריע לכם, זה הכול.

לא, הוא הפריע, ברגע שזה יהיה בחוק אז לא יהיה להם שיקול דעת. אין מה להביא את זה - - -

אין בו כדי למנוע.

אני יכול לשאול שאלת הבהרה כצרכן של החומרים האלה?

אין בסעיף הזה למנוע גם ככה, אדוני.

אני לא רוצה שהיא תיקח כסף.

רשות השידור לא רשאית להעביר את הארכיון שלה היום לגורם אחר לפי החוק.

זו העברה של כל הארכיון שכמות שהוא לכנסת?

את הארכיון של שידורי הכנסת, כן.

לכנסת.

לכנסת.

סליחה, אפשר לשאול שאלה להבין את העניין, כצרכן של ארכיון?

כן.

אני רוצה להבין - - -

רגע, אבל מישהו שואל שאלה. דנה, תעצרי.

אני רוצה להבין, נניח ועוד כמה שנים אני אעשה סרט על ראש הממשלה. וראש הממשלה צולם על-ידי צוות חדשות של ערוץ-11 שלא צילם במסגרת ערוץ-33. הגיעה מצלמה למליאה וצילמה את נאום ראש הממשלה, בלי כל קשר לערוץ-33. איפה אני אמצא את החומר הזה כשאני אבוא לחפש?

זה לא קשור. זה לא ערוץ הכנסת.

לא, אז הכוונה היא רק לחומרים של ערוץ הכנסת?

בין רשות השידור לכנסת התקיימה התקשרות במשך שנים רבות - -

נכון.

- - שבמסגרתה הכנסת שילמה לרשות השידור על מנת שהיא תצלם את שידורי המליאה והוועדות במסגרת שידורי ערוץ-33 הזכורים. משהוקם ערוץ הכנסת, הופסקו השידורים הללו, והוקם ערוץ הכנסת מכוח חוק מיוחד שנכתב בחדר הזה. אנחנו מבקשים שהארכיון של שידורי הכנסת, לאמור המליאה והוועדות שצולמו על-ידי ערוץ-33, שנמצאים בארכיון ברשות השידור, יועבר לרשות הכנסת. הדבר מקובל על רשות השידור. צריך לעבור הליך מסודר במועצה, במליאה, או מי שיחליט על זה. אנחנו לא רוצים שהסעיף הזה ימנע את התהליך הזה, או יחייב את רשות השידור לגבות עוד כספים על הדבר הזה.

אז אני מבקש להוסיף בסעיף הזה את הכלל שהחלנו על רשות השידור, שקניית חומרים כאלה תהיה רק - - -

ברור. במחיר עלות.

העלות - - בלי - - כי היום ערוץ הכנסת כן דורש כסף.

הוא מדבר על צד שלישי, לא על הכנסת. הוא מדבר על צד שלישי.

ברור. ברור.

היום זה לא ככה, דרך אגב.

זה כן ככה. כפי שהיום כל החומרים שצולמו על-ידי ערוץ הכנסת ב-2004 – קבענו את זה בחוק למועמדים לרשות הציבור, וניתן לקבל אותם הרבה יותר בקלות מאשר את החומרים במרתפי - - -

זה נכון, אני מדבר על העלות. זה נכון לגמרי, עם זה אני מסכים אתך. אני מדבר על העלות, שהעלות תהיה כפי שהיא כתובה בחוק כרגע לגבי ארכיון רשות השידור.

ברגע שהכנסת תעשה דיגיטציה - - -

על חלק מהחומרים יש.

על חומרים של ערוץ-33 לא נעשתה שום דיגיטציה. ברגע שאנחנו נעביר את זה לתוך מערכת ד' שלנו, תאמין לי, העלויות יהיו 0.000 אגורה, כי אתה תקבל את זה בקובץ וידאו במייל.

טוב, יש עוד הערות להצעה?

כן, אני אעיר. אני חושבת שההערה שנשמעה מטעם נציג היוצרים אכן צודקת. אנחנו צריכים להבהיר בנוסח שמדובר אך ורק בשידורי הכנסת ששודרו מכוח ההסכם בדבר העברת שידורי הכנסת בזמנו, ובכוח חוק הוראת שעה.

אין בעיה, מקובל.

זה דבר אחד. לגבי העלויות, גם כאן אנחנו נבהיר - - -

היתה גם הוראת שעה בזמנו.

זה מכוח חוק הוראת שעה, זה מה שאמרתי. היה חוק הוראת שעה. קראו לזה חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשנ"ז-1977. בקשר לעלויות, אנחנו כמובן נבהיר את זה גם כן בנוסח.

כל מה שהסעיף הזה אומר כרגע זה שאין בו למנוע. זאת אומרת, הוא לא מחייב העברה, הוא רק אומר - - -

אם הם לא יעבירו, אנחנו ניפגש בחוק אחר - - - את זה מפורשות. זה יהיה התיקון השני לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, והוא יכתוב את זה.

אם רשות השידור לא מתנגדת.

לא, היא לא מתנגדת.

ברור שלא, רשות השידור – אנחנו חוסכים לה כסף בדבר הזה. והגנז מבסוט כי אנחנו נשמור על זה גם די בסדר.

העניין של עומד לעיון הציבור וכל זה, זה יופיע בנוסח?

אנחנו נכניס את זה בצורה ברורה בנוסח. וכדי להפיס את דעתך, בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, גם היום יש סעיף שאומר ככה – כשמדובר על זכויות היוצרים בשידורים האלה נאמר – "על אף הוראות סעיף קטן (א), שידורי הכנסת יעמדו חינם לשימוש כל הרוצה בהם, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לעניין השימוש או לעניין התשלום". ובהמשך, סעיף קטן (ג) בסעיף 15: "הרוצה בהקלטות לאחר שידור – ישלם לגוף המשדר תשלום בשל ההוצאות הכרוכות בכך, המבוסס על מחיר העלות, בהתאם לכללים שתקבע המועצה" וכולי. זה החלק הרלוונטי לעניינו, ככה שגם היום הנושא הזה של העמדת השידורים האלה תמורת תשלום של החזר עלות בלבד מעוגן בחוק.

זה נשאר בידי הכנסת, נכון? לא ערוץ הכנסת.

הכנסת.

הכנסת.

אפשר להצביע?

מבחינתי, אם אין הערות.

מי בעד הסעיף, כולל התוספת של המנכ"ל, עם כל התיקונים?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד. מה הסעיף הבא על סדר היום? אדוני המנכ"ל, אתה משוחרר.

אני רוצה עוד הערה אחת. ההוראה הזאת, כמוצע, חלה גם על תכנים אחרים שהיא מעבירה לפי סעיף 44(ו) - -

זה לא חל.

- - דע עקא - - -

כי 44(ו) – עוד אין שידורים כאלה.

נכון. זה הנוסח שהציע עורך הדין אציל, ושהוועדה אישרה. דא עקא שסעיף 44(ו) עדיין לא אושר בוועדה. ככל שהוא יאושר זה יחול, אם הוא לא יאושר, מובן שזה ימחק.

ברור.

לא, אבל התכנים האלה לא קיימים לגבי שידורי ערוץ-33. זה דבר חדש.

לא, לא, אני חוזרת עכשיו על סעיף - - -

בסדר, מה נשאר לנו? מה הסעיף הבא?

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אם אפשר לשאול שאלת הבהרה.

עוד פעם? לא. לא, די, אי-אפשר.

לדקה.

די, הוא שאל חמש פעמים, די. מספיק. הוא שאל חמש פעמים - - -

לא, אבל היא הבעיה היא שברשות השידור - - -

אני רוצה להגיע לראות את הילדים שלי היום.

אני יודע.

אז עזוב את זה. עזוב. די, הוא שאל חברת כנסת, היא ענתה לו כמה פעמים. מספיק. למה אתה עושה לנו את זה?

לא, זאת שאלת הבהרה מאוד חשובה.

אז אחרי זה תשאל אותה בחוץ. לא, די. אנחנו עובדים, אנחנו אחרי יום שלם, עשר שעות של דיונים. כל אחד רוצה לשאול 20 פעם את אותה שאלה. זה לא הגיוני כבר. תן לנו לגמור. בסוף, אם יישאר זמן, יישאר כוח, תשאל את השאלה הזאת. להפריע לנו לדיון עם משהו שכבר ארבע פעמים הוא שאל, ולא הפסקתי אותו. פעם ועוד פעם ועוד פעם והיא ענתה. רק תיצור הזדמנות שהיא תגיד שהיא לא הבינה אותו וזה אולי לא נכון. היא אמרה לו כמה פעמים.

לא, אבל יש כמה שלבים של העסקה ברשות השידור וכמה חוזים שונים ומשונים. לאיזה תנאים הולכים להשוות את התנאים של עובדי רשת מורשת - - -

אדוני לא קיבל רשות הדיבור, ואדוני לא יכול לדבר עכשיו. והוועדה עוברת לנושא הבא, שהוא סעיף 3 – בקשת ראש הממשלה להוספת סעיף 44(ו) לחוק העיקרי.

צריך לרשום לא כל יום - - -

ראש הממשלה הוא השר הממונה.

מדובר בסעיף שמאפשר לרשות - - הוא פוצל בדיון שהיה לפני בוועדת הכנסת, לפני מספר חודשים בודדים. זה הגיע לוועדה, כבוד היושב-ראש החליט שזה סעיף שמוקדם לדון בו בצורה מפוצלת. ולכן הסעיף ירד, ועכשיו אנחנו מבקשים לדון בו מחדש.

להחזיר אותו בנוסח שהתקבל.

מה אומר הסעיף?

זה נוסח שכבר הוצבע בעבר.

איפה זה?

הסעיף בעצם מסמיך את הרשות להעביר תכנים באמצעים טכנולוגיים נוספים מלבד רדיו וטלוויזיה. זאת אומרת - - -

להקים אתר אינטרנט?

אינטרנט לדוגמא.

למה, היום אי-אפשר להקים אתר אינטרנט?

אפשר להקים, אבל אי-אפשר להעביר תכנים באופן שוטף.

אתה לא יכול לעשות תכנים ייחודיים לאתר.

אוקיי.

בנוסף, הסעיף מאפשר לרשות גם להעביר תכנים שהם פרסומות באתר האינטרנט של הרשות. וכמובן, עוד דבר אחד שיש בסעיף הזה, זה מגבלה מבחינת היקף התכנים שניתן להעביר בהם. היקף השידורים בעצם.

מה היקף הפרסומות?

הייחודיים להם.

מה היקף הפרסומות?

מה היקף הפרסומות? זה ייקבע בכללים שתקבע המועצה.

הערות?

אני חושב שדווקא בסעיף הזה צריך לשמוע גם את כל אלו שהיום מתחילים את מנגנון התקשורת האינטרנטית ונהנים מחבילת הפרסומות שכביכול - - עכשיו, אין לי שום התנגדות לכך. אבל הרי אתה מבין שברגע שאתה לוקח חבילת פרסומות היום, שמחולקת לפי השוק של התקשורת הישראלית המתעסקת בעניין זה, ברגע שנכנס שחקן בגודל של רשות השידור, הוא הולך לקחת מהחבילה הזאת נתח מאוד גדול. אני חושב שלפחות מן הראוי לתת - - -

חבר הכנסת מילר, איגוד האינטרנט הישראלי, כמו גם איגוד חברות הפרסום ואיגוד השיווק הישראלי, כולם הוזמנו לישיבת הוועדה.

אני רק רוצה לתמוך בכל זאת בדבריו של חבר הכנסת מילר - - -

אבל זה מופיע בסדר היום.

רגע, נכון. סליחה, לא מבחינה צרכנית, מבחינת התוכן. אני חושבת ששכחתם להעיר שכשהוועדה דנה בשלב הראשון בסעיף הזה ואישרה אותו, היא לא אישרה את סעיף קטן (ד). היתה הצבעה נגד סעיף קטן (ד). סעיף קטן (ד), שעניינו - - אני אקרא אותו. אולי כדאי לקרוא את כל הסעיף, כי בעצם דנים בסעיף הזה מחדש. אני מבקשת לקרוא אותו ולומר מה הוועדה אישרה, מה הוועדה לא אישרה.

אוקיי.

הסעיף אומר כדלקמן: "העברת תכנים באמצעים טכנולוגים נוספים – (א)
הרשות
רשאית להעביר תכנים באמצעים טכנולוגיים אחרים מן האמור בהגדרה "השידורים", שבסעיף 1, ובכלל זה, באמצעות רשת האינטרנט ובאמצעות מערכת רדיו טלפון נייד כמשמעותה בחוק התקשורת (בזק ושידורים)". זה מה שנקרא "הניו-מדיה" אני מבינה. בעצם מאפשרים כאן לרשות להפיק שידורים ולהעביר אותם באמצעים טכנולוגיים חדשים שלא מוכרים עד כה לפי חוק השידורים.

"(ב)
הרשות לא תעביר תכנים כאמור בסעיף קטן (א), אלא במקביל לשידורם בשידור ראשוני ברדיו או בטלוויזיה, או לאחר שידורם כאמור; ואולם רשאית הרשות להעביר חלק מהתכנים האמורים אף לפני השידור הראשוני כאמור או גם אם לא שודרו ברדיו או בטלוויזיה, ובלבד שאינם חלק משמעותי מתכנים אלה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על שידורי חדשות כמשמעותם בסעיף 4א". אגב, אינני מבינה מה אומרת הסיפה הזאת.

"(ג)
על תכנים המועברים לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, בשינויים המחויבים". למעט סעיף 44(ג). סעיף 44(ג) עניינו - - זה לא לפני, אני תיכף אומר מה זה. סעיף קטן (ד), שאותו הוועדה לא אישרה, והוא נמחק מהנוסח היה: "(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לשלב באתר האינטרנט שלה הודעות פרסומת, ובלבד שהן יופרדו מהתכנים המועברים על ידה באתר, בהתאם לכללים שקבעה המועצה; בסעיף זה, "הודעות פרסומת" - למעט תשדירי פרסומת".

אני מניחה, מנהלת הוועדה, שהגופים שהוזמנו עכשיו לא הגיעו משום שהם היו משוכנעים שהסעיף הזה פשוט ירד כי הוועדה לא אישרה את זה. ואז סעיף קטן (ה), שהפך להיות סעיף קטן (ד) אומר: "אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) כדי למנוע מהרשות את האפשרות להעביר תכנים כאמור בסעיף קטן (א) הכוללים תשדירי פרסומת, במקביל לשידורם לפי הוראות סעיף 25א בשידור ראשוני ברדיו". דהיינו, אם מעבירים תכני רדיו, שכוללים פרסומת, אפשר לכלול את הפרסומות כמובן גם באינטרנט או ברדיו טלפון נייד, או באמצעים טכנולוגיים אחרים, ככל שיהיו בעתיד, או שיש כבר. אינני יודעת.

סעיף 44(ג) זה סעיף שמדבר על הפקות מקור. וכאן כמובן לגבי השידורים האלה, הסוג הזה של התכנים והשידורים, לא תהיה חובת הפקות מקור בכלל.

כן.

אני רוצה להסביר פה - - -

רק תציג את עצמך בבקשה.

אמיר ברקן, ראש האגף הכלכלי, משרד הממשלה. אני רוצה להסביר פה, הסעיף הזה שאנחנו מבקשים פה הוא סעיף מהותי לעניין הרפורמה ולעניין הסכם המימון שאנחנו נציג בהמשך. לגבי השאלה של היושב-ראש המשותף, לא מדובר פה בדרמה, מדובר פה – מבחינת ההיקף של הפרסום – על עשרה מיליון שקל בשנה במבט - - -

לא, לחמש שנים.

לתקופה של חמש שנים, לפי התוכנית העסקית, אבל זה אמור לסגור את הסכם המימון - - -

בסדר, אני אמרתי, אני לא מתנגד, אדוני. אני אמרתי, אני לא מתנגד, אבל אני חושב שמן הראוי, ברגע שהמדינה מכניסה יד לתוך חבילת הפרסום והשוק הפרטי, מן הראוי שהשוק הפרטי לפחות ייתן את עמדתו בעניין זה. כי, רבותי, אנחנו פה מתעסקים בשינוי - -

יש רגולטור שרוצה לעסוק בעניין.

- - מהותי מבחינת ההפעלה. אם רשות השידור מפעילה עכשיו אתר חדשות במקביל לאתרי החדשות שקיימים היום במערכת – NRG, Ynet – וכל שאר האתרים, והוצע לגייס חסויות ופרסומות לאתרים האלו, כמובן שיש פה איזושהי דינמיקה. אז גם עם כל הכוח שיש לרשות השידור, רבותי, יש לכם כתבים, יש לכם - - כל העולם. הם ייכתבו גם פה, ייכתבו גם שם. צריך לראות.

מר ברקן, אני כיועצת משפטית, חייבת להביע את תמיהתי – וזו המילה הכי רכה שאני יכולה למצוא כאן – על כך שהסכם המימון כולל את מקור ההכנסה הזה, כשאתם ידעתם שהכנסת התנגדה לזה ולא אישרה את זה.

אני לא מבין את התמיהה שלך. אנחנו באנו עם הרבה מאוד - - -

- - - על דיון מחדש.

ויצאתם מתוך הנחה שבדיון מחדש ברור שהכנסת תאשר את מה שאתם מבקשים?

לא, זה תיקוני חקיקה.

ברור להם. זה בדיוק העניין.

כתבנו שזה הכול בכפוף לתיקוני חקיקה.

אז אוקיי.

עם כל הכבוד, זה ברור שכל מה שמובא לפניכם זה בכפוף לאישור של חברי הכנסת - - -

בסדר, לכן ההערה הזאת לא כל כך היתה במקומה, שהסכם המימון תלוי בזה.

אנחנו נציג בפניכם – עוד היום, אני מקווה – את המתווה כולו. כמובן אתם רשאים לאשר אותו או לדחות אותו. לכל דבר כזה יש משמעויות. יחד עם זאת, אני אומר עוד פעם, ההיקפים הם לא דרמטיים. אני מוכן גם לקבוע הגבלה, בחוק אפילו, אם אתם מתעקשים. זה לא יהיה, נניח, יותר מ-15% - - -

לא, תקשיב, אני לא נגד. אני לא נגד, גם אמרתי, להיפך, גם בעבר אמרתי שאני גם אשמח שרשות השידור תדע להתנהל כלכלית ושהיא תיתן קצת חופש בעניין של החסויות והפרסומות, וזה יוריד את הנטל של אגרת הטלוויזיה מהאזרחים. אני רק חושב – אדוני, אני חושב גם בשבילך, בטוח יסכים איתי גם חבר הכנסת שאמה-הכהן, כי הוא יושב-ראש ועדת הכלכלה – שאם אנחנו אומרים ועושים פה שינוי מהותי שקשור לשוק הפרסומות, אז מן הראוי שכל אלה שחיים את השוק הזה, שלפחות תהיה להם אפשרות להתבטא בעניין הזה. אם אתם רוצים להוריד את הסעיף הזה אפשר - - -

לא, לא.

אז אם אתם מתעקשים, אז אני אומר לכם, רבותי - - כי מחר אנחנו נאשר את הסעיף הזה, יבואו Ynet וכל אלו, יגישו נגדכם - - -

אבל אם זה שני מיליון בשנה, זה בטל בשישים.

מחר יבואו ויתקנו את זה.

אני מוכן לקבל את זה.

לא, אל תוותרו.

אני מוכן להציע – לאור דחיפות העניין וגם לאור העובדה שאנחנו אולי רוצים לסיים – שהכללים והשיעורים – כתבנו אותם בכללים – יובאו לאישור הוועדה.

בוועדת הכלכלה.

בהיקף - - -

יש פה הסמכה לקביעת כללים בעניין, אז הכללים האלה יובאו לאישור הוועדה.

כן, בבקשה.

אילת מצגר, סמנכ"ל טלוויזיה ברשות השנייה. אני מבקשת לציין שערוצי הרשות השנייה, ערוצים 22 ו-10, הם ערוצים מסחריים ציבוריים שכל הכנסותיהם מפרסומות. הם מחויבים במחויבויות תוכן ציבוריות מאוד מאוד כבדות, שהם מחויבים לעמוד בהם כתנאי גם להמשך הקיום שלהם. שני מיליון שקלים זה שליש סדרת דרמה, זה שליש מהכסף שמושקע בחלק מתוכניות סוגה עילית שמפיקים ומשדרים בערוצים האלה, בהתאם למחויבות, ואי-אפשר לזלזל בסכומים האלה.
אני חושבת שיש משהו לא נכון בכך שמאשרים עכשיו פרסום במדיה או בערוץ שעד כה לא אושרה בו שום פרסומת, מבלי ליידע את הגורמים ששוק הפרסום הוא חמצן החיים שלהם. ואנחנו נשמח לקבל פרטים לגבי מה ההיקף של הדבר הזה. לא התייעצו אתנו, ואנחנו בכל זאת הגורם הרגולטור המרכזי על הערוצים המסחריים במדינת ישראל. הדבר הזה לא הובא לידיעתנו לפני כן. אני חושבת שיש פה משהו פגום בתהליך הזה.

אוקיי. כן, בבקשה.

קודם כל, אני חושב שמה שנאמר כאן, מה שפגום קודם כל, שערוצים 22 ו-10 נמצאים עכשיו בתוך האינטרנט, זה לא קשור בכלל לטלוויזיה. עכשיו, אחד מהדברים שהיה בזמן האחרון, שרשות השידור, משום מה – גם לא שמעתי אף אחד פוצה פֹה פה – עושה כאן איזשהו משהו עם אתר "מאקו" ונותן להם כאילו יחסי ציבור ברדיו, ונותן להם לשדר את השידורים של הרדיו ב"מאקו" – שזה אתר פרטי. אנחנו בתור אנשים שמקימים אתרי אינטרנט, ובתור אנשים שיש לנו כאן אתרי אינטרנט, ובתור אתרים קטנים, באים ומוחים על העניין הזה.
זה לא הגיוני שרשות השידור – שזה של המדינה – תעשה שיתופי פעולה עם אתרים פרטיים. אז קודם כל, אנחנו רוצים שבסעיף הזה – דורשים פשוט – שיהיה פה איזה סעיף שלא תהיה להם אפשרות לעשות שום שיתופי פעולה עם אף אתר אינטרנט פרטי שקיים. זאת אומרת, שלא ייווצר מצב שפתאום זה יהפוך להיות מסע פרסום או קישורים לכל מיני אתרים פרטיים. לעניין הזה, מה שאמרה פה מהרשות השנייה, סלחי לי, גברתי, אבל אתר "מאקו" ואתר "נענע-10" וכל האתרים האלה, הם נמצאים באינטרנט, הם לוקחים מאתנו את הפרנסה. זה לא משהו שהם באים - -

הם לא לוקחים פרנסה מאף אחד - - - כחוק ודין.

- - ואומרים - - כי זה לא שוק הטלוויזיה, זה שוק אחר. שוק האינטרנט ושוק הטלוויזיה הם שני שווקים שונים מאוד, וזה פרסום מאוד שונה. זאת אומרת, זה לא אותו דבר. והיום הם הפכו את זה למצב שזה הפך להיות מאגר שלהם, הם באו והשתלטו על אתרי האינטרנט הקטנים, וגרמו להם פשוט לנפילה.

תודה. כן, בבקשה.

וזה מאוד חשוב שייכנס הזה, שלא יהיו להם שיתופי פעולה עם אתרים אחרים.

תודה.

מצד אחד אי-אפשר לבוא ולהגיד: לא נותנים מימון לרשות השידור לצורך הרפורמה שכולם – אני מקווה – מקבלים אותה באמצעות העלאת אגרה, שזה מה היה צפוי, או לפחות אי-הפחתתה. ומצד שני לא לתת לרשות את האפשרות להשתכר ולהרוויח במקומות שבהם זה אפשרי. והקטע של הפרסומות מהאינטרנט – קודם כל, זה דבר חדש. זה משהו חדש שצריך היה להכניס אותו בכל מקרה.
דבר שני, הדחיפות של העניין קיימת, הרי לכולם ידוע שאנחנו צריכים לגמור את העניין הזה כמה שיותר מהר. מציע מר ברקן – כדי לאפשר את ההסתייגויות ואת הדברים אחר כך – באמת, לקבוע את השיעורים על-ידי ועדת הכלכלה, אבל הדבר הזה חייב לקבל את האישור, ואפילו בלי הגבלה, כי ככל שזה ייטב, זה ייטב לכולם, כולל היוצרים, כולל כל האחרים. ככל שיהיה יותר מימון לצורך ההפקות, זה יותר טוב, לכן אני לא מבין את ההתנגדות. חבר הכנסת מילר, אמרתי כשלא היית כאן, שמצד אחד אתה לא יכול לבוא ולהגיד: אל תיקחו ממה שהיה אמור להיות במקור האגרה, אבל לא לתת את האפשרויות האחרות להשתכר. זה הכרחי, זה לא - - שמעתי מה שאמרת.

אני אמרתי שאני, להיפך, אני גם בעבר אמרתי שצריך לתת לרשות השידור מרחב פעולה במה שקשור לעניין של פרסומות וחסויות, כי לדעתי זה יוזיל בצורה משמעותית מאוד את אגרת הטלוויזיה. אני רק אומר שלעצם הדיון, ברגע שאתה עושה שינוי מהותי בשוק הפרסומות ואתה לוקח גוף שהוא אחד מהגופים הגדולים מבחינת כוח האדם, ואתה נותן לגוף הזה – שהיום לא מתעסק בפרסומות – להיכנס לעולם התוכן - - -

למה? הרדיו כן. מדובר על שידורי הפרסומות ברדיו.

מדברים על אינטרנט. כשאתה נכנס - - -

זה חדש.

כשאתה נכנס לאינטרנט, ואתה מאפשר ליהנות משוק הפרסומות, ואתה נותן היום מתוך אותם, נגיד, שלושה או ארבעה גדולים שהיום נמצאים באינטרנט, וכל אחד מנסה איכשהו לשרוד שם, ואתה מכניס גוף כמו רשות השידור לתוך העולם הזה של התוכן, אין לי שום בעיה. אבל ברגע שהם צריכים גם לעבוד לפי הפרסומות, ומחר יבואו ויגידו: תשמע, זה לא מספיק, אנחנו צריכים להתרחב, ואז אנחנו נצטרך לחשוב איך מתרחבים. כי אם אנחנו לא ניתן, אז יגידו: אנחנו צריכים לסגור ולפטר עובדים. אז הלכת פה לאיזשהו מהלך. מכירים את זה.
אז אני אומר שלפחות בעניין זה, כל אלה שמתעסקים בתחום, צריכים להביע את עמדתם. אתה לא יכול לקבוע כאן, בשעה 17:00, שאתרי אינטרנט של רשות השידור יכולים ליהנות מפרסומות בלי לשמוע את אלה שמתעסקים. אני חושב שזה דבר טריוויאלי ביותר. אני יכול להגיד את עמדתי, שאני כן חושב שזה דבר נכון. אבל בלי לשמוע את הצעדים ואילו השלכות יכולות להיות - - -

אם הם מביאים את כולם בסוף - - -

אני שמעתי שב-Ynet רק לא מזמן היו פיטורים. אז, לחשוב, רבותי.

אצל כולם יש.

הם אומרים שיתאמו את כל הכללים האלה אחר כך בהמשך.

אצל כולם יש, 40% מאצלנו הולכים.

אז אני אומר, רבותי, צריך להבין שכל התחום הזה חי מעוגה שהיא עוגה מאוד קטנה, וכל כניסה לשם, יש לזה השלכות. צריך לשמוע מה יהיו ההשלכות, ואנחנו צריכים לקבל את ההחלטה האם אנחנו בתור חברי כנסת יכולים לקחת על עצמנו החלטה מסוג זה. מצד שני, גם רשות השידור צריכה לדעת לאן הם נכנסים. דרך אגב, אני לא רואה שיש צביעה של שום תקציב לעניין הזה. האם אתרי האינטרנט - - -

יש.

אז איפה זה כתוב?

- - -

אם מחר תבוא ותגיד לי: שמע, אנחנו לא מצליחים להתנהל מהפרסומות, אבל גייסנו - - יש לנו תמיכה טכנית ויש לנו - - מאיזה תקציב תחיו? אם מחר לא יהיו פרסומות?

כשאני אציג, בהמשך, את המקרה של המימון הכולל של הרפורמה, צבענו כנגד הסכום.

מה, לכל הנושא של אתרי האינטרנט?

כן.

כמה? מה הסכום?

מה הסכום?

הוא צריך להגיע ל-10 מיליון שקל בהבשלה מלאה. בהבשלה מלאה – שימו לב, בשביל שמישהו יקנה מהם פרסומות, הם צריכים להקים אתר וצריכים לעשות תכנים. הם צריכים להיות אטרקטיביים, ואז אולי מישהו יסכים - - -

והפרסומות צריכות להיות מופרדות מהתכנים, שזו גם מגבלה.

היה פה דיון על הכבלים - - -

אורי מפורום היוצרים. יש שני דברים שמדאיגים אותנו. אחד, לעניין של ניו-מדיה יש נגיעה מהותית בבג"ץ שלנו. אנחנו לא בכדי ביקשנו לקבל לידנו את התקציב של 2012 של רשות השידור, לראות כמה מושקע בניו-מדיה וכמה מושקע במשהו שאף אחד עוד לא מדבר עליו, זה ערוץ חדשות. ערוץ חדשות 24 שעות, שיש כנראה כסף להקים אותו, אבל אין כסף לשלם ליצירה מקורית.
אלו שני דברים מהותיים שאיפשהו בכל מתווה הרפורמה מוחבאים. ואני מפנה את הוועדה ל-26 בינואר בה דיבר מנכ"ל רשות השידור, יוני בן מנחם, על העובדה שתנאי השכר החריגים של זליג רבינוביץ נועדו לזה שהוא יקים את ערוץ החדשות החדש והניו-מדיה. אנחנו פוחדים שהערוץ הזה, וערוץ החדשות זו דרך לרוקן את ערוץ הטלוויזיה מתוכן. ואנחנו חושבים שלא ייתכן שהערוץ הזה יהיה ללא רגולציה על תוכן, כפי שנאמר פה.

מה זאת אומרת, הוא כפוף לרגולציה של - - -

לא, הם אמרו שלא. שייקראו את הסעיף – אמרו שלא תהיה רגולציה על תוכן.

אני כבר אומר לך, סביר להניח - - -

לא, הוא צודק.

בבקשה.

העניין של חובת - - אתה מתכוון אם אני יכולה - - - לרכש הפקות, אנחנו המעטנו את הסעיף הזה.

זה מה שאמרתי, על זה לא יחול - - -

רבותי, השאלה אם אתם הולכים לעשות מנגנון נפרד לגמרי בעניין של האינטרנט, שזה אומר, נגיד, עורך שהוא עורך נפרד מהחדשות של - - כי זו עוד כניסה עצומה של עובדים, שאחר כך אתם עוד תצטרכו גם לשבור ראש איך אתם - - אם זה, נגיד, כתב הכנסת של רשת ב', או כתב הכנסת של ערוץ-11, הוא יהיה כתב הכנסת של אותו אתר, זה איכשהו - - עכשיו, אם אתם תקימו עוד מנגנון - - -

הם מכניסים פה בדלת האחורית ערוץ בלי רגולציה.

- - של איזה 40-30 עובדים, שאם תהיה איזושהי בעיה, אז אנחנו נצטרך - - כי הרי אתם - - -

חבר הכנסת מילר, בוא, אני אעזור לך. מספר העובדים ברשות השידור אחרי הרפורמה הוא מוגבל – 1,275, כולל כל היחידות מכל סוג שהוא, מכל מין שהוא. כלומר, אין פה מעל מכסה זאת, שהיא נקבעה - - -

אבל אלה יהיו אותם אנשים בעיקרון.

כן.

אז אני לא מבין, אם אתם רוצים - - -

יכול להיות אנשים שהייעוד שלהם יהיה מדיה חדשה, אבל הם יהיו בתוך ה-1275.

אם אתם רוצים שיהיו שם פרסומות, למה כל המגבלות האלה? אתה מחפש איך שלא יהיו פרסומות?

לא, הוא רוצה בדלתא האחורית להפוך את זה לערוץ העיקרי.

רבותי, בואו, תהיו מקצועיים. אם אתם רוצים שיהיו פרסומות, תעשו את זה בצורה כזאת שיהיה אפשר לגייס פרסומות. אם אתם רוצים כבר מההתחלה להכניס מקלות לגלגלים, שלא יהיו פרסומות, אז לא יהיו לכם פרסומות.

האתרים קיימים, חבר הכנסת מילר, זה לא שזה לא קיים.

טוב, אנחנו מפסיקים את הדיון, חוזרים ב-17:30, יש הצבעות במליאה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 16:54 ונתחדשה בשעה 17:45.)>

אנחנו מחדשים את הדיון. מה נשאר לנו?

עכשיו אנחנו בסעיף 44(ו).

באמצע סעיף 44(ו).

אנחנו דוחים בשלב זה עד ש - - -

אנחנו דוחים את הדיון?

בנקודה הזו. משהים את הדיון. איזה עוד סעיפים יש לנו על סדר היום?

יש לנו להצביע על הוראות המעבר.

לא, יש לנו עוד משהו על סדר היום של אקוניס.

לא, של חבר הכנסת אקוניס. הוא איננו.

רגע, יש את הסעיפים של הוראות המעבר.

יש את הסעיפים של המתווה.

בואו נציג את המתווה.

וכמובן המתווה של - - -

המתווה – התחייבתי לדב חנין שזה יהיה בסוף. זו ההתחייבות לדב חנין.

אתם רוצים לדבר על הוראות המעבר?

הוראות המעבר, בבקשה.

מה עם המתווה? אולי נראה את המתווה? זה הכי מעניין.

אורי, מה הם אמרו על 44(ו)?

תציעו להעביר את זה היום. את המתווה נעביר היום? יש משהו שבג"ץ - - -

בכל מקרה, אם לא מגיעים לסוף-סוף-סוף, שום דבר שאנחנו מדברים עליו לא שווה כלום.

יכולים להגיד שזה הוצבע בדיון.

אבל מה שחשוב לנו, שהמתווה – להעביר לבג"ץ שזה כבר עבר את הוועדה.

לא, אבל זה נשמע קצת הזוי. כאשר אנחנו דנים כאן על חקיקה, ועל כל סעיף שלמישהו נראה שהוא סעיף בעייתי מבחינתו – הוא יכול להגיש בג"ץ, ואז להגיד: אל תדונו על הסעיף, יש בג"ץ.

מי אמר שאנחנו לא דנים?

לא, אבל זה לא היה במקרה הזה, אני חייבת לומר. זה לא שהעתירה הוגשה בזמן שאנחנו - - -

טוב, בואו נגמור את הוראות המעבר. נא להקריא את הוראות המעבר.

להקריא עוד פעם? כי הקראנו כבר.

אנחנו הקראנו את זה כבר בדיון לפני חצי שנה. צריך להקריא עוד פעם?

תקראי במהירות ותסבירו.

אנחנו מדברים כרגע על תיקון סעיף 28(א)?

לא.

על מה אנחנו מדברים?

סעיפים 38, 39, 40. זה נקרא הוראות מעבר.

כן, בבקשה.

אני רק אבהיר שההפניות לסעיפים מתייחסות לנוסח הצעת החוק כפי שהעברנו לוועדה, ולא לנוסח החוק כפי שפורסם ברשומות. "תחילה 38. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה), בכפוף להוראות המעבר הקבועות בסעיף 40 להלן".

"מינוי ועדת איתור ראשונה ומועצה ראשונה 39. (א)
חברי ועדת האיתור הראשונה ימונו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 7 לחוק זה, בתוך שנה מיום התחילה.

(ב)
חברי מועצת הרשות הראשונה ימונו לפי סעיף 14 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה או במועד סיום כהונת המליאה שמונתה בהתאם לפרק שני לחוק העיקרי בנוסחו ערב יום התחילה, לפי המוקדם".

רגע, עכשיו אתה קורא תוספת חדשה, נכון?

כן.

אין לנו את זה.

אין לנו את זה, אז אני מציעה שזה יהיה - - תודיע כשזה לא - - -

אז אני רק אגיד שהסיפה שהקראתי, שמתחילה ב"או במועד סיום כהונה" – בעצם אנחנו לא - - -

קודם תקרא את הנוסח ואחר כך תסביר, בסדר? "או במועד סיום כהונה".

"או במועד סיום כהונת המליאה שמונתה בהתאם לפרק שני לחוק העיקרי בנוסחו ערב יום התחילה" - - -

או שאתה נותן לנו את הנוסח, או שאתה מקריא לאט.

אוקיי, אני אקריא יותר לאט.

איזה סעיף אתה מקריא כרגע?

אני מקריא את סעיף 39(ב).

אוקיי, בבקשה.

אולי אני אקריא את כל הסעיף?

כן.

"(ב)
חברי מועצת הרשות הראשונה ימונו לפי סעיף 14 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה או במועד סיום כהונת המליאה שמונתה בהתאם לפרק שני לחוק העיקרי בנוסחו ערב יום התחילה" – עד כאן זה כפי שפורסם.

רגע, כמה נשאר עכשיו לכל אלה שנמצאים?

שנתיים, ממרץ.

הם מונו ב-17 במרץ, למיטב זכרוני, על-ידי הנשיא - - -

זאת אומרת, זה כביכול מאז - - -

משלים את הכהונה.

עכשיו ההמשך – "או במועד סיום כהונת המליאה שמונתה בהתאם לפרק שני לחוק העיקרי בנוסחו ערב יום התחילה, לפי המוקדם". בעצם, אנחנו רוצים למנוע מצב שחברי המליאה יכהנו יותר משלוש שנים. על-פי החוק היום תקופת הכהונה היא שלוש שנים.

הלאה.

"(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על" - - -

רגע, בוא נגמור. מי בעד 38?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 38 אושר.

פה אחד.

על 39 אדוני רוצה גם להצביע?

לא, הוא צריך את (ג).

(ג) זה לבקשת הוועדה.

לבקשת הוועדה הכנסנו - - -

יש פה איזה שהם שינויים?

כן, זה מה שהוא מקריא עכשיו.

(ג), כן.

בינתיים מלבד אותה סיפה שהקראתי אין שינוי. עכשיו אני מקריא תוספת שהיא לבקשת הוועדה, בדיון האחרון שדנו בהוראת המעבר נתבקשנו להוסיף. "(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על יום השלמת מינוי המועצה הראשונה (להלן – יום מינוי המועצה)".

עוד פעם – "(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על יום השלמת מינוי המועצה הראשונה"?

כן. "להלן – יום מינוי המועצה".

אבל אני זוכרת שאנחנו ביקשנו – לא זוכרת, כתוב לי פשוט – הודעה גם על יום מינוי ועדת האיתור.

אין לנו התנגדות. ראינו בפרוטוקול שהיה לגבי המועצה, לגבי הוועדה אני לא בטוחה שהיתה החלטה בסופו של דבר. זה נתון לשיקול דעת של הוועדה. אין לנו מניעה. פה פשוט החשיבות של המועצה היא הרבה יותר גדולה כיוון שיש לנו - - -

אני חושבת שגם על מינוי ועדת האיתור צריך.

גמרנו את 39?

"(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על מינוי ועדת האיתור יום השלמת מינוי המועצה הראשונה".

רק חשוב שהגדרה של "להלן – יום מינוי המועצה" תהיה במקומה.

כן, ברור.

עכשיו כותרת הוראת מעבר.

רגע, 39 – אנחנו מצביעים על (א), (ב) ו-(ג) כפי שהוקראו. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 39 אושר.

אושר.

"הוראת מעבר 40. (א)
מליאת רשות השידור וחברי הועד המנהל שכיהנו ערב יום מינוי המועצה ימשיכו לכהן בתפקידיהם עד ליום מינויה של המועצה הראשונה לפי הוראות סעיף 39 לחוק זה (להלן – תקופת המעבר), ויהיו נתונות להם סמכויותיהם כפי שהיו קבועות לפי החוק העיקרי ערב יום התחילה וכן סמכויות נוספות הקבועות בחוק זה אשר נכנסו לתוקפן ביום התחילה כמפורט בסעיף קטן (ב) להלן; בתקופת המעבר יראו את יושב ראש הרשות כיושב ראש המועצה לעניין סמכויותיו לפי חוק זה, ואת שאר חברי המליאה כחברי המועצה שמונו לפי חוק זה, אלא אם נאמר במפורש אחרת, והכול בשינויים המחויבים".

אני רק אציין שני שינויים שעשינו לעומת הנוסח שפורסם באתר הוועדה – בתחילת הסעיף, במקום "מליאת רשות השידור וחברי הועד המנהל שכיהנו ערב יום התחילה" – זה "ערב מינוי יום מינוי המועצה". ובהמשך, "ויהיו נתונות להם סמכויותיהם כפי שהיו קבועות לפי החוק העיקרי", שזה תיקון נוסח.

"(ב) בתקופת המעבר, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המפורטים להלן:

(1) הפרק השני והפרק השלישי לחוק, כנוסחם ערב יום התחילה, יחולו על המליאה והוועד המנהל שיכהנו בתקופת המעבר, זאת במקביל לפרק השני לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ולהוראות סעיפים 14 ו-15 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, אשר יחולו על הליכי כינון ועדת האיתור הראשונה ופעילותה ועל הליכי כינון המועצה הראשונה, לפי העניין; אין בקיום ההליכים למינוי ועדת האיתור הראשונה או במינויה או בקיום ההליכים למינוי המועצה הראשונה כדי לגרוע מסמכויות מליאת רשות השידור והוועד המנהל או מתוקף פעולותיהם".

"כדי לגרוע" כתוב "בתקופת המעבר".

אז "בתקופת המעבר" אנחנו נמחק.

"(2)
מי שנתמנה ערב כינונה של ועדת האיתור הראשונה למנהל הכללי של רשות השידור, יתמנה לתפקיד ויכהן בו לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב יום התחילה, ויחולו לגביו סעיפים 23-23ג לחוק העיקרי, כנוסחם ערב יום התחילה, כל זאת עד לסוף תקופת המעבר, ואולם לעניין מינוי לתקופות כהונתו יחולו לגביו" – פה יש איזה תיקון נוסח קטן.

"לעניין תקופות"

לא "ואולם", זה "אולם". "לעניין תקופות כהונתו יחולו לגביו הוראות סעיף 23א(א) לחוק העיקרי בנוסחן לפי חוק זה".

"סעיפים 23-23ג לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על מנהל כללי שימונה החל ממועד כינונה של ועדת האיתור הראשונה ואולם עד לסוף תקופת המעבר, בכל מקום במקום "המועצה" יבוא "המליאה", ובכל מקרה סעיף 23ג לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, יוסיף לחול על המנהל הכללי עד לסוף תקופת המעבר".

עכשיו תסביר בבקשה.

אתם לא רוצים שאני אסיים לקרוא הכול?

" (3)
סעיפים 16, 17, 19 – 21ג, 21ה, 21ח, 22, 23ד-23ו, ו-23ז(ה) לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, וכן סעיפים 10, 11(1)-(3), 17, 20, 23, 27-31, 34, 36" - - -

עוד פעם, לא הבנתי. אחרי סעיף 23, מה בא?

31 עד 27.

31 עד 27?

כן. "34, 36 לחוק זה, ייכנסו לתוקף במועד כינון המועצה הראשונה".

"(4)
בתקופת המעבר, במקום סעיף 18 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יבוא:

"יושב ראש הרשות יגיש לשר, אחת לשנה, דוחות כספיים וכן דוח על פעילותה של הרשות; בדוח הפעילות יפורטו, בין השאר, היעדים השנתיים שקבעה הרשות, עמידתה ביעדים האמורים, וכן עמידתה בדרישת ההפקות המקומיות הקנויות לפי סעיף 44ג; הרשות תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים ואת דוח הפעילות באתר האינטרנט של הרשות ובכל דרך אחרת שתמצא לנכון; לעניין זה, "דוחות כספיים" – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים לרבות ביאורים להם"".

"(5)
בתקופת המעבר, בסעיף 21ד לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "המליאה", ובסעיף קטן (ב), לפני המילים "בעל מומחיות" יבוא "במידת האפשר";

(6)
בתקופת המעבר, בסעיפים 21ו, 21ז, 23י לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "המליאה והוועד המנהל";

(7)
בתקופת המעבר, בסעיף 23ח לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "הוועד המנהל", ואולם מי ששימש כרואה חשבון מבקר של הרשות" - - -

רגע, זה תוספת, לא?

לא.

לא.

7.

"ואולם מי ששימש כרואה חשבון מבקר של הרשות ערב יום התחילה יוסיף לשמש בתפקידו לפי תנאי ההסכם שנכרת בין הרשות לבינו ערב יום התחילה ולעניין מינוי לתקופת כהונה נוספת יחולו לגביו הוראות סעיף 23ח(ב) לחוק העיקרי בנוסחן לפי חוק זה".

"(8)
בתקופת המעבר, בסעיפים 14, 15, 18, 24, 35 לחוק זה" - - -

זה ו- או עד?

זה ו-.

זה ו-?

זו ו-. אני אקריא עוד פעם – "בתקופת המעבר, בסעיפים 14, 15, 18, 24, - 35 לחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "הועד המנהל";

(ג)
מי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה כחבר במליאת רשות השידור לא תבוא התקופה בה כיהן בתפקיד זה במניין התקופות לפי סעיף 19 לחוק העיקרי.

(ד)
כל עוד לא נקבע אחרת בכללים לפי סעיף 21ה(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9, יחולו לגבי יושב ראש המועצה תקנות רשות השידור (גמול), תשל"ח-1978‏ , כנוסחן ערב יום התחילה, כפי שחלו לגבי יושב ראש רשות השידור".

עכשיו תסביר.

כן, אני רוצה להוסיף פה - - -

רגע, קצת הסברים ברמה הכללית לפחות.

אני רק אפתח ואגיד – אנחנו ניסינו כמובן כל הסעיפים שאפשר להחיל אותם באופן מיידי כדי שהחוק ייכנס כבר לתוקפו, כי ההנחה היא שהחוק מיטיב עם הציבור ועם המצב, אז החלנו אותם באופן מיידי, מיד עם פרסום החוק. כל סעיף שאי-אפשר להחיל אותו באופן מיידי ויש לחכות למינוי המועצה הראשונה – שזה כמובן תהליך שצפוי לקחת מעט זמן – אז אנחנו דחינו את כניסתו לתוקף.

חוץ מזה יש עוד סעיפים שהם יחולו במיידי, אבל בתקופת המעבר, עד שתכונן המועצה, חילקנו סמכויות בין המליאה לוועד המנהל, ואמרנו שיראו את המליאה כאילו שהיא המועצה או שיראו את הוועד המנהל כאילו שהוא המועצה. ושיש הוראות שחלות על בעלי תפקידים מכהנים עכשיו, כמו המנכ"ל, המליאה והיושב-ראש.

מה לגבי (ג) – "מי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה"? למה זה לא צריך להיחשב לו?

ההנחה היתה שמי שמכהן כעת - - נלך שנייה אחורה. היום, לפי חוק רשות השידור, אפשר להאריך כהונה. לפי ההצעה כמו שהיא עכשיו, יש מגבלה. ולכן הוועדה קבעה שיש הגבלת כהונה. לכן אנחנו אומרים: לגבי אלה שמכהנים עכשיו – הם יוכלו לכהן שוב. זה על אף הוראות החוק.

למה? זה נוגד את ההיגיון שהכנסנו לחוק. מה עשינו?

למה? אם אותו הבן אדם שמכהן עכשיו, למה הוא לא יכול - - -

כי אתה הכנסת בחוק הזה, תיקנת במיוחד שלא יאריכו לבן אדם כהונה.

צריך לקחת בחשבון שהמועצה הראשונה, בכל זאת, אתה לא רוצה למנוע שיהיו אנשים גם - - הנה אני - -

לא, זה לא טוב.

- - מאחר ומדובר במועצה ראשונה - - -

- - - אנשים חיוניים מאוד.

מעבר לכך, אני רוצה להגיד שמאחר ומדובר במועצה ראשונה, יכול להיות מאוד שיירצו לקחת לפחות חלק – למנות חלק מהאנשים שכבר יש להם ניסיון בניהול הרשות – ולהשים אותם במועצה הראשונה. אחרת יהיה מצב שבעצם אנשים שבכלל לא מכירים את המערכת ייכנסו למועצה הראשונה וזה יכול להיות מצב בעייתי ביחס למועצה הראשונה.

אז תגביל את זה לארבעה אנשים במועצה החדשה. תגביל את זה לארבעה.

ממילא זה שליש. הוא מבקש שליש.

בסדר.

שלא יעלה על ארבעה חברים?

אז לגבי סעיף קטן - - -

הסעיף הזה מוגבל עד ארבעה חברים.

בלבד שהוראה לא תחול אלא לגבי ארבעה חברי מליאה. "בלבד שהוראה זו תחול על לא יותר מארבעה חברי מליאה"?

כן.

בינתיים זה ארבעה.

יש לכם שם כאלה כוכבים, שחייבים להמשיך?

השאלה הזאת לא יכולה להיות מופנית כל כך ליו"ר כמו ל - - -

אני אומר, אני מרגיש לא נוח להתייחס.

הוא מרגיש כוכב, לא נעים לו.

אה, אתה אחד מהם.

אני לא רוצה - - -

היו"ר יש לו – בחוק חייבים להמשיך אותו.

אני רוצה לשאול לגבי סעיף קטן (ב)(4) לגבי הגשת הדוחות הכספיים בתקופת המעבר. תקופת המעבר היא בסך הכול שנתיים, נכון דנה?

כן.

עידו? אז אתם אומרים שהוא יגיש אחת לשנה. מתי הוא יגיש את הדוח על השנה השנייה? הרי יש כאן בסך הכול שנתיים.

לא הבנתי מה השאלה.

אתם אומרים אחת לשנה. בתקופת המעבר אחת לשנה. אז הוא יגיש בתום השנה הראשונה דוח כספי על השנה הראשונה שבתקופת המעבר. על השנייה שבתקופת המעבר הוא לא יכול להגיש בתקופת המעבר.

זה תלוי אם הוא ישלים שנתיים או לא. אם הוא משלים שנתיים - - -

זה לא משנה, אבל בכל מקרה את הדוחות אפשר להגיש רק בשנה השלישית לגבי השנה השנייה, וזה כבר לא בתקופת המעבר.

לאחר תקופת המעבר - - -

העניין הוא כזה, הסעיף הזה ממשיך לחול. לפי החוק ההוראה הזאת היא הוראת קבע. היא מועתקת – פשוט שינינו את - - -

היא מותאמת, זה יחול גם לאחר תקופת המעבר.

היא מותאמת - - בדיוק. היא נמצאת בסעיף - - -

אפשר להסתכל, הסעיף הזה כבר הוצבע בוועדה.

תמצא בסעיף 18 כבר היום.

למה זה פעם בשנה ולא פעם בשלושה חודשים?

כי זה מכסות שנתיות. זה חובות שנתיות. הסעיף חל גם כהוראת קבע. מה שעשינו, בסעיף 18 הקבוע כתוב: "המועצה תגיש לשר".

אני יודעת.

אז לא הבנתי מה השאלה. אז החוקה תעבור למועצה.

בכל מקרה בכל שנה יוגש. כך או כך כל שנה תוגש הצעה.

אני לא מדברת על הדוחות הכספיים באופן כללי, אלא על העמידה בדרישות ההפקה המקומיות - - - לפי סעיף 44(ג). האם הכתובת היחידה למתן דוח בעניין הזה הוא רק לשר?

כתוב גם שזה יתפרסם באינטרנט.

אנחנו מבקשים שזה יהיה לוועדה.

החובה היא גם באינטרנט, גם לשר וגם בכל דרך אחרת.

אבל כתוב "תמצית הדוחות הכספיים", לא כתוב את כל - - -

הדוחות הכספיים פחות מעניינים אותי. יותר מעניינים אותי העמידה בדרישות ההפקות המקומיות. חברי הכנסת, אני מפנה את השאלה הזאת - - -

רגע, לא, שנייה - -

אבל למה זה פעם בשנה?

- - אתי, יש שני דוחות שמפורסמים שניהם באתר האינטרנט. שני דוחות. אחד הוא תמצית דוחות ושתיים, בגלל שזה באינטרנט זה תמצית הדוחות הכספיים, וחוץ מזה זה דוח הפעילות. מה זה דוח הפעילות? דוח הפעילות זה הדוח שמפורטים היעדים השנתיים של הרשות של הרשות, עמידתה ביעדים, ועמידתה בדרישת ההפקות לפי סעיף 44(ג). וזה מפורסם כולו - -

אבל למה אי-אפשר שדוח פעילות יהיה פעם ברבעון?

- - באתר האינטרנט של הרשות - - כי המכסות הן שנתיות.

לא, זו מכסה שנתית. השאלה היא אם חברי הכנסת מסתפקים בפרסום הדוח הזה באינטרנט או שרוצים לקבל את - - -

אנחנו מבקשים שוועדת הכלכלה תקבל את זה.

רוצים את זה פה. אנחנו רוצים בוועדת כלכלה.

רק את דוח הפעילות. יחליטו חברי הכנסת – ירצו - - -

נעשה דיון על זה, לא סתם.

זה יועמד לרשותכם ואז תוכלו - - -

אפשר לשלוח לוועדה לינק?

לא, סליחה - - -

זה מפורסם באינטרנט.

אפשר לבקש שהדוח הזה יוגש לוועדת הכלכלה?

אני חוזרת שוב ומזכירה שמה שמפורסם באינטרנט - - -

- - - אתה לא רואה או שאתה לא שומע?

לא, לא - - -

לגבי הדוחות הכספיים. דוח הפעילות הוא מלא. הדוחות הכספיים זה תמצית.

נכון, כי יש פה מידע שגם יכול להיות מידע של - - -

למה זה צריך להיות מוגש לוועדה אם זה מפורסם באינטרנט? זה פורסם באינטרנט, כל הציבור רואה.

לא, ממש לא, רק דוח - - -

יכול להיות שיש עניין של סודות וקניות.

שיביאו את זה לפה, סליחה, לאה.

- - -

כשתקבל את הדוחות, הוא יוציא אתכם לדרך - - -

הכול יכול להיות, בטח.

אנחנו מבקשים שזה יוגש לוועדת הכלכלה.

דוח לכלכלה. ואנחנו ניתן לך אחרי זה לראות את זה באינטרנט.

אנחנו מציעים תיקון - - -

לא, גם אלכס. משותפת – כלכלה-חינוך.

הוועדה המשותפת הוקמה רק לצורך החוק הזה.

זה בא לוועדת כלכלה, בחוק.

אנחנו גם מבקשים - - -

מה לבקש? זה נכנס לוועדת הכלכלה.

לא, אבל ברבעון.

אנחנו מבקשים - - -

תגידו, אני רוצה להבין - - דנה - - -

- - -

חכה, יש לי עוד משהו. יצאת זול.

אבל יש פה גם את הדוחות הכספיים - -

שנייה, יש פה תיקון שאני מבקשת, אני רוצה - - -

אני לא - - - את דוח הפעילות לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך והתרבות. תרצו לקיים ועדה משותפת.

לא, אנחנו יכולים ועדת משותפת, מה הבעיה?

נכון, היא צודקת. כי צריך להקים אותה - - -

אבל לא מפרקים אותה, צריך לסגור אותה?

לא חשוב, בכנסת הבאה.

היא הוקמה לצורך דיון בחוק.

ומעקב אחרי החוק. כמו בוד"לים – קבענו - - -

אני לא יודעת.

אפשר לבקש תיקון?

ברגע שאת קובעת שהם חייבים להגיש את זה לוועדה המשותפת, אז יש צורך להחזרת הוועדה.

נכון, ועדת הכנסת תרכיב כל - - -

אי-אפשר פשוט ועדת - - -

לא, זה עדיף ככה, ועדה משותפת.

למה אתה צריך, ואם מחר לא יהיה?

אני חושבת שההצעה של אתי היא הצעה יותר טובה, שהיא תעבור גם לוועדת הכלכלה וגם לוועדת החינוך, וככל שיהיה, היא תהיה - - -

אני מדבר שתהיה ועדה משותפת.

אז מישהו אחר - - -

אתה לא מקים את זה - - -

- - -

זה דבר אחר, זה לא באמצעות הדוחות.

לא, ברגע שאני אומר שהדוחות יוגשו לוועדה המשותפת, לא נסגרת הוועדה.

זה לא - - -

לא מקים.

אין ועדה - - -

איך הוועדה המשותפת לעניין הוד"לים מתכנסת ומקיימת דיונים, והחוק כבר נגמר?

אני לא יודעת מה כתבו בחוק.

כתבו בחוק שהשר הממונה ידווח לוועדה המשותפת.

זה כל מה שכתבו, אדוני?

כן, מאה אחוז.

אדוני, בוודאות שלא - - -

לא הקימו שום ועדה ושום כלום. נטו זה.

אולי יש הגדרה של הוועדה בחוק, והוא אומר" והוועדה ועדה משותפת לכך וכך כמו שהיה פעם לעניין חוק הרשות השנייה?

בסדר, אפשר לבדוק את זה בנוסח.

אולי כדאי לנו לבדוק את זה - - -

אבל אפשר לבדוק את זה. זה סך הכול עניין של ניסוח - - -

- - - תבדקי את זה אחר כך. אבל הוועדה המשותפת.

אני יכולה לשאול למה זה לא רבעוני? מבחינת ההשקעה במקור, אפשר רבעוני? למה זה צריך להיות - - עופר, אני מדברת אליך, אני לא - - -

בעקבות הערתך והערתך, אנחנו מוותרים על התמצית, ושזה יהיה הדוחות הכספיים. השאלה היא איך אני מכניסה את זה גם להוראת קבע.

את מה?

לוותר על המילה "תמצית".

היושב-ראש לא מעוניין שתוותרו על המילה "תמצית".

לא מעוניין? זה יותר שקיפות.

לא, הם רוצים עוד דבר, בלי שום קשר.

לא, אז סליחה, חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ שאלה אם אפשר לפרסם את הדוחות המלאים, נכון?

אני רוצה מלאים, אבל פעם ברבעון, למה פעם בשנה?

אז רגע, חכי, קודם תקבלי את כל הדוחות. אין דוחות רבעוניים.

אנחנו נוציא את רשות השידור לבורסה, זו הדרך היחידה.

בסדר, זה לא תלוי - - -

- - -

לא קשור אחד לשני. קודם כל הם אומרים: אנחנו נפרסם לא רק את תמצית הדוחות, אלא את הדוחות. דבר שני, יש את העניין למי עוד יועברו הדוחות.

נכון.

אלו שני דברים.

אנחנו מציעים מסגרת של ועדה משותפת של רשות השידור, היוצרים, האוצר, בפיקוח מבקר המדינה און ליין, שתהיה שקיפות, כמו שהרשות השנייה עובדת במכרזים שלה, שהיא מוציאה הפקות מקור קנויות. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, אפשר להעתיק את המודל של הרשות השנייה. יש פה פיקוח ושקיפות וביזור של ההפקות און ליין. לא שנדע בדיעבד אחרי שנה מה היה או לא היה.

אפשר להגיד משהו?

כן.

תודה. לעניין סעיף 44(ג), שזה ההפקות המקוריות הקנויות, אנחנו מבקשים שיגיש היו"ר לוועדת הכלכלה דוח פעילות אחת לשלושה חודשים ולא דוח מפורט בעניין הזה. זה להגיד האם הוא עמד בשלושה חודשים, האם משהו נעשה בכלל. כי אנחנו יודעים שכל שנה בסוף השנה הגיעו לוועדת הכלכלה וביקשו למחול להם, והשר חתם. אנחנו מבקשים - -

הוא צודק מאוד.

- - אחת לשלושה - - דרך אגב, זה מתיישב - - -

המחויבות היא שנתית.

- - כבוד שופט העליון, רובינשטיין, שפחות או יותר אמר בעתירה שעשינו. כל שלושה חודשים רק לדווח מה יצא לדרך, מה נעשה, מה הושלם. משהו שייתן לכם יד על הדופק, שלא - - -

מה עמדת המדינה לגבי זה?

- - לא בדצמבר יסתבר עוד פעם שצריך - - -

המדינה לא מתנגדת.

המדינה לא מתנגדת לדוחות רבעוניים?

לא, רגע, הוא דיבר על משהו אחר. זה לא דוח רבעוני, זה דוח פעילות. דוח - - - כספיים. דוח פעילות רבעוני.

דוח פעילות – מה הבעיה לפרסם את זה?

זה לא בעיה, מפרסמים את זה בכל מקום. בגלל שהסכומים הם לא כל כך גבוהים אז גם אין בעיה לפרסם את זה. זה ארבע וחצי תכניות.

המחויבות היא שנתית לפי החוק.

מי שרוצה לעמוד בכללים לחוק לא יכול להתנגד לדבר הזה. הוצאנו סדרה וחצי - - -

האם כוונתך שנצטרך לדווח על משאים ומתנים?

רגע, לכם יש דיווח רבעוני?

על מה אנחנו צריכים לדווח בדוחות האלה?

זה דוח פעילות, זה לא דוח - - -

מה זה דוח פעילות?

תראה, המצב בפועל, שאתם לא עושים ועדות התקשרויות ולא עושים משאים ומתנים. אתם לא עושים את הדברים האלה.

ואז מגיע אלקין בסוף השנה ומצביעים.

אנחנו אומרים על מצב שאנחנו נעשה, אז מה אתם רוצים שיהיה בדוח כזה?

מה מפריע לך לעבוד בשקיפות?

אתם מבלבלים אותנו כשאתם צועקים כולם ביחד.

למי יגישו דוח פעילות רבעוני?

מבחינתי, אפשר - - -

לוועדת הכלכלה כמובן.

מה הבעיה עם הדיווח הרבעוני?

מה הבעיה? חצי עמוד.

המחויבות על-פי החוק היא - - -

די.

אני רוצה להציע - - -

תתחשבו בנו, אנחנו אחרי כל היום.

אנחנו לא ממש מבינים מה זה ייתן משום שהמחויבויות על-פי החוק - - -

מה זה מפריע לך? מה זה ייתן אני מבין. מה זה עולה לך? תגיד לי מה - - -

לא עולה לי כלום, אני לא מבין מה זה מוסיף.

עלות וסיכון. מה זה נותן – אני אומר לך שזה נותן. תגיד לי מה העלות והסיכון, זה מה שאני רוצה לשקול. מה העלות והסיכון.

אני מנסה להבין מה יהיה בדוח הזה.

אנחנו גם לא מבינים מה הם רוצים שייכנס - - -

אם ההתחייבויות הן שנתיות, תעשה אותן בתחילת השנה ודווח עליהן, מה הבעיה?

- - - הסכמים חתמנו? אי-אפשר להגיד על איזה הסכמים חתמנו.

מה שאתה יכול לדווח, מה שאתה לא יכול לדווח – אין לך מה לדווח.

לא איזה הסכמים חתמתם. אתה יכול למשל לבוא ולהגיד - - -

אתה לא מציג דיווח לדירקטוריון כל רבעון?

נניח שאתה הולך לעשות סדרה כזאת וכזאת, כך וכך.

כסף שהוצא, זה - - - אבל על משא ומתן אני לא יכול לדווח.

לא צריך, כסף שהוצא.

אני אגיד לכם איך זה קורה ברשויות אחרות - - -

אתה רשות ציבורית, למה אתה לא תדווח לנו? לא הבנתי. אתה רשות ציבורית.

זה גוף שעד היום לא עמד בשום דבר.

כי דיווח על משאים ומתנים יכול לחבל במשא ומתן ולהכשיל את העסקה.

העניין הוא כזה, בחצי עמוד הוא יכול להגיד אישרתי להוציא אחת, שתיים, שלוש. בסוף השנה מחברים את הרבעונים, רואים שהם עמדו בחוק. במקום להגיע לדצמבר ולראות שלא קרה שום דבר.

אז בואו נעשה חצי שנתי וזהו.

למה חצי שנתי?

חצי שנתי.

חצי עמוד.

חצי שנתי. זה מספיק לך כדי לבחון אותם. אל תבחן אותם אחרי רבעון, אחרי רבעון זה מוקדם מידי.

גם בארבעה חודשים - - -

תגידי לי – אני יכולה לשאול, גברתי היועצת המשפטית – את אמרת שאם את כותבת ועדה משותפת – כלכלה וחינוך, אז אמר היושב-ראש שגם אם הוועדה לא קיימת היא בעצם תצטרך להתקיים.

לא, אז יקימו ועדה - - -

אפשר לכתוב – ויועבר לחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, אם אני לא אהיה חברת כנסת, אני בעצם אהיה - - -

הביתה. לכתובתה ב-.

זה על אותו עיקרון – אין ועדה אבל היא קיימת.

אם חברת הכנסת ברקוביץ לא תהיה חברת כנסת, נא להכניס אותה לכנסת.

אני רוצה לקרוא את השינויים שדובר עליהם - -

רבותי, אם אפשר, תקשיבו.

- - כדי שהוועדה תנחה אותי אם אכן אלה השינויים שמוצעים בסעיף הזה לעומת המוצע. 1. לגבי הדוחות הכספיים, הפרסום יהיה של מלוא הדוחות. זאת אומרת המילה "תמצית" תימחק. 2. דוח פעילות יוגש גם לוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך, התרבות והספורט. 3. בנוסף, יוגש לוועדת המשותפת עד ה-30 ביוני, ובתום כל שנה, דוח פעילות לגבי ההפקות המקומיות הפנויות לפי סעיף 44(ג). שוב, יוגש לוועדה המשותפת, אני לא זוכרת אם אמרתי. האם אלה השינויים עליהם דובר?

לא.

לא, אז תעדכני אותי.

כי כבר היום כתוב בתוך הנוסח שיש דוח שנתי. בפסקה השלישית שהוספת, לא הבנתי מה הוספת.

הם רוצים דוחות חצי שנתיים.

חצי שנתי?

חצי שנתי.

אז כל חצי שנה יוגש דוח, ב-30.6.

כן. לכן אמרתי, ב-30.6. גם כאן, כשמדובר על אחת לשנה - - -

אז אולי לא עד בדיוק ה-30.6 כי צריך להשלים את - - -

אז עד מתי יוגש הדוח לגבי המחצית הראשונה?

עד ה-30.7.

סוף חודש יולי?

31 ביולי.

עד ה-31 ביולי?

31 ביולי, בסדר?

והדוח השנתי - - -

- - -

אז עד שנתארגן כבר אנחנו בדצמבר.

15.7.

אז לכן לא רבעון, כל שליש. ניתן להם חודש וחצי לתת לך את הדוח. חודש וחצי לכתוב שני עמודים?

הם לא עושים כלום, כמה זמן לוקח לכתוב?

איזה דוח? מה זה הדוח הזה?

15.7.

כמה התקשרתם? זה מעט כסף.

יענקל'ה ויענקל'ה לאן? ויענקל'ה, יענקל'ה לאן?

- - -

גם ככה אין לכם תכניות מקור, מה אתם זועקים? זה שורה אחת.

אתי, צריך להבהיר אם זה רק בתקופת המעבר. הטיעון הזה הוא רק במעבר.

תיכף אנחנו נדבר אם ההוראה הזאת תחול גם כהוראת - - -

את יכולה להקריא את הכול מהתחלה?

בואו נגמור, ברשותכם, את הסעיף הזה.

רגע, אם הגענו לחצי שנתי והדיווח רק מגיע לקראת אוגוסט, אז מה עשינו בזה?

אז בגלל זה הם אומרים שליש-שליש-שליש.

זה אומר שבדצמבר אנחנו נפגשים, כי נשלח להם - - -

אנחנו נעשה את זה פעם בחמישה חודשים, ותוך חצי שנה אתם תעבירו את הדוח.

פעם בחמישה חודשים זה לא נותן שום דבר. יש לך בשנה או שלושה חודשים או ארבעה חודשים או חצי שנה.

ארבעה חודשים.

אז ארבעה חודשים, שלוש פעמים בשנה.

ארבעה חודשים ותביאו לנו תוך חצי שנה.

אמרנו 15 לחודש.

רגע, לא אמרנו. לא, הם לא מוכנים.

אז מתי?

מה יש להסתיר פה? הם צריכים להיות גאים.

לא להסתיר, אבל החודש האחרון של חצי שנה עוד לא נמצא בתוך הדוח אז הם רוצים שבוע בשביל לכתוב את זה. מה לא ברור?

לכן אמרנו, ארבעה חודשים, תנו להם 45 יום - - -

יהיה דיווח ביניים אחד בתקופה של עד ה-1 ביוני.

ומה נעשה עד אז?

שנייה. והוא יינתן עד 15 ביוני. בסדר?

ה-15 ביוני. עכשיו , אדוני היושב-ראש - - -

ביוני או ביולי?

יוני. הקדמנו את הכול בחודש.

הדוח במאי מתייחס בסך הכול - -

ממנו יוכלו ללמוד ולטעון.

- - לחמישה חודשים.

לחמישה חודשים, אז ה-1 - - -

יוני.

כפי שחברת הכנסת שמאוב-ברקוביץ.

תודה רבה. אני מודה לך שקיבלת את ההצעה שלי.

היושב-ראש קיבל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

ואני ניסחתי.

ותוסיף אבל להעביר דוחות לחברת הכנסת - - -

אפשר לסיים את זה?

לא. אם הוועדה מצביעה על כך, ייווצר חוסר תאום בין ההוראה שמתייחסת לתקופת המעבר לבין ההוראה הקבועה בחוק, בסעיף 18 לחוק. השאלה היא האם הוועדה מבקשת שהשינויים שאושרו עכשיו בוועדה הזאת, אני אחיל אותם גם על סעיף 18 לחוק העיקרי.

כן.

כן.

מה שטוב למעבר.

אלכס, להחיל?

בסדר.

מצביעים על כל הוראות המעבר, למעט אלה שכבר הצבענו, ועל תיקון סעיף 18. הגדרתי נכון את ההצבעה? עם התיקונים ועם התאמות הניסוח.

כן.

מעולה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הוראות המעבר אושרו.

פה אחד. מה עוד נשאר לנו?

זהו.

לא, רגע. עוד מאמץ קטן. לא מפסיקים בעליה.

עכשיו יש את הנושא של ההפקות הקנויות, השאלה אם אתה רוצה - - -

שניה, יש את הרוויזיה של אקוניס.

אי-אפשר היום.

חברי הכנסת, אתם רוצים להמשיך בדיון או לא?

לא, תודה. אני רק מבקש - - -

אולי רק את הסעיף של האגרה?

בואו נסיים, אדוני.

לא, גברתי. את צעירה, את לא כמונו. המרץ שלך הוא רב.

אחרי גיל 50 בשעה הזאת לא מתפקדים.

אתם בטוחים?

אני מוכן להצביע על הרוויזיה של חבר הכנסת אקוניס. יותר מזה, אני חושב שמיצינו.

במיוחד שחבר הכנסת אקוניס לא נמצא.

יוליה, את לא רוצה להמשיך, נסיים את זה היום?

אי-אפשר כי, באמת, אנחנו כבר לא מרוכזים. אנחנו נקבל החלטות מוטעות.

מה פתאום?

החלטות שיפגעו ברשות השידור. בעתידה.

יש כאלה שכשהם לא מרוכזים יש יותר סיכוי שהם יקבלו החלטות מדויקות.

זה לא לגבי.

לא, לא אמרתי לגביך.

אז זה יתעכב עכשיו בגלל אקוניס.

זה באמת ייתן למפיקים את הזמן - - -

יפה מאוד. וזה לא יהיה מחטף בג"ץ.

טוב חברים, לאור מחאת חברי הכנסת, מבלי שהם הקימו ועד, אנחנו נאלץ לסיים את הדיון, למרות שקיווינו לסיים את זה היום.

אני אפילו רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שהיה לך רצון רב לסיים את זה היום.

כן. עכשיו אני מניח שיהיו לכם עוד כמה ימים למנוע שיחטפו לכם משהו.

לכם זה לארגוני היוצרים כמובן.

תגיד לנו רק איפה להפגין.

להפגין? אצל המנכ"ל.

אנחנו ערים ב-06:00 בבוקר.

אותי לא תצליחו להעיר ב-06:00 בבוקר. צריך לבוא יותר מוקדם.

תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 18:30.>