ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/03/2012

תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' ), התשע"ב-2011 (הארכת הוראת השעה לעניין תקופת הדו"ח של עוסק אשר מחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 1,500,000 ₪), תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2011 (החלת מועד חיוב עם קבלת תמורה), חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ב-2012

פרוטוקול

 
PAGE
35
ועדת הכספים
06/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1035>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב באדר התשע"ב (06 במרץ 2012), שעה 10:15
סדר היום
<1. תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2011 (החלת מועד חיוב עם קבלת תמורה)>
<2. תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' ), התשע"ב-2011 (הארכת הוראת השעה לעניין תקופת הדו"ח של עוסק אשר מחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 1,500,000 ₪)>
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6)>
נכחו
חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום
מוזמנים
>
עופר שרון - מנהל מחלקה בכיר מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן - כלכלן, מחלקה כלכלית, רשות המסים, משרד האוצר

ניר בן אהרן - מנהל תחום מדיניות וחקיקה, הסוכנות לעסקים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד יעל מליק - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עופר מנירב - יושב ראש ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד אבי פרידמן - לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד איתן צחור - לשכת עורכי הדין

עו"ד זיו שרון - לשכת עורכי הדין

עו"ד יהודה טלמון - נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

שמואל חרסט - יועץ מס, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

רון כהן - רואה חשבון, איגוד הבנקים בישראל

יובל כהן - רואה חשבון, איגוד הבנקים בישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

יגאל שחם - מנהל פיננסים, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

יוסף שנל - בנק לאומי לישראל, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד לבנת קופרשטיין דאש - איגוד הבנקים בישראל

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

הילה פילו - בעלת עסק יצרני קטן
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
מנהל הוועדה
טמיר כהן
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2011 (החלת מועד חיוב עם קבלת תמורה)>
<תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' ), התשע"ב-2011 (הארכת הוראת השעה לעניין תקופת הדו"ח של עוסק אשר מחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 1,500,000 ₪)>
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6)>
היו"ר משה גפני
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את הדיון בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6).

לפני שאנחנו ממשיכים בדיון בנושא הזה, חברת הכנסת רוחמה אברהם, יש לך הצעה לסדר.
רוחמה אברהם-בלילא
כן, אני מבקשת הצעה לסדר. אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכל הנוכחים. הבוקר אזרחי ישראל הוכו בתדהמה לאור העובדה - לדעתי זאת עוד איזושהי הפתעה חדשה לקראת חג הפורים – שהם קיבלו מעות פורים בדמות חשבונות חשמל מנופחים. חשבונות החשמל המנופחים האלה נובעים כתוצאה מעלייה מטורפת של 15 אחוזים בחודשים האחרונים במחירי החשמל.
אני חושבת שלא יכול להיות מצב שבו זוג עם שני ילדים מקבל חשבון חשמל מנופח של למעלה מאלפיים שקלים. יש כאן מצב שמשפחות רבות הולכות להיקלע למצוקה כלכלית גם לאור העובדה שמחירי החשמל עלו וגם לאור העובדה שאנחנו נכנסים לחג הפסח.

אני מבקשת ממך אדוני היושב ראש לקיים מחר דיון דחוף בוועדה וזאת לאור העובדה שהייתה עלייה דרמטית במחירי החשמל. אני מבקשת להעלות על סדר יומה של הוועדה ולשקול או להציע לאוצר לבטל את 15 האחוזים מע"מ שאזרחי מדינת ישראל משלמים. יותר מזה. אחת הבעיות היא שאותם סופרי מונים מגישים את חשבונות החשמל על פי הערכות ולא על פי מה שאמורים לשלם באמת. לכן אני חושבת שמן הראוי שמחר על הבוקר – אמנם תענית אסתר ואני לא יודעת אם כבודו יגיע למשכן – לקיים דיון דחוף בסוגיה הזאת אליו לזמן את רשות החשמל, משרד התשתיות וכל הגורמים הנוגעים בדבר כי אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. קודם כל, השתדלתי שלא לקיים ישיבה בתענית אסתר אבל אם יש צורך, אני אעשה. במקרה הזה אני לא מתכוון לקיים ישיבה משום שנושא מחירי החשמל שייך לוועדת הכלכלה.
רוחמה אברהם-בלילא
גם זה שייך לוועדת הכלכלה?
היו"ר משה גפני
לא גם אלא זה. הדברים האחרים לא שייכים לוועדת הכלכלה.
ציון פיניאן
זה על פי התקנון.
היו"ר משה גפני
זה על פי התקנון.
רוחמה אברהם-בלילא
כאשר ועדת הכספים עסקה לא אחת בכל מה שקשור לפרי הגליל, זה בסדר.
היו"ר משה גפני
זה בסמכות הוועדה.
שגית אפיק
זה בסמכות הוועדה.
רוחמה אברהם-בלילא
כאשר ועדת הכספים התכנסה לדון בסוגיית ועדת טרכטנברג ודנה במסקנות.
היו"ר משה גפני
לא, בטרכטנברג היא לא דנה. אף פעם היא לא התכנסה בנושא.
רוחמה אברהם-בלילא
הוועדה הזאת התכנסה בנושא טרכטנברג שלושה שבועות אחרי כן.
היו"ר משה גפני
את מדברת על הרפורמה במיסוי.
שגית אפיק
חוק לשינוי נטל המס.
היו"ר משה גפני
שינוי נטל המס היה בסמכות הוועדה. הנושא הזה של פרי גליל וכל המקומות הללו, הם בסמכות הוועדה. הנושא של חינוך חינם, העברת הכסף, זה בוועדה. מחירי החשמל זה בוועדת הכלכלה.
רוחמה אברהם-בלילא
גברתי היועצת המשפטית, נמצא את הדרך הנכונה לקיים את הדיון הזה מחר.
היו"ר משה גפני
אני חושב שאת צודקת. העלאת מחירי החשמל זה דבר חמור וגם אני ער לכך.
ציון פיניאן
יש בעיות עם הוט. בגלל שזה לא בוועדה הזאת, אני אפילו לא פונה בנושא.
רוחמה אברהם-בלילא
אבל אני כן פונה. זאת השלכה רוחבית.
שגית אפיק
זה במובהק לפי התקנון שייך לוועדת הכלכלה. זה נכון שפרי גליל הוא בסמכות הוועדה, נכון שגם הבלו על הדלק בסמכות הוועדה ולא היה ראוי שוועדת הכלכלה תקיים בזה דיונים אבל השאלה אם רוצים לעשות מלחמה של דווקא או להתנהל לפי התקנון.
רוחמה אברהם-בלילא
אנחנו לא רוצים לעשות מלחמה של דווקא.
היו"ר משה גפני
אומרים לי שיש הצעות לסדר על גל ההתייקרויות במשק. נראה מה נעשה.
רוחמה אברהם-בלילא
למנהל הוועדה יש ניסיון רב בוועדה.
היו"ר משה גפני
אבל אני לא יכול לדון ספציפית על החשמל אלא על גל ההתייקרויות. בסדר. ההערה היא נכונה והיא במקומה. אני אשתדל.
רוחמה אברהם-בלילא
הגשנו מכתב לאדוני כדי לקיים במהלך שבוע הבא או במהלך השבועיים הקרובים, ואתה תמצא לנכון את הזמן אבל לפני חג הפסח, דיון בכל מה שקשור לכספים של העמותות.
היו"ר משה גפני
ודאי. בסדר. אני אעשה את זה.
רוחמה אברהם-בלילא
תודה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6). מי מציג את הנושא?
איריס וינברגר
איריס ויברגר. בוקר טוב.
שגית אפיק
למעשה מדובר בסעיפים שנשארו אחרי שהקראנו והסברנו אותם בישיבה הקודמת אלא שנשארו בהם בעיות שונות שהוועדה לא הכריעה בהן.
איריס וינברגר
בנוסף לכך הוועדה הייתה מעוניינת בסעיפים כדי ליצור השלמה לתיקון שנעשה בנושא של קביעת מועד חיוב על בסיס מזומן לנותני שירותים.
היו"ר משה גפני
אנחנו פיצלנו את החוק. הגענו להסכמה אתכם שיהיה מע"מ מקוון על סכום של 2.5 מיליון שקלים ובעמותות על 20 מיליון שקלים. אני שומע טענות לכאן ולכאן על הצעת הפשרה הזאת אבל אני עומד מאחוריה והיא אושרה במליאת הכנסת. נותרו הסעיפים האחרים ואני מקווה שגם בהם נגיע להסכמה. אם לא נגיע להסכמה, נצטרך להכריע.
איריס וינברגר
אני אתחיל לפי הסדר מבחינת הסעיפים. קודם כל, נושא מועד החיוב על בסיס מזומן. אנחנו מבקשים היום מהוועדה לאשר שלושה תיקונים. התיקון הראשון הוא התיקון שהיה כבר מונח בפני הוועדה והוא שבסיטואציה שיש יחסים מיוחדים בין צדדים או עסקה שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה, כולה או חלקה הינה בכסף, מועד החיוב לא יהיה על בסיס מזומן אלא על בסיס מצטבר כדי שניתן יהיה לפקח בסיטואציה כזאת.

הסעיף הנוסף הוא לתקן את סעיף 46(א). כשתיקנו את מועד החיוב, לא עשינו תיקון משלים בסעיף 46 וכך נוצר מצב שהמועד להוצאת חשבונית מס לגבי עסקאות על בסיס מזומן הוא תוך 14 ימים והמועד להוצאת חשבונית מס לעסקאות על בסיס מצטבר הוא דווקא תוך שבעה ימים. זה המצב שנוצר בעקבות התיקון ביוני לגבי נותני שירותים.
היו"ר משה גפני
קודם תסבירי.
איריס וינברגר
פנינו כבר לפני כמה חודשים ללשכות וביקשנו התייחסות אבל לא קיבלנו לעניין הזה. אנחנו מניחים שאין התנגדות. אנחנו רוצים כאן לקבוע מועד אחד, לא להפריד שבעה ימים ו-14 למועד הוצאת חשבונית. אנחנו הולכים כאן על המועד המאוחר יותר, על 14 יום וזה יהיה אחיד לכולם, בין אם זה מועד על בסיס מזומן או מצטבר. המשמעות של זה היא שאם אדם נותן שירות קיבל תמורה ב-3 בחודש, מועד הוצאת החשבונית הוא 14 ימים אחרי ה-3 בחודש ובהתאם לכך מועד הדיווח למע"מ ומועד התשלום. אם זה בין ה-15 ל-30 לחודש, בעצם הוא אפילו דוחה בחודש נוסף את הדיווח. לכן מבחינתנו זה מקל, זה מאחד וזה מפשט. לצורך כך אנחנו נמחק את הסיפא בסעיף 46(א).

התיקון הנוסף הוא תיקון בסעיף 47(א). לבקשת כל הגורמים ובמיוחד חברי ועדת הכספים, אחרי ששקלנו. עלתה בעיה שכאשר מועד החיוב הוא על בסיס מזומן, העוסק שהוא על בסיס מזומן לא נהנה כי הלקוח שלו דורש ממנו את הוצאת חשבונית המס במועד מתן השירות ולא במועד תשלום התמורה. כך יוצא שבעצם התיקון על בסיס מזומן לכאורה, בחלקו לפחות, התרוקן מתוכנו. לכן אנחנו כרשות המסים מלכתחילה לא רצינו להתערב. ראינו בזה מערכת יחסים בין העסקים לבין העוסקים וכי לא נכון שהרשות תתערב. לאור הבקשה חשבנו שנכון באמת לקבוע נורמה כלפי הקונה, כלפי הלקוח, כדי שלא תהיה כאן עבירה שעובר אותו עוסק על בסיס מזומן שהוא הצד החלש בעסקאות האלה ולקבוע שהקונה לא ידרוש חשבונית מס כאמור קודם לתשלום התמורה או חלקה לפי העניין אם המועד לחיוב במס בשל העסקה חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל. כך אנחנו בעצם קובעים נורמה. לפי דברי הארגונים מדובר כאן בעוסקים נורמטיביים שמבקשים את החשבוניות האלה וברגע שאנחנו נקבע את הנורמה, אנחנו מניחים שהמשק באמת יתרגל ויפנים את נושא בסיס המזומן ולא ידרוש חשבוניות מס לפני כן.

יחד עם זאת יש חשש ברשות המסים שבעקבות קביעת הנורמה הזאת תבוא אלינו דרישה לבצע חקירות, להגיש כתבי אישום, בגלל שקונה הפר את אותה נורמה ובכל זאת דרש את החשבונית קודם. ברור שכאן מדובר בחקירות שהן חקירות מורכבות כי זאת מילה מול מילה וספק אם באמת הסנקציה הפלילית היא הסנקציה המתאימה למקרה הזה, למרות שיכול להיות שבסיטואציות מסוימות היא מתאימה אבל שוב, ספק גדול. לכן אנחנו היינו רוצים לראות האם באמת מדובר בעוסקים נורמטיביים שברגע שתיקבע הנורמה המשק יעבוד בהתאם לזה ולכן לא יהיה צורך באכיפה וסנקציות וכולי אם לאו, או שבאמת זה יגרור הרבה פניות וידרוש טיפול רב מאת רשות המסים בסיטואציה הזאת.

לכן רצינו לבקש מהוועדה לקבוע את הנורמה הזאת למשך שלוש שנים בשלב ראשון כהוראת שעה ובמידה ובאמת הנורמה תושרש והמשק יתנהל לפיה, אפשר יהיה לקבוע אותה כהוראת קבע. אם נראה שיש אתה בעיות וכולי, צריך יהיה לעשות חושבים מחדש ולראות מה אנחנו עושים עם התיקון הזה.
היו"ר משה גפני
למה צריך הוראת שעה? אם תראו שזה לא בסדר, תבטלו.
רוחמה אברהם-בלילא
זה גם מה שאני רציתי לומר. קודם כל, אני מלינה על שני דברים. אדוני היושב ראש, אני מברכת על עצם קיום הדיון הזה אבל הדיון האחרון שהיה, היה ב-28 בדצמבר. היו זמנים דחופים ולחוצים ובעקבות אותם לחצים הצלחנו להביא לסיטואציה של תיקון החוק המבורך הזה. קודם כל, נאמר והייתה הסכמה שמיד בימים הקרובים – זאת אומרת עשרה ימים-שבועיים – יוקם צוות מיוחד יחד עם ועדת הכספים שיכלול גם את נציגי הארגונים על מנת שנבוא בהסכמות נרחבות.שוב, הרשות כמו רשות מרגישה עצמאית, וזה בסדר, בלי שום הליך של שיתוף בעניין הזה.
היו"ר משה גפני
היו גם ויכוחים בתוכם וזה דבר לגיטימי. נראה לאן אנחנו מתקדמים.
רוחמה אברהם-בלילא
אבל ניתנה הנחיה שיוקם צוות מיוחד לצורך העניין הזה וזה לא קיים. זה מלמד אותי לגבי הבאות ואני מתנצלת על האמירה הזאת.

דבר שני. את יודעת, תמיד בסופו של דבר הזמן מגיע. יש הבטחות אבל בסוף הדלת נפתחת, הזמן מגיע ואנשים נפגשים. זה קרה היום ואני חיכיתי לזה. מכיוון שאני הייתי שותפה לחוק הזה, אני חושבת שאם אנחנו כבר הולכים לתיקון – אני מקבלת את ההערה שלך – התיקון הזה צריך להיות בחקיקה ולא בהוראת שעה.
היו"ר משה גפני
בחקיקת קבע.
רוחמה אברהם-בלילא
בחקיקת קבע.
היו"ר משה גפני
גם הם מציעים חקיקה אבל לשלוש שנים.
רוחמה אברהם-בלילא
לא בהוראת שעה.
היו"ר משה גפני
גם אני חושב בחקיקת קבע. אם זה לא טוב, אפשר לבטל.
רוחמה אברהם-בלילא
תמיד רשות המסים אמרה לא לבלבל את הצרכנים ולא לבלבל את אותם בעלי עסקים קטנים. ברגע שאתה מתנה התניה כזאת שיש לה השלכת רוחב מאוד רחבה גם בהיבט של ההטמעה, עובר זמן עד שאנשים יתרגלו ועד שהם ידעו איך לפעול בסוגיה הזאת. אנשים יקבלו את זה ויטמיעו את זה, אבל אז אולי יחליטו לבטל. זה צריך להיות גם באישור ועדת הכספים.

זאת ההערה שלי לפני שאנחנו יורדים לפרטים.
היו"ר משה גפני
לגבי היחסים המיוחדים, אני מבקש להדגיש – והדגשתי את זה גם בישיבה הקודמת – שצריך להיות ברור על מה אנחנו מדברים.
איריס וינברגר
מדברים על יחסים מיוחדים שהמפר מושפע מאותם יחסים.
היו"ר משה גפני
כן, אבל לא ללכת לצד המקל אלא לצד המחמיר. זאת אומרת, לצד שזה באמת חד משמעי.
איריס וינברגר
אנחנו הולכים.
עופר שרון
רציתי להבהיר שהמונח יחסים מיוחדים הוא מונח שיש לגביו פסיקה ענפה. זה לא מונח חדש. על פי הפסיקה הנטל חל על רשות המסים להוכיח כי המדובר אכן ביחסים מיוחדים שבעטיים יש להחיל את הוראות החוק הספציפיות. זאת אומרת, זה דבר שהוא מאוד דווקני על פי הפסיקה הקיימת.
היו"ר משה גפני
מי שמסתמך על מה שאתה אומר, הוא עצלן. זאת אומרת, ועדת הכספים תהיה ועדה עצלנית אם היא תאמר שיש פסיקה ענפה וחובת ההוכחה עליכם. תגידו עכשיו לוועדה מה זה יחסים מיוחדים. למה אני צריך להתעצל?
איריס וינברגר
קרובי משפחה.
עופר שרון
אני מוכן להסביר. אלה גם קרובי משפחה.
היו"ר משה גפני
קרובי משפחה זה בן דוד?
עופר שרון
אנחנו צריכים להוכיח שהיחסים המיוחדים יגרמו למפר.
רוחמה אברהם-בלילא
איך אתה יכול להוכיח דבר כזה?
עופר שרון
יש לזה מבחנים.
איריס וינברגר
חברת אם וחברת בת.
עופר שרון
מנהלים וחברות.
היו"ר משה גפני
אתם עוברים מנושא לנושא. קודם כל, מה זה קרובי משפחה?
איריס וינברגר
בדרך כלל מדבר על קירבה ראשונה.
היו"ר משה גפני
קירבה ראשונה, זה לא בן דוד.
איריס וינברגר
אני חושבת שלא, אבל אם יוכח שיש כאן בני דודים והמחיר הושפע, זאת אומרת שיש לי מחיר שוק של מאה אלף שקלים למוצר מסוים אבל המחיר נמכר בעשרים אלף שקלים, אז יש כאן מחיר שכנראה הושפע מיחסים מיוחדים. אני רוצה לומר עוד משהו.
היו"ר משה גפני
רגע, לפני כן. יש לנו זמן. אין לנו היום סעיפים רבים נוספים וגם ההעברות התקציביות הן לא רבות כי אתמול העברנו את הרוב.
שגית אפיק
יש את הצווים שהם מאוד חשובים.
היו"ר משה גפני
בסדר. נשלב גם את זה בחוק. החלק הזה של היחסים המיוחדים, אמרתם שלושה דברים ואני רוצה לעשות סדר בזה. אמרתם קרובי משפחה, אמרתם חברת אם וחברת בת ואמרתם אם המחיר מושפע כתוצאה מהיחסים הללו.
איריס וינברגר
שזה כבר כתוב בסעיף.
היו"ר משה גפני
בסדר. אני רוצה שנעשה בזה סדר. קרובי משפחה, אם זה בעל ואישה אבל המחיר לא הושפע?
איריס וינברגר
זה לא ייכנס לחוק. הסעיף לא יחול. זה יהיה על בסיס מזומן.
היו"ר משה גפני
אפילו שזה בעל ואישה.
עופר שרון
כן.
היו"ר משה גפני
אם כן, העיקר הוא האם המחיר מושפע.
איריס וינברגר
נכון.
היו"ר משה גפני
אז אפילו לא קרובי משפחה אלא אפילו מישהו שלא קשור בכלל וזה יכול להיות מישהו מסין.
איריס וינברגר
לא.
שגית אפיק
גם וגם.
היו"ר משה גפני
לא, הם אומרים שלא. קרובי משפחה מדרגה ראשונה, הם אומרים לא.
איריס וינברגר
אם אין קשר בין שני העוסקים, בין העוסק והלקוח, ואין יחסים מיוחדים והמחיר נמוך, עדיין זה מחיר העסקה.
שגית אפיק
אלה צריכים להיות שני תנאים. גם היחסים המיוחדים וגם שהמחיר הושפע כתוצאה מהיחסים.
איריס וינברגר
במע"מ יש שלוש סיטואציות בהן אנחנו קובעים מחיר לפי מחיר שוק.
היו"ר משה גפני
אני שואל מה יהיה אם מישהו איננו קרוב משפחה אבל המחיר מושפע. מה הדין שחל עליו?
איריס וינברגר
הוא צריך להיות מושפע מיחסים מיוחדים.
היו"ר משה גפני
אין יחסים מיוחדים.
איריס וינברגר
אם אין יחסים מיוחדים, זה המחיר במע"מ.
שגית אפיק
הפרשנות ליחסים מיוחדים היא פרשנות יחסית.
עופר שרון
דווקנית ומחמירה.
שגית אפיק
היא מחמירה. היא לא פרשנות מקלה אלא היא מרחיבה.
היו"ר משה גפני
זאת אומרת, צריך את שתי הסיבות.
שגית אפיק
נכון.
היו"ר משה גפני
לא מספיק שהמחיר מושפע כיוון שאם אין קרובי משפחה, אם אין יחסים מיוחדים, אפילו שמישהו יבוא ויגיד שהמחיר הושפע, אין לזה הגדרה של יחסים מיוחדים מאחר שאלה אנשים רחוקים זה מזה. צריך שתהיה גם קירבה כזאת של יחסים מיוחדים או חברת אם וחברת בת או קרובי משפחה מדרגה ראשונה, בתנאי שהמחיר מושפע.
עופר שרון
נכון.
היו"ר משה גפני
עכשיו הבנתי.
שגית אפיק
הם אומרים כאן שהפרשנות שלהם היא פרשנות מצרה ומחמירה.
היו"ר משה גפני
בסדר גמור. הדברים נרשמו. עכשיו ניתן הסבר טוב. יש לגופים מה להעיר על היחסים המיוחדים? בבקשה.
אבי פרידמן
אבי פרידמן, לשכת רואי חשבון. אנחנו חושבים שהסעיף הזה הוא סעיף פינה מיותר ולא תורם שום דבר.
איריס וינברגר
הוא קיים בתקנות היום.
אבי פרידמן
נכון. הוא קיים ויש פרק שלם שקובע את סוגיית עוסק דן בסוגיית המחיר. שאלת יחסים מיוחדים עולה גם ברשות לניירות ערך ועולה בהמון מקומות. בשלב הראשון סברתי שכל מה שרוצים ברשות המסים זה את אותו מקרה שבו אדם נתן לאחיו איזשהו פריט ולא לקח ממנו כסף. אמרתי בסדר, אני לא מבין למה בשביל מקרה כזה צריך לעשות שינוי חקיקה, אבל הנושא של יחסים מיוחדים עלה בפסיקה ויש לו הגדרות מאוד מדויקות. הבעיה היא הרבה יותר חמורה מפני שכאן בעצם הולכים לתת למנהל סמכות לקבוע - וסליחה על הביטוי הלא ממלכתי – באופן שרירותי. אני מחליט שזה לא המחיר הראוי. איך הוא יעשה את זה? הלא זה יביא לעצירה. גם היום כאשר יש לרשות המסים חשד שמדובר במקרה של יחסים מיוחדים, יש דיון ארוך מאוד בפרשת חוף הכרמל, שם זה נדון גם במחוזי וגם בעליון ושם ניתחו את כל הסוגיה הזאת וקבעו בדיוק את הקריטריונים. אני מתקשה להבין מה ההבדל, מה קרה מאתמול להיום ולשם מה נחוץ כל השינוי הזה, לאיזה מקרה פינה.
היו"ר משה גפני
אם אתה היית היום ברשות המסים, אתה היית מסכים שלא יהיה סעיף כזה של יחסים מיוחדים?
אבי פרידמן
המצב הוא שהסעיף קיים כבודו. הסעיף קיים בסעיף 10. זה מיותר מפני שהוא נותן סמכות שרירותית שאין בה צורך והיא למעשה תעצור את הפעילות הכלכלית ולא תסייע בשום דבר.

הרבה יותר חמור מזה. למעשה זה יאפשר להתערב בכל עסקת מקרקעין ובכל דבר אחר. במע"מ יש כלל האומר שהחיים צריכים להימשך וכאן בעצם יעצרו את החיים היכן שיבוא למישהו.
היו"ר משה גפני
אני סבור שרשות המסים צודקת בעניין הזה, במיוחד אחרי שהפרשנות היא חד משמעות, היא צרה, היא מאוד מוגדרת, היא מדברת על מקרה כזה שבו יש גם קירבה מבחינת מערכת היחסים בין החברות וקירבה מבחינת יחסי קירבה מדרגה ראשונה, קירבת משפחה כאשר נלווית לעניין הזה הוכחה של רשות המסים שאכן המחיר מושפע. אם אין את זה, המשמעות של העניין היא ששני אנשים יכולים לעשות ביניהם עסקה ולשקר את רשות המסים. לא לשקר אלא להפוך את זה לדבר שהם יהיו פטורים. אני חושב שאתם מאוד חוששים שלא בצדק. אני לא מקבל את זה.
עופר מנירב
רק להשלמה. לצורך הדוגמה, כדי שנבין למה לפעמים זה מיותר. חברת אם וחברת בת, אם המחיר יהיה מאה ואם המחיר יהיה מאתיים, בגלל יחסים מיוחדים, זה לא משנה מאומה לצורך מע"מ משום שאחת משלמת ואחת מקזזת. בנטו זה לא משנה שום דבר.
היו"ר משה גפני
למה זה מפריע לכם?
עופר מנירב
משום שזה יכול לעצור את הפעילות. יתערבו בתחום. יש כבר סעיף 10 בחוק שאומר את זה בפירוש בחוק מע"מ ולא בחוק אחר. למה צריך עוד סעיף?
איריס וינברגר
זאת השלמה.
עופר מנירב
זה לגבי הקטע הזה. עכשיו גם דברים טובים ולא רק רעים. לגבי השבועיים, אני מברך על זה. אנחנו כן הגבנו וכתבנו שצריך להיות 14 ימים. אני שמח שקיבלתם את זה בלי לומר שקיבלתם את עמדתנו. זה בסדר.
שגית אפיק
אתה מברך על התיקון.
עופר מנירב
אני מברך על התיקון ועל האיחוד של ה-14 ימים.

גם על התיקון של אי הדרישה כמו שהצעתם עכשיו, התיקון שלא ידרשו, של סעיף 47, אני חושב שזה פותר את הבעיה. אני רק מקווה שלא יבואו בהתחכמויות כאלה ואחרות משום שזה מוגבל כמובן לאותה אוכלוסייה שאנחנו רוצים להחיל עליה, ואני לא רוצה שיבואו וידרשו ממנה שתראה אישור – אלה שמשלמים – שהם שייכים לאותה אוכלוסייה. כאן צריך לבוא אליכם, לבקש שתוציאו לנו אישורים כאלה ואחרים. צריך להיזהר בקטע הזה. או שתוסיפו את זה באישור אוטומטי שיהיה כתוב באישור שנתי שאתם מוציאים שזה חל ואז לא יצטרכו לבקש כל עם מחדש, או איזושהי הנחיה.
היו"ר משה גפני
איריס תגיב לאחר מכן. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס בקצרה?
איתן צחור
כן. גם אני מצטרף לברכות.
היו"ר משה גפני
לא יאומן כי יסופר. כל הקרן הקיימת בעצמה הגיעה לכאן.
ציון פיניאן
היינו כחולמים.
רוחמה אברהם-בלילא
באמת היינו כחולמים. צריך להתעורר.
היו"ר משה גפני
אלי, אני מודיע לך שאנחנו שומרים על הכנסת.
ציון פיניאן
זאת אחוות מופז.
רוחמה אברהם-בלילא
בין היתר. זאת אחווה מקדמת דנא.
היו"ר משה גפני
נגמרה ההפסקה להתרעננות. אלי, כבוד בשבילנו, יושב ראש הקרן הקיימת לישראל.
איתן צחור
הצטרפתי לברכות של חבריי על התיקון ואני גם מצטרף לברכות שלכם על הכניסה של מר אלי אפללו.

בואו נבין על מה התיקון. מדובר כאן על מצב שבו אני מדווח לפי בסיס מזומן ומחייבים אותי בבת אחת לדווח לפי בסיס מצטבר. הציווי יכול להגיע מרגע לרגע. זה לא במהלך החיים התקינים שלי אלא פתאום בא אלי מנהל הרשות ואומר לי שעכשיו אתחיל לדווח לפי בסיס מצטבר לגבי חשבונית אחת. כל מה שאני רוצה להעיר הוא שיש כאן סיטואציה מאוד מיוחדת. אנחנו מדווחים בצורה מסוימת אבל לגבי חשבונית מסוימת יכול לדפוק בדלת ברגע מסוים פקיד מע"מ ולומר לי שלגבי החשבונית הספציפית הזאת אדווח כך וכך לפי בסיס מצטבר. סיטואציה קצת הזויה מבחינה פרוצדוראלית, איך אנחנו עושים את זה.

הייתי מצפה שלפחות ייאמר שייתנו לי לפחות שלושים ימים במקרה הזה לדווח על החשבונית. להתייחס באופן פרוצדוראלי לכל הטראומה שנוחתת על הנישום ברגע נתון על חשבונית מסוימת לרבות מתן זכות ערעור על עצם הפעולה הזאת.
יהודה טלמון
אדוני היושב ראש, האם ההתייחסות היא לכלל התיקונים כרגע או רק ליחסים המיוחדים?
היו"ר משה גפני
לסעיף הזה.
שגית אפיק
גם לחיוב במזומן.
יהודה טלמון
אם על המע"מ המזומן, כאן כן הייתי רוצה להעיר. אנחנו מדברים גם על תיקון סעיף 47?
שגית אפיק
סעיף 29, 46 ו-47.
יהודה טלמון
אם כן, ברשות אדוני, הייתי רוצה להתייחס. מבחינתנו זה יום חג.
היו"ר משה גפני
משנכנס אדר, מרבים בשמחה.
יהודה טלמון
התיקון הזה, אם הוא יתקבל, פותר לנו בעיה מאוד גדולה ולא צריך ללכת רחוק אלא באחד העיתונים הבוקר כתוב ש"הום סנטר מרעה את התנאים לספקים, תשלם שוטף פלסו 150 יום". אדוני רק צריך לחשוב מה המשמעות של מע"מ על בסיס מזומן לגבי אותם עסקים לו לא היה המצב הזה. דהיינו, הם היו צריכים לממן את המע"מ ב-150 ימים לאותו מזמין שירות או טובין.

אם כן, זאת בשורה מאוד גדולה. בנושא הזה אנחנו רוצים לומר תודה לוועדה.
היו"ר משה גפני
לרשות המסים.
יהודה טלמון
אני אגיע גם לרשות המסים.
היו"ר משה גפני
אני זמני. רשות המסים קבועה.
יהודה טלמון
אנחנו רוצים להגיד תודה לאדוני היושב ראש, אנחנו רוצים להגיד תודה לחברת הכנסת רוחמה אברהם שהיא יושבת ראש השדולה לעסקים קטנים ואנחנו יודעים את תרומתה לנושא הזה, אני רוצה להגיד תודה לרשות המסים אבל קשה לי להגיד את זה משום שהם לא יודעים לשחרר עד הסוף. למה הוראת שעה לשלוש שנים?
היו"ר משה גפני
על זה עוד לא החלטנו.
יהודה טלמון
למה הוראת שעה לשלוש שנים? הרי אם אני שומע את הטיעון, אם הטיעון שלהם נכון, הוא מהווה הצדקה למה זה צריך להיות קבע. יכול להיות שצריך להיות עוד יותר חמור כי למרות ההוראה הנורמטיבית גופים נורמטיביים לא יכבדו את זה. צריך לשקול בעוד שלוש שנים מה. לכן אני מפציר ומבקש שאם נותנים, שייתנו משלוח מנות עד הסוף.

אני חוזר ואומר, הרבה תודה רבה.
היו"ר משה גפני
תודה.
טיבי רבינוביץ
טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים. לגבי סעיף 47. אני רוצה הערה פרוצדוראלית. אנחנו אמנם מבינים את הבעיה והיא בעיה אמיתית. אנחנו נחשפנו לתיקון הזה במקרה בנוסח הזה רק הבוקר. שמענו על הנושא הזה אתמול והוא לא היה אמור להיות על סדר היום.
היו"ר משה גפני
מה לא היה אמור להיות על סדר היום?
טיבי רבינוביץ
סעיף 47 לא היה אמור להיות היום על סדר היום. הנושא הזה הוא נושא מאוד מורכב ומשמעותי במערכת הבנקאית.
היו"ר משה גפני
למשל, מה מורכב?
טיבי רבינוביץ
מדובר בהיערכות תפעולית רצינית. אני רוצה לשאול משהו מחוץ לנושא. אנחנו מבינים את הנושא והנושא הוא חשוב וראוי לפתרון נכון, ואנחנו גם מוכנים ללכת לפתרון נכון כאשר לדעתנו אפשר להשיג פתרון נכון. אנחנו לא ראינו את הנוסח ואנחנו מבקשים – מכיוון שהבנקים הם נושאות מטוסים שכדי להזיז אותם דרוש מאמץ לא פשוט – מכיוון שהבנו אתמול שאנחנו יכולים להגיע לפתרונות עם רשות המסים, לא לקבל החלטה היום על הסעיף הזה בנוסח שהובא אלא לדחות את ההחלטה.
היו"ר משה גפני
כמה זמן אתם צריכים?
טיבי רבינוביץ
שבוע.
היו"ר משה גפני
את הנושא הזה העליתי כבר לפני חודשים.
טיבי רבינוביץ
עוד מילה אחת. אדוני זוכר שהבנקים בסך הכול הם מוסדות שאפשר להגיע אתם להבנות.
היו"ר משה גפני
אני גם חושב כך. ביקשת שבוע, תקבל שבוע. נצביע על זה היום אבל ייקח זמן עד שנגיש את זה למליאה. הפרוצדורה לא מעניינת אותך. אתה צריך שבוע, תקבל שבוע. שבוע, חמישה ימים, לא צריך הרבה זמן כי האנשים ברשות המסים הם מאוד פתוחים. הנושא לא נודע לכם היום מכיוון שאת המכתב כבר שלחת אתמול.
טיבי רבינוביץ
דיברתי על הנוסח.
היו"ר משה גפני
סתם, אני אומר בבדיחה ולא מתכוון ברצינות. הנושא הזה עולה משנה שעברה, מ-2011. אנחנו פיצלנו את החוק והיה מדובר שהוא יידון כאן. עבר זמן מכיוון שאפשרנו לנהל משא ומתן ולקיים דיונים. הבנקים היו חייבים לדעת. אוי ואבוי אם הם לא ידעו שאנחנו מדברים על הדבר הזה.
טיבי רבינוביץ
אני אומר לך שלא ידענו.
היו"ר משה גפני
לא ידעו, בסדר, לא ידעו. לא משנה. אני לא מתכוון להפר את החגיגה הזאת. את זה צריך לסיים.
טיבי רבינוביץ
גם אנחנו לא.
היו"ר משה גפני
בסדר. אנחנו נאשר ולא יקרה שום דבר. לא נביא את זה למליאה. ניתן לכם כמה ימים, תשבו עם רשות המסים במשך יומיים, שלושה, ארבעה, חמישה ימים ותסיימו את זה. הפרוצדורה בלאו הכי תיקח קצת זמן, אם אנחנו נאשר את זה כי יכול להיות שתכף יהיו בעיות אחרות שתכף נראה. כאמור, אם אנחנו נאשר את זה, יהיה לכם את הזמן. אם אתם תבואו ותאמרו ייהרג ובל יעבור, אנחנו נקיים כאן את הדיון וקודם כל נשמע את הטענות. אני לא חושב שצריכות להיות טענות. זה דבר צודק והוא גם הגיוני. אני אאפשר לכם את הימים האלה.

איריס, תקבעי להם פגישה.
איריס וינברגר
ישבנו אתמול ולדעתי כמעט הגענו להסכמות. אנחנו נשב אתם. אנחנו עובדים אתם כל הזמן בשיתוף פעולה ואנחנו מתחייבים שמצדנו יהיה פתרון שיהיה מוסכם.
היו"ר משה גפני
יהיה בסדר. בסדר. הלוואי ויהיו לנו בעיות כאלה.
יובל כהן
הפתרון הוא פשוט. הפתרון הוא שרשות המסים תקבל דיווח על חשבונית עסקה. זה הכול. אתמול הם הסכימו ללכת על הכיוון הזה.
היו"ר משה גפני
אתה צריך לעם הארץ כמוני להסביר. מה אמרת?
יובל כהן
כל הנושא הזה התעורר בגלל התשלום בדוחות הכספיים בכלל היא חשבונית עסקה ולא חשבונית מע"מ. אם מע"מ ייתנו לנו לדווח להם בדיווח המקוון על בסיס חשבונית עסקה, אין לנו שום בעיה והם גם יכולים לחיות עם זה.
איריס וינברגר
אתמול הגיעו אתכם להבנות בנושא של ההעברות הבנקאיות כמו שקיים כבר היום עם חברות. זה משהו שקיים. אני אומרת שוב, אנחנו נשב ונגיע להבנה. אני לא חושבת שכאן אפשר עכשיו להתחיל לקיים את הדיון התפעולי איך בדיוק אתם תדווחו.
יובל כהן
בלי ההבנה הזאת, את הסעיף הזה אי אפשר לקיים. בלי ההבנה הזאת שלנו עם רשות המסים, את הסעיף הזה במערכת הבנקאית אי אפשר יהיה לקיים ולא רק במערכת הבנקאית אלא גם בעיריות אי אפשר יהיה לעשות את זה. הם לא תיאמו את זה עם העיריות, הם לא תיאמו את זה עם המערכת הבנקאית ואי אפשר יהיה לקיים את זה.
עופר מנירב
למה אי אפשר? אפשר.
יובל כהן
אני אסביר לך למה.
עופר מנירב
החוק מחייב אותך לדרוש חשבונית מס.
יובל כהן
אין לי בעיה.
עופר מנירב
סעיף 47(א) מחייב אותך לדרוש חשבונית מס.
היו"ר משה גפני
מה הדיאלוג הזה? רגע. איריס, אפשר לפתור את הבעיה הזאת אתם?
איריס וינברגר
לדעתנו כן.
איתן צחור
אבל לא בצורה הזאת שהם ידרשו קיזוז תשומות.
יובל כהן
לא. הפתרון לא יפגע בכם.
איתן צחור
עשרות שנים נהניתם על חשבון העצמאים.
היו"ר משה גפני
עורך דין צחור, אני לא מרשה את זה. הבעיה היא פתירה ואיריס אומרת שהיא תיפתר. גם אנשי רשות המסים אומרים שהבעיה תיפתר ואכן היא תיפתר.
שמואל חרסט
לשכת יועצי המס חייבת להצטרף לברכות. הבטחתי גם לאיריס בעל פה. אנחנו מברכים על המהלך. זאת פשוט מהפכה לטובת האזרחים. תבורכו ותודה רבה.
היו"ר משה גפני
יפה. כל הכבוד. תודה רבה.
ציון פיניאן
אני מצטרף לברכות.
איריס וינברגר
לעניין ההערות שעלו. לעניין הערתו של עורך דין צחור בנושא של אותו אחד שעל בסיס מזומן או על בסיס מצטבר. בוודאי שהדברים נעשים באמצעות שומה ועל שומה אפשר לערער בתהליך מוסדר. אני לא רואה בעיה.
מעבר לזה, לעניין הנושא של איך אדם יוכיח שהוא נותן שירותים והוא על בסיס מזומן, בוודאי לעניין נותני השירותים לא צריכה להיות בעיה כי יש את סעיף 24 לחוק, סעיף שמנוסח בצורה מאוד פשוטה שבמתן שירותים מועד החיוב הוא עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

מעבר לכך, אני בטוחה שיוכלו להימצא פתרונות. אם אדם יצטרך את האישור של רשות המסים, הוא יוכל לקבל את זה, בין אם זה באמצעות רולינג. אם נראה שיש איזושהי בעיה, אנחנו נמצא לה את הפתרונות המוסדרים. אני לא חושבת שכאן זה משהו שיעורר בעיות שאי אפשר יהיה להתמודד אתן.

אני רוצה להדגיש שוב ולומר שמבחינתנו אנחנו מאוד מבקשים מהוועדה שזה כן יהיה במסגרת של הוראת שעה או בצורה מוגבלת כי יש חשש אמיתי ברשות המסים למשמעויות.
היו"ר משה גפני
אני רוצה לומר לך משהו לגבי העניין הזה. יש לי הרגשה שבמשרדי הממשלה, לאו דווקא ברשות המסים, ובגופים השונים שמגיעים לכאן יש חשש שיש מהלכים שלא הולכים להצליח. אתם שמים בלם. אני לא אומר את זה דווקא עליכם אלא גם על הרשות לניירות ערך, גם על אגף שוק ההון וגם על משרדים שונים. מתרבים הנושאים בהם מבקשים הוראת שעה. האמת היא שגם אנחנו הרבה פעמים עושים את זה. אנחנו, הוועדה. אני לא חושב שזה המקרה. קבלו אומץ. תאמינו לי, הברכות האלה יהיו ברכות של קבע. לא קורה שום דבר. עוד שלוש שנים, זה אמצע קדנציה ובאמצע קדנציה הממשלה יכולה להעביר דברים. זה לא ערב בחירות, זאת לא דקה אחרי בחירות אלא זה מהלך שאם יתברר במהלך התקופה הזאת שאי אפשר יהיה ליישם אותו ובאמת יש כל כך הרבה קשיים ורשות המסים איננה יכולה ליישם את זה, מבטלים את החוק. יש חוק הסדרים, יש חקיקה שבאים ומסבירים והכנסת בסך הכול היא הגיונית. אני לא יודע מה יהיה בקדנציה הבאה, אין לי מושג לגבי יאיר לפיד למרות שאני לא יודע אם הוא עובר את אחוז החסימה או לא.
רוחמה אברהם-בלילא
הוא לא יעבור.
היו"ר משה גפני
אם הוא עובר, אני לא יודע אם הכנסת תהיה כל כך הגיונית. אני לא יודע. לא מכיר. זה באמת מהלך נכון. אני לא רואה כאן שום סיבה לחשש. והיה אם יהיה חשש ואם יתברר פתאום במהלך השנים הללו או במהלך התקופה שיש קטסטרופה, אתם תבואו לכנסת ותאמרו שצריך לבטל את זה, מישהו יעמוד בדרככם? למה לחשוש מזה? זה מעיד על הססנות ברשות המסים ואסור שזה יקרה עכשיו.
איריס וינברגר
מצד שני, בכל זאת אנחנו חושבים היום שיתכן שתהיה כאן איזושהי בעייתיות ולכן כאשר חוששים מאיזושהי בעייתיות – וגם הוועדה עושה זאת – כן קובעים את זה כהוראת שעה, כן מגבילים את זה וכן נותנים איזשהו פתוח.
היו"ר משה גפני
אני לא רוצה את ההססנות הזאת. אני מציע שאם בכל אופן אתם חוששים, נוסיף בחוק שר האוצר באישור ועדת הכספים יהיה רשאי - כאשר הוא מוכיח שאכן המצב הוא לא טוב - לבטל את זה.
שגית אפיק
החל מבעוד שנתיים.
היו"ר משה גפני
כן. בעוד שנתיים. כן. שנה לפני המועד אבל לא הוראת שעה שמתבטלת מאליה בעוד שלוש שנים. אני לא אוהב את זה.
שגית אפיק
זאת אומרת, הוראת קבע.
היו"ר משה גפני
קבלו אומץ. הגיע הזמן. אתם עושים מהלך נכון.
עופר מנירב
כבודו, הערה. במסגרת מה שהוועדה הנכבדה אישרה בפעם הקודמת, עבר סעיף שמטיל שנת מאסר בגין אי דיווח במועד של דוח מקוון או על פריט חסר בדיווח מקוון או משהו כזה, דוח שלמיטב ידיעתי הועבר לוועדה שיצאו תקנות ושזה יהפוך לקנס מינהלי ושלא יטילו את שנת המאסר. בינתיים לא עברה החקיקה המינהלית.בינתיים היום, לפי החוק, אפשר להטיל שנת מאסר על מי שחסר לו פריט אחד בדוח מקוון או לא הגיש במועד דוח מקוון. צריך להבהיר את זה ואם אפשר לקבל הבהרה שהכוונה היא רק לעשות את זה כקנס מינהלי וזה יהיה קנס מינהלי ולא יטילו מאסר שנה עכשיו על דבר טכני כזה שהוועדה לא רצתה ולעניות דעתי היא העבירה את זה בגלל שאמרו שיהיה קנס מינהלי.
איריס וינברגר
אני אבהיר שזה עבר כדי שזה יהיה קנס מינהלי. יש תקנות עבירות מינהליות שמונחות היום בפני ועדת חוקה ואנחנו נשמח אם גם ועדת הכספים תסייע לנו לזרז את הדיון בוועדת החוקה. זה קבוע כעבירה מינהלית והכוונה של רשות המסים היא לבצע אכיפה באמצעות קנסות מינהליים.
היו"ר משה גפני
למה ועדת החוקה לא מאשרת את זה?
איריס וינברגר
הם לא קובעים דיון. פנו לדוד רותם.
איריס וינברגר
אנחנו פונים.
עופר מנירב
גם אנחנו נפנה.
איריס וינברגר
אנחנו נפנה שוב. אנחנו רצינו שהחוק באמת יעבור כדי להמשיך את ההליכים וכדי שאפשר יהיה לקבוע את העבירות.
היו"ר משה גפני
עופר, אתם צודקים בזה אבל זה לא בידיים שלי. זה דוד רותם.
איריס וינברגר
סעיף 71א(א). התיקון של סעיף 71א הוא תיקון בנוגע לדוח מאיחוד עוסקים. בגלל שזאת הוראת קבע וכבר היום מגישים לנו דוחות, זה נמצא כאן ולא בחוק ההתייעלות. אנחנו מוסיפים מבחינת הדיווח שזה יהיה על כך סך כל הרכישות וכל השירותים שקיבל. זאת אומרת, לא פר שירות או רכישה אלא על הסך הכול לרבות מהעוסקים שנרשמו עמו כאחד והכל תוך תשעים ימים מתום שנת מס. מדובר על דוח חד פעמי, חד שנתי, פעם בשנה בין עוסקים במאוחד כדי להקל על הבקרה בתוך איחוד עוסקים.
היו"ר משה גפני
יש הערות? אין. אם אין הערות, זה מאושר.
איריס וינברגר
התיקון הבא הוא תיקון סעיף 95, הוספת קנס בסיטואציה של העלמת עסקאות. מדובר על העלמת תשומות לצורך העלמת עסקאות. אנחנו בנינו נסיבות בתוך הסעיף הזה שהן נסיבות מאוד מחמירות. עוסק שנפסלו לו פנקסי החשבונות או שהוא ניהל אותם בסטייה מהותית ויש מסמכים וחשבוניות שהוא לא ניכה במועד והוא לא רשם אותם בספרים, כדי באמת להעלים גם את העסקאות שלו, לגבי אותן תשומות, אם אנחנו נכיר בהן במסגרת שומה – מאחר שאנחנו באים הרבה פעמים לספקים של עוסק מסוים וכך אנחנו בונים את השומה שלנו, רואים מה הוא קנה מהם ולפי זה אנחנו יודעים איזה מלאי היה לו ומה הוא מכר – אותן תשומות, ברגע שיש אותן ביד שלנו, אנחנו רוצים להכיר בהן אבל להטיל קנס של שלושים אחוזים מהתשומות האלה כדי שלא יצא חוטא נשכר. לפעמים אלה עסקים שהערך המוסף שלהם הוא מאוד נמוך ואז יוצא שבעצם השומה יוצאת שומה שולית ומבחינת שיטת מצליח כדאי לו להעלים תשומות ולהעלים עסקאות כי אם יתפסו אותו, הוא במקסימום ישלם את אותו מס ערך מוסף על הערך המוסף שלו שהוא לא בהכרח גבוה. אנחנו מבקשים לכן ליצור כאן קנס כדי לא לעשות את זה באמצעות השומה, לא להכיר לו פשוט בתשומות אלא שיהיה קנס של שלושים אחוזים על התשומות האלה. אני אומרת שוב שמדובר בסיטואציה מחמירה ולבקשת לשכת עורכי הדין כבר בפעם הקודמת אנחנו תיקנו את הסעיף באופן שייכתב: "ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, רשימוני יבוא או מסמכים אחרים ברבים". שיהיה ברור שלא מדובר על חשבונית בודדת, על מקרה בודד, על אדם תם לב אלא בסיטואציה בה יש מספר חשבוניות, שהוא לא ניהל פנקסי חשבונות, ניהל בסטייה מהותית, משהו שיטתי שמבקר החשבונות שבא אליו לא מוצא את ידיו ורגליו ולא מסוגל לבקר אותו ולדעת כמה העסק הזה היה צריך לשלם לי מס ערך מוסף.
עופר מנירב
זה לא מה שכתוב כאן.
שגית אפיק
עכשיו היא מתקנת.
איריס וינברגר
נוסיף את זה לחשבוניות המס. זאת הכוונה. אני רק אוסיף ואומר שבנינו כאן מערכת של ערעור על הקנס הזה ושינינו גם לגבי הקנס הזה וגם לגבי קנס על פסילת ספרים לפי סעיף 95(א) שעד היום צריך היה לשלם אותו עם ההטלה והערעור לבית המשפט לא דחה את התשלום, ואנחנו מציעים שזה יהיה במקום "אינה דוחה" יבוא "דוחה". זאת אומרת, ערעור ידחה את תשלום הקנס אלא אם כן בית המשפט יחליט אחרת ואנחנו נפנה לבית המשפט במקרים המתאימים ונבקש מבית המשפט להפעיל את הליכי הגבייה מ-DAY ONE.
זוהי מהות התיקון.
שגית אפיק
אם כן, יהיה: "לא ניהל חייב במס שהוא עוסק פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, רשימוני יבוא או מסמכים אחרים". איריס מצהירה כאן שזה יהיה רק לגבי מי שעושה את זה באופן שיטתי ולא למישהו שעושה את זה במקרה בודד.
איריס וינברגר
הכוונה היא לא למקרה בודד.
עופר מנירב
כבודו, שני דברים מפריעים לי. האחד, זה אחד או אפס. זאת אומרת, אין ביניים. אין כאן דרגות של חומרה של עבירה. ברגע שעברת עבירה, שלושים אחוזים.
היו"ר משה גפני
אבל עבירה שיטתית.
עופר מנירב
עבירה שיטתית. ברגע שלא כתבת שתי חשבוניות, יכולים להגיד שזה שיטתי למרות שזה טעות. לא רשמת שניים או שלושה בתום לב, אבל עדיין יכולים לומר שזה שיטתי ואין אפשרות להטיל קנס של חמישה אחוזים, עשרה אחוזים, 15 אחוזים אלא שלושים אחוזים. למנהל אין אפילו סמכות להטיל פחות משלושים אחוזים.
קריאה
צריך להיות "עד".
היו"ר משה גפני
מה את אומרת על זה?
איריס וינברגר
יש שתי נקודות. מאחר שבקנסות אזרחיים היום הגישה המשפטית היא שלא נותנים שיקול דעת אלא הקנס הוא שלושים אחוזים כדי לא לתת לגוף המינהלי סמכות. יחד עם זאת נדמה לי שלבתי המשפט בוודאי אני מניחה שתהיה סמכות. הקנס בסעיף 95(א) מנוסח כאחוז אחד ובתי המשפט פסקו שאחוז אחד הוא עד אחוז אחד.
עופר מנירב
אם כן, נקבע כאן עד שלושים אחוזים. אם בתי המשפט כבר פסקו וקבעו את זה, נקבע את זה גם כאן. יאמרו שבתי המשפט פסקו, אבל בניגוד להחלטת בתי המשפט אנחנו הולכים וקובעים קבוע. יצטרכו ללכת עוד פעם לבתי המשפט כדי שיפסקו גם על זה עד.
איריס וינברגר
יש כאן עמדת ממשלה שבאה לידי ביטוי גם בקנסות של רשות ניירות ערך ובכל הקנסות האזרחיים מוטלים והיא לא לאפשר.
עופר מנירב
את אומרת שבסעיף הזה, סעיף (א), לגבי אחוז אחד, קבע כבר בית המשפט שזה עד ואתם עכשיו לא משנים את זה אלא מסכימים שזה עד כי כך קבע בית המשפט. למה שלא תלכי גם על זה? על אותו סעיף ועל אותו עיקרון הרי כבר קבעו וזה לא משהו חדש לגמרי אלא זה באותו סעיף.,
איריס וינברגר
המנהל רשאי ולא חייב להטיל את הקנס. במקרים של תום לב, הקנס לא יוטל.
עופר מנירב
רשאי, זה חייב.
איריס וינברגר
לא, רשאי זה לא חייב ויש פסיקה בעניין הזה. בנסיבות האלה רשאי זה לא חייב.
עופר מנירב
יש לי הצעה שלא חשבתי עליה אבל אבי פרידמן הציע אותה. אולי נאמר שאם זאת פעם ראשונה, הקנס יהיה 15 אחוזים ורק אם זאת פעם שנייה, הקנס יעלה.
היו"ר משה גפני
תמשיכי הלאה. נחזור לזה אחר כך.
איריס וינברגר
אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 97. מאחר שיש דחייה של הקנסות לפי סעיף 95 שלא צריך יהיה לשלם אותם עם הטלתם, אנחנו מבקשים לקבוע להם הפרשי הצמדה וריבית.

אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 116 לחוק העיקרי באופן שיורחב שיקול הדעת שמאפשר להעריך את המועד לניכוי מס תשומות לפי סעיף 38(א) ובלבד שלא יאריכו את המועד לתקופה העולה על חמש שנים. זאת אומרת, עד חמש שנים להאריך. היום אחרי שנתיים אי אפשר להאריך אלא מנימוקים מיוחדים ומסיטואציה שהעוסק לא התרשל בה. רק בסיטואציות כאלה אנחנו יכולים להאריך. אם יש רשלנות, אנחנו כבר לא יכולים להאריך. אנחנו מעוניינים להרחיב את שיקול הדעת עד חמש שנים כדי להקל על העוסקים.
סעיף 117(א), זוהי עבירה שקבועה כעבירה מינהלית. הכניס או הוציא טובין בניגוד להוראות סעיף 129(א) שזה סעיף שקובע חובה להעביר טובין דווקא דרך המעברים בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית.

התיקון הנוסף הוא תיקון בנושא הקצאת החשבוניות שהושאר.
היו"ר משה גפני
סעיף 7.
איריס וינברגר
כן. נכון להיום לפי חוק ההתייעלות הכלכלית, הקצאת החשבוניות נדחה עד ל-1 בינואר 2014 עם אפשרות לדחות לשנה נוספת. אנחנו מבקשים לאפשר לשר האוצר לדחות את זה למספר שנים נוספות. מאחר שמדובר בחקיקה ראשית, אי אפשר לאפשר דחייה תמידית ולכן אנחנו מציעים שזאת תהיה דחייה כל פעם לשנתיים למשך שלוש פעמים באופן שאפשר יהיה לדחות את מועד הקצאת החשבוניות נכון להיום עד לעוד שש שנים. אני מניחה שבעוד שש שנים מדינת ישראל תדע האם היא מעוניינת בהקצאת חשבוניות אם לאו. אני אומר לעניין הקצאת החשבוניות שהחשיבות שאנחנו רואים בזה היא במיוחד לאור זה שאנחנו רואים כבר היום בדוח המפורט שישנו זיוף של חשבוניות של עוסקים נורמטיביים. חברת טמבור, בא אדם ומוציא חשבוניות על שם טמבור ומפיץ אותן ואנשים מקזזים לכאורה חשבוניות שאין אתן בעיה כי זאת חברת טמבור שמשלמת וכולי. אנחנו בדוח המפורט רואים שבעצם אין לנו הצלבה. לכן אנחנו רוצים את האופציה הזאת. אם נחשוב שבאמת יש צורך בה, להקצות את החשבוניות לעוסקים וכך לסגור את זה ונראה שיש חשבונית של טמבור, אבל נדע שהמספר שלה הוא מספר שהוא לא נכון וכך נוכל למנוע את ההפצה של החשבוניות האלה.
עופר מנירב
אם מזייפים, גם מזייפים שטרי כסף ויזייפו גם את החשבוניות שתקצו. מי שמזייף, אין לו בעיה לזייף גם את זה כך שזה לא יפתור את הבעיה של הזיוף.
אני מציע שנהפוך את זה. אתם רוצים שנתיים פלוס שנתיים פלוס שנתיים, אז בואו נקבע את זה עכשיו לשש שנים כאשר שר האוצר רשאי כל שנתיים לבוא ולומר שהוא רוצה להחיל את זה. לא צריך כל שנתיים לבוא.
היו"ר משה גפני
רשמנו את הצעתך.
שמואל חרסט
אני מבקש לחזור לעניין סעיף 95. הקנס של השלושים אחוזים.
היו"ר משה גפני
לא. אנחנו נחזור לזה אבל לא עכשיו. עכשיו אנחנו דנים בהקצאת חשבוניות.
זיו שרון
גם לעניין סעיף 95 וגם לעניין סעיף 116.
היו"ר משה גפני
אנחנו מדברים על הקצאת חשבוניות.
זיו שרון
פשוט היה דילוג מהיר מסעיף 116 לסעיף הזה. אם אנחנו חוזרים לסעיף 116, אין לי בעיה.
שגית אפיק
הארכת מועד לניכוי תשומות.
זיו שרון
בסעיף 116 ההצגה של הליכה לקראת היא מאוד יפה אבל בסופו של דבר גם במקור, גם בשנת 2003 הסיבה שעשו את זה היא סיבה אחת ויחידה והיא הסיבה שלא רצו שמישהו שמעלים קניות ואחר כך תופסים אותו ועושים לו שומת עסקאות, אז הוא ינכה את מס התשומות. גם אז התוספת של החמש שנים רשומה על שמי ומה שאני אומר לומר כרגע נובע מאותה סיבה. אין שום סיבה להגביל בחוק את שיקול הדעת של המנהל. יש הרבה מצבים בהם בן אדם לא חושב שהוא עוסק, לדוגמה, יש פעילויות בנדל"ן שלא עולות כדי עסקה או כדי עסקה חייבת. משך הפעילות בנדל"ן הוא משך פעילות ארוך. לא יכול להיות מצב שבו יש הגבלה שהיא הגבלה קטגורית ברמה של מיטת סדום ולכן לטעמי ומבחינתי גם ניתן לקצר אלא שהסעיף צריך להיות בנוי אחרת. מקום שהמנהל שוכנע שמישהו לא דיווח על חשבוניות קנייה במטרה להעלים עסקאות, אז גם לא צריך את חמש השנים, אז מצדי לא להאריך לו לשנה ולא יוארך המועד. אבל בכל שאר המקומות אין שום סיבה אמיתית להגביל את שיקול הדעת של המנהל בחקיקה. תמיד הוא יכול במסגרת הסמכויות השומתיות שלו לא להכיר בחשבונית א' או בחשבונית ב', אבל לקצוץ לו את שיקול הדעת בחקיקה – אין הגיון.
איריס וינברגר
אבל להפך, כאן הרחבנו את שיקול הדעת.
זיו שרון
לא מספיק ולא נכון.
איריס וינברגר
למעט חמש השנים אבל מעבר לחמש שנים.
זיו שרון
זה עדיין לא הופך את זה לנכון. יש נכון ויש נכון יותר. מה שנעשה ב-2003 לא היה נכון ורק היום אתם מודים בשגיאה שמה שנעשה ב-2003 לא היה נכון כשבמשך כל השנים התגלגלתי, לפחות אני, מולכם וניסיתי לשכנע אתכם שזה לא נכון. עצם העובדה שאתם מודים שמה שנעשה ב-2003 לא היה נכון, לא הופך את מה שאתם מציעים כרגע לנכון.

אני מציע גם בסעיף 116 וגם בסעיף 95 להילחם בתופעה בצורה ממוקדת ולא לתת חסמים שהם חסמים מיותרים.
שגית אפיק
למה בחרתם חמש שנים? מה המשמעות?
איריס וינברגר
אני אומרת שוב. אנחנו פותחים ב-166 ומאפשרים את שיקול הדעת. הסיבה שבחרנו חמש שנים, כי מעבר לחמש שנים אנחנו לא יכולים לעשות שומה לצד השני של העסקה, אנחנו לא יכולים לבדוק את הספרים בהכרח ולכן חמש שנים אנחנו חושבים שהוא זמן ראוי. אנחנו גם לא יכולים לעשות שומה מעבר לחמש שנים אלא אם כן אלה מקרים פליליים. לכן אני לא חושבת שצריך מעבר לחמש שנים ולחשוף את רשות המסים לאנשים שיבואו בפניות לנכות תשומות כי אנחנו לא נוכל לבדוק אותם. זה בהיבט של חמש השנים.
מעבר לכך, אנחנו מרחיבים היום את שיקול הדעת ואני חושבת שאנחנו עושים שומה למישהו שמעלים עסקאות ומעלים תשומות, אנחנו רוצים שהענישה תהיה לא בדרך של אי הכרה בתשומות אלא בדרך של הטלת קנס כי משפטית נכון יותר להעניש לא בשומה אזרחית אלא להעניש באמצעות קנסות.
זיו שרון
אני יותר קיצוני ממך. אני אומר לך אל תתירי לו בכלל.
איריס וינברגר
אז נגדיל את הקנס.
זיו שרון
מבחינתי האישית אין בעיה ובלבד שנעשה את זה ממוקד.
היו"ר משה גפני
הבנו. לגבי הקצאת חשבוניות.
זיו שרון
אני מבקש לענות לאיריס. לגבי העניין של חמש שנות שומה, עם כל הכבוד הוא לא רלוונטי כי אותו אדם כשהוא יכלול את זה, הוא יכלול את זה בדוח שהוא דוח נוכחי ואתם תבדקו את זה באותו דוח שהוא יכלול, את אותה חשבונית כשהוא גם ידווח על עסקאות כשיהיה לו ברור שהוא עוסק ושהוא איננו עוסק. זה בדיוק על אותו עיקרון כאשר אז הלכו מהשנה וחצי לחמש השנים הנוספות, לכל אותם אנשים שלא ברור היה אם הם עוסקים או אם הם מבצעים עסקה חייבת. אותו עיקרון בדיוק. אז הצלחתי רק לחמש שנים ואני הוספתי את אותן חמש שנים אבל אני אומר ששנות השומה הן לא רלוונטיות כי ברגע שהחשבונית נכללת בדוח, רק מאותו מועד מתחילות שנות השומה. לכן שנות השומה בכלל לא רלוונטיות. מצד שני אתם מונעים מתמימים לנכות מס תשומות, מקום שצריך להילחם רק בכאלה שגם אני וגם אתם רוצים להילחם בהם.
היו"ר משה גפני
תודה. הלאה.
איריס וינברגר
לדעתי סיימנו. זה החוק. עכשיו הצווים.
היו"ר משה גפני
אחרי הצווים נחזור להקצאת חשבוניות.
איתן צחור
להשלמה במשפט אחד לגבי מקרקעין, עסקאות מקרקעין, ולפחות שם לתת עשר שנים ולא חמש שנים ואת החמש להפוך לשבע שנים.
איריס וינברגר
כבר היום יש את המגבלה של חמש השנים.
איתן צחור
שבע שנים זה ניהול ספרים. זה המינימום.
איריס וינברגר
כמעט ולא נתקלנו במקרים שיהיו מעל חמש שנים. לא זכור לי שהמקרים לא הגיעו בסופו של דבר להסדרות בעניין הזה.
איתן צחור
אבל את מורידה גיליוטינה.
איריס וינברגר
אנחנו חיים את זה. חמש שנים זה זמן סביר.
איתן צחור
לא במקרקעין.
איריס וינברגר
אני עוברת לתקנות. אנחנו מציעים שתי הוראות שעה. תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2012.

אנחנו מציעים כאן שמועד החיוב יהיה על בסיס מזומן גם לגבי עוסקים שהם יצרנים קטנים.
היו"ר משה גפני
כל הכבוד. היום אתם טובים.
איריס וינברגר
עד היום זה היה לגבי מקצועות חופשיים והוספנו בחקיקה את נותני השירותים. מדובר על יצרנים שמחזור עסקותיהם אינו עולה על מיליון ו-950 אלף שקלים חדשים ובעסקם לא יותר משישה מועסקים. מדובר כאן על סיוע לעסקים קטנים ואנחנו מבקשים את זה כהוראת שעה. מדובר כאן על חריג מאוד משמעותי מבחינתנו כי עוסק מנהל את העסק שלו על בסיס מצטבר. לכן מדובר על הוראת שעה לשנה, עד ה-31 בדצמבר 2012.
היו"ר משה גפני
תכף נחזור לזה. מה הצו השני?
איריס וינברגר
התקנה הנוספת היא להאריך הוראת שעה שכבר קיימת ולקבוע שעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על מיליון וחצי שקלים חדשים יוכל להמשיך ולדווח דיווח דו חודשי ולא חד חודשי.
היו"ר משה גפני
הערות לגבי התקנות.
איתן צחור
שיהיה ברור, מדובר כאן על יצרנים קטנים. היצרנים שמדובר בהם כאן הם יצרנים עם מחזור אפסי בלבד.
שגית אפיק
שני מיליון.
שי דותן
כדי לסבר את האוזן, אלה שני מיליון שקלים. מדובר על כשמונים אחוזים מהיצרנים.
היו"ר משה גפני
רגע. לא הבנתי. אנחנו ביקשנו את זה בישיבה הקודמת. איפה הבעיה?
איתן צחור
אין לי בעיה עקרונית. אני רק מציין עובדה. זה רק על יצרנים קטנים.
שי דותן
מדובר על יותר משמונים אחוזים מהיצרנים בענף. 21 אלף עוסקים.
היו"ר משה גפני
אין לארגונים מלים יותר טובות לומר עליכם.
ברוך שניר
ברוך שניר, התאחדות המלאכה והתעשייה. לא ברורה לי הגישה של הוראת שעה כי בסך הכול באמת מדובר במחזור נמוך.
היו"ר משה גפני
שמונים אחוזים מהיצרנים.
ברוך שניר
בסדר, אבל עדיין המחזור נמוך. הסכום הוא שני מיליון שקלים שנתי. שוב, העניין של הוראת שעה, למה להיכנס להוראת שעה? לאחר מלחמה של כעשור מגיעים להשיג כזה, אפשר להמשיך את זה.
היו"ר משה גפני
לגבי התקנות של הדו חודשי, אני חושב שאפשר לאשר. יש הערות לגבי התקנות של הדו חודשי? תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס') התשע"ב-2011, שר האוצר מבקש כפי שאת הסברת את הדיווח הדו חודשי.

אנחנו מצביעים.

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו
שגית אפיק
תיקון תקנה 20(ג)(1) .
היו"ר משה גפני
אני חוזר לתקנות הקודמות. אני חושב שאלה תקנות טובות. אני חושב שזה באמת רציני. אני חושב ששנה זה לא מספיק אלא צריך קצת יותר, אבל לא חשוב. אני חושב שצריך להכניס את זה בחוק. זאת נראית חקיקה משונה. אנחנו יושבים כאן ודנים כבר כמה ישיבות והגענו להסכמות. אני באמת מאוד משבח את רשות המסים בעניין הזה. מאוד מאוד. רשות המסים בכלל בזמן האחרון היא בסדר. הגענו לעניין הזה של הנושא של בסיס מזומן. מדברים גם על היצרנים ואתם מסכימים לעניין הזה ואתם גם מביאים את זה. זה חלק מהחוק. אני לא מבין למה זה צריך להיות בתקנות. זה לא צריך להיות בתקנות אלא בחקיקה. אתם רוצים לקבוע לשנה, אבל אני חושב ששנה זה לא מספיק אבל זה צריך להיות בחוק. אני רוצה שהחוק יהיה מושלם.
שגית אפיק
גם את השירות הכנסנו לחוק אבל אחרי שנתיים שזה היה כהוראת שעה.
היו"ר משה גפני
אני רוצה להסביר לכם. אני לא למדתי משפטים ולא מבין בעניין הזה.
שי דותן
זאת כלכלה. לא משפטים.
היו"ר משה גפני
גם כלכלה לא למדתי. תכף אני אגיד לך מה עוד לא למדתי. ברבות השנים הבנתי שאסור שתהיה חקיקה נכה אלא שתהיה חקיקה מושלמת עד כמה שאתה יכול. בכל אופן, זאת חקיקה של בשר ודם ולא תורה מסיני ולכן צריך לעשות את זה מושלם. זה לא שהגענו עכשיו עם איזה שהן תקנות. אנחנו עוסקים בחקיקה שעוסקת בסוגיה הזאת ובאמת הלכתם בצעדים גדולים קדימה עד כדי כך שלמרבה הפתעתי הארגונים לא פוסקים מלשבח אתכם. זה יפה. זה גם מעיד על רצינות כוונותיהם וכאשר צריך לשבח, הם משבחים. זה לא יכול להיות וזה לא לעניין מבחינת הליך החקיקה של הוועדה שאנחנו מאשרים את החוק, הולכים להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית ופתאום באמצע בדבר שהוא חלק מן העניין, מאשרים אותו בתקנות. שוב, אני לא יודע איך לימדו משפטים באוניברסיטה אבל זה נראה לי לא לעניין.
שי דותן
מבחינה מיסויית זאת פריצת דרך. כלומר, זאת פגיעה בעקרונות לכאורה מקודשים של רשות המסים משום שיש פסק דין מנחה במס הכנסה, פסק דין השומרים, שקובע שאם יש לך מלאי, אתה חייב לדווח על בסיס מצטבר למס הכנסה ואם אין לך מלאי, אתה יכול לבחור. לכאורה רשות המסים כרשות אחת מנסה לבקר את העוסקים בין היתר על פי בדיקות מחזורים בהשוואה לבדיקות מחזורים בין מס הכנסה למע"מ. כרגע זה פוגע בהשוואה הזאת משום שלמס הכנסה הם יהיו חייבים לדווח על בסיס מצטבר ואצלנו על בסיס מזומן. אנחנו רוצים לראות האם מדובר בכצעקתה.
היו"ר משה גפני
בסדר, אז נעשה את זה כהוראת שעה.
שי דותן
אם הכול יהיה בסדר, אנחנו במשא ומתן עם משרד התעשייה וזה בהסכמת משרד התעשייה.
היו"ר משה גפני
אני לא מתווכח על העקרונות שאתה אומר. אני מדבר על האכסניה.
שי דותן
אחרי שנה אנחנו נבחן את זה.
היו"ר משה גפני
אני לא סתם מתעקש על זה. יש הבדל עצום בין אם אתה מביא את זה בתקנות כמו שאתה מביא ואני גם מבין את החשש שלכם לבין אם אתה שם את זה בחקיקה אפילו כהוראת שעה. אם אתה שם את זה כהוראת שעה ואתה מאפשר לשר האוצר להאריך את המועד, אם יתברר שזה בסדר, ואני חושב שזה בסדר.
רוחמה אברהם-בלילא
יתרה מזאת. החוק הזה פועל ככה קרוב לשנה.
עופר שרון
לא. הוא מדבר על השירות. זה מכר.
איריס וינברגר
החוק בנוי בצורה כזאת כאשר יש את הפרק של מועד חיוב. כל הסעיפים בפרק הזה, שירותים ככה, מכירת נכסים ככה. יצרנים, מדובר על מכירת נכסים. יש אפשרות בסעיף 29 ליצור חריגים.
היו"ר משה גפני
אני לא משנה את העקרונות ולא מתווכח אתכם על הנושא המקצועי. אני מקבל את זה כמו שאתם אומרים. אני אומר שזה צריך להיות בחקיקה הראשית מכיוון שאני בטוח שזה יצליח. אני בטוח בזה. אני בטוח שרשות המסים ושר האוצר ירצו להאריך את המועד. כאשר זה בחקיקה ראשית, המסלול הוא שונה. כשזה בתקנות, את יודעת שעד שזזים עובר זמן.
איריס וינברגר
להפך.
היו"ר משה גפני
אם אנחנו כותבים את זה בחקיקה הראשית ואנחנו מאפשרים לשר האוצר להאריך את המועד באישור ועדת הכספים, התהליך הוא הרבה יותר קל והוא גם יותר רציני. את יודעת שחקיקה ראשית היא יותר מאשר חקיקת משנה. למה אתם מתעקשים על זה?
שי דותן
מבחינה מסוימת יש איזה תהליך הדרגתי מסוים. תקנות הוא תהליך מסוים. הוא באמת מצהיר הצהרה. חקיקה ראשית, זה כבר הרבה יותר מחייב.
היו"ר משה גפני
אתם מסבירים את מה שאני אומר.
שגית אפיק
אבל השירות נכנס לחקיקה ראשית.
איריס וינברגר
אבל למה הוא נכנס לחקיקה הראשית? דווקא המבנה של צו הוא מבנה שנותן שליטה יותר גדולה ויכולת גמישות יותר גדולה גם לוועדת הכספים וכל החריגים היו בתקנות. מה שקרה בנותני שירותים היה שהחריג הפך להיות כלל. בעצם כל נותני השירותים כמעט היו על בסיס מזומן ולכן אי אפשר היה להשאיר את זה בסמכות שר האוצר וצריך היה להעלות את זה לרמה של חקיקה ראשית.אני אזכיר שבמקביל כבר הייתה חקיקה ראשית של הרשות. זה לא עבר ועדת שרים בגלל הנושא של היצרנים. בגלל שבתוך הממשלה הייתה התלבטות לגבי היצרנים.
היו"ר משה גפני
מה לפי התקנות יקרה בעוד שנה?
איריס וינברגר
אם לא תוארך הוראת השעה, לא יהיה.
שגית אפיק
אם זה יהיה בחוק, תהיה לך אפשרות, תהיה אפשרות הארכה
היו"ר משה גפני
זה שאלתי. ידעתי את התשובה. יהיה כתוב בחוק ששר האוצר, באישור ועדת הכספים. אם אני אעשה את זה בניגוד לדעתכם, אתם תמשכו את הצו?
שי דותן
אנחנו צריכים להביא את זה למנהל לדיון.
איריס וינברגר
נצטרך למשוך את הצו, כן. אנחנו הרי עוד ניפגש בהרבה סיטואציות ואפשר יהיה להחליף את זה לחקיקה ראשית בהזדמנות. תנו לנו לבחון את זה. עוד לא התחלנו עם הצו הזה. אנחנו עוד לא יודעים מה ההשלכות שלו. אנחנו מאוד פוחדים מכך.
שי דותן
בגלל ההתעכבויות, היצרנים הקטנים הפסידו כבר חודשיים בגלל שזה לא אושר. חבל לדחות את זה עוד.
היו"ר משה גפני
אני מציע לחברי הוועדה כדלהלן. אני מציע שאנחנו נאשר את החוק כפי שנאמר עד עכשיו לגבי העניין הזה. הנושא של קנס של שלושים אחוזים, זה יהיה עד שלושים אחוזים. כמו שאתם אומרים שבית המשפט פסק לגבי עד אחוז אחד.
עופר שרון
סביר מאוד להניח.
היו"ר משה גפני
לגבי הנושא של התקנות של היצרנים. אני לא רוצה ללכת נגד רשות המסים. אני אצביע על החוק כי החוק הוא מאוד מאוד חשוב. את החלק הזה של התקנות אני לא מאשר ולא מביא את זה. אני מאפשר להם יומיים-שלושה, כמו שאפשרתי לבנקים, עד שנביא את זה למליאה ואז אם הם אכן מסכימים, זה ייכנס לחוק. זאת מהפכה ממש והם צריכים אומץ לעניין הזה. אני חושב שכל אחד מחברי הוועדה צריך אחרי כן לדבר אתם בנפרד ולתת להם מוטיבציה למהפכות. גם אתם מקבלים את הזמן הזה. אני לא מביא את זה למליאה. אני רוצה שזה יהיה בהסכמה. אני מאוד מאוד מבקש, אני חושב שזה מאוד חשוב. אם זה בתקנות, אנחנו די קוברים את זה. עד שזזים בממשלה, אני לא יודע מי עוד שנה יהיה שר האוצר, יכול להיות שלפני כן יהיו בחירות למרות שאני מעריך שזה לא יקרה.
רוחמה אברהם-בלילא
אני אומרת לך שיהיו.
היו"ר משה גפני
יכול להיות. אני לא נכנס לפרט הזה. אתם יודעים שכדי להביא תקנות חדשות – ואלה תקנות חדשות – זה סיפור שיכול להיות שיהיה יושב ראש חדש שיצטרך להתחיל את הכול מהתחלה ויבואו פקידים חדשים. כשזה בחוק, יש אפשרות מאוד פשוטה. זה נמצא כבר בחקיקה ראשית, אפשר להאריך את זה, שר האוצר באישור ועדת הכספים. תאמינו לי, אם אני הייתי ברשות המסים, הייתי עושה את זה. הייתי משכנע את השר. אם אתם רוצים, אני אשכנע את השר אבל אני לא רוצה לעקוף אתכם.
איריס וינברגר
אפילו הדו חודשי שזה מיליון וחצי, זאת הוראת שעה בתקנות ואנחנו באים ומאריכים אותן.
היו"ר משה גפני
בסדר, אבל עכשיו אנחנו בחגיגה. אם לא היה את כל זה, אני לא יודע. כשאתם נמצאים ברשות המסים, בסדר, אבל מי מבטיח את זה? אולי אתם תעברו לאגף התקציבים?
שי דותן
לא. מאיגרא רמא?
היו"ר משה גפני
בסדר. יש לכם יומיים-שלושה.
הילה פילו
אני הילה פילו, יש לי עסק יצרני קטן שעונה לתנאים. אני חושבת שלעשות את הצעד הזה עד שנה, זה כמעט לא לעשות כלום. עד שאני אצליח לשכנע את הלקוחות שלי שייתנו לי שיקים על בסיס חשבון עסקה ולא חשבונית מס כדי שאני אוכל ליהנות מזה, יעברו כמה חודשים ואז בסוף השנה או שזה יפסק או לא. עדיף כבר לא לעשות כלום. אם אתם עושים את זה רק לשנה, זה כמו לא לעשות כלום.
היו"ר משה גפני
תגידי להם שאני לא הזמנתי אותך.
הילה פילו
לא, לא הזמנת אותי.
היו"ר משה גפני
עוד יחשבו שאני הבאתי אותך בכוונה כדי לומר את הדברים.
איריס וינברגר
יש הוראת חוק.
רוחמה אברהם-בלילא
אבל היא מביאה את זה מהלכה למעשה. אין חכם כבעל ניסיון.
היו"ר משה גפני
היא אומרת דבר מאוד פשוט. היא אומרת שאם עושים את זה בתקנות עד סוף השנה, עד שהיא תשכנע את הלקוח, ייקח זמן. אם זה נמצא בחקיקה, המצב משתנה לחלוטין, זה כבר משהו אחר, זה תהליך שכבר התחילו אתו וכדי לעצור אותו באמצע, צריך לקרות משהו. כאמור, לא הזמנתי אותה אלא היא באה ביוזמתה.
איריס וינברגר
שוב, אנחנו מסבירים.
היו"ר משה גפני
אל תסבירו. רק תסכימו. בסדר, יש לכם יומיים-שלושה.
שמואל חרסט
אם אנחנו כבר נוגעים בסעיף 95 ויש הסכמה להוסיף את המילה "עד" לשיעור של שלושים אחוזים.
היו"ר משה גפני
לא מוסיפים את המילה "עד". ההסכמה היא שכמו שהייתה פסיקה לגבי הנושא של אחוז אחד שהוא עד, יש הסכמה גם לגבי העניין הזה בהתאם לפסיקה של בית המשפט.
שמואל חרסט
ואז זה לא ישונה בחוק אם לא תוסף המילה "עד"?
היו"ר משה גפני
הם לא מסכימים.
קריאה
יש הצהרה לפרוטוקול.
שמואל חרסט
זאת לא הצהרה לפרוטוקול.
היו"ר משה גפני
כן, זאת הצהרה לפרוטוקול.
זיו שרון
חזרה לעניין של סעיף 95. כמו העניין של סעיף 116. יורים בתותח שיכול לפגוע גם בחפים מפשע, גם בצורה שעושים את התיקון לתקנות של סעיף 95. גם כאן המטרה – ואיריס אמרה את זה רק לפני רבע שעה – לפגוע באלה שמעלימים קניות על מנת להעלים את מחזור העסקאות שלהם. תקלות בניהול ספרים יכולות לקרות גם לאחרים. אוטומטית מי שקרתה לו תקלה מסוג אחר, הוא כבר נכנס לקטגוריה של אותו קנס שלא יועד ליפול עליו. אני מבקש שהניסוח יהיה שונה. אני בעד, ואין לי גם בעיה להעלות את שיעור הקנס, אבל שהוא יהיה ממוקד. דהיינו, במקום הניסוח הארוך שלהם שקשור לתקנות ניהול ספרים, ניסוח קצר שאומר שראה המנהל כי עוסק לא רשם חשבונית בספריו ושוכנע המנהל כי אי הרישום היה מתוך מטרה להימנע מדיווח על עסקאות, רשאי יהיה המנהל להטיל על העוסק קנס בשיעור של, מבחינתי גם חמישים ומאה אחוזים כי כאן זה ממוקד על מי שמכוונים אליו ולא כאלה שיכולים להיות נספחים ולחטוף במקרה את העונש הזה על משהו שהם לא אמור לחטוף.
אני רוצה לומר שלפני תשע שנים נחקק תיקון לסעיף 50 של כפל מס בחשבוניות. אני יכול לומר לכם שבנושא העיסוק גם על ידי המשרדים וגם לפחות על ידי אחד מבתי המשפט, למרות שהכוונה הייתה אך ורק לחשבוניות הפיקטיביות, קיים פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב שבו השופטת דניה קרת פסקה.
היו"ר משה גפני
הבנתי. אתם מסכימים?
איריס וינברגר
לא. אני חוזרת שוב. אנחנו יצרנו כאן קנס על בסיס נסיבות מאוד מחמירות מתוך מטרה שלא נתחיל לבדוק אם כן תם לב או לא תם לב כי כאן זאת לא מטריה פלילית אלא נסיבות מחמירות של ספרים פסולים, סטייה מהותית ואי רישום.
היו"ר משה גפני
לגבי הקצאת החשבוניות, אני מציע ששר האוצר יוכל אחרי שלוש שנים לבוא לוועדה ולהאריך או לקצר.
שי דותן
בסדר.
שגית אפיק
עד 2017 זה לא נכנס לתוקף אבל שר האוצר רשאי להאריך את הדחייה או לקצר.
היו"ר משה גפני
מה שאתה הצעת, אבל אני קצת שכללתי.
עופר מנירב
שיפרת.
היו"ר משה גפני
כן. שיפרתי.
טיבי רבינוביץ
אני רוצה לחזור לסעיף 47 ולומר עוד מילה. אם אתה מסיבות טכניות, אין לך זמן, אבל אני רוצה לחזור לטיעון הקודם שהשמעתי.
היו"ר משה גפני
לא. אין צורך. אתה תשב עם רשות המסים.
טיבי רבינוביץ
כן, אבל אמרת קודם שאתה רוצה לאשר חקיקה מושלמת.
היו"ר משה גפני
נכון, אבל אנחנו כנראה נחזור לכאן.
טיבי רבינוביץ
אתה לא מאשר את זה היום?
היו"ר משה גפני
אני מאשר אבל אנחנו לא מעלים את זה למליאה. מה זה עסק שלך איך אנחנו עובדים כאן? לך יש כמה ימים לדבר אתם ולא הולך לקרות שום דבר. מה זה עסק שלך שאנחנו מצביעים כאן?
טיבי רבינוביץ
בינתיים אתה מאשר את הסעיף.
היו"ר משה גפני
אישרתי אבל אני לא מביא את זה למליאה. הודעתי שאני לא מביא את זה למליאה. יש לי אתם עוד כמה עסקים.
זיו שרון
שימו לב לאבסורד בהצעה הנוכחית. בן אדם לא קיבל את החשבונית לידיו ובמקרה פסלו לו את הספרים.
היו"ר משה גפני
אני לא מסכים אתך אבל אפילו אם אני מסכים אתך, לא רוצה לתת להם שיקול דעת, אני לא הולך לפתוח עשר חזיתות עם רשות המסים. הם לא מסכימים. יש לי דברים יותר חשובים בחוק הזה וכך גם לך.
איתן צחור
היה סיכום גם עם חברת הכנסת רוחמה אברהם שתוקם ועדה שתדון בכל הנושא עליו דיברנו כאן אבל הוועדה לא קמה. יש דבר אחד שחייבים לדון בו וזה כל הנושא של הערערים.
היו"ר משה גפני
רק רגע. אני לא מאשר את החוק, בוא נקים את הוועדה. מה דעתך?
רוחמה אברהם-בלילא
זאת הייתה הארה כ-א' להתנהלות.
איתן צחור
אני אשלים את המשפט. אנחנו עדיין מבקשים שכל הנושא של הערערים בפני הוועדה, כל הפרוצדורות האלה, הובטח לנו חזור והבטח שנשב אתם ונמצא פתרונות איך מערערים לוועדה ואיך מערערים לבית המשפט, האם זה בית משפט מחוזי או שלום. עכשיו יש עוד נדבך נוסף על זה עם הקנס החדש. לכן אנחנו מבקשים שבלי שום קשר לתיקון תוקם הוועדה הזאת ותדון בכל הנושא של הערערים כפי שהובטח.
איריס וינברגר
אנחנו בהחלט נשב עם לשכת עורכי הדין בנושא הוועדות לניהול פנקסים.
איתן צחור
כל הפרוצדורה סביב הנושא הזה.
רוחמה אברהם-בלילא
אתה מקים את הוועדה הזאת?
היו"ר משה גפני
יש את הוועדה לעסקים קטנים. בסדר. חברת הכנסת רוחמה אברהם תטפל בנושא.
רוחמה אברהם-בלילא
הוועדה היא בראשות ליה שמטוב אלא אם כן אתה עושה ועדה אד-הוק לעניין.
היו"ר משה גפני
צוות שאת תעמדי בראשו.
איריס וינברגר
לעניין הוועדות לניהול פנקסים?
רוחמה אברהם-בלילא
כן.
איריס וינברגר
רשות המסים רואה בעייתיות מאוד גדולה עם הוועדות האלה.
היו"ר משה גפני
תשבו עם הצוות הזה שרוחמה אברהם תעמוד בראשו. חברת הכנסת רוחמה אברהם, היא אישה חכמה ואם אתם תשכנעו אותה שזה מה שצריך לעשות, זה מה שיהיה. אם היא תשכנע אתכם, גם אתם אנשים הגיוניים ותוכלו להיכנס לעניין הזה. זה לא מעכב את החוק.
רוחמה אברהם-בלילא
זה לא קשור לחוק.
היו"ר משה גפני
לא קשור לחוק. זה רחב יותר מהחוק.

אני מבקש לאשר את חוק מס ערך מוסף על כל מה שדיברנו ועל השינויים שנעשו. אני לא מביא את זה למליאה ונותן כמה ימים לשבת עם הבנקים ואני מבקש לעשות זאת בתוך יומייחם-שלושה. אני מאוד מאוד מאוד מבקש שרשות המסים תסכים בנושא הזה שהבאתם בתקנות להכניס לחוק בהוראת שעה. יש לזה מסר מאוד חשוב. אני רוצה שהברכות שרשות המסים מקבלת, יהיו מושלמות.
רוחמה אברהם-בלילא
במיוחד לקראת חג הפורים.
היו"ר משה גפני
נכון. אם אתם יכולים לתת תשובה בתענית אסתר למרות שלא חייב ואפשר גם בשושן פורים.

אנחנו מצביעים על אישור חוק מס ערך מוסף עם התיקונים כפי שנאמרו וההצהרות שהיו לפרוטוקול.

הצבעה
בעד אישור החוק – פה אחד

החוק אושר
היו"ר משה גפני
החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. אני מאוד מברך את רשות המסים. אני חושב שזה צעד גדול קדימה.
רוחמה אברהם-בלילא
כולנו מברכים.
היו"ר משה גפני
אני חושב שזאת הליכה לקראת העניין. אני מודה לחברת הכנסת רוחמה אברהם שהייתה שותפה לעניין הזה, לציון, לפניה ולכל מי שסייע בעניין. אני מודה לארגונים ולגופים שבירכו אתכם על כך ואכן כל הברכות מגיעות לכם. בעזרת השם בתוך יומיים-שלושה תיתנו לי תשובה חיובית לגבי התקנות.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>

קוד המקור של הנתונים