PAGE
35
ועדת הכספים
06/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1035>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב באדר התשע"ב (06 במרץ 2012), שעה 10:15

<1. תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2011 (החלת מועד חיוב עם קבלת תמורה)>
<2. תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' ), התשע"ב-2011 (הארכת הוראת השעה לעניין תקופת הדו"ח של עוסק אשר מחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 1,500,000 ₪)>
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6)>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

>
עופר שרון - מנהל מחלקה בכיר מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן - כלכלן, מחלקה כלכלית, רשות המסים, משרד האוצר

ניר בן אהרן - מנהל תחום מדיניות וחקיקה, הסוכנות לעסקים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד יעל מליק - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עופר מנירב - יושב ראש ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד אבי פרידמן - לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד איתן צחור - לשכת עורכי הדין

עו"ד זיו שרון - לשכת עורכי הדין

עו"ד יהודה טלמון - נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

שמואל חרסט - יועץ מס, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

רון כהן - רואה חשבון, איגוד הבנקים בישראל

יובל כהן - רואה חשבון, איגוד הבנקים בישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

יגאל שחם - מנהל פיננסים, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

יוסף שנל - בנק לאומי לישראל, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד לבנת קופרשטיין דאש - איגוד הבנקים בישראל

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

הילה פילו - בעלת עסק יצרני קטן

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2011 (החלת מועד חיוב עם קבלת תמורה)>
<תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' ), התשע"ב-2011 (הארכת הוראת השעה לעניין תקופת הדו"ח של עוסק אשר מחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 1,500,000 ₪)>
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6)>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את הדיון בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6).

לפני שאנחנו ממשיכים בדיון בנושא הזה, חברת הכנסת רוחמה אברהם, יש לך הצעה לסדר.

כן, אני מבקשת הצעה לסדר. אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכל הנוכחים. הבוקר אזרחי ישראל הוכו בתדהמה לאור העובדה - לדעתי זאת עוד איזושהי הפתעה חדשה לקראת חג הפורים – שהם קיבלו מעות פורים בדמות חשבונות חשמל מנופחים. חשבונות החשמל המנופחים האלה נובעים כתוצאה מעלייה מטורפת של 15 אחוזים בחודשים האחרונים במחירי החשמל.
אני חושבת שלא יכול להיות מצב שבו זוג עם שני ילדים מקבל חשבון חשמל מנופח של למעלה מאלפיים שקלים. יש כאן מצב שמשפחות רבות הולכות להיקלע למצוקה כלכלית גם לאור העובדה שמחירי החשמל עלו וגם לאור העובדה שאנחנו נכנסים לחג הפסח.

אני מבקשת ממך אדוני היושב ראש לקיים מחר דיון דחוף בוועדה וזאת לאור העובדה שהייתה עלייה דרמטית במחירי החשמל. אני מבקשת להעלות על סדר יומה של הוועדה ולשקול או להציע לאוצר לבטל את 15 האחוזים מע"מ שאזרחי מדינת ישראל משלמים. יותר מזה. אחת הבעיות היא שאותם סופרי מונים מגישים את חשבונות החשמל על פי הערכות ולא על פי מה שאמורים לשלם באמת. לכן אני חושבת שמן הראוי שמחר על הבוקר – אמנם תענית אסתר ואני לא יודעת אם כבודו יגיע למשכן – לקיים דיון דחוף בסוגיה הזאת אליו לזמן את רשות החשמל, משרד התשתיות וכל הגורמים הנוגעים בדבר כי אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום.

תודה רבה. קודם כל, השתדלתי שלא לקיים ישיבה בתענית אסתר אבל אם יש צורך, אני אעשה. במקרה הזה אני לא מתכוון לקיים ישיבה משום שנושא מחירי החשמל שייך לוועדת הכלכלה.

גם זה שייך לוועדת הכלכלה?

לא גם אלא זה. הדברים האחרים לא שייכים לוועדת הכלכלה.

זה על פי התקנון.

זה על פי התקנון.

כאשר ועדת הכספים עסקה לא אחת בכל מה שקשור לפרי הגליל, זה בסדר.

זה בסמכות הוועדה.

זה בסמכות הוועדה.

כאשר ועדת הכספים התכנסה לדון בסוגיית ועדת טרכטנברג ודנה במסקנות.

לא, בטרכטנברג היא לא דנה. אף פעם היא לא התכנסה בנושא.

הוועדה הזאת התכנסה בנושא טרכטנברג שלושה שבועות אחרי כן.

את מדברת על הרפורמה במיסוי.

חוק לשינוי נטל המס.

שינוי נטל המס היה בסמכות הוועדה. הנושא הזה של פרי גליל וכל המקומות הללו, הם בסמכות הוועדה. הנושא של חינוך חינם, העברת הכסף, זה בוועדה. מחירי החשמל זה בוועדת הכלכלה.

גברתי היועצת המשפטית, נמצא את הדרך הנכונה לקיים את הדיון הזה מחר.

אני חושב שאת צודקת. העלאת מחירי החשמל זה דבר חמור וגם אני ער לכך.

יש בעיות עם הוט. בגלל שזה לא בוועדה הזאת, אני אפילו לא פונה בנושא.

אבל אני כן פונה. זאת השלכה רוחבית.

זה במובהק לפי התקנון שייך לוועדת הכלכלה. זה נכון שפרי גליל הוא בסמכות הוועדה, נכון שגם הבלו על הדלק בסמכות הוועדה ולא היה ראוי שוועדת הכלכלה תקיים בזה דיונים אבל השאלה אם רוצים לעשות מלחמה של דווקא או להתנהל לפי התקנון.

אנחנו לא רוצים לעשות מלחמה של דווקא.

אומרים לי שיש הצעות לסדר על גל ההתייקרויות במשק. נראה מה נעשה.

למנהל הוועדה יש ניסיון רב בוועדה.

אבל אני לא יכול לדון ספציפית על החשמל אלא על גל ההתייקרויות. בסדר. ההערה היא נכונה והיא במקומה. אני אשתדל.

הגשנו מכתב לאדוני כדי לקיים במהלך שבוע הבא או במהלך השבועיים הקרובים, ואתה תמצא לנכון את הזמן אבל לפני חג הפסח, דיון בכל מה שקשור לכספים של העמותות.

ודאי. בסדר. אני אעשה את זה.

תודה.

תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011 (סעיפים 1-6). מי מציג את הנושא?

איריס ויברגר. בוקר טוב.

למעשה מדובר בסעיפים שנשארו אחרי שהקראנו והסברנו אותם בישיבה הקודמת אלא שנשארו בהם בעיות שונות שהוועדה לא הכריעה בהן.

בנוסף לכך הוועדה הייתה מעוניינת בסעיפים כדי ליצור השלמה לתיקון שנעשה בנושא של קביעת מועד חיוב על בסיס מזומן לנותני שירותים.

אנחנו פיצלנו את החוק. הגענו להסכמה אתכם שיהיה מע"מ מקוון על סכום של 2.5 מיליון שקלים ובעמותות על 20 מיליון שקלים. אני שומע טענות לכאן ולכאן על הצעת הפשרה הזאת אבל אני עומד מאחוריה והיא אושרה במליאת הכנסת. נותרו הסעיפים האחרים ואני מקווה שגם בהם נגיע להסכמה. אם לא נגיע להסכמה, נצטרך להכריע.

אני אתחיל לפי הסדר מבחינת הסעיפים. קודם כל, נושא מועד החיוב על בסיס מזומן. אנחנו מבקשים היום מהוועדה לאשר שלושה תיקונים. התיקון הראשון הוא התיקון שהיה כבר מונח בפני הוועדה והוא שבסיטואציה שיש יחסים מיוחדים בין צדדים או עסקה שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה, כולה או חלקה הינה בכסף, מועד החיוב לא יהיה על בסיס מזומן אלא על בסיס מצטבר כדי שניתן יהיה לפקח בסיטואציה כזאת.

הסעיף הנוסף הוא לתקן את סעיף 46(א). כשתיקנו את מועד החיוב, לא עשינו תיקון משלים בסעיף 46 וכך נוצר מצב שהמועד להוצאת חשבונית מס לגבי עסקאות על בסיס מזומן הוא תוך 14 ימים והמועד להוצאת חשבונית מס לעסקאות על בסיס מצטבר הוא דווקא תוך שבעה ימים. זה המצב שנוצר בעקבות התיקון ביוני לגבי נותני שירותים.

קודם תסבירי.

פנינו כבר לפני כמה חודשים ללשכות וביקשנו התייחסות אבל לא קיבלנו לעניין הזה. אנחנו מניחים שאין התנגדות. אנחנו רוצים כאן לקבוע מועד אחד, לא להפריד שבעה ימים ו-14 למועד הוצאת חשבונית. אנחנו הולכים כאן על המועד המאוחר יותר, על 14 יום וזה יהיה אחיד לכולם, בין אם זה מועד על בסיס מזומן או מצטבר. המשמעות של זה היא שאם אדם נותן שירות קיבל תמורה ב-3 בחודש, מועד הוצאת החשבונית הוא 14 ימים אחרי ה-3 בחודש ובהתאם לכך מועד הדיווח למע"מ ומועד התשלום. אם זה בין ה-15 ל-30 לחודש, בעצם הוא אפילו דוחה בחודש נוסף את הדיווח. לכן מבחינתנו זה מקל, זה מאחד וזה מפשט. לצורך כך אנחנו נמחק את הסיפא בסעיף 46(א).

התיקון הנוסף הוא תיקון בסעיף 47(א). לבקשת כל הגורמים ובמיוחד חברי ועדת הכספים, אחרי ששקלנו. עלתה בעיה שכאשר מועד החיוב הוא על בסיס מזומן, העוסק שהוא על בסיס מזומן לא נהנה כי הלקוח שלו דורש ממנו את הוצאת חשבונית המס במועד מתן השירות ולא במועד תשלום התמורה. כך יוצא שבעצם התיקון על בסיס מזומן לכאורה, בחלקו לפחות, התרוקן מתוכנו. לכן אנחנו כרשות המסים מלכתחילה לא רצינו להתערב. ראינו בזה מערכת יחסים בין העסקים לבין העוסקים וכי לא נכון שהרשות תתערב. לאור הבקשה חשבנו שנכון באמת לקבוע נורמה כלפי הקונה, כלפי הלקוח, כדי שלא תהיה כאן עבירה שעובר אותו עוסק על בסיס מזומן שהוא הצד החלש בעסקאות האלה ולקבוע שהקונה לא ידרוש חשבונית מס כאמור קודם לתשלום התמורה או חלקה לפי העניין אם המועד לחיוב במס בשל העסקה חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל. כך אנחנו בעצם קובעים נורמה. לפי דברי הארגונים מדובר כאן בעוסקים נורמטיביים שמבקשים את החשבוניות האלה וברגע שאנחנו נקבע את הנורמה, אנחנו מניחים שהמשק באמת יתרגל ויפנים את נושא בסיס המזומן ולא ידרוש חשבוניות מס לפני כן.

יחד עם זאת יש חשש ברשות המסים שבעקבות קביעת הנורמה הזאת תבוא אלינו דרישה לבצע חקירות, להגיש כתבי אישום, בגלל שקונה הפר את אותה נורמה ובכל זאת דרש את החשבונית קודם. ברור שכאן מדובר בחקירות שהן חקירות מורכבות כי זאת מילה מול מילה וספק אם באמת הסנקציה הפלילית היא הסנקציה המתאימה למקרה הזה, למרות שיכול להיות שבסיטואציות מסוימות היא מתאימה אבל שוב, ספק גדול. לכן אנחנו היינו רוצים לראות האם באמת מדובר בעוסקים נורמטיביים שברגע שתיקבע הנורמה המשק יעבוד בהתאם לזה ולכן לא יהיה צורך באכיפה וסנקציות וכולי אם לאו, או שבאמת זה יגרור הרבה פניות וידרוש טיפול רב מאת רשות המסים בסיטואציה הזאת.

לכן רצינו לבקש מהוועדה לקבוע את הנורמה הזאת למשך שלוש שנים בשלב ראשון כהוראת שעה ובמידה ובאמת הנורמה תושרש והמשק יתנהל לפיה, אפשר יהיה לקבוע אותה כהוראת קבע. אם נראה שיש אתה בעיות וכולי, צריך יהיה לעשות חושבים מחדש ולראות מה אנחנו עושים עם התיקון הזה.

למה צריך הוראת שעה? אם תראו שזה לא בסדר, תבטלו.

זה גם מה שאני רציתי לומר. קודם כל, אני מלינה על שני דברים. אדוני היושב ראש, אני מברכת על עצם קיום הדיון הזה אבל הדיון האחרון שהיה, היה ב-28 בדצמבר. היו זמנים דחופים ולחוצים ובעקבות אותם לחצים הצלחנו להביא לסיטואציה של תיקון החוק המבורך הזה. קודם כל, נאמר והייתה הסכמה שמיד בימים הקרובים – זאת אומרת עשרה ימים-שבועיים – יוקם צוות מיוחד יחד עם ועדת הכספים שיכלול גם את נציגי הארגונים על מנת שנבוא בהסכמות נרחבות.שוב, הרשות כמו רשות מרגישה עצמאית, וזה בסדר, בלי שום הליך של שיתוף בעניין הזה.

היו גם ויכוחים בתוכם וזה דבר לגיטימי. נראה לאן אנחנו מתקדמים.

אבל ניתנה הנחיה שיוקם צוות מיוחד לצורך העניין הזה וזה לא קיים. זה מלמד אותי לגבי הבאות ואני מתנצלת על האמירה הזאת.

דבר שני. את יודעת, תמיד בסופו של דבר הזמן מגיע. יש הבטחות אבל בסוף הדלת נפתחת, הזמן מגיע ואנשים נפגשים. זה קרה היום ואני חיכיתי לזה. מכיוון שאני הייתי שותפה לחוק הזה, אני חושבת שאם אנחנו כבר הולכים לתיקון – אני מקבלת את ההערה שלך – התיקון הזה צריך להיות בחקיקה ולא בהוראת שעה.

בחקיקת קבע.

בחקיקת קבע.

גם הם מציעים חקיקה אבל לשלוש שנים.

לא בהוראת שעה.

גם אני חושב בחקיקת קבע. אם זה לא טוב, אפשר לבטל.

תמיד רשות המסים אמרה לא לבלבל את הצרכנים ולא לבלבל את אותם בעלי עסקים קטנים. ברגע שאתה מתנה התניה כזאת שיש לה השלכת רוחב מאוד רחבה גם בהיבט של ההטמעה, עובר זמן עד שאנשים יתרגלו ועד שהם ידעו איך לפעול בסוגיה הזאת. אנשים יקבלו את זה ויטמיעו את זה, אבל אז אולי יחליטו לבטל. זה צריך להיות גם באישור ועדת הכספים.

זאת ההערה שלי לפני שאנחנו יורדים לפרטים.

לגבי היחסים המיוחדים, אני מבקש להדגיש – והדגשתי את זה גם בישיבה הקודמת – שצריך להיות ברור על מה אנחנו מדברים.

מדברים על יחסים מיוחדים שהמפר מושפע מאותם יחסים.

כן, אבל לא ללכת לצד המקל אלא לצד המחמיר. זאת אומרת, לצד שזה באמת חד משמעי.

אנחנו הולכים.

רציתי להבהיר שהמונח יחסים מיוחדים הוא מונח שיש לגביו פסיקה ענפה. זה לא מונח חדש. על פי הפסיקה הנטל חל על רשות המסים להוכיח כי המדובר אכן ביחסים מיוחדים שבעטיים יש להחיל את הוראות החוק הספציפיות. זאת אומרת, זה דבר שהוא מאוד דווקני על פי הפסיקה הקיימת.

מי שמסתמך על מה שאתה אומר, הוא עצלן. זאת אומרת, ועדת הכספים תהיה ועדה עצלנית אם היא תאמר שיש פסיקה ענפה וחובת ההוכחה עליכם. תגידו עכשיו לוועדה מה זה יחסים מיוחדים. למה אני צריך להתעצל?

קרובי משפחה.

אני מוכן להסביר. אלה גם קרובי משפחה.

קרובי משפחה זה בן דוד?

אנחנו צריכים להוכיח שהיחסים המיוחדים יגרמו למפר.

איך אתה יכול להוכיח דבר כזה?

יש לזה מבחנים.

חברת אם וחברת בת.

מנהלים וחברות.

אתם עוברים מנושא לנושא. קודם כל, מה זה קרובי משפחה?

בדרך כלל מדבר על קירבה ראשונה.

קירבה ראשונה, זה לא בן דוד.

אני חושבת שלא, אבל אם יוכח שיש כאן בני דודים והמחיר הושפע, זאת אומרת שיש לי מחיר שוק של מאה אלף שקלים למוצר מסוים אבל המחיר נמכר בעשרים אלף שקלים, אז יש כאן מחיר שכנראה הושפע מיחסים מיוחדים. אני רוצה לומר עוד משהו.

רגע, לפני כן. יש לנו זמן. אין לנו היום סעיפים רבים נוספים וגם ההעברות התקציביות הן לא רבות כי אתמול העברנו את הרוב.

יש את הצווים שהם מאוד חשובים.

בסדר. נשלב גם את זה בחוק. החלק הזה של היחסים המיוחדים, אמרתם שלושה דברים ואני רוצה לעשות סדר בזה. אמרתם קרובי משפחה, אמרתם חברת אם וחברת בת ואמרתם אם המחיר מושפע כתוצאה מהיחסים הללו.

שזה כבר כתוב בסעיף.

בסדר. אני רוצה שנעשה בזה סדר. קרובי משפחה, אם זה בעל ואישה אבל המחיר לא הושפע?

זה לא ייכנס לחוק. הסעיף לא יחול. זה יהיה על בסיס מזומן.

אפילו שזה בעל ואישה.

כן.

אם כן, העיקר הוא האם המחיר מושפע.

נכון.

אז אפילו לא קרובי משפחה אלא אפילו מישהו שלא קשור בכלל וזה יכול להיות מישהו מסין.

לא.

גם וגם.

לא, הם אומרים שלא. קרובי משפחה מדרגה ראשונה, הם אומרים לא.

אם אין קשר בין שני העוסקים, בין העוסק והלקוח, ואין יחסים מיוחדים והמחיר נמוך, עדיין זה מחיר העסקה.

אלה צריכים להיות שני תנאים. גם היחסים המיוחדים וגם שהמחיר הושפע כתוצאה מהיחסים.

במע"מ יש שלוש סיטואציות בהן אנחנו קובעים מחיר לפי מחיר שוק.

אני שואל מה יהיה אם מישהו איננו קרוב משפחה אבל המחיר מושפע. מה הדין שחל עליו?

הוא צריך להיות מושפע מיחסים מיוחדים.

אין יחסים מיוחדים.

אם אין יחסים מיוחדים, זה המחיר במע"מ.

הפרשנות ליחסים מיוחדים היא פרשנות יחסית.

דווקנית ומחמירה.

היא מחמירה. היא לא פרשנות מקלה אלא היא מרחיבה.

זאת אומרת, צריך את שתי הסיבות.

נכון.

לא מספיק שהמחיר מושפע כיוון שאם אין קרובי משפחה, אם אין יחסים מיוחדים, אפילו שמישהו יבוא ויגיד שהמחיר הושפע, אין לזה הגדרה של יחסים מיוחדים מאחר שאלה אנשים רחוקים זה מזה. צריך שתהיה גם קירבה כזאת של יחסים מיוחדים או חברת אם וחברת בת או קרובי משפחה מדרגה ראשונה, בתנאי שהמחיר מושפע.

נכון.

עכשיו הבנתי.

הם אומרים כאן שהפרשנות שלהם היא פרשנות מצרה ומחמירה.

בסדר גמור. הדברים נרשמו. עכשיו ניתן הסבר טוב. יש לגופים מה להעיר על היחסים המיוחדים? בבקשה.

אבי פרידמן, לשכת רואי חשבון. אנחנו חושבים שהסעיף הזה הוא סעיף פינה מיותר ולא תורם שום דבר.

הוא קיים בתקנות היום.

נכון. הוא קיים ויש פרק שלם שקובע את סוגיית עוסק דן בסוגיית המחיר. שאלת יחסים מיוחדים עולה גם ברשות לניירות ערך ועולה בהמון מקומות. בשלב הראשון סברתי שכל מה שרוצים ברשות המסים זה את אותו מקרה שבו אדם נתן לאחיו איזשהו פריט ולא לקח ממנו כסף. אמרתי בסדר, אני לא מבין למה בשביל מקרה כזה צריך לעשות שינוי חקיקה, אבל הנושא של יחסים מיוחדים עלה בפסיקה ויש לו הגדרות מאוד מדויקות. הבעיה היא הרבה יותר חמורה מפני שכאן בעצם הולכים לתת למנהל סמכות לקבוע - וסליחה על הביטוי הלא ממלכתי – באופן שרירותי. אני מחליט שזה לא המחיר הראוי. איך הוא יעשה את זה? הלא זה יביא לעצירה. גם היום כאשר יש לרשות המסים חשד שמדובר במקרה של יחסים מיוחדים, יש דיון ארוך מאוד בפרשת חוף הכרמל, שם זה נדון גם במחוזי וגם בעליון ושם ניתחו את כל הסוגיה הזאת וקבעו בדיוק את הקריטריונים. אני מתקשה להבין מה ההבדל, מה קרה מאתמול להיום ולשם מה נחוץ כל השינוי הזה, לאיזה מקרה פינה.

אם אתה היית היום ברשות המסים, אתה היית מסכים שלא יהיה סעיף כזה של יחסים מיוחדים?

המצב הוא שהסעיף קיים כבודו. הסעיף קיים בסעיף 10. זה מיותר מפני שהוא נותן סמכות שרירותית שאין בה צורך והיא למעשה תעצור את הפעילות הכלכלית ולא תסייע בשום דבר.

הרבה יותר חמור מזה. למעשה זה יאפשר להתערב בכל עסקת מקרקעין ובכל דבר אחר. במע"מ יש כלל האומר שהחיים צריכים להימשך וכאן בעצם יעצרו את החיים היכן שיבוא למישהו.

אני סבור שרשות המסים צודקת בעניין הזה, במיוחד אחרי שהפרשנות היא חד משמעות, היא צרה, היא מאוד מוגדרת, היא מדברת על מקרה כזה שבו יש גם קירבה מבחינת מערכת היחסים בין החברות וקירבה מבחינת יחסי קירבה מדרגה ראשונה, קירבת משפחה כאשר נלווית לעניין הזה הוכחה של רשות המסים שאכן המחיר מושפע. אם אין את זה, המשמעות של העניין היא ששני אנשים יכולים לעשות ביניהם עסקה ולשקר את רשות המסים. לא לשקר אלא להפוך את זה לדבר שהם יהיו פטורים. אני חושב שאתם מאוד חוששים שלא בצדק. אני לא מקבל את זה.

רק להשלמה. לצורך הדוגמה, כדי שנבין למה לפעמים זה מיותר. חברת אם וחברת בת, אם המחיר יהיה מאה ואם המחיר יהיה מאתיים, בגלל יחסים מיוחדים, זה לא משנה מאומה לצורך מע"מ משום שאחת משלמת ואחת מקזזת. בנטו זה לא משנה שום דבר.

למה זה מפריע לכם?

משום שזה יכול לעצור את הפעילות. יתערבו בתחום. יש כבר סעיף 10 בחוק שאומר את זה בפירוש בחוק מע"מ ולא בחוק אחר. למה צריך עוד סעיף?

זאת השלמה.

זה לגבי הקטע הזה. עכשיו גם דברים טובים ולא רק רעים. לגבי השבועיים, אני מברך על זה. אנחנו כן הגבנו וכתבנו שצריך להיות 14 ימים. אני שמח שקיבלתם את זה בלי לומר שקיבלתם את עמדתנו. זה בסדר.

אתה מברך על התיקון.

אני מברך על התיקון ועל האיחוד של ה-14 ימים.

גם על התיקון של אי הדרישה כמו שהצעתם עכשיו, התיקון שלא ידרשו, של סעיף 47, אני חושב שזה פותר את הבעיה. אני רק מקווה שלא יבואו בהתחכמויות כאלה ואחרות משום שזה מוגבל כמובן לאותה אוכלוסייה שאנחנו רוצים להחיל עליה, ואני לא רוצה שיבואו וידרשו ממנה שתראה אישור – אלה שמשלמים – שהם שייכים לאותה אוכלוסייה. כאן צריך לבוא אליכם, לבקש שתוציאו לנו אישורים כאלה ואחרים. צריך להיזהר בקטע הזה. או שתוסיפו את זה באישור אוטומטי שיהיה כתוב באישור שנתי שאתם מוציאים שזה חל ואז לא יצטרכו לבקש כל עם מחדש, או איזושהי הנחיה.

איריס תגיב לאחר מכן. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס בקצרה?

כן. גם אני מצטרף לברכות.

לא יאומן כי יסופר. כל הקרן הקיימת בעצמה הגיעה לכאן.

היינו כחולמים.

באמת היינו כחולמים. צריך להתעורר.

אלי, אני מודיע לך שאנחנו שומרים על הכנסת.

זאת אחוות מופז.

בין היתר. זאת אחווה מקדמת דנא.

נגמרה ההפסקה להתרעננות. אלי, כבוד בשבילנו, יושב ראש הקרן הקיימת לישראל.

הצטרפתי לברכות של חבריי על התיקון ואני גם מצטרף לברכות שלכם על הכניסה של מר אלי אפללו.

בואו נבין על מה התיקון. מדובר כאן על מצב שבו אני מדווח לפי בסיס מזומן ומחייבים אותי בבת אחת לדווח לפי בסיס מצטבר. הציווי יכול להגיע מרגע לרגע. זה לא במהלך החיים התקינים שלי אלא פתאום בא אלי מנהל הרשות ואומר לי שעכשיו אתחיל לדווח לפי בסיס מצטבר לגבי חשבונית אחת. כל מה שאני רוצה להעיר הוא שיש כאן סיטואציה מאוד מיוחדת. אנחנו מדווחים בצורה מסוימת אבל לגבי חשבונית מסוימת יכול לדפוק בדלת ברגע מסוים פקיד מע"מ ולומר לי שלגבי החשבונית הספציפית הזאת אדווח כך וכך לפי בסיס מצטבר. סיטואציה קצת הזויה מבחינה פרוצדוראלית, איך אנחנו עושים את זה.

הייתי מצפה שלפחות ייאמר שייתנו לי לפחות שלושים ימים במקרה הזה לדווח על החשבונית. להתייחס באופן פרוצדוראלי לכל הטראומה שנוחתת על הנישום ברגע נתון על חשבונית מסוימת לרבות מתן זכות ערעור על עצם הפעולה הזאת.

אדוני היושב ראש, האם ההתייחסות היא לכלל התיקונים כרגע או רק ליחסים המיוחדים?

לסעיף הזה.

גם לחיוב במזומן.

אם על המע"מ המזומן, כאן כן הייתי רוצה להעיר. אנחנו מדברים גם על תיקון סעיף 47?

סעיף 29, 46 ו-47.

אם כן, ברשות אדוני, הייתי רוצה להתייחס. מבחינתנו זה יום חג.

משנכנס אדר, מרבים בשמחה.

התיקון הזה, אם הוא יתקבל, פותר לנו בעיה מאוד גדולה ולא צריך ללכת רחוק אלא באחד העיתונים הבוקר כתוב ש"הום סנטר מרעה את התנאים לספקים, תשלם שוטף פלסו 150 יום". אדוני רק צריך לחשוב מה המשמעות של מע"מ על בסיס מזומן לגבי אותם עסקים לו לא היה המצב הזה. דהיינו, הם היו צריכים לממן את המע"מ ב-150 ימים לאותו מזמין שירות או טובין.

אם כן, זאת בשורה מאוד גדולה. בנושא הזה אנחנו רוצים לומר תודה לוועדה.

לרשות המסים.

אני אגיע גם לרשות המסים.

אני זמני. רשות המסים קבועה.

אנחנו רוצים להגיד תודה לאדוני היושב ראש, אנחנו רוצים להגיד תודה לחברת הכנסת רוחמה אברהם שהיא יושבת ראש השדולה לעסקים קטנים ואנחנו יודעים את תרומתה לנושא הזה, אני רוצה להגיד תודה לרשות המסים אבל קשה לי להגיד את זה משום שהם לא יודעים לשחרר עד הסוף. למה הוראת שעה לשלוש שנים?

על זה עוד לא החלטנו.

למה הוראת שעה לשלוש שנים? הרי אם אני שומע את הטיעון, אם הטיעון שלהם נכון, הוא מהווה הצדקה למה זה צריך להיות קבע. יכול להיות שצריך להיות עוד יותר חמור כי למרות ההוראה הנורמטיבית גופים נורמטיביים לא יכבדו את זה. צריך לשקול בעוד שלוש שנים מה. לכן אני מפציר ומבקש שאם נותנים, שייתנו משלוח מנות עד הסוף.

אני חוזר ואומר, הרבה תודה רבה.

תודה.

טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים. לגבי סעיף 47. אני רוצה הערה פרוצדוראלית. אנחנו אמנם מבינים את הבעיה והיא בעיה אמיתית. אנחנו נחשפנו לתיקון הזה במקרה בנוסח הזה רק הבוקר. שמענו על הנושא הזה אתמול והוא לא היה אמור להיות על סדר היום.

מה לא היה אמור להיות על סדר היום?

סעיף 47 לא היה אמור להיות היום על סדר היום. הנושא הזה הוא נושא מאוד מורכב ומשמעותי במערכת הבנקאית.

למשל, מה מורכב?

מדובר בהיערכות תפעולית רצינית. אני רוצה לשאול משהו מחוץ לנושא. אנחנו מבינים את הנושא והנושא הוא חשוב וראוי לפתרון נכון, ואנחנו גם מוכנים ללכת לפתרון נכון כאשר לדעתנו אפשר להשיג פתרון נכון. אנחנו לא ראינו את הנוסח ואנחנו מבקשים – מכיוון שהבנקים הם נושאות מטוסים שכדי להזיז אותם דרוש מאמץ לא פשוט – מכיוון שהבנו אתמול שאנחנו יכולים להגיע לפתרונות עם רשות המסים, לא לקבל החלטה היום על הסעיף הזה בנוסח שהובא אלא לדחות את ההחלטה.

כמה זמן אתם צריכים?

שבוע.

את הנושא הזה העליתי כבר לפני חודשים.

עוד מילה אחת. אדוני זוכר שהבנקים בסך הכול הם מוסדות שאפשר להגיע אתם להבנות.

אני גם חושב כך. ביקשת שבוע, תקבל שבוע. נצביע על זה היום אבל ייקח זמן עד שנגיש את זה למליאה. הפרוצדורה לא מעניינת אותך. אתה צריך שבוע, תקבל שבוע. שבוע, חמישה ימים, לא צריך הרבה זמן כי האנשים ברשות המסים הם מאוד פתוחים. הנושא לא נודע לכם היום מכיוון שאת המכתב כבר שלחת אתמול.

דיברתי על הנוסח.

סתם, אני אומר בבדיחה ולא מתכוון ברצינות. הנושא הזה עולה משנה שעברה, מ-2011. אנחנו פיצלנו את החוק והיה מדובר שהוא יידון כאן. עבר זמן מכיוון שאפשרנו לנהל משא ומתן ולקיים דיונים. הבנקים היו חייבים לדעת. אוי ואבוי אם הם לא ידעו שאנחנו מדברים על הדבר הזה.

אני אומר לך שלא ידענו.

לא ידעו, בסדר, לא ידעו. לא משנה. אני לא מתכוון להפר את החגיגה הזאת. את זה צריך לסיים.

גם אנחנו לא.

בסדר. אנחנו נאשר ולא יקרה שום דבר. לא נביא את זה למליאה. ניתן לכם כמה ימים, תשבו עם רשות המסים במשך יומיים, שלושה, ארבעה, חמישה ימים ותסיימו את זה. הפרוצדורה בלאו הכי תיקח קצת זמן, אם אנחנו נאשר את זה כי יכול להיות שתכף יהיו בעיות אחרות שתכף נראה. כאמור, אם אנחנו נאשר את זה, יהיה לכם את הזמן. אם אתם תבואו ותאמרו ייהרג ובל יעבור, אנחנו נקיים כאן את הדיון וקודם כל נשמע את הטענות. אני לא חושב שצריכות להיות טענות. זה דבר צודק והוא גם הגיוני. אני אאפשר לכם את הימים האלה.

איריס, תקבעי להם פגישה.

ישבנו אתמול ולדעתי כמעט הגענו להסכמות. אנחנו נשב אתם. אנחנו עובדים אתם כל הזמן בשיתוף פעולה ואנחנו מתחייבים שמצדנו יהיה פתרון שיהיה מוסכם.

יהיה בסדר. בסדר. הלוואי ויהיו לנו בעיות כאלה.

הפתרון הוא פשוט. הפתרון הוא שרשות המסים תקבל דיווח על חשבונית עסקה. זה הכול. אתמול הם הסכימו ללכת על הכיוון הזה.

אתה צריך לעם הארץ כמוני להסביר. מה אמרת?

כל הנושא הזה התעורר בגלל התשלום בדוחות הכספיים בכלל היא חשבונית עסקה ולא חשבונית מע"מ. אם מע"מ ייתנו לנו לדווח להם בדיווח המקוון על בסיס חשבונית עסקה, אין לנו שום בעיה והם גם יכולים לחיות עם זה.

אתמול הגיעו אתכם להבנות בנושא של ההעברות הבנקאיות כמו שקיים כבר היום עם חברות. זה משהו שקיים. אני אומרת שוב, אנחנו נשב ונגיע להבנה. אני לא חושבת שכאן אפשר עכשיו להתחיל לקיים את הדיון התפעולי איך בדיוק אתם תדווחו.

בלי ההבנה הזאת, את הסעיף הזה אי אפשר לקיים. בלי ההבנה הזאת שלנו עם רשות המסים, את הסעיף הזה במערכת הבנקאית אי אפשר יהיה לקיים ולא רק במערכת הבנקאית אלא גם בעיריות אי אפשר יהיה לעשות את זה. הם לא תיאמו את זה עם העיריות, הם לא תיאמו את זה עם המערכת הבנקאית ואי אפשר יהיה לקיים את זה.

למה אי אפשר? אפשר.

אני אסביר לך למה.

החוק מחייב אותך לדרוש חשבונית מס.

אין לי בעיה.

סעיף 47(א) מחייב אותך לדרוש חשבונית מס.

מה הדיאלוג הזה? רגע. איריס, אפשר לפתור את הבעיה הזאת אתם?

לדעתנו כן.

אבל לא בצורה הזאת שהם ידרשו קיזוז תשומות.

לא. הפתרון לא יפגע בכם.

עשרות שנים נהניתם על חשבון העצמאים.

עורך דין צחור, אני לא מרשה את זה. הבעיה היא פתירה ואיריס אומרת שהיא תיפתר. גם אנשי רשות המסים אומרים שהבעיה תיפתר ואכן היא תיפתר.

לשכת יועצי המס חייבת להצטרף לברכות. הבטחתי גם לאיריס בעל פה. אנחנו מברכים על המהלך. זאת פשוט מהפכה לטובת האזרחים. תבורכו ותודה רבה.

יפה. כל הכבוד. תודה רבה.

אני מצטרף לברכות.

לעניין ההערות שעלו. לעניין הערתו של עורך דין צחור בנושא של אותו אחד שעל בסיס מזומן או על בסיס מצטבר. בוודאי שהדברים נעשים באמצעות שומה ועל שומה אפשר לערער בתהליך מוסדר. אני לא רואה בעיה.
מעבר לזה, לעניין הנושא של איך אדם יוכיח שהוא נותן שירותים והוא על בסיס מזומן, בוודאי לעניין נותני השירותים לא צריכה להיות בעיה כי יש את סעיף 24 לחוק, סעיף שמנוסח בצורה מאוד פשוטה שבמתן שירותים מועד החיוב הוא עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

מעבר לכך, אני בטוחה שיוכלו להימצא פתרונות. אם אדם יצטרך את האישור של רשות המסים, הוא יוכל לקבל את זה, בין אם זה באמצעות רולינג. אם נראה שיש איזושהי בעיה, אנחנו נמצא לה את הפתרונות המוסדרים. אני לא חושבת שכאן זה משהו שיעורר בעיות שאי אפשר יהיה להתמודד אתן.

אני רוצה להדגיש שוב ולומר שמבחינתנו אנחנו מאוד מבקשים מהוועדה שזה כן יהיה במסגרת של הוראת שעה או בצורה מוגבלת כי יש חשש אמיתי ברשות המסים למשמעויות.

אני רוצה לומר לך משהו לגבי העניין הזה. יש לי הרגשה שבמשרדי הממשלה, לאו דווקא ברשות המסים, ובגופים השונים שמגיעים לכאן יש חשש שיש מהלכים שלא הולכים להצליח. אתם שמים בלם. אני לא אומר את זה דווקא עליכם אלא גם על הרשות לניירות ערך, גם על אגף שוק ההון וגם על משרדים שונים. מתרבים הנושאים בהם מבקשים הוראת שעה. האמת היא שגם אנחנו הרבה פעמים עושים את זה. אנחנו, הוועדה. אני לא חושב שזה המקרה. קבלו אומץ. תאמינו לי, הברכות האלה יהיו ברכות של קבע. לא קורה שום דבר. עוד שלוש שנים, זה אמצע קדנציה ובאמצע קדנציה הממשלה יכולה להעביר דברים. זה לא ערב בחירות, זאת לא דקה אחרי בחירות אלא זה מהלך שאם יתברר במהלך התקופה הזאת שאי אפשר יהיה ליישם אותו ובאמת יש כל כך הרבה קשיים ורשות המסים איננה יכולה ליישם את זה, מבטלים את החוק. יש חוק הסדרים, יש חקיקה שבאים ומסבירים והכנסת בסך הכול היא הגיונית. אני לא יודע מה יהיה בקדנציה הבאה, אין לי מושג לגבי יאיר לפיד למרות שאני לא יודע אם הוא עובר את אחוז החסימה או לא.

הוא לא יעבור.

אם הוא עובר, אני לא יודע אם הכנסת תהיה כל כך הגיונית. אני לא יודע. לא מכיר. זה באמת מהלך נכון. אני לא רואה כאן שום סיבה לחשש. והיה אם יהיה חשש ואם יתברר פתאום במהלך השנים הללו או במהלך התקופה שיש קטסטרופה, אתם תבואו לכנסת ותאמרו שצריך לבטל את זה, מישהו יעמוד בדרככם? למה לחשוש מזה? זה מעיד על הססנות ברשות המסים ואסור שזה יקרה עכשיו.

מצד שני, בכל זאת אנחנו חושבים היום שיתכן שתהיה כאן איזושהי בעייתיות ולכן כאשר חוששים מאיזושהי בעייתיות – וגם הוועדה עושה זאת – כן קובעים את זה כהוראת שעה, כן מגבילים את זה וכן נותנים איזשהו פתוח.

אני לא רוצה את ההססנות הזאת. אני מציע שאם בכל אופן אתם חוששים, נוסיף בחוק שר האוצר באישור ועדת הכספים יהיה רשאי - כאשר הוא מוכיח שאכן המצב הוא לא טוב - לבטל את זה.

החל מבעוד שנתיים.

כן. בעוד שנתיים. כן. שנה לפני המועד אבל לא הוראת שעה שמתבטלת מאליה בעוד שלוש שנים. אני לא אוהב את זה.

זאת אומרת, הוראת קבע.

קבלו אומץ. הגיע הזמן. אתם עושים מהלך נכון.

כבודו, הערה. במסגרת מה שהוועדה הנכבדה אישרה בפעם הקודמת, עבר סעיף שמטיל שנת מאסר בגין אי דיווח במועד של דוח מקוון או על פריט חסר בדיווח מקוון או משהו כזה, דוח שלמיטב ידיעתי הועבר לוועדה שיצאו תקנות ושזה יהפוך לקנס מינהלי ושלא יטילו את שנת המאסר. בינתיים לא עברה החקיקה המינהלית.בינתיים היום, לפי החוק, אפשר להטיל שנת מאסר על מי שחסר לו פריט אחד בדוח מקוון או לא הגיש במועד דוח מקוון. צריך להבהיר את זה ואם אפשר לקבל הבהרה שהכוונה היא רק לעשות את זה כקנס מינהלי וזה יהיה קנס מינהלי ולא יטילו מאסר שנה עכשיו על דבר טכני כזה שהוועדה לא רצתה ולעניות דעתי היא העבירה את זה בגלל שאמרו שיהיה קנס מינהלי.

אני אבהיר שזה עבר כדי שזה יהיה קנס מינהלי. יש תקנות עבירות מינהליות שמונחות היום בפני ועדת חוקה ואנחנו נשמח אם גם ועדת הכספים תסייע לנו לזרז את הדיון בוועדת החוקה. זה קבוע כעבירה מינהלית והכוונה של רשות המסים היא לבצע אכיפה באמצעות קנסות מינהליים.

למה ועדת החוקה לא מאשרת את זה?

הם לא קובעים דיון. פנו לדוד רותם.

אנחנו פונים.

גם אנחנו נפנה.

אנחנו נפנה שוב. אנחנו רצינו שהחוק באמת יעבור כדי להמשיך את ההליכים וכדי שאפשר יהיה לקבוע את העבירות.

עופר, אתם צודקים בזה אבל זה לא בידיים שלי. זה דוד רותם.

סעיף 71א(א). התיקון של סעיף 71א הוא תיקון בנוגע לדוח מאיחוד עוסקים. בגלל שזאת הוראת קבע וכבר היום מגישים לנו דוחות, זה נמצא כאן ולא בחוק ההתייעלות. אנחנו מוסיפים מבחינת הדיווח שזה יהיה על כך סך כל הרכישות וכל השירותים שקיבל. זאת אומרת, לא פר שירות או רכישה אלא על הסך הכול לרבות מהעוסקים שנרשמו עמו כאחד והכל תוך תשעים ימים מתום שנת מס. מדובר על דוח חד פעמי, חד שנתי, פעם בשנה בין עוסקים במאוחד כדי להקל על הבקרה בתוך איחוד עוסקים.

יש הערות? אין. אם אין הערות, זה מאושר.

התיקון הבא הוא תיקון סעיף 95, הוספת קנס בסיטואציה של העלמת עסקאות. מדובר על העלמת תשומות לצורך העלמת עסקאות. אנחנו בנינו נסיבות בתוך הסעיף הזה שהן נסיבות מאוד מחמירות. עוסק שנפסלו לו פנקסי החשבונות או שהוא ניהל אותם בסטייה מהותית ויש מסמכים וחשבוניות שהוא לא ניכה במועד והוא לא רשם אותם בספרים, כדי באמת להעלים גם את העסקאות שלו, לגבי אותן תשומות, אם אנחנו נכיר בהן במסגרת שומה – מאחר שאנחנו באים הרבה פעמים לספקים של עוסק מסוים וכך אנחנו בונים את השומה שלנו, רואים מה הוא קנה מהם ולפי זה אנחנו יודעים איזה מלאי היה לו ומה הוא מכר – אותן תשומות, ברגע שיש אותן ביד שלנו, אנחנו רוצים להכיר בהן אבל להטיל קנס של שלושים אחוזים מהתשומות האלה כדי שלא יצא חוטא נשכר. לפעמים אלה עסקים שהערך המוסף שלהם הוא מאוד נמוך ואז יוצא שבעצם השומה יוצאת שומה שולית ומבחינת שיטת מצליח כדאי לו להעלים תשומות ולהעלים עסקאות כי אם יתפסו אותו, הוא במקסימום ישלם את אותו מס ערך מוסף על הערך המוסף שלו שהוא לא בהכרח גבוה. אנחנו מבקשים לכן ליצור כאן קנס כדי לא לעשות את זה באמצעות השומה, לא להכיר לו פשוט בתשומות אלא שיהיה קנס של שלושים אחוזים על התשומות האלה. אני אומרת שוב שמדובר בסיטואציה מחמירה ולבקשת לשכת עורכי הדין כבר בפעם הקודמת אנחנו תיקנו את הסעיף באופן שייכתב: "ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, רשימוני יבוא או מסמכים אחרים ברבים". שיהיה ברור שלא מדובר על חשבונית בודדת, על מקרה בודד, על אדם תם לב אלא בסיטואציה בה יש מספר חשבוניות, שהוא לא ניהל פנקסי חשבונות, ניהל בסטייה מהותית, משהו שיטתי שמבקר החשבונות שבא אליו לא מוצא את ידיו ורגליו ולא מסוגל לבקר אותו ולדעת כמה העסק הזה היה צריך לשלם לי מס ערך מוסף.

זה לא מה שכתוב כאן.

עכשיו היא מתקנת.

נוסיף את זה לחשבוניות המס. זאת הכוונה. אני רק אוסיף ואומר שבנינו כאן מערכת של ערעור על הקנס הזה ושינינו גם לגבי הקנס הזה וגם לגבי קנס על פסילת ספרים לפי סעיף 95(א) שעד היום צריך היה לשלם אותו עם ההטלה והערעור לבית המשפט לא דחה את התשלום, ואנחנו מציעים שזה יהיה במקום "אינה דוחה" יבוא "דוחה". זאת אומרת, ערעור ידחה את תשלום הקנס אלא אם כן בית המשפט יחליט אחרת ואנחנו נפנה לבית המשפט במקרים המתאימים ונבקש מבית המשפט להפעיל את הליכי הגבייה מ-DAY ONE.
זוהי מהות התיקון.

אם כן, יהיה: "לא ניהל חייב במס שהוא עוסק פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, רשימוני יבוא או מסמכים אחרים". איריס מצהירה כאן שזה יהיה רק לגבי מי שעושה את זה באופן שיטתי ולא למישהו שעושה את זה במקרה בודד.

הכוונה היא לא למקרה בודד.

כבודו, שני דברים מפריעים לי. האחד, זה אחד או אפס. זאת אומרת, אין ביניים. אין כאן דרגות של חומרה של עבירה. ברגע שעברת עבירה, שלושים אחוזים.

אבל עבירה שיטתית.

עבירה שיטתית. ברגע שלא כתבת שתי חשבוניות, יכולים להגיד שזה שיטתי למרות שזה טעות. לא רשמת שניים או שלושה בתום לב, אבל עדיין יכולים לומר שזה שיטתי ואין אפשרות להטיל קנס של חמישה אחוזים, עשרה אחוזים, 15 אחוזים אלא שלושים אחוזים. למנהל אין אפילו סמכות להטיל פחות משלושים אחוזים.

צריך להיות "עד".

מה את אומרת על זה?

יש שתי נקודות. מאחר שבקנסות אזרחיים היום הגישה המשפטית היא שלא נותנים שיקול דעת אלא הקנס הוא שלושים אחוזים כדי לא לתת לגוף המינהלי סמכות. יחד עם זאת נדמה לי שלבתי המשפט בוודאי אני מניחה שתהיה סמכות. הקנס בסעיף 95(א) מנוסח כאחוז אחד ובתי המשפט פסקו שאחוז אחד הוא עד אחוז אחד.

אם כן, נקבע כאן עד שלושים אחוזים. אם בתי המשפט כבר פסקו וקבעו את זה, נקבע את זה גם כאן. יאמרו שבתי המשפט פסקו, אבל בניגוד להחלטת בתי המשפט אנחנו הולכים וקובעים קבוע. יצטרכו ללכת עוד פעם לבתי המשפט כדי שיפסקו גם על זה עד.

יש כאן עמדת ממשלה שבאה לידי ביטוי גם בקנסות של רשות ניירות ערך ובכל הקנסות האזרחיים מוטלים והיא לא לאפשר.

את אומרת שבסעיף הזה, סעיף (א), לגבי אחוז אחד, קבע כבר בית המשפט שזה עד ואתם עכשיו לא משנים את זה אלא מסכימים שזה עד כי כך קבע בית המשפט. למה שלא תלכי גם על זה? על אותו סעיף ועל אותו עיקרון הרי כבר קבעו וזה לא משהו חדש לגמרי אלא זה באותו סעיף.,

המנהל רשאי ולא חייב להטיל את הקנס. במקרים של תום לב, הקנס לא יוטל.

רשאי, זה חייב.

לא, רשאי זה לא חייב ויש פסיקה בעניין הזה. בנסיבות האלה רשאי זה לא חייב.

יש לי הצעה שלא חשבתי עליה אבל אבי פרידמן הציע אותה. אולי נאמר שאם זאת פעם ראשונה, הקנס יהיה 15 אחוזים ורק אם זאת פעם שנייה, הקנס יעלה.

תמשיכי הלאה. נחזור לזה אחר כך.

אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 97. מאחר שיש דחייה של הקנסות לפי סעיף 95 שלא צריך יהיה לשלם אותם עם הטלתם, אנחנו מבקשים לקבוע להם הפרשי הצמדה וריבית.

אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 116 לחוק העיקרי באופן שיורחב שיקול הדעת שמאפשר להעריך את המועד לניכוי מס תשומות לפי סעיף 38(א) ובלבד שלא יאריכו את המועד לתקופה העולה על חמש שנים. זאת אומרת, עד חמש שנים להאריך. היום אחרי שנתיים אי אפשר להאריך אלא מנימוקים מיוחדים ומסיטואציה שהעוסק לא התרשל בה. רק בסיטואציות כאלה אנחנו יכולים להאריך. אם יש רשלנות, אנחנו כבר לא יכולים להאריך. אנחנו מעוניינים להרחיב את שיקול הדעת עד חמש שנים כדי להקל על העוסקים.
סעיף 117(א), זוהי עבירה שקבועה כעבירה מינהלית. הכניס או הוציא טובין בניגוד להוראות סעיף 129(א) שזה סעיף שקובע חובה להעביר טובין דווקא דרך המעברים בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית.

התיקון הנוסף הוא תיקון בנושא הקצאת החשבוניות שהושאר.

סעיף 7.

כן. נכון להיום לפי חוק ההתייעלות הכלכלית, הקצאת החשבוניות נדחה עד ל-1 בינואר 2014 עם אפשרות לדחות לשנה נוספת. אנחנו מבקשים לאפשר לשר האוצר לדחות את זה למספר שנים נוספות. מאחר שמדובר בחקיקה ראשית, אי אפשר לאפשר דחייה תמידית ולכן אנחנו מציעים שזאת תהיה דחייה כל פעם לשנתיים למשך שלוש פעמים באופן שאפשר יהיה לדחות את מועד הקצאת החשבוניות נכון להיום עד לעוד שש שנים. אני מניחה שבעוד שש שנים מדינת ישראל תדע האם היא מעוניינת בהקצאת חשבוניות אם לאו. אני אומר לעניין הקצאת החשבוניות שהחשיבות שאנחנו רואים בזה היא במיוחד לאור זה שאנחנו רואים כבר היום בדוח המפורט שישנו זיוף של חשבוניות של עוסקים נורמטיביים. חברת טמבור, בא אדם ומוציא חשבוניות על שם טמבור ומפיץ אותן ואנשים מקזזים לכאורה חשבוניות שאין אתן בעיה כי זאת חברת טמבור שמשלמת וכולי. אנחנו בדוח המפורט רואים שבעצם אין לנו הצלבה. לכן אנחנו רוצים את האופציה הזאת. אם נחשוב שבאמת יש צורך בה, להקצות את החשבוניות לעוסקים וכך לסגור את זה ונראה שיש חשבונית של טמבור, אבל נדע שהמספר שלה הוא מספר שהוא לא נכון וכך נוכל למנוע את ההפצה של החשבוניות האלה.

אם מזייפים, גם מזייפים שטרי כסף ויזייפו גם את החשבוניות שתקצו. מי שמזייף, אין לו בעיה לזייף גם את זה כך שזה לא יפתור את הבעיה של הזיוף.
אני מציע שנהפוך את זה. אתם רוצים שנתיים פלוס שנתיים פלוס שנתיים, אז בואו נקבע את זה עכשיו לשש שנים כאשר שר האוצר רשאי כל שנתיים לבוא ולומר שהוא רוצה להחיל את זה. לא צריך כל שנתיים לבוא.

רשמנו את הצעתך.

אני מבקש לחזור לעניין סעיף 95. הקנס של השלושים אחוזים.

לא. אנחנו נחזור לזה אבל לא עכשיו. עכשיו אנחנו דנים בהקצאת חשבוניות.

גם לעניין סעיף 95 וגם לעניין סעיף 116.

אנחנו מדברים על הקצאת חשבוניות.

פשוט היה דילוג מהיר מסעיף 116 לסעיף הזה. אם אנחנו חוזרים לסעיף 116, אין לי בעיה.

הארכת מועד לניכוי תשומות.

בסעיף 116 ההצגה של הליכה לקראת היא מאוד יפה אבל בסופו של דבר גם במקור, גם בשנת 2003 הסיבה שעשו את זה היא סיבה אחת ויחידה והיא הסיבה שלא רצו שמישהו שמעלים קניות ואחר כך תופסים אותו ועושים לו שומת עסקאות, אז הוא ינכה את מס התשומות. גם אז התוספת של החמש שנים רשומה על שמי ומה שאני אומר לומר כרגע נובע מאותה סיבה. אין שום סיבה להגביל בחוק את שיקול הדעת של המנהל. יש הרבה מצבים בהם בן אדם לא חושב שהוא עוסק, לדוגמה, יש פעילויות בנדל"ן שלא עולות כדי עסקה או כדי עסקה חייבת. משך הפעילות בנדל"ן הוא משך פעילות ארוך. לא יכול להיות מצב שבו יש הגבלה שהיא הגבלה קטגורית ברמה של מיטת סדום ולכן לטעמי ומבחינתי גם ניתן לקצר אלא שהסעיף צריך להיות בנוי אחרת. מקום שהמנהל שוכנע שמישהו לא דיווח על חשבוניות קנייה במטרה להעלים עסקאות, אז גם לא צריך את חמש השנים, אז מצדי לא להאריך לו לשנה ולא יוארך המועד. אבל בכל שאר המקומות אין שום סיבה אמיתית להגביל את שיקול הדעת של המנהל בחקיקה. תמיד הוא יכול במסגרת הסמכויות השומתיות שלו לא להכיר בחשבונית א' או בחשבונית ב', אבל לקצוץ לו את שיקול הדעת בחקיקה – אין הגיון.

אבל להפך, כאן הרחבנו את שיקול הדעת.

לא מספיק ולא נכון.

למעט חמש השנים אבל מעבר לחמש שנים.

זה עדיין לא הופך את זה לנכון. יש נכון ויש נכון יותר. מה שנעשה ב-2003 לא היה נכון ורק היום אתם מודים בשגיאה שמה שנעשה ב-2003 לא היה נכון כשבמשך כל השנים התגלגלתי, לפחות אני, מולכם וניסיתי לשכנע אתכם שזה לא נכון. עצם העובדה שאתם מודים שמה שנעשה ב-2003 לא היה נכון, לא הופך את מה שאתם מציעים כרגע לנכון.

אני מציע גם בסעיף 116 וגם בסעיף 95 להילחם בתופעה בצורה ממוקדת ולא לתת חסמים שהם חסמים מיותרים.

למה בחרתם חמש שנים? מה המשמעות?

אני אומרת שוב. אנחנו פותחים ב-166 ומאפשרים את שיקול הדעת. הסיבה שבחרנו חמש שנים, כי מעבר לחמש שנים אנחנו לא יכולים לעשות שומה לצד השני של העסקה, אנחנו לא יכולים לבדוק את הספרים בהכרח ולכן חמש שנים אנחנו חושבים שהוא זמן ראוי. אנחנו גם לא יכולים לעשות שומה מעבר לחמש שנים אלא אם כן אלה מקרים פליליים. לכן אני לא חושבת שצריך מעבר לחמש שנים ולחשוף את רשות המסים לאנשים שיבואו בפניות לנכות תשומות כי אנחנו לא נוכל לבדוק אותם. זה בהיבט של חמש השנים.
מעבר לכך, אנחנו מרחיבים היום את שיקול הדעת ואני חושבת שאנחנו עושים שומה למישהו שמעלים עסקאות ומעלים תשומות, אנחנו רוצים שהענישה תהיה לא בדרך של אי הכרה בתשומות אלא בדרך של הטלת קנס כי משפטית נכון יותר להעניש לא בשומה אזרחית אלא להעניש באמצעות קנסות.

אני יותר קיצוני ממך. אני אומר לך אל תתירי לו בכלל.

אז נגדיל את הקנס.

מבחינתי האישית אין בעיה ובלבד שנעשה את זה ממוקד.

הבנו. לגבי הקצאת חשבוניות.

אני מבקש לענות לאיריס. לגבי העניין של חמש שנות שומה, עם כל הכבוד הוא לא רלוונטי כי אותו אדם כשהוא יכלול את זה, הוא יכלול את זה בדוח שהוא דוח נוכחי ואתם תבדקו את זה באותו דוח שהוא יכלול, את אותה חשבונית כשהוא גם ידווח על עסקאות כשיהיה לו ברור שהוא עוסק ושהוא איננו עוסק. זה בדיוק על אותו עיקרון כאשר אז הלכו מהשנה וחצי לחמש השנים הנוספות, לכל אותם אנשים שלא ברור היה אם הם עוסקים או אם הם מבצעים עסקה חייבת. אותו עיקרון בדיוק. אז הצלחתי רק לחמש שנים ואני הוספתי את אותן חמש שנים אבל אני אומר ששנות השומה הן לא רלוונטיות כי ברגע שהחשבונית נכללת בדוח, רק מאותו מועד מתחילות שנות השומה. לכן שנות השומה בכלל לא רלוונטיות. מצד שני אתם מונעים מתמימים לנכות מס תשומות, מקום שצריך להילחם רק בכאלה שגם אני וגם אתם רוצים להילחם בהם.

תודה. הלאה.

לדעתי סיימנו. זה החוק. עכשיו הצווים.

אחרי הצווים נחזור להקצאת חשבוניות.

להשלמה במשפט אחד לגבי מקרקעין, עסקאות מקרקעין, ולפחות שם לתת עשר שנים ולא חמש שנים ואת החמש להפוך לשבע שנים.

כבר היום יש את המגבלה של חמש השנים.

שבע שנים זה ניהול ספרים. זה המינימום.

כמעט ולא נתקלנו במקרים שיהיו מעל חמש שנים. לא זכור לי שהמקרים לא הגיעו בסופו של דבר להסדרות בעניין הזה.

אבל את מורידה גיליוטינה.

אנחנו חיים את זה. חמש שנים זה זמן סביר.

לא במקרקעין.

אני עוברת לתקנות. אנחנו מציעים שתי הוראות שעה. תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ב-2012.

אנחנו מציעים כאן שמועד החיוב יהיה על בסיס מזומן גם לגבי עוסקים שהם יצרנים קטנים.

כל הכבוד. היום אתם טובים.

עד היום זה היה לגבי מקצועות חופשיים והוספנו בחקיקה את נותני השירותים. מדובר על יצרנים שמחזור עסקותיהם אינו עולה על מיליון ו-950 אלף שקלים חדשים ובעסקם לא יותר משישה מועסקים. מדובר כאן על סיוע לעסקים קטנים ואנחנו מבקשים את זה כהוראת שעה. מדובר כאן על חריג מאוד משמעותי מבחינתנו כי עוסק מנהל את העסק שלו על בסיס מצטבר. לכן מדובר על הוראת שעה לשנה, עד ה-31 בדצמבר 2012.

תכף נחזור לזה. מה הצו השני?

התקנה הנוספת היא להאריך הוראת שעה שכבר קיימת ולקבוע שעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על מיליון וחצי שקלים חדשים יוכל להמשיך ולדווח דיווח דו חודשי ולא חד חודשי.

הערות לגבי התקנות.

שיהיה ברור, מדובר כאן על יצרנים קטנים. היצרנים שמדובר בהם כאן הם יצרנים עם מחזור אפסי בלבד.

שני מיליון.

כדי לסבר את האוזן, אלה שני מיליון שקלים. מדובר על כשמונים אחוזים מהיצרנים.

רגע. לא הבנתי. אנחנו ביקשנו את זה בישיבה הקודמת. איפה הבעיה?

אין לי בעיה עקרונית. אני רק מציין עובדה. זה רק על יצרנים קטנים.

מדובר על יותר משמונים אחוזים מהיצרנים בענף. 21 אלף עוסקים.

אין לארגונים מלים יותר טובות לומר עליכם.

ברוך שניר, התאחדות המלאכה והתעשייה. לא ברורה לי הגישה של הוראת שעה כי בסך הכול באמת מדובר במחזור נמוך.

שמונים אחוזים מהיצרנים.

בסדר, אבל עדיין המחזור נמוך. הסכום הוא שני מיליון שקלים שנתי. שוב, העניין של הוראת שעה, למה להיכנס להוראת שעה? לאחר מלחמה של כעשור מגיעים להשיג כזה, אפשר להמשיך את זה.

לגבי התקנות של הדו חודשי, אני חושב שאפשר לאשר. יש הערות לגבי התקנות של הדו חודשי? תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס') התשע"ב-2011, שר האוצר מבקש כפי שאת הסברת את הדיווח הדו חודשי.

אנחנו מצביעים.

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו

תיקון תקנה 20(ג)(1) .

אני חוזר לתקנות הקודמות. אני חושב שאלה תקנות טובות. אני חושב שזה באמת רציני. אני חושב ששנה זה לא מספיק אלא צריך קצת יותר, אבל לא חשוב. אני חושב שצריך להכניס את זה בחוק. זאת נראית חקיקה משונה. אנחנו יושבים כאן ודנים כבר כמה ישיבות והגענו להסכמות. אני באמת מאוד משבח את רשות המסים בעניין הזה. מאוד מאוד. רשות המסים בכלל בזמן האחרון היא בסדר. הגענו לעניין הזה של הנושא של בסיס מזומן. מדברים גם על היצרנים ואתם מסכימים לעניין הזה ואתם גם מביאים את זה. זה חלק מהחוק. אני לא מבין למה זה צריך להיות בתקנות. זה לא צריך להיות בתקנות אלא בחקיקה. אתם רוצים לקבוע לשנה, אבל אני חושב ששנה זה לא מספיק אבל זה צריך להיות בחוק. אני רוצה שהחוק יהיה מושלם.

גם את השירות הכנסנו לחוק אבל אחרי שנתיים שזה היה כהוראת שעה.

אני רוצה להסביר לכם. אני לא למדתי משפטים ולא מבין בעניין הזה.

זאת כלכלה. לא משפטים.

גם כלכלה לא למדתי. תכף אני אגיד לך מה עוד לא למדתי. ברבות השנים הבנתי שאסור שתהיה חקיקה נכה אלא שתהיה חקיקה מושלמת עד כמה שאתה יכול. בכל אופן, זאת חקיקה של בשר ודם ולא תורה מסיני ולכן צריך לעשות את זה מושלם. זה לא שהגענו עכשיו עם איזה שהן תקנות. אנחנו עוסקים בחקיקה שעוסקת בסוגיה הזאת ובאמת הלכתם בצעדים גדולים קדימה עד כדי כך שלמרבה הפתעתי הארגונים לא פוסקים מלשבח אתכם. זה יפה. זה גם מעיד על רצינות כוונותיהם וכאשר צריך לשבח, הם משבחים. זה לא יכול להיות וזה לא לעניין מבחינת הליך החקיקה של הוועדה שאנחנו מאשרים את החוק, הולכים להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית ופתאום באמצע בדבר שהוא חלק מן העניין, מאשרים אותו בתקנות. שוב, אני לא יודע איך לימדו משפטים באוניברסיטה אבל זה נראה לי לא לעניין.

מבחינה מיסויית זאת פריצת דרך. כלומר, זאת פגיעה בעקרונות לכאורה מקודשים של רשות המסים משום שיש פסק דין מנחה במס הכנסה, פסק דין השומרים, שקובע שאם יש לך מלאי, אתה חייב לדווח על בסיס מצטבר למס הכנסה ואם אין לך מלאי, אתה יכול לבחור. לכאורה רשות המסים כרשות אחת מנסה לבקר את העוסקים בין היתר על פי בדיקות מחזורים בהשוואה לבדיקות מחזורים בין מס הכנסה למע"מ. כרגע זה פוגע בהשוואה הזאת משום שלמס הכנסה הם יהיו חייבים לדווח על בסיס מצטבר ואצלנו על בסיס מזומן. אנחנו רוצים לראות האם מדובר בכצעקתה.

בסדר, אז נעשה את זה כהוראת שעה.

אם הכול יהיה בסדר, אנחנו במשא ומתן עם משרד התעשייה וזה בהסכמת משרד התעשייה.

אני לא מתווכח על העקרונות שאתה אומר. אני מדבר על האכסניה.

אחרי שנה אנחנו נבחן את זה.

אני לא סתם מתעקש על זה. יש הבדל עצום בין אם אתה מביא את זה בתקנות כמו שאתה מביא ואני גם מבין את החשש שלכם לבין אם אתה שם את זה בחקיקה אפילו כהוראת שעה. אם אתה שם את זה כהוראת שעה ואתה מאפשר לשר האוצר להאריך את המועד, אם יתברר שזה בסדר, ואני חושב שזה בסדר.

יתרה מזאת. החוק הזה פועל ככה קרוב לשנה.

לא. הוא מדבר על השירות. זה מכר.

החוק בנוי בצורה כזאת כאשר יש את הפרק של מועד חיוב. כל הסעיפים בפרק הזה, שירותים ככה, מכירת נכסים ככה. יצרנים, מדובר על מכירת נכסים. יש אפשרות בסעיף 29 ליצור חריגים.

אני לא משנה את העקרונות ולא מתווכח אתכם על הנושא המקצועי. אני מקבל את זה כמו שאתם אומרים. אני אומר שזה צריך להיות בחקיקה הראשית מכיוון שאני בטוח שזה יצליח. אני בטוח בזה. אני בטוח שרשות המסים ושר האוצר ירצו להאריך את המועד. כאשר זה בחקיקה ראשית, המסלול הוא שונה. כשזה בתקנות, את יודעת שעד שזזים עובר זמן.

להפך.

אם אנחנו כותבים את זה בחקיקה הראשית ואנחנו מאפשרים לשר האוצר להאריך את המועד באישור ועדת הכספים, התהליך הוא הרבה יותר קל והוא גם יותר רציני. את יודעת שחקיקה ראשית היא יותר מאשר חקיקת משנה. למה אתם מתעקשים על זה?

מבחינה מסוימת יש איזה תהליך הדרגתי מסוים. תקנות הוא תהליך מסוים. הוא באמת מצהיר הצהרה. חקיקה ראשית, זה כבר הרבה יותר מחייב.

אתם מסבירים את מה שאני אומר.

אבל השירות נכנס לחקיקה ראשית.

אבל למה הוא נכנס לחקיקה הראשית? דווקא המבנה של צו הוא מבנה שנותן שליטה יותר גדולה ויכולת גמישות יותר גדולה גם לוועדת הכספים וכל החריגים היו בתקנות. מה שקרה בנותני שירותים היה שהחריג הפך להיות כלל. בעצם כל נותני השירותים כמעט היו על בסיס מזומן ולכן אי אפשר היה להשאיר את זה בסמכות שר האוצר וצריך היה להעלות את זה לרמה של חקיקה ראשית.אני אזכיר שבמקביל כבר הייתה חקיקה ראשית של הרשות. זה לא עבר ועדת שרים בגלל הנושא של היצרנים. בגלל שבתוך הממשלה הייתה התלבטות לגבי היצרנים.

מה לפי התקנות יקרה בעוד שנה?

אם לא תוארך הוראת השעה, לא יהיה.

אם זה יהיה בחוק, תהיה לך אפשרות, תהיה אפשרות הארכה

זה שאלתי. ידעתי את התשובה. יהיה כתוב בחוק ששר האוצר, באישור ועדת הכספים. אם אני אעשה את זה בניגוד לדעתכם, אתם תמשכו את הצו?

אנחנו צריכים להביא את זה למנהל לדיון.

נצטרך למשוך את הצו, כן. אנחנו הרי עוד ניפגש בהרבה סיטואציות ואפשר יהיה להחליף את זה לחקיקה ראשית בהזדמנות. תנו לנו לבחון את זה. עוד לא התחלנו עם הצו הזה. אנחנו עוד לא יודעים מה ההשלכות שלו. אנחנו מאוד פוחדים מכך.

בגלל ההתעכבויות, היצרנים הקטנים הפסידו כבר חודשיים בגלל שזה לא אושר. חבל לדחות את זה עוד.

אני מציע לחברי הוועדה כדלהלן. אני מציע שאנחנו נאשר את החוק כפי שנאמר עד עכשיו לגבי העניין הזה. הנושא של קנס של שלושים אחוזים, זה יהיה עד שלושים אחוזים. כמו שאתם אומרים שבית המשפט פסק לגבי עד אחוז אחד.

סביר מאוד להניח.

לגבי הנושא של התקנות של היצרנים. אני לא רוצה ללכת נגד רשות המסים. אני אצביע על החוק כי החוק הוא מאוד מאוד חשוב. את החלק הזה של התקנות אני לא מאשר ולא מביא את זה. אני מאפשר להם יומיים-שלושה, כמו שאפשרתי לבנקים, עד שנביא את זה למליאה ואז אם הם אכן מסכימים, זה ייכנס לחוק. זאת מהפכה ממש והם צריכים אומץ לעניין הזה. אני חושב שכל אחד מחברי הוועדה צריך אחרי כן לדבר אתם בנפרד ולתת להם מוטיבציה למהפכות. גם אתם מקבלים את הזמן הזה. אני לא מביא את זה למליאה. אני רוצה שזה יהיה בהסכמה. אני מאוד מאוד מבקש, אני חושב שזה מאוד חשוב. אם זה בתקנות, אנחנו די קוברים את זה. עד שזזים בממשלה, אני לא יודע מי עוד שנה יהיה שר האוצר, יכול להיות שלפני כן יהיו בחירות למרות שאני מעריך שזה לא יקרה.

אני אומרת לך שיהיו.

יכול להיות. אני לא נכנס לפרט הזה. אתם יודעים שכדי להביא תקנות חדשות – ואלה תקנות חדשות – זה סיפור שיכול להיות שיהיה יושב ראש חדש שיצטרך להתחיל את הכול מהתחלה ויבואו פקידים חדשים. כשזה בחוק, יש אפשרות מאוד פשוטה. זה נמצא כבר בחקיקה ראשית, אפשר להאריך את זה, שר האוצר באישור ועדת הכספים. תאמינו לי, אם אני הייתי ברשות המסים, הייתי עושה את זה. הייתי משכנע את השר. אם אתם רוצים, אני אשכנע את השר אבל אני לא רוצה לעקוף אתכם.

אפילו הדו חודשי שזה מיליון וחצי, זאת הוראת שעה בתקנות ואנחנו באים ומאריכים אותן.

בסדר, אבל עכשיו אנחנו בחגיגה. אם לא היה את כל זה, אני לא יודע. כשאתם נמצאים ברשות המסים, בסדר, אבל מי מבטיח את זה? אולי אתם תעברו לאגף התקציבים?

לא. מאיגרא רמא?

בסדר. יש לכם יומיים-שלושה.

אני הילה פילו, יש לי עסק יצרני קטן שעונה לתנאים. אני חושבת שלעשות את הצעד הזה עד שנה, זה כמעט לא לעשות כלום. עד שאני אצליח לשכנע את הלקוחות שלי שייתנו לי שיקים על בסיס חשבון עסקה ולא חשבונית מס כדי שאני אוכל ליהנות מזה, יעברו כמה חודשים ואז בסוף השנה או שזה יפסק או לא. עדיף כבר לא לעשות כלום. אם אתם עושים את זה רק לשנה, זה כמו לא לעשות כלום.

תגידי להם שאני לא הזמנתי אותך.

לא, לא הזמנת אותי.

עוד יחשבו שאני הבאתי אותך בכוונה כדי לומר את הדברים.

יש הוראת חוק.

אבל היא מביאה את זה מהלכה למעשה. אין חכם כבעל ניסיון.

היא אומרת דבר מאוד פשוט. היא אומרת שאם עושים את זה בתקנות עד סוף השנה, עד שהיא תשכנע את הלקוח, ייקח זמן. אם זה נמצא בחקיקה, המצב משתנה לחלוטין, זה כבר משהו אחר, זה תהליך שכבר התחילו אתו וכדי לעצור אותו באמצע, צריך לקרות משהו. כאמור, לא הזמנתי אותה אלא היא באה ביוזמתה.

שוב, אנחנו מסבירים.

אל תסבירו. רק תסכימו. בסדר, יש לכם יומיים-שלושה.

אם אנחנו כבר נוגעים בסעיף 95 ויש הסכמה להוסיף את המילה "עד" לשיעור של שלושים אחוזים.

לא מוסיפים את המילה "עד". ההסכמה היא שכמו שהייתה פסיקה לגבי הנושא של אחוז אחד שהוא עד, יש הסכמה גם לגבי העניין הזה בהתאם לפסיקה של בית המשפט.

ואז זה לא ישונה בחוק אם לא תוסף המילה "עד"?

הם לא מסכימים.

יש הצהרה לפרוטוקול.

זאת לא הצהרה לפרוטוקול.

כן, זאת הצהרה לפרוטוקול.

חזרה לעניין של סעיף 95. כמו העניין של סעיף 116. יורים בתותח שיכול לפגוע גם בחפים מפשע, גם בצורה שעושים את התיקון לתקנות של סעיף 95. גם כאן המטרה – ואיריס אמרה את זה רק לפני רבע שעה – לפגוע באלה שמעלימים קניות על מנת להעלים את מחזור העסקאות שלהם. תקלות בניהול ספרים יכולות לקרות גם לאחרים. אוטומטית מי שקרתה לו תקלה מסוג אחר, הוא כבר נכנס לקטגוריה של אותו קנס שלא יועד ליפול עליו. אני מבקש שהניסוח יהיה שונה. אני בעד, ואין לי גם בעיה להעלות את שיעור הקנס, אבל שהוא יהיה ממוקד. דהיינו, במקום הניסוח הארוך שלהם שקשור לתקנות ניהול ספרים, ניסוח קצר שאומר שראה המנהל כי עוסק לא רשם חשבונית בספריו ושוכנע המנהל כי אי הרישום היה מתוך מטרה להימנע מדיווח על עסקאות, רשאי יהיה המנהל להטיל על העוסק קנס בשיעור של, מבחינתי גם חמישים ומאה אחוזים כי כאן זה ממוקד על מי שמכוונים אליו ולא כאלה שיכולים להיות נספחים ולחטוף במקרה את העונש הזה על משהו שהם לא אמור לחטוף.
אני רוצה לומר שלפני תשע שנים נחקק תיקון לסעיף 50 של כפל מס בחשבוניות. אני יכול לומר לכם שבנושא העיסוק גם על ידי המשרדים וגם לפחות על ידי אחד מבתי המשפט, למרות שהכוונה הייתה אך ורק לחשבוניות הפיקטיביות, קיים פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב שבו השופטת דניה קרת פסקה.

הבנתי. אתם מסכימים?

לא. אני חוזרת שוב. אנחנו יצרנו כאן קנס על בסיס נסיבות מאוד מחמירות מתוך מטרה שלא נתחיל לבדוק אם כן תם לב או לא תם לב כי כאן זאת לא מטריה פלילית אלא נסיבות מחמירות של ספרים פסולים, סטייה מהותית ואי רישום.

לגבי הקצאת החשבוניות, אני מציע ששר האוצר יוכל אחרי שלוש שנים לבוא לוועדה ולהאריך או לקצר.

בסדר.

עד 2017 זה לא נכנס לתוקף אבל שר האוצר רשאי להאריך את הדחייה או לקצר.

מה שאתה הצעת, אבל אני קצת שכללתי.

שיפרת.

כן. שיפרתי.

אני רוצה לחזור לסעיף 47 ולומר עוד מילה. אם אתה מסיבות טכניות, אין לך זמן, אבל אני רוצה לחזור לטיעון הקודם שהשמעתי.

לא. אין צורך. אתה תשב עם רשות המסים.

כן, אבל אמרת קודם שאתה רוצה לאשר חקיקה מושלמת.

נכון, אבל אנחנו כנראה נחזור לכאן.

אתה לא מאשר את זה היום?

אני מאשר אבל אנחנו לא מעלים את זה למליאה. מה זה עסק שלך איך אנחנו עובדים כאן? לך יש כמה ימים לדבר אתם ולא הולך לקרות שום דבר. מה זה עסק שלך שאנחנו מצביעים כאן?

בינתיים אתה מאשר את הסעיף.

אישרתי אבל אני לא מביא את זה למליאה. הודעתי שאני לא מביא את זה למליאה. יש לי אתם עוד כמה עסקים.

שימו לב לאבסורד בהצעה הנוכחית. בן אדם לא קיבל את החשבונית לידיו ובמקרה פסלו לו את הספרים.

אני לא מסכים אתך אבל אפילו אם אני מסכים אתך, לא רוצה לתת להם שיקול דעת, אני לא הולך לפתוח עשר חזיתות עם רשות המסים. הם לא מסכימים. יש לי דברים יותר חשובים בחוק הזה וכך גם לך.

היה סיכום גם עם חברת הכנסת רוחמה אברהם שתוקם ועדה שתדון בכל הנושא עליו דיברנו כאן אבל הוועדה לא קמה. יש דבר אחד שחייבים לדון בו וזה כל הנושא של הערערים.

רק רגע. אני לא מאשר את החוק, בוא נקים את הוועדה. מה דעתך?

זאת הייתה הארה כ-א' להתנהלות.

אני אשלים את המשפט. אנחנו עדיין מבקשים שכל הנושא של הערערים בפני הוועדה, כל הפרוצדורות האלה, הובטח לנו חזור והבטח שנשב אתם ונמצא פתרונות איך מערערים לוועדה ואיך מערערים לבית המשפט, האם זה בית משפט מחוזי או שלום. עכשיו יש עוד נדבך נוסף על זה עם הקנס החדש. לכן אנחנו מבקשים שבלי שום קשר לתיקון תוקם הוועדה הזאת ותדון בכל הנושא של הערערים כפי שהובטח.

אנחנו בהחלט נשב עם לשכת עורכי הדין בנושא הוועדות לניהול פנקסים.

כל הפרוצדורה סביב הנושא הזה.

אתה מקים את הוועדה הזאת?

יש את הוועדה לעסקים קטנים. בסדר. חברת הכנסת רוחמה אברהם תטפל בנושא.

הוועדה היא בראשות ליה שמטוב אלא אם כן אתה עושה ועדה אד-הוק לעניין.

צוות שאת תעמדי בראשו.

לעניין הוועדות לניהול פנקסים?

כן.

רשות המסים רואה בעייתיות מאוד גדולה עם הוועדות האלה.

תשבו עם הצוות הזה שרוחמה אברהם תעמוד בראשו. חברת הכנסת רוחמה אברהם, היא אישה חכמה ואם אתם תשכנעו אותה שזה מה שצריך לעשות, זה מה שיהיה. אם היא תשכנע אתכם, גם אתם אנשים הגיוניים ותוכלו להיכנס לעניין הזה. זה לא מעכב את החוק.

זה לא קשור לחוק.

לא קשור לחוק. זה רחב יותר מהחוק.

אני מבקש לאשר את חוק מס ערך מוסף על כל מה שדיברנו ועל השינויים שנעשו. אני לא מביא את זה למליאה ונותן כמה ימים לשבת עם הבנקים ואני מבקש לעשות זאת בתוך יומייחם-שלושה. אני מאוד מאוד מאוד מבקש שרשות המסים תסכים בנושא הזה שהבאתם בתקנות להכניס לחוק בהוראת שעה. יש לזה מסר מאוד חשוב. אני רוצה שהברכות שרשות המסים מקבלת, יהיו מושלמות.

במיוחד לקראת חג הפורים.

נכון. אם אתם יכולים לתת תשובה בתענית אסתר למרות שלא חייב ואפשר גם בשושן פורים.

אנחנו מצביעים על אישור חוק מס ערך מוסף עם התיקונים כפי שנאמרו וההצהרות שהיו לפרוטוקול.

הצבעה
בעד אישור החוק – פה אחד

החוק אושר

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. אני מאוד מברך את רשות המסים. אני חושב שזה צעד גדול קדימה.

כולנו מברכים.

אני חושב שזאת הליכה לקראת העניין. אני מודה לחברת הכנסת רוחמה אברהם שהייתה שותפה לעניין הזה, לציון, לפניה ולכל מי שסייע בעניין. אני מודה לארגונים ולגופים שבירכו אתכם על כך ואכן כל הברכות מגיעות לכם. בעזרת השם בתוך יומיים-שלושה תיתנו לי תשובה חיובית לגבי התקנות.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>