PAGE
24
ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
06/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 71>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, י"ב באדר התשע"ב (06 במרץ 2012), שעה 11:00

<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)(תיקון), התשע"א 2011>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – היו"ר

>
שמואל חיימוביץ' - ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

שירה ילון חיימוביץ - ריטיינרית לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אורנה ערן - ריטיינרית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

נורית ניישטט-נוי - ריטיינרית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ערן טמיר - יועץ, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

דני כץ - מפקח ארצי תעסוקה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירב גת - יועצת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעל ניסן - עוזרת למנהלת השירות ריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

שאול גורדון - יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

רוני לוינגר - ר' חוליית תעבורה באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים

רומן פינצ'ב - מנהל ענף שכר עידוד-שיפור השירות, המשרד לקליטת עלייה

אבי רמות - יועץ נגישות, משרד התחבורה

הרצל רביניאן - לשכה משפטית, אגף התשתיות הלאומית והבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

עדי גולדינר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיתית שיינין - יועצת משפטית, סיטיפס, הרכבת הקלה

ירון גרנות - ירון, התאחדות ענף הקולנוע בישראל

שאול שרצר - עו"ד, התאחדות ענף הקולנוע בישראל

ראובן ברון - המרכז לעיוור

דוד (גיל) דהאן - המשמר החברתי

יעקב עילם - נגישות, מטה מאבק הנכים

ישראל אבן זהב - יועץ נגישות, רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

גבריאלה עילם - נגישות לשירות, עילם

מרים בר-ניר - חברת הנהלה, עוצמה-פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

מיכל שיק הר-טוב - יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

יערה קלמנוביץ - רכזת פורום ארגונים לתקנות הנגישות

נועה ביתן - יועצת משפטית, אקי"ם ישראל

אייל לב ארי

וילמה מאור

ס.ל., חבר המתרגמים
<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)(תיקון),>
התשע"א 2011

עומדים לאשר במליאה היום את חוק זכויות יוצרים לגבי נושא של יצירות שיש להנגישן, של שמע, ברייל וכו' לכ-150,000 אנשים שזקוקים לחומר הזה. זה מה שבזמנו קראנו לו פה והחלטנו על זה ביחד החוק האמריקאי, שבארצות הברית התקבל בתחילת שנות ה-90, אצלנו רק עכשיו. עד עכשיו היינו מבקשים את היוצרים לתת לנו אפשרות להשתמש, כאשר רק 5% מן היצירות בעצם מונגשות לצורך אנשים שהם קצרי ראייה או שיש להם לקויות אחרות שלא מאפשרות להם לקרוא, והנה ממשלת ישראל החליטה, ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר את זה היום וזה בהחלט יום חגיגה, כי אנחנו מוציאים מכאן משהו.

ברכות על דחיפת העניין.

זה קודם כל. היות שלא התראינו מזמן, אני כרגיל נותן בפתיחת הדיון לאנשים לומר את אשר יש להם לומר. מרים, את הראשונה.

אני רוצה לומר משהו לפני התקנות האלה, שהן מאוד מאוד חשובות, מה שלא נרשם כאן ומבחינתי, מבחינת האוכלוסייה שאני מייצגת, שזה נכי נפש, מאוד מאוד חשוב והוא זמינות, כי אני רואה נגישות גם בזמינות ויש זמינות של האוטובוסים והרכבות, כי מה שקורה היום שממתינים- - - אני אתן דוגמה את הר הרצל, בהר הרצל מתנקזים האוטובוסים לקראת הרכבת מכל האזורים, מעין כרם, קרית יובל, עיר גנים, קרית מנחם, גם מבית הכרם מגיעים לפעמים כי לא רוצים לנסוע באוטובוס וגם מבית וגן והאוטובוסים מגיעים באיחור אז הם מגיעים עמוסים, מגיעים שישה אוטובוסים עמוסים באדם, יורדים כולם בהר הרצל, יש שם איזה 300 איש, חורף, קר, גשם, מחכים לרכבת עוד 10 דקות וההתנפלות הזאת של מאות אנשים על הרכבת מאוד קשה לכולם ואנשים עם נכות נפשית קשה להם עוד יותר. נכנסים וזה צפוף ולא יכולים להגיע. מה שאני מבקשת, לא יהיה כתוב כאן, אולי יהיה כתוב בתקנות הבאות, שהרכבת תגיע כל ארבע-חמש דקות ואוטובוסים יגבילו לרבע שעה, עשר דקות המתנה לאוטובוסים. זה בכלל לא נמצא כאן בתקנות. זה לא נמצא בתקנות, אבל מבחינתנו זה סיוע מאוד גדול.

אנחנו מתפללים שזה יקרה.

אבל אפשר לחשוב על זה כמשהו עתידני שהוא מאוד יועיל.

את צודקת בגדול.

דבר שני שלא נמצא זה הדרכת הנהגים והפקחים. אנשים מאוד מאוד מתלוננים על יחס, לא כל כך רואים את הנכות שלנו, רק אתמול כתבה לי מישהי שהיא עם הרב קו. את הרב קו ברכבת צריכים להניח, באוטובוס צריכים לשים אחרת, אנשים קצת מתבלבלים, הנהג מתרגז, לקח את הכרטיס, זרק לה על הרצפה, היה לה קשה להרים את זה- - -

מרים, זו בעיה שבכלל נוגעת לכולם.

אני אומרת שהנהגים לא- - -

כל דבר שהוא קשה לאנשים שאין להם איזה שהם מוגבלויות, קל וחומר שיותר קשה לאנשים עם מוגבלויות, זה ברור. כל הבלגנים עם הסיפור של הרב קו היה עם אנשים שלאו דווקא יש להם מוגבלות.

נכון, אז צריכים לקחת בחשבון שכאן צריכים סיוע הרבה יותר גדול ואין בכלל התייחסות להדרכת נהגים. אני הייתי בהדרכת נהגים פעם, שזה היה חבל על הזמן, כי הם ישבו וצחקו וזה היה באמת מביש. אני לא יודעת איך להביא לידי כך, זה אומר חינוך, ואתה צודק- - -

מרים, זה קשור לחוק המאוד חשוב לנו והחוק שאנשים יהיו בני אדם, אנחנו כל הזמן מדברים על זה. מה שאת אומרת, הכול קשור לאותו חוק אבל לא לתקנות הנגישות עצמן.

לא, בתקנות השירות יש פרק שמדבר על הדרכה.

שנהגים לא יהיו חוצפנים, אני לא יודע איך לעשות את זה, אבל זה רצוי.

מי רצה עוד, לפני שניתן לדר' אבי רמות לפני פתיחת הדיון? בבקשה, ישראל.

אני רציתי להעיר פה, שמעתי שיש חליפת מיילים שאני הייתי בכל הדיונים. זה נעכון, הייתי בהרבה מאוד דיונים במשרד התחבורה, הקובץ האחרון שקיבלתי מאייל, מהכנסת, זה הקובץ הזה, שהוא לא תואם את הקובץ שישנו במשרד התחבורה. אני מדבר פה על מספרים שונים מהקובץ שאני קיבלתי. בקובץ שאני קיבלתי אכן היו המידות האלה, המידות החדשות- - -

אם הדיון לא יתאפשר פה בגלל חוסר הסכמות מוחלט, כי אנשים לא הכינו את זה, אתם מכירים אותי כבר לא מאתמול, אני אוהב דברים טחונים, לא אוהב להתמודד. אני אוהב עבודה של עצלנים פה, עבודה מסוכמת והוא מוסכמת. הרי כל הרעיון של לעשות את הישיבה הזאת כדי שנגיע להסכמות, אני יכול לכתוב לבד את הדברים ולאשר אותם, זו לא בעיה, כל הבעיה זה באמת לבנות מצב של win-win, אם לא התקיים שום הליך קודם, אנחנו נדע את זה מיד. אם אני אראה שהדיון כאן לא מתקדם, אני פשוט אבטל, אשלח אתכם לשולחן עגול ותצטרכו לשבת במקום הזה.

ברוב הדיונים הגענו להסכמות והתקנות מוכנות, הן עוד לא הוגשו, אבל מוניות נגישות, רכבי השכרה, אוטובוסים, כל זה יש סיכומים.

ישראל, אני יודע רק לנצח על תזמורת, אני לא יודע על אף אחד מהכלים שם. זהו. בואו נראה.

אני רק רוצה לומר ששלחתי הערות ספציפיות לנקודות ספציפיות, אני לא הכרתי את זה קודם, מתוך ראייה של מה שקורה עכשיו ברכבת הקלה בתל אביב ושאלות- - -

מה קורה ברכבת הקלה בתל אביב? יש משהו שאני לא יודע?

לא, אבל נושאים שעולים בתכנוני הרכבת הקלה בתל אביב, שזה כבר סיבוב שני שאני מכירה ויועצת בו, ופשוט לא קיבל מענה בתקנות האלה כמו שקיבלנו אותן עכשיו לדיון.

ברור לכם שהפיילוט שלנו הוא ירושלים ואין בלתו כרגע. על זה אנחנו מדברים וזה צריך להיות המודל, כי אני שומע שדווקא בערי הביניים גם יש איזה כוונות לעשות כל מיני רכבות קלות, אוטובוסים מרחפים, דברים שדומים לדבר הזה.

כן, יעקב?

התקנות, כפי שהן הובאו פה, נכתבו על בסיס הרכבת הקלה בירושלים שתוכננה במאה הקודמת. הרכבת הקלה הנוכחית שמתכננים בתל אביב- - -

אל תקל ראש במאה הקודמת. היום בדיוק הייתי ברדיו על העניין של הרכבת והגעתי למסקנה שצריך להחזיר את המנדט כי הם ידעו לנהל רכבת. עד שמרגרט תאצ'ר הפריטה את זה, גם ידעו לנהל רכבת.

אני מדבר מבחינה טכנולוגית. נכון להיום, רצית לשאול מה קורה ברכבת הקלה בתל אביב, אז במאי-יוני נגמר התכנון של התחנות של הרכבת הקלה, גומרים את התכנון של הקו האדום ,כך שמבחינת האנשים שמתכננים, אני חושב שהם היו מעדיפים שהתקנות האלה לא ייכנסו לתוקף, כי אז אפשר יהיה לעשות נגישות נכונה וטובה, כי יש פה הרבה סעיפים שהם לא נכונים ברכבת הקלה בתל אביב, כי הם נבנו על בסיס הרכבת הקלה בירושלים שלא תואמים את מה שיש בתל אביב. אנחנו חושבים שיש להתאים את זה למה שקורה היום בתכנון הנוכחי.

יש שני אלמנטים כאן, יעקב, שאתה צריך להבין אותם; אחד, אמירה שתמיד נכונה, שעד אשר הדבר לא יקרה, בואו נחכה עד אז, כי אז נוכל לעשות את המטבח המודולרי הכי טוב שיכול להיות. דבר שני, אתה יודע, אני הייתי נער כשכמעט סיימו את התכנון לרכבת בתל אביב, רוני מילוא היה ראש עיר, זוכרים? אז אני לא יודע, אני אלך לפי מה שיש כרגע.

אילן, נאמר פה משהו מאוד תמוה. נאמר שמתקדמים עם התכנון של הרכבת בתל אביב, אם אני מבין נכון, על פי פרמטרים שלא נמצאים כאן ולא ברכבת בירושלים. אני לא יודע עם מי התייעצו, מי קבע את הפרמטרים האלה, יכול להיות שהם טובים מאוד ויכול להיות שיש להם מקום להיות בתוך התקנות האלה, אדרבא, שיכניסו את זה פה, אבל משרד התחבורה צריך להביע את עמדתו בעניין הזה. אני לא יודע מה עמדת משרד התחבורה, אבל לא ייתכן שיגידו שעדיף שלא יהיו תקנות ואז זה לא יהיה מחייב ובגלל זה גם עיכבו את התקנות האלה עד היום, כדי שהרכבת בירושלים כבר תפעל.

אמרתי את זה בשפה אחרת, את מה שאתה אומר.

יש פה איזה אי הבנה להערה. אני מצטערת, המטרה של תקנות היא שהן ינחו גם את הרכבת הזאת וגם את כל עשרות הרכבות- - -

בסדר גמור, אבל צריך משהו להתחיל לעשות את זה. זה שהרכבת- - - זאת רכבת נוסעת, אנחנו מטפלים ברכבות נוסעות. אגב, אני למשרד התחבורה יש לי את כל הכבוד, אם הדברים יפעלו כפי שצריך לפעול, ובואו, כל דבר לגופו נתקן אותו.

עכשיו רק דר' אבי רמות, הוא ייתן לכם, אני לא אקרא לזה הרצאה, כי אז אתה יכול לגלוש בזמן, בוא תיתן פתיח של חמש דקות לגבי נושא של הנגשת הרכבת הקלה, תלמד אותנו גם מה זה רכבת קלה, אנחנו מתבלבלים תמיד.

אוקי. תודה על ההזדמנות. אני מכיר הרבה מכם והרבה מכם מכירים אותי ואתם יודעים את הקשר שלי לרכבת הקלה בירושלים. כפי שאתם יודעים, לא לעתים קרובות מזדמן למישהו ההזדמנות להיות יועץ נגישות של רכבת קלה, בוודאי לא בישראל, שזו הרכבת הראשונה של ירושלים, ורציתי לומר, בהמשך למה שיעקב אמר, שבמידה רבה התקנות האלה משקפות או מנסות לשפר, או נכתבו על בסיס של מה שנעשה ברכבת הקלה בירושלים, בהתחשב בכמה שאפשר היה, וחבר הכנסת גילאון צודק, הרכבות נוספות, כמה שאפשר להתחשב, בשלבי התכנון הראשוניים של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב.
ביקשתי לתת כמה דברים להקדמה, שיקלו עלינו אחר כך בדיון. כל הפרמטרים הכתובים פה, ואני יודע שאולי יהיה פה אולי ויכוח על 3 סנטימטרים לפה ו-4 סנטימטרים לשם, כל הפרמטרים שכתובים פה הוצגו כאן כתוצאה מזה שנערכו ניסויים שונים כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר. שמוליק חיימוביץ' יושב פה, הוא היה שותף, למשל, בניסוי החשוב ביותר של הרכבת הקלה, שניסה לבדוק מה המרווח או מה המרווחים האופטימליים שיכולים להיות בין הרציף לבין רצפת הקרון כדי שכל אדם, עם כל כיסא גלגלים, יוכל להיכנס באופן עצמאי לתוך הרכבת ולצאת ממנה באופן עצמאי.

אופקי ואנכי.

אופקי ואנכי. ואחרי שלושה ימים של סימולטורים שבנינו במכון התקנים בתל אביב ואחר כך בירושלים, ואחרי כל הניסויים האלה, הגענו לתוצאות שהגענו. אני רוצה להגיד לכם, פה יש כל מיני הערות ואני שומע אותן, אני קיבלתי הרבה טלפונים ומיילים לקראת הפגישה היום, השאלה האם הרכבת בירושלים, כדוגמה, היא רכבת מושלמת מבחינת נגישות? התשובה היא לא. האם היא הרכבת הכי נגישה בעולם? אני אומר את זה באחריות, התשובה היא כן. היום הרכבת בירושלים היא הרכבת הקלה הכי נגישה בעולם, אני מקווה שהרכבת הבאה תהיה יותר נגישה, שיהיה לנו ממי ללמוד.

פה שמוליק אמר שאם יש מה ללמוד, גם מה שלא כתוב בתקנות, בואו נעשה את זה, ואני רוצה לתת לכם דוגמה של מה שנעשה ברכבת ולא נוכל להכניס את זה לתקנות, עם כל הרצון הטוב.

מר רמות, איך אתה יודע שהיא הכי נגישה בעולם? לא שזה הכי חשוב, אבל איך אתה יודע? יותר מהרכבות היפניות?

כן, הרכבות הקלות, לא הכבדות.

אתה יכול להגדיר לנו מה היא רכבת קלה, כי יכול להיות שאנחנו מבלבלים.

רכבת קלה היא מה שנקרא רכבת עירונית, או באירופה היא נקראת טרולי. זאת הרכבת. אין כמעט בארצות הברית, מעט מאוד, זה כלי יותר מקובל באירופה, פחות באנגליה. עכשיו יש להם את הגריי ליין, שהוא קו טרולי חדש, רכבת קלה חדשה, הוא לא עומד בסטנדרטים של ישראל.

הטרולי והטראם, מה ההבדל ביניהם?

זה אותו דבר.

כשהייתי ילד ברומניה כבר היו דברים כאלה.

ודאי.

וגם בבוסטון, מ-1800.

הטראם של פראג הוא בן 80 שנה כמעט. כלומר מהבחינה הזאת ודאי זה כלי שקיים. אני אתן לכם דוגמה, המרווח האופקי המותר באנגליה הוא 75 מילימטר, אצלנו מותר 50. המרווח האנכי המותר גם בארצות הברית וגם באירופה הוא 50 מילימטר, אצלנו מותר 35. כלומר אצלנו הסטנדרטים הרבה הרבה יותר נגישים.

אתה מדבר על פער בין רציף ל- - -

לקרון, אופקי ואנכי.

שזה קריטי, וזו רק דוגמה אחת. נורית נוי יושבת כאן, היא יודעת שכשאנחנו תכננו את מכשיר הכרטוס של הרכבת הקלה, בא אלינו הזכיין עם פתק שהמכשיר שהוא מציע לנו מתאים ל-ADA האמריקאי וחשבו שאנחנו נפרוץ במחיאות כפיים, נורית ראשונה, אני מוכרח להגיד לזכותה, אמרה 'זה יפה מאוד, עכשיו בוא נראה מה אתה מציע לנו', ומכשיר הכרטוס של הרכבת הקלה בירושלים הרבה הרבה יותר נגיש מה-ADA האמריקאי.

כלומר, שוב אני אומר, הרכבת הקלה בירושלים לא מושלמת וזה אולי לא מבטא שלמות מה שיש כאן, היא הרכבת כרגע הכי נגישה בעולם וזה אומר שזה לא קל להנגיש רכבת קלה מכל ההיבטים, כי גם אם היא הכי טובה בעולם, היא עדיין לא מושלמת. לכן כל מה שנעשה פה נעשה בניסויים, גם עם אנשים עם מוגבלות פיזית. רק לגבי השילוט, אני רוצה להגיד לכם, שעשינו שישה ניסויים עם 30 וכמה אנשים לקויי ראייה שראו את השילוט ממרחקים שונים, ביום, בלילה, בערב, בחושך, בשקיעה, בזווית כזו של שמש, בזווית אחרת של שמש. טרטרנו אותם ימים שלמים כדי שהם יגיעו למסקנה ולהגיד לנו, המתכננים, מה הכי טוב לעשות ולא היו הסכמות ביניהם, גם ביניהם יש הבדלים, כמובן, כי כל אדם לקוי ראייה הוא עולם בפני עצמו, נורית יכולה לספר לכם. וקיבלנו גם חוות דעת מנורית וגם ממומחים אחרים והגענו למה שהגענו. למה אני אומר את זה? אני אומר את זה כי ודאי יהיה פה ויכוח ואני בטוח שיהיו פה הערות, אבל שתדעו שכל מה שנעשה פה לא נעשה ככה בשליפת אצבע, זה נעשה על סמך ניסויים מתועדים ואם היה לנו זמן, ואני לא יודע אם חבר הכנסת גילאון מעוניין, יש לי 22 שעות של צילומים של ניסויים- - -

אני מעוניין לדעת שאנחנו במשהו הכי טובים, לא אכפת לי כל השאר.

בדיוק.

אני מעוניין לדעת שאנחנו הכי טובים.

ומי שיהיה מעוניין, אני מוכן להציג לו 22 שעות של ניסויים שונים ולראות איך מדדנו את זה, ארבע מצלמות דיגיטליות שצילמו את זה ותיעדו את זה ומה שאני שוב חוזר ואומר, תאמינו לי, הכול נעשה בדוק, כמה שבני אדם יכולים לבדוק את זה.

האמת היא שמה שאתה אומר גם אוששו אנשים, אני, לצערי, לא יצא לי לבקר את הביקור הראשון ברכבת הקלה, אבל אנשים פה שיושבים סביב השולחן הזה בהחלט היו מלאי התפעלות. גם אתה, שמוליק, לא?

כן. אני רק רוצה להגיד דבר אחד, למען הגילוי הנאות, יש איזה בעיה של הפרש גובה בתחנות תת קרקעיות, והנושא הזה לא מבוסס על תוצאות הניסוי, על זה בטח יהיה עוד דיון.

ראובן, בבקשה.

דברים כלליים. דבר אחד, התקנות שאנחנו דנים בהן היום בעצם נחקקו, או תוקנו ב-2003, השאלה היא טכנית, האם זה שהתחלפו ועדות זה בסדר, שלא ייצא שאנחנו עובדים ובסוף יגידו 'לא, בזה צריכה ועדת החוקה לטפל ולא אנחנו'.

לא, בזה אין בעיה.

אוקי. דבר נוסף, התקנות האלה לא עוסקות במה שנקרא נגישות שירות. יש לנו תקנות גדולות, כפי שאתם מכירים, של תקנות נגישות לשירות, שלא נכנסו לעניין של תחבורה ציבורית. האם אפשר להכניס לפה דברים שנוגעים לתקנות נגישות שירות או האם תצא מפה קריאה שדברים שנוגעים לתחבורה ציבורית ייכנסו לתקנות הרגילות של שירות?

מאיזה בחינה זה חשוב?

למשל הדרכת נהגים- - -

לא, זה לא אוטובוס, מדובר ברכבת.

אתה מתכוון לנותני שירות.

נותני שירות, איך להתנהג. יש בכל אופן דברים טיפה שונים מאשר במקומות אחרים.

ושאלה אחרונה, שממש נובעת מהשאלה ששמוליק אמר עכשיו, אנחנו בעצם עוסקים בתקנות מ-2003, חלק מהתיקונים שנכנסו או שמוצעים להיכנס פה לעניין הרכבת הקלה הם מאוד רלוונטיים גם לרכבות רגילות, למשל. האם אפשר בהזדמנות הזאת גם לפחות להעיר, מה שלא התקבל כי תגידו שזה לא רלוונטי, לפחות שיירשם ושמשרד התחבורה יבטיח- - -

שאלה מאוד מעניינת, באמת איזה מקבילה יש לדבר הזה ברכבת הקונבנציונלית.

אולי כשנגיע לנושאים, אילן, אני אתן את הדוגמה ונראה.

אני חייב לציין, לגבי ההערה של ראובן, אי אפשר עכשיו במהלך הדיון הזה לדון אפילו בהוראות להנגשה של רכבת כבדה- - -

זה לא מה שביקשנו. לא לדון בזה, סתם מעניין אותנו לדעת מה המקביל. אם אנחנו מדברים על גובה הרציף מול הזה, זה ודאי דבר רלוונטי לחלוטין.

כל הבעיה מול הרכבת הכבדה, זה שבארץ יש שני גבהים של רציפים ושש דגמים של רכבות, כל אחת בגובה שונה, אין מתאם בין אחד לשני, שם כל הכשל של הנגישות בין הרציף לקרון, בגלל שצריך מעורבות של מישהו, של ספק שירות שנותן את העזרה הזאת, לעלות/לרדת עם מתקן מסוים. ברכבת הקלה אין מעורבות של אף אחד, אתה נכנס, יוצא, באופן עצמאי. לעומת זאת בחוץ לארץ יש מצבים שמוציאים מכרז לקו רכבת מסוים ואז אומרים לו; תבנה גובה רציף בגובה של הרכב עצמו, של הרכבת, ואז לכאורה גם ברכבת כבדה יכול להיות מצב של אין בעיה, אבל פה בארץ זה עובד אחרת לגמרי, אין מכרזים לקו.

אוקי, זה נותן עוד תובנה אחת.

מיכל, את אחרונה.

אני מצטרפת לדבריו של ראובן ברון בכל הנוגע לשירות. זה משהו שאנחנו לא מצאנו לו ביטוי בתקנות. אחד הדברים הקריטיים זה הנושא של השילוט ומסכי מידע וכריזה. יש לנו הערות סביב הנושא הזה בעיקר, שיש פה באמת עניין של שירות נגיש גם ומפרט טכני שלם שאנחנו לא מצאנו אותו פה בתקנות ואני חושבת שהוא קריטי וחשוב ואני מצטרפת לדבריו של ראובן בכל הנוגע להדרכת עובדים והנגשת מידע שקיימת בתקנות שירות ולא חלה על התקנות הללו. אנחנו נעיר על זה בהמשך.

אני גם רוצה להצטרף לנושא של השירות ושל הדרכת הנהגים שהוא מאוד מהותי והוא לא נכנס, לא פה ולא פה.

מאה אחוז. נראה איך נשלב את זה. נעשה בסוף סינתזה של הכול, שכל הדברים יופיעו בכל המקומות, אין לי בעיה עם זה.

אבל, חבר הכנסת גילאון, אני חייב להעיר על זה, למיטב ידיעתי, תקנות ההנגשה של השירות חלות על כל השירות הציבורי ונושא הרכבת המקומית- - -

נכון לגמרי, אין מחלוקת על כך. הן חלות אבל הן גם יכולות להופיע פעמיים, לא קרה כלום, בן אדם יכול לקרוא את זה גם- - -

מה שעשינו במקומות אחרים, אפשר לעשות שמירת דינים ולהגיד שבעצם כל הדברים שהם רלוונטיים לשם, הם גם לפה- - -

ראית פעם ספר מתכונים הודי? תראה שיש לך שם גם לפי נושא התבלין וגם לפי האוכל. אתה מקבל את זה ככה או ככה, ואז יותר קל ויותר פשוט לגשת לזה, זה הכול.

עוד נקודה שאני רוצה להעלות, לא שמעתי שהיא עלתה, זה כל הנושא של טיפול בתלונות. אני לא יודעת אם זה מוסדר או לא מוסדר כאן.

בסדר, נשמע את הכול.

חבר'ה, אתם רוצים לומר משהו? אנחנו מגש הכסף עליו ניתנה לך מדינת ישראל.

לא, אין לי שום יומרות להיות מגש הכסף ברמה הזאת.

אתם הרכבת הקלה הראשונה שיש לנו.

נכון. בוקר טוב, שמי גיתית שיינין, אני היועצת המשפטית של סיטיפס ואני קודם כל רוצה להגיד תודה על הזימון, אני הבנתי גם, כפי שנאמר כאן וכפי שבוודאי ידוע גם לכל המוזמנים וגם לוועדה וליושב ראש הוועדה הנכבד, הרכבת הקלה נבנתה במתכונתה הנוכחית כאמצעי תחבורה מאוד נגיש, הכי נגיש בעצם שקיים היום במדינה- - -

בעולם, אני רוצה לתקן אותך.

רק על עצמי לספר ידעתי, אבל כן, בהחלט, כלי התחבורה הזה תוכנן מלכתחילה ככלי תחבורה שאחד הדגשים שניתנו בו היה על נגישות לאנשים עם מוגבלות ובמהלך ההקמה ובמהלך התכנון של הרכבת גם היו, כשכמובן התכנון היה תכנון בהזמנה של מה שהמדינה הזמינה וכל הפתרונות שניתנו היו פתרונות שתוכננו ואושרו על ידי המדינה, ובמהלך ההקמה גם היו התייעצויות עם יועצי נגישות, הכול כמובן בהתאם לחקיקה שהייתה קיימת דאז ולפי זה הרכבת תוכננה, הוזמנה והוקמה. עכשיו התקנות הנוכחיות כמובן באות ומנסות להכניס כל מיני שינויים שבסופו של דבר כל דבר שדורש שינוי בקרון של רכבת מצריך זמן וכסף, אבל אין לנו עמדה עקרונית נגד מרבית השינויים, אני רק רוצה להעיר לפרוטוקול שנוסח התקנות שהועבר אלינו עכשיו, לפני מספר ימים, זהה לנוסח טיוטה שהועברה אלינו על ידי משרד התחבורה לפני כשנה, כאשר כבר אז ביצענו את הבדיקה לראות מה כן עומד, להבנתנו ולהערכתנו, בטיוטה הנוכחית- - -

אין פה דרישות חדשות.

יש כאן דרישות שהרכבת, במתכונת הנוכחית- - -

אבל אני מניח שזה לא משהו דרמטי, בסך הכול אתם אולי מקור גם לתקנות שנכתבו כאן. גם אתם לקחתם את זה מאיזה שהוא מקום, הרי אנחנו לא ממציאים את הגלגל בשום מקרה.

אני מודה ומתוודה שעל תקנים הנדסיים אני, כיועצת משפטית- - -

אין לי רושם שאם התקנות האלה יתקבלו זה ישבית את הרכבת הקלה בירושלים.

יש כאן דברים שהתקנות הנוכחיות, וזו אחת הבעיות, כמו שהן כרגע, יש סעיפים, יש לי כאן את כל הרשימה- - -

אנחנו נגיע לסעיף-סעיף.

בדיוק, זה לא מה שאני רוצה, אנחנו לא נעבור כרגע סעיף-סעיף, רק אני רוצה, אם אפשר להשלים את המשפט, יש כמה דברים שנכון לעכשיו העיצוב הנוכחי הקיים של הקרונות, כפי שהם קיימים ופועלים היום, לא עומדים בהם. יכול להיות שרוצים לעשות איזה שהוא שינוי והתקנות יעברו, כפי שאדוני יודע, ברגע שזה נכנס לתוקף, אז בעצם אם כלי תחבורה לא עומד בזה הוא מושבת, צריך להתחשב בזה כי יש כאן דברים שדורשים שינוי והשינויים האלה הם לא עניין של מה בכך, לא מבחינת עלות ולא מבחינת זמן.

כשנגיע לסעיף, נדבר על זה. יכול להיות שיכריזו על דברים מסוימים שבקיים לא יעשו שינוי, אם זה בלתי אפשרי, ובחדש יידרש.

אתם תמיד יכולים לאמץ את המדיניות של רכבת ישראל ולשים מוניות בצד כדי שיסיעו את הנוסעים. והדבר הכי מופרך ששמעתי פעם בחיים שלי זה שרכבת מארגנת אוטובוסים לאנשים לנסוע.

למה? אני נסעתי בשוויץ עם אוטובוסים, כי הפסים נשטפו בגלל הפשרת שלגים.

עכשיו אני מבין מה זה חברת בת, זאת אומרת אגד צריכה להיות חברת בת של רכבת ישראל.

יש לי הערה עקרונית. כנראה בעקבות הניסיון של הרכבת הקלה בירושלים, משרד התחבורה החליט בכמה מקומות לא לעשות רכבת קלה אלא במקום זה לעשות BRT. BRT הוא לכאורה אוטובוס. אני מבקש שהכללים שיחולו כאן יחולו גם על ה-BRT.

אני לא יודע מה זה BRT.

זה אוטובוס גדול, הוא עד כדי כך גדול שהוא יכול להיות חלופה לרכבת קלה. אז אני מצפה שגם שם הרציף יהיה בגובה האוטובוס, וגם שם המרווח האופקי והאנכי יהיה אותו דבר.

בחוק הלשון הפשוטה אתם לא תוכלו לקרוא לדברים BRT יותר, תצטרכו לקרוא לזה יותר פשוט.

מה בקשר לאותיות בעברית?

למשל.

למשרד התחבורה יש בטח שם בעברית לזה.

אנחנו מתחילים בהקראה.

(מקריא): "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

"(הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)(תיקון), התשע"ב-2012.

"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 19 (ג) לחוק שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בהתייעצות עם שר הפנים, עם הנציבות, עם נציגות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

"תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- - -

לא צריך להזכיר את שר האוצר?

לא צריך. יש לנו חותמת בכל עמוד 'שר אוצר', 'שר אוצר', בכל עמוד יש את זה, לא מדברים בלי הסכמת שר האוצר.

רק בשביל ההבנה, אני רואה שיש כאן סימוני שינויים על ה- - -

כשמגיעים לסעיף ויש לכם הערות, אתם אומרים אותם.

אני מוכרחה לציין שאני, שוב, אני לא מהנדסת, יש סיכוי טוב שאני לא אוכל בכלל להעיר, אז- - -

לא, אבל את יכולה להבין בגדול. את לא צריכה להיות מהנדסת, אפילו לא כלכלנית. נגישות זו שפה של בני אדם. יש הרבה מאוד אנשים שמבינים בתחומם, אני קטונתי, אאני אומר לך, אז תרגישי נוח.

"תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003 (להלן – התקנות העיקריות) –

"(1) אחרי הגדרת "זמן תאורה" ו"קו שירות" יבוא:

"חיית שירות" - חיה אשר אולפה באופן פרטני לבצע משימות עבור אדם עם מוגבלות, כגון: כלב נחייה, כלב סימון (hearing dog) שאולף להתריע על השמעת צלילים לאנשים עם מוגבלות שמיעה, כלב שאולף לסייע לאנשים בספקטרום האוטיסטי, או חיה אחרת שאשר אולפה לספק הגנה אישית מזערית, לבצע פעולות חילוץ או לבצע פעולות סיוע יומיומיות פשוטות לאנשים עם מוגבלות;

"(2) בהגדרה "מתקן מרכזי", אחרי "תחנת רכבת" יבוא "תחנת רכבת מקומית תת קרקעית";

"(3) בהגדרה "מעבדה מוסמכת", במקום "או רכבת" יבוא "רכבת או רכבת מקומית";

"(4) בהגדרה "קרון נגיש", בסופה יבוא "וברכבת מקומית, קרון העומד בדרישות תקנה 26ב";

"(5) אחרי הגדרת "רכבת" יבוא:

"רכבת מקומית" – רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית כהגדרתה בסעיף 46א(א) לפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב-1972;

"רכבת מקומית נגישה" – רכבת מקומית שמתקיימות בה הוראות תקנה 26ב;

"(6) בהגדרה "ת"י 1918", במקום "חלקים 1, 2 ו-4" יבוא "חלקים 1, 2, 4 ו-6".

את זה את בטח מבינה, 2, 4, 6 במקום 3, 8 ו-13.

אני לא יודעת מה אומר התקן, אני לא יודעת להתייחס לזה. אתם פשוט מפנים לחלקים בתקן שאני לא יודעת מה זה אומר.

יש פה ת"י 1918, זה התאריך של מלחמת העולם הראשונה.

אני מבקש גם להכניס את חלק 3.1 של ת"י 1918, כי כשנגיע לנושא שירותי נכים אנחנו עומדים על זה שבמתקן מרכזי תהיה דרישה גם לשירותי נכים.

למרות שכולנו יודעים מה זה ת"י 1918, תגיד על מה אתה מדבר.

ת"י 1918 זה התקן שמדבר על נגישות הסביבה הבריאה, חלק 3.1 מדבר על נגישות בתוך מבנה, דרישות עיקריות, בתוך זה יש דרישות לגבי שירותי נכים, יש כבר הפניה לשם דרך תקנות תכנון ובנייה, ויש מקום להכניס במתקן מרכזי דרישה בבנייה של מתקן מרכזי חדש- - -

שמוליק, אבל אין מתקנים מרכזיים כאלה.

אבל חייבים לעשות תיקון בסעיף מתקן מרכזי. לא ייתכן שיהיו מבנים של מתקן מרכזי תת קרקעי לרכבת קלה ולכאורה מישהו יוכל לטעון שאין צורך בשירותי נכים, כי זה לא כתוב שם.

מה שאני אומר שתיקון כזה הוא במסגרת תיקון אחר- - -

אני בטוח, אבל זה צריך להיות בתקנות.

שצריך לקיים לגביו היוועצות עם כל הארגונים.

במה? אם צריך להוסיף את זה?

כן.

איפה הבעיה שלך להוסיף את זה?

מתקן מרכזי זה לא רק תחנת רכבת מקומית, ברגע שנחיל על מתקן מרכזי זה יחול גם על התחנה המרכזית- - -

זה ממילא חל על תחנה מרכזית בגלל שזה חוק התכנון והבנייה.

בסדר, אבל אני אומר שאי אפשר עכשיו, ברגע הזה, להכניס תיקון שנוגע לעניין הזה. אפשר לקיים על זה הידברות- - -

לא, זה כבר דבר שקורה, זה לא משהו שונה.

כל זה נובע מהטענה שלא צריך להוציא היתר בנייה לתחנה תת קרקעית, כי זה לא כפוף לתקנות תכנון ובנייה, נכון?

כן צריך להוציא היתר בנייה.

הרצל, מה העמדה שלכם? מתקן מרכזי מתחת לאדמה, צריך להוציא לו היתר בנייה או לא?

יש מחלוקת בין משרד הפנים למשרד התחבורה לגבי- - -

אם זה מתקן דרך או לא.

זה לא מובן מאליו.

אנחנו נשלב את זה.

שמואל, לדעתי צריך להוסיף גם את ת"י 3.2, אין כאן כרגע התייחסות לאזורי המתנה בת"י 3.2. יש וצריכה להיות התייחסות כי בתקנות התת קרקעיות יש אזורי המתנה.

יש גם סעיפים שדנים שם על- - -

שיהיה המון ת"י.

עמדות שירות.

אני מבקש להציע פה תיקון למונח מתקן מרכזי, אני רוצה להסביר למה. בהמשך אתם מתייחסים לרכבת עילית ורכבת שמתחת לפני הקרקע. אני מניח שבעתיד יכול להיות מצב כזה שבו גם רכבת עילית באיזה שהוא שלב תיכנס לתוך תחנה מרכזית ויהיו שם רציפים של רכבת מקומית ולידה יהיו רציפים של רכבת רגילה, אוטובוסים, לא יודע מה, אבל תיאורטית יכול להיות מצב כזה. זה שאתם מפרידים פה בין מעל הקרקע ומתחת לקרקע, כלומר מתחת לקרקע אתם מפנים לתוספת התשיעית, מעל הקרקע לתוספת החמישית, יש כמה הבדלים וזה איזה שהוא גול עצמי. אני אומר, בואו נשנה עכשיו את המתקן המרכזי למבנה סגור או משהו כזה, המשמש כתחנות וכו' וכו'- - -

למה סגור? ראובן, מתקן מרכזי הוא מקום שמתרכזים ומתנקזים אליו קווים שונים. זה מתקן מרכזי, לא משנה אם הוא מעל האדמה, מתחת לאדמה, או ב- - -

יש הגדרה בתקנות.

לא, כשנגיע בהמשך לדיונים האלה אתה תראה שהם מגדירים שם, אם זה קו עילי, כלומר הרכבת הירושלמית, כי זה המודל שלהם, או תחנות תת קרקעיות, כי זה המודל התל אביבי, ואני אומר שיכול להיות גם מצב כזה עילי שהמבנה שלו צריך להיות כאילו תת קרקעי. כלומר גם מתייחס לתוספת התשיעית כאילו זה היה רכבת רגילה או אוטובוסים רגילים.

אני רוצה רק להבהיר, ברכבת הקלה של תל אביב יש 33 תחנות, מתוכן 10 תחנות הן תת קרקעיות והטיפול בתחנה תת קרקעית הוא לגמרי שונה מאשר בתחנה עילית. תחנה עילית זה כמו תחנת אוטובוס, תחנה תת קרקעית זה מבנה לכל דבר, הוא יושב בין 40 ל-60 מתחת לאדמה.

לא דובר על תת קרקעי, דובר על מרכזי או לא מרכזי.

זה לא משנה, אבל ההתייחסות היא לתחנת רכבת תת קרקעית ולכן הטיפול הוא- - -

אבל זה ברור, כי מתחת לאדמה אתה צריך לשים יותר תאורה, מה שאתה לא צריך בחוץ, לדוגמה, יש הרבה דברים.

(מקריא): "הוספת פרק חמישי 1. 2. אחרי הפרק החמישי לתקנות העיקריות יבוא:

"פרק חמישי 1: רכבת מקומית.

"הפעלת רכבת מקומית נגישה 26א. לא תופעל רכבת מקומית אלא אם כן היא רכבת מקומית נגישה."

אני פשוט הבטחתי לך דוגמאות למצבים שאפשר לשנות. אני מדבר למשל על תקנה 5, נדמה לי שהיא בפרק השני, אני לא זוכר, מדובר באוטובוס נגיש. אנחנו לא הולכים לתקן, אל תיבהלו, אבל הדוגמה היא זאת, למשל: ברכבת המקומית אנחנו מדברים על אי הסתרת חלונות על ידי מדבקות וכדומה. אני חושב שאותו דבר צריך להיות גם לגבי אוטובוסים. בהמשך, בתקנה 20, צריך להיות גם לגבי רכבות. זו דוגמה אחת. דוגמה אחרת, למשל כריזה, הכריזה הפנימית והחיצונית. אני חושב שבעתיד הם יצטרכו לעמוד באיזה שהן דרישות של חלק 4 בתקן, סליחה שאני מגיע לחלק 4 בת"י, אני חושב שכמו שפה אני אבקש להפנות, כך גם בתקנה 20 וגם בתקנה 5, צריכים לעשות את אותו דבר. זו הכוונה שלי לתיקונים לדברים שבעצם לא הופיעו בטיוטה הזאת, אבל אני חושב שחשוב לתקן אותם, או עכשיו או מיד לאחר מכן.

אני לא דן בזה כרגע. בסדר, יש היגיון בדבריך, אבל אנחנו כרגע מדברים על הרכבת הקלה.

גם אמורה להגיע רוויזיה ותיקונים לתקנות הקיימות. כך אני מבין, לא, הרצל?

אנחנו מחכים חמש שנים לזה, אני לא יודע.

הפרקים האלה שביקשתם להוסיף מתוך התקן, אני לא יודעת עד כמה הם חלים על הרכבת המקומית הנוכחית או לא, אם הם חלים על איזה שהם מבנים- - -

כרגע עוד לא החילו שום דבר, זה רק סעיף של הגדרות.

אין לי מושג, אני יודעת שאם צריך יהיה לשנות איזה שהוא משהו באיזה שהוא מבנה, זה יהיה- - -

אל תהיי כל כך מדוכאת- - -

אם תעשו את זה לפני כולם, אנחנו תמיד נשמח, כי אתם הרכבת הכי נגישה בעולם, זה מחייב אתכם.

בגלל זה הם סופר זהירים, עד כדי שיתוק.

(מקריא): "רכבת מקומית נגישה. 26ב. ברכבת מקומית נגישה יתקיימו כל אלה:

"(1) בחזית הקרון הראשון, מאחורי הקרון האחרון ובדפנות כל הקרונות הפונים לרציף בסמוך לדלתות הכניסה, יצוינו שם הקו, מספרו ויעדו בספרות ואותיות בגוון הנוגד את הרקע ויתקיימו בהם דרישות פרט 1 בתוספת השמינית1;"

סליחה, הערה פה. בתוספת השמינית1 יש התייחסות לגובה של ספרות ואין התייחסות לגובה של אותיות. אני מאוד ממליצה שכן תהיה התייחסות, שהאותיות של היעד יהיו כתובות בגודל מספיק, כי אין שם התייחסות. בשמינית1 כתוב 'מידע המתייחס ליעד הסופי המוצג- - -

בסדר, נגיע לזה.

אני גם מבקשת להעיר לפרוטוקול שהתוספת השמינית1 זו תוספת שיש לנו הכי הרבה הערות, אז אין בעיה שנגיע לתוספת ואז נדון בה או עכשיו.

לא. למי שיש הערות, שיגיד שהוא רוצה לדבר בתוספת השמינית ואנחנו נאפשר לו. נגיע לזה.

מה שבעצם גם ערן וגם אני רצינו להעיר, זה גוון הנוגד את הרקע, צריך לשנות את זה לניגוד חזותי.

הביטוי שחוזר על עצמו בתקנות אחרות זה ניגוד חזותי, במקום גוון נוגד.

זה יותר טוב?

כי כבר משתמשים בזה בתקן 1918 חלק 6.

יש לי עוד הערה אחת, אני חושב שגם הקרון עצמו צריך להיות בניגוד חזותי, צריך להיות עליו איזה פס בצבע ניגודי לצבע הקרון, כי מה שקורה בפועל, צבע הקרון האפור הזה הוא בדיוק כמו התשתיות ובקושי רואים כשהוא מגיע, ואני אומר את זה בתור נהג שנוסע ליד הרכבת. זו פשוט סכנה לאנשים שחוצים. ראיתי איזה שהיא מדבקה שהרכבת שמה, זה כבר יותר טוב ממה שהיה קודם, אבל בכל זאת אני חושב שצריך לעשות את זה על הקרון עצמו ולא רק על מערכות הכריזה.

יכול להיות שצריכה להיות הצעה כוללת לגבי צבע הקרונות בכלל, אם אתה אומר ככה. כל הצבעים האלה לגבי תחבורה בכלל הם בעייתיים, של אפור ואפור עכבר ו. . .

צריך לפחות להיות כמה אלמנטים בגוון אחר.

לא נראה לי שדרך הנגישות אנחנו פותרים את הבעיות של התחבורה העולמית.

אבל יש פה עניין של לקויי ראייה שעשויים לא לראות את הרכבת ולהיות בסכנה. לכן צריך להיות איזה אלמנט- - -

ישראל לא לקוי ראייה, יש בעיה אמיתית שצריך להיות כזה דבר לכל דיכפין, משהו אוניברסאלי. אני לא יודע, יכול להיות שאנחנו נטפל בעניין הזה באופן כללי בתחבורה על הנושא של צבעים. אולי לבומברדייה יש דברים יותר טובים.

אבל אני כן חושב שבסופו של דבר צריך להיות איזה סעיף שיתייחס לעניין הזה, שלרכבת תהיה איזה נוכחות בניגוד חזותי כדי שהיא תובחן על ידי לקויי ראייה.

או קולי, כי הן עכשיו שקטות יותר.

בכל העולם זה ככה, אני לא מבין למה פה התעקשו על צבע אפור.

זו הייתה הדרישה שלפיה הוזמנה הרכבת, הדרישה הייתה שתהיה אמצעי שקט.

שימו לה פעמון בקצה, שהעיוורים ישמעו.

הצלצולים מאוד רחוקים מבן האדם.

זו שאלה של תכנון. תכננו את זה ככה כדי שזה לא יפריע לתושבים שהם גם ככה עדיין מתלוננים על רעש.

אבל צריך גם לחשוב על- - -

החיים זה ככה, זה כל הרעיון פה, יש ניגוד אינטרסים, יש כאלה לא שומעים טוב, יש כאלה שמפריע להם. צריך למצוא את הפשרה המידתית בדברים האלה. אבל הניגוד החזותי, בהחלט אפשר להגיד פה אמירה.

לא כל הקרון, עליו יהיה- - -

רק הפס, שלא יהיה צהוב שחור בשום מקרה, אני לא אוהב את זה.

שיהיו אלמנטים בניגוד חזותי.

שהנהג יהיה עם בגדים צבעוניים.

הוא עם בגדים צבעוניים, אני יכול להרגיע אותך. שיהיה פס, ניגוד חזותי, כמו האותיות, שיהיה על הקרון.

לא יודע אם להכתיב פס.

מה, לא פס?

אלמנט.

פס זה אחד הפתרונות האפשריים.

צריך לחשוב איזה ניגוד חזותי והיכן הוא ניצב על הרכבת- - -

מה אני עושה עכשיו, לא 'צריך לחשוב'. אני יודע מה צריך לחשוב? צריך לחשוב.

עם ניסוח מתאים.

תביאו ניסוח מתאים איך יידעו שזה רכבת ולא קומקום. על זה אתם צריכים לחשוב.

לא קומקום, שזה לא מסוכן.

אגב, כל זה נובע מכך שלרכבת יש מרחק עצירה גדול, לעומת רכב רגיל.

בבין-עירוני יש סעיף כזה, לאוטובוסים בין-עירוניים.

כל התקנות צריכות להיות אחידות. זה גם מה שאמרתי להרצל.

זה מה שאני לא מבין, למה אנחנו עושים עבודה נוספת למה שקיים.

כמה שאפשר לאחד את זה.

בדרך כלל ידוע שהנהג הוא בן אדם, אלה דברים טריוויאליים. גמרנו את היצירתיות, עכשיו תנצרו את הרעיונות היפים שלכם לפעם אחרת.

(מקריא): "(2) יותקנו בה מערכות התרעה קולית וחזותית המקדימות את פתיחת הדלתות וסגירתן; האות הקולי יופק בעוצמה כאמור בפרט 3 בתוספת השמינית1; אם אין הדלתות נפתחות באופן אוטומטי מיד עם עצירת הקרון – תובחן דלת הקרון מן הרקע שלה על ידי ניגוד חזותי ואות שמע קולי לפי חלק 4, או סימן מאתר לפי חלק 6 בת"י 1918;".

יש לי שאלה. יש אפשרות כזאת שהדלתות לא נפתחות באופן אוטומטי?

הן אף פעם לא נפתחות אוטומטית.

בארץ הן לא נפתחות.

התשובה היא כן, תלוי איך מתכנתים אותן, אפשר לעשות את זה ככה ואפשר לעשות ככה. במדינה מוכת שמש, אני אומר את זה בחיוב, וחום, מעדיפים שהדלתות יהיו סגורות בשל מיזוג האוויר, בעיקר כשיש- - -

אבל כשאתה מגיע לתחנה צריך לפתוח דלתות בכל מקרה. אמרו שזה הכי מתקדם פה.

את רוצה לשאול, או להגיב?

אל"ף, יש לי הערה לסעיף הזה, אבל למה אתם מתכוונים אוטומטית?

שלא צריך ללחוץ על כפתור כדי שהדלת תיפתח.

כשהיא מגיעה לתחנה ונעצרת, הדלתות צריכות להיפתח.

אפשר לתכנת את זה כך, אבל מעדיפים שלא.

הוא פותח אוטומטית, רק אם זה- - -

הסברתי את זה עכשיו, כי אנחנו שמונה חודשים בחום וצריך לשמור על מיזוג האוויר- - -

כן, כרגע הן נפתחות אוטומטית.

רגע, זו סתירה למה שאומרים.

אני לא מבין, אתם אומרים שניכם דברים שונים.

עד כמה שאני יודעת, כרגע הדלתות נפתחות אוטומטית ברגע שהרכבת עוצרת בתחנה.

אבי, אני לא הבנתי מה שאתה אומר, שימור אנרגיה, אתה עושה שהן לא ייפתחו.

אפשר לעשות את זה בלחיצה, אפשר לעשות את זה אוטומטית, כרגע הנהג מחליט. מכיוון שהרכבת עוצרת בכל תחנה שמו את זה עכשיו על פתיחה אוטומטית. אני מניח שבקיץ, כאשר יהיה החום גדול- - -

היא לא תעצור בכל תחנה, אלא רק במקום שנמצאים- - -

לא, ממש לא.

היא תעצור בכל תחנה, אבל זה לא ייפתח אוטומטית.

יוחלט אם לפתוח את זה אוטומטית או לא, שתי האופציות קיימות.

אבל בכל מקרה הרכבת עוצרת בכל תחנה.

היא עוצרת בכל תחנה, יכול להיות שישאירו לנוסע, אם יש מישהו שיורד, או מישהו שעולה. תזכור לפעמים זה בשעות קצת מוזרות גם, שאין סיבה לפתוח את כל הדלתות כל הזמן. זו אופציה.

נכון לעכשיו זה אוטומטי.

אני רוצה להעיר על דברים אחרים שנמצאים בתקנה הזאת; אחד, שוב, לגבי התוספת שהוספתם בטיוטה הנוכחית, אני לא יודעת מה זה אות השמע לפי חלק 4, או סימן מאתר לפי חלק 6.

אין דבר כזה בחלק 4.

לא, זה לא יעזור שתגידו לי- - -

היא תסביר לך בדיוק.

אין מונח אות שמע קולי בחלק 4.

חבר'ה, בואו נעשה הבדל, אם יש דברים של אי הבנה, אני את רוב הדברים לא מבין, אני שואל אותם ותרגישי נוח, תשאלי כל מה שאת לא מבינה. את לא אמורה להבין בשפה המקצועית שישנה פה.

ת"י 1918 חלק 4 דן בנושא של תקשורת. אני יכולה להקל עלייך כאן, שכרגע שהסעיף הזה לא רלוונטי כי אנחנו נמצאים עכשיו ברוויזיה, אנחנו השמטנו את הסעיף הזה.

לא, הוא לא היה קיים גם קודם.

לא, הוא היה.

רבותיי, סעיפים לא קיימים או לא נוכחים לא יהיו פה.

כל סעיף קטן (2) או- - -

לא, רק ההפניה לחלק 4. כל היתר יש.

אוקי, אם ככה, יש לי הערה לגבי מה המצב הקיים ברכבת היום. שוב, כפי ששלחנו את זה בזמנו גם למשרד התחבורה, נכון להיום הנושא של ההתראה החזותית לא קיים, יש התראה קולית ברכבת, אין התראה חזותית ואין ניגוד חזותי בין דלת הקרון לבין הרקע.

יש, יש.

אני הבנתי שזה לא בצורה שרצו.

אני אומר שיש כמה דברים שאת עדיין לא יודעת.

יכול מאוד להיות, כי כמו שאמרתי, אני לא מהנדסת.

כולל לגבי הדלתות, את לא מעודכנת.

אנחנו חייבים לפנות את החדר, ב-14:00 אנחנו נפגשים שוב, וזה לא נורא שלא כולם יודעים מה שיש. אז תדברו אלה עם אלה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>