PAGE
27
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 521>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"א באדר התשע"ב (05 במרץ 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
דב חנין

אורי מקלב

מיכאל בן-ארי

>
יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

איילת אליישר - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אורטל בלילתי - ק' תביעות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

בועז חממי - ק' מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

אילנה חן - ק' תביעות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

יפעת פרנקנבורג - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

חגית לרנאו - סגנית הסנגור הציבורי הארצי, משרד המשפטים

גבריאלה פיסמן - ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

איתמר גלבפיש - פרקליט במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

שירי איל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעה לברון - מתמחה, משרד המשפטים

נטע פוניס אלהרר - מתמחה, פרקליטות המדינה

אן סוצ'יו - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

דבי גילד-חיו - האגודה לזכויות האזרח

עזרא אשכנזי - חבר הנהלה, ארגון בעלי המוניות בישראל

יהודה בר אור - מ"מ יו"ר, ארגון בעלי המוניות בישראל

מירי פרנקל שור
יהל עמית - מתמחה

יפה שפירא

רמי בן שמעון
<הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב-2011>

בוקר טוב ושבוע טוב. אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), הכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אנחנו דנו בחוק והחוק מדבר על נושא של הסעה, העסקה והלנה.
למעשה, התעוררו כאן שאלות לגבי איך נהגי מוניות יזהו את אותם אנשים שנכנסים פה למדינה? האם הדבר לא מסבך? יש עשרות סוגי מסמכים ונהגי מוניות יסתבכו בסוף על לא עוול בכפם – זאת הפרנסה שלהם – כי בחוק יש גם תהליך של ענישה ואנחנו, כמובן, לא רצינו שזה יהיה לא מידתי.

היה פה תת-דיון, לא דיון בפורום כזה, דיון בתוך צוות מצומצם, הזמנו את כל הנוגעים בדבר וראינו את הטפסים. לתומי חשבתי שזה רק הטפסים האלה אבל התברר לי שיש גם אישורים של בתי משפט וגם אישורים נוספים. רצינו להגביל בחוק את הדברים ובשביל שלא לסבך, גם לא לעשות מצב שבו אי אפשר יהיה לעמוד – פתאום יש אישור וסיבכנו את אותו נהג כי יש לו את האישור והוא אומר: את זה אני לא מכיר. לכן השארנו את החוק כמו שהוא.

הייתה סוגיה של מנהל אזרחי – ראינו את הטפסים. לגבי המוניות – ראינו את האישורים. לגבי רישום – היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים הביא לנו את הדוגמה שכאשר מעביד או מעסיק רוצה לקבל מאזרח ר"פ (רישום פלילי) אז יש לו אפשרות לראות דף עם פלט שהוא יכול את אלה שהיו רק חקירה ולא נפתח תיק הוא לא חייב להראות, ראיתי שאפשר להבדיל בין הדברים וזה לא מלווה אותו לאורך תקופה. אלא אם כן הסנגוריה תגיד טיעון אחר.
אנחנו גם יודעים שהחוק הזה רץ כבר 15 שנה כהוראת שעה והבקשה היא להכניס אותו לספר החוקים של מדינת ישראל ולא כל פעם לבוא לכאן ולקבל הארכה, כי בדרך כלל הוראת שעה – על פי נושא, על פי זמן – לשנה, שנתיים או שלוש ולאחר מכן מחוקקים את החוק, אם הוכיח את עצמו.
כאן יש סבירות של מעל 15 שנה אבל הנושא הזה דינאמי מאוד והוא משתנה ולכן, כנראה, המחוקק נתן פה את הדעת ואמר שכל שנה נבחן מחדש ונראה אם זה אותו אופי, אותה תפוסה, אותו דבר. יש פה גם היגיון בנושא הזה כי זה נושא מאוד רגיש.

היועצת המשפטית של הוועדה, את ליווית את הנושא הזה, גם עשית תאומים, גם היינו בתת ועדה בה ראינו את הגופים – תעדכני את הוועדה איפה אנחנו עומדים כדי שנוכל להתקדם עם זה.

בעקבות אותה ישיבה פנימית שהייתה, אנחנו הצענו נוסח שסברנו שהוא יכול להקל על נהגי המוניות, דבר שמטריד את הוועדה מזה הרבה זמן. אנחנו שלחנו את הנוסח למשרד המשפטים והמשטרה וקיבלנו את ההתייחסות ובעצם נאמר לנו שבמקום להקל אנחנו רק מחמירים את מצב נהגי המוניות. מכיוון שאנחנו מצמצמים ויש טפסים נוספים או אפשרויות נוספות לשהות בארץ ולא רק על-ידי אותם אישורים שהציג המנהל האזרחי.

מצאתי לנכון להתייעץ עם הסנגוריה הציבורית, לאור עמדת המשטרה, ואכן קיבלנו את עמדת המשטרה ומשרד המשפטים שבעצם הצעת הנוסח שלנו שהוצאה על סמך עמדת מה שהוצג על-ידי המנהל האזרחי, בעצם, מרע את מצבם של נהגי המוניות.

המצב שנמצאים בו עדיף?

כן. הנוסח הוא נוסח רחב יותר שבעצם מסייע להם. הנוסח שלנו, סברנו שהוא מקל, אבל הסתבר לנו שלא. בהמשך לשיחתנו, נושא המסיעים הוא נושא שאכן מטריד אבל נושא המסיעים מתחלק לשתיים: יש את נהגי המוניות אבל יש גם הסעות מאורגנות.

אני רוצה להציע לוועדה שאולי הנושא של ההסעות המאורגנות יעוגן כהוראת קבע. שם אנחנו פחות רואים את הקשיים אבל הנטל – אני בכל זאת עומדת על עמדתי – שמבוקש מנהגי המוניות לבדוק את הטפסים והאישורים וגם החזקה שקבועה בחוק הם נטל כבד.
אנחנו רואים לאורך כל השנים שהצעת החוק באה לבדיקה בפני הוועדה. נעשו שינויים ושיפורים שהקלו על המצב. יש הנחיית פרקליט מדינה שלא להעמיד לדין בפעם הראשונה, נכון, גבי?

כן.

יש את המפה שבמשך השנים הוצגה בוועדה. אני חושבת שהנושא של נהגי המוניות צריך לבוא ואני ממליצה לוועדה לעגן את זה כהוראת שעה והוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא הספציפי הזה.

סנגוריה – רוצים להגיד משפט?

כן. הרעיון של להבחין בין העברות המוחמרות, אם אני מבינה, בין המסיעים המאורגנים – שזה באמת עניין של פרנסה להביא ולעזור לאנשים לעבור את הגבול – נראה סביר. צריך לראות שלצד נהגי המוניות יש גם מסיעים אקראיים: מישהו שעוצר טרמפ למישהו, שעוזר לשכן לקחת קרוב משפחה ממקום למקום. לדעתי הם צריכים להיות באותה קטגוריה כמו נהגי המוניות. זאת אומרת, עדיין עליהם גם חלה חזקת המודעות וגם אותם - - -

למה יכול להיות דווקא מסיעים נשים אותם? לפעמים מקבלים כמה פרוטות ורוצים להסיע. הם לא תמימים תמיד.

את מדברת על טרמפים.

אני מדברת על מסיע אקראי שעוצר לטרמפ, שלוקח קרוב משפחה של שכן שביקשו ממנו. האנשים האלה, מצבם הוא כמעט יותר גרוע ממצבם של נהגי המוניות כי אפילו אין להם סמכות לבקש לראות אישורים או תעודות זהות.

אבל הוא מכיר את השכן.

זה להבדיל מאותן עברות מוחמרות שבן ברור שאדם לוקח את הרכב, מכין אותו כדי שיעזור לו להעביר אנשים את הגבול, לוקח קבוצות של אנשים. את העברות המוחמרות, להפוך אותן להוראה קבועה, זה נראה לנו פחות בעייתי.

אם אפשר לבקש להבין את התוכן של ההצעה. אני לא מכירה הסדר שאומר שנהגי המוניות יעשו ככה וככה – ההסדרים הם כלליים לגבי מסיעים. אז כשאתם אומרים שאתם רוצים לעשות איזושהי הפרדה אז תאמרו, מבחינת הסעיפים, בין מה למה.

קודם כל בואו נסכים על העיקרון. אני לא רוצה לדבר על הסעיפים. אני מדברת, לאורך כל הדרך, על נטל החזקה שמוטל על נהגי המוניות ועל החובה - - -

הנטל לא מוטל רק נהגי המוניות - - -

רק שנייה, שאלת אז אני מסבירה לך. מעבר לזה, הרי המסיעים מתחלקים לשתיים: נהגי המוניות ומסיעים תאגידים, מעין ארגון של הסעות מאורגנות - - -

כן, אלו העברות המוחמרות. יש עברות מוחמרות: סעיף ג1 (א).

העברה של מסיע בודד לא חלה רק על נהגי מוניות, היא חלה - - -

נכון, אני מסכימה איתך, אבל אנחנו מנסים לפרק את זה. באה הממשלה ואומרת: אתם רוצים לעגן העסקה, הלנה והסעה כהוראת קבע – אני מנסה לפרק את זה. אז אמרתי שעמדתי שהעסקה והלנה אנחנו חושבים שיש מקום לעגן את זה כהוראת קבע.

עכשיו בוא ונבחן וננסה לפרק את נושא ההסעה. אפשר לפרק את נושא ההסעה לשלוש, בשפה שלנו: אחד – המסיעים המאורגנים, הנסיעות המוחמרות; נהגי המוניות; וכרגע הועלה הנושא של הסע האקראית. אני אתחיל בנושא של הסעה אקראית. אני מבינה את הבקשה. אני רואה מקום לפרצה - - -

אם יש פה פרצה – אני לא יכול להסכים.

אני מנסה לרדת לשורש האבחנה בין נהגי מוניות למסיע אקראי. מבחינת התחולה של החזקה - - -

אני מסכימה איתך, גבי, זאת אותה תחולה של החזקה. הייתה הצעה של הסעה אקראית. אני התייחסתי לאבחנה של שני דברים: אחד, נהגי המוניות והשני, הסעה של מספר רב של אנשים, נכון?

מעל שלושה אנשים.

לכן אני חושבת שיש מקום להבחין. הסעה מעל שלושה אנשים – אם אומר יו"ר הוועדה – אני חושבת שמלכתחילה את נושא ההסעה כהוראת שעה. אבל אם בכל זאת עומדת הממשלה לעגן את נושא ההסעה כהוראת קבע – אני מבקשת לפצל כך: נושא של שלושה נוסעים ומעלה כהוראת קבע. ולנושא של נהגי המוניות, למצוא איזשהו פתרון ולהשאיר את זה כהוראת שעה על מנת שזה יהוא לבדיקת ועדת הפנים.

אני מנסה שוב. מבחינת הרציונל שעומד מאחורי זה: הנטל שמטל על אדם פרטי כשהוא מסיע שוהה בלתי חוקי, לפי החוק, הוא נטל של בדיקת מסמכים. אפשר לטעון טענה שהיא בדיוק הפוכה, כיוון שלכאורה הנטל על המסיעים לפרנסתם, הוא נטל פחות. הם כבר יודעים עם איזה סוגי מסמכים להתמודד, הם יותר מקצוענים, אז דווקא לגביהם אנחנו נקבע את הוראת השעה? אני לא מצליחה להבין - - -

הוצג בוועדה – אני לא זוכרת באיזה שלב של זמן – שיש תופעה של פשיעה בנושא של הסעות מאורגנות, נכון? אני אומרת שאת הנושא הזה אני מפצלת בין ההסעות המאורגנות לבין הנושא של נהגי המוניות. אני מבהירה את עצמי?

לגמרי. לא שיש לנו הצעה קונקרטית אבל אם הבנתי נכון, היפוך הנטל יהיה באופן קבוע לגבי ההסעות המאורגנות ויהיה כהוראת שעה לגבי מסיעים שאינם מאורגנים – את קוראת להם נהגי מוניות.

נכון.

אני רוצה לדבר על הרציונל. כל המהות של הדבר הזה, תיקון החוק הזה, יושב על הרעיון של מניעת הכנסת טרור לתחומי מדינת ישראל. לא יושב פה היום נציג שב"כ – חשבנו שהוא מיותר, אבל אם צריך, נביא אותו והוא יסביר את זה שוב – הרי כל הדבר הזה אולי לא היה מוצדק אם לא היה עומד החשש הזה כי האנשים האלה, בסופו של דבר, הם הפלטפורמה להכנסה של טרור.

במובן הזה, אין הבדל בין נהג מונית למסיע פרטי ולהסעות המאורגנות. סיפר פה בפעם הקודמת נציג השב"כ שבפיגועים שהיו לנו נכנסו המפגעים עם נהגי מוניות, נכנסו עם מסיעים פרטיים, נכנסו עם כל מיני – אין הבדל. זאת אומרת, לבוא ולהגיד עכשיו שנהג המונית הוא משהו אחר - - -

אנחנו לא אומרים שנהג המונית הוא משהו אחר. לאורך כל השנים היה הסדר, גם של היפוך החזקה וגם דרישת המסמכים ובכל זאת, במשך השנים, כשהנושא בא לוועדת הפנים ​– לא הציעה הממשלה, זה לפי דרישת הוועדה – כן נעשו שינויים. לכן אני חושבת שנכון שהנושא יבוא לבדיקת ועדת הפנים וייבחן ויכול להיות שאולי במשך הזמן כן נוכל להכניס שינויים. את רואה שהשינויים הוכנסו במשך השנים כאשר הנושא בא לדיון במסגרת הוראת השעה.

לעניינם של נהגי המוניות, אני רוצה שהוועדה תשאל את עצמה באופן אמיתי וכנה: איזה שינויים נעשו מבחינת נהגי – איזה נתונים היו לנו מבחינת נהגי המוניות? לאורך השנים אנחנו שומעים תלונות של נהגי מוניות ואין לנו אף - - -

למשל, המפה המפורסמת.

לא, מה זה המפה? יש טענות שהן טענות כלליות אבל לא הצליחו. אנחנו הזמנו את נהגי המוניות, כל פעם מחדש, לבוא ולהראות לנו באיזה מקרים נעשה פה עוול, באיזה מקרים הייתה איזושהי בעיה עם נהגי מוניות. אנחנו חוזרים כל פעם לוועדה, מבקשים את המידע הזה ואנחנו לא מקבלים.
היו אין ספור הזדמנויות לרשום את המידע, להעביר אלינו כדי שנבדוק אותו – זה לא קרה. השאלה האם זה באמת נכון לומר שנהגי המוניות הם אוכלוסייה שצריך להוציא אותה מהכלל לעומת - - -

את לא מוציאה מהכלל, את ממשיכה במסגרת הקיימת. מה את מוציאה אותם מהכלל? כשאת ממשיכה את ההסדר כהוראת שעה זה להוציא מהכלל?

לא. עכשיו, כשהמחוקק יאמר שמבחינתו כל ההסדר הזה הוא חוק, רק ההסדר ביחס למוניות הוא הסדר שראוי לבחון אותו - - -

גבי, אני חושבת שכאשר את מטילה חובה על נהג מונית לבדוק מסמכים, אני חושבת שזה דבר חריג, בהחלט. נהג מונית באופן עקרוני לא אמור לבדוק מסמכים.

ההנחה היא הנחה נכונה וזה בהחלט דבר חריג והחוק הזה מטיל את החובה, אגב גם על מעסיקים ומלינים - - -

תסכימי איתי שמעסיק ומלין הם לא אותו דבר כמו נהג מונית. נהג מונית, עומד לו נוסע, הוא צריך לבדוק את המסמכים. מלין ובמיוחד מעסיק – על אחת כמה וכמה. זה לא באותה קטגוריה. מלין ומעסיק בקטגוריה אחת והסעה בקטגוריה אחרת.

יש פה רציונל ביטחוני להסדר הזה. השיקול שמנחה את הוועדה כרגע הוא השיקול הביטחוני. הוועדה שמעה את ההסברים הביטחוניים שהציג השב"כ, שהציג המודיעין המשטרתי. זה הרציונל שעומד בבסיס קביעת ההסדר – שאנחנו מודעים לבעייתיות שלו ולחריגות שלו בחקיקה הישראלית.
הנחת המוצא שהוצגה לנו בדיון הקודם הייתה שבעצם הצב הביטחוני כרגע לא מאפשר לסטות מההסדרים שהוצעו ולכן אני שואלת את עצמי: אם המחוקק כרגע מוכן לקבל את הסדר הקבע, מה שונה במצב הביטחוני ביחס לנהגי מוניות שמצדיק שדווקא ההסדר הזה יהיה בהוראת שעה?

אני אסביר לך. על מנת שהוועדה תשוב ותבחן את ההסדר. כמו שאני אמרתי לך קודם, הנושא של דרישת מסמכים – נהג מונית שצריך לדרוש מסמכים והיפוך החזקה הוא בהחלט הסדר חריג יותר.

אבל מה היא תבחן אם אנחנו כבר בדיון בפעם רביעית ולא הביאו שום - - -

אבל את רואה שבמשך השנים נעשו שינויים - - -

נעשו שינויים שאנחנו הבאנו. כי אנחנו הבאנו - - -

אתם לא הבאתם. זה היה לדרישת הוועדה.

לא. אנחנו הבאנו את הנתונים.

הנושא של המפה - - -

מאה אחוז. אני שואלת אותך, מירי, מה יקרה בדיון בעוד שלוש שנים? תהיה עכשיו הוראת שעה לשלוש שנים, ידונו רק - - -

אני הצעתי לכם באחת השיחות שבקטע שבין ראש העין לשוהם, למשל, נחצה את הקו, ובקטע הזה לא יחול היפוך החזקה. אנחנו כן מנסים למצוא פתרון. אמרתם שקשה, הממשלה תצטרך לבוא ולהגיש הצעת חוק נוספת אם היא תרצה להחזיר את המצב לקדמותו. אנחנו כן מנסים מכיוון שאני חושבת שזה מצב חריג שהחוק באופן קבוע יטיל חובה על נהג מונית לבדוק מסמכים ועוד היפוך החזקה יוטל עליו.

מה תבחני בעוד שלוש שנים אם אנחנו - - -

אולי המצב הביטחוני ישתנה? אני לא יודעת.

כבר כמה שנים נהגי המוניות לא מצליחים להראות מה הבעיה.

איילת, זאת לא הצדקה לקביעת נורמה כזו באופן כזה.

אנחנו לא קראנו את החוק. יואל בדר, בבקשה.

אני שומע את מה שהיועצת המשפטית של הוועדה מעלה פה וגם שומע את הטענות שיש לנו פה כנגד העניין הזה שהוא כבר 15 שנה ומעלה הוא מתגלגל והולך. מאחר שאנחנו אומרים שאנחנו צריכים לבחון כל הזמן את עצמנו מחדש, לראות אם זה רלוונטי, אני מציע מנגנון אחר: שהשר לביטחון פנים, אולי בהתייעצות עם ראש השב"כ – על זה אני עוד לא סגור כי רק עכשיו זה עולה – הוא יוציא מדי שנה הכרזה מתחדשת, לגבי הנושא של המסיעים, האם יש צורך בהמשך של המצב הקיים לאור הנתונים שהוא מקבל.

לא הבנתי. קודם כל, הכנסת תקבע את זה כהוראת קבע?

הם רוצים להשאיר בידיהם את ההחלטה, לא בידכם. הממשלה תשלוט על העניין.

הוראת קבע אבל ההכרזה כמו שאנחנו עושים לגבי דברים אחרים. יש למשל סגירה של מקומות: השר לביטחון פנים מכריז מדי תקופה מסוימת - - -

פה אתה מדבר על חקיקה של כנסת.

נכון, חקיקה של כנסת. גם שם זה חקיקה של כנסת שקבעו שהשר לביטחון פנים יכריז על מקומות מסוימים שהוא יכול לסגור אותם לתקופות מסוימות וכל פעם הוא בודק את עצמו מחדש, עושה בדיקה מחדש. האוריינט האוס, למשל.

לא על דבר חקיקה של כנסת.

לא. זה דבר חקיקה של כנסת. בחוקי היישום קבעו את זה שהשר לביטחון פנים מכריז.

אנחנו נשקול את מה שאתה מציע. זרקת רעיון, בסדר. נהגי אוטובוסים מחויבים לבדיקה?

לא. יש החרגה מפורשת.

אוטובוס פחות חשוב?

גם מונית שרות מוחרגת. אנחנו כן, אנחנו השעיר לעזאזל. לא יאומן.

אבל אם הוא נכנס ורוצה לפוצץ, לא ישאל אותו מה הפרטים? עדיף להתעכב דקה-שתיים, לא?

היו גם טענות ביחס לתחבורה ציבורית, אבל - - -

בדרך כלל הערכת הסיכון היא שמפגע נוסע במונית ונוסע לבד ולא משתמש בתחבורה ציבורית.

אבל הוא רצה ללכת למקום מסוים, הוא רואה ששם הומה מדי אז הוא פורק את זממו באוטובוס.

קווי שרות לא מהווים בעיה כי בדרך כלל הם לא חוצים את התפר, לא חוצים מצד לצד.

הוא כבר בתל אביב, הוא כבר הגיע למסעדה ורואה שם הרבה שוטרים, הזמן שלו אוזל אז הוא אומר שהוא כבר הולך, אז הוא לוקח את - - -

אדוני, בהערכת הסיכונים הכללית היה נראה שהם פחות מהווים בעיה. העובדה היא שמפגעים – למעט אלה שרוצים לפוצץ באוטובוס – לצורך ההסעה, לצורך ההובלה ממקום למקום, הם בדרך כלל לא משתמשים באוטובוסים, אולי בגלל שהם חשופים ליותר אנשים שיותר יסתכלו עליהם או מכל מיני סיבות.

דבי, מה רצית?

מדובר על החקיקה הזאת שהיא תישאר. זאת אומרת, כל הטענות פה כאילו אנחנו צריכים את זה או לא – על זה מדובר, שיהיה החוק הזה. הבקשה שלנו היא שלא להפוך את זה לחוק קבע אלא להשאיר את זה כהוראת שעה.
בחוק הזה יש כמה אלמנטים בעייתיים: כל העניין של נהגי המוניות ונהגים מזדמנים אחרים שבעצם חשופים להפללה כזאת, אמרו פה נציגי משרד המשפטים, המשטרה והיועצת המשפטית שבאמת זאת הוראה חריגה שלא מאפיינת את ספר החוקים.

מצד שני, יש את כל האלמנט של ה-Profiling של אנשים שנכנסים להסעות והוא בעייתי נושאים של Profiling נדונו בשדות התעופה ושם המדינה עושה צעדים מיוחדים כדי למצוא כל מיני מערכות וכל מיני דברים כדי למנוע את המצבים האלה ולעשות שינוי במציאות הזאת. גם פה אנחנו נתקלים בתופעות האלה.

נותנים את הכלים הביטחוניים. אז למה לא להפוך את זה לקבע? כי יש את האלמנטים ההצהרתיים: אנחנו אומרים שזה חוק חריג, אלה דברים חריגים, יש פה Profiling, יש פה הוראות מאוד-מאוד חריגות – גם המדינה אומרת שזה חריג ולא רגיל – לכן אנחנו אומרים שזה לא צריך להיות חלק מספר החוקים הרגיל שלנו.

זאת הוראה שהיא חריגה. המצב הביטחוני מחייב אותה, כמו שהציגו לכם בפעם שעברה, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה משהו חריג, שגם בסמל שלו הוא חריג. הוראת שעה יכולה להמשיך להתקיים והכנסת כל פעם תדון בזה מחדש ותבחן את זה. אם זה יהיה הוראת חוק – זה לא יגיע לפה - - -

כבר 17 שנה מתגלגל. אומרים שאחרי 17 שנה - - -

נכון. כי אף אחד לא רוצה כל ה-17 שנה. אני מלווה את החוק הזה כבר לפחות שש שנים שאני פה, כולל שינויים. אף אחד לא רוצה להפוך את זה לקבע. כולם אומרים שזה חריג ורוצים להשאיר את ככה שזה יחזור ונדון בזה כל פעם, נסתכל אם יש צורך וכו'.

אני מפרקליטות המדינה. בקשר להנחיית פרקליט המדינה שיצאה אחרי הדיון בהארכה הקודמת: אחרי הדיון בהארכה הקודמת התחייבה המדינה שלא להעמיד לדין בפעם הראשונה מסיעים תמימים, נהגי מוניות וכו'. יצאה באמת הנחיה מעודכנת שהובאה בפני הוועדה.

חשוב לנו לציין בדיון כאן שמדיניות תביעה היא דבר שנתון לשינוי מטבע הדברים, כך שאם השתנו הנסיבות, היינו אם השתנו דפוסי ההסעה או אם השתנה המצב הביטחוני או נסיבות רלוונטיות אחרות - - -

נעשה שינוי חקיקה.

לא. כך גם עשויה להשתנות מדיניות התביעה וכן תבחר התביעה להעמיד לדין פעם ראשונה מסיעים, בהתאם לשינוי הנסיבות שיהיה באותו זמן.

הבנת?

היא הנותנת, איתמר.

אתה נותן כאן הצהרה? זה לא קשור לחוק, זאת רק הצהרה. אתה רק מצהיר פה לפרוטוקול.

אני מצהיר. זאת מדיניות שהיא גם - - -

בואו ותיקחו את הרישיונות של 30 אלף נהגי מוניות, ותודה רבה. למה אתם צריכים שינהג?

איך 30 אלף? אמרת לי 40 אלף.

40 אלף הם נהגים.

מה זה נהגים? מה שאתה אומר לי אני כותב: 23 אלף נהגי מוניות ו-17 אלף ספיישלים זה 40 אלף.

כמה העמידו לדין עד עכשיו? לא העמידו לדין.

לא העמידו לדין אף אחד.

העמידו לדין, רק אין לנו את המעקב אחרי זה.

אני רוצה להדגיש - - -

למה המשטרה לא הביאה לך מקרים שהעמידו לדין? לא היה מתאים להם להביא את זה, לכן לא הביאו.

אתה יודע כמה?

אני יודע, אבל הם לא רצו לתת הצהרה, מה לעשות? אבל למשטרה יש - - -

אין להם.

נשמע הגיוני שאני אכריח אדם לבוא לפה? הוא לא רוצה לתת.

לא ביקשנו שיבואו. רק ביקשנו שתגידו מי, כדי שנוכל לבדוק את זה. זה מה שביקשנו.

תושב זר זה רק מיהודה ושומרון. זה ברור בהגדרת תושב זר. זה גם נכון לגבי נהיגה ברכב ישראלי. תושב ישראל שעבר לגור ביהוד ושומרון – תושב זר – הוא יכול להחזיק עדיין ברישיון ישראלי?

מה זה קשור?

תושב מזרח ירושלים - - -

איך זה קשור זה לזה? לא הבנתי.

בדברי ההסבר מופיע שהאיסור הזה גם חל על - - -

מסיע בודד.

לאותו תושב זה יש איסור לנהוג בכלל ברכב ישראלי. ככה מופיע: "וכן עבירות של מתן רשות לתושב זר שאינו רשאי לנהוג בישראל, לנהוג בה ברכב הרשום בישראל". זה בדברי ההסבר. אם אתם לא הבאתם את זה בחוק, אז זה בסדר. אבל אני לא מכיר את הוראת השעה.

תסתכל לפני זה מי מוגדרים כתושבים זרים.

את זה ראיתי. זה בסדר. אלו תושבי יהודה ושומרון – תושב חבל שומרון וחבל עזה. הכוונה היא שאחד מעסיק עובדים זרים, יכול להיות שאפילו ברשות, הוא לא יכול לתת לו את הרכב הישראלי שלו לאותו קבלן לנהוג. זאת הכוונה?

הוא צריך לקבל היתר על זה.

הכוונה היא להרחיב את זה. הרי אסור לקחת אותו. אני מבין את הכוונה מאחורי זה: קבלנים שגם מעסיקים, נניח אפילו ברישיון או בהיתר, עובדים מחבל עזה ומהשומרון, בשביל לעבוד בבניין. בדברי ההסבר אתם מסבירים שאתם רוצים שהוא לא יוכל לתת לו לנהוג ברכב ישראלי באותו הזמן.

אם לפלסטיני אין היתר לנהוג בישראל - - -

אתם עושים הבדל בין עבודה לבין נהיגה – גם אם מותר לו לעבוד בישראל, עדיין אסור לו לנהוג בישראל. זה כתוב בדברי ההסבר אבל אני לא יודע איפה זה מופיע בחוק, לאור זה שהיושב-ראש כבר רצה להקריא, אני מיהרתי - - -

אפשר להקריא בלי שום קשר.

אבל אני מיהרתי לשאול כדי שנדע על מה מודבר. לכן גם השאלה היא האם יש מצב שאזרח ישראל שעבר להיות תושב יהודה ושומרון ועדיין מחזיק ברישיון ישראלי, נניח שתושב מזרח ירושלים שעבר לגור והחזיק ברישיון ישראלי – האם היום, כשהוא לא תושב מזרח ירושלים, היום הוא תושב זה - - -

הוא לא תושב זר. מי שרשום במרשם האוכלוסין - - -

כמה כאלה יש?

יש מקרים הפוכים.

הרוב המכריע, המוחלט – זה בדיוק הפוך.

יש להם רישיון נהיגה ישראלי. יש להם והם מחדשים אותו.

מי שמחזיק בתעודת זהות ישראלית, גם אם הוא תושב מזרח ירושלים, הוא רשום במרשם האוכלוסין הישראלי – הוא לא נכלל בהגדרה ולכן גם אם הוא גר עכשיו באזור, זה לא חל עליו.

חבר הכנסת מקבל מנסה לברר זה אם יש הבדל בין העסקה לנהיגה? זאת אומרת, האם כשהוא מקבל היתר להעסקה, צריך להיות מצוין במפורש שמותר רק להעסיק אותו או שמותר להעסיק אותו בנהיגה?

כן. יש הבדל. היתרי העסקה הם היתרי העסקה, הם לא התרים לנהיגה בישראל. המנהל האזרחי יכול גם להוציא היתרי נהיגה בישראל שהם משהו אחר לגמרי – לפי דעתי, במקרים מאוד מצומצמים – היה פה נציג המנהל האזרחי והיה אפשר לשאול אותו. זה לא אותו דבר. ההיתר הוא היתר עבודה.

איפה זה מופיע בחוק? תושב יהודה ושומרון יכול להחזיק ברישיון זר, רישיון אמריקאי, שהוא יכול לתפוס גם בארץ. אז יש לו רישיון נהיגה שמותר לו לנהוג, בעיקרון, בישראל.

יכול להיות שבכלל לא נדע.

הוא בא לשהות פה כדי לעבוד. הקבלן מבקש ממנו בין אם לנסוע ולהביא לו חומרי בניין בתוך שטח האתר או במלגזה. על מה אתן מדברים? איך אתם מבדילים בין - - -

זה צריך להיות כתוב בהיתר ההעסקה שלו, נכון?

להפעיל מלגזה כן מותר לו?

היתר העסקה הוא היתר להעסקה בלבד, למיטב ידיעתי.

להפעיל מלגזה, להפעיל מנוף, מותר לו? למלגזה גם צריך רישיון. או להעביר בתוך האתר מותר לו?

ההסדרים להפעלת מלגזה או להפעלת כלי רכב במדינת ישראל מוסדרים לפי פקודת התעבורה והתקנות מכוחה. מה שמותר שם – מותר שם. ההסדרים שם קובעים שפלסטיני צריך להחזיק היתר לנהיגה בישראל או תושב זה יכול להחזיק היתר - - -

יש לו רישיון אמריקאי, הוא לא צריך שום היתר.

אז יכול להיות שאם יש לו היתר אמריקאי אז אנחנו, כמשטרה, נפגוש אותו נוהג ואנחנו בכלל לא נדע מיהו, הוא אמריקאי בכלל - - -

אבל אתם פה רציתם להכניס – אותו תושב, אותו אחד שוהה שנמצא פה ברישיון, אתם לא רוצים שיסתובב ברכב ישראלי על סמך רישיון אמריקאי – כך אתם כותבים בדברי ההסבר. אני שאלתי איפה זה כתוב בחוק.

נהגי מוניות, מה רציתם?

אני חושב שהייתה אי הבנה בינינו לביניכם. בישיבה הקודמת ביקשת ממני להביא את המקרים עם השמו והכול - - -

אם יש.

יש המון. עכשיו אמרה הקצינה איילת: תביא לי שמות ואנחנו נבדוק את זה. שמות אני יכול להביא לה כמה שהיא רוצה אבל אתה לא ביקשת ממני שמות, אתה ביקשת ממני מקרים: כל מה שהיה, כל המסמכים, איך נשפט. אבל שמות של אנשים שלקחו להם את הרישיון ושמות של אנשים שנתקלו בעניין הזה ועשו להם עוול גדול מאוד, פגעו להם בפרנסה - - -

איפה השמות? לא הבאת.

זה אני אביא לך כמה שאתה רוצה.

מה ביקשתי בפעם הקודמת?

אתה ביקשת ממני להביא מקרים ודוחות.

תביא מקרים, תביא דוחות, תביא שמות, תביא משהו.

אני אביא לך שמות כי היא הבהירה לי שהיא רוצה שמות.

אבל יואל אמר שלא היה דבר כזה.

אמרו של היו העמדות לדין.

היו העמדות לדין בלי סוף. אני אביא לה שמוות.

באילו שנים?

בשנים 2010 עד 2012. אני אביא לך קרוב ל-16 מקרים.

כמה? ב-2010 ו-2011 היו 16 מקרים?

עד עכשיו היו 16 מקרים שלקחו להם רישיון.

כל המקרים היו לא מוצדקים, לא ראויים, לטעמכם?

בהחלט לא מוצדקים. הם שכחו שנהג מונית קודם כל חייב להסיע נוסעים. החוק מחייב אותו הסיע נוסעים, אין לו שיקול דעת, אלא אם הוא שיכור. אנחנו לא יכולים להבחין על אדם אם הוא עובד זר. אם הוא מתנהג בסדר, משלם ונראה בסדר – האם יש לנו זכוכית מגדלת - - -

הנושא של בדיקת מסמכים גם היה תיקון של הוועדה. אם הוא מסרב להציג מסמכים, זאת תהיה סיבה סבירה שלא להסיע אותו.

אבל אין סיבה סבירה. סיבה סבירה לנהג שלא להסיע זה במקרה שהוא מלוכלך, שהוא שיכור, שהוא נראה לא בסדר. אבל אם הוא עולה, יושב מאחורה, נראה בסדר – אין עליו שום בעיה – ואני מפעיל לו את המונה והוא נוסע איתי בתוך תל אביב ויורד ביפו אני לוקח אותו מיפו ומביא אותו לתוך תל אביב – איזה חשד יש לי שהוא שוהה?

אבל בתוך תל אביב אתה לא אמור - - -

לא. גם לא לפעם הראשונה. לא שמעת שהוא מאיים עלינו שאם במקרה הוא עוד יחריג את החוק הזה גם מלמעלה. אתה יכול להחריג על ילדים קטנים, לא עלינו פה. אנחנו אנשים שומרי חוק ואתם פה בהתנהגות שלכם מתנהגים אלינו כמו לילדים קטנים שאתם גוררים אותנו. פטרתם את נהגי האוטובוסים, פטרתם את נהגי המוניות הגדולות שיש להם 10 מקומות ועלינו התלבשתם.

נהג מונית שנכנס אליו נוסע ויושב אצלו מאחורה ונמצא איתו בודד בתוך המונית – איזו אפשרות יש לו להוציא אותו החוצה? מה האפשרות של נהג מונית? שמים אותנו שוטרים? עושים אותנו בריונים? מה עשיתם אותנו?

זה חלק ממהלך ההפרטה.

אנחנו אנשים שבאנו להתפרנס ורוצים לעבוד ולהביא פרנסה הביתה. לא מתעסקים בשום דבר אחר. גם כך יש לנו צרות בלי סוף: הדלק וכל הבעיות מסביב במדינה. האנשים פה מחזיקים ילדים, משפחות, יש להם זמן להסתכל אחורה אם האדם הזה הוא חוקי או לא חוקי? הוא אומר: אתה כבר במונית שלי, לא יכול להילחם נגדך יותר.

היה מקרה אחד שהיה בתל אביב שאדם עמד על שלו וביקש תעודת זהות והנוסע התרגז, הוציא סכין והצמיד לו לצוואר, זרק אותו מהמונית ויצא ועשה פיגוע. כל המדינה קראה שהיה פיגוע בתל אביב איפה שהילדים מבלים. בסוף ירו בו.

הוא לא התכוון לשדוד את המונית – אני אביא את הנהג לפה לוועדה הבאה – הוא התכוון בסך הכול לנסוע אבל ברגע שהוא הרגיז אותו – הוא לקח את המונית וביצע פיגוע.

תודה.

אהרון אברהם – לקחו לו את האוטו ל-30 יום.

בבקשה, תרשום אדוני, אהרון אברהם, שתבדוק המשטרה. בשנייה אחת קיבלת שם.

השאלה שנשאלת פה: האם אותה בקשה שהיועצת המשפטית אומרת שהוא מבקש מסמכים, הוא יכול לבקש מסמכים גם אם הוא בטוח שהוא ישראלי? אם הוא בטוח שהוא ישראלי, הוא יכול לבקש ממנו מסמכים? הוא יכול או שאין לו סמכות? אם הוא ישראלי, אין לנהג מונית סמכות.

יש לו סמכות. הוא רשאי לדרוש.

אם הוא נראה חשוד בעיניו, הוא לא יכול לדעת. אם יש לו תעודת זהת – נגמר.

מה זה חשוד? חשוד במה?

הוא רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שמראים שהוא נכנס לישראל כדין.

בסדר, האם הוא נכנס כדין. אבל אם הוא בטוח שהוא ישראלי, הוא יכול לבקש ממנו מסמך?

הוא יכול.

על מה? למה?

ככה כתוב.

הנה, סיפרו לך פה על מקרים שהיה נראה לו ערבי. איך הוא יידע אם הוא שב"ח או לא?

לזה אני מוביל. מישראלי הוא יכול לבקש מסמכים? יש לנהג מונית סמכות לבקש מנוסע להזדהות? רק אם הוא חושש שאולי הוא מגיע - - -

אדוני יכול לראות את הסעיף.

באיזה סעיף?

זה לא בכחול. זה בחוק שמבקשים לתקן.

לא הניחו לפנינו. על סמך איזה בסיס?

מה זה בטוח שהוא ישראלי?

תגיד לי, איך אני אסיע נוסעים אם כל היום אני אבדוק מסמכים?

הוא יודע הוא ישראלי.

איך הוא יודע?

הוא יודע שהוא יהודי.

איך?

הוא רואה אותך. יש לו סמכות?

כן.

על סמך מה? למה? אולי אתה עכשיו עובד זר?

כי החוק מאפשר.

על סמך מה? הוא יבוא לבית משפט וישאל אותו למה פגעת בי בפרטיות שלי?

יפה, יפה מאוד. הוא קלט את בעיית החוק.

הוא עלה על הדבר הכי נכון.

זה לא שהוא יבוא לשופט. אחרי זה אנחנו נצטרך להעמיד אותו לדין - - -

יבוא אותו אזרח ויתבע אתו.

מי יתבע אותו?

זה שביקש ממנו להזדהות.

החוק מאפשר לו את זה.

אבל לא יכול להיות שנעשה חוק עמום כל-כך.

לא עמום בכלל. החוק מאפשר - - -

אני שואל, אדוני יואל, האם לנהג המונית יש סמכות?

כן, כן.

על סמך מה? למה?

על סמך החוק.

מה כתוב בחוק? למה? רק בגלל שאולי יש לו חשש? אני מבקש את תשומת הלב של היועצת המשפטית.

כן, היא שומעת.

אנחנו מבינים שהסמכות שהיא נותנת לנהגי המוניות או לכל אדם לבקש להזדהות היא על כך שיש לו חשש שאולי הוא שוהה לא חוקי בארץ. אם יבואו וישאלו אותו: למה עשית את זה? הוא צריך לשכנע, יכול גם בבית משפט. אם הוא שלם בעצמו, הוא יודע שהוא לא חושש שהוא כזה – אסור לו לזהות, אסור לו לבקש.

מותר לבקש, החוק קובע שמותר.

אבל מה זה חשש? סליחה, מה זה חשש? מה אנחנו כלבים? יש לנו ריח? אנחנו מריחים את האנשים?

חשש שאולי הוא שוהה לא חוקי. החוק לא אומר סתם.

החוק מאפשר למסיע במונית לדרוש מנוסע מסמכים. נקודה.

תנו לנו כסף – נהיה שוטרים.

החוק מדבר על שוהה שלא כדין. אי אפשר להתעלם מזה. אני לא שופט אבל יש כאן יועצת משפטית - - -

אדוני, עשינו אותו דבר - - -

יואל, אני רוצה קודם להסביר את השאלה. אם זה נכון וזה המקור לזה, אנחנו בקשים עכשיו מנהג מונית שיידע לזהות אנשים בחשש שהם שוהים לא חוקיים.

בלי לעבור קורס.

ברגע שהוא לוקח ישראלי - - -אם הוא מזהה ישראלי - - -

אין בעיה. חשש שהוא כזה. יכול להיות יהודי שנראה בחזות כזאת שהוא חשש, יכול להיות.

אבל לא יעמידו אותו לדין על זה.

מבקש תעודת זהות ונגמר הסיפור.

אדוני היושב-ראש, בשמונים אחוז מהמקרים האלה הוא ירד מהמונית. הפרנסה תפגע.

שמעתי. גמרנו. נתתי לך זמן ולא עשית כלום. עכשיו אתה צועק?

בשנייה הבאתי לך.

לא שנייה. לפני חודש עשיתי דיון ואמרת שתביא. היית צריך להביא לי 20 מקרים, הייתי בודק איתם והייתי אומר לך את כל התשובות. אל תדבר בכלל עכשיו. נתתי לך זמן ולא עשית כלום.

אבל אני לא הבנתי את השאלה.

עזוב. אתה מבין את כל מה שאתה רוצה.

אבקש להשיב לחבר הכנסת מקלב. יש לנו גם חקיקה דומה לגבי נושא כזה, ננסה להביא גם את החקיקה הדומה. לגבי הנושא הזה – לא יעמידו אותו לדין אם אותו אחד הוא שוהה בלתי חוקי. הרי יעמידו אותו לדין לא אם הוא ישראלי אלא יעמידו אותו לדין רק במקרה כזה שהוא באמת היה שוהה בלתי חוקי. לכן אין טעם שיבקש - - -

הוא שאול על הזכות שלו לשאול.

יתבע את הנהג מונית - - -

אין לו מה לתבוע כי החוק מאפשר את זה. אותו דבר עשינו בחוק למניעת תופעת השיכרות, אותו דבר עשינו. לגבי חנות שמישהו נכנס אליה ולגבי הצגת תעודת זהות. אמרנו: הוא לא חייב לדרוש תעודת זהות אבל שתדע שאם הוא קטין והוא לא ביקש תעודת זהות – אז הוא יצטרך להסביר את זה.

אבל יואל, מודע לבעייתיות של המקום - - -

זה בדיוק אותו דבר.

קטין זה לא Profiling על בסיס עדתי, מוצא – מה אתה משווה?

זה אותו דבר. מבחינת החזקה זו אות חזקה.

תודה יואל, ביטאת יפה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה אדוני. השאלות שהועלו פה, אדוני היושב-ראש, הן רק עדות לכך שהחקיקה הזו לא בשלה לעבור להיות לחקיקה של קבע. יש שאלות שאנחנו מתווכחים עליהם כל הזמן בעניין של נהגי המוניות והמנגנונים שמייצרים וכדומה. הסבירו לנו שאלה צעדי חרום, אנחנו בעידן של פיגועים יומיומיים ובאמת, אתם יודעים, כשיש פיגועים יומיומיים אנחנו חייבים לנקוט בצעדי חרום.
לשמחתי, לא שמעתי על פיגועים יומיומיים בימים האחרונים, אבל אני מניח שלמשטרה יש ידיעות אחרות מאשר לי.

חבל שלא היית פה בישיבה הקודמת ולא שמעת את הסקירה של השב"כ.

כן, כן. אני אומר שיש לשב"כ ידיעות על פיגועים יומיומיים שלא מגיעות אלינו וזה בסדר.

גייסו את נהגי מוניות שיש חשש שהם יזהו את המפגעים.

מאה אחוז. אמרתי: זה חלק מההפרטה. פעם היה שב"כ, היום יש נהגי מוניות. זה מה שנקרא עובדי קבלן.

כן. בלי כסף.

אתם מועסקים באופן קבלני על-ידי המערכת אבל אתם לא מקבלים אפילו שכר על זה. אתם אמורים לעשות את זה בהתנדבות.

מקבלים עונש.

אתם מקבלים עונש. לכן, אדוני היושב-ראש, מבלי להיכנס לפרטי החוק הזה, אני חושב שהחוק הזה לחלוטין לא בשל להפוך להיות לחקיקה של קבע בצורה הנוכחית שלו. יש פה שאלות אמיתיות שנותרות וכדומה.

רוצה הממשלה להאריך אותו כדי להביא לנו עוד איזושהי חקיקה יותר סבירה ויותר מאוזנת בהמשך הדרך? אז אפשר להאריך את זה בכמה חודשים. אני כשלעצמי, הייתי מאריך את זה ביום אחד ל-1 באפריל. אני חושב שזו הארכה מספקת.

אבל אם הממשלה רוצה להאריך את זה בקצת יותר זמן – אז אפשר ל האריך את זה בקצת יותר זמן: שלושה-ארבע-חמישה חודשים. יתכבדו ויביאו לנו הצעת חוק - - -

1 במאי צריך להיות תאריך מכונן.

1 במאי זה תאריך נהדר ואני תמיד בעדו. אפשר להביא הצעה לכמה חודשים ובאותו זמן תתכבד הממשלה ותביא לנו איזשהו מנגנון יותר מאוזן שבאמת יביא בחשבון – הרי החוק הזה, יושבת פה היועצת המשפטית, אנחנו מלווים את החוק הזה, אני זוכר עוד מימי גאלב מג'אדלה ואופיר פינס כיושב-ראש ועדה עם ויכוחים של שעות. אף אחד מהוויכוחים האלה לא נפתר.

אז חושבים שפשוט התעייפנו או ששכחנו את הנימוקים ומביאים לנו את החוק ועכשיו אומרים לנו: עכשיו זה כבר יהיה הסדר קבע.

הם רואים שכל כך הרבה שנים זה עבר ללא תקלות - - -

רציתי לחדד את הנקודה שהציג פה איתמר בהגינותו. בעקבות אחת מישיבות הוועדה נכתבה – וגבי הציגה – הנחיית פרקליטות שלא להעמיד לדין נהג מונית בפעם הראשונה. באמת הוצג פה שכרגע זו הנחייה - - -

ההנחיה חלה ביחס למסיע בודד שלא בנסיבות מחמירות או נסיבות מיוחדות.

זה ימשיך להיות?

אם ישתנו הנסיבות – אם אני מבינה אותך איתמר, זה מה שאמרת – אם ישתנו הנסיבות ללא הודעה לוועדה, יכולה הפרקליטות לשנות את ההנחיה.

בלי הודעה לוועדה? יכול להיות דבר כזה?

בלי הודעת לוועדה, כן.

ההמלצה שלנו שמדובר במדיניות תביעה. מדיניות תביעה כשמה כן היא – מדיניות שהתביעה נוקטת. אם ישתנו הנסיבות, כפי שאמרתי קודם, נסיבות ביטחוניות אחרות, למשל, פיגועים אבים או שינוי בדפוסי ההסעה – כך גם יכולה להשתנות מדיניות ההעמדה לדין כדי להתמודד עם אותם אתגרים חדשים שהמדיניות בשטח תעשה.
אם ישתנו הנסיבות האלה, התביעה יכולה לשנות גם את ההנחיה הקיימת וכן להעמיד לדין בפעם בראשונה את אותם מסיעים תמימים, שהיום הם מסיעים תמימים, או נהגי מוניות שהסיעו בפעם הראשנה שלא בנסיבות מחמירות.

הוא פתאום קיבל אלף שקל קנס במקום מאה.

בדיון הקודם, גברת איילת אליישר התחייבה בפני הוועדה – וזה היה, בין היתר, על רקע השינוי בדפוסי ההסעה והמצב הביטחוני הקיים. הנתונים הבסיסיים האלה עשויים להשתנות בעתיד, כי איננו יודעים מה צופן העתיד, אם העתיד הזה ישתנה - - -

אז לא ידעתם שיכול להשתנות גם?

לא. אז אמרנו שאנחנו מוכנים, בהתאם לנסיבות שהיו קיימות באותה עת, לא להעמיד לדין את המסיע התמים. הנסיבות האלה היו נכונות אז והן נכונות גם היום ולכן אנחנו כרגע עם אותה הנחיית פרקליט המדינה והיא לא משתנה. אבל אם ישתנו הנסיבות, למשל, המצב הביטחוני יחמיר – ככה גם יכולה מדיניות התביעה לחזור למדיניות הקיימת, שנזכיר, שבה כן העמידו לדין בפעם הראשונה ושבה גם בית המשפט העליון – אפילו לא הפרקליטות – בעבר הנחה קו ענישה מאוד מחמיר לעניין הזה. אז אני אומר: מדיניות התביעה יכולה להשתנות כמו שהנסיבות יכולות להשתנות.

איילת, מה רצית להוסיף?

מה שחשוב להבין זה למה ההערה הזאת בכלל עלתה כאן: בדיונים שהיו כאן לפני שנתיים הוועדה התלבטה בנושא המסיע הבודד. התלבטנו כאן אם לצמצם את ההעמדה לדין לגבי המסיע הבודד בפעם הראשונה. אנחנו אמרנו שאנחנו נלך על הדבר הזה.

הייתה לנו הרגשה שאולי זה הובן כאיזושהי התחייבות שקשורה לחקיקה. אנחנו כאן מבקשים להבהיר: נושא מדיניות תביעה הוא נושא נפרד לחלוטין, הוא לא קשור לחקיקה. זה לא שיחזרו לוועדה עם מדיניות תביעה. מדיניות תביעה אף פעם לא מגיעה לכנסת.

נכון, איילת, אבל כאשר - - -

תני לה, היא מסבירה מאיפה זה נולד.

אתה צודק שהפנת את תשומת לב הוועדה אבל היום הוועדה מתבקשת לעגן כהוראת קבע אבל גם על בסיס העובדה, בין היתר, שמדיניות התביעה כיום היא לא להעמיד פעם ראשונה לדין.

בדיונים הקודמים העלנו את הרעיון – במסגרת של הוראת שעה הוא לא נראה לכם, אבל השאלה, אם כבר הולכים להסדר קבע, אולי זו ההזדמנות לשקול את הרעיון של האבחנה בין נהגי מוניות שמדי פעם הסיעו או לא הסיעו מישהו לבין מישהו – זה אמרתם לנו בזמנו באחד הדיונים ההיסטוריים שזאת המטרה – להתעסק באנשים שעיסוקם הסעות של שב"חים. יש אבחנה – אני בעדה.

אם יש מישהו שהוא מסיע שב"חים, יש כל מיני טנדרים וכל מיני מכוניות, שזה עיסוקו של האדם – להסיע שב"ח, זאת תהיה עבירה. אנחנו מדברים פה כרגע על העברה להוראת קבע. אנחנו מדברים על חקיקה פלילית.

חקיקה פלילית היא מכשיר שנועד לא להתמודד עם שאלות תיאורטיות אלא להתמודד עם שאלות אמיתיות. יש תופעה – אתם אומרים – של אנשים שמתפרנסים מהסעת שב:חים, בסדר. תתנו לזה פתרון, תיצרו עבירה כזאת, תהיה עבירת קבע בספר החוקים אם אתם חושבים שהיא כל-כך בעייתית והיא מחייבת הידרשות של החוק הפלילי.

אבל לפחות מהחקיקה הקבועה תורידו את כל הסיפור הזה של נהגי המוניות. מה זה הסיפור הזה? יש לזה נזקים חברתיים איומים. אתם בעצם גורמים לכל ערבי או מזרחי שעולה למונית להיות חשוד והנהג צריך לדרוש ממנו תעודת זהות. מה זה? הרי זה משה שאתם אומרים פה. אתם אומרים: ערבי או מזרחי צריך להיחשב כחשוד. ואם הוא לא נבדק אז זאת בעיה של נהג המונית. מה זה הדבר הזה?

תודה, דב, הבנו את זה. דנו בזה כבר. מי קורא את החוק, בבקשה.

"הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב-2011
1.
בחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996, (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "(הוראת שעה)" יבוא "(תיקוני חקיקה)".

2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי –

(1)
במקום כותר השוליים יבוא "תיקון חוק עובדים זרים ותיקון חוק הכניסה לישראל";


(2)
הרישה ​ תימחק;

(3)
בפסקה (2) המתקנת את חוק הכניסה לישראל , התשי"ב-1952, בסעיף 12א (ד)(3) המובא בה, במקום "(הוראת שעה)" יבוא "(תיקוני חקיקה)"."

אני מבקש, היועצת המשפטית תמצאי את המינוח, שמי שמסיע כחברה שהיא חברת הסעות – טנדרים למיניהם – ונסיבות מחמירות, כמו שהגדרתם אותם, אז הם יכנסו לחקיקת קבע וכל אלה שהם נהגי מוניות, של יחיד או דברים כאלה – יישארו כהוראת שעה.

אנחנו, לפי רוח הדברים, גם של חברי הכנסת, אנחנו רואים שצריך לבחון את הסוגיה הזאת עם נהגי מוניות. אולי ימצאו מנגנון אחר. באמת, מכל המסיעים של ציבור ראיתי שרק נהגי מוניות נכנסו לפול הזה.

אולי יש פה הצדקה של בדיקה ומקרים שהיו ואנשים איבדו את יקיריהם. אז תמצאו את המינוח הזה שיהיה כמו שכיוונתי אתכם. המשרד לביטחון פנים, אתם יכולים להסכים או למשוך – תחליטו מה אתם רוצים.

זאת רוח הדברים בוועדה. אנחנו נצביע על הצעת החוק הזאת. הוראת שעה לשנתיים נעשה – של המוניות לשנתיים ולגבי נסיבות מחמירות נעשה את זה קבע. אחרי שנתיים נראה עוד פעם איך יהיה. פעם זה היה כל שנה, עכשיו ניתן להם שנתיים.

בפעם שעברה זה היה שנתיים, אדוני.

אז גם עכשיו שנתיים. לנהגי המוניות שנתיים ולגבי שאר המסיעים - - -

מה זה - - -

לאט-לאט. אלו דברים שאנחנו מעבר לקופסה, מעבר לחקיקה רגילה. גם אנחנו צריכים לאט-לאט ללמוד את זה, להיכנס לדברים. יהי רצון שלא נצטרך את זה בכלל. נבטל את החוק בכלל. אבל אם לא תבואו לפה, איך נדע? אני מציע, ברוח הדברים האלה, מי בעד - - -

אני, אדוני, רק מבקש שתעמיד את שתי ההצעות שלי גם להצבעה. האחת: הארכה ל-1 באפריל והשנייה: אבחנה בין מי שעיסוקו בהסעה – שתמשיך לחול עליו הוראת השעה, לעומת זאת, על נהגי מוניות וכדומה החוק לא יחול, זאת אומרת שהסעיף הזה של נהגי המוניות יימחק.

מי בעד עד 1 באפריל? מי בעד? תצביע. מי נגד?

הצבעה
בעד הארכת המועד עד ל-1 באפריל – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין
ההצעה להאריך את המועד עד ל-1 באפריל, לא נתקבלה.

מה השני?

השני הורדת נהגי המוניות לגמרי.

מי בעד הורדת נהגי המוניות לגמרי? מי נגד?
הצבעה
בעד הורדת נהגי המוניות לגמרי – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין
ההצעה להוריד את נהגי המוניות לגמרי, לא נתקבלה.

לא עבר. עכשיו אנחנו הולכים להצעת החוק כמו שאני הצעתי.

אני רוצה הסתייגות.

הסתייגות או רשות דיבור?

רשות דיבור לחבר הכנסת בן-ארי וגם זהבה גלאון בקשה, יש לך פה רשימה. לדיבור. רוצים לדבר.

גם חבר הכנסת אלדד.

גם חבר הכנסת אלדד לדיבור. אנחנו מצביעים על הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14). היועצת המשפטית תתאים את זה לפי נוסח הדברים שדיברנו: לגבי נהגי מוניות – שנתיים. לגבי שאר נסיבות מחמירות – ייכנס לקבע. מי בעד הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה
בעד הצעת החוק – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין
הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב-2011, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה. תודה רבה.

רשות דיבור גם אני הייתי רוצה.

תרשמו דיבור. את כל הסיעה תרשמו. יואל, יישר כוח.

יצא עם חצי תאוותו בידו.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>