PAGE
5
הוועדה לזכויות הילד
05/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 174>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, י"א באדר התשע"ב (05 במרץ 2012), שעה 10:00

<1. טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה.>
<2. טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה>
<3. טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה>

חברי הוועדה: >
זבולון אורלב – היו"ר

אורלי לוי-אבקסיס – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>
איילה פרג, פיזיותרפיסטית, משרד הבריאות

ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות

ד"ר סמדר גרטנר, פסיכולוג חברת הפ"י - יו"ר חטיבה התפתחותי, הסתדרות הפסיכולוגים

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

הדס רוזנפלד, רופאת מינהל, קופ"ח מאוחדת

עופרה מאור, מדריכת יוגה

דוד דהאן, פעיל, המשמר החברתי

נירה לאמעי-רכלבסקי

רחל סעדה

הדס צנוירט
1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה – של חה"כ אורלי לוי-אבקסיס

2. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה – של חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ

3. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה – של חה"כ עפו אגבאריה

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, שתעסוק היום בשלוש בקשות של הצעה לסדר בפרוצדורה של דיון מהיר, שעניינה טלטול תינוקות במסגרת פעילות יוגה, של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, חבר הכנסת הד"ר עפו אגבאריה, ובשלב זה אף אחד מהם לא נמסר בחדר, אבל נמסר לי שחברי הכנסת אבקסיס ואגבאריה נמצאים בדרכם אלינו. מפאת קוצר הזמן נפתח בישיבה, ונפתח אותה בכתבה שהיתה בערוץ 10 בסוגייה הזאת. כבו את האורות, ושדרו את הכתבה, בבקשה.


זה בארץ?

כן, זה בקיבוץ כברי.

זה היה חלק מהכתבה שפורסמה בערוץ 10, שבה רואים, כיצד אמהות מטלטלות טלטולים יותר חמורים מטלטולי השב"כ – מטלטלים תינוקות רכים, כפי שנמסר, במסגרת פעילות יוגה.


חבר הכנסת הד"ר עפו אגבאריה, בבקשה.

האמת, לא ראיתי את הכתבה, וגם לא הצלחתי להגיע לפה בזמן כדי לראות אותה, אבל לעצם העניין, מה שמתרחש בזמן האחרון ומה שראינו עם הילד הזה, שעדיין לא ברור, מה היה בדיוק שם, התופעה היא באמת מאוד מדאיגה, ואנחנו לא יודעים אם זה הכיוון הנכון, או מישהו הביא תרבות מעבר לגבולות של מדינת ישראל או מהמזרח הרחוק, או מאיפה הביאו את זה, שהילדים מטולטלים בצורה כזו שמאוד יכול להשפיע עליהם.

חשוב לומר שד"ר אגבאריה הוא גם רופא.

התינוקות הם כמו פלסטלינה, שעדיין אי-אפשר לראות את הפגיעות בצורה בולטת, אלא שהפגיעה מהטלטולים יכולה להיות פנימית, ואנחנו לא יכולים לראות שום דבר חיצוני, במיוחד כשהטלטול פוגע בגולגולת או במה שבתוך הגולגולת, מיצירת, וזה גם מה שראיתי בתוך הפרקטיקה שלי, כשעבדתי, שחיצונית אתה לא רואה שום דבר, ומספיק טלטול קטן כדי ליצור שטף דם בתוך הגולגולת בין המוח לבין החלק היותר קשה, שזה עדיין לא קשה, העצם, ואי-אפשר לבדוק את זה עד שזה מתחיל לאט-לאט להתנפח, ולתת את הסימנים של פגיעה תוך-גולגולתית במוח.


לכן אני חושב שזה דבר שיש לתת את הדעת עליו, ולאסור את הדברים הקיצוניים האלה בצורה חד-משמעית, שאולי – אני מבין שבחקיקה אי-אפשר לעשות את זה, אבל כנראה, הוראות ממשרד הבריאות או מקופות חולים או הסברה קצת יותר טובה לאמהות, שאין להרשות דברים כאלה, כדי לא להיכנס לסוגיות משפטיות, שאחר כך אנחנו לא יודעים מה גרם. יכול להיות שאנשים עושים את זה לא מתוך רוע לב אלא מתוך מחשבה, שזה באמת יכול לעזור לילדים, אבל זה מוטעה, ואנחנו ראינו, ויש תוצאות בשטח. לכן אני מקווה שהוועדה הזאת תצא בהמלצות גם למשרד הבריאות וגם לקופות הקיימות וגם לארגונים שמטפלים בזכויות הילד, כדי למנוע תופעות כאלה בעתיד.

תודה. הוועדה נתקלה יותר מאשר פעם אחת בסוגייה הזאת, בהקשרים שונים – בין היתר, גם בדיון האחרון שהיא קיימה במסגרת הכנס השנתי של המועצה לשלום הילד, שטיפלה בסוגייה של האם מוות בעריסה הוא תמיד רק מוות בעריסה, או יש סיבות סמויות אחרות שלא נחקרות ולא נבדקות, ובין היתר, גם שם המומחים שדיברו בסוגייה העירו – אני לא יכול לומר אם בשולי הדיון, אבל גם במהלכו של הדיון, שחלק ממקרי המוות האלה הם כתוצאה מהתנהגות לא ראויה של הורים, שאולי לא מספיק מודעים לסכנות שיש בטלטולים של תינוקות.


אני ראיתי את ההודעה של דובר משרד הבריאות מיום 7.3.11, שזו הודעה של היחידה לפיזיותרפיה – אני מבין שאיילה פרג נמצאת אתנו, אבל לפניה ניתן את רשות הדיבור לד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד. אני רק רוצה לקרוא את ההודעה לפרוטוקול, כי זה חשוב – כאמור, הודעת דובר משרד הבריאות מיום 7.3.11: "המחלקה לפיזיותרפיה במשרד הבריאות מתריעה על הסכנות הטמונות בטלטול תינוקות, כפי שצפינו בכתבתה של אשרת קוטלר על בייבי יוגה בערוץ 10. טלטול תינוקות באופן שנראה בכתבה, מסכן באופן ממשי את בריאות התינוקות; הטלטול עלול לגרום לנזק מזערי במוח הלא בשל, שאף אם לא נראה מיידי, יכול להופיע בתקופות מאוחרות יותר, כאשר התינוק או הילד נדרשים לתפקודים גבוהים ומורכבים יותר כמו קואורדינציה, משחק, כתיבה, שפה ודיבור. מלבד הסכנה לנזק מוחי יש סכנה ממשית לפריקת מפרקים מהנפת התינוק דרך הידיים. מפרקי הכתפיים והמרפקים אינם מפותחים דיים לעמוד בעומסים אלו בגיל כה צעיר.


"חשוב להדגיש, כי המשחק, המגע והגירוי של חיי היום-יום חשובים להתפתחותו של התינוק, אך כל אלו אינם מצריכים השתתפות בחוגים מיוחדים. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בריאות לפני השתתפות בחוג או קבלת טיפול מאדם שאינו נמצא תחת פיקוחו של משרד הבריאות".


ד"ר רובין, בבקשה.

אני חושבת שיש כאן שתי סוגיות: אחת היא המשמעות של החוגים האלה והשנייה היא הסכנה של טלטול בכלל וטלטול לא מכוון, שבא כתוצאה מבכי.


לגבי הנושא של הטלטול שדנו לפני כמה שבועות בדיון משרד הבריאות, ההתמודדות עם זה היא התמודדות עם בכי בתינוקות, התמודדות עם התנהגות רגילה של תינוקות והדרכת הורים להתמודדות עם הנושאים הללו, מצד אחד, ומצד שני, גם לפעול כדי להעלות את המודעות של הדברים האלה, ולבחון גם דרכים שניתנות לנו באמצעות החוק – לשפר את החקירה של נסיבות המוות.


באשר לחוגים הללו, הסוגייה הזו עולה, וגם בשנת 2004 יצא קודמי בתפקיד, פרופ' יונה אמיתי, בהתרעה לטיפות חלב, לרופאי מחוזות ובכלל לרופאי ילדים, להיזהר מהחוגים הללו בגלל הסכנות – אל"ף, של פריקה, ובי"ת, יכול להיות שאם ההתעמלות הזאת היא מאומצת מדי, יכול לגרום לטלטול תינוקות ולנזק מוחי, שאנחנו יודעים שלא צריך להיות מגע עם איזשהו משטח כדי לגרום לנזק המוחי הזה תוך כדי הטלטול; מספיקה תנועת הראש בכיוונים שונים כדי לגרום לזה.


לפני שנה אני הזהרתי בטלוויזיה בנדון, האזהרה הזאת היא לפחות השלישית של משרד הבריאות. מצד שני, אנו עדים לכך שיש חופש העיסוק – האנשים האלה אינם ברי-רישוי – לא של משרד הבריאות, לא של משרד הרווחה.

הם לא צריכים לקבל אישור?

הם לא מקצועות בריאות; אלה חוגים בקהילה, שכל הורה צריך להפעיל שיקול דעת.

על כן ההתמודדות שלנו היא – אל"ף, להרתיע את הציבור, לעודד את שיקול הדעת של ההורים, שיבינו שיש להם אחריות, מצד אחד, למשרד, כדי למנוע את הטלטול השני, שנרמז גם בתחילת הדיון, צריכים לתת להורים כלים להתמודדות טובה. אנחנו מעודדים קשר טוב עם הילד, ויש דרכים לעודד את זה. אנחנו סבורים שאין צורך בחוגים מסוימים, אבל הורים שמוצאים לזה ערוץ נוח וטוב, לעזור להם לפתח קשר עם הילד שלהם, שיהיה ברוך, אבל שיהיה גם משהו בטוח, לכן אנחנו צריכים ללמד את ההורים, ולהזהיר אותם מפני הסכנות.

איפה טיפות חלב בעניין? אני מאמין שאם היו אומרים להורים באופן מפורש פעם, פעמיים, שלוש – בכל פעם שבאים לטיפת חלב – אני מבין שביקור הורים צעירים בטיפת חלב הם לא ביקורים חד-פעמיים – מזהירים אותם בסוגייה – נתקלנו בזה במוות בעריסה; עכשיו מדברים על הטלטול – איפה כל העניין הזה עומד? למה לא אומרים להורים בצורה ברורה: מי שמטלטל את הילדים, מסכן את חייו, עלול לגרום לו נזק מוחי, עלול לגרום לו נזק אורתופדי? אני מאמין שאם היו אומרים להורים: אתם פוגעים פגיעה חמורה, זו עבירה פלילית, להתעלל – זו התעללות מפורשת, פגיעה בקטין. למה לא אומרים את זה בשפה ברורה, חדה?

אני חושבת שההודעה הזאת- - -

לא, גברתי.

למי מגיעה ההודעה הזאת?

לטיפת חלב.

בטיפת חלב – אני מודה שאף פעם לא הייתי בטיפת חלב, זה חיסרון שלי – אשתדל לתקן את זה עם הנכדים הבאים שלי – האחות שם לא מדברת עם ההורים? אומרים לי שמדברים עם ההורים. תמיד מעודדים את המשקל ואת היקף הראש, ובאיזה אחוזון הוא, וכל פעם אני שומע בשולחן השבת לגבי הנכדים, ואני זוכר גם לגבי ילדיי, איך אשתי היתה אומרת לי. הדברים הכי חשובים – נראה לי שלא אומרים להם: לשמור על החיים שלהם, לשמור על הבריאות שלהם. לא מדברים אתם בשפה ברורה.

תרשה לי לחלוק עליך. אכן חלק נכבד מהפעילות בטיפת חלב זה הדרכת הורים. אנחנו מדריכים בהרבה מאוד דברים- - -

יש הדרכה ספציפית על זה – מה הנזקים של הטלטול?

אני הולך לבקר בטיפת חלב.

ההדרכה היא, כנראה, למה שמותר ולא למה שאסור.

ההדרכה בטיפת חלב לגבי טלטול או ההדרכה כפי שאת רואה בעלון – זה לא קשור, זה לא חלק מההדרכה. העלון הזה יצא בשיתוף עם משרד הבריאות, והעלון מופיע גם עם סמל שנשמט מהעלון הזה, של משרד הבריאות וחינוך לבריאות וקידום בריאות, של משרד הבריאות.

ממתי העלון הזה?

מ-2009.

עשינו בשדולה שלי ישיבה מיוחדת על זה.

הם לא אומרים מה אסור לעשות – איך לא נכון להרים את התינוק.

בגובה הוא באחוזון הזה, במשקל הוא באחוזון הזה, בהיקף הראש הוא באחוזון הזה. אני לא מזלזל בזה, אבל כפי שאומר הד"ר אגבאריה – כנראה, אומרים מה שמותר, ולא אומרים מה שאסור. לחשוף את ההורים לסכנות. הרי היית בכינוס בבאר שבע, ושם ראינו שרק 33 אחוזים מההורים מודעים להתרעות על הסכנות – אילו אמצעים צריך לנקוט כדי להפחית את הסיכוי של מוות בעריסה, כלומר 67 אחוזים לא מודעים – ראינו את זה יחד, אורלי ואני, בסקר שהציגו שם. אני שואל את עצמי, למדינת ישראל יש מכשיר נפלא – טיפות חלב, והיה לנו הרבה מאבקים כדי להשאיר את הדבר הזה. נראה לי שיש פה החמצה, או בגלל עומס – אני לא מבין למה.

אנחנו יכולים לתקן פה משהו. יכול להיות שעלון כזה או עלון דומה – לאו דווקא שיהיה עליו הסמל של המועצה הלאומית לשלום הילד, אבל שיהיה כן עם חותמת של משרד הבריאות. אנחנו עשינו אצלי בשדולה – ילדים ובני נוער בסיכון – עברו מאז שנתיים ומשהו, וההנחיות שלכם לא השתנו, למרות שפה בשדולה אמרתם שתהיה הסברה יותר מקיפה, יגיעו לטיפות החלב, ועד שלא היתה הכתבה בערוץ 10, שנתיים אחרי הוועדה שקיימנו פה, יכול להיות שגם לא הייתם מתעוררים.

אני צריך ללכת להצביע בוועדת הכספים בעוד עשר דקות, אז כשאצא, תנהלי במקומי את הישיבה. בבקשה.

כשיש הדרכה בנושאים הללו, ההדרכה – אגב, גם אם עושים הדרכה, זה לא אומר שעושים כפי שאנחנו ממליצים.

טיפות החלב הן לא תחת הכובע שלכם?

אני מדברת על הציבור – האם הציבור נענה. הציבור משתחרר מבית החולים עם הנחיות, להשכיב תינוקות על הגב, אז האם זה אומר שההיענות לבקשה הזאת, שהיא האמצעי הכי שכיח או הכי חשוב כדי להוריד שיעור תמותת תינוקות ממוות פתאומי – האם זה מתקיים במאה אחוז? לא.

יושבת פה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד נירה לאמעי. היא אמא לילד בן שנה וחצי, ואומרת לי: לא בטיפת חלב, לא בבית החולים – איש לא דיבר אתה על תסמונת מוות בעריסה, אלא רק עניין של בטן-גב ולא מעבר לכך; איש לא דיבר אתה על טלטולים – לא בטיפת חלב, לא בבית חולים ולא באף מקום אחר.

דיברו אתה על הנקה? זה האמצעי השני. דיברו אתה על עישון? זה האמצעי השלישי.

אני גרה במרכז תל-אביב, ואף אחד לא- - -

אנחנו מדברים על מה ההדרכה, אז לא כל ההדרכה צריכה להיות מתחת למסגרת מניעת מוות פתאומי.

נחזור לטלטול. איש לא דיבר אתה על טלטול.

הייתי הרבה בטיפת חלב, כי פירקתי את החיסונים – לא נתתי לו הכול בבת אחת- - -

הנה עוד דוגמה של מישהו שלא מאזין להמלצות שלנו.

היא שמעה את ההמלצות, והחליטה אחרת.

זה בדיוק אותו דבר.

היא לא שמעה על טלטול.

ביקרתי בטיפת חלב בערך פי שניים מכל אמא אחרת.

תודה. הד"ר קדמן, בבקשה.

היום בדיוק לפני שנה, ב-5 במרס, שודרה התוכנית. בעקבות התוכנית אנחנו הגשנו תלונה במשטרה, כי לדעתנו, חבר הכנסת אגבאריה, לא צריך חוק חדש; החוק הקיים הוא חוק העונשין, מאפשר להעמיד לדין מי שעושה דברים כאלה. הגשנו תלונה מפורטת למשטרה, כולל שמות המדריכות. קיבלנו תשובה בתוך שבועיים מהמשטרה – היא נמצאת אצלכם, מניצב משנה ערן קמין, שאמר לנו שהעניין נבדק, והוא מחכה לחוות דעת של משרד הבריאות. אדוני היושב-ראש, לפני שלושה שבועות צלצל אליי ערן קמין, ואמר לי שהם עדיין מחכים לחוות דעת של משרד הבריאות. אני חושב שאפשר היה לעשות משהו הרבה קודם, אם עברה שנה, והגשנו את התלונה, כך שכל הדברים היו ערוכים ומוכנים, כולל השמות. המשטרה מחכה למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות לא חוזר למשטרה – כך על-פי ניצב משנה ערן קמין. אני לא יודע למה, אני חושב שהגיע הזמן לתקן את זה – לדעתי, זאת שערורייה.


דבר שני, התחלנו לפני שנתיים וחצי בפרויקט יזום על-ידינו של מניעת טלטול תינוקות. אני שמח להגיד, שיש חלקים במשרד הבריאות שמשתפים אתנו פעולה. יצא חוזר של ראש מינהל הרפואה – אני יכול לומר עכשיו "לשעבר", כי הוא עבר להיות מנהל של בית החולים באשקלון, הד"ר חזי לוי – יצא חוזר שלו לכל בתי החולים. לפי ההנחיה שלו, מעתה לא תשתחרר יולדת מבית החולים לפני שהיא ובן זוגה קיבלו הדרכה – בין אם בכתב, בין אם בסרטון שיש לנו בעל-פה, בנושא הזה. אני עדיין מחכה שלא רק מינהל הרפואה אל מול בתי החולים ובתי היולדות אלא גם בריאות הציבור ובריאות הילד והמשפחה, יאפשרו לנו כניסה לטיפות חלב. בינתיים העניין הזה מתעכב, אני לא יודע למה.

זה לא נמצא בטיפות חלב?

לא.

זה לא נכון.

זה נכון, ואני יכול להראות לכם את ההתנגדות שלכם, שאנחנו ניכנס לשם, לצערי הרב, ואני חושב שהגיע הזמן שנגיע גם לטיפות חלב. הצענו להעמיד לרשות טיפות חלב לא רק את הברושורים האלה אלא גם סרטון שאפשר בזמן ההמתנה להסתכל עליו – יש לנו סרט מוכן. אני מוכרח לומר שמשרד הבריאות שיתף פעולה בתרגומה של החוברת הזאת לערבית ולרוסית – היא קיימת- - -

למה לא מופיע הסמל של משרד הבריאות על החוברת?

כי לא רציתם לשתף פעולה ולא רציתם לעשות שום דבר ולא רציתם לתת כסף. במקום שבו השתתפתם, בערבית וברוסית, זה מופיע, והגיע הזמן שתפסיקו עם הדו-פרצופיות הזאת. למה חזי לוי היה יכול להוציא מכתב לכל בתי החולים, ואתם לא מוציאים מכתב כזה לטיפות חלב? מספיק עם העמדת הפנים הזו.

אין אינטרס שיהיה כן רשום פה, אם זה מאושר על-ידי משרד הבריאות? כי אנחנו כהורים, כשרואים מסמך – בלי לזלזל חלילה- - -

אין לי שום בעיה. במהדורה הבאה- - -

גם של המועצה לשלום הילד, אבל שעברה אישור, כפי שמתברר לנו כאן, של משרד הבריאות- - -

אין לי שום בעיה שאת המהדורה הבאה נוציא עם סמל גדול של משרד הבריאות, ונאמר שזה בשיתוף אתם – אין לי שום בעיה לעשות את זה. כמובן, שיתוף פעולה מצריך שניים לטנגו.

למשרד הבריאות יש העלונים האלה עם סמל של משרד הבריאות גם בערבית וגם ברוסית, ונמצאים בטיפות חלב.

גם מאחר שבאמת עשינו פה ועדה, אני חושבת, מקיפה ביותר – ראינו סרטונים, ראינו את ההנחיות שיש בארצות הברית לגבי זיהוי של טלטולים, לגבי זיהוי של נזקים ארוכי טווח וקצרי טווח מאותן פעולות שיש בהן – עשיתי ממש מיני התמחות בכל מה שקשור למבנה המוח של התינוק בתוך הגולגולת, לגודל הראש ביחס לגוף, לסכנה שבטלטול, של השריטות של קרום המוח, שיכולים להביא במקרה הפחות נורא אולי להפרעות קשב וריכוז וללקות למידה כזו או אחרת, ועד כדי פגיעה גם בראייה וחלילה וחס, למוות פתאומי – ראינו את כל הקשת, השתכנענו. חזי לוי היה פה, אם איני טועה, ובאמת יצאו הנחיות – לפחות כך הובטח לנו על-ידי משרד הבריאות.


אנחנו שנתיים ומשהו אחרי, וכאילו עולם כמנהגו נוהג. אנחנו צופים בזעזוע גדול במה שקורה או במה שמשודר בערוץ 10, ואני חושבת שזה היה שירות אדיר לציבור, אבל אם לא היו בוחרים לעשות את זה שם, רוב הציבור היה נשאר בתפישה על משהו טרנדי שיכול להיות מסמל אפילו איזושהי חזרה להתנהלות מסוימת, טבעית, שאפילו מיטיבה עם התפתחות הילד. כשאני מסתכלת אל הדברים, הן למדריכות האמורות, וכמובן, גם להורים – כל הכשרה רפואית או פארא-רפואית, לבצע טיפולים פיזיולוגיים שכאלה, רוב ההורים – ואני דיברתי גם עם חברים שיש להם ילדים קטנים; בחלקם גם חלק היו טרם הכתבה באותם חוגים טרנדיים מאוד, אקסקלוסיביים וגם מאוד יקרים, אני חייבת לומר, ואחרי גם הנושא שנחשפנו אליו בעיתונות לגבי החשד בטלטול וכדומה, ופתאום ההסברה הזאת, פתאום החשיפה לסכנות הביאה אותם למחשבה מחדש, מה שאומר שאם יש להורים מספיק כלים, מספיק הסברה לגבי היכולת שלהם למנוע מהילד השלכות פיזיות, שיצטרך להתמודד אתם במהלך החיים – הרי בסופו של דבר הם רוצים לתת לו כלי טוב, וכשהם מודעים לזה, שהם יכולים לפגוע בבריאותו, הם נסוגים אחורה, הם עושים חשיבה מחודשת. הרי בסופו של דבר הכול מתחיל מהסברה.

אם העלונים האלה קיימים, אני רוצה אולי שנצא פה כהנחיה של הוועדה, שטיפות החלב יהיו מחויבים לספק את זה לכל הורה שמגיע. הרי כל חודש וחודש – יש לי גם ילד, שקצת יותר גדול משלך, אבל זה עוד זכור לי טוב מאוד, מה ההדרכה ומה השלבים בכל חודש בחודשו, מה הגירויים שצריך לספק לילד כדי להעצים את היכולות הקוגניטיביות שלו, ואם הדבר הזה יופיע שם כחלק מאותו חומר הסברה, מומלץ על-ידי משרד הבריאות להורים, התופעה הזאת תפשוט את הרגל, ואתם הצלחתם אולי להציל חיים, אבל אם לא להציל חיים, לפחות איכות החיים של אותם ילדים, שלא יסבלו אחר כך מלקות למידה או מהשלכות כאלה ואחרות, וגם מצפונית להורים, שלא ירגישו שבמקום להקל או לפתח את היכולות של הילד, מנעו ממנו איכות חיים טובה פחות. אני חושבת שזו ההמלצה שצריכה לצאת מפה.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב, בבקשה.

אני מצטערת על האיחור, הוא נבע מסיבות אישיות. לא שמעתי כל כך על מה אתם מדברים, אבל שמעתי את הסיכום שלך, שנראה לי מאוד הגיוני. לא רק הנושא הזה, אלא באופן כללי – כל פעם יצוץ, אני מניחה, חוג חדש, מעניין, שלא בהכרח הולכים ובודקים את זה. אני חושבת שההנחיה צריכה להיות לכל ההורים.

יש חוג יוגה לילדים, לתינוקות.

יש גם יוגה מסוג אחר – אני גם הייתי עם התינוק שלי בחוג שבכלל לא הופץ פה שום דבר – עשינו עיסוי, ויש גם דברים- - -

שהם בסדר.

למשל, עיסוי תמיד נשמע משהו טוב, אבל יש גם מומחים שלפעמים אומרים שגם עיסויים מסוימים יכולים לגרום לנזק לילדים, וזה, לדעתי, מה שאנחנו צריכים ללמוד מכאן, מעבר לזה שאנחנו בעצם – לא רק לפקח; אני רוצה ללכת צעד אחד פנימה יותר. אני חושבת שהבעיה שלנו, וזה משהו שאני מקדמת כבר הרבה זמן, וגם הגשתי בקשה לוועדת החינוך בנושא הזה – ההורים כהורים לא תמיד יודעים לחנך. עם כל הכבוד, אנחנו יודעים להגן על הילד, לחבק ולנשק אותו, אבל לא תמיד יודעים לחנך, ואני חושבת שחובה להעביר במדינת ישראל קורסים להכשרה הורות – מה זה הורה, מה הוא אמור לעשות, מה האחריות שלו כלפי הילד. אני מתעסקת בנושא הזה הרבה מאוד זמן, ושואלים אותי: תכריחי את האנשים לבוא להכשרה בערבים, נניח, לבתי ספר שהם ריקים גם כך? אם אתם שואלים אותי – כן, אני אכריח הורה. אני חושבת שהורה שרוצה לעשות ילד, צריך או לקבל תעודה או לקבל הכשרה שמסבירה, מה האחריות של האדם שהביא חיים לעולם הזה.


נמצאים פה אנשים שהם דואגים לשלום הילד, ואנחנו נמצאים בוועדה לשלום הילד.

יוליה, אני חושבת שנצטרך לעשות ועדה על הדבר הזה בנפרד.

יש את זה בוועדת חינוך.

בוועדה הזאת אצל חברת הכנסת לשעבר נדיה חילו עלה הנושא הזה- - -

בטרם היינו פה.

גם יש הצעת חוק של חבר הכנסת דני דנון בעניין, אבל במקום עם מקל, הוא הולך עם הגזר. הוא הציע לתגמל הורים שעברו קורס הכשרה להורים.

במה לתגמל – לעשות לו שתי יחידות מס הכנסה פחות? זה החיים של הילדים שלנו. אני חושבת שהתגמול הגדול הוא שלכל הורה יהיה ילד בריא יותר.

יהיו כלים, איך לנווט אותו נכון במסלול החיים. בבקשה.

אני מורה ליוגה, ואני עובדת כבר 20 שנה בתור גננת ומנהלת גנים של התנועה הקונסרבטיבית.

יוגה של הטלטולים האלה, שראינו בטלוויזיה?

לא.

זו הבעיה – פתאום כולנו לוקחים את זה למקום אחד, וזה גם נזק בפני עצמו.

מה שראינו בכתבה זה סוג של כישוף, זה בטח לא יוגה. אני גם שואלת, מה עובר להורה בראש, כשהוא רואה שמישהו אחר לוקח את הילד שלו, והופך אותו לתרנגול כפרות.

לראות את זה, זה פשוט ריסק לי לחלוטין את כל התפישה שלי לגבי החזקה נכונה של הילד, שלא יהיה לו, חלילה וחס, נזק.

יוגה – אני חוזרת לכתבים הישנים, ההודיים – בפירוש אומרת שהיא לא לילדים. מתחילים לתרגל בהודו יוגה לילדים מעל גיל 8, ועושים את זה בצורת משחק, תנוחות של חיות. לא נוגעים בהם, לא מותחים אותם, בטח לא מטלטלים אותם. זה לוקח אותי למקום של ההורות, כי אני פוגשת הורים יום-יום בגן, ובשנים האחרונות אני מרגישה הורים מבולבלים, אין להם שמץ של ביטחון בסיסי, שמחכים שמישהו מבחוץ יעזור להם להחליט את ההחלטה. היום זה בייבי יוגה, ומחר זה יהיה משהו אחר – התחושה שלי, לפחות מהשטח, היא שיש המון בלבול והמון רצון למנהיגות או שמישהו ידריך אותם.

ואת חושבת שמשרד הבריאות זה הכתובת.

אני לא יודעת, אבל אני מרגישה גם שקצת ברחנו מהמקום הזה של לתת לילד להיות אהוב וראוי וזהו, ולקחת אותו לחוגים- - -

זה רגשות אשמה של ההורים.

כן, המקום הזה שהורים לא נמצאים הרבה עם הילדים, ואז כשהם מגיעים, אחרי 8 שעות בגן – ילד בן שנתיים נמצא 8 שעות בגן, ואחרי הגן לוקחים אותו לא הביתה אלא לחוג. בדרך אוכלים פיצה, נרדמים באוטו.

חלק מההורים באמת נאלצים גם לחזור למקום העבודה כדי לשרוד כלכלית. זה לא שאנחנו נמצאים במקום שהורים רוצים להיפטר מהילדים שלהם, ושולחים אותם, אבל ההצפה – אני מסכימה אתך, על ההצפה של המסרים וההצפה של מה טוב ומה פחות טוב וכמה אנחנו ניתן כלים לילד כדי להעצים, וכולנו רוצים תינוק סופר-על, ובאיזשהו אופן מרגישים שאנחנו צריכים להעמיס עליו עוד ועוד, ובאיזשהו מקום אנחנו לא יודעים מה מותר, מה אסור, מה בפיקוח, מה לא בפיקוח, וכל מי שמציע לנו דבר כזה, אנחנו חושבים: הנה, אנחנו יכולים להעצים את הילד שלנו. תודה. בבקשה.

אני מציעה להרחיב במעט את הדיון למקומות היותר מסוכנים של הטלטול; לא למקומות של הבייבי יוגה אלא לטלטול כמווסת כעס של הורים. אנחנו יודעים, באותן שעות של קריסה, שעות הערב, שהורים מגיעים למצבים – גם הורים נורמטיביים, שזה בקצות האצבעות, כשהכעס גואה, הדרך לווסת את הכעס היא לפעמים לטלטל. אני חושבת שעל זה אנחנו צריכים לשים את האצבע, ואולי באותם עלונים, שאיני מצויה בהם, אגב – גם אני אמא לילדה משנת 2010 – לא ראיתי את העלונים האלה בטיפת חלב.

זה לא מדבר על בייבי יוגה אלא על טלטול בכלל ועל הסכנות. חשבנו שהשגנו משהו בוועדה שהיתה כאן. אנחנו נפנה למשרד הבריאות, לרענן את הנהלים להדרכת ההורים בכל מה שנוגע לטלטול תינוקות ולסכנה הטמונה בכך. אם בית המשפט אסר על השב"כ לטלטל אסירים, אז טלטול תינוקות – קל וחומר. הרבה פעמים זה גם תסכול, לא רק כעס של ההורים, שאין להם דרך אחרת.

בשנות ה-70 עברו במגזר הערבי מחיתול קשיח לחיתול רגיל, והילדים יותר חופשיים. אני זוכר את הקונפליקט בין אמא שלי לאחיות שלי, וזה מה שנתנו להן בטיפות החלב, ולכן אני חושב שזה התחיל להיות, כמה שיותר חופשי, כמה שיש יותר טלטולים.

בבקשה.

כרגע הד"ר קדמן נתן בידי את העלון. אני הייתי מציעה, לאור כל ההמלצות האלה, שכתובות בעמוד האחרון, אולי להוסיף: ום כל זה עדיין לא עוזר, אנא פני לייעוץ, ואולי לתת מספרי טלפון של אנשי מקצוע שיכולים לעזור.

זה רעיון נהדר.

משרד הבריאות בעקבות הנושא של הטלטול ראה לנכון להדגיש את החלק החיובי – איך להתמודד עם בכי, ופיתחנו חומר והדרכות לטיפת חלב באשר להתמודדות הזאת, בדיוק בגלל הסיפור הזה. ההורים לא עושים קשר בין בייבי יוגה לבין טלטול.

אני חושבת שאנחנו עושים פה משהו לא הוגן לגבי יוגה בכלל, כי כמו ששמענו פה גם מאנשי מקצוע, זה לא יוגה אופיינית, וזה משהו שנולד, כנראה, מאיזשהו טרנד מוזר של אנשים, אבל צריך לבדוק גם מהמקום של רישוי עסקים, של אישור לגבי חוגים מסוימים, שמלווים בסכנות.


בואו נסכם את הדיון. אנחנו פונים למשרד הבריאות, כדי שיבחנו את העניין של לבדוק ולבקר עסקים שמציעים טיפולים כחוגים שיש בהם סכנה שיהוו לתינוקות- - -

כל חוג.

זה לא עסק וזה לא מקצוע בריאות – זאת הבעיה. את פונה למקום הלא נכון.

זה סדיזם.

אני מסכימה אתך, גם מה שאת אמרת זה מאוד נכון.

אבל זו הבעיה, שהורים מאמינים שזה פארא-רפואי.

אני מסכימה אתך.

לכן או תשימו את הדגש על ההסברה ושוב ושוב – בטיפות החלב, בגנים, בכל מקום שיש לכם בו נגיעה, כדי להסביר להורים שלא מדובר פה בטיפול פארא-רפואי, שלא מדובר פה במשהו שנותן יכולות או מפתח יכולות, אלא הפוך, להדגיש את הסכנות. ובאמת, עניתם למשטרה בנוגע לפנייה שלהם?

אני לא קיבלתי שום פנייה משום- - -

נברר את זה, ונבקש את התייחסותכם גם לוועדה. ברגע שנקשר בין הגופים השונים, נהיה פה אמצעי תיווך, ואנחנו באמת ממליצים, מבחינתי, שיהיה בענק אישור של משרד הבריאות על הדבר הזה וגם של המועצה לשלום הילד, שיעבור לטיפות חלב. זה חוזר מנכ"ל, יכולים לפתור את זה במהירות – הנחיה שאולי תציל חיים, ואם לא – לפחות איכות חיים. אני מאמינה שנעשה פה בהמשך גם ביקורת, ואם לא, אולי אפילו בשדולה, כדי לחשוב מה עוד הדרכים שלנו כדי לתת להורים כלים, איך להימנע מלהזיק לילד, כשכל המטרה היא בעצם להיטיב אתו, אבל כמו שקיבלנו פה הערות, לא רק על הנושא של החוגים אלא איך אנחנו נותנים סיוע גם במצבי חירום להורים, כשמרגישים את התסכול, כשהם לא ישנים לילות שלמים, ועוד צריכים להרגיע את הילד – כשמרגישים את המצוקה הזאת, שיהיה להם טלפון או קו חירום, לפנות אליו, קו חם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.