PAGE
48
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 243>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ה באדר התשע"ב (19 במרץ 2012), שעה 12:30

<הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח-2008 >

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר
זבולון אורלב

רוברט אילטוב

דניאל בן-סימון

פאינה קירשנבאום

שלמה מולה

שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין

השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן
אללי אדמסו - יועץ ראש הממשלה לענייני אתיופי, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

איילת השחר-גלבוע - עו"ד - לשכה משפטית, המשרד לקליטת העלייה

מיכל שיטרית-רבל - יועמ"ש, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון - דובר המשרד לקליטת עלייה

חנן ארליך - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירון נעים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רבקה לויפר - רפרנטית עלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

גבריאל מאיר - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד התרבות והספורט

הרב יוסף הדנה - הרב הראשי ליהודי אתיופיה, משרד לענייני דתות (לשעבר)

שלום בוחבוט - מנהל תחום פרוייקטים, המשרד לאזרחים ותיקים

יהודה שרף - מנהל עליה וקליטה בסוכנות היהודית

משה באטה - מנהל קשרי עולים בסוכנות היהודית

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

קסה בייסין - דוברת וקשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

עקיבא מנגסטו - מ"מ מנכ"ל נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה

רחל שמעון - מנהל תפעול פדגוגי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

זכריאס יונה - יו"ר מורשת יונה בוגלה ז"ל, עמותת יונה בוגלה

פרופ' מיכאל קורינאלדי - חבר הנהלה, מרכז ליהדות אתיופיה - "בהלצ'ין"

שלמה סלומון אקלה - מנכ"ל, מרכז ליהדות אתיופיה - "בהלצ'ין"

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי – יועצת משפטית

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים
<הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח-2008>

שלום, צהרים טובים לכולם. אני פותח את הדיון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו ממשיכים את הדיונים הרבים שקוימו בנושא החשוב – הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה. אני מזכיר לחברים שכבר דיברנו בעבר ואני מכבד את השר מיכאל איתן שנמצא אתנו, וגם השר יולי אדלשטיין יכול להיות שיצטרף בהמשך הישיבה. את חברי הכנסת היוזמים של החוק והאחרים שעוזרים בדחיפתו. אני רוצה לומר שאנחנו רוצים להתקדם היום. להתקדם ולסיים. ולכן אני מבקש מהחברים, שמענו את רובכם או את כולכם בדיונים הקודמים, ואנחנו כרגע רוצים להתקדם בהליך החקיקה ולסיים אותו, על מנת שהחוק הזה יתקדם סוף סוף. ואני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין נירה לאמעי, שדיברה עם נציגי המשרדים השונים, קבילה את הארותיהם ואת הערותיהם וגיבשה אותן בתוך נייר שהועבר לכולם.

אני רוצה שמבחינת הליכי הדיון, אנחנו דיברנו עד סעיף 10 בדיון הקודם, ונירה, אני מבקש, וכמובן שאני אתן לך להתייחס ולהבהיר מספר דברים, אבל להמשיך מסעיף 10 בהקראת החוק, ולאחר מכן אנחנו נצביע על החוק כמקשה אחת. אם יהיה איזה משהו בעייתי אנחנו נפריד ונחזור לזה בהמשך.

בבקשה, עורכת הדין נירה לאמעי.

למה לחזור בהמשך?

לא, אני אומר שאם יהיה איזה סעיף בעייתי.

אני אתייחס עכשיו למה שיש לפני סעיף 10 שיש התייחסות.

בוא נדון על הכל ואז נצביע.

בהחלט. נירה, מבחינתי עד סעיף 10 דובר.

כן, יש שתי התייחסויות בכל זאת שאני רוצה להבהיר. הנוסח שנמצא על השולחן הוא נוסח שאנחנו ערכנו כבר עם הממונה על נוסח החוק בכנסת, על מנת להיערך לסיום המושב מחרתיים, כדי שנהיה מוכנים. לכן מבחינה ניסוחית הוא כבר מנוסח לקראת הצבעה. הוא כמובן כולל את ההערות מאותו דיון בדצמבר, שדיברנו כאן והסכמנו עד סעיף 10. כמו כן הוכנסו שינויים שוב, בדברים היחסית טכניים שנעשו בהמלצת משרד המשפטים. היות שמדובר כאן בתאגיד סטטוטורי ובמשרד המשפטים הולכות ומתגבשות המלצות לגבי פעולתם של תאגידים סטטוטוריים בכלל, לא רק המועצה שלנו. אז יש כל מיני הערות שהועלו. אנחנו נראה אותן גם מעבר לסעיף 10, אז אנחנו נדבר על הדברים האלה.

מה שנמצא לפני סעיף 10 שאני רוצה להתייחס אליו, שני דברים. אחד, סעיף 5, סעיף המועצה. קיבלנו את המלצת משרד המשפטים למשהו שאני העליתי כאן לגבי הקטנת מספר חברי המועצה ל-15 ולא 17, מה שאמור לבוא לטובת המועצה, כדי שתהיה יעילה. אז קיבלנו את הערת משרד המשפטים.

למה הוקטן? מה הנימוקים? מה הנימוק להקטנה?

תראה, קודם כל זה עלה כאן אצלנו בכלל אחרי שקיצצנו את נציגי השרים משניים לאחד מכל משרד. אחרי שראינו שראש רשות מקומית ונציג שלטון מקומי זה הרבה פחות רלבנטי כאן, והוא הופך את המועצה למשהו גדול באמת בלי שום סיבה, הגענו למסקנה, אני הצעתי ששלושה חברי ארגונים זה אמור להספיק. מה שמביא אותנו ל-5 נציגי ציבור. 3 חברי ארגונים, קייס אחד ורב שעוסק בתחום מורשת יהדות אתיופיה. דיברנו כבר על הדברים האלה במפורט. ואחרי המלצת משרד המשפטים אני באמת לא ראיתי שום סיבה שבאמת לא נשאר עם המספר חמישה, שזה מספר שלקחנו בחשבון.

איזה עוד שינויים היו?

דבר נוסף הוא המשפט – "מקרב יוצאי אתיופיה". תסתכלו בסעיף 5 (ב).

רק שנייה, לגבי סעיף 5, הייתה פה בקשה של נציגי יד בן צבי.

רשומים.

רשומים. זאת אומרת שזה נכנס? זה לא כהערה.

כן. שלושה אנשי אקדמיה, זה סעיף קטן 5.

מאה אחוז, מצוין.

סעיף 5 (ב):

"שליש לפחות מחברי המועצה יהיו מקרב יוצאי אתיופיה".

אנחנו כאן לא ידענו ---

עוד הפעם, מה את קוראת?

5 (ב).

"שליש לפחות מחברי המועצה יהיו מקרב יוצאי אתיופיה".

אנחנו כאן התחבטנו איך להגדיר את זה באופן הרחב ביותר. אז אחרי דיונים פנימיים גם אצלנו בלשכה המשפטית, זאת הצעה שאני הצעתי ----

משרד המשפטים חי עם זה?

כן. משרד המשפטים קיבל את הצעתי, שזה הדבר הרחב ביותר, כי את "צאצאיהם' אנחנו לא יודעים איפה להפסיק.

השאלה אם אנחנו לא צריכים לכתוב יוצאי אתיופיה או צאצאיהם.

לא. מיקי, אנחנו היינו בעניין של צאצאיהם.

יוצאי אתיופיה זה גם צאצאיהם.

בדיוק, זה מספיק רחב.

יוצאי חלציהם.

לא, כי צאצא זה משהו משפטי מאד ספציפי, ופה אתה לא רוצה.

בואו נשאל שאלה אחרת. בעוד 50 שנה יהיו נניח זוגות מעורבים וילדיהם.

לא רק 50 שנה, גם בעוד 5 שנים.

שנייה, גם עכשיו יש, אז האם כלולים או לא?

כן, וודאי, וודאי, זאת ההגדרה הכי רחבה שאתה יכול לקבל.

רק רגע חברה', זו שאלה משפטית. אני שואל את נציגת משרד המשפטים, זה בסדר? ילדים מעורבים ---

גם. וגם יוצאי אתיופיה.

לא רק מעורבים. נגיד מישהו שנולד בארץ, עזוב מעורבים, לא מעורבים. קודם נתחיל עם הורים, הבן נולד בארץ, הוא לא יוצא אתיופיה, הוא יליד ישראל כבר.

לא, הוא מוגדר יוצא אתיופיה.

איפה ההגדרה של יוצאי אתיופיה?

כפי שיש יוצאי בבל ויש להם מרכז מורשת ---

ועדיין נמצאים בו הנכדים.

לא.

באמת, אבל זה עניין משפטי.

שנייה, אני רוצה הבהרה מנציגת משרד המשפטים. כשאנחנו רושמים יוצאי אתיופיה, האם זה מכסה גם את אותם אלה שנולדו ומי שעלה מאתיופיה?

את יוצאי חלציהם, מה שנקרא.

אין הגדרה משפטית רחבה יותר מזו. יוצאי אתיופיה, יכול להיות שבעוד 50 שנה הדבר הזה יהיה נתון לפרשנות משפטית שקשורה לתכלית החוק, אבל כמו שאנחנו מבינים את זה היום, יוצאי אתיופיה זו ההגדרה הרחבה ביותר שאפשר לקבל.

תגידי לי, יש לי שאלה אליך, מאיפה ההורים שלך?

ההורים שלי ילידי הארץ.

ילידי הארץ. ההורים שלי נולדו בפולין, אני יוצא פולין? כן? אני בחיים שלי לא שמעתי ולא חשבתי על זה ככה.

לא יוצא פולין. מוצא.

תודה. שאלה לאדוני הפרופסור קורינאלדי, אתה מסכים להגדרה הזאת.

זה כן, אבל לא יוצא. כאן כתוב יוצא.

אפשר להוסיף לצאצאיהם.

לא, סליחה, אני לא רוצה להיכנס דווקא לאן שהוא יהודי. אתה העלית את זה גם בפעם הקודמת.

תודה. בואו נתקדם בבקשה, נירה.

אוקי. עניין נוסף, הצעה נוספת של משרד המשפטים, יש לנו הרי עניין עם התוספת אם אנחנו מפרטים שם ארגונים או לא. העניין של נציגי הארגונים, נציגי העדה.

באיזה סעיף?

אני מדברת באופן כללי. הרי יש לנו שלושה מחברי ארגונים המייצגים את העדה האתיופית ותהינו האם עלינו לרשום רשימה סגורה שתהיה עכשיו בתוספת, שזה בעייתי בפני עצמו, או להשאיר את זה לשיקול דעתו של השר ועלתה הצעה. אני פשוט מעלה את זה כי זה נכנס כבר לפני סעיף 10. האם להוסיף בנוסף לשלושת הנציגים, חובת התייעצות רחבה עם נציגי העדה. איזו שהיא חובת התייעצות של המועצה בפעולותיה, עם נציגי העדה באופן כללי. ככה שאפשר יהיה ---

אני לא מבין למה צריך את זה.

אני מעלה את ההצעה של משרד המשפטים.

אם קיימת מועצה ואת רוצה שהיא תפעל, את רוצה שהמועצה תפעל.

נכון.

ולא כל דבר שהיא תחליט יהיו עתירות. אני מכיר מועצות ציבוריות שהיום משותקות בגלל ניסוחים לקויים.

אבל את זה אנחנו לוקחים בחשבון כששלושה נציגים של הארגונים הם אנשים שהשר ממנה לא מתוך רשימה סגורה בתוספת, כי זה כנראה הרבה יותר בעייתי.

אתה לא יכול לסגור רשימה.

אלא פשוט שלושה נציגים לשיקול דעתו של השר.

יש התנגדות לנוסח המוצע?

לא.

תודה. בואו נתקדם. התנגדות, לא הערה.

לא, הנוסח כן, אבל יוצאי אתיופיה, מכיוון שבאו מכל מיני כפרים שונים, ממקומות שונים, הרשימה צריכה לכלול גם את כל יוצאי אתיופיה. זה לא צריך להיות מאזור מסוים בלבד. זו ההערה שלי.

נכון.

זה לא רשום. תודה.

רגע, אבל זה בשיקול דעת של השר, אי אפשר לכתוב את זה בחוק.

זה לא כתוב. זה גם לא על שולחן הוועדה. אף אחד לא דיבר אזורים.

אני יודע למה משה מעיר, אבל ---

פה זה לא רשום.

משה, זה בתקנות.

אני ממשיכה, הערה אחרונה ממש טכנית. בסעיף 10 על כינון מועצה חדשה, פשוט איחדתי את זה עם חוקים אחרים:

"החליט השר לפזר את המועצה כאמור בסעיף 9, תמונה מועצה חדשה, בדרך הקבועה בסעיף 5, בתוך שישים ימים מיום הפיזור"

מצוין.

זה מה שמקובל לתת ולכן שיניתי את זה.

הגיוני.

בסדר גמור.

בואו נתקדם להקראה לסעיף 11.

אני מקריאה את סעיף 11 החזר הוצאות:

"חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותי, אך חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שהוא מייצג במועצה יהיה זכאי להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו, בשיעורים שיקבע השר, באישור שר האוצר; בסעיף זה "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985".

ולזה קיבלתי את האישור בעל פה של נציגי האוצר.

הערות לסעיף? אין הערות. הלאה.

סעיף 12, תקופת כהונה: "חבר המועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות".

כלומר זה 12 שנה, הפסקה של שלוש ואז עוד 12 שנה.

כן.

זה נרחב מאד. זה גם במקומות אחרים ככה?

כן, זה מה שמקובל היום בתאגידים ציבוריים.

אוקי. יש הערות?

אחרי ארבע שנים הוא צריך לעמוד שוב בכשירות ולקבל שוב את המינוי של השר.

ברור, הוא עובר את התהליך, אבל הוא זכאי לזה.

"סעיף 13, פקיעת כהונה והשעיה: (1) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה;
(3) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או נציג הגוף שאותו הוא מייצג במועצה.
(2) הוגש נגד חבר המועצה כתב אישום בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 5."

זה זהה לכל הדברים האחרים.

בהחלט. זה הכל לקוח מחוקים של תאגידים ציבוריים.

אוקי, הלאה.

סעיף 14, העברה מכהונה: "השר רשאי, לאחר שנועץ ביושב ראש המועצה, להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו"-
הוספנו כאן שימוע.

(1) נצבר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(2) הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה;
(3) הוא איננו ממלא את תפקידו כראוי.

מה זה אומר? מה זה ההגדרה הזאת?

התבקשנו להוסיף, משרד המשפטים אולי יסביר את זה. נתבקשנו ממשרד המשפטים להוסיף משהו שכרגע מקובל להוסיף, על שיקול דעת נרחב יותר לשר.

יש לי הערה לסעיף הזה.

הסעיף הזה קיים בחוקים אחרים?

כן, הוא בא ממשרד המשפטים שביקש להוסיף את התוספת, שנראתה לי סך הכל סבירה, כי צריך לזכור שיש פה חובת שימוע. זאת אומרת אנחנו נותנים לשר שיקול דעת לא רק אם נבצר ממנו למלא את תפקידו או הוא נעדר. אלא אם יש איזה שהוא נושא אחר ---

איך אני יכול להבטיח שפה לא יהיו שיקולים פוליטיים?

לירון, הסעיף הזה קיים במועצות אחרות?

כן, הסעיף הזה קיים למשל בחוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וציונים ובחוקים נוספים ---

מועצה ציבורית להנצחת גנדי, ז'בוטינסקי, כל המועצות הציבוריות?

אני יודעת שבחלקן, אני לא יכולה לומר בוודאות שבכולן. אבל זה סעיף שהיום אנחנו מקדמים גם במסגרת טרום תזכיר חוק התאגידים הציבוריים, שמשרד המשפטים מקדם היום. אנחנו רוצים לאפשר לשרים אפשרות להעביר מכהונה, גם בנסיבות אחרות.

רק רגע, השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם השאלה הפוליטית, אם יש מישהו שיש לו ---

זה שימוע.

רק רגע, שנייה. שר חדש יבוא ויגיד זה לא מוצא חן בעיני ---

זה בניגוד לחוק.

רק רגע, אני שואל.

יש בג"ץ, יש כנסת.

אני שואל. אני מסתכל עכשיו על נציגת משרד המשפטים. אתם חיים עם זה טוב?

כן. אנחנו חושבים שהשימוע הוא כלי מספיק טוב כדי להבטיח שההליך יהיה תקין ושלא ישקלו שיקולים זרים, וכמובן שההליך הזה כפוף לביקורת שיפוטית.

אבל הביטוי הזה – 'איננו ממלא את תפקידו כראוי' – מאד רחב.

הוא רחב מדי, כן.

אפשר אולי להחליף אותו בניסוח שקיים היום למשל ---

מה קיים?

בחוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, כתבנו – 'נתקיימו נסיבות אחרות אשר לדעת השר פוסלות אדם מהיות חבר המועצה'.

נסיבות מיוחדות אולי, לא אחרות. אנחנו רוצים שזה יהיה חריג ולא שמישהו ---

זה באמת רחב מדי בעיני.

אני מציע שהתיקון יהיה – נתקבלו נסיבות מיוחדות ותמשיכי את המשפט.

'אשר לדעת השר פוסלות אדם מהיות חבר המועצה'. אני לא משוכנעת ש---

כן, אוקי. ואז זה גם כפוף לשימוע והוא יצטרך לנמק מה הנסיבות המיוחדות.

שימוע בכל מקרה הוספנו.

מאה אחוז, בסדר גמור.

בסדר, אז אני אוסיף את זה.

נראה לי שהמילה 'אחרות' מתאימה יותר מהמילה 'מיוחדות'.

לא, אנחנו רוצים 'מיוחדות', כי אנחנו לא רוצים שהשר יחליט כראות עינו אם מישהו לא ---

מה ההבדל בין 'אחרות' לבין 'מיוחדות'?

'אחרות' זה אחרות מסיבות אחת ושתיים; 'מיוחדות' זה אומר משהו חריג במיוחד.

תכתבי – 'אחרות ומיוחדות'. אין לי בעיה.

לא, אתה לא יכול. 'מיוחדות' זה בסדר.

'מיוחדות', אוקי. תודה, בואו נתקדם.

סעיף 15, תוקף פעולות: "קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין".

סעיף 16, ראש המרכז ותפקידיו. קיבלנו הערה לקרוא לזה עכשיו מנהל ולא ראש, כמו שכתבנו בהתחלה. קיבלנו את ההערה.
"(א) המועצה, באישור השר, תמנה את מנהל המרכז.

(1) לנהל את המרכז – המכון והארכיון;
(2) ליישם את החלטות המועצה;
(3) להכין את תכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי ולהביאם לאישור המועצה;
(4) לדווח למועצה על פעילויות המרכז – המכון והארכיון".
הייתה כאן הערה להוסיף הכנת דו"ח פעילות שנתי והגשתו לשר. אני מניחה שזה יהיה אבל בתפקידיה אולי של המועצה, שהמנהל מכין ומגיש למועצה והמועצה תגיש את זה לשר. אני חושבת שהסעיף מקובל.

בוודאי. זה סדר הדברים.

כן. אז אני אוסיף את זה כתפקיד נוסף.

הוא כפוף למועצה, לא לשר המנהל. פועל יוצא של זה אז הוא חייב לדווח רק למועצה.

כן, אני אוסיף את זה כתפקיד מתפקידיו, וההגשה של הדו"ח השנתי על ידי המועצה לשר.

(1) מנהל המרכז ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לתקופת כהונה נוספת".

למה לא ארבע? מה מקובל בתאגידים סטטוטוריים?

שוב, כאן הייתה האחדה. זה מה שכרגע מקובל. זה ההסדר החדש, להעלות את זה לחמש, מכיוון שמדובר בתפקיד אופרטיבי.

ולהגביל לשתי כהונות.

בדיוק. כי עד שבן אדם נכנס לתפקיד זה תפקיד אופרטיבי, ונכנס לעניינים והופך להיות מומחה בדבר ---

אז אולי נוסיף לתקופת כהונה נוספת בלבד.

אבל יושב הראש צודק. כתוב כאן 'מנהל המרכז ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו מחדש". זה יכול להיות עוד חמש ועוד חמש ועוד חמש.

לא, לא, לא.

לתקופת כהונה נוספת.

אני אוסיף אחת נוספת.

אחד נוספת בלבד.

(2) מנהל המרכז יחדל לכהן לפני תום כהונתו באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה;
(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל המרכז.

או שנבצר ממנו, אפשר להכניס באיזה שהוא מקום. אם הבן אדם הזה נבצר ממנו.

אז הוא יגיש מכתב.

נבצר ממנו, הוא לא הגיש. נבצר ממנו. חס וחלילה הוא חלה, או נפצע, 'נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו', צריך להכניס את זה גם.

נכון, צריך להכניס.

אני אגיד לכם מה, אין לכם הקבלה בין הסעיף הזה לבין הסעיף ---

של חבר המועצה?

בדיוק. כי אם השר יכול לפטר אותו בתוקף היותו חבר מועצה, הוא לא יוכל להיות מפוטר כחבר מועצה ולהמשיך להיות מנהל המרכז. אני מניח ככה.

אבל המנהל הוא לא חבר מועצה. מנהל לא יכול להיות חבר מועצה.

זה ניגוד עניינים.

אבל אנחנו פסלנו. השר יכול לפסול חבר מועצה ולא יכול לפסול מנכ"ל. זאת אומרת כמו שאתם אומרים.

למה?

ההגבלה שלי, אנחנו אמרנו שאם יתקיימו נסיבות מיוחדות שבהן הוא לא יכול, השר מצא שהתקיימו נסיבות מיוחדות, הוא ראשי לפטר את חבר המועצה. השאלה אם את המנכ"ל ---

זה בסעיף הקודם אבל.

אבל פה המועצה ממנה אותו. הוא שכיר.

בסדר, מה שאתם רוצים.

המועצה ממנה, לא השר.

זה מסוכן מאד.

אני מציע להוסיף בסעיף 1 את נושא הנבצרות – 'או נבצר ממנו'.

דרך אגב, סליחה רגע, מבחינת הניסוח – 'הוא התפטר במסירת כתב ההתפטרות לשר' – למה לשר? למה לא למועצה? למה לא ליושב ראש המועצה?

לשר ויושב ראש המועצה.

למה לשר? כי אם השר לא ממנה אותו, מי שממנה אותו למועצה, למה הוא צריך ---

כי השר אישר אותו.

כי המועצה ממנה אותו באישור השר. זה לא צריך להפריע שהוא מוסר עוד העתק.

זה לא בעיה.

זה רק דבר טכני.

בסדר.

אוקי, אז הוספנו את עניין הנבצרות לסעיף (ב)(1).

לדעתי זה צריך סעיף נפרד, אבל לא חשוב.

(3) הוגש כתב אישום נגד מנהל המרכז בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל המרכז, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, וימונה לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 16".

מי ממנה את מנהל המקום?

המועצה צריכה למנות.

המועצה באישור השר, גם צריך לכתוב את זה. בסדר?

לא, לפי הוראות סעיף 16 הוא מפנה אותי לסעיף 16 ושם זה 'המועצה באישור השר', אז בזה אני מסודרת.

בסדר.

(4) המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר, תקבע את שכרו ואת תנאי העסקתו של מנהל המרכז".
אני שוב מציינת, כי משרד המשפטים ביקש כאן תיאום עם האוצר. זה סעיפים סטנדרטיים והאוצר לא אמר לי לא, אז אני מניחה, הנציגים הוזמנו.

לסעיפים האלה לא.

מה?

לסעיפים האלה.

מה לא? רגע, מה זה? אין לה התנגדות? זה לא סעיפים תקציביים, חכה, נגיע לתקציב.

סעיף 19, מבקר פנימי: "למרכז ימונה מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992; המבקר הפנימי יגיש למועצה דו"ח על ממצאיו".

המכון

"המרכז יקים מכון למחקר; המכון יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו בכל הקשור לתחומי ההיסטוריה, דברי הימים והתרבות של יהדות אתיופיה.

מה ההבדל בין ההיסטוריה לדברי הימים?

יש לי כאן הערה אגב, של פרופסור קורינאלדי מדצמבר, שאני שכחתי לציין אותה כאפשרות. להוסיף כאן את המילים 'דת ומשפט'. זאת אומרת תחום הדת והמשפט יהיה אחד התחומים שהמכון יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו, מכיוון שבענייני הדת יש כאן היסטוריה מאד מיוחדת. אני נוטה לקבל את ההערה הזאת.

נכון, גם אני.

אני אומרת אותה כאן בעל פה.

אם צריך לנמק אני מוכן לנמק גם.

לא. יש התנגדות? אין. כבוד הרב מאשר?

אני מאשר.

אז אנחנו נוסיף זאת.

אני רק הייתי מוסיף עוד מטרה זה הסברה באיזה שהוא מקום.

זה קיים מקודם.

בחלק של החינוך.

זה במטרות המרכז כולו, כי המכון הוא חלק מהמרכז.

אוקי, אז הוספנו את הערתך.

סעיף 20, פעילות: "המכון יקיים פעילויות אקדמיות לקידום מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים".

יפה מאד.

אולי פה נוסיף והסברה בכל דרך אחרת, ופעילות הסברה בכל דרך אחרת.

פה מדובר על פעילות אקדמית.

זה המכון אבל.

בבתי ספר.

אולי בסעיף הבא.

המכון הוא מכון מחקר שמיוחד למרכז אתיופיה, מה שלא קיים בחוקים אחרים.

"המכון יקיים ויפעיל ספריית מחקר ועיון שתתמחה בתחומים האמורים בסעיף 19".

"המכון יפרסם מחקרים בתחומי פעילותו".

אז אני כותבת כאן שהוצע שהמרכז יפרסם פרסומים בנוגע למורשת יהדות אתיופיה. עלתה כאן איזו שהיא הצעה. אני 'חושבת שתחומי פעילותו' זה מספיק רחב.

זה מיותר, לא צריך את זה. למחוק את זה.

סעיף 23, הוועדה המדעית: "(א) המועצה, בהתייעצות עם מנהל המרכז, תמנה ועדה מדעית, שתורכב משבעה חברים שהם
בעלי מעמד בתחומי המחקר וההוראה האמורים בסעיף 19 במוסדות מוכרים בארץ. ומשני נציגים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים".

רגע, למה רק 'מוכרים בארץ'? אם יש נניח מישהו מאוניברסיטה בחו"ל?

מה, אתה רוצה לעשות ועדה מדעית שהם לא אזרחי המדינה?

הוא יהיה נציג ועדה מדעית.

רק רגע, שנייה, אני שואל.

אתה מתכוון לאזרח ישראלי שהוא בתפקיד אקדמאי ונמצא בחו"ל?

כן. אם יהיה אחד כזה או שאם יש מוסד אקדמי יהודי בארצות הברית. אני לא יודע.

אבל הוא צריך להיות מוכר בארץ.

תמיד יכול להיות מישהו שהוא יועץ קבוע של הוועדה, שנמצא בחו"ל והוועדות קובעות כאן את הסדרים שלהן בעצמן.

השאלה, את נותנת כאן חופש למועצה בכל מקרה, בהתייעצות עם ראש המרכז למנות ועדה מדעית.

בוודאי.

אומר חבר הכנסת מולה, יכול להיות שעכשיו יימצא שבאתיופיה יש מישהו שם שהיינו רוצים להשתמש בשירותיו, לתת לו להיות חבר במועצה, אז יפסלו אותו בגלל שהוא לא עונה לתנאי הסף כאן.

נכון.

וכאן את לא מחייבת, את רק אומרת זה שיקול דעת שלהם. אם במקרה הם ירצו להוסיף איזה מומחה בעל שם ממקום אחר בעולם, לוועדה מדעית, שיוסיף יוקרה לוועדה עצמה, אז השאלה אם לתת לה שיקול דעת.

יש מכונים בין לאומיים, למשל בפירנצה באיטליה, שחקרו את יהדות אתיופיה בין היתר על בסיס המחקרים. יש הרבה מאד חוקרים בחוץ לארץ שעוסקים בענייני יהדות אתיופיה, אני חושב שצריך לתת להם מקום.

אוקי. אנחנו נוסיף – או מוסד מקביל ברמתו מחו"ל. זאת אומרת שהרמה אותה רמה.

ומוכרים בארץ או מחוץ לה. אני אמצא את הניסוח – למוסד שמקביל, מוסד מוכר.

אני לא יודע למה אתם צריכים להגיד בחו"ל? אתם צריכים לכתוב מוסד אקדמי מוכר, לא צריך להגיד בארץ או בחו"ל.

מוסדות אקדמאים מוכרים, בסדר.

להזמין ישר מחוץ לארץ. אנחנו לא מזמינים, אבל לא מונעים.

בדיוק, העניין הוא לא למנוע, אם יש מישהו כזה.

בסדר, אני אמצא את הניסוח.

(2) שניים לפחות מחברי הוועדה המדעית יהיו מקרב יוצאי אתיופיה.
(3) הוועדה המדעית תמנה מבין חבריה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו.
(4) יושב ראש הוועדה ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, את מקומן ואת סדר יומן"

שאלה לסעיף (ב), 'שניים לפחות מחברי הוועדה המדעית יהיו מקרב יוצאי אתיופיה'. למה לא חצי, אפילו יותר מחצי אם ישנם בתוך הקהילה.

שניים לפחות. זה שניים לפחות.

אני הייתי אומר שתהיה איזו שהיא דומיננטיות של ---

אני רוצה להגיד לך למה זה פחות מקובל. כאן מדובר בוועדה מאד מאד מקצועית, היא לא מייצגת איזה שהוא אינטרס של עדה, או ---

בסדר, אם יהיו אנשי מקצוע שעונים על הקריטריונים להיות בוועדה.

אבל אם מיטב החוקרים שבארץ, אחרי שדרגת, שאין ספק שגם החוקרים האתיופים נחשבים טובים, אבל מי שנחשב ממש מומחה, או נגיד הם חוקרים שהם במקרה לא ממוצא אתיופי, אבל הם טובים לעניין. הם האוטוריטה המדעית שטובה לעניין. לכן כתוב לפחות שניים.

אני אגיד לך, אני חושב שגם אסור שתהיה גם הסתגרות מדי. זאת אומרת במחקרים צריך שתהיה איזו שהיא פתיחות, לכן לפחות שניים זה בסדר.

אתה פוגע ביוקרה ובמעמד.

לא צריך לשנות

סעיף 24, תפקידי הוועדה המדעית: (1) הוועדה המדעית תאשר תכניות פעולה והצעות שיגיש לה מנהל המרכז, לרבות הצעות להעסקת חוקרים ולביצוע מחקרים ולביצוע מחקרים, בכל עניין הנוגע לפעילותו האקדמית של המכון.
(2) הוועדה המדעית תייעץ למנהל המרכז בכל עניין הנוגע לפעילותו האקדמית של המכון.

"הוראות סעיפים 13 ו-14 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית.

הארכיון

"המרכז יקים ארכיון; הארכיון יהיה חלק מארכיון המדינה, והוראות חוק הארכיונים יחולו עליו".

"(א) הטיפול בחומר ארכיוני הנוגע ----

רגע, רגע, בסעיף 25 למה לא כללת גם את סעיף 15?

אני אעשה את ההתאמות האלה אחר כך.

תרשמי לך גם להוסיף את סעיף 15, זה גם קשור למועצה. שלא יהיה שאם מתפטר אחד או מישהו זה משתק את הוועדה. סעיף 15 הוא סעיף מצוין למועצה, הוא גם טוב לוועדה. תסתכלי רגע.

כן, זה קשור.

אותו דבר, גם תחיל את זה על הוועדה. עשית את 13,14, תוסיף גם את סעיף 15.

יש לי שאלה אם אפשר, אדוני יושב הראש.

לגבי איזה סעיף?

הסעיף הזה, בסעיף הארכיוני. יש הרבה מאד חומרי ארכיון שמסתובבים בהרבה מאד מקומות בעולם, שקשורים לעולי אתיופיה, אם זה בצרפת, באיטליה, בארצות הברית. אני התוודעתי לכך שקצת עסקתי באביו של זכריה שנמצא כאן, יונה בוגלה, שיש הרבה מאד חומר ארכיוני שנמצא בחו"ל, ואני זוכר שהייתה איזו שהיא משפחה שרצתה להעביר את זה לארכיון הציוני למשל, מאיטליה, שאנחנו עשינו מאמץ לקבל את החומר לכאן. השאלה איך אפשר להבטיח בחוק שיהיה אפשר לאסוף את הארכיונים האלה מחוץ לארץ, ממקומות שבהם לצערי הגדול יהדות אתיופיה, שלפני קום המדינה עסקו בה בחוץ לארץ, חקרו ויש ספריות. השאלה איך אנחנו ---

זה לא סותר לדעתי.

אנחנו בחוק הזה לא ניתן את המענה לקושי הזה. אנחנו ניתן את האפשרות לראש הארכיון לפעול, לעשות.

הסימן הזה, סימן ג': הארכיון, מסתמך על החובות שקיימים במדינת ישראל ביחסים של הארכיון הלאומי, של גנז המדינה, וזה לוקח את הפעילות הפורמאלית המתחייבת מכוח החוק. כמובן שאין לנו שום סמכות עם החוק הזה על איזה שהוא מקום בחוץ לארץ. אבל מהכוחות הכלליים של המרכז לפעול, אז אני חושב שכן צריך לתת לו באיזה שהוא מקום לכתוב שיש בסמכותו לאסוף חומר או תעודות וכו'. נדמה לי שזה כתוב.

איפה זה כתוב?

תקריאי את הסעיף.

אני הוספתי באופן מיוחד את הסעיף הזה, אחרי שאתה ציינת שיש הרבה חומרים קיימים ובסעיף 3 בהקמת המרכז, כתוב כאן בסעיף (ג) –

"המרכז יפעל בין היתר לאיסוף ולמיפוי של המחקר הקיים, ולריכוז הפעילות שנעשתה בתחום חקר מורשת יהודי אתיופיה, לרבות תיעוד לגבי יוחסין".

לא, צריך להכניס כאן את המילה תיעוד, לא לגבי יוחסין:

"המרכז יפעל בין היתר לאיסוף ולמיפוי של המחקר הקיים ולריכוז הפעילות שנעשתה בתחום חקר מורשת יהודי אתיופיה, לתיעוד, לרבות תיעוד לגבי יוחסין".

לתיעוד. תוסיפי את המילה לתיעוד, אז יש לו סמכות לאסוף תעודות בכל העולם.

נוסיף את המילה "לתיעוד".

איסוף חומר ארכיוני גם.

איסוף חומר ארכיוני, כן.

תיעוד זה חומר ארכיוני. בתיעוד, לרבות תיעוד לגבי יוחסין.

אין שום בעיה. בואו נתקדם.

שנייה, עוד הערה לגבי סעיף 26, מבחינה ניסוחית המוגדר ברישא לסעיף ההגדרות זה גנזך. אז פשוט צריכים להתאים כאן את הנוסח.

במקום ארכיון?

כן.

מי אדוני?

למה? מוגדר ארכיון.

הנוסח היה ארכיון המדינה?

הארכיון: ארכיון המרכז שהוקם לפי סעיף 26.

יש שתי הגדרות.

שינו את הכותרת, הוא לא נקרא גנז המדינה, הוא נקרא משהו אחר עכשיו.

לא, אבל הארכיון מופיע לחוד בסעיף 2. זו הגדרה מיוחדת.

לא, מה שיולי שואל אם יש בכלל מושג כזה ארכיון המדינה.

אני לא צריכה להגדיר את ארכיון המדינה.

יש ארכיון המדינה?

בוודאי שיש ארכיון המדינה, בחוק הארכיונים.

אז זו השאלה.

אבל בכלל יש ארכיון המדינה, זה לא משהו שאני צריכה ---

אוקי. זה שונה, זה יחול על כולם. רוברט אילטוב, הערה לסעיף הספציפי?

לא, אני רוצה לשאול שאלה אחרת. בסמכות של איזה שר זה?

עוד לא הגענו לזה. כמה שרים רבים על זה ואנחנו נכריע בזה היום.

אבל הבעיה היא שהם רבים כל אחד לזרוק את זה לשני.

חכה, הלוואי שזו תהיה הבעיה.

סעיף 27: (ב) השר, לאחר התייעצות עם הגנז ועם מנהל המרכז, יקבע בתקנות את סוגי החומר הארכיוני

הנמצא בארכיון המדינה או במוסד ממוסדותיה אשר יועבר לארכיון.
(3) חומר ארכיוני כאמור בסעיף קטן (ב) יועבר לארכיון, כמקור או בהעתק, באופן שיורה הגנז.

"הממונה על הארכיון ימונה על ידי מנהל המרכז, באישור הגנז, ויקבל את ההוראות וההנחיות בתחום המקצועי מהגנז".

עכשיו אנחנו עוברים לסימן שאני הוספתי לאחר שראיתי שבהצעת החוק שהוכנה לשנייה ושלישית בוועדת החינוך לגבי חוק המורשות, הוסיפה הממשלה סעיף רק לגבי המרכז של יהדות אתיופיה, על אתר הנצחה. וראיתי לנכון להוסיף אותו גם כאן, כי הייתה לגביו הסכמה.

אז אולי אני אוסיף כאן מידע.

שלמה, בוא תחליף אותי דקה.

המצב הוא שהממשלה קיבלה החלטה להקים ועדת שרים, שאני עומד בראשה. צוות שתפקידו להנציח את עולי אתיופיה שנפלו בדרכם, בסודן ועקבותיהם לא נודעו. ויש במקביל אתר כזה בהר הרצל, שקיים עוד מלפני החלטת הממשלה. הממשלה הקצתה סכום ענק לעשות את עבודת התיעוד וחיפוש השמות, ולעשות שם גם כן פעולות מסוימות. אני חושב שצריך לעשות איזה סינכרוניזציה. אין ספק שבהשלמת הפעולה, הפעילות שם באתר הנצחה הזה צריכה להיות חלק מהמורשת וחלק מפואר, טרגי, אבל מפואר מהמורשת וצריך להיות חלק מהעניין. אבל כרגע יש לנו כבר החלטת ממשלה שבימים אלה מתבצעת. אם אנחנו כעת נקבע כאן דברים בחקיקה, אני לא יודע איך אנחנו תוקעים את כל הפרויקט מצד אחד, ומצד שני אין כאן תקציב לעשות שום דבר, על זה תיכף נדבר, עד בכלל אפשר יהיה לעשות משהו. לכן צריך לחשוב.

זה לא סותר אבל, אדוני השר.

אז צריך לנסח את זה.

החקיקה היא חקיקה.

כתוב כאן – הממשלה תקים אתר הנצחה לזכרם של העולים מאתיופיה, זה בסדר.

האתר כבר הוקם, זה לא העניין. אני חושב שיש בלבול.

המרכז יקבע באישור הממשלה תכנית הנצחה, וכאן הבעיה.

לא, לא, לא. אני חושב שזה מה שמתכוונים כאן על תיעוד. יש שני דברים, אלף יש הנצחה כללית, יש מקום, יש אנדרטה. מדברים על שמות של אנשים שלא תועדו עד היום. לזה מתכוונים.

אני אגיד לך למה אני מתכוון. יש הצעות שונות, אבל אין ספק שכל הצעה היא קשורה גם במוניומנט עצמו, בהשתלבות במוניומנט שקיים שם היום. יש הצעה אם השמות יהיו בלוחות, יהיה להביא לוחות חדשים, לא לוחות חדשים. כל מיני.

זאת רזולוציה שהחוק לא יורד אליה.

זו רזולוציה שהחוק לא יורד אליה, אבל החוק כותב – הממשלה תקים אתר הנצחה.

אבל כבר הוקם.

אז למה אנחנו צריכים את זה. לדעתי מה שמעניין את המרכז זה שכל הפרויקט הזה יעבור לפעילות ואחריות המרכז למשך ---

נכון, וזה מה שכתוב פה. כתוב, הנה – ויהיה אחראי לאחזקתו ולניהולו של האתר. זה כתוב.

בדיוק, כתוב לך.

עכשיו, לגבי האתר, אני לא יודע מי הבעלים של האתר.

עד עכשיו מי שמנהל אותו זה משרד הקליטה, יחד עם מרכז ההסברה. וגם מי שהקים אותו זה משרד הקליטה. צריך להגיד את זה לזכות משרד הקליטה.

הם מנהלים את הטכסים. השאלה של מי הנכס עצמו.

הנכס שייך למדינה. זה נמצא בידי ההסתדרות הציונית העולמית, כי הוא ממוקם בהר הרצל.

אבל מיקי, לא חייבים לפרט את זה בחוק.

מה רצית להגיד, נציגת משרד האוצר?

אני גם מסתייגת מהסעיף הזה. הממשלה קיבלה החלטת ממשלה, להסיק מזה השלכות תקציביות שלא כתובות כאן, ולכן אני מסתייגת.

למה את מסתייגת?

אם זה תקציב אז מותר לה להסתייג.

כן, אבל אני לא המצאתי את הסעיף הזה, אני עיינתי בטיוטה לשנייה שלישית שוועדת החינוך הכינה בחוק המורשות.

אבל אולי שם אין אתרים, פה יש אתר כבר, קיים.

לא, לא, ואחרי שראיתי ספציפית לגבי עולי אתיופיה שיש אתר ---

אבל האתר קיים.

מצאתי לנכון להביא את זה בפני הוועדה. זאת הצעה ממשלתית.

לכן זה איזה שהוא בלבול פשוט.

אני אומר עוד פעם, זה תהליך של סינכרוניזציה, שלא נעשה נזקים ואנחנו עושים כאן דברים שאנחנו לא מודעים להם. הנה, עכשיו עולה פתאום ההסתדרות הציונית. אולי יש להם הסכם עם הממשלה שהם מנהלים את האתר שם, או משהו. אני אומר בגדול צריך לכתוב כאן משהו שיאמר שהאחריות של המרכז על הפעילות ---

אבל כתוב.

אולי במקום תקים, תקיים.

אין על זה ויכוח שמרכז המורשת יהיה אחראי על הפעילויות גם של ההנצחה של אלה שמונצחים בהר הרצל. השאלה היא כרגע אם אנחנו מקנים גם זכויות ולוקחים ממישהו משהו, עושים איזו שהיא פעולה בלי שאנחנו מודעים למה אנחנו עושים.

מאה אחוז, תודה. אללי, רצית להגיד משהו?

כן. אני רק רוצה להוסיף לשר איתן, יש את זה בהחלטת הממשלה של הנצחת שמות של התאמת אתר הנצחה. ולכן החוק הזה יכול להיות סותר את החלטת הממשלה, ולכן צריך לחשוב לפני שמאשרים.

בבקשה, זכריה.

חבר הכנסת מולה, ציינת שהאחריות היא בידי ההסתדרות הציונית, אבל אני לא ראיתי בהחלטת הממשלה סעיף שאומר את הדברים האלה. צריך לבדוק את העניין.

לא, זה לא באחריות ההסתדרות, בוא נדייק. הקרקע היא בבעלות של ההסתדרות, סליחה שאני מתפרצת.

מי מתחזק את האתר?

הקרקע היא בבעלות. האתר עצמו נבנה על ידי הממשלה, מתוחזק על ידי משרד הביטחון, קיים אתר ולכן השימוש במילים – 'הממשלה תקים', הוא לא נכון.

אני מתכוון למשהו אחר.

יש לי הצעה. אני מציע להוריד את הסעיף ונגיש אותו כהסתייגות ולא נעכב את ההצבעה היום. נוריד את הסעיף הזה.

נכון. אבל יש לי הצעה, אולי אנחנו כן יכולים להסכים על נוסח שאומר שבמסגרת הפעולות יכללו גם הפעולות שם.

אני מציע שכשנגיש הסתייגות נקיים על זה דיון אחר כך.

לא, לא, חברה', סליחה, רבותי. אם יש הסתייגות אנחנו צריכים לדון בה.

יש לי שאלה. חוץ מהיזמה שלך זה הגיע מאיפה שהוא הסעיף הזה?

וודאי.

מי פנה בעניין הזה?

הסעיף הזה לקוח מהנוסח הממשלתי שנוסח בוועדת חינוך של חוק המורשות, והוא סעיף ספציפי למרכז מורשת יהדות אתיופיה.

רק רגע, אני יודע להגיד מאיפה זה בא. מאחר שהייתה כוונה שהחוק הזה לא יקודם אלא האכסניה שלו תהיה רק בחוק מורשת עדות, אז אנחנו הצלחנו לשכנע, אני שמח, יחד עם השרים, שזה לא עונה לצרכים של עולי אתיופיה, ולכן אני מניח שזה יהיה נפרד. לכן הסעיף הזה הוא כרגע לא רלבנטי בכלל, מחוקקים חוק נפרד לגמרי. אם זו תהיה האכסניה שלו בעתיד בעוד 50 שנה, אהלן וסהלן, נוריד אותו.

דני, גם אני ממליץ להוריד את הסעיף.

גם אני.

רק רבותי, אם מישהו מתכוון להגיש אותו כהסתייגות, אנחנו צריכים עכשיו לדון בה ולהצביע עליה. זו רק הערה לסדר.

אין כאן אף חבר כנסת או שר שרוצה להגיש הסתייגות.

אנחנו מסתייגים מהסעיף.

ממה?

אם הוא ירד אז ממה אתם מסתייגים?

סליחה, יש הצעה של חבר הכנסת מולה להוריד את הסעיף. מישהו מתנגד להצעה? אוקי, אנחנו מורידים את הסעיף. נא להתקדם בבקשה.

תודה רבה.

רציתי להגיד משהו לגבי סעיף 29.

הסעיף ירד מסדר היום.

לא, סעיף 29 הראשון. יש שניים.

לא, שניהם ירדו.

פרק האתר ירד מסדר היום.

השני דווקא בסדר.

מה זה השני? המרכז יקבע, באישור הממשלה, תכנית הנצחה ויהיה אחראי להחזקתו ולניהולו של האתר.

לא, לא, אנחנו לא נכנסים לזה.

אני מציע לא להיכנס לזה. בסוף אנחנו נמוטט את המרכז הזה שאין לו תקציב ויגידו אתם אחראים ולא מקיימים את החוק.

בוא נתקדם.

פרק ד': הוראות כלליות

(1) חבר המועצה, חבר ועדה או עובד המרכז (בסעיף זה – חבר) יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.

(2) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או מטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ליושב ראש הוועדה או למנהל המרכז, לפי העניין.
(3) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(4) בסעיף זה –
"עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או

או של הוועדה המדעית. זה בסעיף (ב) בסוף. יושב ראש הוועדה, איזו וועדה? הוועדה המדעית.

אני חושבת שזה הוגדר לפני כן. לא, חבר ועדה אני אומרת כי יכול להיות שהמרכז יקים ועדות נוספות.

נכון.

יש הרבה פעמים ועדות משנה נוספות.

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;

"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר, ובן זוגו של כל אחד מאלה.

סעיף 21, מימון פעילות.

סליחה, שאלה לגבי סעיף 30 (א). האם צריכים לפרט את הוועדה בשורה הראשונה, על מנת שיהיה ברור איזו ועדה.

אני כרגע אמרתי שאני כותבת ועדה כי יכול להיות שיוקמו ועדות משנה. המועצה יכולה בסדרי הדיון שלה לעשות כל מיני דברים כמו הקמת ועדות משנה. אז זה לא רק הוועדה המדעית. כל ועדה.

אז אותו עניין גם לגבי הביטוי 'ישיבות', בשורה 2. ישיבות של כל גוף שלא ייקבע בהמשך על ידי המרכז.

מה? עוד פעם.

האם בשורה שנייה צריכים לפרט ישיבות של איזה גופים, ישיבות מועצה, ישיבות ועדה, על מנת שהדבר יהיה ברור.

אני חושבת שזה ברור, זה נוסח מקובל וסטנדרטי, אבל אני יכולה לשאול את הממונה על נוסח החוק אם זה לא ברור.

ושאלה שלישית לגבי הנוסח, האם יש בעיה להתייחס לעובדי המרכז ביחד עם חבר מועצה וחבר ועדה, שהרי עובד הוא לא, ממתי עובד מצביע?

לא, זו השתתפות בדיון.

לא צריך להפעיל פשוט את הדין השונה של העובדים שם על מנת שההוראה תהיה ברורה.

אני לא חושבת שאנחנו נתחיל עכשיו לעשות סעיפי ניגודי עניינים לכולם. אני חושבת שזה יסרבל.

בסדר.

מבינים למה הכוונה.

סעיף 31, מימון פעילות, כאן יש לנו הערה של משרד האוצר, שמבקש שיהיה כתוב בצורה ברורה כי:

"הקמת המרכז ופעילותו ימומנו מתקציב המשרד לקליטת העלייה ולא מתקציב המדינה, בכפוף להוראות סעיף 21, כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו, ומתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז".

מה פתאום משרד הקליטה?

מה את קוראת עכשיו?

קראתי את סעיף 31 והערתי כי משרד האוצר ביקש שהמילים "תקציב המדינה" יוחלפו ב"תקציב המשרד לקליטת עלייה".

מה פתאום? אני נגד. זה אומר שלא יקום מרכז. תקציב המדינה, מה זאת אומרת? ברור שתקציב המדינה.

באף חוק אין דבר כזה.

יש לי הצעה לפתור את הבעיה. אני מציע שבמקום שיהיה כתוב שזה ימומן ממשרד הקליטה, ימומן מהמשרד לשיפור השירות לאזרח.

אז סוף סוף תקבל תקציב.

מה פתאום? מה זה תקציב משרד הקליטה? מה, אתם השתגעתם?

אין בחוק כאלה דברים.

אבל אולי אני יכול לדווח לכם קצת על השיחות שלכם.

רק שנייה השר איתן, לזה נגיע בסוף. אני רוצה לשים את סעיף 31 שנייה בצד. בואו נתקדם.

אני רק אציין שמבחינה משפטית תקציב המשרד לקליטת עלייה הוא חלק מתקציב המדינה.

זה ברור. בואו נקריא את כל החוק, נגיע לנושא התקציב ונוכל לסיים. תקריאי בבקשה את הסעיפים האחרים.

"סעיף 32, תקציב: (1) המועצה תאשר הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר ולשר האוצר לשם אישורם.
(2) שנת תקציב המרכז תהיה כשנה של תקציב המדינה".

תנאי העסקתם של עודי המרכז יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים מקבילים, לפי המלצת המועצה"-

"בשינויים שתאשר הממשלה".

בשינויים או בתיאומים?

לא, בשינויים שתאשר הממשלה. זה הערה שקיבלתי ממש לפני הדיון.

מה זה קשור לממשלה?

אולי יסביר הנציג של משרד המשפטים. זו הערה שהגיעה לפני הדיון.

מה עכשיו הממשלה? אתם רוצים עכשיו שעל כל עובד של מרכז מורשת ילכו לשם לאישור הממשלה?

מה שעשיתם בחוק שזר תעשו גם פה.

עורך דין חנן ארליך, משרד המשפטים. ראשית אנחנו מבקשים שגם תנאי קבלתם, לא רק העסקתם. קבלתם והעסקתם של עובדי המרכז, יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים מקבילים, לפי המלצת המועצה בהתאמות.

זה בסדר.

אפשר להשאיר את הנוסח – בהתאמות שייקבע השר, בהסכמת שר האוצר. אז זה לא תיאומים אלא התאמות.

אוקי. דרך אגב, אני אמרתי לממונה לעשות התאמות. היא בדקה בכל החוקים ואמרה לי - זה תיאומים. אני מסכימה איתך על המילה התאמות.

מצוין, תודה חנן. סעיף 34.

"סעיף 34, איסור העברת נכסים: (1) המרכז לא יהא רשאי למכור, לשעבד או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(2) המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות אלא באישור השר ושר האוצר".

באיזה תקנות?

בתקנות שהשר יקבע.

הוא צריך לקבוע תקנות.

לגבי החוק הזה?

כן.

כן, וודאי.

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות סדרי העבודה של המועצה".

את סעיף התחילה השארתי פתוח כרגע, סעיף 36.

מה את מציעה? תציעי.

לגבי סעיף התחילה? אני מניח שחצי שנה זה סביר.

חצי שנה זה זמן סביר להתארגנות.

אוקי, שישה חודשים.

"סעיף 36, תחילה: תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו".

יש לי שאלה משפטית. האם המכון הזה יוכל לגייס תרומות עצמאיות?

לא כתוב פה אחרת.

כן, זה כתוב.

איפה כתוב.

בעיקרון, אנחנו דיברנו על זה שכן, שהתשובה תהיה כן.

לא, אני רוצה לוודא שכן תהייה אפשרות לאותו מכון לגייס כסף.

זה מופיע. סעיף 31, מימון פעולות, "הקמת המרכז ופעילותו ימומנו מתקציב המדינה ... ומתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז".

מצוין, בסדר גמור.

אני חוזר לסעיף 31, מימון פעולות. אני רק רוצה להזכיר שהתקיימו מספר דיונים בהשתתפות השר מיכאל איתן, שרת התרבות, משרד הקליטה וכרגע אנחנו רוצים שהשר הממונה יהיה שר התרבות על החוק הזה, ואני רוצה שהשר איתן יבהיר את הנושא, ואז נוכל להגיע לנושא של תקציב מדינה, או לא מדינה. אבל השר איתן יבהיר ונוכל לסיים את העניין.

בבקשה, השר מיכאל איתן.

אני רוצה למסור שאני שוחחתי ביזמתן של שתי השרות הנוגעות בדבר, גם עם שרת הקליטה וגם עם שרת התרבות ובסוף אני אקח את כל הנימוקים. מדובר כאן בחוק מורשת, לא מדובר פה בקליטה של אנשים חיים. מדובר פה במשהו שעבר בעבר דרך הנושא של התרבות ומה שמדובר פה יותר מכל זה הבעיה התקציבית, ששרת הקליטה הסבירה לי שאם הנושא הזה יועבר לתחום אחריותה, היא לא תוכל לבצע את החוק, כפי שהוא נוסח על פי המלצות האוצר, כפי שראיתם אותן גם בסעיף הקובע שהשר הממונה הוא השר לקליטת עלייה, וגם בסעיף 31 שמדבר על נושא התקציב.
מכלל זה אני רוצה לומר משפט אחד נוסף. זה לא עולה ששרת התרבות אמרה טוב, אז אנחנו נממן את זה כן מתקציב משרדנו. שרת התרבות אמרה גם היא שהיא כן מעוניינת שהחוק יהיה בתחום הפעילות של המורשות, כפי שהיה לאורך כל הדרך והיא מוכנה לקחת את האחריות להפעלת החוק. אבל היא מודיעה בצורה המפורשת ביותר, שגם מבחינתה, כאשר מדובר על תקציב, מדובר על תקציב שיוקצה במסגרת הקצאות שהמשרד יוכל לקבל, ולא במסגרת התקציב השוטף של המשרד.

האמת היא, שיש כאן סיכון מסוים שאנחנו לוקחים, שאנחנו מחוקקים חוק שאין לנו עדיין, באופן מעשי, או יש לנו יותר מזה, יש לנו חוסר הסכמה בדבר האפשרויות לממן אותו. אבל אנחנו בצומת הזה צריכים לעשות הערכת מצב. או שלא יהיה חוק ונחכה עד שנקבל את הכסף, או שיהיה חוק. יש הרבה דברים שאפשר להתחיל לעשות אותם גם ללא תקציב. ותוך יצירת החוק ותנועה אני בטוח שיהיו הרבה גורמים נוספים שיעזרו לנו לשכנע את האוצר להקצות את הכסף. כשאני חוזר גם כאן, דובר וזה דובר בזמנו, שהתקציב לא יחרוג מעבר לסעיפים התקציביים, שזה בסביבות 5 מיליון שקלים בשנה.

תודה לשר איתן. אני רוצה לומר שאנחנו ---

מהתקציב הממשלתי, אני מתכוון.

כן. אם אני הייתי שר אני הייתי נאבק שהחוק הזה יבוא אלי. אבל אני לא שר הקליטה היום, אבל חשוב לנו לקדם את החוק הזה היום ולכן אנחנו רוצים לברך על המתווה שמוצע פה. והוועדה, אחד מהתפקידים שלה יהיה להמשיך וללחוץ, כמו שקרה בחוקים אחרים, ליישום של החוק. ואנחנו נדאג שזה מה שיקרה, שהחוק הזה יישום ויתוקצב. וגם לא מדובר חברים לא ב-500 מיליון שקלים ולא ב-50 מיליון שקלים. מדובר בעד 5 מיליון שקלים.

למען הסר ספק, על מה אנחנו נצביע היום בסעיף 31? מתקציב המדינה?

בוודאי.

זה לא קובע כלום.

כן, מתקציב המדינה.

רבותי, זה בעיקרון סעיף שלא חייב להיות כלול בחוק.

רצוי שיהיה.

זה ברור שאם אנחנו מחוקקים אותו ---

אפשר להוסיף – ושלא יפחת מ-5 מיליון.

לא, לא, אני לא רוצה.

אמרת שלא יפחת.

העלות המינימאלית להקמה של תאגיד סטטוטורי כמו שמציעה הצעת החוק היא משהו בסביבות ה-7 מיליון שקלים, לא 5 מיליון שקלים וזו העלות המינימאלית. ודבר שני, אנחנו עומדים על זה, הנושא של שרת התרבות או שרת הקליטה לא תואם איתנו, ולגבי סדרי העדיפות, זה בינתיים לא נלקח בחשבון בתקציב 2011-2012. זה צריך לבוא בסדרי העדיפות של המשרדים.

סליחה, גברתי, 2011 כבר נגמר. 2012 – התחולה של החוק יש לה זה. זאת אומרת החוק יעבור היום בוועדה אני מאמין, יעבור במליאה, ואז המשרדים יצטרכו לעשות את ההתאמות ולהחליט על סדרי עדיפויות.

שלא בתיאום א יתנו.

אנחנו לא מבקשים שתביאו שיק עכשיו פה בוועדה.

אני רוצה לומר משהו.

כן, רק בקצרה. בבקשה, חבר הכנסת מולה.

תשמעי, גברתי, להגיד את הדבר שאת אמרת פירושו של דבר להוריד תקציבים ממוסדות תרבות אחרים, בהנחה שזה הולך לתרבות. הרי זה לא עולה על הדעת. כשמחוקקים כזה חוק כן, מתכוונים שמשרד התרבות יקבל תוספת עבור הדבר הזה וחבל להסתיר את העניין הזה. חבל להסתיר. אלא אם בא האוצר ואומר למשרד התרבות, תשמע, בזבזתם איזה סכום, ואפשר להתווכח על הדבר הזה. אבל מבחינת המחוקק זה בלתי אפשרי שיהיה תלוי יישום החוק הזה, בכך שיפחיתו תקציבים ממוסדות תרבות אחרים. מחר יחוקקו עוד חוק, ואז יפחיתו את התקציב גם של מרכז המורשת הזה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. כמו שאם מקימים עוד תיאטרון או מקימים עוד אגודת ספורט או עוד יש ענף אולימפי, לא מורידים לענפים אולימפיים אחרים אלא בודקים לגופו.

ולכן אם בא המחוקק ואומר – אנחנו רוצים להקים מרכז – הכוונה שתקציב המדינה ימצא את הפתרון שלמרכז הזה יהיה את התקציב הדרוש. אני כופר במה שאת אומרת שהעלות זה 7 מיליון שקלים, עד אשר תגישו תחשיב מסודר.

אני רוצה להגיד כזה דבר, קודם כל יש לי חדשות בשבילך. הנה, אנחנו כמציעים נאמר שתחולת החוק תהיה מהאחד בינואר 2013, בסדר? זאת אומרת אנחנו עכשיו במרס וחצי שעה זה תשעה חודשים, יהיה לכם, לשרים הממונים יהיה ----

לא, לא, לא, אתה טועה. אני אגיד לך למה אתה טועה. יש הבדל בין להקים את המועצה, לבחור את האנשים, שזה לא עולה כסף, לבין הביצוע התקציבי.

רגע, אני מדבר על החלק של התקציב. אני חושב שהחוק הזה יכול היה לעבור לפני שלוש שנים והקריאה הטרומית והקריאה הראשונה עברה בכנסת הקודם. ומי שתקע אותנו זה אתם, אנשי האוצר. צריך להגיד את האמת. אי אפשר כשמדובר פה באמת בפירורים, ביחס לתקציב המדינה, פירורים. זה לא כסף. זה פירורים. בכל מקום שאני בא ואומר כשמדובר בעולי אתיופיה אני יודע שהאוצר קודם כל אומר "לא". "אין". אין ואין ואין. מה עכשיו? אתם רוצים לתקוע את החוק? למה? למה זה טוב?

עכשיו לעניין של השרים. תראו, האמת היא, אני בתחילת הדרך של החוק סברתי שהאכסניה של החוק יהיה משרד הקליטה. אני סברתי, חשבתי שמשרד הקליטה יהיה מאד minded לעניין, עד להקמתו של המרכז, אחרי שיוקם יעבור למשרד התרבות. אבל בוויכוחים הפוליטיים ביחס של משרד הקליטה היום לעולי אתיופיה, אני מעדיף ---

לא, אני מציע שלא ניכנס לזה. השרה דיברה איתי ---

אני מעדיף שזה יהיה עם שרת התרבות.

השרה דיברה איתי ואין כאן שום עניין, להיפך. זה לא נכון. המצב הוא שהחוק, כמו שאמרת, החוק כבר מוכן, אנחנו כבר מדברים לא על תקופת אינקובציה ויש בעיה תקציבית ותו לא, ובואו נעזוב את כל שאר הדברים.

תודה.

טוב, בסדר.

יש לי שאלה לגבי התחולה, חבר הכנסת מולה, אתה עדיין מציע את ההצעה שלך?

אני חושב שזה ---

לא, לא, לא, שישה חודשים זה בסדר. עד שיקימו את זה.

אני לא יודע אם אפשר לנסח עם הדברים שאין להם הוצאות תקציביות יהיה אפשר לעשות.

אפשר לנסח משהו כזה, אבל אני עדיין חושבת שאם יש בעיה תקציבית בכל זאת ---

אני לא רוצה שאנחנו נגיע למצב שבו חוקקנו חוק ואי אפשר לבצע.

חבר הכנסת מולה, אני אגיד לך את הפרקטיקה של החיים מניסיוני. ברגע שמקימים מועצה, הופכים להיות עוד אנשים אינטרסנטיים שיעזרו לנו לדחוף את העניינים. אנחנו נצטרך לעשות לובי. בוא נפעיל את החוק, יקימו את המועצה, יתחילו להניע את התהליכים, אנחנו נוכל ל---

היום במרס, אם אתה קובע שישה חודשים, אז בספטמבר יקומו המוסדות. זה הזמן הנכון שהם יטפלו לקראת התקציב.

אני רק אשאל אותך שאלה טכנית – האם ההתנגדות של האוצר תמנע מאיתנו את ההצבעה?

לא, אין התנגדות. אני שמעתי פה את הערת האוצר ואין פה התנגדות של האוצר.

אם יהיה לך אחד בינואר 2013 – את מסירה את ההתנגדות שלכם?

לא, הנושא הזה לא מתואם איתנו.

רק רגע, אני אומר לך לא חצי שעה, אני אומר האחד במרס 2013, בשנת התקציב 2013. מה שאת אומרת לי עכשיו – גם עם זה אני לא מסכימה איתך. אז אני חוזר בי. אז אנחנו נלך לחצי שנה.

רבקה, מה עמדת משרד האוצר לגבי החוק כפי שהוצג בוועדה כרגע?

על הנושא של שרת התרבות אני שומעת פעם ראשונה. זה לא תואם איתנו.

רגע, מה עניין של האוצר? לא הבנתי, פעם שנייה את חוזרת על זה. מה זאת אומרת 'לא תואם איתנו איזה שר יהיה אחראי?'

ועדת שרים ביקשה לתאם איתנו את ---

מה? איזה שר יהיה אחראי על ביצוע החוק?

לגבי חוק המורשות ---

אני לא חושב שבפרוטוקול צריך להיות משפט כזה.

לגבי חוק המורשות הכללי, שוב, אנחנו היינו שמחים שהחוק הזה היה נכנס במסגרת חוק המורשות הכללי ואז ----

ששר האוצר יגיש הסתייגות בחתימת ידו.

ששר האוצר יגיש הסתייגות בחתימת ידו. אני רוצה לראות.

דבר שני, לנושא התקציב כרגע בתקציב המדינה אין סעיף תקציבי עבור הנושא הזה. צריך למצוא איפה הוא נמצא.

אז יש לכם חצי שנה למצוא.

זה לא עולה כסף למנות את המועצה.

תודה. משרד הקליטה, בקצרה בבקשה.

אני רוצה למחות על דבריו של חבר הכנסת שלמה מולה, שהיה עובד משרד הקליטה ויודע שאין התנגדות במשרד הקליטה. אלף השרה לקליטת עלייה היא אחת מהחותמים על הצעת החוק שהוגשה בזמנו. דבר שני, השרה לקליטת עלייה הסכימה לקבל עליה בוועדת השרים לחקיקה, אבל מאחר שמורשות זה נושא במהותו שמטופל על ידי תרבות, משרד הקליטה מטפל בקליטת עולים בשלבים הראשונים, לא יודע לטפל במורשות, לכן זה נכון יותר מכל הבחינות שזה יטופל במשרד התרבות.

אבל בהתחלת החקיקה אתם רציתם את החוק.

וכמובן שאין משמעות לעניין הזה ---

בתחילת החקיקה ---

מהתקציב, אם זה שר התרבות או שר הקליטה. זה ממש לא רלבנטי.

תודה. משרד התרבות.

אני פשוט מבקש, למען הסדר הטוב, לחזור על הדברים של השר איתן. אני ביקשתי מלשכת שרת התרבות להדגיש בעצם שני דברים, שהחוק חשוב, צריך לקדמו. יחד עם זאת, בעצם היכולת של השרה לשמש כשרה ממונה על החוק ולבצע את החוק, הוא בהחלט מותנה ותלוי בכך שתהיה תוספת תוספתית, ובלי זה לא יהיה ניתן לממש את הדברים.

טוב, זה ברור. מקובל על כל הנוכחים.

עוד לגבי הנושא התקציבי, כן.

לא, זה לא בנושא התקציבי בכלל.

לגבי מה זה?

אני רוצה להעיר הערה שנדמה לי שגם קודם, בישיבה הקודמת הערתי, וזה בנושא סעיף 5.

עברנו את זה כבר.

אני יודעת, הערתי ואני חושבת שצריכים לחזור לנושא הזה.

לא, יכול להיות שלא קיבלנו את הערתך, אני לא זוכר.

אז אני מעלה את זה שוב, במיוחד עם הפרופסור קורינאלדי יושב מולי. נראה לי שקייס אחד, קייס ורב הם בתחום הזה במעמד מאד מאד שונה, ונראה לי שקייס אחד לא מספיק.

אנחנו לא נפתח את זה כרגע.

נציג ממשלתי אחד מכל משרד ממשלתי.

אנחנו לא נפתח את זה כרגע. אנחנו סיום החקיקה. הערות בנושא התקציב.

לא, אני רוצה להתייחס דווקא בהמשך למה שאמרה שושנה, באמת בעמוד 4 סעיף (ב) כתוב "שליש לפחות מחברי המועצה". אני דווקא הייתי מציע שיהיה כתוב לפחות 50%.

חבל, דיברנו על זה.

שושנה, אילו לא היו מפחיתים את מספר המועצה, אני הייתי תומך בדעתך. אבל מאחר שמספר המועצה מהדיון הקודם, יש בקשה להפחית את זה בשניים, אז אין ברירה.

אפשר להגיד בנושא זה אני הייתי אומרת שני קייסים בלי רב.

תודה.

לא סיימתי.

כתוב 'לפחות'. איך קוראים לך, אדוני?

אני עקיבא.

עקיבא, כתוב 'שליש לפחות מחברי המועצה'.

לא, אני הייתי מסתייג מזה והייתי אומר שלפחות 50%.

עצור שנייה. יש כאן נציגים של משרד התרבות, היה לנו חוק למורשת יהודי לוב נדמה לי. היה חוק מורשת כבר שעבר, לא?

יש כמה חוקים.

יש מספר חוקים כאלה.

גם לוב וגם ---

בוכרה.

וגם בוכרה. מה כתוב שם לגבי הרכב המועצה מבחינת המינימום של יוצאי בוכרה ויוצאי לוב?

לא, אבל כאן זה שונה קצת. מה ששונה פה, זה לא סתם חברי מועצה מכיוון שרוצים שהמרכז הזה יתייחס גם לענייני נישואים וגירושין. זה שונה.

לא, לא, אני מדבר כעת על משהו אחר, לא על הקייס ולא על הרב. אני מדבר על הסוגיה האם בחוקי מורשת אחרים שוריין מינימום של יוצאי אותה מורשת.

תודה. אני רוצה לומר משפט לחברים ודיברנו על זה גם בחוקים אחרים שהעברנו לקראת חיזוק העדה של ייצוג הולם. האויב של הטוב מאד זה המצוין. אז החוק הזה הוא טוב מאד. הוא לא מצוין, אבל אני רוצה שנעביר אותו ונתקדם ובעתיד תמיד נוכל לעבור ולעשות חישובים.

אני מציע שאם יהיו בו תיקונים נמשיך לעשות תיקון, אבל כרגע להעביר את החוק.

אדוני השר, קטעת אותי. אני פשוט ---

אני רוצה לעזור לך. אם אני אמצא ששם 50%, 60% ---

המטרה היא ---

עקיבא, עקיבא, אני מבקש ממך ---

לא, שאלה שנייה, יש לי עוד שאלה.

שנייה, עקיבא. אתה רוצה שיהיה חוק?

בוודאי.

אז תן לנו לסיים את החקיקה. אם צריך לתקן בהמשך אנחנו נתקן. כרגע אין צורך לעשות שום שינויים בסעיפים המוסכמים עליהם. כרגע אין צורך.

השאלה השנייה בעמוד 9. עובדים. תנאי העסקתם, כאן מתייחסים לגבי עובדים רק בקרב יוצאי אתיופיה, או שגם עובדים אחרים.

זה לא משנה.

לא. לא נכניס עכשיו בקרב יוצאי אתיופיה. לא.

המרכז יהיה כפוף לחוק שעבר לגבי ייצוג הולם. אני מניח.

הערת היועצת המשפטית לפני ההצבעה. בבקשה.

בעקבות הערתו של השר מיכאל איתן לגבי יוצאי אתיופיה, אני רוצה לבקש את הרשות מבחינה ניסוחית לבדוק שוב את הנושא יותר לעומק עם משרד המשפטים, כדי לוודא שלא נוציא החוצה חלילה אנשים שלא נולדו באתיופיה.

מאה אחוז.

כשאנחנו יודעים בוודאות מה כוונתנו.

אם את כבר הולכת, תבואי גם עם ההמלצה שלי – וצאצאיהם.

אני יודעת, לוקחים את זה בחשבון. אני רוצה באמת לוודא את הנושא הזה, כי הוועדה כאן, מעבר למילים, רוצה שיהיו שם אנשים שהם לא רק ילידי אתיופיה, אלא גם בניהם או מארץ המוצא.

תודה. לפני ההצבעה אני רוצה להודות לשר איתן ולשר אדלשטיין על ההירתמות ועל הנוכחות בישיבות. אתם לא תוכלו להצביע היום, אבל אני יודע שאם הייתם יכולים להצביע הייתם מצביעים בלב חפץ. להודות לחברי הכנסת אורלב ומולה, ולעוד חברי כנסת אחרים שלא נמצאים פה, שגם הם תמכו, מיכאלי ואחרים שתמכו בחוק.

אני מבקש להצביע.

סליחה, הערה לפרוטוקול.

לא סליחה, סליחה, אני כרגע באמצע ההצבעה.

סליחה, בסדר, אבל אני מבקש ממך. אתה לא נותן לי זכות דיבור. הרבה פעמים אני מצביע ואתה לא נותן לי לדבר.

את דיברת היום. אנחנו באמצע הצבעה כבר.

אני מבקש, זה לטובת העניין.

כן בקשה.

קיים מרכז מורשת ליד אתיופיה. הוא מתקדם. אני הייתי מבקש לפרוטוקול, איך להלביש את כל החלטת החוק הזה על המרכז הקיים. יכול להיות מחר אנחנו נעשה את טקס אבן הפינה.

בשביל זה יש מועצה שתוקם ויהיו בה חברים ונציגי משרדים ומספיק יפעילו שיקול דעת ונציגי ארגונים להפעיל את שיקול הדעת על מה שאתה אומר ואתה צודק. אתה צודק, אבל זו תפקידה של ---

אבל זו החלטת בג"ץ והחלטת השרים לענייני קליטה.

אבל אי אפשר לכתוב את זה בחוק. אתה צודק, אבל אי אפשר לכתוב את זה בחוק.

זה בדיוק תפקיד המועצה ואני בטוח שזה יעלה בישיבה הראשונה של המועצה, מה הם עושים הלאה.

אני מבקש להצביע. חבר הכנסת מולה מצביע במקום חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ.

מי בעד?

אני ארים את ידי, אבל אל תספור אותה.

מי בעד נוסח החוק כפי שהוצע? שניים בעד. מי נגד? מי נמנע?

לחבר הכנסת אורלב אין פה זכות הצבעה לכן לא ספרתי את קולו. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

הצבעה

בעד - 2
נגד - 0

נמנעים - 0
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית

אני רוצה להודות לכל מי שתמך ועזר. אנחנו רוצים שאחת הישיבות של הועדה בקרוב תתקיים במרכז עצמו.

ותודה ליושב ראש הוועדה על הנחישות.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>