PAGE
27
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
05/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 83>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני, י"א באדר התשע"ב (05 במרץ 2012), שעה 11:00

<הכשרת ישראלים ושילובם בענף הבנייה - ישיבת מעקב>

חברי הוועדה: >
ניצן הורוביץ – יו"ר

יעקב כץ

>
מיכל צוק - המשנה למנכ"ל - ממונה תעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מוטי שגיא - מרכז בכיר פרוייקטים, משרד התעשייה, מסחר והתעסוקה

רון בר יוסף - ממונה אזורי על הכשרה מקצועית ופיתוח כ"א, מחוז הדרום, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רן רידניק - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

צחי דוד - רפרנט רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר

ניר חיים - סגן מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

יוסי שבת - סגן מנהל אגף ניתוח מידע וכלכלה

איל שלו - עו"ד, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

שמעון דבוש - יועץ, הקרן לעידוד ענף הבנייה בישראל

שלמה יפרח - איש קשר בין הסתדרות עובדי הבניין לכנסת

יצחק גורביץ - סמנכ"ל כספים וכלכלה, התאחדות הקבלנים

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים
<הכשרת ישראלים ושילובם בענף הבנייה - ישיבת מעקב>

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקיימים היום ישיבת מעקב על המיזם שהוועדה מנסה מאוד לקדם ולעזור, מיזם "בונים ישראלים" שהוא מיזם חשוב שנועד לסייע להחזרתם של עובדים ישראלים למקצועות השלד. הוועדה מודעת לכך שבשנים האחרונות חזרו עשרות אלפי עובדים ישראלים לענף הבנייה והחליפו עשרות אלפי עובדים זרים שנגרעו מהענף. הוועדה גם מודעת לצרכים של ענף הבנייה בעובדים מקצועיים שלצורך הכשרתם נדרשת הכשרה מקצועית. חלק מהעובדים שנקלטו בענף הם עובדים מקצועיים, חלקם הם עובדים שחזרו לענף לאחר של שנים של היעדרות בשל תחרות לא הוגנת מצד עובדים זרים, חלק מהעובדים כיום הם עובדים שרכשו ניסיון במהלך העבודה בענף.
כל זה לא עומד בניגוד לצורך בהכשרה של עובדים נוספים לענף. כאשר מדברים על קידום הענף, על תיעוש והתמקצעות שבין השאר יוכלו לחסוך בידיים עובדות, לא ניתן עוד לדבר על למידה תוך כדי העבודה. נכון להיום יש גם מספיק מקומות בענף שדורשים קידום ותיעוש, אולם ככל שהענף יתקדם יהיה יותר צורך להכשרה לפני הכניסה לעבודה.
אנחנו נבקש לשמוע היום ממשרד התמ"ת (משרד המסחר, התעשייה והתעסוקה) על התקדמות בכל הנוגע למיזם "בונים ישראלים" ובמיוחד על התכניות להרחבתה. אני רוצה להדגיש שבשנים הקרובות יגדלו הצרכים לעובדים בענף הבניין במיוחד בכל הקשור לשני תחומים: בניית דירות ופרויקט "צה"ל יורד לנגב" – עיר הבה"דים וכדומה. לצורך העמידה באתגרים הללו יש צורך בהכשרה ושילוב בעבודה של אלפי עובדים ישראלים שידרשו בענף.

מיכל צוק, נבקש לשמוע במיוחד על התכניות להכשרת ישראלים בדרום הארץ, "פרויקט צה"ל יורד לנגב" שהוא הזדמנות פז לנוכח העובדה שבאזור הזה יש הרבה יותר אבטלה ויהיו אלפי משרות חדשות. לאחרונה הגיעו לוועדה ידיעות בדבר כוונה לדרוש לצורך הפרויקט מכסת עובדים זרים. אני רוצה להדגיש שהוועדה מתנגדת לכל תוספת במכסת הזרים שנקבעה בהסכמים בין המדינה והתאחדות הקבלנים ושהוועדה דורשת הכשרה של אלפי עובדים ישראלים בדרום הארץ, כי אסור להחמיץ הזדמנות שכזו להגברת שיעור התעסוקה בנגב. נבקש לשמוע על תכניות נוספות להכשרת עובדים כמפעילי ציוד מכני הנדסי, מפעילי עגורנים, מנהלי עבודה ובמקצועות שיש בהם מחסור בעובדים. הכשרה מקצועית כזאת נמצאת באחריות האגף להכשרה מקצועית בתמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה). נבקש לשמוע כיצד אמור האגף להתמודד עם הצרכים ולתת להם מענה.

שתי נקודות נוספות, האגף להכשרה מקצועית בתמ"ת ושירות התעסוקה מהווים גורמים חשובים בגיוס דורשי עבודה ובהשמתם בעבודה. אנחנו מודעים לכך שבשל מגבלות תקציב בשנים האחרונות שני הגופים החשובים האלה לא היו מסוגלים לתת מענה לכל דורשי העבודה הזקוקים להכשרה מקצועית. נבקש לדעת, ממך ומשאר החברים, מה מתכוון המשרד לעשות כדי לחזק את הגופים האלה ולאפשר להם לבצע את תפקידם. נבקש לשמוע מכם התייחסות לאפשרות של הקצאת מכסה ייעודית של עובדים זרים לפרויקט "צה"ל יורד לנגב" כי להערכת הוועדה למשרד התמ"ת יש את הכלים להכשיר עובדים ישראלים ולכן ראוי שהמשרד עצמו יתנגד לתכניות מהסוג הזה.

נתחיל איתך, מיכל צוק, ואז חברי הכנסת ואחרים. ברוכה הבאה לוועדה, למשרד התמ"ת בנושאים החשובים האלה יש חשיבות רבה. בבקשה.

ברוכים הנמצאים. אני שמחה להיות כאן שוב והפעם במסגרת תפקיד אחר. אני חושבת שתחום עידוד התעסוקה של עובדים ישראלים הוא אחד היעדים החשובים שלי ושל המשרד והוא משתלב ביעדים של הממשלה בתחום התעסוקה.

בעניין תכניות ספציפיות, אני מיד אבקש ממוטי שיתייחס. כאמירה כללית אני אומר כאן שמשרד התמ"ת הוא פרטנר של כל מי שמעוניין, רוצה או מתקשה ומבקש סיוע כדי לדחוף את הקידום של עידוד העסקת עובדים ישראלים בכלל ובפרט במקומות שהיום ישנם עובדים זרים והמכסה מצטמצמת, על מנת שנוכל לשלב עובדים ישראלים.

כמה סינים נשארו?

מבחינת נתונים אני אשמח - - -

כרגע פחות מ- 5,000.

אני אתייחס.

המסתננים נכנסים לתחום הזה?

לא בעבודות הרטובות, בעיקר בניקוי אתרים.

ישנם הרבה תהליכים בנושא של הבניין, אם אתה שואל על עובדים סינים זה בעיקר התרכז בתחום הבניין, עם הסכמים בילטראליים - - -

יש לנו כאן נושא ספציפי. בואי תתייחסי.

אני יודעת שהיה מסלול של הקרן למקצועות שוחקים שבמסגרתו הוכשרו עובדים ישראלים לענף הבניין - - -

לא נכון.

קרן חופשה.

צודקים, זאת הכוונה, על קרן חופשה שהיה בה 30 מיליון שקל ועוד 10 מיליון שקל במשרד התמ"ת במסגרת הכשרה מקצועית.

אני חושבת שלפני שנכנסים לתכניות ספציפיות - - - -

יש לנו תכנית ספציפית שנקראת מיזם "בונים ישראלים", קיימנו עליה כבר ישיבה בלשכה עם המנכ"ל שלך, עכשיו אנחנו אמורים להיות במעקב על העניין הזה. אז בואי קודם כל תתייחסי לנושא הזה.

אני בכל זאת כן רוצה- - -

הרי דיברנו אתמול בטלפון כמדומני.

נכון, ועדיין כן חשוב לי בכל זאת, שאלת כמה דברים כלליים ואנחנו נתייחס לכל דבר לגופו. אני אבקש ממוטי שירחיב. אגב אמרתי את אותם דברים בישיבה שקיימנו עם שר התמ"ת והתאחדות הקבלנים, ואני אומרת גם כאן: אנחנו פרטנרים גם בתכניות ספציפיות, אני פרטנרית במשרד, משרד התמ"ת הוא פרטנר לכל הנושא של תעסוקת ישראלים ועידוד ישראלים בכלל ובפרט בענף הבנייה. כלומר, בתכנית ספציפית כזאת או אחרת או בכל פלטפורמה אחרת שהיא נדרשת, בין אם זה באמצעים רגולטורים ובין זה בנושא ההכשרה.

בעניין תכנית ספציפית, אני אתן למוטי מיד להתייחס, אבל אני כן רוצה להתייחס לאמירה הכללית שאתה הזכרת בנוגע לפרויקט "צה"ל יורד לנגב". אני חושבת שהאמירה הכללית הזו מבחינתי זה אותו דבר. גם אותי שאלו ואני לא נתקלתי בשום בקשה או אמירה שהגיעה אלינו, עשיתי איזה בירור במשרד, לגבי כוונה להעסיק עובדים זרים. להפך, אני יודעת שיש פעילות של המשרד על מנת לראות איך לא מפספסים את ההזדמנות הזאת עם החברות שיש, עם משרד הביטחון, עם המנהלת. התחום של התעסוקה הוא גם בבינוי ובכל התשתיות וגם בהשלכות התעסוקתיות האחרות שנובעות מזה שרוצים להעביר את הבסיסים והמשפחות לנגב, כדי לתת מענה בתעסוקה של ישראלים.
לגבי התכנית הספציפית אני אשמח שמוטי יתייחס.

אני אהיה ממוקד בתכנית מיזם "ישראלים בונים", תכנית שעדיין מתנהלת. הכשרנו עד כה 311 עובדים, אגב המחקרים מראים שכ-65%-67% מהם שורדים לאחר שנה. זה הישג יפה לכל הדעות. התכנית ממשיכה. כרגע ישנה בעיה זמנית- - -

מדובר על עבודות רטובות.

כן. אני מדבר על מסלול שלד. נציג האוצר תכף יתייחס. כרגע יש בעיה זמנית, אני מניח שהיא תיפתר, בעיה בנושא של מימון קרן חופשה. הכסף שם נגמר ומיד נשמע גם את הדברים גם מהקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין. זו בעיה זמנית ואני מניח שהיא תיפתר. בעיקרון התכנית רצה.

לאחרונה, על מנת להרחיב את הפרויקט, יצאנו עם מכרז ותוך שבוע אנחנו נסכם, זאת אמירה, מי הם בתי הספר והמכללות הנוספות שיצטרפו לפרויקט. יש כרגע מצב שאנשים מחכים, בעיקר חיילים משוחררים, מיד אדבר על משרד הביטחון, שממתינים לקורסים. זה דבר שלא היה - - -

כמה קורסים רצים עכשיו?

כרגע רץ קורס 15, 14 הסתיימו, התחלנו עם 1 -2 שאתה זוכר, ביקרת אותנו וליווית את התהליך. כרגע רץ קורס מספר 15 בחולון ונפתח עוד קורסים ברגע שמכללות נוספות תזכינה. אנחנו נרחיב את הפעילות. אגב, המכללות הן בבאר שבע, בנוסף למכללת עתיד באשדוד, ששם יש גידול אדיר בבנייה ואנחנו צריכים לשים דגש, בחדרה, נתניה ואפילו חיפה בצפון.
כעיקרון הפרויקט הזה ממשיך לעבוד והוא יעבוד טוב. יש כאן שילוב ידיים, אני מזכיר את זה, זה שילוב ידיים אדיר שלא היה כדוגמתו. המיזם הזה הוא מאוד מוצלח. יושב כאן נציג משרד הביטחון חיים ניר, שמשום מה תמיד אנחנו לא מציינים, אבל בהחלט זו נקודה חשובה. רוב המועמדים הם חיילים משוחררים, הרוב המכריע, מקצתם ישראלים שמגיעים משירות התעסוקה , זה דבר שצריך לטפל בו מול שירות התעסוקה. המקור העיקרי הם חיילים משוחררים כך שזה נותן מענה, מעבר לתגבור לחבר'ה הצעירים, מקצוע לחיים וכן הלאה, הם יכולים להתקדם, בין אם להיות יזמים-קבלנים, מנהלי קבוצות. נשמע אולי את הפירוט - - -

מוטי תדבר על בעיית מימון שעלתה - - -

כרגע יש בעיה. ישבנו בישיבת הנהלת "קרן החופשה", כרגע יש איזו בעיה, יחד עם התאחדות בוני הארץ, היה שם ויכוח לגבי בטיחות, אני מניח שרן ידבר על הדברים - - -

הבעיה הזאת מעכבת אתכם?

כרגע נדמה לי שכן. היא מעכבת ואי אפשר לרוץ קדימה. אולי כדאי שרן יתייחס לנקודה של התגבור.

אני רוצה לומר עוד כמה דברים, אלו הדברים לגבי הפרויקט הספציפי הזה שרץ ומתנהל והוא ימשיך להתנהל וגם יתרחב, כי יש לנו כוונה להרחיבו. ישבנו בנוגע לנושא העתקת בסיסי צה"ל לנגב. בשבוע שעבר ישבנו עם חזי משיטה, שהוא מנהל הפרויקט מטעם משרד הביטחון, בראשותו של מנהל האגף שלום בן משה, אנחנו התנענו תהליך, החלטנו שעיר הבה"דים זה יהיה הפיילוט, כי גם מבחינת סדר ההקמה מתחילים קודם עם עיר הבה"דים ואנחנו נשתמש בזה כפיילוט - - -

מתי מתחילות העבודות?

כרגע נגמר החוזה והוא אמור להיפגש איתם ללמוד את הצרכים, אנחנו צריכים להכיר את הצרכים, אחרי שנשב כולם ביחד איתם ונלמד את הצרכים ונראה מה צריך לעשות. אני גם מוניתי להיות מנהל הפרויקט הזה, הקשר הוא מול משרד הביטחון ואנחנו נתניע ונרוץ ושום דבר לא יעצור אותו.

מהו לוח הזמנים המדובר, פחות או יותר?

תוך מספר חודשים, הוא לא היה יכול להגדיר לוח זמנים. אנחנו כרגע התנענו עבודת מטה מסודרת יחד איתם, עם משרד הביטחון ועם חברת מנרב. אנחנו נלמד, נכיר את הצרכים ונתחיל להזיז את התהליכים. אנחנו נבנה על נושא של הגדלת המרכז ונכשיר עוד.

הועלה כאן נושא של צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), גם פה עשינו פעולה עם חברת קאטרפילר שיושבת בחולון. הם יכשירו, הם יהיו הגורם המרכזי שיכשיר מפעילי מכונות צמ"ה, אכן יש מחסור. אנחנו נעודד את נושא מפעילי העגורנים ומפעלי צמ"ה. נצטרך לעשות עבודת מטה מסודרת גם בדבר הזה עם מערכת של תמיכות וכן הלאה. אנחנו נשתית את הנושא על חיילים משוחררים במיוחד, כי זה בעצם המקור הטוב ביותר.

דובר כאן על עובדים זרים. עד כמה שאני יודע יש כרגע החלטת ממשלה לתגבר את ה- 5,800 עובדים זרים בעוד 3,000 עובדים - - -

זאת הייתה החלטה כבר מלפני שנה.

החלטה מיוני 2011.

רומנים, בולגרים ואת כל החבר'ה שצריך אותם.

אתה צודק מאה אחוז.

לא הגיעו, לא רומנים ולא בולגרים ולא זה.

כנראה בולגרים.

אגב, שלחנו נציגה לבולגריה ללמוד שם את בתי הספר, לראות אם הם עונים לאמות המידה שלנו ואכן מדובר שם על קורסים טובים שבהחלט עונים. אם יהיה מחסור, חסך בידע, אנחנו ניתן להם פה השלמות. גם כאן נבנתה תכנית לתת השלמות לעובדים הזרים מבולגריה אם יהיה צורך בכך. כעיקרון - - -

אנחנו מעוניינים שאת התשומות האלה תתנו לעובדים ישראלים ולא לזרים.

לגבי עובדים ישראלים יש נוסחה, זה דבר שאנחנו גם מציעים, אני עושה כאן עוד כמה דברים. על כל עובד זר שהחברות יקבלו הם יצטרכו לקלוט ישראלי ולהכשיר אותו במסגרת מה שנקרא OGT. יש לנו תכנית הכשרה, כך שאפשר לנצל אותה. זאת - - -

אבל זה לא רלוונטי. הוא לא עובד אצל קבלן, הוא עובד אצל תאגיד. הוא עובד שבוע אצל מישהו ובעוד שבוע הוא יכול לעבוד אצל מישהו אחר. אם אתה תעביר את העובד הישראלי מחברה לחברה, ניחא, אבל בפועל זה לא רלוונטי. העסקה של עובד זר מותרת רק דרך תאגיד.

עוד נקודה מאוד חשובה. דיברתי על ניצול חיילים, עובדים משירות התעסוקה. אנחנו מסוגלים להכשיר עד 1,000 עובדים ישראלים בשנה, לא יותר מכך. כאן יש דרישה של 10,000 וכל מיני מספרים גדולים שדיברנו עליהם. כנראה שלא יהיה מנוס, הנוסחה היא שעל כל זר עובד ישראלי. עם ההגדלה של הפעילות אנחנו נוכל להכשיר במהלך 2012 עד 1,000 עובדים ויותר מזה לא נהיה מסוגלים לעמוד במשימה הזאת. כמובן שלאורך שנים המספרים יילכו ויגדלו.

מיזם "בונים ישראלים" רץ, כרגע יש בעיה זמנית שנצטרך לפתור בנוגע לתקצוב. אנחנו נרחיב את הפעילות עם עוד בתי ספר ועוד מכללות. תוך מספר ימים אנחנו נדע מי זכה כך שבהחלט השמים הם הגבול ונוכל לעשות הרבה מאוד פעילויות. במקביל אנחנו נפעל להכשרת מפעילי צמ"ה ועגורנים, נרחיב את הפעילות ונשתדל לתת מענה. אני כבר אומר, בואו לא נבנה על הנושא של הבדואים, עם כל המנטאליות, דיברנו ימים שלמים על הבעיה של התרבות והמנטאליות, יהיו כמה בדואים, אבל זה לא פתרון גורף, עיקר כוח האדם מתבסס כנראה על חיילים משוחררים, בין אם אלו חיילים משוחררים בדואים ובין אם כמובן ישראלים מהדרום.

בדואים הם ישראלים.

בדואים ישראלים וכמובן חיילים משוחררים. נשתדל לתת מענה עד כמה שניתן למובטלים דורשי עבודה שרשומים בלשכות באזור הדרום.

זה בגדול הדברים שיש לי כרגע להתייחס אליהם.

נשמע על הבעיה שמעכבת אתכם ואולי נפתור להם אותה.

אני ממשרד האוצר. קודם כל וחשוב לציין, זו גם עמדה עקבית של האוצר, המשתנה העיקרי לדעתי זה מספר העובדים הישראלים בענף ומספר העובדים הזרים. זה חשוב ונשים את לרגע בצד. בכל מקום שבו הייתה הפחתה עקבית של מספר העובדים הזרים, עלה מספר העובדים הישראלים, עם הכשרות או בלי הכשרות, לכן זאת המדיניות המרכזית שצריכים לקדם. בהמשך לכך, אני בהחלט מצטרף לדבריך בנוגע למכסות ייעודיות, אני חושב שזה לא נכון, בוודאי אחרי שהחלטת הממשלה שהשאירה את המכסה על 8,000 לשנים הקרובות. זו ההחלטה שהתקבלה.

כרגע יש 5,800, נכון?

הגדילו, אבל לפני שנה וחצי עשו תוספת.

---שלא נכנסו.

אבל יבואו, עכשיו הבולגרים בדרך.

החלטת ממשלה שקבעה את המכסה דיברה על 8,000 אנשים. מה האיוש בשטח, זה תלוי במספר גורמים, אבל - - -

אבל המציאות שבינתיים הסינים עוזבים כי הם עוזבים, ולקבל בחזרה סינים אתה לא מכניס.

צריך להדגיש, החלטת הממשלה וההסכם שלנו עם האוצר מדבר על כך שמי שיביא את העובדים זו המדינה ולכן אי אפשר להגיד 8,000 זו המכסה, כי מי שצריך למלא אותה זו המדינה. המדינה עושה מאמצים, אנחנו יודעים - - -

אמרתם שיש לכם היום פחות מ- 5,000. איך אתם מסתדרים? רן צודק כאן, הוא אומר 'ישראלים נכנסים לענף'.

יש כרגע מחסור עצום. הביטוי של הנושא הזה התקבל בשני הרבעונים האחרונים כשהתחלות בנייה ירדו מ- 44 אלף לרמה יותר נמוכה.

אני לא מעריכה שזו רק היקף העובדים הזרים בענף, יש עוד כמה משתנים מקרו-כלכליים.

גם זה וגם האשראי.

איציק, היה לנו בדיוק דיון פה בשבוע שעבר. שמענו, אתה זוכר, עמדה אחרת של בנק ישראל בנושא הזה. בסדר.

בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לפני כחצי שנה בנוגע לעובדים זרים בענף הבנייה, יש הסכם שנחתם ביחד עם הקבלנים בנוגע להכשרת ישראלים לענף הבנייה, תכנית גדולה שמקצה 36 מיליון שקל מדי שנה. התכנית דיברה על קליטה של 1,000 עובדים מדי שנה בשני רבדים, רובד אחד זה פרסום של הוראות מנכ"ל התמ"ת באמצעות שירות התעסוקה, ורובד שני של הכשרה מסוימת. זה המאמץ העיקרי. כפי שהבנתי, התמ"ת אמור לחתום על הוראת המנכ"ל - - -

בימים הקרובים.

קצת יותר. אני מיד אתן לוחות זמנים.

מאוד חשוב לנו העניין הזה ואנחנו מעוניינים לעזור. יש פה אינטרס, בעניין הזה אנחנו אתכם. בדרך כלל אנחנו נגדכם, פה אנחנו ביחד וכאן יש אינטרס משותף לקדם את זה כי בעינינו המיזמים האלה מאוד חשובים.

שוב, גם לי קשה בנוגע להכנסת עובדים זרים, זה פועל יוצא של הכשרה מקצועית במקצועות שיש בהם השמה בטוחה, משהו שהוא אינטרס המדינה, בוודאי במקצועות שהעובדים הישראלים יחליפו עובדים זרים. זה אינטרס זהה לכולנו ואני שמח שכך.
המאמץ העיקרי של הממשלה צריך להיות ביישום החלטת הממשלה וניצול נכון של 36 מיליון שקל בשנה בשני הרבדים.

ספציפית לגבי המיזם. קצת תיאור היסטורי, המיזם הזה הוקם במסגרת הפעולות של "קרן חופשה", שהייתה קרן ייעודית שנחתמה בהסכמה עם האוצר ועם ההסתדרות שהקצתה 36 מיליון שקלים למטרה מסוימת - - -

הקבלנים הם אלה שהפרישו לקרן.

הקבלנים, הסתדרות העובדים. - -- -

ומשרד הביטחון.

אלה שחתמו, הקצאה של סכום ייעודי לתחום הזה מתוך הסכם סגור וזה כרגע מה שמשמש בעיקר לכיוון של הכשרות בענף הבנייה. היה שם ויכוח אם צריכים להיות דברים מעבר, סוגי בטיחות, לא בטיחות, לא נלאה אתכם בזה, זה פחות רלוונטי כרגע, אני נותן מה שצריך להתמקד בעיקר בהכשרה מקצועית.

יש קורס שמעוכב בגלל העיכוב בכספים?

כן. זה מעכב אותם.

לא פתחת את הקורס בגלל שאין לך כסף?

לא יודע אם עכשיו, יכול להיות שבעוד כמה חודשים, אני מנחש, תהיה להם בעיה לפתוח את הקורסים האלה.

אם לא יהיה כסף?

מה שאני מנסה להסביר לגבי המיזם הזה שזה היה מיזם מקרן סגורה, הסכם ייעודי שקיים, ולא שמישהו יכול, וגם לא חבר הכנסת ניצן הורוביץ, להשיג הקצאה של 100 מיליון שקלים. האמירה שלנו כאן היא שככל שהקבלנים - - - -

אולי נעביר את זה לוועדת כספים, שם הוא יודע יותר ממני להוציא כסף.

בכל הסוגיה של הכסף אני אומר שהמנגנון הוא מנגנון סגור. ככל שהקבלנים ומשרד התמ"ת וההסתדרות אומרים שזה פרויקט נכון ויש להמשיך אותו במתווה הזה ולא לסטות למסלול אחר, בוא נגיד ששמענו כבר בעבר שאמרו על הסכם שחתמו לפני חצי שנה, 'אנחנו מעדיפים ללכת באפיק אחר שהוא זול יותר ויותר יעיל'. אם האמירה היא אחרת אז יש שני כיוונים שאפשר ללכת איתם. ניתן לשלב את זה במסגרת ההסכם של 36 מיליון שקל שדיברנו, שבו יש גם את ממד ההכשרה או אפשרות שנייה שאותה גם ציינו בישיבות, אמרנו שאם זה חשוב להם וחשוב לתמ"ת אז במסגרת דיוני התקציב שיש עם התמ"ת, ולו יש סדרי עדיפויות, יש למשרד דברים חשובים מאוד, יש להם מדען ראשי, יש להם מרכז השקעות מאוד חשוב והכשרות מקצועיות וחינוך מקצועי ומעונות יום, המון סוגיות מאוד חשובות, אם הם יציבו את זה בראש סדר העדיפויות שלהם זה ידרוש הרחבת הסכם. בכל מקרה זה לא משהו שאיזשהו פקיד אוצר יכול, אם הוא רוצה, לשים כסף בתקנה מסוימת.

עיר הבה"דים, שהיא עיר שלמדינת ישראל יש בה עניין, זה חשוב מאוד, וכאן הולכים להיבנות מאות או מיליוני מטרים, איך אתם חושבים שזה ייפתר אם התקציב הזה הוא תקציב סגור ולא ניתן להכניס לתוכו כסף? מאיפה יגיעו הפועלים? או שיביאו סינים במספרים גבוהים - - -

לא אמרתי. הרגע מסרתי שיש 36 מיליון שקלים מדי שנה - - -

אני שואל שאלה, לעיר הבה"דים תזדקק מחר לאלפים, בוודאי בשלבים הראשונים, עובדים שעובדים בחוץ, כל העבודות הרטובות, איך תעשו את זה?

פרויקט עיר הבה"דים יותר מדורג.

תאמר לגבי השלב הראשון, איך תתמודד איתו? אגב, לכם יש תשובה?

לגבי עיר הבה"דים אנחנו יודעים שיש מצוקה, אנחנו גם מצביעים עליה בכל הפרסומים שלנו במשך שנתיים. נתנו הערכה כמעט מדויקת כמה כוח אדם חסר. אני גם אומר שצריך להסתכל באופן קצת יותר רחב מחיילים משוחררים בלבד, כי אם כבר מחזקים ומשקיעים באזור מסוים בהכשרה צריך לקחת בחשבון שבאמצעות הכשרה אז דווקא מאוכלוסיות אחרות ולאו דווקא חיילים משוחררים, אפשר לחזק את המעמד הכלכלי של קבלנים בדואים, שגם הם מעסיקים, כי הם קבלנים רשומים - - -

דיברנו על כך וכך נעשה.

ולא רק שיהיו חיילים משוחררים. זו תועלת רחבה יותר, יש שם מוסדות ואפשר לפנות לראשי המגזר - - -

אני יודע שבדרום היו קורסים שלא נפתחו בגלל שלא היו מעסיקים שרצו להעסיק אותם.

אחר כך אנחנו צריכים - - -

בכל מקרה שאלת מבחינת תקציבים, יש 36 מיליון שקלים שצריך עבור יישום תכנית מאסיבית להכשרת 1,000 אנשים מדי שנה. מהו המתווה הנכון? קודם כל צריך לפרסם את הוראת המנכ"ל ולאחר מכן, אם תוך כדי תכנית ההכשרה הקבלנים צריכים להחליט דרך המיזם - - -

אני אעדכן כי אני מנהל את המשא ומתן הזה גם עם צחי ועכשיו אני אשמח לקיים גם עם מיכל ואוכל לעדכן אתכם.

תעדכן, אני לא הבנתי עד הסוף.

אני אסביר. במסגרת הבאת העובדים הזרים סוכם שתהיה גם תכנית להכשרת ישראלים כדי להכניס אותם באופן שוטף לעבודות הרטובות בענף הבנייה, כאן הדגש הוא על עבודות רטובות כי הקורס שמתנהל כרגע של "יזם "בונים ישראלים" מתאים לחבר'ה שהם ברמה מאוד גבוהה כדי שיהיו העתודה של מנהלי עבודה וזה מצוין - - -

זה טוב, כי יש להם אופק קידום וזה נותן מוטיבציה.

בהתחלה ביקשו במשרד האוצר שתהיה הכשרה שיוקצב לכל עובד 36 אלף שקלים במסגרת מסלול תעסוקה. מסלול תעסוקה הינו מסלול שבו המעסיק קולט את העובד ומקבל ממרכז ההשקעות במשרד התמ"ת כסף לסבסוד השכר. מאחר שאנחנו מעוניינים שהעובדים יקבלו הכשרה אוניברסאלית בנושאי בטיחות, חומר עיוני, ולא רק אצל מעסיק מסוים, כדי שלאחר מכן הם יוכלו לעבור למעסיקים אחרים, לכן אמרנו שאנחנו רוצים שתהיה אפשרות אחרת. אותה אפשרות האחרת גם היא מתומחרת בהסכם בסכום של 40 אלף שקל למסלול שלב ב', ואם יהיה צורך הוא יהיה שותף למשא ומתן. באותו מסלול אנחנו רוצים שתחילה הם יקבלו הכשרה עיונית של שלושה חודשים ולאחר מכן העובדים האלה ישתלבו אצל המעסיקים במסגרת מסלול תעסוקה. באופן כזה העובד יהיה גם נייד בין מעסיקים ולא קשור. הנושא הזה נמצא - - - -

זו התכנית הקיימת.

לא. לא. בתכנית הקיימת יש צוות שמלווה את העובד שעבר הכשרה עד תקופה של כמעט שלוש שנים, המלווה עוקב ומוודה את התשלום. כאן תהיה הכשרה אוניברסאלית ולאחר מכן המעסיק צריך לקלוט את העובד, מינימום חמישה עובדים, אז מסלול במסלול תעסוקה שכולו עם סבסוד שמסבסד את העובד. אין צורך במנגנון גדול עם תקורות יקרות בנושא זה. זה יותר פשוט, ההכשרה תתוחם למקצועות הרלוונטיים. אנחנו גם מדברים על הזיקה של השכר להסכם הקיבוצי וכדומה. כרגע אנחנו בדיונים שעדיין לא הסתיימו. אנחנו שמחים שמיכל תוכל להשתלב בנושא הזה כי זה יעזור לנו לקדם את הנושא.
הדגש כאן שלא יהיה סבסוד של עובד ואחר כך לעובד לא יהיה מה לעשות, אלא קודם הכשרה ואפילו סדרה של בטיחות בעבודה- - -

תעסוקה תהיה לו, כי כמו שאנחנו שומעים יש כאן דרישה גדולה לעובדים ולכן תהיה לו עבודה.

נכון, זאת הכוונה. יתרה מזאת, במסגרת ההכשרה המסודרת בעבודה יהיה ניתן לאתר מוקדים בהם אפשר להשקיע את ההכשרה ולא שיגיע מעסיק עם העובדים ולא יידע איפה להכשיר. זה בנוגע שלב ב' שעליו אנחנו עובדים, ומדובר ב-40 אלף שקל לעובד.

אני מנכ"ל הקרן לעידוד ענף הבנייה, שמעון הוא עובד מטעמנו בפרויקט הזה. אני מבקש לחדד שני נושאים. משום מה כולם שותפים, אבל אני רוצה להבהיר, אנחנו עמותה פרטית שלא נתמכת על ידי הממשלה, אנחנו לא מקבלים אגורה אחת משום מוסד ממשלתי כזה או אחר. מתוקף היותנו עמותה פרטית שמקדמת את ענף הבנייה הסכמנו לקחת על עצמנו את הפרויקט של קליטת עובדים ישראלים. מי שממן את זה זו "קרן חופשה", כלומר אנחנו משמשים צינור שמעביר כספים מ"קרן חופשה" לעובדים ואנחנו נותנים את כל התקורות על חשבוננו. זה רק כדי להבהיר את התמונה.

אנחנו חתומים על ההסכמים והתחייבנו לשלם לעובדים הנמצאים בפרויקט סכומים ומענקים מסוימים. כרגע בחישובים שאנחנו עשינו, מאחר ואני אחראי על כך, מתברר של"קרן חופשה", הקרן שאמורה לספק את הכסף, חסר כסף ולכן הוחלט ב"קרן חופשה", שבשנת 2012, נכון לישיבה האחרונה שלהם, ייפתח רק קורס אחד. זה סכום הכסף שנמצא כרגע בקופה שיספיק לפעילות. כרגע. אנחנו עוד סוחבים תשלומים עוד מהעובד הראשון שנקלט - - -

במקום 1,000 אנשים מוכשרים - - -

סליחה, יצחק גורביץ הסביר את פרויקט ה- 1,000, זה הסכם אחר עם הממשלה שלא שייך אלינו. אני מדבר על הפרויקט מיזם "בונים ישראלים". כרגע ההתחייבות שלנו והיכולת לממן אותה הוא לקורס אחד שייפתח בחודשים הקרובים.

הגעתי לכאן כדי לבקש את עזרת הוועדה. זימנתם אותי וטרחתי ובאתי, ואני מבקש מכם, אני פונה לחברינו במשרד התמ"ת. לפרויקט התחייבנו ומשרד התמ"ת, כשהציגו את הדברים גם בפגישה שהייתה בהתאחדות הקבלנים, חזרו על ההתחייבות הזאת, שהעובדים בפרויקט ייצאו אחרי שלוש וחצי שנים לקורס מנהלי עבודה. דובר על זה עשרות פעמים כולל בוועדה הזאת. העובדים הראשונים שנכנסו לפרויקט עומדים לסיים את השלוש וחצי השנים מיד ועדיין לא קרה שום דבר לקיצור התקופה. כיום כדי לצאת לקורס מנהלי עבודה צריך מינימום חמש שנים. אני מתחנן בפני הוועדה ובפני אנשי משרד התמ"ת, להעביר את התקנה האומללה הזאת שתאפשר לעובדים לצאת אחרי שלוש וחצי שנים לקורס מנהלי עבודה. הבנתי שזה בידיים של יורם אלעזרי. אני לא כל כך מבין שם, כי זה לא שלום בן משה, בעניין הזה זה יורם אלעזרי, מדובר בבטיחות משום מה. אנחנו צריכים את העזרה של הוועדה כדי שנוכל לעמוד בהתחייבויות שכולנו נתנו - - -

מנכ"ל משרד התמ"ת, ישבנו איתו בהרבה ישיבות - - -

מנכ"ל משרד התמ"ת מודע לזה גם כן וגם השר מודע לכך. בישיבה שהייתה בהתאחדות לפני כשבועיים העלינו את הנושא הזה והוא התחייב. אם הגעתי לכאן אני מבקש גם את הפורום הזה, חשוב לנו לשמור על אמינות כלפי הבחורים הצעירים האלה. הבטחנו להם והם יהיו דור העתיד של מנהלי העבודה.

אני מבין שאנחנו בהקלטה כאן. בסופו של דבר מהפרויקט הזה החברים שנשארו, כמאה ומשהו, אני מאמין שאף אחד מהם לא ייצא לפנסיה כטפסן, אבל הם כן יכולים להיות, היינו שמחים לראות אותם- - -

הבנתי את הנקודה עם מנהלי העבודה ומיד נשמע אותם בעניין הזה.

רק כדי לעשות סדר, אתה מדבר על מיזם "בונים ישראלים"?

נכון.

ועל מה אתה דיברת קודם?

אני מדבר על הפרויקט של הכשרת 1,000 עובדים מדי שנה במסגרת העבודות הרטובות. הממשק בינינו - - -

יש דבר כזה?

הממשק והידע שהצטבר - - -

כמה יש במיזם "בונים ישראלים"?

היום 165 איש.

ובפרויקט ה- 1,000?

כרגע אין. עדיין לא התחיל.

ברגע שתצא הוראת המנכ"ל - - -

אין בולגרים, אין רומנים, אין זה, אין כסף, אין "קרן חופשה", אין, אין, אין. יש רק צדיק אחד והוא מוטי.

לגבי הנושא של המסלול של 36 מיליון שקל שאמור להיות- - -

הוא מדבר על 1,000 ואין אפילו אחד.

אולי אני אעשה קצת סדר ואתחיל דווקא בישיבה שהייתה לנו לפני כשבועיים עם התאחדות הקבלנים.

אנחנו ביחד, אנחנו מצביעים לאותה מפלגה, לאותה מדינה, זהבה גלאון היא הבוסית שלנו...

כולנו באותה מדינה.
גם בנושא הזה אני חושבת שכאן, כמו שאמרתם, כולנו שותפים ליעד של עובדים ישראלים. גם מהניסיון וההיכרות שלי עם הנושא הזה יש מספר בעיות. אני אסתכן ואומר, ואני אפילו מסתכנת ואומרת שאני לא חושבת שתקציב זו הבעיה המרכזית, אני מסתכנת בזה שאני אגיד שכשאנחנו נדע להעמיד כלים טובים לביצוע, אנחנו נדע להביא את הכסף מהאוצר בנושא הזה. זה היה הניסיון שלי כשאני ישבתי באוצר. אני אומרת את זה גם כאן.

יש את הכלים. יש תכניות טובות.

אני מבקשת לעשות סדר בעניין. יש בעיה אחת במיזם של "בונים ישראלים" בעניין "קרן חופשה", אני חושבת שזה לא רק היקף תקציב אלא איזו תשתית, האם אפשר או אי אפשר להשתמש באותה קרן כדי להמשיך את התכנית, או אולי אני טועה כאן?

זה יותר מורכב מזה. התכנית הנוכחית מוגבלת בהיקפים שלה בגלל שהיא מורכבת, בגלל שהיא ביורוקרטית, בגלל שהיא מערבת המון משרדי ממשלה, היא לא מסוגלת לתת מענה אמיתי. לא סתם מדברים כאן על מנהלי עבודה, היא לא מיועדת למנהלי עבודה, הם יהפכו למנהלי עבודה כי זה בסוף חבורה מאוד מצומצמת של אנשים שמושתים מהר מאוד מעבודות רטובות למנהלי עבודה, כי היא מייצרת 100-200 איש בשנה, אלו ההיקפים, אלו לא היקפים שהענף מדבר עליהם. המסלול של 36 מיליון בא ומפשט את התהליכים האלה כי הוא אומר 'אנשים יכולים להיקלט בענף מבלי לעבור בהכרח את כל - - -

באיזה מסלול ה- 36 מיליון האלה? דרך מה הם עוברים?

דרך מסלול תעסוקה, זאת פלטפורמה שלנו.

חלק מהקושי להיקלט נובע מהעובדה שהשכר נמוך מדי ביחס למה שמוכנים לשלם.

אין סובסידיה, תוספת שכר שדרך ה- 36 אלף כפול 1,000 זה ה- 36 מיליון. 36 אלף בשלוש שנים?

36 מיליון בשנה.

ברור, אבל לאדם לכמה זמן ה- 36 אלף?

תלוי, לצורך העניין ניתן להתאים את זה.

נניח לרגע את מיזם "בונים ישראלים" ואת "קרן חופשה" בצד ונדבר על ה- 36 מיליון. לצורך ה- 36 מיליון, שמעתי את רן, צריך שתתפרסם הוראת מנכ"ל והאלמנט השני מהו?

יש בהחלטת הממשלה את מה שנקרא 'שלב ב'. אומרים הקבלנים, והם חתמו על זה בהסכם, 'אנחנו מבינים את מסלול התעסוקה ועם זאת אנחנו אומרים שצריך לייצר כלי נוסף שיהיה יותר מורכב שמייצר גם כן מסלול תעסוקה ומייצר הכשרה מקצועית'. זאת אומרת שהקבלן מקבל בכל זאת למסלול התעסוקה עובד שעבר משהו. אותו משהו, אותו התהליך הזה, נאמר שעדיין לא אופיין, הקבלנים לא יודעים מה הם רוצים וגם אנחנו לא. אנחנו רוצים לצאת קודם עם מסלול התעסוקה, שירוץ, שייכנסו עובדים, שלא תהיה רק עכשיו קליטה כשיש גידול בהיקפים שמביאים עובדים זרים אלא גם כניסה של ישראלים. רוצים לרוץ. שלב ב' כשמו כן הוא – שלב ב'. נגמור את שלב א' ונתחיל את שלב ב'. שלב א' עדיין לא המריא ולכן קשה לי להתחיל לדבר על שלב ב'.

בינתיים אנחנו כן יושבים, כן מדברים ומגלגלים רעיונות כאלה ואחרים ולא מתעלמים מהנושא. כרגע החשיבות האמיתית היא לבוא ולייצר את מסלול התעסוקה כי זה המסלול שבו אתה יודע להתמודד עם ההיקפים שאתה מדבר עליהם.

מסתננים עובדים שם, מה אתה חושב? אם צריכים עובדים, יביאו את המסתננים.

בנושא של מסלול תעסוקה, גם אם זה מסבסד את עלות ההעסקה, הקליטה של העובד נעשית באמצעות המעסיק, כלומר הוא לוקח את העובד ואז הוא מתחיל לקבל סבסוד. מאחר שאנחנו רוצים שתהיה הכשרה אחידה כדי שלעובד יהיה עתיד - - -

מה גובה הסבסוד החודשי?

ניתן לחלק 36 לשמונה עשר חודש.

חילקנו את זה לשתי תקופות, אנחנו צופים שהתקופה הראשונה תהייה הכשרת OGT, כלומר הסבסוד יהיה יותר משמעותי והוא יעמוד על 2,200 שקלים בחודש - - -

תוספת למשכורת.

כן, במשך שישה חודשים, ולאחר מכן - - - -

זו תוספת יפה.

זה לא פיסיבילי, אנחנו אומרים לא פיסיבילי, כי אם במסגרת תעסוקה אתה מקבל עובד ואתה מסבסד אותו – אין בעיה, אבל העובד לא עבר הכשרה. זאת אומרת שקיבלת עובד, קיבלת סבסוד מצוין ולעובד הזה אין ידע בנושא בטיחות, אין לו ידע ראשוני בנוגע לכלים ראשוניים של בנייה. אנחנו אומרים שלא תהיה לנו אפשרות לקדם עובד כזה בעתיד, העניין תלוי מעסיק. לכן אנחנו אומרים שלפני שהוא ייקלט במסגרת התעסוקה, שיעבור הכשרה, לא של שלושה חודשים אלא של חודשיים וחצי. שמעון הגדיר מה הם קריטריונים ולאחר מכן המעסיק יקלוט אותו.

סביב השולחן יש שני מסלולים ובעצם הם צריכים להיות משולבים. אתה אומר שיש לך את הכלי הזה שהוא מיושם במיזם "בונים ישראלים", של הכשרה שהיא הכשרה טובה של שלושה חודשים המיועדים להכשרה, למה שלא תשלבו את העניין ואת אותם 36 מיליון ותעבירו אותם בהתחלה דרך ההכשרה, כי הרי זה מה שהקבלנים צריכים – עובדים עם הכשרה, אחר כך שימשיכו לעבודה.

זאת הצעה שחשבנו עליה בהתחלה עם האוצר, אבל הבעיה שקשה לך לתכנן קורסים בצורה כזאת כי למשל כעת מגיע קבלן ולוקח חמישה ובעוד חודשיים מגיע קבלן אחר ולוקח עשרים, איך אתה מתכנן קורס? כל הידע - - -

הוא ייקח ממנו.

הוא לא ייקח ממנו. מעסיק במסגרת מסלול תעסוקה לוקח אנשים שבעיקרון מובטלים ומחפשים עבודה. הוא לוקח ממישהו, כלומר זה למצוא עובד. אי אפשר לתכנן קורסים כשאתה היית מבקש להתמקד בקורסים מסוימים, אתה צריך לוחות זמנים, כיתות וכדומה. קשה אפילו לתכנן תקציבית מסגרת שפעם אולי יבואו חמישה, פעם עשרה. כשאתה עושה את זה באופן מסודר - - -

יצחק, אני לא כל כך מבינה למה את הדבר הזה אי אפשר לעשות אצל המעסיקים.

בפועל את זה לא ניתן לעשות, זה לא ריאלי, זה למרוח ולמסמס להגיד שאסור לקבל את הכסף ויהיו עובדים לא מוכשרים שייפלו מהגגות.

המעסיק לא יכול להעביר חומר עיוני שישמש אותו אחר כך כשהוא יעבור לחברות אחרות. מה עשינו כאן? קבענו שהעובד יעבור קורס או יקבל איזה ידע מינימאלי - - -

כשאתה עובד עם הכשרה, וזה נכון לגבי כל עבודה, כשהוא מתחיל עבודה חדשה אז עושים לו במקום לימוד קצר על הפרויקט. זה לא רק בענף הבנייה, זה בכל מקום.

אלא במסגרת שאתה עובד בצוותים. בבניין אתה מתחלק למקצועות ולצוותים, כעת אתה צריך להגיד למישהו, תשתלם. נניח שאתה לוקח עשרה עובדים ואתה חברה עם 200 עובדים סך הכול, כדי להכשיר אותם, אתה צריך משאבים, אתה צריך להשקיע מאמץ וכדומה. כעת, אחרי שהכשרת אותם ואתה לחוץ לעובדים, תכשיר אותם חודש ולא תעביר להם את כל הידע, מה עשיתי עם העובד הזה? אחר כך הוא לא יתאים לחברות אחרות כי הוא יודע רק את זה. במקום לעשות הכשרה מסודרת שהיא אחידה לכולם - - -

על זה אני רוצה להגיב. ראשית אנחנו יודעים שכאשר מעסיקים היום נמצאים במצב בו חסר להם עובדים בתחום מסוים, הם יודעים להרים ולארגן קורס כי הם צריכים את העובדים. בדרך כלל זה במקצועות כמו מנופאים וכדומה, אבל כשחברת בנייה גדולה מבינה שהיא כרגע בפני שוקת שבורה ואין עובדים זרים ואין עובדים ישראלים והיא חושבת שהיא צריכה להכשיר, או שהיא עושה OGT או שהיא עושה קורס, והיא יודעת לעשות את זה. לכן אנחנו חושבים שמסלול התעסוקה הוא כן כלי נכון כי הוא בא ומסבסד את פער השכר. הקבלנים אומרים 'אנחנו חושבים שבכל זאת צריכה להיות איזושהי הכשרה לפני כן' - אין בעיה, אבל אנחנו לא רוצים שההכשרה הזאת תהיה כמו שהיום היא תלויה במדינה בסכומים נורא נורא קטנים. אם נצליח לבנות כלי נכון שיהיה חיצוני למדינה והמדינה, באמצעות מסלול התעסוקה או באמצעות כלי אחר, כן תשתתף במימון, זה מה שנקרא שלב ב', את זה צריך לאפיין, אבל זה לא צריך לעכב את שלב א'. את שלב א' צריך לגמור ומסלול ההכשרה צריך לעמוד. אם יהיו כלים נוספים בעתיד נוכל - - - -

אני חייב להגיד לך, אתה אומר 'מחוץ למדינה', אבל מה שהם עושים במיזם של מוטי, המיזם הזה עובד יפה מאוד.

אבל מדובר במספרים קטנים.

אנחנו מדברים על הרחבתו. אחרי שנרחיב - - -

אפשר להרחיב.

לא. תסתכל כמה זמן לקח לאתר מורים, כמה זמן לקח לאשר מוסדות. כדי ללמד פועל בניין, לא מנהל עבודה, אני לא צריך את כל האישורים של כל הגורמים מההתחלה עד הסוף. אני צריך מישהו שיודע להבין את הקורסים שמכתיבים לו ולא שהוא יעבור את כל המכרזים - - -

מר יצחק גורביץ, זה לא מעשי.

בישיבה שהתקיימה בהתאחדות הקבלנים לפני שבועיים עלו המון המון נושאים, החלק המרכזי בהם היה גם הסוגיה של עובדים ישראלים ועובדים זרים. הבקשה שלי בסוף הישיבה הייתה שהתאחדות הקבלנים תכין לנו מסמך, לא של עשרה עמודים כי אז אף אחד לא מוצא את הידיים והרגלים, אלא עם סדרי עדיפות שלהם לגבי הצרכים שלהם או איפה הם רואים את הדברים המרכזיים. ברגע שיהיה מסמך כזה, הבטחתי, ואני גם אומרת כאן, שאנחנו נקיים אצלי ישיבה ונתחיל את תהליכי העבודה בצורה מסודרת, בין אם מדובר על מסלול תעסוקה, בין אם זה מיזם "בונים ישראלים" ובין אם זה פלטפורמות אחרות שאנחנו נידרש כדי לתת מענה. בנושא הזה של איך אנחנו הולכים להכשיר עובדים ישראלים, אנחנו פרטנר שלכם וכפרטנר לדעתי נדע לבצע. כמובן שיש כאן קושי ועל זה אני חושבת שמסלול התעסוקה בא לגשר בסופו של דבר. אני אומרת את זה וזאת המציאות, כשמעסיקים חושבים שהם יוכלו לקבל עובדים זרים אז יותר קשה להם להביא את עצמם לקלוט עובדים ישראלים. זה כמו הביצה והתרנגולת ואז פחות אנשים רוצים ללכת להכשרה וכדומה. יש לנו כאן מכשול שאנחנו צריכים להתמודד איתו.

אני רואה בנושא הזה חשיבות מאוד גדולה גם בתעסוקה בכלל וגם צריך לראות איך משלבים מגזרים כאלה ואחרים לתוך התהליכים שהם רלוונטיים לתחום התעסוקה בענף הבניין. אני חושבת שזאת המטרה שלי. אני מחכה כאן כדי לקבל, רשמתי לעצמי תזכורת, כדי לדעת מתי אתם מעבירים לנו איזה נייר ברור שיהיה אפשר להתחיל ממנו ולא שאני אבוא כרגולטור ואחשוב מה שאני רוצה ואחר כך זה לא ייפגש עם המציאות בשטח.

חבר'ה, אנחנו יושבים עם משרד האוצר בהרבה ישיבות, אנחנו נעביר נייר וכדומה, ישבנו איתם ולא הצלחנו.

מישהו כאן יודע להגיד על עיר הבהד"ים? מכאן תבוא השאלה השנייה שלי. מתי בעיר הבה"דים יתחילו את עבודות השטח להכשיר? אתה יודע מוטי?

אני מניח שתוך מספר חודשים. כרגע יש עבודת מטה. יושבים עם חברת מנרב ללמוד את הצרכים. אנחנו צריכים להכיר את התשתית ומה הם צריכים - - -

יש עבודות עפר.

נניח שיגמרו את התשתית, גברתי, בעוד שנה, אנחנו יודעים להעריך לפי הבעיות התקציביות והבעיות המנהליות והבעיות הפרוצדוראליות והבירוקרטיות שעד שיוכשרו הישראלים ייקח שנתיים-שלוש שנים, כי לצערנו זה הקצב, למרות העבודה היפה שהם עושים יחד, בלי כסף עם כסף, מוטי, איציק וכל החבורה והאוצר מסייע במידת האפשר. נניח שתעמדי בפני מצב שהקבלנים שזכו במרכז יתחילו את העבודה ולא יהיו להם פועלים. אתם לוקחים את זה בחשבון? גם לא יהיו בולגרים כי זה תלוי בראש הממשלה ומה שתלוי בו זה לא הולך ולכן אני אומר לא יהיו בולגרים, לא יהיו רומנים – זאת דעתי. אתם תאפשרו אז, באיזה מקום רשמתם על עצמכם? אני כמובן מדבר על עיר הבה"דים, כי מה שקורה בשוק הפרטי, אם בונים במקום ב-24 חודש ב-36 חודש, השר אטיאס יכול לדבר יפה מאוד על התחלות בנייה, אבל הוא רק לא מדבר מתי הבתים יסתיימו, נכון? אין בתים. הוא יכול לדבר על ההתחלה, '50 התחילו', אבל השאלה מתי ייכנסו לבתים כי אף אחד לא ייכנס לגור מתחת לאדמה או לדירות לא מסוידות ולכן יש חוסר בבתים ולכן המחירים עולים ולכן גם שכר הדירה עולה. האם לקחת בחשבון? אני לצורך העניין השר שלך, באיזה מקום תצטרכו להביא לכאן 5,000, 10,000 סינים, כדי לעמוד בחוזה שלכם עם מי שזכה במכרז עיר הבה"דים כדי לסיים את עבודתו.

חבר הכנסת יעקב כץ, אני רוצה להשיב לך. אנחנו כרגע התנענו עבודת מטה כי אין תחליף לעבודת מטה מסודרת. שנתיים לקח לנו לבנות, הייתי שותף לעשייה, את מיזם "ישראלים בונים". שנתיים של עבודת מטה עם קודמו של שמעון ואיל מכיר את המערכת. היו משברים והיה לא קל. מיכל צריכה לרכז כאן עבודת מטה מסודרת עם כל הגורמים. קודם כל אנחנו צריכים לשמוע מה הם הצרכים של החברות הקבלניות, הוא הציג צרכים על פי מודלים, אנחנו צריכים נתונים ריאליים מהשטח מה צריך, התפלגויות, באילו מקצועות ושלבי הבנייה. צריך לשמוע את הדברים והם צריכים להיות מרוכזים אצל מיכל. מיכל תרכז ואנחנו נעשה עבודת מטה, נבחן את המקורות, מקורות כוח אדם, דורשי עבודה, חיילים משוחררים, בודאים – הכול כרוך יחד.

אילו במיזם "ישראלים בונים", או בקטע שאיציק מדבר עליו, ה- 1,000 שלא התחילו, שהכול רק בחלומות- - -

גם נשמע לי זה הזוי. אני לא מאמין.

לא משנה. בפועל מדברים ומדברים אבל לא עושים. אני אומר שאני חותם לך, הרי חבר הכנסת הורוביץ הוא בחור אחראי ורציני, אני מבטיח לך שאת תראי שבעוד שנה-שנה וחצי הקבלנים יעמדו בפני שוקת שבורה ולא תהיה בררה ונביא את אחינו מאו צ'ה טונג, צ'ו אן ליין ודומיהם, וילדיהם, שיבואו לעבוד כאן וכן הלאה.

אני אמשיך את דברי ידידי, חבר הכנסת יעקב כץ. כדי שלא נגיע למצב כזה שאנחנו, לפי מה שאנחנו שומעים כאן, נגיע אליו, עכשיו צריך לעשות מאמץ גדול באמת, כי כשיתחילו להביא את הציוד לשטח, עכשיו עושים עבודות עפר ויתחילו לעבוד ופתאום יקום כאן קול זעקה שאין עובדים ואתם לא תעמדו בלחץ הזה. אני אומר לכם שזה יהיה לחץ נוראי כי מדובר בהיקפי בנייה עצומים ויהיו לוחות זמנים ויגידו 'אין לנו עובדים' ואז יביאו את כל הסינים.

איציק ישמח.

לא. ממש לא. אני רוצה להסביר, לפני שנתיים ביוזמתי ועם עורכת הדין מהסתדרות באנו ללשכה של השר לענייני מיעוטים - - -

מתחום אחר אני חייב להביא דוגמה שחבר הכנסת יעקב כץ הביא לפניי, את סיפור הגדר בגבול מצרים. בדיונים המוקדמים הוא צעק, צעק וצעק, וגם עמדו כאן משרדים וכל אחד הפיל את זה על מישהו אחר, ואז פתאום יש טרור ויש מסתננים והכול, אז כולם התעוררו ועכשיו בונים ובונים ועשרות חברות נכנסות ומקימות. נו, בסדר, לא היה שם כלום.

בינתיים פנינו לגורמים כדי לרתום אותם דווקא להכשרה באותו מגזר שיכול לתמוך בנושא של עובדים. לנו יש כבר הערכות שפרסמנו אותן, הערכות על מספר העובדים שיצטרכו.

מהן ההערכות שלך?

זה יגיע בפיקים של 2,000 עובדים המיועדים לנושא הזה בלבד. אלו 2,000 עובדים שלא יכולים להיות פלשתינאים. קשה לאתר את הישראלים שיוכלו לעשות את כל הדברים. אני פניתי ללשכה של ברוורמן בזמנו כדי לרתום אותם להשקיע במגזר הבדואים - - -

ישראלים ערבים כן יוכלו.

ישראלים ערבים כן יוכלו - - -

עד שלב מסוים.

הם נמצאים באזור אחר, הם בצפון ופחות בדרום והניוד של שעתיים כל יום הוא לא ריאלי.

צריך גם לארגן להם סדרי הלנה.

אתה מוציא אותם משם - - -

תצטרך הלנה בכל מקרה, כי גם אם תביא סינים תצטרך להלין אותם שם.

לא זאת הסוגיה. כשאתה מנייד אותם וכדומה אתה גם מרוקן את האתרים האחרים במרכז הארץ. התוצאה היא שבסוף לא יהיה ניתן לקדם את זה. אפשר לעשות בפחות כסף עם מיקוד מאמץ ולתת לזה מענה.

אני מניחה שאם אנשים יודעים שיש להם תעסוקה גם בבניין, נוכל להביא עובדים ישראלים.

את לא תוכלי לנייד עובדים ישראלים כי העניין הוא לא רק עניין כספי, יש כאן עניין של אמון ויש כאן סוג של עניין של מצב תודעתי. אני לא מדבר על תדמית. אני מדבר על מצב אחר. כשאני ירשתי את המיזם הזה לפני כשנה וחודשיים זה היה באמצע התהליך. אנחנו מדברים על חוסר אמון כפול, חוסר אמון מצד המעסיקים שבכלל עובדים ישראלים יכולים להיכנס לענף, עד היום אנחנו שומעים אמירות כאלה, וחוסר אמון הרבה יותר גדול של עובדים שלא רוצים להתקרב לענף הזה.

גם אם תפתי אותם בקצת יותר כסף זה יהיה זמני ולא בטוח שהם יבואו. את צריכה להעתיק מגורים. האמון הזה נבנה, יש עובדים במספרים הולכים וגדלים שהיום באים ונרשמים ורוצים להצטרף לענף, למיזם. יש כאן מסלול מאוד אטרקטיבי שמשלב שלושה גורמים וגם את השכר ההוגן, גם מענקים וגם את אופק התפתחות.

אני מחזק את דבריו של איל בהיבט של האמון. יש כאן קורסים שעכשיו הגיע הזמן לפרוע את הצ'קים של קורסי התקדמות לאופק ההתפתחות שהבטחנו להם. אם העסק הזה לא יתבצע זה יופץ מפה לאוזן כמו אש בשדה קוצים. כמו שמגיעים אלי אנשים וכשאני שואל 'מאיפה אתם מגיעים' הם עונים 'החבר שלי שבמיזם אמר לי והחבר שלי', ומתקשרים ויש לי תיעוד יומי במחשב של כמה אנשים רוצים. אותו דבר זה יהיה הפוך ולבנות קשה ולהרוס ניתן בשנייה. אני אומר לכם שגם אם תוסיפו עוד 1,000 שקלים או 1,500 שקלים הם לא יבואו, כי הם יראו מה קרה פה. אם העסק הזה יקרוס, כמו שנראה שזה הולך לקרוס, כי אין כסף ונשאר רק עוד קורס אחד, אז לא בטוח שכל התכניות הגדולות, שאני שותף להן ואני שותף איתם בדיונים, תצלחנה. אני רוצה להביא את הניסיון הזה ולחבר את הדברים.

אני חושב שיושב ראש הוועדה אמר כאן דבר מאוד מאוד נכון, זה לא סותר אחד את השני, זה יכול לעזור, זה כמו קורס טיס עם קורסים אחרים שהם פחות יוקרתיים, אבל בסוף זה צריך להזין כי הקורס שלנו משרת את הענף לאורך זמן עם מנהלי עבודה. בהיבט הזה צריך לראות איך העסק הזה מסתנכרן. להגיד שאני נותן היום כסף ושולח את העובדים למסלול תעסוקה ויבוא קבלן וייקח אותם, אז איפה הוא עובד? האם עובד ישראלי שגר בתל אביב ירצה עכשיו ללא התאמה מוגדרת ומסודרת לעבור כעת לבאר שבע? אם זה לא מתוכנן ולא משהו שיש לו בקרה ניהולית כולל מגורים ותנאים – זה לא יעבוד. אז אנחנו נגיד OK על ה-2,000 שקלים האלה, לא בטוח- - - דרך אגב 36 אלף שקלים ל-18 חודשים עם הכשרה ועם הסבסוד לחברות, זה לא כסף לעובד, אז זה לא יילך. זה צריך להיות הרבה הרבה יותר מתוכנן, ונכון שרוצים לייעל את המעקב, הפיקוח והמנגנון, וזה בסדר גמור, אבל חייב להיות תכנון מרכזי.

אני רוצה להשלים לכם תמונה בנושא הזה. אנחנו במסגרת של ההסכמים הקיבוציים - - -

תציע מה לעשות.

הצענו.

אל תעזבו אותנו.

יש לי שותף באוצר, אנחנו יושבים ואנחנו נביא יחד איתו את הדברים הרלוונטיים, כי זה צריך לעבור גם אותו ואני מבין אותו ואין בעיה. כעת, כשיש אוזן קשובה יותר במשרד התמ"ת, זה יבוא.

אני רוצה שתבינו, מבחינתנו, כשאתה מדבר על עוד 2,000 ישראלים או מה שלא יהיה בענף הבנייה, אני משקיע עכשיו יחד עם ההסתדרות, דרך הקרן, מאות אלפי שקלים כדי לבנות תכנית להכשרה לישראלים עד גיל 60, איזה שלבים, איזה מקצועות הוא יוכל לעשות, בגיל 40 לאיזה קורסים אני צריך להעביר אותו. זאת אומרת זה לא רק עניין של לקחת עובד שבגיל 40 לא יוכל להיות על הברכיים, אז מה עשיתי? נכון שהוא עבד עד גיל 40 וחסך המון אבטלה לצורך העניין ולאחר מכן הוא הופך נטל ומצוקה על משרד הבריאות ועל משרד הרווחה. למה? כי הוא לא יכול לעבוד על הברכיים. כלומר כשמתחילים את הנושא הזה אנחנו צריכים לדעת איפה מסיימים. כשאנחנו מחייבים את המעסיק לקחת את העובד, אני צריך להגיד לו 'אלה הקורסים כדי לקדם אותו, תוכל לעשות אותם כאן ושם. כל קורס כזה מזכה אותך לעוד שכר, לעוד דרגות' וכדומה. אי אפשר לקחת עובדים צעירים, לא משנה לאיזה תחום, ובגיל 45 לזרוק אותם כי הם לא מסוגלים להיות יותר על הפיגומים.

אני רוצה להוסיף משהו מטעם משרד הביטחון. אנחנו התחלנו קורס כבר בתחילתו של המיזם והיינו בין הראשונים ואנחנו גם ממשיכים. השקענו גם כספים, אבל מה שחשוב לנו היא ההתחייבות לחייל. בכל הקורסים כ-80% הם חיילים, ההתחייבות שלנו הייתה חד-משמעית, 'במשך שלוש שנים אתה תגיע להיות מנהל עבודה'. אם היום משרד התמ"ת לא יוכל לעמוד בזה, ראשית יש לנו בעיה, לא רק כלפי הבנייה אלא לגבי כל אמירה לחייל שאני אומר לו משהו ואני לא יכול לעמוד בהתחייבות שלי. לנו אסור בשום אופן לא לעמוד בהתחייבות של שלוש שנים, זה הורס לנו את כל העבודה שנעשתה ונעשית מול החיליים. גם אם יצטרכו את ה- 1,000 העובדים, כמו שהוא אומר, את חלקם אנחנו נצטרך לגייס ואנחנו משקיעים בהם גם כסף, אם אין התחייבות שלטונית, אנחנו רואים את עצמנו כהתחייבות שלטונית, ההתחייבות לשלוש שנים זו התחייבות שלטונית שלנו - - -

שלוש וחצי שנים.

נכון, שלוש וחצי, אנחנו חייבים לעמוד בזה וזה חייב להיות מיידית. בעוד חצי שנה יסתיימו השלוש שנים וחצי. לדעתי זה דבר שיהרוס את הפרויקט ויעמיד בספק את הפרויקטים הבאים שלנו ולא רק בבנייה אלא את כל העבודה מול החיילים המשוחררים.

אני לא יודעת לתת לזה תשובה, אני בהחלט אבחן את הנושא. אני מבינה את הבעיה שאתם מעלים ואני אבחן את הנושא ונבדוק מה אנחנו יכולים לעשות.

צריך לתפוס את השור בקרניו. הרי בסופו של דבר זה מוטל לפיתחכם משום שהאוצר אומר 40 מיליון שקל הממשלה נותנת, זה דבר שפעם לא היה. לא צריך לחכות שיגיעו אליכם, אתם אלה צריכים להיות היוזמים. היום שר משרד התמ"ת עם המנכ"ל, להם אסור לצאת מהחדר עד שהם יודעים איך הדבר זז קדימה. הם צריכים להושיב, הם צריכים לתת את המענה, ולא ניצן הורוביץ - - -

אולי אז אנחנו נהיה בממשלה.

אני לא הייתי עוזב יום ולילה וקורא לכולם עד שלא יוצא עשן לבן וגורם לעסק הזה לרוץ קדימה, דוחף אותו קדימה, לוודא שהדבר יוצא לפועל.

ראשית אתה צודק ואנחנו בהחלט לא נשב על השמרים. במאמר מוסגר אני אגיד שאני נמצאת חודש בתפקיד ואין ספק שהנושא הזה הולך לקבל את תשומת הלב שלי.

ראשית אני מעריך את ניהול הישיבות ביד רמה, בכל הישיבות שהייתי איתך, גם את הסיכומים וגם את הדחיפה לביצוע, אבל זה מזכיר לי איזה סיפור שמישהו פנה למושבניק ואומר לו 'התרנגולים שלי מתים', הוא אומר לו 'תכניס אותם לכלוב, תן להם רק 24 שעות רק אוכל ויהיה בסדר'. בבוקר מתו., הוא אומר לו, 'תן להם רק מים', בבוקר מתו, הוא אומר 'תשמע, נתתי מים - מתו, נתתי אוכל - מתו, יש לך עוד רעיונות?' 'יש לי מספיק רעיונות, השאלה היא אם יש לך מספיק תרנגולים'.

אנחנו מסתובבים כדי להכשיר את העובדים ובסופו של דבר כל הסוד הוא כסף, לכן ביצוע הדברים משום מה לא יוצא לפועל. בישיבה הקודמת למשל שאלת בחכמה את האיש שאמר, 'יש לנו 35 מהנדסים שאנחנו רוצים להעסיק לפיקוח'. שאלת אותו 'יש?' והוא ענה לך 'לא, מכיוון שב- 6,000 שקל לחודש הוא לא רוצה לעבוד ולכן זה לא מגיע לביצוע'. זאת אומרת יש החלטות - - -

זה היה בדיון על תאונות עבודה.

נכון, אבל זה לא משנה. בסופו של דבר כשלא נותנים הדרכה והכשרה זה גורם לתאונות עבודה. כאן אומרים לך שכדי להכשיר עוד עובדים- - - הרי אנחנו יודעים שרכבת לאילת תביא לבנייה בדרום. צריך להכשיר עובדים ולפתוח בתי ספר בבאר שבע ובאזור שם וזה גם יגרום לירידה באבטלה, תוריד את האבטלה – פחות תשלומים של המוסד לביטוח לאומי והמדינה בסופו של עניין תחסוך. צריך רק להסתכל נכון. כשאדם לא מובטל ועובד יש פחות פשע ולא תהיה צפיפות בבתי-סוהר וגם לא ישחררו פושעים. יש פה גלגל וצריך לראות ולעשות סדרי העדיפויות כדי לפתור את הבעיות. לכן צריך לפתוח יותר בתי ספר ויותר להשקיע בקרן לעידוד. בסופו של דבר איל עושה כל מאמץ להביא עובדים.

כדי לקלוט עובדים, שמעתי באחת הוועדות את "דניה סיבוס" שהם מוכנים לקלוט כל עובד ישראלי לבנייה. זאת אומרת שאנשים צמאים לעובדים כדי שהם יוכלו לעמוד בהסכמים שלהם כי התחייבו לבנות את הדירות ולספק אותן בזמן. זאת אומרת שמדינת ישראל רוצה לבנות 100 אלף דירות, רוצה רכבת לאילת ובסופו של דבר, אני אומר שלראש הוועדה יש לו כוח, אתה שמעת את הכול, אולי בנימין נתניהו לא שומע את מה שקורה כאן בוועדות, אבל יש ליישם את הדברים כדי לפתור את הבעיה, והסוד הוא מימון ורק מימון והכול ייצא לדרך.

רק כדי לחזק את הדברים שלו. אני, כנציג משרד התמ"ת, אומר שיש בין 50 ל- 60 מיזמים בדרום- בנגב שידרשו בין 6,000 ל- 7,000 ידיים עובדות, לבד מנושא הבנייה. כדי שתדע, זה לפתחה של מיכל והיא מכירה את הנתונים, שלא לדבר, זה לא רק עיר הבה"דים, זה כל בסיסי המודיעין, זה פשוט אדיר, יצטרכו שם כוח אדם. אמרתי קודם שזה ידרוש עבודת מטה, צריך לבחון את כל המקורות. מישהו צריך לרכז את הדברים ולנסות לבנות - - -

צריך כאן סקירה יותר מסודרת של הצורך - - - -

אני מניח שמיכל מכירה ויהיה ניתן להציג.

אנחנו נשמח לקבל.

ולקבל את הכול יחד ולראות איך אנחנו מטפלים בבעיה. העניין הזה לא כל כך פשוט.

זה לא אותם מקצועות רטובים או החמישה שדיברנו. מדובר יותר בעבודות של מה שנקרא 'על הפיגומים', לקלוט חשמלאים ואינסטלטורים ובמקצועות נוספים. אמנם יש גם בעיות, אבל זו לא אותו סוג בעיה, הענף הוא 220,000 עובדים, לא על זה מדברים, אנחנו מדברים על הבעיה של המקצועות הרטובים שיש צורך ב - - -

מחסור בכוח אדם מקצועי בכלל.

אם צריך 7,000 עובדים לעיר הבה"דים, המדינה לא צריכה להתערב בהכשרת האינסטלאטורים והחשמלאים לעיר הבה"דים, כי זה עובד לבד.

כבוד היושב ראש, ברשותכם. אני שואל כאן את איציק מאחורי הגב שתי שאלות. הרי עומד שר השיכון ואומר שהיום צריך בין 45 ל- 50 אלף יחידות דיור מדי שנה והרי הוא אומר את זה כבר הרבה שנים, נכון, מוטי? מאוד רהוט, השר אטיאס. אני שואל אותו כמה הסתיימו בשנת 2011, ואני סומך על איציק, כי התברר שהוא איש ישר והגון, 32 אלף יחידות דיור. אני שואל כמה יסתיימו בשנת 2012, התשובה 32 אלף.

גם בשנת 2010, 32 אלף, וגם בשנת 2009.

לתשומת לב, זאת אומרת שאם זה המספר אז איך אתם רוצים שהמחירים יירדו? איך אתה חושב שמחירים יירדו, כי בפועל אתם רואים מה מסתיים- - -

רק להדגיש. בפועל, תשמעו, משרד השיכון, היקף הדירות שבבנייה שעמדו על פחות מ- 60 אלף בשנת 2007 הם היום 80 אלף או מעל, זאת אומרת אנחנו עלינו בשליש. אין לנו היקף - - -

אבל לא הסתיימו.

בסדר. ראשית, זה לוקח שנתיים, ויש ויכוח אם זה מעל שנתיים או לא- - - -

שנתיים לבנות? חמש שנים!

שנתיים. בסדר, לפחות שנתיים. השטח בבנייה ואנחנו מדברים מפחות מ- 14 אלף, אנחנו מעל 19 אלף. בבנייה הזאת יש אנשים על הפיגומים, ההיקפים של הפעילות גדלו ב- 30%-40%, ההיקפים של המועסקים גדלו מ- 150 אלף ל- 160 אלף משנת 2007, ואם נלך גם יותר אחורה - יותר.

משהו לחידוד, ההיקף של המקצועות הרטובים הוא בערך רבע, זה די יציב, מהפעילות בענף וההיקף של המועסקים הלא יהודיים הוא בערך חצי. כלומר שמכלל 160 אלף העובדים מדובר על 80 אלף ישראלים.

תגיד כמה מסתננים עובדים היום בבנייה?

לא יודע.

עובדים הרבה.

הרי הם מחפשים עבודה וכל קבלן קולט אותם.

הם עובדים בניקיון אתרים.

כן, אבל עובדים. הם באים במקום מישהו אחר שעבד בזה. מי עשה את זה פעם?

לא יודע.

חברים, מכל מה שעולה כאן, וזו לא הישיבה הראשונה בעניין, ברור לנו שהנושא הזה חייב לזכות בשדרוג משמעותי בסדר העדיפות הלאומי של מדינת ישראל.

אבקש ממוטי שגיא ממשרד התמ"ת להביא לנו בהקדם נייר לגבי הצרכים הצפויים של העובדים בבניין במדינת ישראל ובמיוחד באזור הדרום בשנים הקרובות.

היות שאנחנו יודעים שהעברת התקציבים לצורך ההכשרות והסובסידיות והשינויים מבחינה בירוקרטית היא קשה ומממושכת, ההכשרה, גיוס האנשים וכל זה לוקח זמן, אין לי בכלל ספק שלנוכח הצפי לביקוש אלפי עובדים בשנים הקרובות, צריך מיד כבר עכשיו להיכנס לעבודה מאומצת כדי שלא נעמוד בעוד שנה או שנתיים, שנה-שנתיים זה מחר לצורך העניין, בפני שוקת שבורה של זעקות עד לב השמים ואז נצטרך להביא רכבת אווירית מסין וסרי-לנקה ואני לא יודע עוד מאיפה. אחר כך יתעוררו כל הבעיות של עובדים זרים וכל הסיפור הכרוך בזה. לכן הוועדה הזאת קוראת להרחיב את מסלולי ההכשרה של עובדים ישראלים במקצועות נדרשים בענף הבניין. זה קודם כל ולפני הכול.
אנחנו מאוד רואים בחיוב את העבודה שנעשתה עד עכשיו במסגרת המיזם, 14 קורסים כבר - - - -

לוודא שזה מתבצע. התכניות קיימות, רק מישהו כאן צריך להבין שאם לא יישבו יום ולילה זה לא יהיה, כל אחד מתכנן, אבל פה היה צריך להיות שר האוצר- - - אני אומר את זה ברצינות. אחרת ייתקלו בשוקת שבורה ויגיעו לכאן אלפי סינים.

אני יודע איך זה נעשה.

מדובר בהתחייבויות החוזיות שלכם מול הקבלנים.

יתחילו לעבוד, לא יהיו עובדים, יצעקו עד לב השמים ויגידו 'אנחנו עוצרים' ואז העובדים שכן עובדים בזה- - - בקיצור יהיה כאן בלגן נוראי וחבל. אנחנו כבר יודעים שזה מה שיהיה ולכן צריך להיערך.

במידה רבה מבחינת תיאום וריכוז עבודת המטה, זה לפתחכם.

רן לא יודע מה לעשות עם ה- 40 מיליון שקל ובסוף הוא יגיד שהוא נותן את זה לישיבות.

הם לא ייקחו וגם אין לי ספק מבחינת הכנסת כשאנחנו אומרים כאן את הדברים, אבל ככל שהעסק יתקדם אז כל ועדות הכנסת כולן תעסוקנה בזה והכול יהיה בהיסטריה הרגילה ובשטחיות הרגילה ואז יגידו 'נו, מהר מהר, מהר מהר', בלי הכשרה ובלי תכנון לטווח ארוך. היינו כאמור בסיפור הזה בעניין הגדר ובסיפורים נוספים. מאוד חבל כי כאן, חברים, כאן זה לא עניין תיאורטי ולא דמיוני, טרקטורים כבר עובדים בעבודות עפר בשטח, אנחנו יודעים מה היקפי הבנייה, אנחנו יודעים כמה עובדים ייכנסו רק לעיר הבה"דים ועוד למיזמים האחרים.

מוטי שגיא, תעביר לנו את הנייר כי זה יעזור לנו - - -

נעבוד על זה עם מיכל ונעביר.

צריך גם שהציבור יידע בפני מה אנחנו עומדים ומה הגופים השונים עושים בעניין הזה.

אני אומר שאם משרדי הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים, רשות ההגירה ומשרד התמ"ת, חושבים שלא נכון להביא רכבת אווירית של עובדים זרים בשנה-שנתיים הקרובות, אז צריך להבין את החלופה ולתת את הכסף ואת המסלולים לקבלנים ולחברות כדי שיהיו להם עובדים אחרים. אני לא חושב שזה כל כך מסובך להבין את זה. כולנו מבינים את זה, מדברים על זה כבר הרבה זמן.

אני מברך על כניסתך לתמונה - - -

גם אני מצטרף בשם כל - - -

זה דבר שהוא באמת קריטי.

משימה לאומית, חד-וחלק.

משימה לאומית ובמיוחד כשאנחנו יודעים מבחינת סדר יום לאומי מה העלויות האמיתיות שכרוכות בהבאת עובדים זרים למדינת ישראל, עם כל הנגזרות של המשק.

כשאני מדבר על העניין הזה עם השר שטייניץ או עם אחרים, הוא מבין את העניין ומבין את הנקודה. בעניין הזה אנחנו רואים עין בעין, רק כשזה מגיע לתכל'ס למשל של תכניות ספציפיות להכשרת עובדים של מסלול מקצועי, של ליווי, אז העסק נתקע ונמשך ונמרח והיקפי ההכשרה הם מצומצמים מדי. זה לא מה שאנחנו צריכים.

אני אומר לחברים כאן, אתם גם מוזמנים להיעזר בוועדה הזאת, שהיא לא חלק מהממשלה, לצרכי קידום העניין. כל אחד מוזמן לפנות אליי לבקש דיון בנושא. אני אכנס את כולם, אנחנו לצורך העניין גם נביא שרים לעניין הזה, אנחנו נשים את הנושא הזה בסדר עדיפות גבוה ביותר. זאת משימה לאומית!

צר לי לומר, עד עכשיו לא נראה שהגורמים השונים מתייחסים לזה כאל באמת משימה לאומית בסדר העדיפות העליון וחבל. אפשר, ואנחנו כבר יודעים, זה בידיים שלנו, אלו לא גורמים חיצוניים, המדינה מנהלת את זה. אני אעשה, חבר הכנסת יעקב כץ וחברי כנסת אחרים, נעשה הכול מהבחינה הזאת לדחוף את העניין בכל הכוח.

סליחה, לפני שמתפזרים העניין הנקודתי של מנהלי העבודה לקיצור השלוש וחצי שנים - - -

כבר שלחתי מייל דחוף לבדיקה. זה כבר בטיפול.

תודה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>
>>