PAGE
27
ועדת הכספים
29/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1030 >
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ו' באדר התשע"ב (29 בפברואר 2012), שעה 10:15

<1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012>
<2. תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2012>
<3. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)(תיקון), התשע"ב-2012>
<4. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)(תיקון), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

שי חרמש

גאלב מג'אדלה

ציון פיניאן

ליה שמטוב

>
פרופ' עודד שריג - ממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

פרופ' הילה בן חיים - סגנית בירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן-רביב - המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

עו"ד ברוך לוברט - לשכה משפטית, משרד האוצר

הילה גלוזמן - רואת חשבון, משרד האוצר

עו"ד רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

רוני הלמן - מנכ"ל משותף, הלמן-אלדובי בית השקעות, איגוד לשכות המסחר

ירדן שניאור - עוזרת מנכ"ל, הלמן-אלדובי בית השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד נירה בהט - יועצת משפטית, איגוד קופות הגמל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן וינוגרד - יועץ משפטי, איגוד קופות הגמל, איגוד לשכות המסחר

ורד אורן - יועצת משפטית, איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר

יואב בן אור - המנהל המיוחד, עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות

עדה סבח
_
מנהלת השקעות, עמיתים – קרנות הפנסיה הוותיקות

עמית שגב - משנה למנכ"ל חברת שיכון ובינוי

דורון בלשר - סמנכ"ל כספים, חברת שיכון ובינוי

רן ונגרקו - איגוד הבנקים בישראל

משה פרל - איגוד הבנקים בישראל

נעמי שפירר - יועצת, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

שגית אפיק

טמיר כהן

ר.כ. חבר המתרגמים
<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012>

ביקשנו שתגיעו להסכמה לגבי הנוסחים ולגבי המהות. זה היה בקרנות הפנסיה הותיקות. פרופסור שריג, אני הבנתי שאתם הגעתם להסכמות, תציג אותן בבקשה.

אנחנו ביקשנו להגדיל את החלק שניתן להשקיע בניירות ערך, בדומה לכל גוף מוסדי אחר.

זה סעיף 2 עמוד 9, בנוסח המתוקן.

אז קודם שיגיד את הנוסחים ונחזור אליך.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים.

אנחנו מדברים על סעיף 2 לתקנות, חבר הכנסת פיניאן, עמוד 9, בבקשה.

אני לקחתי את הסעיף הראשון בסדר היום. נושא של בנקים וכל אלה.

כן, הבנתי.

אני אעלה את העניין הזה.

אנחנו בתקנה 2 ביקשנו להגדיל את אותו חלק שניתן להשקיע ככל מוסדי אחר, מ-10% ל-30%. אחרי דיון עם חבר הכנסת כץ, ששאל לגבי הדרישות והסיבות, הגענו להסכמה והבנה שאנחנו במקום לבקש להעלות את זה ל-30% נבקש להעלות את זה ל-22% במדרגות. בשנה הראשונה ל-14%, בשנה השנייה ל-18%, ובשנה השלישית ואילך ל-22%. ההסכמות האלה מקובלות עלינו. אנחנו חושבים שבמסגרות האלה – עמיתים והקרנות הוותיקות שבהסדר תוכלנה לעמוד במחויבויות שלהן ומצד אחד יאפשר להם חופש פעולה יותר גדול, ומצד שני ישמר את הביטחון של הכספים.

אתה יכול לחזור עוד הפעם מה היה בתקנות הקודמות ומה יש עכשיו?

אנחנו ביקשנו להעלות את שיעור ההשקעה. יש ככה, קודם כל 30% זה אגף מיועדות. השארית מושקעת או באג"ח ממשלתיות לא מיועדות, אג"ח ממשלתיות רגילות ברמת ביטחון גבוהה, או באופן שהוא דומה להשקעה של כל גוף מוסדי אחר. עד היום ההשקעה בדומה לכל גוף מוסדי אחר, הייתה מוגבלת ל-10% מהנכסים. כך שהיה 30% במיועדות, 60% בממשלתי ודירוג גבוה, ו-10% משוחרר.

אתם ביקשתם להעלות את זה ל-30.

נכון. לבקשת עמיתים נבחנה השאלה האם במסגרת הזו הם יוכלו לעמוד במחויבות לחוסכים הפנסיונים והסתבר שהם יתקשרו, בעיקר לאור הורדת שיעורי הריבית במשק. ולכן ביקשנו להגדיל את זה ל-30%, את אותו חלק שהם ישקיעו, ככל קופה אחרת. אחרי דיון עם חבר הכנסת כץ ועם עמיתים, מה שהוסכם זה במקום להעלות את זה ל-30, להעלות את זה ל-22% בלבד, וגם את זה לעשות בהדרגה, כדי שהעלייה תהיה באופן ---

בהדרגה – כלומר?

עודד, וזה יספק את התשואה לצרכים האקטואריים?

אנחנו חושבים שכן, ומכיוון שהדברים נעשים בהדרגה ובסופו של דבר מדובר בחיסכון של עשרות שנים, במידה שאנחנו נראה בהמשך הדרך שזה לא מספק, אנחנו נחזור עם תיקונים בבקשה נוספת. אבל לפי דעתנו ברמה הזו אנחנו נוכל להסתדר. יושב פה יואב בן אור, שהוא מנהל את עמיתים והוא יוכל להעיד יותר טוב ממני על המספרים. הביאו חברת ייעוץ מחו"ל שבחנה את המחויבויות ואת ההשקעות וכדומה, והם סבורים שב-22% הם יוכלו להתמודד עם זה.

גם תוחלת החיים עולה.

יתכן שאנחנו נצטרך בהמשך לחזור ולבקש תוספות. אנחנו סברנו ש-30% נותן את המרווח הנאות, שיאפשר להם לנהל את הדברים מצד אחד בקפדנות וברמת ביטחון גבוהה, ומצד שני מספיק גמישות למקרה שהם יצטרכו. לפי מה שאני מבין, גם 22%, אפילו שזה מעמיד אותנו עם פחות גמישות ופחות יכולת, עדיין יספק ואם יהיה צורך נוסף אנחנו נרגיש חופשיים לבוא ולבקש את אישור הכנסת.

אוקי, תודה. חבר הכנסת פיניאן, זה סעיף 10.

בסדר היום זה תקנות הפיקוח, סעיף 1.

סעיף 1 לסדר היום, תקנה 10 בתוך התקנות.

זה תקנה 10. אתה מדבר על משקיע מוסדי.

כן. הובא לידיעתי שיש חילוקי דעות בתוך האוצר בנושא הזה והחשכ"לית מתנגדת לזה, וכמו כן גם המנכ"ל. אני קורא בגלובס לפני יומיים – "סערה באוצר, מנכ"ל המשרד דורון כהן כינס להיום דיון חירום עם כלל הנהלת האוצר, כדי לבחון את יוזמת הממונה על שוק ההון, עודד שריג, לחייב את הגופים המוסדיים להקטין את חשיפתם למערכת הבנקאית עד 5%. התקנות הללו שיזם שריג צפויות לעלות להצבעה כבר ביום רביעי הקרוב בוועדת הכספים של הכנסת. כמו כן נודע שכמה בכירים באוצר דרשו לעצור את המהלך. כלשונם, המשמעות בפועל של התקנות היא שכמה גופים מוסדיים יאלצו למכור ניירות ערך של שני הבנקים הגדולים – הפועלים ולאומי".
בקיצור, אני מציע שאת הנושא הזה לא נקיים.

ציון, אתה מסתמך על הגלובס כאילו ---

לא, זה לא גלובס, אני מסתמך על מה ש---

זה תורה?

דרך אגב, אני רוצה לחזק את דבריו שאני שמעתי את זה אישית משר האוצר. את מה שציון אומר שמעתי משר האוצר.

אבל עם כל הכבוד, שר האוצר חתום על התקנות. זה לא הנושא, איציק.

אוקי, אז אני מתכוון לזה, שאלו אותי בנושא. לכן אני מבקש לא לקיים דיון בנושא הזה ולהזמין גם את המנכ"ל וגם את החשכ"לית. אני רוצה לשמוע אותם ואז אני אצביע.

אבל תן לגמור את הנושא הקודם. זה לא הנושא.

זה הנושא.

מה לא הנושא?

זה הנושא הבא.

זה הנושא.

שי, אנחנו על הקרקע, אתה מרחף כנראה.

אתה התעוררת בשבע להגיע לפה. אני הגעתי בחמש להגיע לפה.

אני אומר לך, יובל שטייניץ אמר לי את הדברים הללו, לי, לא למישהו אחר, וזה לפרוטוקול.

רגע, השיעור של 22% נוגע לעניין הזה?

לא, זה תקנה 2.

אני מבקש לא לקיים דיון עד שיבוא גם המנכ"ל וגם החשכ"לית. אם יגידו לי תצביעו, אני מצביע. אני מצביע אם הם יגידו לי שהכל בסדר.

כן, אני מצטרף למה שציון פיניאן אמר.

תודה. גאלב.

כבוד יושב הראש ---

גאלב מצטרף לפיניאן, ישר ולעניין.

זה טוב לנו שיש מחלוקת באוצר.

זה טוב ליהודים, אני אומר לך. עד שיש מחלוקת אנחנו לא נקטוף את הפירות?

ולמיעוטים אין זכויות בעניין הזה?

למה אתה מפריע באמצע? אין עמדה של האופוזיציה בעניין. אתה רוצה שנעשה התייעצות? תראה, אנחנו לא באים לעשות סדר באוצר. עד שיש מחלוקת באוצר אנחנו צריכים לעשות סדר?

גאלב, אתה שאלת, התשובה שלי ---

לא, לא שאלתי, אני אומר את דעתי. אני יודע לשאול. עד שיש מחלוקת באוצר לברכה, אז אנחנו צריכים לצאת להשתמש בגלובס?

זה רק עדות מסייעת, מה שנקרא במשפטים.

רגע ציון, יש חלוקת תפקידים באוצר. אם האוצר יש לו דעה אחרת, שבתוך האוצר קודם כל יעשו סדר.

אז נחזיר את זה והם יעשו סדר. זו ההצעה שלי.

הזירה היא לא פה. הזירה היא באוצר. לא מקובל עלי שיושב כאן אדם מהאוצר בסמכות ומדבר בשם האוצר, ובאים ואומרים לו – יש לך מחלוקת בתוך הבית – אנחנו עוצרים את העניין עד שנברר את המחלוקת. זה לא התפקיד שלנו. אחרי שקראת את זה, אני במקום שריג הייתי אומר לך 'בסדר, תודה רבה, אתה רוצה ככה? זה לא עסק פרטי שלי. אני חוזר לאוצר, אני אבוא בשבוע הבא, מגובה בשר האוצר ואני אזמין את שר האוצר'.

סגור, אני לא צריך, אני מגובה היום.

אז זה ששר האוצר בסין ואיתו החשכ"לית ועוד כמה אנשים, אגב הוא מקוזז איתי היום, אחרת הוא לא יכול היה לנסוע.

אז תייצג אותו.

מבחינת טעם וסדר – לא מקובלת עלי ההצעה שלכם. יושב כאן אדם בסמכות. עם כל הכבוד לגלובס, היא עוד לא תורה וגם לא קוראן.

אמרתי לך, זה עדות מסייעת.

הוא בסך הכל עיתונאי כמו כולנו.

מה, אתה לא מאמין לי?

לא. זה חדש בשבילך? אנחנו באותו מלון מחליפים כל הזמן דעות, כבר הספקת להכיר אותי.

וכל בוקר קוראים את העיתון.

אוקי רבותי. אמרת דברי טעם, עכשיו אני רוצה להתייחס לגופו של עניין, לפני שאני נותן לפרופסור שריג להתייחס לעניין עצמו. אני דיברתי עם פרופסור שריג אתמול. אני לא ידעתי מהנושא הזה, ואמרתי לו שאני שוקל לדחות את ההצבעה על סעיף 10 בכמה ימים. ציון העלה את זה. אני לא ידעתי שציון מעלה את זה ושאחרים גם כן מדברים על העניין הזה.

זה רע מאד אם הוא לא מתואם איתך.

מה יש פה, מה זה? עם כל הכבוד, מה זה יציאה למלחמה? סעיף 10, כולה בנק הפועלים.

אתם איבדתם את כל הכללים.

לא, לא. עכשיו אני רוצה להגיד לך פורמאלית.

אני כראש ועדה היה מתואם איתי ראש הקואליציה בוועדה.

אנחנו מתואמים, זה בסדר.

מתואמים לחלוטין.

לחלוטין. אבל אני רוצה שתדע, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, מבחינה פורמאלית, שר האוצר חתום על בקשה לוועדת הכספים לאשר את התקנות הללו ככתבם וכלשונם מהחל ועד כלה. הוא חתום. חתימתו. פרופסור עודד שריג מייצג אותו בעניין הזה, הוא הביא את התקנות בשבוע שעבר כשדנו עליהן. הוא מייצג אותו גם בהמשך כשאנחנו דנים כאן. לא קיבלתי הודעה מאף אחד אצל שר האוצר, שהוא אומר אל תדון בעניין הזה. אבל אני מקבל את העמדה הזאת ואני מבקש גם מעודד שריג לא לבטל את העניין הזה. יש היגיון במה שהוא מציע, אבל לתת לנו את הכמה ימים האלה לא לעכב את כל סט התקנות האחרות, אבל את הסעיף הזה פשוט לדחות בכמה ימים.
פרופסור שריג, בבקשה.

כבוד יושב הראש ---

מי אדוני?

אני עמית שגב משיכון ובינוי ורצינו להגיד כמה מילים לגבי הנושא של התקנות האלה.

סעיף 10?

11.

מה זה 11?

סעיף 10 ו-11 מדברים על אותו נושא.

אוקי.

תודה רבה.

אתה ממהר לאיזה שהוא מקום? אני הולך לסעיף 2.

אני לא אלך מפה עד שהדיון הזה לא יגמר.

מאה אחוז.

אבל לפי מה שעודד אמר אולי זה ישלים למה שהוא רוצה להשלים פה.

אין קשר אבל.

רגע, אנחנו מדברים כרגע על פרק ---

על סעיף 10.

תקנה 10.

רגע, מה שהצגת קודם על ה-22% - 30% אפשר לומר משהו?

כן, אבל לא עכשיו.

אנחנו עכשיו בפרק ג'.

.... לפרק ב'.

אני אחזור לזה. בבקשה, פרופסור שריג. כשדיברת איתך אתמול ניבאתי ולא ידעתי מה שניבאתי.

אני לא אגיד על זה כלום. אני רוצה להגיד כך, התקנות האלו נמצאות בחוץ כבר תקופה ארוכה והיו דיונים על הדברים. בין היתר היה דיון אצל שר האוצר ושר האוצר החליט. שר האוצר תומך בתקנות האלו. מכיוון שהובע חשש, הייתה לו בקשה אחת. יש את סעיף 26 שמאפשר להשעות את התקנות לתקופת מה, ושר האוצר ביקש, ובהתאם לזה יש תיקון, שההשעיה לא תהיה מוגבלת לשנה, אלא אפשר יהיה להשעות לשנתיים אם צריך, ואז הגופים גם יכולים להיערך לדברים האלה.

אני סבור, והנתונים שבידינו מראים את זה, שאין כל בעיה. בנתונים האלה אני חושב שהצלחתי גם להראות לשר, ולכן עמדת משרד האוצר היא כפי שהיא נמצאת כאן. אם אתם מבקשים לדחות – אני האחרון שאמנע את הדחייה בכמה ימים. אין לי בעיה עם זה. אני רק רוצה לזכור, המטרה שלנו בתקנות האלו היא לדאוג לטובת החוסכים, היא לא לדאוג לדברים אחרים. אני לוקח בחשבון את כל הדברים האחרים כמגבלה מסוימת, אבל בראש ובראשונה המטרה של התקנות האלו היא לדאוג לכך שכשאדם ייצא לפנסיה – יהיה בידו כדי להתקיים בכבוד, כדי שמה שהוא חסך יהיה קיים ושריר.

ולכן, כשאומרים יש שיקולים נוספים – הם בסדר, הם חשובים – אבל הם עדיין עומדים בדרגה שנייה לשיקול הראשוני שצריך לעמוד לנגד עינינו, והוא טובת החוסך הפנסיוני.

יש במשרד האוצר, זה מה שאמר חבר הכנסת פיניאן, אבל אני ---

אני רק רוצה להעיר, אני לא רוצה פשוט לנקוב בשמות, אבל גם הבוקר פנו אלי ממשרד האוצר.

לא, אבל במשרד האוצר יש חילוקי דעות. עזוב את עודד שריג, יש חילוקי דעות בין כמה גורמים לשני הצדדים. יש אחד אומר שהתקנות האלה הן מחמירות מדי ---

טובות.

לא, טובות זה אומר עודד שריג, שהוא המקצוע בעניין.

והם אומרים מחמירות.

יש במשרד האוצר אומרים שהן מחמירות ויש במשרד האוצר שאומרים שהם מקלות. גם זה יש במשרד האוצר, גם את זה אמרו לי.

הרמב"ם אמר אם היו נותנים לי בין הקמצנות לבין הפזרנות, הייתי בוחר בקמצנות, כדי שתביא לשביל הזה. צריך שביל הזהב פה.

אני סבור שזה שביל הזהב.

כן, עודד שריג אומר שזה שביל הזהב, אז נברר את העניין הזה.

תראה, ברגע שגורמים בכירים באוצר אומרים לי שיש חילוקי דעות, אני רוצה לשמוע אותם.

בדיוק, אוקי.

ציון, אנחנו לא מתווכחים, אנחנו מאד מכבדים שהם אומרים לך. הם צריכים לומר לו בתוך הבית והוא צריך לבוא בסמכות של השר, שהוא קובע את המדיניות, עם כל הכבוד.

הוא כאן בסמכות.

מחר אני אמצא בכיר או בכירו, שידברו עם זה ועם ההוא. זאת שיטה שאנחנו לא יכולים לקבל אותה.

אבל גאלב, עודד שריג היחיד שנמצא בסמכות. מדוע? מכיוון ששר האוצר ---

אתה מסביר לי את זה?

לא. האחרים זה לא בסמכות, אבל צריך לברר את זה.

אני הייתי במקום ציון שהוא חבר טוב שלי, אומר לאותם בכירים – תחזרו לבית, תעשו סדר בבית.

זה מה שאנחנו אומרים להם עכשיו.

זה מה שהוא אומר. בדיוק זה מה שהוא אומר.

לא נעים לי להגיד, אבל זה מה שנקרא עשינו.

אתה צודק, אנחנו מחזירים אותם הביתה ושיעשו שיעורי בית.

מה שהייתי שמח אבל, מכיוון שההליך הזה צריך להיות כך, כפי שמתאר חבר הכנסת מג'אדלה, אני חושב שהתוצאה צריכה להיות שאחרי שאנחנו נעשה את הדיון הנוסף בבית, אני אהיה היחידי שאבוא בפני הוועדה להציג את עמדת האוצר. אני לא סבור שזה נכון להביא לכאן אנשים נוספים ממשרד האוצר, משום שהדבר הזה הוא בסמכותי ובאחריותי.

כבוד הפרופסור, אנחנו לא מזמינים את האנשים. בבית אצלכם צריכה ליפול הכרעה, מי שמציג את זה זה האיש המוסמך בסמכות וברשות. אנחנו לא מזמינים.

אוקי. לא צריך להמשיך, מאה אחוז.

יושב ראש הוועדה לא יעשה את זה.

כן, בבקשה. תודה, בבקשה.

שמי משה פרל, אני מנכ"ל איגוד הבנקים. אני רק אעיר הערה קטנה כדי למנוע את הרושם שלכאורה ---

על מה אתה מדבר?

על אותו סעיף בדיוק שקשור ל ---

בנק הפועלים?

לא, זה לא סוגיה של בנק הפועלים.

כן, אבל זה בעיקר בנק הפועלים.

אבל אנחנו לא דנים בזה, אנחנו דוחים את זה.

רגע, שנייה, אני רוצה לשמוע.

לכן אני לא אגיד את ה ---

לא, לא, תגיד, תגיד. בקצרה, אבל תגיד.

אני אמנע מלהגיד את מה שבגללו באתי לכאן, בגלל שאתם דוחים. אני רק רוצה להעיר הערה. אין פה ניגוד עניינים בין טובת הציבור מצד אחד, לבין הגופים שמגייסים כסף. וכשהנושא הזה יגיע, אם יגיע לדיון, נוכל להסביר ---

הוא יגיע, הוא יגיע לדיון ושתדע שיש עמדה באוצר, שמבקשת להחמיר מאד בתקנה הזאת. היא טוענת שהתקנה הזאת מקלה אתכם.

אנחנו נשמח מאד אם אכן יינתן עוד זמן לדיון עם האוצר. אין לנו מחלוקת עניינית, יש פה ויכוח על מספרים ועל שיטת החישוב, לממוצע או לא לממוצע. ברור לחלוטין שיש מקום לעשות את הביזור הזה. צריך להבין אגב, שבדיוק כמו שצריך לתת אפשרות לבנקים לגייס כספים ולא להיקלע לסיטואציה של מחנק אשראי, גם האינטרסים של הפנסיונרים, שאת הכספים שלהם משקיעים, הוא שהכספים האלה יוכלו להיות מושקעים לא בחברות שהן ספציפיות כמו נדל"ן, סלולר ואחרות, אלא בנק שמייצג סיכון יותר נמוך. כלומר, אני רואה הלימה בין האינטרסים, אלא פשוט צורך למצוא את נקודת שיווי המשקל הנכונה, שלדעתנו היא לא זאת שנקובה בתקנות.

מר פרל, היות ואתה איש מעשי, אז אני אומר לך – זה לא הולך להידחות להרבה זמן. התקנות האלה ככל הנראה יבואו בימים הקרובים, הסעיפים הללו יבואו בימים הקרובים ואני מציע שתעשו עבודה. זאת אומרת, אם אתם רוצים לשכנע, אז שתדעו שבמשרד האוצר יש כאלה שדורשים לשנות את התקנות להחמרה. יש כאלה שרוצים לשנות להקלה, אבל יש כאלה שרוצים לשנות להחמרה.

תודה.

בבקשה. מר שגב, אתם חברה בת של בנק הפועלים?

אנחנו חברה אחות של בנק הפועלים.

חברת אחות, סליחה.

אנחנו לא מייצגים פה את האינטרס של הבנק.

לא חשוב. אני אוהב תמיד, אני מאפשר תמיד לכולם לדבר ואני גם לא מתנגד אפילו ללוביסטים, הכל בסדר. אבל רק שאנשים יגידו את האינטרס שלהם בעניין. האינטרס הוא דבר לגיטימי ומקובל, וזה בסדר. בבקשה.

מאה אחוז. אנחנו חברה שבעצם בשליטת אריסון השקעות, בסוף בשליטת שרי אריסון, שגם שולטת בבנק הפועלים. אנחנו חברה אחות של בנק הפועלים. אנחנו אחת מחברות התשתית הגדולות במשק, ובאנו בעצם להעיר, זאת אומרת לכם וגם של האוצר, על הנושא של האשראי לפרויקטי תשתית, שיש לנו חשש גדול שבמידה והתקנה תעבור כמו שהיא, חלק גדול מפרויקטי התשתית המתוכננים במשק בעצם לא יוכלו להתבצע בגלל מחנק אשראי. ורצינו באמת את פסק הזמן הזה, כפי שדובר קודם, להידבר עם האוצר.

טוב. פסק הזמן יהיה קצר.

אוקי. אבל אנחנו צריכים גם את סעיף 11.

בסדר. 10 ו-11 יהיה פסק זמן קצר.

תודה רבה.

אנחנו חוזרים לתקנה 2. חבר הכנסת שי חרמש, הבמה לרשותך.

יפה. עודד, ככל שאני מסתכל על הויתור הזה מה-30% ל-22%, ככל שזזים מ-30% ל-22% אני מתחיל להיות מודאג. אני מתחיל לאט לאט להבין, ואם אני מבין לא נכון – תקן אותי.
המאגר של הנכסים המניבים של הקופות האלה מורכב מ-30% בטוחה, שנותנת תשואה של 5.46, 5.40, כמה זה היה?

5.7.

5.7, יפה. עוד פרק נוסף מיועד לאג"ח ממשלתי שהתשואות שלו מגדרות את הרצפה, ולא נראה שהן הולכות לצמוח למעלה. זאת אומרת המאבק העיקרי להשיג את התשואה הנדרשת, לצורך אספקת הצרכים האקטוארים, ... .... תוחלת החיים, בעצם שם את כל הקופה הזאת על אותו כסף שצריך לתת את התשואה הגבוהה ביותר, משמעותו לתת את הסיכון הגדול ביותר. עכשיו גפני, תבין מה קורה פה. אם היו נותנים להם 30%, הם היו הולכים היום על נכסים מסוכנים, אבל פחות מסוכנים. בלית ברירה, כשלוחצים אותם ל-22%, הם ילכו לאותם מקומות הכי מסוכנים, כי אין להם ברירה אחרת. אחרת הקופה לא עומדת בגירעון האקטוארי שלה.

לכן אני שואל, עם כל הכבוד לחיים כץ, שאין ספק שהוא מומחה מקצועי בנושאים האלה, אני שואל למה ויתרתם? למה אתם שולחים היום את הקופות ל-22% במקומות הכי קשים שישנם, אם בעזרת 30% אפשר לתת להם מקורות קצת יותר בטוחים. כי שוב פעם, הדלתא שחסרה להשגת התשואה לצורך האקטוארי, נמצאת בדיוק בגזרה הזאת וזו גזרה מסוכנת. כבר עברנו את זה בעבר בכל מיני תקלות. הויתור הזה, אני אומר שוב פעם, אותי הוא מדאיג. לא שמתי לב לזה, מזל שדנו פה, העברת דברים אחרים ואז היה לנו זמן קצת לחשוב. אני לא מבין למה עשית את זה.

אתה כל פעם רוצה שאני אעבור לדברים אחרים?

לא, במקרה הזה אני מודה ליושב הראש, זה עזר, כי היה לי עוד זמן לחשוב.

אתם רוצים להתייחס לשאלה שלו? לא. אתה הבנת את זה?

אני הבנתי את זה מצוין, השאלה אם גם הם הבינו את זה. רק שיענו לי. חברה, אתם ברגע שיורדים מ-30% ל-22%, ב-22% האלה צריך להשיג את מה שקודם אפשר להשיג ב-30%. אותי לימדו בשיעור הראשון בכלכלה, שתשואה וסיכון זה שני פקטורים. ברגע שאתה רוצה תשואה גבוהה יותר – אתה מגדיל את הסיכון הגדול ביותר. ברגע שהמרכיב ירד מ-30% ל-22%, ילכו על נכסים יותר מסוכנים, כי לא תהיה ברירה. למה אנחנו צריכים לעשות את זה?

אנחנו רוצים את ה-30%.

למה ויתרתם על זה? רק כי כץ ביקש? אז כץ ביקש, נו בסדר. כץ גם ביקש 0.7 וקיבל 1.05. לא כל מה שכץ מבקש צריך לתת. מה קרה פה? יש פה עוד 119 חברי כנסת חוץ מכץ.

אבל כץ הוא האדמו"ר שלנו לענייני ---

לא, האדמו"ר שלנו תמיד זה רק אתה, אין שני אדמו"רים.

זו הפרשה שהגענו אליה.

אתה מבין מה המשמעות?

מה המשמעות?

המשמעות שה-20% האלה יטיילו באזורים הכי מסוכנים שישנם, כי אין ברירה. עודד, אתה מסכים איתי, לפחות בניתוח?

הסיכון קיים.

סיכון קיים תמיד.

תראו, הקומבינציה, זה נכון שאנחנו היום בסביבה של ריבית מאד מאד נמוכה, אבל הריבית שאנחנו רואים היום בשוק היא לא הריבית האופיינית. ולכן אנחנו לא צריכים לשפוט את זה במשקפיים של מה שקורה כרגע, אלא מה שקורה בטווח הארוך. בטווח הארוך אגרות חוב ממשלתיות נותנות למעלה מ-3% תשואה, הן לא נותנות 2% תשואה. ולכן הצורך לרוץ לנכסים מאד מאד מסוכנים, לא קיים. בנוסף, בתקנות האלה יש הגבלה על הנכסים המאד מאד מסוכנים. למשל, כל מה שכרוך בנכסים נגזרים שזה אופציות וחוזים עתידיים וכדומה, מאד מאד מוגבל. ולכן, אתה צודק במובן הזה שעלול להיווצר לחץ אדיר---

גפני, פעם שאני צודק, אז תקשיב, הוא אמר שאני צודק.

אמרת שהוא צודק?

כן, תקשיב.

כן.

בדקת לפני זה?

דיבר דברי טעם.

כן, זה נכון. תמיד הוא מדבר דברי טעם, לא תמיד זה ---

עודד, אני אומר לך, אני לא שקט. זו פשרה פוליטית פה אני מתחיל להריח. לכן יואב שותק.

לא, אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו נהיה עם האצבע על הדופק. אנחנו עושים את זה באופן שוטף, אנחנו מסתכלים על ---

אם תהיה בעיה אתה יכול לבוא לכאן ולשנות את הדברים.

זה גם מה שאמרתי קודם ואני מתחייב שאנחנו נעשה את זה. אם אנחנו נרגיש שיש צורך להרחיב את התחום מעבר לכך, אנחנו נבוא שוב ונבקש.

אוקי. מי מסביר, יש פה כמה שינויים שאני רואה שנעשו. סעיף 26. בבקשה, בקצרה.

עמוד 17 למעלה, רק את התיקונים. אנחנו נעבור מהר.

תקנה 26 מדברת על אישור השקעות במקרים מיוחדים. אנחנו הגדלנו את התקופה שניתן לתת אישור כזה באישור שר האוצר, ל-18 חודשים. אנחנו רק נוסיף עכשיו תיקון שזה לא יהיה בהכרח לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על 18 חודשים, אלא לתקופות נוספות שלא יעלו על 18 חודשים.

הלאה, איפה עוד תיקונים?

זה כאילו תקופות נוספות שכולן יחד לא יעלו על 18 חודשים.

תיקון נוסף עשינו בתקנה 31, עמוד 19 ו-20. לתקנה 31 כפי שהתייחסנו בדיון הקודם, אנחנו מיעטנו את ההגדרה של נייר ערך גם מתעודת סל, ולכן ההסדר הספציפי לגבי תעודות סל אנחנו מוחקים, למרות שההתייחסות פה היא לתקנות 10 ו-11 שאמרנו שאנחנו מדגלים. אז למעשה זו התייחסות עקיפה לאותן תקנות. אבל פה לא שינינו למעשה. זה היה גם בדיון הקודם.

אחר כך יש לנו תיקון לתקנה 33. גם פה הניסוח טיפה השתנה, אבל במהות זה דברים שדיברנו עליהם בדיון הקודם. את תקנה 33 (ד) צריך לקרוא יחד עם תקנה 43 (ג) של הוראות השעה, שמתייחסות לעניין הזה, שלמעשה קובעות - לגבי הקיים אנחנו מאפשרים לחברות הביטוח להמשיך ולהחזיק את העודף הזה. לגבי המצב החדש, אנחנו החלטנו שהנכסים האלה יוחזקו כנגד עודפים, למעט במצב שבמידה שהחברה המנהלת לא לקחה הלוואות כדי לממן את הנכס הלא מוחשי, אז מאפשרים החזקה לחברות הביטוח של 50% מהנכס, גם כנגד התחייבויות פיננסיות אחרות, כמובן בתנאי שהן לא התחייבויות ביטוחיות.

סעיף 44, הוראת שעה.

סעיף 44 זאת הוראת השעה שמתייחסת למה שדיבר פרופסור שריג לגבי תקנה 2 (ג), החלק החופשי של קרנות הפנסיה. ההוראה הקבועה היא לגבי 22%. בשנה הראשונה אנחנו מדברים רק על 14%, בשנה השנייה על 18%. זהו.

בבקשה רונן.

להציג את כל ההשגות שלנו? יש לנו כמה וכמה השגות.

אבל היה בדיון הקודם.

נכון, אבל לא הגענו להכל.

בבקשה, תציג בקצרה. אני לא חשבתי לקיים דיון היום.

בקצרה. אני אומר ככה, לגבי סעיף 10 ו-11 אז אני גם מבין שהנושא נדחה, אבל אנחנו מציגים שלמעשה לא ניתן להטיל מגבלות כמו שמציעים פה בתקנות על הגופים המוסדיים.

אוקי. זה נדחה, לא נדון עכשיו.

נכון. אז אני רק רציתי לציין את זה לפרוטוקול.

אתם נגד?

בוודאי. הצגנו את זה גם למשרד האוצר.

אם נקבל את עמדת אנשי האוצר שמבקשים להחמיר, אז גם תהיו נגד?

נהיה נגד כפליים.

הבנתי.

זה לגבי זה. לגבי תקנה 16 לגבי הלוואות לעמיתים. כאן אנחנו ממש מתנגדים לכל סעיף 16. למעשה מדובר בפגיעה באפשרות למתן הלוואות לעמיתים מקופת הגמל. מה שזה יכול לגרום לעמיתים ללכת לחפש מקורות הלוואה אחרים בריביות יותר גבוהות.

אוקי, זה עלה בישיבה הקודמת.

נכון, אני מציין את זה עוד פעם.

בבקשה. הלאה.

אז אני אומר, זו פגיעה באותם העמיתים שירצו לבקש הלוואה. מה שזה יגרום להם היום, בגלל שקופות הגמל הן לא ניתנות למשיכה הונית ואדם יצטרך את הכסף שלו, בדרך כזו או אחרת הוא צריך כסף לחתונת ילדיו או למקרה רפואי כזה או אחר, ואם הוא לא יכול למשוך את הכסף והוא צריך למשוך את הכסף באילוץ של לשלם קנס מסוים, לצערנו הוא יבצע את זה, כי הוא כן צריך את הכסף. או שהוא יחפש הלוואה ממקור בנקאי או מקור אחר, בריבית יותר גבוהה. אני אומר, אנחנו מדברים פה על פגישה ממשית בעמיתים.

כן, שמעתי, הלאה.

ויש לנו עוד השגה לגבי מדינת חוץ מאושרת, אם אפשר.

כן.

שמי רוני הלמן, מהלמן אלדובי קופות גמל. אני בא פה בשם 150,000 לקוחות שיש לנו, בנכסים מנוהלים של 10 מיליארד שקלים. יושב הראש ביקש להציג את האינטרס. האינטרס שלי פה, אני מתמטיקאי בהכשרה, אני מאמין שמבחינה הסתברותית מה שיש לנו בים זה מפרץ מקסיקו, לכן גם רכשנו לעמיתים שלנו, עוד לפני גילוי תמר בסוף 2008, הפכנו לבעל המניות השני בקבוצת דלק אנרגיה, שמחזיקה את אבנר ודלק קידוחים; וגם יש לי אינטרס אישי במאגר השני בגודלו, שהוא משותף לישראל וקפריסין.

הנושא שרציתי לדבר עליו זה הגדרה של מדינה חוץ מאושרת, ספציפית לגבי מדינת קפריסין. אנחנו מאמינים שקפריסין עוד בדורנו תהיה המדינה העשירה באירופה, כאשר כרגע על פי התקנות, אסור להשקיע במדינות כמו קפריסין, תורכיה ויוון. הטיוטא החדשה המוצעת תאפשר להשקיע כספי פנסיה וגמל באגרות חוב של ממשלת תורכיה, של ממשלת יוון, אבל לא קפריסין. הסיבה לזה, זה מה שמציק לי פה, הסיבה לזה זה החרם התורכי. אין לי ויכוח עם הילה מהאוצר, שדיברתי איתה על הנושא הזה לגופו של עניין, אבל מבחינת הילה זו לא בעיה של משרד האוצר, כיוון שהבעיה היא פוליטית ולא כלכלית. אם היה אסור להשקיע מבחינת התקנות החדשות באגרות חוב של ממשלת קפריסין מסיבה כלכלית, אז לא היה לי מה לבוא לפה. אבל הסיבה היחידה שהחוק החדש הולך להיכנס, היא אך ורק בגלל החרם התורכי. בגלל החרם התורכי על קפריסין, ישראל בעצם הולכת להצטרף אליו, לאסור על כספי הפנסיה של החוסכים להשקיע באגרות חוב של ממשלת קפריסין, ולאפשר להשקיע את כספי הפנסיה, מה שהיום אסור, באגרות חוב של ממשלת תורכיה. אני כמובן לא מבין כלום בפוליטיקה, אבל במיוחד אני לא מבין איך זה קורה שבועיים אחרי שראש הממשלה שלנו עשה ביקור היסטורי אצל נשיא קפריסין, ואלה התקנות ש---

עמדתך ברורה, תודה. עודד, אתה רוצה להשיב להם?

כן, אני אתייחס. אולי אני אתחיל דווקא עם מדינת חוץ מאושרת, כי זה יותר קל. אנחנו פה אימצנו כללים שמקובלים בעולם ובעולם מקובל לדבר על מה שנקרא דירוג השקעה, Investment Grade. Investment Grade זה דירוג של טריפל B ומעלה ואנחנו אימצנו אותו. ובנוסף, מכיוון שמדינת ישראל חברה ב-OECD, אז גם הכללנו את מדינות ה-OECD. אנחנו עובדים לפי דירוג קיים. קפריסין לא עולה בקנה אחד עם הדירוג הזה. אם, כפי שנאמר פה, קפריסין תהיה מדינה מהעשירות בעולם, אנחנו נשמח שהדירוג יאפר להשקיע בה. עד שקפריסין הופכת להיות עשירה כמו כל המדינות העשירות בעולם, הדירוג הקיים הוא הדירוג שמחייב אותנו, ואני לא חושב שראוי לשנות את זה.

אני מסכים איתו, אם אי אפשר אז אי אפשר.

אנחנו צריכים לזכור שההחרגה של קפריסין משמעה באותה הזדמנות החרגה של מדינות אחרות. אני לא יכול לעשות תקנת קפריסין, זה לא ייראה טוב בשום אופן ודרך, ולכן ---

לא, לא, בסדר, גמרנו, אנחנו סיימנו את הדיון הזה.

לא, אבל כשהאוצר רוצה הוא יכול. לדוגמא ---

אתה לא יכול לדעת מה האוצר רוצה ומה הוא יכול.

אני רק רוצה ברשותך לתת דוגמא אחת. האוצר כן החריג את קפריסין רק בשנה שעברה והוסיף אותה כמדינת חוץ מאושרת לצרכי תקנות מס הכנסה.

תודה, תודה. אני לא הולך לקיים דיון עכשיו על קפריסין.

זה לא נושא פוליטי, זה נושא כלכלי גרידא.

פרופסור שריג, אנחנו מבקשים – תבדקו את העניין הזה. אם זה אפשרי זה דווקא רעיון לא רע. אני בעד קפריסין.

להתחיל לנקוב במדינות ספציפיות?

אני לא אמרתי. אמרתי שאני מקבל את הרעיון של מה שאמר האדון הנכבד. אם יש אפשרות, בבקשה לעשות את זה. אין אפשרות – את לא צריכה לנמק לי.

ולכן, אני רק חוזר, אנחנו בחרנו בקריטריונים שהם מקובלים בעולם.

טוב. לגבי השאלה הראשונה.

לגבי השאלה הראשונה, אנחנו חושבים שההלוואות למבוטחים ---

גם רונן שאל את זה נכון? רונן שאל.

אני אמרתי בפעם הקודמת, הלוואות למבוטחים זה דבר שאנחנו מאפשרים אבל אנחנו מאפשרים אותו במידה מוגבלת. כי צריך לזכור שבסופו של דבר, אם אנחנו נאפשר למשוך את כל הכספים בהלוואות, לאדם עלול להיות חוסר מהותי לכשהוא יצא לפנסיה. אנחנו לא רוצים להגיע לסיטואציה הזו. אני גם רוצה להזכיר שלא מדובר במצבי מצוקה, במצבי מצוקה כבר היום ניתן למשוך כספים, אלא מדובר במישהו שרוצה לצורך רכישת מכונית לדוגמא ---

או חיתון ביתו, גם זה, זה לא רק מצוקה.

או חתונת ביתו, אני לא חולק, אבל אני עדיין אומר, את הדברים האלה צריך לשים במסגרת הכוללת. אנחנו מאפשרים את זה, אבל מאפשרים את זה בצורה מידתית. אם אנחנו לא נאפשר את זה בצורה מידתית זה גם יהפך למסלול לעקוף את הטבות המס. מצד אחד לקבל את הטבות המס ומצד שני לא להיות כפוף לכל המגבלות שהחוק מחייב.
ולכן צריך פה לאזן בין שתי מטרות. מצד אחד לאפשר גמישות מסוימת, מצד שני לא לאפשר גמישות אין סופית. האיזון הקיים – אני חושב שהוא ראוי.

אוקי.

אדוני, אם בכל זאת אפשר. אני אומר, נכון שיש מטרה שיהיה לאדם חיסכון לגיל הפרישה שהוא יגיע עם סכום נאה ולא ימשוך לאורך הדרך בדרך של הלוואות. אבל מה לעשות, מצבי החיים הם יותר חזקים ולפעמים אדם צריך גם במהלך חייב ,ולא רק בגיל 67, כשהוא יוצא לגיל פרישה, והוא צריך גם במהלך חייו מדי פעם חלק מהכסף. אז נכון שאין כרגע את השלב ההוני ודיברו בדיון לפני יומיים. חבר הכנסת חיים כץ אפילו ציין שהוא בעד והולך לקדם את הנושא. בסדר. אני אומר כרגע, המצב נכון להיום שניתן לאדם למשוך מתוך קופת הגמל, מתוך הכספים שלו הוא עצמו, הוא יכול לבוא בדעה מושכלת, לאחר שהתייעץ ובדק, לקחת 50% לאחר שצבר שלוש שנים ותק וכדומה, הוא יכול לקחת. זו זכותו של אדם. זה כספים שלו, הוא קיבל את זה בהחלטה נבונה ומושכלת. הוא לא עושה את זה רק כדי לקחת את הכסף להלוואות וסתם, אבל זה משהו שקיים לו היום. לבוא ולפגוע ברמה מסוימת באותו הלווה, הוא יחפש מקורות. הרי בן אדם לא יכול לחיות מהאוויר ולחכות רק עד גיל 67. הוא צריך את הכסף לחתונת ביתו או לפעמים לטיפול להורה שלו, או מי שזה לא יהיה. אז הוא ייקח את זה הלוואה מהבנק בריבית יותר גבוהה, או ממקורות חוץ בנקאיים בריבית עוד יותר גבוהה. אז מה עשינו? פגענו בלקוח.

אז אל תיקחו ריבית גבוהה.

אנחנו נותנים את זה ב-4%. זו ריבית מאד נמוכה.

אז זה לא ריבית גבוהה.

לא, לא, זה שולח אותם למקורות אחרים שהריבית היא גבוהה.

אם הוא לא יקבל את זה מאיתנו הוא ילך למקורות חוץ בנקאיים, אני לא רוצה להגיד מקורות שוק אפור, וייקח את זה שם בריבית יותר גבוהה. הוא צריך את הכסף, מה לעשות?

אבל המטרה היא באמת לשמור על החיסכון הפנסיוני.

בסדר, אבל יש לו גם את החיים. לא רק גיל 67, הוא צריך את זה גם במהלך הדרך.

הבן אדם משיא את בתו, אם נותנים את זה בריבית נמוכה, בריבית נורמאלית, אז זה דווקא דבר טוב. נכון שצריך לשמור על החיסכון הפנסיוני.

הוא יכול.

>
בכספים הנזילים שלו הוא יכול לקחת 50% מהסכום כהלוואה על פי ההצעה שלנו, ומהכספים שלא נזילים – 30% מהסכום.

אבל גם זה לתקופה מוגבלת. זה לא הלוואה של 30 שנה, זה ל-5 שנים סך הכל.

אתם לא רוצים שהוא ימשוך את כל הכסף.

הוא לא ימשוך את כל הכסף, זה סך הכל הלוואה של 50% מהסכום, הלוואה לתקופה קצרה ---

רבותי, אין זמן לדיאלוג הזה.

אני רוצה להעיר עוד הערה. התקנות לא מחדשות פה שום דבר. מדובר פה בחוזר. אם יש טענות, אנחנו נשמח לשמוע את הטענות לחוזר. הבקשה בתקנות היא לאפשר לנו לתת לאנשים, לאפשר לגופים לתת הלוואות. הטיעון על התקנות הוא בכלל לא במישור הזה.

כן, אתה שמעת את מה שאמר מר עודד שריג?

שמעתי והוא יענה עכשיו. שמעתי.

לא, אפשרתי לו. אני שואל רק אם שמעת.

נכון, הוא בדיוק יענה על זה עכשיו.

שמעתי, הקשבתי והבנתי. שמי רונן וינוגרד, אני יועץ משפטי לאיגוד קופות הגמל. אני חושב שאם האוצר טוען שיש חשש שעמיתים יעשו abuse במתן האפשרות לקבלת הלוואות בעמיתים, אז בעצם זה שעכשיו מבקשים לצמצם את האפשרות הזאת מ-50% מהכספים ל-30% מהכספים, חזקה על האוצר שאולי יביאו נתונים ויראו שכיום נעשה abuse בהלוואות האלו, אם הכוונה היא לצמצם את היקף מתן ההלוואות. זאת למעשה חקיקה עם היבטים צרכניים. כאשר מבקשים להעביר את סמכות מתקין התקנות לקבוע את היקף ההלוואות ולהעביר את זה לסמכות הממונה.
בנוסף, אותי לימדו בשיעור מבוא לכלכה, שמתן אשראי מאפשר צמיחה, וברגע שמצמצמים כאן את מקורות המימון של הפרט, הפרט ילך לחפש מימון במקורות אחרים. המקורות האחרים הם בראש ובראשונה בנקאיים, הם יותר יקרים. או לחלופין, יימנעו ממנו חלק ממקורות האשראי.

ולכן מה אתה מציע?

להשאיר את ההסדר על כנו, כאשר זה 50% במסגרת התקנות.

תודה רבה. תודה, אמרת את זה גם בישיבה הקודמת, נכון?

נכון, חזרתי על חלק מהדברים.

תודה רבה.

<תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2012>

את התיקונים העקיפים בבקשה, מי מציג, ואם אפשר בדקה וחצי?

כיום כללי ההשקעה ---

תקריא אותם.

את השמות.

יש שלושה סטים של תקנות שצורפו לנוסח הראשי, אחד זה תיקון של תקנות מס הכנסה שאנחנו מבטלים את התקנות שלמעשה הסדירו עד היום את כללי ההשקעה. פה אנחנו רוצים להוסיף גם ביטול של תקנה 41א', שיש בה את ההגדרות, כיוון שהיום אנחנו למעשה קובעים הגדרות חדשות בהסדר החדש.

<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)(תיקון), התשע"ב-2012>

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דרכי השקעות ההון), ההסדר שהיה קיים היום לגבי חברות ביטוח – אנחנו גם, כיוון ששוב ההסדרה החדשה היא למעשה הסדרה אחידה לכל הגופים המוסדיים, אנחנו מבטלים את התקנות הרלבנטיות בתקנות האלה.

<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)(תיקון), התשע"ב-2012>

הסט האחרון זה תקנות הפיקוח (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת), אנחנו גם פה מבטלים את תקנה 8 שהסדירה או מסדירה את הנושא של השקעה בסט הזה של התקנות, כיוון שההסדר נכנס שוב להסדר הרחב שמאושר כאן היום.

מעבר לזה, יש לנו חמישה סטים נוספים של תקנות שבהם אנחנו למעשה כדי לאחד את ההגדרות החדשות, גם בסטים האלה אנחנו על דרך ההפניה מפנים באותן תקנות לתקנות השקעה של גופים מוסדיים. אני אקריא באלו תקנות מדובר:

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים קופות גמל, רכישה ומכירה של ניירות ערך. קופת גמל בניהול אישי. הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות. השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית וחישוב שווי נכסים.

אוקי. רבותי, אני עובר להצבעה. אני מוריד את תקנות 10 ו-11. אני לא מצביע על תקנה 10 ועל תקנה 11. אני דוחה את זה בכמה ימים. אנחנו נברר את העניין הזה ואנחנו נצביע על זה בנפרד. כל השאר, כולל התיקונים העקיפים, אני מבקש להצביע.
מי בעד אישור?

אדוני, רק אם אפשר, מה לגבי סעיף 16 ולגבי מדינת חוץ מאושרת, כי אמרת להם לבדוק את זה. לגבי מדינת חוץ מאושרת אמרת למשרד האוצר לבדוק.

בסדר, מה אתה חושב ששכחתי? אמרתי. אמרתי שאם אפשר יהיה להכניס את זה – הם יכניסו. הוא אומר שאי אפשר.

מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע – אין?

הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

התקנות, להוציא תקנות 10 ו-11, והתיקונים העקיפים אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>