PAGE
31
ועדת החינוך, התרבות והספורט
29/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 579>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ו' באדר התשע"ב (29 בפברואר 2012), שעה 9:00

<יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 - ישיבת המשך.>

חברי הוועדה: >
היו"ר – אלכס מילר
נסים זאב

מסעוד גנאים
אנסטסיה מיכאלי

>
דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

טל נאשי - יועצת למנכ"לית, משרד החינוך

רעיה לוי גודמן - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

עירית ליבנה - המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

יהודה פינסקי - מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

נח גרינפלד - מנהל אגף הכשרת עו"ה, משרד החינוך

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

רונן לוי - סגן החשב, משרד החינוך

סימה חדד מה יפית - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

הילה סיקרון - יועצת, משרד החינוך

מלי כ"ץ-מגן - עו"ד, אלו"ט

זיו מגור
_
אלו"ט

דוד בן שושן - רפרנט באגף תקציבים, משרד הפנים

שולמית ביסמנובסקי - דוברת הארגון, ארגון גני הילדים

אוהד לוביאניקר - יח"צ, ארגון גני הילדים הפרטיים

קונסטנטין שוייביש - מנכ"ל - איגוד מורים עולים- איגום, ארגוני עולים

רות ברק - סגנית המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

לילי פוקמונסקי - יו"ר מחלקת הגננות, הסתדרות המורים

קרן איוס - יו"ר האיגוד, חיב"ה

רחל זילברמן - יועצת משפטית, חיב"ה

אשר לוי - יועץ ביטוח ובטיחות, חיב"ה

פנחס בוחבוט - מנהל היחידה הפדגוגית, מוזמנים נוספים

יצחק גולדקנופף - המנהל הכללי, מוזמנים נוספים

גיל גן-מור - עו"ד, מוזמנים נוספים

חנן דגן - מנכ"ל עמותה, מוזמנים נוספים

גיל דוד - מנכ"ל, גני מעיין החינוך התורני, מוזמנים נוספים

אורנה הדר - ס. יו"ר ארגון הגננות, מוזמנים נוספים

דורית חזן - יו"ר , ארגון הגננות המחנכות, מוזמנים נוספים

סאני כלב - ראש הקליניקה לזכויות בחינוך, מוזמנים נוספים

מיטל להבי - ס. רה"ע, מוזמנים נוספים

רויטל לן כהן - מנהלת טיפול, מוזמנים נוספים

ענבל מרש - רכזת גני ילדים ארצית, מוזמנים נוספים

מיכל פומרנץ - עו"ד, מוזמנים נוספים

קרן רז-מורג - עו"ד, מוזמנים נוספים

יצחק רייך - מנכ"ל, מוזמנים נוספים

יעל דיין - ראש חוג, מכללות להכשרת מורים

אתי אלוני - ראש מינהל חינוך במש"מ, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - ראש מנהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

שרית אורן - סמנכ"ל, שונות

יעל כפרי - המשפט בשירות הקהילה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אתי בן שמחון
<יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 - ישיבת המשך>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, בתאריך 29 בפברואר 2012, ו' באדר תשע"ב. הנושא: יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 ישיבת המשך. לפני שבועיים הצלחנו עם שר החינוך ועם המנכ"לית להיכנס לנושאים שהם מהותיים ביותר – פרוייקט של הפעלת חוק חינוך חינם, היום ניגע גם בנושאים נוספים. כל אותם האנשים שלא הספקנו לתת להם זכות דיבור בישיבה הקודמת, מוזמנים להירשם, נתייחס גם אליכם.

אני גם אבקש להסדיר את נושא חינוך המיוחד, בשבוע שעבר לא הספקנו לגעת בעניין זה, גם שם אנחנו צפויים לשינויים רבים כך שהמערכת תהיה מוכנה.
בבקשה.

אתן עידכון לטובת כל הנמצאים כאן. בוקר טוב, שלום לכולם. בנושא של חינוך חינם 3-4, המהלך של הבינוי ברשויות של גנים מתקדם מאוד יפה. נכון להיום, יצאו כבר למעלה מ-500 הרשאות לבינוי של כ-260 מההרשאות האלה יש כבר פרוגרמות מוכנות, וזה כולל את כלל רשויות המדינה.

מבחינת כוח אדם, גננות, נעשו מספר מהלכים. אני שלחתי מכתב אישי גם לבוגרות שסיימו את ההכשרה שלהן ולא השתבצו במערכת ההוראה, גם מכתב אישי ללומדות נכון להיום, נבנו מספר מסלולים לתכניות הסבה שאני רוצה להסביר אותם, יש לנו מכסות להסבה, וההיענות להם היא מצוינת. באתר משרד החינוך, שאליו ביקשתי מהמעוניינים להיכנס, יש 3 תכניות בשיתוף עם המכללות להכשרה להוראה. תכנית אחת עוסקת בהסבה של אקדמאים בעלי תואר אקדמאי ובעלי תעודת הוראה להכשרה לגיל הרך. תכנית שנייה עוסקת בהסבה של אקדמאים בעלי תואר מתחום קרוב לחינוך - פסיכולוגיה, חינוך, או מדעי ההתנהגות לרכישת תעודת הוראה לגיל הרך. המסלול השלישי מאפשר לגננות בעלות נסיון עשיר, לפחות של חמש שנים, תכנית ל-B.E.D. ולגננת מוסמכת.

ההיענות לאתר הזה היא גבוהה מאוד, אין שום ירידה בסטנדרטים. תנאי הקבלה הם מוקפדים ומתואמים עם המכללות על פי מתווה אריאב. עד היום פנו לאתר כ-300 גננות מוסמכות שלא השתבצו עד היום בעבודה בגנים, השתבצו בעבודות אחרות ורוצות לחזור ולעבוד כגננות. נרשמו כ-60 מורות שרוצות לעשות הסבה לגיל הרך. 132 בעלי תארים נרשמו כבר להסבות. נכון להיום האתר רק עלה ביום שישי, אתמול היה יום שלישי, יש לנו 20 בעלי תואר שני, 122 בבעלי תואר ראשון, מהם כמה במדעים, בחינוך, בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות שמעוניינים להיות מוסבים, וכ-45 גננות פרטיות שעד עכשיו ביקשו להשלים את ההשכלה שלהן. זה ההיענות, תוך 3 ימים שהאתר עומד באוויר, זה כרגע ההיענות והרצון להצטרף למהלך של חינוך חינם.


התכניות האלה כמובן אמורות להיפתח בפריסה ארצית, כל אחד מהמועמדים יעבור ראיון, בדיקת התאמה מדויקת שלו של עמידה בסטנדרטים. הכיתות של הבינוי הם על פני כל הארץ, יש לי כאן תמונה מדויקת, אם תרצו את הפרטים המדויקים הם נמצאים, הם כוללות את כל הרשויות, הרשויות מהמגזר הערבי, הרשויות הקטנות, הרשויות הגדולות, כולן נערכים לבינוי, גם האתר שבו אנחנו פרסמנו הליך רישוי מקוצר לגנים פרטיים עירני מאוד, ההתעניינות היא אדירה, יש עשרות פניות בכל יום, כבר יש עשרות גנים שהגישו את המסמכים, גם איתם אנחנו בקשר יום יומי עם כל המעוניינות, מדריכים אותן, עוזרים להן, אם פה חסר מסמך, עוזרים להן לעמוד בכללים, גם פה יש עוד חודש ימים להגשת הרשיון, כל יום יש עשרות פניות והתעניינות מאוד עירה בעניין הזה.

מבחינת העניין של ההרשמה, יש לכם תמונת מצב?

ההרשמה מסתיימת ב-29 לחודש. אנחנו תיאמנו עם השלטון המקומי, ועם מנהלי אגפי חינוך, נמצא כאן אבי. ביקשנו מכל הרשויות המקומיות, כל רשות מקומית יודעת מה יהיה מספר הילדים שלהם, היא בגדול תוכל לתת מענה בתחילת השנה. היא יודעת מה היא מתכוונת לבנות, ומה יש לה נכון להיום. ביקשנו מהם להקדים מאוד את התשובות לילדים שאין להם מקום, כדי שגם הגננות הפרטיות וגם ההורים יידעו בוודאות איפה הם עומדים. כל שנה בעידן ההרשמה הורים לא יודעים בדיוק, השנה כמובן בשל הציפייה הוא גורם למתח יותר גדול להורים ולגננות פרטיות, ולכן ביקשנו ונענו שהרשויות יקדימו במידת הניתן את התשובות להורים כדי ליצור תמונה יותר ברורה במערכת.

בגלל המצב שהוא מעבר למנגנון שהוא די חדש בערים המסויימות, לפחות בגילאי 3-4 להליך הרשמה למשל לעוד שבועיים שלוש, שיהיה איזשהו ודאות קצת יותר - - -

אנחנו הארכנו את תהליך ההרשמה בשבועיים. התאריך שמסתיים היום כבר הוארך בשבועיים. ההרשמה הייתה ערה ביותר בימים הראשונים. הציבור התנפל על אגפי החינוך, על המחלקות כדי להירשם, אבל אחרי הימים הראשונים ההרשמה באופן מדוד מאוד, מינורי מאוד, כל מי שרצה להירשם נרשם, אין בעיה של לוחות זמנים. הרצון של הציבור הוא רצון ברור לקבל תשובות ולדעת איפה הוא עומד כדי לדעת אם אני נכלל במענה חינם בשנה הבאה או לא, זה כמובן בקשה שצריכים לעשות כמיטב יכולתנו כדי לייצב ולמצא, ושכל אחד יידע איפה הוא נמצא בשנה הבאה.

אני מציע שהאורחים שנמצאים כאן התייחסו לסוגיות שונות, ואז בסוף הישיבה תוכלי להתייחס לנושאים שהועלו כאן.

בבקשה, רויטל לן כהן, עורכת דין.

בוקר טוב, אני חייבת ממקום אישי לציין שמבחינתי זה סגירת מעגל מלפני 4.5 שנים כשהייתי צריכה לעשות שביתה מתחת לבית של יולי תמיר, כדי שהבן שלי שהיה אז בן 4 יוכל ללכת לגן משולב.

שביתות מתחת לבית של יולי תמיר לא עזרו במיוחד.

כן, אבל זה קרה כי משרד החינוך החליט באיזשהו שלב לסגור את הברז, וילדים בגילאי 3-4 לא יכלו להשתלב יותר כי הם לא תחת חינוך חובה, ועל זה אני רוצה לדבר פה, על הנושא של הילדים עם הצרכים המיוחדים.

בעצם המניעה שלהם להגיע לגנים העירוניים, מונעת מהם באופן עקיף את השילוב. מאחר וראיתי שיש איזשהו מדרג של העדפות, חשוב לי מאוד להביא לכאן את המודעות לזה, כי לא ראיתי את הילדים המיוחדים מופיעים שם שהם צריכים להיות לפני כולם. הם צריכים להיות לפני כולם, כי מה שנמנע מהם זה לא רק הזכות להגיע לגן עירוני מסובסד, נמנעת מהם הזכות הלגיטימית לקבל שירותים של שילוב בתוך גנים. נמנעת מהחברים שלהם בעלי ההתפתחות התקינה הזכות להיות בגן שמכיל ילדים אחרים, ללמוד מהו השונה במעשי ולא בתכניות לימודיות, וזה לפני הכול צריך להילקח בחשבון.
הזכות ללמוד במעשי ולא בתכניות לימודיות וזה לפני הכול צריך להילקח בחשבון - רוח החוק ורוח חוזרי המנכ"ל ושילוב יחידני מיוחד. חשוב לי מאוד להזכיר שבכל העולם הנושא של "המוח הגמיש", הוא תמיד בראש ובראשונה לכל דבר אחר, ורק אצלנו איפשהו זה הולך לאיבוד. יש פה גיל קריטי שחייבים לתפוס אותו גם עבור הילדים עם הצרכים המיוחדים וגם עבור עיצוב התפיסות של הילדים הנורמטיביים בהתפתחות הנורמטיבית.
אני רוצה להדגיש, זו זכות, זכות שחייבת להיות במדינת ישראל ולא בחסד, כי כרגע מה שקורה זה שהילדים שכן מקבלים את שירותי השילוב, מקבלים את זה מהתקציב המיוחד שהושג לפני 4.5 שנים והם מקבלים את זה בחסד, וגם ההתייחסות להורים שלהם שפונים כי כאילו זה בחסד, זה חייב להיפסק דבר ראשון לפני הכול.

אני רוצה גם להזכיר לכם שהתחייבתם למשרד החינוך מול בג"צ לפני 4 שנים כשהפסדנו שההחלה המדורגת נגמרת תוך שנתיים וייגמרו הייסורים של הילדים המיוחדים, אז זה לא נגמר וזה נדחה שוב, וזאת ההזדמנות שלכם לעשות את התיקון.

אני רוצה גם להזכיר למדינה שיש פה מחיר כלכלי שנראה כאילו משלמים אותו היום, אבל בעצם זה לא נכון. אלף, כי שילוב יחידני עולה פחות מחצי מהשמה בגן חינוך מיוחד, והדבר הנוסף הוא, שילד שאנחנו מטפלים בו היום וצומח להיות ילד שיכול להיות קרוב כמה שיותר לפוטנציאל שלו, חוסך בעתיד כסף למדינה.

דבר נוסף שכדאי להגיד פה, שמאוד קל להיכנס למערכת החינוך המיוחד, אבל מאוד קשה אחר כך לצאת ממנה, וזה גיל קריטי להתחיל כבר את השילוב היחידני.

אני עורך דין ומנהל האגף לקידום זכויות ב"אלו"ט". אני רק רוצה להוסיף לדברי רויטל, כי היא בעצם אמרה את רוב הדברים שתכננתי להגיד. בישיבה הקודמת דיברו פשוט על שני קריטריונים. הראשון – מצב סוציו-אקונומי, השני – גיל התלמיד. רציתי להבין ולשמוע בעצם ממשרד החינוך האם יש התייחסות לקריטריון של עדיפות לשילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ואני אשמח לתשובה על השאלה הזאת.

תודה אדוני.

לפני שנתקדם, אני אשמח להתייחסות גם מהשלטון המקומי וגם ממשרד החינוך לנושא של עדיפות לילדים עם צרכים מיוחדים. דיברנו בפעם שעברה בעניין של עדיפויות, כמובן שאנחנו יודעים שרק בעוד שלוש שנים נוכל להכניס כל ילד וילד להכניס לתוך הפרויקט. בישיבה הקודמת דיברנו שהעדיפות תהיה לפי הגילאים, אני חושב שגם אכן הקריטריון של הצרכים המיוחדים חייב להיות איפשהו כעדיפות גם בהיבט של אותם התורים שיש לנו, כאשר הרשות חייבת להחליט וחייבת לעשות החלטה לא פשוטה איזה ילד נכנס ואיזה לא, ואותם הקריטריונים של העדיפויות.

לדעתי, גם הנושא של החינוך המיוחד וצרכים מיוחדים צריך להיות איכשהו חלק מבחינת סדרי העדיפויות, בהנחייתכם או בהחלטה של השלטון המקומי, אבל כך או אחרת זה חייב להיות חלק מהיבט של קבלת החלטות. אני אבדוק עם השלטון המקומי.

אני יכולה לומר כרגע שלא התייחסנו באופן ספציפי, רק בימים אלה יוצא הודעה משותפת שלנו ושל המשרד והשלטון המקומי, שמגדירה לציבור הרחב את הקריטריונים. מתוך ההודעה אין התייחסות ספציפית לעניין הזה, ואני מניחה שזה נושא שכרגע עוד נלמד יחד ובעבודה עם המשרד. לכן כרגע מאחר ומדובר במאסות הקריטיות של לקראת אוגוסט הקרוב, אני יודעת לומר שזו לא החלטה של השלטון המקומי אם הוא נותן עדיפות לעניין הזה או לא, זו החלטה של מדיניות שכרגע המשרד הגדיר את שלושת הפרמטרים שדרוש לו שם. יש הגדרה של גיל 4, אחר כך גיל 3 ומצב סוציו-אקונומי. כרגע זה המדרג, זאת הכוונה, אנחנו נלמד את העניין הזה יחד עם המשרד, אני מניחה שיש לנו עוד שלוש שנים להיכנס, ואני מניחה שהדבר הזה ייכנס באופן מדורג. אני רוצה להדגיש שזו לא החלטה או איזה זכות יתר שיש לראש רשות או למנהל מחלקת חינוך להחליט בעניין הזה.

הוצאות הורה לילד עם צרכים מיוחדים רבה יותר גדולות.

רק לסבר את האוזן, השילוב של הבן שלי, כשהייתי צריכה לשלם את זה פרטי עלה 10,000 שקלים לחודש.

זה מובן, הרי אנחנו פה מסכימים על משהו, נכון גברתי, לא שאת מנסה לשכנע אותי במשהו.

אנחנו בהחלט מסכימים. אני רוצה לומר שראשי הרשויות, ובוודאי מנהלי מחלקות החינוך, אבל ראשי הרשויות יש להם מחוייבות לתושבים שלנו, בין היתר גם לתושבים שילדיהם הם ילדי החינוך המיוחד.

יש מחויבות בסיסית, ראשונית לילדי החינוך המיוחד במערכת החינוך. אם הם עברו ועדות השמה בגילאי 3, אז לא היתה שום בעיה מעולם לפתוח כיתות גן בחינוך המיוחד, בשום מקום, בשום צורה שהיא.

אבל אנחנו לא מדברים עליהם בכלל.

הדבר הנוסף שאם מדובר על הגנים המשולבים, גם כאן אני כרגע לא רואה איזשהם קשיים מסוימים לקראת השנה הבאה, אני גם לא מכיר קשיים שהיו בשנה שעברה בעניין הזה. אולי במקום ספציפי כזה או אחד, אבל במכלול אין שום בעיה בנושא של גנים לחינוך מיוחד. אין בעיה וקשיים בנושא הזה של שילוב תלמידים בחינוך המיוחד אם הם עברו ועדת שילוב. אם יש קשיים בנושאים מסוימים, זה בנושא של שעות לטובת התלמידים האלה ברמות של התרפיות למיניהם, אבל זה לא קשור לעצם החלטת הממשלה בגילאי 3.

אתה בכלל לא יודע על מה אנחנו מדברים.

אני יודע על מה אני מדבר.

בוקר טוב, רעיה לוי גודמן, מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך. לעשות קצת סדר במושגים. גני חינוך מיוחד נפתחים בהתאם לחוק מגיל 3, אין שום שינוי בעניין הזה, הגנים ייפתחו כפי שהם נפתחו בעבר, לא קשור להמלצות טרכטנברג, עולם כמנהגו נוהג. יישובי צו שהיו בעבר ונכנסו גם לתכנית השילוב, ימשיכו בתכנית השילוב, אין שום שינוי מגיל 3. אני מבקשת להזכיר שלפני טרכטנברג גם לילדים עם צרכים מיוחדים ביישובים שאינם יישובי צו שזקוקים לתמיכה מסוג סייעת משרד החינוך היקצה סל מסוים מיוחד שלא במסגרת חוק עבור הילדים שזקוקים לתמיכה מסוג סייעת, גם ביישובים שאינם יישובי צו.

עכשיו לסוגיה שהועלתה כאן. הסוגיה שמעלה כאן מתי תתחיל תכנית השילוב, בגנים וברשויות שמצטרפים עכשיו בעקבות טרכטנברג, זו הסוגיה. משרד החינוך תומך בתכנית שילוב מגיל 3, משרד החינוך מבין את כל הטיעונים המקצועיים, מכיר אותם על בוריים, ולכן גם נבנתה תכנית כניסה לתכנית השילוב כבר מגיל 3. כשנדע את מסגרת התקציב שלנו נפעל בהתאם. התכנית מוכנה מקצועית לעבודה, מוכנה כשנדע את מסגרת התקציב ואת לוח הזמנים שלה נשמח להיכנס.

עוד דבר אחד להוסיף, שבגני החינוך המיוחד שיום הלימודים שלהם מסתיים בשעה מוקדמת לשעה ארבע, ביישובים שייכנסו לטרכטנברג, יוארך יום הלימודים בהתאם לתכנית עבודה שנבנית בימים אלה עבור הגנים האלה.

האם יכול לקרות מצב שביישוב כזה או אחר שיש ילדים במחלקת החינוך של העירייה יודעים שיש להם צרכים מיוחדים שבגלל המצב של חוסר מקום הם לא ייכנסו לגן המסובסד.

לא, אין דבר כזה. הדבר היחיד שעלול להיות זה שאם יש גן שלא נכנס בפעימה ראשונה לטרכטנברג, ויש בו ילדים עם צרכים מיוחדים, שם אין תכנית שילוב, אבל אנחנו עוד לא יודעים באיזה מקומות כן, ובאיזה מקומות לא.

יש תכנית אלף, ואנחנו גם מדברים על העניין של הסובסידיה והעניין של התשלום עבור גן, זה גם מאוד חשוב.
השאלה שלי היא מאוד ברורה. אני מבקש שמבחינת אותם סדרי עדיפויות שיש היום למשרד החינוך, אם זה גיל ואם זה מצב סוציו-אקונומי, דרך אגב, על הנושא של המצב הסוציו-אקונומי, כבר הובהר לנו על ידי השלטון המקומי שהם לא הולכים להפעיל את הפרמטר הזה כי כנראה שהם לא כל כך יודעים גם להבין מי במצב סוציו-אקונומי ומי לא. אני יכול לתת לך יישובים שכל היישוב במצב סוציו אקונומי נמוך, ואז איך תבחרו שם? לכן אני אומר שגם קריטריון של חינוך מיוחד ואפילו לא חינוך מיוחד, הצרכים המיוחדים לדעתי שם יהיה לכם הרבה יותר קל מבחינת סדרי עדיפויות וקבלת אותם הילדים שקודם כל ההורים שיש עליהם נטל כלכלי מאוד גדול, מצד שני מבחינת הטיפול בצרכים המיוחדים של הילדים שלהם, גם הנושא של הסובסידיה של הגנים שהם יהיו בעדיפות הראשונה.

זה גם מפנה לכם כסף, רעיה.

אנחנו לא רושמים ילדים למערכת החינוך הרגילה. מי שרושם תלמידים, זה הרשות המקומית. ברגע שיש ילד עם צרכים מיוחדים בתוך גן מסוים שנרשם ברשות, זה לא ועדת השמה, הורה רושם את הילד שלו לגן רגיל, הילד עם צרכים מיוחדים, אם הגן הזה הוא גן שנכנס ליישובי צו במצב היום, הוא מקבל תכנית שילוב. אם הגן הזה ייכנס לטרכטנברג בשנת הלימודים הבאה, יקבל שילוב או לא, אנחנו נראה בהתאם למסגרת התקציב, אבל לא אנחנו רושמים את הילדים לגנים.

אבל אדוני, במסגרת התקציב, ילד שהולך לגן תקשורת עולה 120 אלף שקל, וילד בחינוך בשילוב יחידני עולה 50 אלף שקל, אני מפנה לך 70 אלף שקל פר ילד.

סליחה, רויטל, את לא יכולה להתפרץ כל פעם כשיש לך מה להגיד, זה לא עובד כך. אפשרתי לך לדבר.

הקריטריונים לקבלה לגן הם השניים שאמרנו אותם והם הקריטריונים העומדים. הקריטריון הראשון הוא קריטריון גיל, מאחר והחלטה היא החלטה מדורגת שתבוצע תוך שלוש שנים, קודם כל בחישוב וההחלה היא יחסית ליכולת של היישוב הספציפי לתת מענה לילדים כי הגנים הם בתחומו, אז העדיפות היא קודם כל לגיל 4. ברור שייכנס לחינוך חינם ילד בגיל 4 לפני ילד בגיל 3. בתוך קבוצת הגיל הזו, אם יש ילד שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים, הוא נכנס במסגרת קבוצת הגיל שלו. הקריטריון השני, שהוא קריטריון מקובל והוא מקובל גם על השלטון המקומי, אדוני היושב ראש, הוא הקריטריון של סוציו אקונומי, והרשויות אכן מתחשבות בו.

בנושא השילוב ענינו כאן בצורה מאוד ברורה. חינוך מיוחד אין סוגיה ואין בעיה. ביישובי הצו שבהם הוחל חינוך חובה, אין בעיה, השילוב מתוקצב. ביישובים ובגנים שכרגע מצטרפים גנים במסגרת חינוך חינם, השנה הראשונה היא קודם שנה שהתקציב שמיועד הוא על מנת להכיל כמה שיותר ילדים שלא היו במסגרת חינוך בתוך מסגרת חינוך, כי להיות במסגרת חינוך זה יעד מאוד חשוב.

הנושא של השילוב שהוא נושא מאוד חשוב, וזו זכות של הילדים, בסופו של שלוש שנים הוא יקרה בכל המקומות באופן מלא. בשנה הזאת היעד הראשון הוא יעד מאוד מורכב עם אתגר מאוד גדול, הוא עוסק במה שאמרתי. במידה ויישארו תקציבים פנויים, הם יופנו לעניין הזה, ואנחנו גם על זה נקיים שיח עם האוצר. אבל המטרה הראשונה היא קודם להכיל כמה שיותר ילדים בחינוך חינם בשנת הלימודים הבאה.

שאלתי שאלה אחרת, גם אם תקציב לשילוב, הרי בסופו של דבר, הורה מה הוא עושה עם הילד? הולך לגן פרטי אחר, הרי גם שם אין שילוב. אני בסך הכול מנסה לשנות כאן קבלת החלטות והשלטון המקומי - - - על סדרי עדיפויות, גם בנושא של מצב סוציו-אקונומי, גם שם אתם יכולים לעשות את ההחלטות שלכם, וזה לא מה שנאמר לי בפעם שעברה.

נכון, אבל מאז היה חידוד הנושא יחד עם השלטון המקומי. לראיה, יצאנו במודעה משותפת, היא מתפרסמת היום בעיתונות של היום בלוגו משותף של משרד החינוך והשלטון המקומי, שביחד אומר הקריטריונים של הקבלה הם שני קריטריונים שוויוניים ושקופים, וזה היה בעקבות ההמלצה שלך, אז זה יצא יחד כדי שלא יהיה שום ספק - גיל ומצב סוציו-אקונומי, ולשלטון המקומי כן יש את היכולת לבחון ולדעת את מצבו, יש מידע מרשויות הרווחה, יש יכולת לבדוק - - -

שכר לימוד מדורג.

הם עושים את זה. הם עושים את זה ומשתפים פעולה.

אני גברתי, מבקש ממך וגם מהשלטון המקומי לעשות בדיקה של כמה ילדים עם צרכים מיוחדים שנרשמו, ביקשו להירשם לגן ציבורי וסורבו. אני כרגע לא מדבר על תכנית שילוב, אמרתי, יהיה לכם את התקציב אתם תפעילו גם אותו. אבל אנחנו צריכים לקבל את המידע, כי אני חושב שאכן יש פה מספר שהוא מספר לא גדול, ולדעתי כל ראש עיר ייתן את העדיפות שלו דווקא לאלו שיש בעיות המיוחדות להורים מבחינת הוצאה תקציבית, אבל אם ישנו מקום כזה או אחר שכביכול התקבלו החלטות, אז צריך לבחון על סמך מה התבססו ההחלטות, כי אם למשל נכנס ילד בגלל הנושא של הגיל, והוא יכול להכניס ילד עם צרכים מיוחדים, אז אני חושב שדווקא בנושא הזה עדיף אם כבר להכניס את אלו עם צרכים מיוחדים, ולדעתי, לא מדובר במספרים גדולים מאוד. אני מבקש מכם לעשות את הבדיקה הזאת מול אגפי החינוך בעיריות ולהעביר לנו את המידע תוך שבועיים, כי כמו שאמרתם ההרשמה כבר נסגרה ואתם יכולים לעשות את הבדיקה הזאת.

אני הבנתי שבעקבות השינוי, יהיו עוד טפסי הרשמה – אם גילאי 3-4 זה חינוך חינם, אז אין צורך למשל להביא טפסים של גובה השכר והמשכורות של ההורים כי זה לא בקריטריונים. זאת אומרת, בשנה הצטרכו כדי לקבוע את הנושא של סוציו-אקונומי, המשמעות היא שעל כל ההורים להביא את אותם טפסים שהביאו בשנה שעברה, כי אחרת איך יש לך את המידע?

בבקשה, הסתדרות המורים.

תודה.

אדוני, כמה זמן שיתנו תשובה לשאלה שלך?

שבועיים.

דרך אגב, רבותיי, לא צריך לחכות לישיבה שלי. אם יש לכם אינפורמציה בעניין זה, אתם מוזמנים להעביר לנו, אנחנו נעביר את זה למשרד החינוך.

אנחנו יכולים להעביר על אולי ילדים אוטיסטים, וגם לא בטוח.

אני מבקש, אם יש לכם מידע על כך שילד שבא להירשם הוא כן יכול להיות בגן ציבורי רגיל לפי כל אותם הקריטריונים הודח, או מישהו אחר במקומו, פשוט תעבירו לנו את המקום או היישוב, מחלקה כך וכך, גם ננסה לעזור עוד מהצד הזה. באופן כללי אנחנו ננסה בעוד שבועיים לקבל תמונה מלאה בנושא הזה ולהתקדם במקביל.

אני מבקשת לציין ששילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים מאוד חשוב, כי זו ברכה בגני הילדים, אבל ללא תוספת כוח אדם לא נצליח לעשות שום דבר. אז לקחת בחשבון גם המשרד גם הרשויות המקומיות, כי כולנו מבינים את החשיבות, אבל ללא כוח אדם מתאים, הגננת לבד לא יכולה לעבוד עם סייעת ללא תוספת כוח אדם לעזרה, במיוחד כשהיום כמעט בכל גן יש ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

תודה.

אנחנו סיימנו את כל הנושא של החינוך המיוחד ואפשר להמשיך הלאה?

כן, אתה יכול. אני נותן לך שלוש דקות שלך, אתה יכול להתייחס לכל נושא שתרצה.

בכל הנושא של החינוך חינם, חשוב לי להדגיש שלא ניתן לקיים גן פרטי בסכומים שאותם הציע משרד החינוך. אנחנו איפשהו בתחושה לכל אורך הדרך שאנחנו לא מקבלים תשובות, עכשיו מזמנים אותנו למשרד החינוך וזה נעשה פעמיים, למרות כל הפניות שלנו עם השאלות. אנחנו מקבלים בעצם לבוא, באים לשכנע אותנו כמה זה טוב, וכמה חשוב להירתם, ולעלות על העגלה שאותה מושך הסוס. רק אני רוצה לחזור על מה שאמרתי גם במשרד החינוך, זה לא לעלות על העגלה, אלא להיקשר מאחוריה עם חבל על הצוואר. לא ניתן להתקיים ולא ניתן לקיים, ואיפשהו יש ניתוק מתוך המציאות הקיימת.
קשה לי באמת להבין איך לא עושים את החשבון המינימאלי של ההוצאות. הרי גן פרטי שהוא חשוב לכל דבר, ומדובר בענף שמעסיק כ-100 אלף נשים שבעצם באו ועושים את מה שהמדינה לא עשתה עד היום, ולבוא בצורה כזאת ולזרוק אותם החוצה, ולהגיד, כן אתם תסתדרו עם זה. וכאשר אנחנו באים ואומרים שלא ניתן להתקיים עם זה, גם אומרים לנו כן, אבל זה יציבות לאורך זמן, זה לא יציבות לאורך זמן, זה הפסד לאורך זמן. יש חשיבות מאוד גדולה לגן שיהיה יציב כלכלית, כי גן שהוא לא יציב כלכלית, איפשהו זו פגיעה ישירה בילד. עד היום אין לנו שום תשובות, גם כל תשובה שניתנת בעצם היא תשובה ללא תשובה,
אנחנו איפשהו מצפים שייקחו את כל הסוגיה, את כל הבעיות שקיימות לנו לכל אורך הדרך ויתנו להם פתרונות, הפתרונות יכולים להיות, רק צריכים להושיט יד. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שאותם אנשים במשרד החינוך שבאים ומדברים איתנו על הנושא, אין להם שום סמכות לבוא ולהמשיך הלאה, אין להם שום סמכות לבוא ולהגיד או.קיי. אנחנו מקצצים בעלויות של המיסוי, שבעצם המרכיב העיקרי פה של המחיר הוא המיסוי שאותו מיסוי יורד מאותו מחזור פעילות של הגן, ולא ניתן לקיים את זה.
אנחנו מצפים שיבואו גם משרד האוצר, גם משרד הפנים עם הסוגיה שלהם שימושים חורגים, גם משרד החינוך ויתנו פתרונות כדי שכן אפשר יהיה לשלב את כל הגנים הפרטיים פנימה, ולהמשיך את אותו דבר. בעתיד גם יהיה לנו בעזרת השם חוק חינוך חינם מגיל אפס, אבל זה לא יוכל להתקיים בדרך הזאת אם אנחנו לא נבוא ונשים את זה על השולחן בצורה ברורה לחלוטין.

תודה. מיטל להבי, עיריית תל אביב, בבקשה.

אני רוצה לברך על החוק שסוף סוף מתיישם. אני רוצה לומר שאין קורלציה להמלצות טרכטנברג. כי טרכטנברג דיבר על רצף חינוכי והאחדת החינוך מגיל אפס תחת - - -

תחת משרד החינוך זה לא קורה כי זה פוליטי ולא עולה כסף. גם טרכטנברג דיבר על הארכת יום לימודים, מדובר היה רק בעלות ולא בבינוי וגם זה לא קורה. אנחנו הלכנו כרגיל למה שהכי קל והכי מסובך שזה הבינוי. אין ספק שיש תנופת בינוי היום בארץ. אנחנו כעירייה השנה נבנה 40 גנים כדי לתת משהו כמו 20% מענה לצורך של שנתון אצלנו שעומד על 6,000 ילדים. אני חרדה, אני חרדה מפני שחינוך הוא לא רק עלות הוא גם איכות. אני עדיין בעיר חזקה שיודעת להשלים תקציבים למערכת החינוך, ואני יודעת שערים אחרות קשה להם גם להשלים את תקציבי הבינוי וגם להשלים את תקציבי החינוך. קשה לי גם כשאני יודעת שיש פה ענף שהוא ענף של עצמאים, אנחנו בתל אביב אוהבים ענפים של עצמאים ושל בעלי עסקים. אני חושבת שזה ענף שנתן שרות ציבורי חשוב לאורך כל השנים, וצריך למצוא לשלב אותו בפנים.

הייתי רוצה תשובה ברורה ממשרד החינוך לגבי הנתונים כדלהלן. כשמשרד החינוך מעביר 700 שקל פר ילד לרשות, או לגן פרטי, עדיין יש עלויות נלוות שממומנות על ידי הרשות המקומית. הרשות המקומית עושה השלמה תקציבית. הרשות המקומית מממנת סייעת, הרשות המקומית מממנת את השרות הפסיכולוגי, את הסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים. הרשות המקומית נותנת מקום ללא עלות ללא ארנונה ללא חשמל, ללא מים. כל הדברים האלה הם נתונים כספיים שמישהו צריך לכמת אותם כדי לא לבוא ולדבר במושגים של 700 שקל, כי ילד לא עולה למערכת 700 שקל. 700 שקל זה מה שמשרד החינוך נותן, עירייה משלימה עוד 10% עוד 20%, תלוי מי היא. היא נותנת ציוד מתכלה, היא נותנת כוח אדם, היא נותנת מבנה. כשלנו תהיה התמונה המלאה של עלות של ילד במערכת, אז אולי גם אם נדלג על המילה מיסוי שחלה על הגנים הפרטיים, עדיין נדע מה העלות ומה התקצוב האמיתי. אני חושבת שכאשר מדברים עם הגנים הפרטיים, צריך להבין מה התקצוב האמיתי של ילד במערכת חינוך ציבורי ולדבר איתם באותה שפה וזה לא קורה היום.

אני רואה לנו חובה, אני יודעת שהיום קמו ארגונים נגד הפרטת החינוך לגיל הרך, וכבר יש עתירות, כל הארגונים שלא מכירים כל כך את הנושא הזה. אני חושבת שהגנים הפרטיים צריכים להיות חלק ממערך המענים, ואני מדברת עכשיו באינטרס העירוני. אנחנו יודעים שביקושים לגני ילדים הם כמו עקומת גאוס, הם כמו עקומת פעמון. היום צריך הרבה גנים, הולכים בונים, בונים, מחר העיר מזדקנת ויש לנו את זה כתהליך טבעי בכל עיר, הולכים ומסבים את הגנים לשימושים אחרים. אז כשעוד הפעם העיר נהיית צעירה, וצריך שוב פעם להכשיר גנים, את השימושים האחרים בית כנסת, מועדון נוער, אי אפשר להוציא וצריך לבנות עוד הפעם. יש לנו תכונה במדינת ישראל להשקיע בתשתיות, עושים את זה גם בתחבורה. משקיעים מיליארדים, מאות מיליארדים בתשתיות תחבורה ולא בניהול תנועה.

זה כמו הרכבת הקלה בדיוק.

הרכבת הקלה זה דוגמה, אבל כשאנחנו בודקים את התקציבים, אנחנו רואים מאות מיליארדים בתשתיות. אני שוב פעם אומרת, החינוך הוא איכות ולא רק עלות, כאן צריך לשבת ולראות איך כדי למעט או לצמצם את הבלגן בתחילת שנה זו, מעריכים את העלות על בסיס קריטריונים של איכות שהרשות נותנת גם ומביאים לתוך השולחן של הדיאלוג סכום שהוא יותר הגיוני. אם נחסך ממני לבנות מבנה, ואם הגן העירוני לא צריך לשלם ארנונה, היטל השבחה אני לא רוצה להזכיר, אני לא רוצה להזכיר בכלל את מה שאתם עוברים, אתם יודעים את זה לבד. אנחנו מממנים את השרות הפסיכולוגי, ואנחנו מממנים סייעת, נא אדוני, תתן הנחייה שמישהו פה יחשבן כמה באמת עולה ילד במערכת ציבורית כאשר נותנים לו את האיכות הסטנדרטית. כמה נותנת העירייה, כמה נותנת הממשלה, ואולי דרך זה נקבל תמונה כמה הגנים הפרטיים עם המשתלבים באמת צריכים לקבל, ולא לפי איזה מספר שמישהו זרק, באמת, עם כל הכבוד, בלי לבדוק את העלויות האמיתיות.

אני רואה בזה חובה כי בגנים הפרטיים יש איכות של ניהול, לפחות בעיר שלי, שצריך לתת להם להתקיים כחלק ממערך מענים הרבה יותר גמיש.

אני הייתי רוצה גם תשומת לב לעניין התשומות, כי עוד הפעם אני חוזרת ואומרת, גם בגן עירוני, ילד בן שלוש לא יכול לקבל את אותו איכות כוח אדם כמו ילד בן חמש. ילד מגיע לא גמול, ילד צריך לישון בצהריים. אני לא הייתי רוצה שנפתח בניינים בניינים של גנים בלי שתקציבים לענייני איכות יהיו מובהרים בעניין הזה ולא רק לענייני כמות. אנחנו מחויבים לקלוט אותם גם באיכות מסוימת ולא רק כמותית. תודה רבה.

בישיבה הקודמת אני ביקשתי התייחסות לנושא של הקיזוז, קיזוז שכביכול צריך להיות מבחינת התשלומים העוקפים של הגן הפרטי שעושה שינוי והופך להיות עד לשעה מסוימת גן ציבורי. כל התשלומים מסביב הם כמובן צריכים להיות מותאמים בהתאם, אנחנו לא מצפים מגן שהיה מקבל שכר לימוד מ-1700 שקלים עד 2,000 ומשהו שקלים בחודש פר ילד, עכשיו הוא מקבל קיזוז ממשרד החינוך משהו כמו 700-800, וימשיך לשלם את אותם התשלומים שהם תשלומים השוטפים לכל המעטפת העירונית.

אני אומר מה עשינו בעניין הזה. התקיימה פגישה עם יושב ראש ועדת החינוך של השלטון המקומי ונציגי הגנים הפרטיים. בעקבות זאת הם העלו בעצם 4 סוגיות שקשורות להיטל השבחה, לרישוי עסקים וכו'. העלינו את זה על נייר. בשלטון המקומי קיימנו שני מפגשים ברמת מנכ"ל ונציגי פורום ה-15 ואחרים ללמוד את סוגית הארנונה וכו', הנושא הזה כרגע בעידכון.

משרד הפנים - - -

משרד הפנים יהיה גם. הייתה פנייה גם למשרד הפנים בעניין הזה, כי זה לא רק החלטה שלנו, אבל הנושא הזה נדון ואין לי עוד כרגע תשובות.

לכל רשות יש לה ארנונה אחרת, אנחנו למשל מחייבים גם על שטח קרקע תפוסה לא רק על המבנה.

מטפלים בזה מהשלטון המקומי, השונות היא ברורה, אבל הכוונה היא ליצור הוזלה של העלויות האלה כדי לאפשר - - -

יש כרגע בחינה של העניין הזה גם מול משרד הפנים. מאחר ושמענו את הטענה ואתם פניתם, והבנו שיש פה איזה משהו, אז זה כרגע עלה. התקיים דיון אחד אצל מנכ"ל השלטון המקומי בשותפות מהנדסים, גזברים, מתכננים וכו', עכשיו אנחנו נכנסים לזה לעומק.

אני אגיד לך, אם יש לך עכשיו קבוצה של גנים פרטיים במקומות מסוימים בארץ שמעוניינים לעבור למנגנון חדש, הם מחכים שתתנו להם את המתווה, שבעצם מוזיל את ההוצאות השוטפות שלהם. אתם בתור שלטון מקומי לא יכולים לפתוח הרשמה עכשיו לאותם הגנים שעדיין לא עשו את השינוי, אבל רוצים לעשות את השינוי ומחכים לכם, עכשיו ההרשמה נסגרה. אם הגן עדיין לא עבר למסלול הציבורי, אז הוא לא רושם, הוא ממשיך להיות פרטי, ואם הוא כן רוצה לעבור, ויש לו אפשרות, הוא מחכה למתווה של השלטון המקומי בעניין של ההוזלה כי הוא גם צריך לנשום, לשרוד. בתל אביב כמה משלמים שכר דירה לגן פרטי?

אני אגיד 10,000 שקל ואני אתן מחיר זול. לא על זה דיברתי, אני גם דיברתי על זה שהרשות משלימה תקציבים.

סליחה, רבותיי, אנחנו כאן מנסים כמה שיותר גנים להכניס לתוך המסלול של הגנים הציבוריים, כך שתינתן פתרון לכמה שיותר ילדים, זה הרבה תלוי בכם, כי בפועל גן שנמצא במצב של תשלומים עצומים גם עבור שכר דירה שאנחנו לא יכולים להתערב כאן, כמובן אין לי פה איזשהו משהו שאני יכול לבוא ולכסות את ההוצאות של השכירויות בגנים פרטיים, אבל בעניין של אותם תשלומים, כמה שיותר מהר אתם תחליטו, וכמה שיותר מהר יהיה לכם את המתווה, כך יותר גנים יהיה לכם לפתרון של החינוך הציבורי, אם בכלל אתם רוצים שזה יהיה, כי יכול להיות המדיניות שלנו – רבותיי, חשבנו על זה, לא כל כך מוצלח.

אם מראש היינו חושבים שזה לא מוצלח ולא בא להקל, אני מניחה שהיינו שולפים את התשובה הזאת. מאחר ומצאנו שיש לזה איזשהו עניין שיכול להקל, גם מתוך רצון של ראש רשות לתת מענה, אז אני יודעת לומר, יש פה כמה סעיפים שצללנו לתוכם, ומאחר ואני מבינה את החשיבות – סעיף 197, ההיתר של המבנה, אם הוא בתוך מבנה ציבורי ומביאים בו יותר ילדים מעל 10 ילדים וכו'. יש פה כל מיני סוגיות שנכנסנו אליהם עם היועצים המשפטיים, והן סוגיות כבדות שלא בטוח שהכול מייד יוכל להתקבל, ועושים לי פה עם הראש, כי אנחנו מבינים את כובד העניין.

לכן אנחנו רוצים לא לתת תשובות בשליפה, הנושא נדון מייד אחרי שאתם נפגשתם, לקחתי את זה ושמנו את זה במוקד העניין. תתכנס ועדה בראשות מהנדסים, אדריכלים, כל התמ"אות למיניהם וכו', זה נושא שייבחן עם היועצים המשפטיים, כי זה לא רק החלטה של יושב ראש השלטון המקומי, ואני אומרת לכם מראש, נושא ההקלה בארנונה הוא החלק הקטן. אני אומרת לכם, זה לא הפרופסיה שלי, אבל ממה שצללתי לזה, זה החלק היותר קטן. הרישוי עסקים והיטל השבחה, אלה הדברים היותר קשים משפטית, לכן זה דבר שהוא נדון, ואנחנו נשתדל ברגע שיהיו התשובות המהירות להביא את זה.

עוד דבר, אנחנו צריכים לקחת בחשבון, כשאנחנו נותנים לשלטון המקומי לדון בנושא של המיסוי, שזה היטלי השבחה וכל הדברים מסביב, אנחנו צריכים להבין שהשלטון המקומי קשה לו לוותר על אותם הכנסות לרשויות. אנחנו צריכים להוציא את זה מהידיים שלו, זו צריכה להיות החלטה שצריכה לבוא הרבה מלמעלה ולרדת כלפי מטה, כי ממה שאני יודע שהולך במסדרונות שם, אין כל כך רצון לוותר על ההכנסות האלה.

בסדר. כך או אחרת, אתם צריכים להבין. ראש העיר הצטרך לתת מענה לכל התושבים, לכל הילדים בעיר שלו. זה לא משנה אם מישהו הצטרך לבנות לו על השטח גן ציבורי או על השטח הזה יקום בניין משרדים, או יקום בניין מגורים, שכמובן שגם ההכנסות הן שונות, גם לזה וגם לזה. אבל צריך לתת מענה תוך שלוש שנים. זה לא משנה לראש העיר אם הוא עכשיו הצטרך לבוא ולקזז לגן שכבר בנוי, לגן שכבר עומד, בלי להתחיל לבנות שם ולשלם תשלומים מסוימים, במקום שהוא הצטרך לשבור את הראש עכשיו איזה שטח הוא צריך לתת למשרד החינוך בשביל לבנות שם גן ציבורי כי הוא חייב תוך שלוש שנים להיכנס לתוך העניין הזה. זה שיקול לוגיסטי שכך או אחרת כל ראש עיר הצטרך לעשות. אבל בלי שום קשר לזה, כמובן שאנחנו חוששים מהעניין שיכול לקרות שאותם הגנים שהם היו מנוהלים כגנים פרטיים למטרת רווח, הופכים להיות ציבוריים, אז במשך שנה, חצי שנה, פתאום הם רואים שזה לא רווחי, פתאום הם רואים שהם בהפסדים, אז מתחילים לסגור, ואז מה קורה עם הילדים? מי נותן לי פה ערבות על העניין הזה, מי נותן לי פה התחייבות – אף אחד. פה צריך לחשוב איך יוצאים מהסוגיה הזאת, שלא נראה מפעלים כאלו או אחרים שלא מצליחים להתרומם ואז המדינה צריכה כל פעם להתערב להציל אותם. שלא יהיו לנו פה מצבים שגנים שפתאום מודיעים לנו באיזה השנה, שבעל הגן פתאום החליט לסגור אותו, ואז צריכים לחפש לאיזה 20, 30 ילדים מענה לאיזה גן להכניס אותם. כביכול מטעם הרשות הם אושרו ככאלה שלא משלמים, הם מסובסדים, אז מה עושים איתם? הם צריכים עכשיו ללכת ולחפש פתרון, ללכת לגן אחר, רבותיי, כל הדברים האלה כך או אחרת הם יגיעו לכאן, אז צריך להתכונן לפניי, צריך איזשהו ערבות, מסלול מסודר, צריך הפחתות בסוגיות מסוימות.

כך זה לגבי ילדים עד גילאי 3-4 במעונות. כלומר, כשיש זכאות מסוימת לילדים, ואין אפשרות לתת מענה במעונות שמוכרים, אז מכניסים מעונות פרטיים, זה מוכר, מי שעומד מול הרווחה זה בעצם הגוף הפרטי או העמותה זה אותו מוסד - זה לא דבר שלילי כל כך.

אנחנו לא מדברים על שלילי.

זה מעשי בכל יום בגילאים 3-4 שהם זכאים.

יש הבדל בין פרטי לבין משהו שהוא ממלכתי ומי שלוקח עליו אחריות עכשיו לאומית או רשותית. גן פרטי גם הרשות לא לוקחת עליו – זה פרטי. הוא מקבל רישוי עסק כמו רישוי עסקים. אבל עכשיו אם אתה רוצה להכשיר אותו, להלבין אותו - - -

רציתי להתייחס לנושא של רישום ברשויות בשני מובנים. אחד, הנושא שעלה כאן בהקשר של החינוך המיוחד. למעשה, מכיוון שהרישום הסתיים היום והשיבוצים בחינוך המיוחד, ועדות ההשמה וועדות השיבוץ מתקיימות בשלבים מאוחרים יותר של השנה. השאלה המרכזית לדעתי שצריכה להישאל, היא האם משוריינים מקומות בגנים שהפכו להיות מאוד מבוקשים עכשיו לגילאים האלה עבור ילדי החינוך המיוחד שהצטרכו בחודש יוני או יולי למצוא מקומות לאחר ועדות השיבוץ, זאת סוגיה אחת בהקשר לרישום.


סוגיה שנייה שעולה מדי שנה, אנחנו נתקלנו בשנים האחרונות בעיקר במגזר הערבי, אבל עכשיו אני מתחילה לשמוע את זה גם מהמגזר היהודי שהרשויות למעשה לא יודעות איך הן מתמודדות עם העניין הזה של רישום לגן ילדים שעדיין לא קיים מבחינתם במערכת. כלומר, מגיע הורה עם אותו טופס אישור מהגן שאומר, אנחנו היינו רוצים לקלוט את אותו ילד, בטופס הזה הגן מתחייב לקבל הכרה עד תחילת שנת הלימודים, אבל למעשה לרשות אין איפה למלא את הרובריקה בטופס שאומרת מה זה הגן הזה, אין עדיין סמלי מוסד. סמלי המוסד לפי מה שאני מבינה ממשרד החינוך, בשאיפה התקבלו סמלי מוסד - - - עד לחודש מאי.

חשוב לי לדעת, את מדברת על עמותות שהפעילו גנים בעבר או לא. עמותה שיש לה כבר גנים ויש לה גן נוסף, כי גם כן באותה בעיה?

היא באותה בעיה, בעצם צריך לעשות הפרדה. אם יש עמותה שהפעילה גן מסוים, ועכשיו היא פותחת גן חדש, כלומר, כשאנחנו מדברים על רשיון חדש, על סמל מוסד חדש שטרם ניתן למוסד, אי אפשר לבצע את הרישום לאותו גם עד שסמלי המוסד לא ניתן. התהליך מבחינה חוקית הוא הפוך. זאת אומרת, הסדר הכרונולוגי הוא הפוך. קודם כל רושמים ילדים לגן, ואחר כך רק מקבלים סמל מוסד לאותו גן. אגב, ברשויות הערביות העניין הזה קיים גם כשיש סמלי מוסד שכבר קיימים, כי הרשויות בהרבה מאוד מקרים, למרבה הצער, כבר הגענו עם זה לא פעם ולא פעמיים לבתי המשפט והפסיקה לא אחידה בנושא הזה. הרשויות אומרות, עד שאתה לא מראה לי רשיון אני לא רושם אליך ילדים. הבעלויות מבחינתה יכולות להמתין לרשיון גם לתוך תחילת שנת הלימודים. גם אם עכשיו באמת יעמדו ביעד ועד ל-2 לספטמבר יהיו רישיונות - - -

עד ה-1 בינואר נותנים את האפשרות של הארכה בדרך כלל.

אפשר בדיעבד לבצע רישום. אבל כאשר מבצעים את הרישום בשלב מאוחר יותר, אלף, פגענו בוודאות של ההורה. בית, הנושא התקציבי הוא מאוד משמעותי. בעלויות שהילדים יירשמו בחודש ינואר או בחודש פברואר, אפילו בחודש אוקטובר, לא בהכרח יקבלו את התקציבים עבור הילדים האלה. הרשויות רושמות את הילדים, במידה ויש להם, הם רושמות את הילדים לגנים שלהם, כי מבחינתם הגן הזה לא קיים. יש לי כרגע הורה שמגיע, אומר, אני רוצה להירשם לגן איקס, הגן הזה לא קיים לי כרגע במערכת, אני כרשות מחויב לרשום אותך לגן שלי. לכן הפלונטר הזה מבחינת לוחות זמנים חייב להיפתר בהוראה חד משמעית של משרד החינוך שאומרת לרשויות המקומיות, אתם צריכים לבצע איזשהו רישום מותנה לגנים, וכשיינתן הרשיון, תוכלו למלא את הטופס הנכון.

אני מנכ"ל בארגון מורים עולים, "איגום", שזוהי עמותה שמחזיקה היום - - -

איגוד מורים עולים?

כן.

חשבתי יש לנו ארגון והסתדרות.

חבר הכנסת גנאים, בעולם הזה של ההתאגדויות, עדיף לא לחשוב אפילו.

ב-20 שנים שאנחנו כבר קיימים, אנחנו מחזיקים היום בלמעלה מ-20 גני ילדים אשר 95% מהם הם ברשות, זאת אומרת, במודע בעשור האחרון השקענו והשקענו הרבה, ופה צריך לציין שאנחנו לא מקבלים שום סבסוד משום גורם. השקענו על מנת לקבל רשיון, למען האמת כולם צחקו עלינו, כיוון שזה לא היה צריך לאף אחד, להשקיע, ולקבל רשיון, ולעבור ויה דה-לורוזה של כל האישורים וביקורת. היום אנחנו קוטפים פרות ואנחנו מאוד שמחים על כך, מכיוון שתמיד רצינו להיות חלק ממערכת חינוך. היום אנחנו אמנם בן חריג עדיין, אבל אנחנו היום כבר במשפחה וזה דבר מאוד משמח.

כמו כל בן חריג, אנחנו לפעמים מקבלים מנות קטנות יותר מאשר האחים הטבעיים שלנו. לגבי רישום, יש הנחיות מאוד ברורות של משרד החינוך איך הוא אמור לבצע, אבל השנה, ואנחנו מבינים שזו השנה הראשונה, כל רשות הבינה זאת אחרת, אבל היה די מצב מבולגן, מכיוון שכל רשות ממציאה את הכללים משלה, אבל בסופו של דבר אנחנו עברנו את התהליכים והיום אנחנו בקרית אתא רושמים ילדים אחרונים. כהפקת לקחים - הייתי מציע לרשויות מקומיות בשנה הבאה, לקחת איזשהו נוהל אחיד לכולם, מכיוון שלא יודעים באמת איך לאכול אותנו. אנחנו מצד אחד גן ציבורי, מצד שני גן פרטי, לגני עירייה אנחנו לא שייכים כביכול, אז היו גם תקופות רישום שונות.

זה מה שאנחנו מדברים כאן, הם מנסים ליצור מסלול לאותם גנים שהם גנים פרטיים, שהם יוכלו להיכנס למנגנון כגן ציבורי.

אנחנו כבר גן ציבורי, סליחה שאני קוטע אותך. אני מדבר על רישום של ילדים בגנים, לא צריך רישום למוסדות עצמם, זה נושא נפרד. ברישום כל עירייה המציאה כללים משלה. בעירייה אחת פתאום הפסיקו את הרישום ב-8 בפברואר, למה? מדוע? בעירייה שנייה אמרו אתם לא קיימים בכלל במערכת שלנו. אנחנו הבאנו את הרשימות מאתר משרד החינוך איפה שפורסמו כל הגנים, זה לא משנה, אנחנו לא עובדים לפי הרשימות האלה. לכל רשות הייתה מדיניות משלה, שהיא הייתה שונה לפעמים ממה שפורסם באתר משרד החינוך, הנחיות של משרד החינוך בנושא של רישום ילדים לגנים מוכר אינו רשמי חרדי.

בסדר, הבנו. אני מבקש ממך שתעביר את כל מה שכרגע אמרת, אנחנו לא נתחיל לעבור פר גן מי קיבל, תעביר את זה ללשכת המנכ"לית, היא תבחן איפה היו בעיות בסוגיות האלה. השאיפה היא שכמה שיותר גנים ייפתחו היום לפי המסלול גנים ציבוריים, ואם יש אפשרות להכניס, אז כמובן שמשרד החינוך מעוניין שהם ייכנסו. אם יש בעיות, אז צריך לבדוק איפה הבעיות.

אנחנו מקבלים רישוי כל שנה לשנה הבאה. ישנה אפשרות באגף לתת רשיון לכמה שנים. אם למשל גן כבר קיים 8, 10 שנים, אז לא לחדש רישוי כל שנה, אלא לתת רישוי תלת שנתי למשל, ל-5 שנים, אבל מותנה בהגעת תברואן וכו'. ארנונה – בארנונה יש אפשרות ברשות מקומית לתת פטור רשמית בלי שום בעיה, לא צריך ועדות ולא שום דבר, יש אפשרות. יש ועדה שהיא עושה זאת, יש עירייה שעושה זאת, יש שלא. לגבי כוח אדם - - -

המבנה חייב להיות מוכר כציבורי.

גן מוכר, והרשות המקומית יכולה לתת פטור לגן ילדים שהוא מוכר ונמצא ברשות של משרד החינוך. ישנן עולות חדשות רבות אשר סיימו מכללות פדגוגיות והיום הן צריכות ללכת למסלול מלא של ארבע שנים על מנת לקבל אישור של גננת מוסמכת, אם אפשר להקל על אנשים אלו, אז אפשר להוסיף עוד מאות, אם לא אלפים של גננות לגננות מוסמכות.

אני רוצה לציין את קולם של הגננות וקולם של הילדים. אני רוצה לציין שאנחנו הגננות בעד חינוך חינם ובעד כל עזרה כלכלית שתינתן להורים. גם הגננות הפרטיות הן אמהות, והם הן היו במחאה וסיוע יעזור גם להן. אבל לאנשי המחאה לא הייתה כוונה שהקלה יחסית בכיס ההורים תהיה במחיר של הורדת רמת החינוך והטיפול בילדים שלהם, וגם לא ברור לנו מדוע הגננות הפרטיות צריכות לשאת בנטל על גבן את כל המשמעויות הכלכליות והמשפטיות של המהלך הזה.
אנחנו חושבים שהמהלך הזה הוא כלכלי גרידא, ולמרות שהוא ייתן פתרון חלקי למשפחות מסויימות שזקוקות לכך, אמנם, הוא עלול לפגוע בלא מעט גורמים וביניהם, באופן מפתיע, גם בילדים עצמם או לפחות בחלקם.

האם בהחלטה על יישום החוק נלקחו בחשבון פרט לפרמטרים הכלכליים פרמטריים פדגוגיים? התפתחותיים? רגשיים? חברתיים? של ילדים בני שנתיים ותשעה חודשים? שלעתים אינם גמולים? שלעתים זקוקים לקבוצה קטנה ופחות מאיימת? שלעתים זקוקים לגדול בחממה עוד שנה? עוד שנתיים? האם 300,000 ילדים רכים בלי יוצא מן הכלל יוכלו לאתגר הזה? האם יוכלו כולם לחיות עם 35 ילדים שנלחמים על תשומת ליבה של גננת אחת, וסייעת אחת?

כמנהלת מחלקת גני ילדים בעבר באגף החינוך של עיריית רמת גן, אני זוכרת מקרים רבים שאנחנו היינו צריכים לגייס סייעות נוספות לגנים של גילאי שלוש, כי הגננות לא עמדו במשימה הקשה הזאת וקרסו תחת הנטל. האם מישהו יממן את הסייעות החדשות האלה, הנוספות לגן ציבורי? ואם כן, מניין יבואו כל הסייעות האלה? שכן, כבר היום קיים מחסור עצום בכוח אדם בענף הזה? אנחנו המלצנו בעבר לגייס בנות של שירות לאומי על מנת שיגיעו לעבוד בגנים הפרטיים ושיהיה פה כוח אדם נוסף, או לתת עבודה מועדפת לבנות שיוצאות צבא ולקחת אותן לתכנית הזאת. אין אנשים במערכת, אי אפשר למצוא אנשים.

והילדים הרכים האלה – האם הם יכולים לחכות עם ארוחת צהריים בגיל זה עד השעה 14:00? האם כולם יוכלו לשנות את השעון הביולוגי שלהם וללמד אותו ששנת הצהריים שלהם מתבטלת?

כל השאלות האלה הן רלבנטיות גם על העבר.

סליחה, לא ירדו לגיל שנתיים ותשעה חודשים, סליחה אדוני. עד עכשיו שנתיים ותשעה חודשים היו בגנים הפרטיים, לא היו כמעט בגנים העירוניים.

יותר גרוע זה לא יהיה בכל מקרה.

האם הם הפסיקו להזדקק לעיבוד המידע במוח? חברים יקרים, אנחנו זוכים לקבל את הילדים האלה כבר מגיל הלידה, אנחנו יודעים למה הם זקוקים. אנחנו מכירים את הצרכים שלהם טוב מכולם. כשהם מגיעים לגיל שנתיים ותשעה חודשים, הם צריכים קבוצות קטנות, הם צריכים יחס אישי. לכן בואו ניקח את הכסף, ובמקום להשקיע אותו בקירות נשקיע אותו בילדים, באבחונים מגיל צעיר, בזיהוי הקשיים, בטיפולים, בהדרכה וליווי של צוותים. לזה המערכת שלנו זקוקה.
כולם מדברים פה על הפיכת הפירמידה, הגיע הזמן להפוך אותה. הגיע הזמן להשקיע בכמות המטפלים הנדרשת ובמחנכים מעולים למניעת התפתחות של הפרעות וליקויי למידה, שלא נגיע לעוד ילדים בחינוך מיוחד כבר מהשנים הראשונות לחייו של הילד. כך נחסוך על פי המחקרים גם מבחינה כלכלית 7 דולר על כל דולר שנשקיע וזה על פי הבנק העולמי, בטווח ארוך – זה החזון האמיתי. בואו נעבוד בקבוצות קטנות, בצוותי חינוך איכותיים, בשעות פעילות שמתאימות לילדים האלה, לא עד השעה שתיים, בסיוע למתקשים, וכן, גם בסיוע כלכלי להורים שכורעים תחת נטל הפרנסה.

ולגבי הגננות הפרטיות, שרובן מוסמכות, אקדמאיות ולעתים גם בעלות תואר שני. הגננות הללו מחנכות באהבה את ילדי ישראל כבר יותר משישים שנה לעילא ולעילא. צריך לקחת בחשבון שהגננות הפרטיות עשו עד היום עבודה מצוינת ואסור להפסיק את המנגינה הזו. עצוב לנו לומר שעתידן היום לא נראה מזהיר במיוחד. נמצאות היום במערכת שלנו אלפי גננות ומטפלות שעומדות לאבד את פרנסתן.

אסור לנו לשכוח שאנחנו בחברה אחת, עם ערבות הדדית, עם שותפות גורל, ולכל פעולה שנעשה תהיינה השלכות על כל החברה, שכן חוזקה של השרשרת תלוי בחוזקה של כל חוליה וחוליה.

אנחנו מצפים ממשרד החינוך ומוועדת החינוך לא לפגוע בחינוך הפרטי ולהשאיר את מערכת החינוך הפרטית כאופציה להורים המעוניינים בחינוך אחר לילדיהם. חינוך חינם – כן!! חינוך חובה – לא !! אל תחייבו את ההורים לעשות את הדבר הזה.

לגבי התקצוב המתוכנן - 700 ₪ לחודש - הסכום הזה שאתם מציעים להשקיע בכל ילד הוא מגוחך, פשוט אי אפשר לחיות איתו. גם הרשויות המקומיות התקשו עד היום לעמוד בתקציבים האלה וגבו מההורים, אדוני הנכבד, 1000 שקלים גבו הרשויות המקומיות מההורים.

האם ידוע לחברי הוועדה, שמתוך סכום של 700 ₪ אנחנו עוד צריכות לשלם מע"מ, מס הכנסה, ביטוחים, שכר דירה, ארנונה, חשמל, מים, שכר גננות ומטפלות, תחזוקה, גינון, ניהול חשבונות, מאזנים של רואה חשבון, הצטיידות, תחזוקה שוטפת, ועוד...

ובל נשכח, שלגנים הפרטיים מעצם הווייתם, קיימות עוד הוצאות - צוות מתוגבר, שעות פעילות רבות במהלך היום, חופשות מצומצמות, השקעה גדולה במבנים שאינם מובטחים לזמן ארוך. ולזה עוד צריך להוסיף עכשיו הקמת עמותה או חברה בע"מ ולהשקיע בערבות בנקאית וזה עוד לא הסוף. האם למישהו במדינה נדמה שאפשר ב700 ₪ בחודש לספק את כל אלה ולהעניק חינוך איכותי - הרי אין מתמטיקה כזאת בעולם.

אז למעשה מה עומד לקרות כאן? רוב הגננות הפרטיות לא תיכנסנה לפרוייקט כי הן לא מוכנות להסתכן ולהמר על תקצוב של 700 ₪. לכן, הפתרון היחיד הוא להעניק לכל הורה שובר אישי בגובה 700 ₪ כדי שיוכל לממש אותו בכל גן שיבחר על פי צרכיו, אם בגן עירוני או בגן פרטי עם רישיון.

אם זה לא יקרה – לצערנו הרב הרבה מהגנים יסגרו והגננות תאבדנה את פרנסתן, חלק מהגנים בעל כורחם ייאלצו להוריד את גיל הילדים והמדינה תצטרך לתת מענה לעוד עשרות אלפי ילדים שיתדפקו על דלתותיה בראשית השנה. ואם בכל זאת יגיעו חלק מהילדים האלה לגנים פרטיים - יש להניח,
שכ 40,000 ילדים בשנה הקרובה יאלצו להמשיך לשלם מחיר מלא ולאבד את זכותם לתקצוב או לפחות להנחה בגובה התקצוב. מדובר על 300 מליון שקלים שמיועדים להורים ולא יגיעו ליעדיהם.
בשם ארגון גני הילדים הפרטיים, אני פונה לוועדת החינוך בבקשה למנוע בזבוז מליארדים של שקלים לצורך בנייה מאסיבית של מבני חינוך, אשר תוך מספר שנים יעמדו כאבן שאין לה הופכין, בשל הזדקנות האוכלוסייה, ובשל סיבות כאלה ואחרות! לחילופין - אנו מבקשים לנצל את המשאבים הקיימים הן ברמת המבנים והן ברמת כוח האדם של הגנים הפרטיים ולהשקיע בתקצוב אישי להורים, להשקיע יותר בהדרכה, פיקוח וסיוע פארא-רפואי לילדים ולהוספת אנשי צוות בגנים.

זו תהיה התרומה האמיתית והמשמעותית לילדים, להורים ולמדינה, הנשענת כל כולה על המשאב האנושי שבה. תודה.

האופציה להיות גן פרטי נשארת.

לא בעוד שנתיים, בעוד שנתיים היא נגמרת.

סליחה, אני חושבת שזה אי הבנה – האופציה לא נגמרת. אני אסביר מה קורה עכשיו.

זה הרציונל שלה.

אני רק אסביר את העובדות כדי שלא תהיינה אי הבנות. ההחלטה על חינוך חינם היא החלטה שהמדינה אומרת שהיא חייבת להציע חינוך חינם להורים כדי להקל על הנטל שלהם, זו האחריות של המדינה. הורה שרוצה לרכוש חינוך פרטי לילדיו, זו זכותו המלאה, הוא יכול לבחור את הסטנדרט של החינוך ואת המוסד של החינוך. גם כאשר יש חינוך חובה, החובה היא שהילד יהיה בגן עם רשיון.

בגן מתוקצב.

סליחה, חינוך חובה, אם יהיה בעוד שלוש שנים על גיל 3, הוא אומר שהילד צריך להיות בגן – גם היום בחינוך העל יסודי יש הורים שבוחרים חינוך פרטי.

סליחה, גם הגנים היום הם ברשיון, אין דבר כזה.

לא, היום בוודאי. יש כאן יועצת משפטית היא תסביר. כשילד יהיה חייב להיות במסגרת, הוא צריך להיות במסגרת.

700 שקלים בבוקר עולה לו ללא תשלום מאז - - -

אני הבהרתי את שאלתה של חברת הכנסת עינת וילף, לטובת כל היושבים כאן. לנו כמדינה יש אחריות לתת את האופציה של חינוך חינם למי שיבחר בכך, הורה, ועדיין זה לא חובה - - -

סליחה, שר החינוך בכבודו ובעצמו אמר שזה חובה, מדברים פה בשני קולות.

למדינה יש חובה לתגמל את זה.

סליחה, מנסים להסביר לך משהו את לא מקשיבה, ואת הולכת עם מה שאת חושבת שאת חושבת שנכון. מנסים להסביר לך, אם לא תקשיבי ותמשיכי להתפרץ, אז את לא תקבלי גם תשובה. אני אומר לך, צריך להקשיב. אם יש לך בעיה להקשיב ולהבין, אז תנסי עוד פעם להקשיב. מנסים גם המנכ"לית של המשרד להסביר, גם היועצת המשפטית של המשרד מנסה להכניס מלה כדי להסביר לך, אבל את ממשיכה להתפרץ, גברתי, קצת סבלנות ולהקשיב, אולי תקבלי הסבר.

אנחנו נמצאים בכמה מישורים. קודם כל יש כפי שאמרה המנכ"לית יישובי הצו, שם זה חובה וגם חינם, זאת אומרת, יהיה לי את הזכות לחינם היא גם של הילד, זאת אומרת, יש חובה מצד אחד על המדינה לתת - - - סליחה, אני מנסה להסביר, אנחנו לא שם. יש חוק משנת 1984, שלמעשה קבע וזה לא חדש, חינוך חובה וחינם - - -

באותם אשכולות אם אני רוצה ללכת לגן פרטי אני יכול או לא?

בגן פרטי אתה יכול, אבל זכות של הילד היא ללמוד חינם ככל שמדובר בגני חובה.

חינם לא חובה.

אם ההורה לא רוצה חינם, אז המדינה רק דורשת ממנו שהילד יהיה במסגרת חינוכית, זו ההבהרה שחייבת להיאמר כאן. הורה תמיד יכול לבחור גם בחינוך חובה, חינוך פרטי בתנאי שלמוסד יש רשיון.

לפי האמנה הבינלאומית זכותו של כל הורה לקבוע את חינוך ילדיו.

- - -

אנחנו נמצאים היום במסגרת החלטת הממשלה, עדיין זה לא חובה. זאת אומרת, נתנו אפשרות לחינוך חינם והחובה לא מתקיימת בשלב זה, היא תהיה אולי בהמשך, משום שהחלטת הממשלה או החוק במדינת ישראל קבע שאכן יהיו צווים בהדרגה, כרגע אנחנו נמצאים בשלב של חינוך חינם ולא חובה.

בעוד שלוש שנים, שואלת אותך שולמית ביסמנובסקי, האם אני תהיה לי אפשרות להתקיים כגננת פרטית, האם יש מי שיכול לקנות את השרות שלי וזה יעמוד במה שנדרש.

בעוד שלוש שנים, ככל שזה יהיה חובה, זאת אומרת, זה קורה כמו בית ספר היום שמוכר שאינו רשמי, בית ספר פרטי נותן שרות מקבל הכרה לצורך לימוד חובה, זאת אומרת, גם אז למעשה כל ילד בגיל 3 בגן עם רשיון, ככל שהחוק יאמר את זה, הצטרך לקבל לימוד חינם חובה וחינם, זאת אומרת, הוא הצטרך להיות במסגרת מוכרת על ידי משרד החינוך.
אנחנו לא שם, אנחנו כרגע בלימוד חינם בלבד שהוא לא חובה. ילד קודם כל לא חייב להישלח לגן בכלל. הורה שרוצה לבחור שהילד שלו יהיה בבית, יכול. הורה שרוצה ללכת לגן פרטי לא מאוגד, כי שם יש לו כל מיני אפשרויות אחרות, יכול, בעוד לי כשיחול החוק על כולם, אז כמובן תהיה חובה, בואו נדבר אז - - -

בואו נהרוס את הגנים עכשיו, ונדבר בעוד שנתיים כשהם כבר נהרסו.

יש מקום לחינוך פרטי - - -

תקראו לילד בשמו וזהו, הכי פשוט לומר את האמת.

- - -

עזבי כרגע מה יקרה בעוד שלוש שנים. אני אשאל אותך שאלה עכשיו. באשכולות של 3, 4, במקום שמופעל חוק חינוך חובה לפי חוק, לא לפי פרוייקט של משרד החינוך, עכשיו מה שאנחנו מדברים זה פרויקט, זה לא חוק, זה החלטת ממשלה, החלטת ממשלה אפשר לבצע אפשר לא לבצע.

כרגע אנחנו לא בשלב של החוק.

אין חוק. החוק כרגע - - -

אם יהיו בחירות בעוד כמה חודשים זה בכלל לא התבצע.

לפי מה שהחוק כרגע מופעל באשכול של 3, ו-4.

החוק כרגע - - -

מופעל כרגע באשכול 3 - - -

אני שואל אותך שאלה, באותם אשכולות יש גנים פרטיים שמופעלים בשכר לימוד פתוח - יש או אין?

יש גנים פרטיים שמופעלים לפי רשיון וגם הם מתוקצבים היום באותה מידה.

זאת אומרת, הוא מתוקצב אבל אסור לו לגבות שקל אחד יותר.

אסור לו לגבות, אלא תשלומי הורים כפי שהחליטה ועדת החינוך של הכנסת.

בשביל שאנשים יבינו, לא מבינים לאיזה כיוון אנחנו הולכים. בשביל שהאנשים יבינו, המדינה ברגע שתחוקק חוק, או שהיא לא תביא את החוק לדחיית היישום שלו בחוק ההסדרים הקרוב, זאת אומרת, אתם כל שנה מביאים את דחיית היישום, ברגע שאתם לא מביאים את זה, אנחנו מפעילים את החוק כפי שהוא חוקק ב-1984, ותוך שלוש שנים כל גן פרטי, הוא יכול להיות גן פרטי ברשיון, אבל הוא יקבע יותר מ-700 שקלים שמתקזז לו מול הגוף שמעביר לו את הכסף, ההורה לא ישלם את הכסף.

כמו שמתקיים היום בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. גם שם למעשה החינוך חינם - - -

אף בית ספר לא גובה שכר לימוד?

כרגע בבית ספר מוכר שאינו רשמי זה חינם. הגבייה נעשית על תכנית לימודים נוספת, על כל האקסטרות, גם כאן יהיו אקסטרות שאפשר יהיה לגבות אותם.

יש גם צהרונים.

רבותיי, הנושא מובן, יש החלטת ממשלה, המדינה החליטה שתוך שלוש שנים ההורים לא צריכים לשלם על החינוך מגיל 3, זו החלטת המדינה עד שעה מסוימת, כמובן שמשעה מסוימת עדיין הצהרונים הם בתשלום שהוא תשלום לא מבוקר, זה כבר עניין אחר, אבל יכול להיות שגם שם יהיה איזשהו שינוי בעוד כמה שנים, כי לפי מה שאני הבנתי, שאכן משרד החינוך רוצה לתקצב את כל המשפחות שכביכול, לפי מה שאני מבין, העדיפות לאלה שעובדים. הייתי מצפה גם לאלה שמשרתים בצבא, זה דבר שכביכול אנחנו נדון גם בעתיד, אבל זה מה שיש.

מה עם כוח אדם אדוני?

כמו שבכל מערכת הבית ספרית, בסופו של דבר אנחנו מתאימים את עצמנו להחלטות סביב הנושא של החינוך, אז יכשירו, כמו שצריכים לבנות מבנים, אז כך גם יכשירו את כל מי שצריך לעבוד. תאמיני לי, גם בנושאים אחרים יש לנו המון בעיות, אני גם שואל את עצמי כל יום מי המורה שנכנס ללמד מתמטיקה של הילדים שלנו, אני גם נחשף להרבה בעיות, הבעיות האלה תמיד יהיו. אנחנו יכולים לסייע באותם הנושאים.

בנות שרות לאומי זה אופציה?

תמיד אופציה בנות שרות, תמיד אופציה לתת עבודה מועדפת לכל מי שמתעסק, זה כבר סוגיה אחרת שמשרד החינוך יחד עם משרד האוצר – זה אחד השאלות שהם הצטרכו לענות, האם נושא של עבודה מועדפת צריך גם להיכנס בנושא החינוך ולא בתחנות דלק – גם קצת ערך וקצת - - -

שאלה למנכ"לית, התפרסם שמשרד החינוך יפעיל מורות, שמורות יעבדו כמורות קבלן מעמותות, מחברות בפרויקט הזה, זה התפרסם, יש דיון היום במליאת הכנסת.

בהחלטה 3/4 על גני הילדים, ההסבות הן הסבות מקצועיות, הדגשתי את זה בהתחלה, מדובר על העסקה של משרד החינוך של הגננות כולן. אתה מדבר על החלטה אחרת שהיא החלטה של 3/9 שהיא החלטה שעוד טרם גובשה, היא נמצאת בדיונים כרגע והשר יגיב אליה, התייחס אליה. אנחנו נמצאים כרגע בבניית המודלים, עוד אין החלטות בעניין הזה.

עלו כאן סוגיות שונות שכמובן שיש השלכות שונות בעניין של היציאה מתחום הפרטי, ובעניין של גילאים 3, ו-4, זה הפחתה בהכנסות של המדינה מהמסים שמשלמים כמובן העסקים הקטנים, בנוסף לכך, אנחנו רואים שאכן יש חשיבות בהזרמה גדולה מאוד של כוח אדם המסייע בתחום הפרויקט החדש של גילאי 3, 4. כמובן יש חשיבות רבה של שיתוף פעולה בנושא של כוח אדם. זו שאלה שנשאלת לישיבה הבאה אם תוכלו לבדוק, הנושא של עבודה מועדפת. הנושא של כל מי שמשתחרר מצה"ל ומחפש את עצמו בתקופה 3, 4 שנים אחרי השחרור. האם משרד האוצר מוכן גם לבדוק את הסוגיה הזאת, אשר תהיה גם בעצם שינוי בסדרי עדיפויות בנושא של עבודה מועדפת, שרות לאומי, בנות שרות, כל מה שאנחנו מתעסקים שנותן כוח אדם, עזר נוסף למערכות שונות, האם אתם יכולים לבדוק גם את הסוגיה הזאת שיכולה לסייע למערכת? אנחנו עלולים למצוא את עצמנו, בלי גננות, בלי סייעות זה יכול לגרום למצב שבאמת, גם לא תהיה אפשרות ללכת לגן פרטי ברגע שזה הופך להיות חובה, אז תהיה פה בעיה מאוד גדולה בציבור שכביכול ילדים נמצאים ללא השגחה, לא יכולים לקבל אופציה אחרת, כי לפי החוק היא כבר פסולה, אז מישהו צריך לתת פה תשובות, וחס וחלילה שלא יקרה אסון. בבקשה.

אני אתייחס. קודם כל משרד החינוך פנה כבר למשרד האוצר בנושא של הסבת גננות, גם כמובן שבמהלך של יישום החלטת הממשלה מעבר לחוק, ייבנו מספר רב של גנים לילדים שהיום לא נמצאים במערכת ויש חוסר בגננות, ונענינו לבקשתם. בנושא של הסייעות אנחנו נצטרך לבחון את זה.

אני אשמח שגם הסוגיה הזאת תיבחן, בסופו של דבר אתם חייבים להגיע לכמות מסוימת של אנשים שנמצאים במערכת לטובת הפעלת הפרוייקט הזה. זה צריך להיות מהלך אסטרטגי, הוא לא יכול להיות רק מצד אחד, בוא נעשה הסבה לגננות ובזה סיימנו, צריך ללכת בכמה מישורים. לדעתי, אם אתם תבנו מפה של 3 שנים קדימה, איך אתם באמת מגיעים למצב שאתם סגרתם את כל הארץ מבחינת ההיבט הזה, וכמה אנשים נמצאים בכל גן וגן, יכול להיות שצריך להיות איזשהו תקן מינימלי, ולזה צריך לתת כמות מסוימת של הכשרות, וכמות מסוימת של אנשים שייכנסו לשם, אבל כמובן שזה כרוך בתקציב, בתקציב לא קטן, אבל אתם צריכים לפחות לתת לנו איזשהו מתווה ויעד שאתם רוצים להגיע יחד עם משרד החינוך, זה לא יכול להיות פרוץ לגמרי. כשאתה מחליט שכולם בחובה, אז כל ילד שנמצא בגן חובה, ואין לו שום אופציה אחרת, כשהוא נמצא שם, הוא צריך להיות מוגן מכל הבחינות, גם מבחינת בטיחות, גם מבחינת כוח העזר שנמצא שם ביחס לכמות התלמידים.

אדוני היושב ראש, כאשר בשנות החמישים באו עולי עיראק, ואחר כך חלאב ב-1948, וגם כשעלו העולים מרוסיה בשנות ה-90' ועד 2000, אתה חושב שהיה איזושהי תכנית לקלוט את העולים? אני זוכר את אריק שרון שהיה בזמנו שר הבינוי והשיכון או שר התשתיות, הוא קודם כל החליט לבנות, הוא בנה את פסגת זאב ואמר אנחנו נתמודד תוך כדי. אי אפשר הכול לעשות בתכניות כמו שהגברת הנכבדה מקריאה לנו לפי סעיף א', וסעיף ב'.

בשנות החמישים הילדים היו עם ההורים בבית.

שמעתי אותך, ממש לעונג היה לי.

אנחנו מנסים להיות מאלו שלומדים מטעויות של אחרים, ולא את אלו שלא לומדים.

אז היו טעויות?

לא היו טעויות בעלייה?

אז אני אומר לך.

חבר הכנסת זאב, אני יכול לתת ספרים שנכתבו על מה שנעשה כאן בארץ.

אם הייתי לומד את הטעויות קודם, אז לא היתה עלייה. אז הייתה עלייה ואחר כך לומדים את הטעויות, נכון, "נעשה ונשמע", כך בונים מערכת.

אין ספק שגנים פרטיים הם חלק מהמערכת של הגנים העירוניים, זה כך ימשיך בשנים הקרובות, זה חייב להיות. הרשויות המקומיות לא יכולות לתת מענה. זה בדיוק כמו שעכשיו יש תכנית לתת מענה במשרד השיכון לכל - - - אין מצב כזה. לא בונים 300 אלף יחידות דיור בשנה אחת, צריך לזכור, שגם בשנה הבאה יש אותן מכסות שצריכים להיות נוספות, הלוא אם נאמר שבכל שנה יש תוספת של 30, 40 אלף ילדי גן, גם לזה צריך להיות מענה בשנה. זאת אומרת, הריבוי הטבעי הוא חלק מהמנגנון ומהמערכת שצריכה להתמודד בעניין הזה.

לכן אני אומר כך, קודם כל אנחנו צריכים לדאוג לשני דברים - משרד החינוך נותן את הפיקוח כמובן יחד עם הרשות המקומית, הם צריכים לעשות את העבודה. אתן לכם דוגמה, מה, אתם יכולים למצוא היום שכל הגננות יהיה להם תעודת B.A.? הלוא כל הגננות מטעם משרד החינוך והרשות המקומית הן מחויבות ב-B.A. אז אין מצב כזה. היום במודעות של היום, אני אומר לכם, הרבה תלמידות שהיה להם רק בכיר או רק מוסמך, במהלך השנתיים הקרובות הן יילכו ללמוד את ה-B.A., אז לתת את ההזדמנות למערכת לבנות את עצמה. אי אפשר לדחוף את זה ולומר, או שהכול ידפוק לפי התכנית שלך, המנכ"לית הנכבדה, או שלא יהיה כלום.

אני מהגנים הפרטיים.

אנחנו צריכים לאפשר לעזור שבאותם מבנים שכבר קיימים גנים, לאשר אותם, אם זה מבנים ציבוריים, אם זה אפילו מבנים פרטיים ועומדים בקריטריונים, ולא להקשות לפחות במחלקת התכנון את הקשיים התכנוניים שאני אומר לכם, הסבת מבנה, גם אם הוא לכאורה מבנה ציבורי, להסב אותו לגנים לוקח שנתיים ושלוש, אף פעם לא נוכל להתקדם בקצב הזה. מישהו מצפה שמשרד החינוך יצמיח לנו מחר בבוקר או לקראת תחילת שנה הבאה עשרות רבות של גנים - אני לא יודע. יהיו בשלבי תכנון, יהיו בשלבי בינוי, אבל זה לא מהיום למחר נוכל לעמוד בהתחייבויות.
מה שחשוב, שמשרד החינוך בעצם מפקח מבחינת מספר התלמידות, המבנה שיהיה מתאים וראוי, והפיקוח המינימלי – הקריטריונים שהיו עד היום לפחות, ולדרוש שלקראת השנה באה, בעוד שנתיים הדרישות יילכו והתחזקו מבחינת הדרישות של משרד החינוך. אבל אני אומר לכם, אל תעצרו את העניין, תאפשרו קודם כל קליטה של האוטומציה שכל גוף של עמותה יכול להגיש את זה, לעדכן אצלו במשרד החינוך וברשויות המקומיות, זה דבר חשוב, זאת אומרת, גם בעמותות שהיו בעבר, לאפשר את אותם המהלכים, כי אחרת אנחנו נראה 300 אלף הורים מגיעים לרשום ילדים ברשויות המקומיות, ולכן אני מאמין שהרשות לא יכולה להתעסק רק בניירות, יש לה, אני מאמין, עוד דברים נוספים.

תודה.

אדוני, יושב ראש הוועדה, אני מברכת על הדיון הזה, הוא דיון מאוד חשוב. אני רוצה לברך באותה מידה למנכ"לית שכבר לא חדשה של משרד החינוך דלית שטאובר על הפעילות למען הרבה מאוד הורים, ולמען הילדים של מדינת ישראל העתידיים.

אני רוצה להגיד שנאמר כאן שעדיף לבנות תכנית לשלוש שנים בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ומשרד החינוך, אני חושבת שכאן מדובר על תכנית לטווח הרבה יותר רחב, ואם לחשוב על התכנית הזו, זה לא טווח של שלוש שנים, אלא הרבה מעבר לכך, ב-30 שנה אם לא יותר, אם בכלל אנחנו מסוגלים לחשוב לטווח הזה במדינת ישראל. כל הדיונים שהיו כבר הרבה מאוד שנים למען התכנית של חינוך חינם במסגרת של רפורמה לילדים לגילאי מאפס עד שש, זו תכנית שאני חושבת שמגיע לנו לחשוב גם על זה. שמתחילים מגיל 3 עד 4 שיהיה בחינם, יש ספק בזה, כמו שאנחנו כולנו יודעים רוב ההורים שמכירים מושג חינם, ואני חושבת שחבר הכנסת אמר כבר, כן, חינוך חובה אבל השאלה אם זה חינם, באמת, זה לא כל כך חינם.

במאמר מאוד יפה של שולמית ביסמנובסקי, ציינת דבר מאוד חשוב לגבי השובר של 700 שקלים, יש לחשוב על זה, יש אופציה כזו, כי בעצם אנחנו כמדינה נותנים חינוך ומציעים חינוך חינם, יש אופציה להוריה לבחור האם באמת כדאי לשלם או לא לשלם. האם הוא מעדיף חינוך פרטי או לא, אבל האופציה של נתינה של 700 שקל כדאי לחשוב על זה , לדעתי.

את מדברת על שוברים. גברתי, את מבינה שברגע שמפעילים שיטה כזאת צריך לעשות פיקוח מחירים על גני ילדים.

נכון. כאן צריך לשקול ולהעלות את הנושא לדיון של אותו משרד האוצר ומשרד החינוך.

כשאני נותן להורה 700 שקל, ולך אין שום פיקוח על המחיר, אז את יכולה לעשות במקום 2,500, את יכולה לעשות 3,200, את ה-2,500 שקלים שלך את תקבלי.

אפשר לשבת עם האוצר, לחשב כמה עלויות, ולעשות את המקסימום שאתם מאשרים, ברגע שזה יהיה ריאלי אנחנו נשתף פעולה ברצון רב.

עוד נקודה אחת שאני מבקשת מהמנכ"לית של משרד החינוך לשים לב על הנקודה הזאת. כאמא, אני גם נתקעתי עם אותה בעיה בשנה הזו כאשר רשמתי את הילדה שלי לגן בפעם הראשונה שהוא לא פרטי, אלא לגן של מדינת ישראל, העירוני. יש נושא אחד שכל פעם אנחנו כאמהות נתקענו לבקש הנחה לילדים – אם יש לאמא ילד אחד שקטן יותר מגיל 3, אז מגיע לה 10% הנחה. אם אין הוכחות של קבלות וכל מיני מסמכים, זה לפחות בשנה הזו היה, אני לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה, אם אין הוכחות והאמא לא הספיקה בגלל שהיא עובדת קשה מאוד, לא הספיקה להביא חשבוניות מהגן הפרטי שהילד לומד שם, אז היא לא מקבלת הנחה של 10% באותו גן. עכשיו הגן הציבורי הוא חינם, אני מקווה מאוד שגם תיקחו את הפרופורציות האלה בעתיד, תחשבו על זה, יכול להיות שבשנה זו יש אמהות שעדיין לא ביקשו את אותן הנחות, אז השאלה היא אם התקציב הזה עדיין קיים בבקשות.
יש עוד נקודה אחת, כשילדים מגיל 3-4 מגיעים לגנים, אני מסכימה לחלוטין עם שולמית שחייבים שעות שינה, ושבתכנית הלימודית אם תתחילו לבנות לא רק את הנושא הכספי, אלא הנושא של חינוך, לדעתי, חשוב מאוד לכלול בתוך התכנית, סליחה, אני פונה עכשיו למנכ"לית, זה חשוב מאוד, אני מבקשת שתחשבו על כך שהילדים שלנו יהיה להם הזכות לנוח שעה אחת בצהריים. כאשר בתי הביאה כריות ושמיכה לגן ואמרה שהיא מעוניינת לישון שם, אמרו לה, סליחה גברתי הקטנה, את לא תשני פה, כי משרד החינוך אמר לנו לבנות תכנית חינוכית שתלמדו ושתקבלו השכלה. וכאשר קיבלתי בת בשעה חמש היא רצתה כבר לישון ולא ללכת איתנו לפעילות. אם אפשר אני אשמח מאוד לקבל תשובה.

צריכים לפעול על פי תיאוריית הצרכים של מאסלו, קודם כל צרכים סופיים, ואחר כך - - -

את עדיין העלית את הנקודה הזאת, מבחינה זו אני מסכימה איתך לחלוטין, ושמעתי הרבה מאוד אמהות שהתלוננו.

בקשר להחלת החוק, אני כחבר כנסת ערבי שכמה פעמים היו דיונים פה, דיונים בוועדת החינוך ליישובים ערבים במשולש, שהם ביקשו, הם דרשו להחיל את החוק עליהם. העניין של הגנים הפרטיים זה עניין יחסי, ביישובים הערביים מצב כלכלי, סוציו-אקונומי קשה זה היה נטל, נטל שהילד שלך בגן פרטי, אתה משלם הרבה כסף. לכן הם ביקשו את זה, הם רצו את זה, והם באמת מברכים על זה. קשיים, תמיד יש קשיים, אבל העיקר, אני גם מברך על החלת החוק משום שהוא באמת עוזר להרבה אנשים, במיוחד, אני מדבר על המגזר הערבי.

בנושא הגנים הפרטיים, גורמים כמו ויצ"ו ונעמ"ת שנכנסים עכשיו לגיל הרך מבחינת התיקצוב הממשלתי, הם לא טוענים שיש בעיות והגנים שלהם מאוד מבוקשים גם מבחינת הייחוס ברמה של אנשים שלא עומדים בשום קריטריון של ויצ"ו, מפעילים את כל קשריהם כדי להיות שם בגנים שלהם. נשאלת השאלה למה צריך לעשות את כל התהליך של איכות וקריטריונים, וכמה עולה. יש לנו בעצם שני גורמים שכבר היום מנהלים גנים ברמה שהיא מבוקשת, ונכנסים לתכנית הזאת, ועושים את זה בתקצוב המבוקש.

התיקצוב שלהם שונה משום שהם פטורים ממע"מ, הם פטורים ממס הכנסה, הם פטורים מארנונה, הם פטורים משכר דירה, הם פטורים מהרבה מאוד עלויות. יש להם תקן של 1 ל-11, ו-1 ל-15, ו-1 ל-10 ולא אחד ל-5-6 כמו בגנים הפרטיים, כך שהם יכולים לעבוד עם עלות הרבה יותר נמוכה מהגנים הפרטיים.

הם מקבלים מבנים, שטחים, הכול.

אני רוצה לציין שני פרמטרים נוספים שלא עלו פה. אחד – לוח הזמנים, משרד החינוך יצא בהצהרה לציבור שלכאורה נותנת שוויון הזדמנויות לכולם, אבל זה מחצית מצג שווא, מכיוון שאתם אמרתם להורים חוק חינוך חינם מגיל 3, בכוכבית קטנה אמרתם ייכנס לתחולה תוך שלוש שנים, ולכן נוצרה בהלה. אנחנו מבחינת הגנים הפרטיים, גם אם חשבנו לבוא למהלך של שיתוף פעולה ולהושיט יד, קיבלנו לוח זמנים מאוד צפוף עד אתמול להתאגד, ועד ה-30 למרץ להוציא רשיון, הדבר הזה הוא לא מידתי כי אתם מחזיקים את המקל בשני קצותיו, מצד אחד ההורים עוד לא קיבלו תשובה, מצד שני, אנחנו לא נקבל רשיונות עד סוף השנה, והתהליכים הם מאוד יקרים ומאוד ארוכים, וזה משהו שמעמיד אותנו, באמת, לא מעמיד אותנו – מושיב אותנו על הגדר. אנחנו נוטים לומר לגננות שלנו, בואו, תורידו גילאים, אל תיכנסו למלחמה שאנחנו נפסיד בה מראש מחד, מאידך, אנחנו מועדים לכליון ממש, לפורענות, בשלוש השנים הקרובות, ומה גם שציפור קטנה לחשה לי שגם הצהרונים הולכים לתהליך של תחולה מיידית חינם בסך אשכולות כאלה ואחרים. זאת אומרת, שילדים מגיל אפס עד 9 יקבלו חוק חינוך חינם. אתם לוקחים מערך שלם של אנשים שעובדים במגזר הפרטי ומורידים אותו לטמיון.

אני יכולה להגיד לכם שעניין ההכשרה פחות מטריד אותנו מכיוון שמי שהלכו לפתוח גנים פרטיים זה אנשים אקדמאיים, אני בעצמי בעלת גן, יש לי תואר שני, אני דוקטורנטית לחינוך. אני לא ממהרת להיכנס לתכנית שלכם ולא לוקחת את החבילה כי אני יודעת שאין לי סיכוי עד ה-30 למרץ לעשות את הדבר הזה. אז אם אתם לקחתם 3 שנים למה נתתם לנו חודש, אנחנו לא נצליח. אנחנו מאוד נשמח אם תבואו לקראתנו ורישיון זמני מותנה אולי נראה בכאילו שיהיה לו איזשהו עוגן במציאות, ושהגנים שהלכו לטובת הדבר הזה - יש לנו כאלה בודדים אמנם שהשקיעו עשרות אלפי שקלים בלשים כיורים, אסלות, בטיחות, תברואן, סורגים וכו', לפחות שההשקעה הזאת לא תהיה לשנתיים שלוש, כי אף עסק ששם מאה אלף שקל לא רוצה לדעת שיש לו גזר דין מוות בעוד שנתיים שייכנס, אז תעזרו לנו בעניין.

אני מצטרף למה שנאמר פה, בייחוד בנושא הבעייתיות ברישום של העיריות, אני רוצה לחדד שתי נקודות בנושא הזה. הדבר הראשון, כל עירייה עושה דין לעצמה, רושמת, לא רושמת, יש עיריות שאומרות אתם תבואו אחר כך, כדי לראות איך הם מתגברים על הרישום המקורי שלהם, נקרא לזה כך, למרות שנאמר פה שראש העיר מחויב לכל הילדים, בשטח זה לא מתבצע. אז גם עיריות שרושמות, ברגע שנגמר, כמו שהעלו פה שיש סמל לגן, ברגע שהרישום לסמל נגמר, הם אומרים להורים שבאים להירשם, אין יותר מקום. עכשיו כדי לפתוח גן נוסף אנחנו צריכים בימים האלה להגיש בקשה למשרד החינוך, אין לנו שום נתון על סמך מה להגיש את הבקשה. הבקשה היא בימים האלה. גם עיריות שרושמות לא נותנות לנו נתוני אמת עד הקיץ, אז מה שקורה כשמגיע סוף מאי, ובסוף מאי צריך להתחייב לגננת, לעובדי הוראה על שנה הבאה, אין לנו שום נתון שייתן לנו אינדיקציה אם אנחנו יכולים להחזיק את הגן או לא, מפני שאנחנו לא מקבלים משוב מהעיריות מה הם רשמו ומה הם לא רשמו.

הדבר השני בנושא הבינוי וההיערכות. הממשלה תיקצבה כסף רב לצורך כך, והפרוצדורה היא פשוטה. העירייה מגישה צרכים לבינוי למשרד החינוך, משרד החינוך בודק אותם ומוציא את הפרוגראמה. אבל כדי להיכנס לזה, העירייה צריכה להגיש, ובמקרים רבים העירייה לא מתייחסת לגנים במסגרת המוכר שאינו רשמי ולא מגישה אותם בכלל. לא מגישה אותם בצרכים לבינוי, לא שיפוצים, לא להתאמת מבנים וכל הדברים האלה, אנחנו מחוץ לתמונה.
עוד משפט אחד, אני שמחתי לשמוע פה שבגנים של החינוך המיוחד אין איתם בעיה, בעיה תקציבית. לצערי במוכר שאינו רשמי גם זה לא נכון, יושב פה מר פינסקי שבימים האחרונים לבד אמר לי, שיש לי גן שפתחתי אותו בהוראה של המפקחת של משרד החינוך, ומר פינסקי אומר שאין לו תקן.

תודה.

התנועה מברכת על המהלך שהמדינה לקחת על עצמה, תמיד לקחת אחריות של המדינה לחינוך הוא דבר מבורך, למרות שהחוק היה צריך לחכות כמעט רבע מאה בשביל זה. בפעם שעברה בדיון הוצג פה מושג שנקרא "מגה פרויקט", כך נקרא הפרויקט שאתם מעבירים כרגע.
אני חושבת שככזה הוא נדרש, הוא דורש הסתכלות והיא לא רק מדברת כלכלית ומגובה בסוג של מדיניות. אנחנו היום בספק לגבי היכולת להרים את הדבר הזה בצורה חלקה. יש כאן חלק דרמטי שעלול לגרום נזק מבחינתנו לדורות. אני אנסה לדבר על כמה שאלות חקר שעלו כאן, שאני חושבת שצריך להעלות אותם כבר עכשיו ולא להמתין איתם. אחד – שהתכנית הזאת צריכה להיות עם חינוך פדגוגי שמתאים לילדים של 3 ו-4. שיהיה מערך פיקוח שיהיה מסוגל לעמוד בפיקוח על גני הילדים, בעיקר לאור העובדה שמדובר בהרבה מאוד גני ילדים חדשים. שתהיה מערכת הכשרה מובנית לגננות לא רק להוראה לגיל הרך, אלא לגילאים המאוד ספציפיים האלה שדורשים גם טיפול וגם חינוך. שתהיה תקינה מובנית לסייעות ולא רק מי פנוי באלנבי, כי שמעתי קצת מי פנוי באלנבי עכשיו. שיהיה הגדרה לסל אישי לתלמיד לכל ילד על מנת שנוכל לסייע לאוכלוסיית מוחלשות שדיברנו עליהם עכשיו, שהם כרגע לא נמצאות על הפרק, בעיקר לאור העובדה שקודם כל אנחנו בוחנים לטפל בתחום של הגילאים כדי לדחוף כמה שיותר ילדים לתוך החינוך חינם, והצורך להרחיב את החוק הזה עד השעה ארבע, כי בסופו של דבר אם המטרה שלנו להוציא גם אמהות לעבודה, זה קצת אבסורדי כשהן צריכות לחזור בחזרה הביתה עד השעה אחת, שתיים.

תודה.

אני מדברת דווקא מהגנים הציבוריים, מתוך עולמו של הילד, כיושבת ראש ארגון "בהתהוות", ארגון גננות מחנכות. קודם כל אני רוצה לברך ולהודות על החוק הזה שהוא מיושם משנת 1984 28 שנים, הזכירה כאן הגברת, ולהודות לך על זה שבחרת להקשיב לקולן של הגננות עובדות השטח שמבינות יותר מכל דבר אחר איך מתנהלים הדברים בתוך הגנים.

אני רוצה לצטט שני עיקרי מסקנות מתוך מחקר שביקש אותו לעשות משרד החינוך, מחקר שנערך על ידי פרופסור קליין וד"ר יבלון בפברואר 2005, להתייחס לשני עיקרי מסקנות שלהם. בכותרת האחת – מספר הילדים בכיתה, ויחס מספר מבוגר ילד. וכתוב שם: "כדי לאפשר לצוות החינוכי להכיר מאפיינים אישיים של כל התלמידים, להתייחס אליהם תוך כדי ביטוי רגישות, והיענות לצרכיהם הייחודיים, מאפשר לילדים להתפתח בסביבה תומכת למידה. הועדה ממליצה לכלול 14-16 ילדים בכיתה של בני 3-4. 16-20 ילדים בכיתה של בני 5-6, ולא יותר מ-25 ילדים בכיתה א', כדי לשמור על יחסי מתאים בין מספר מבוגרים למספר ילדים בכל אחת מקבוצות הגיל".

מומלץ לייעד לצוות של גננת או מורה וסייעת בכיתה, שכיום אנחנו מדברים לפי הפרסום הקודם, 34 ילדים בכיתה, שזה יחס שהוא לא הוגן כלפי הילד. ההסתמנות של חוק טרכטנברג שמיישם משהו חדש, אנחנו מסתמנים כבהלה. מה שקורה, אנחנו מורידים את ערך הפרופסיה של הגננת, והגננות נכנסות לאיזושהי מערכת שהיא לא קלה, ממש קשה לנו לעמוד היום בלחצים, אז קל וחומר להכניס כיתות כאלה מלאות, ולהכניס בבהלה את הגננות לאיזושהי סחרחרת, ולהגיד את תהיי אשת מקצוע נפלאה בתוך כמה חודשים, זה לא עובד כך.

אדוני היושב ראש, באמת יש פה סיטואציה מורכבת, אני חושבת שרואים פה את המורכבות של התמונה, אבל יש פה מהלך שהוא מעורר הרבה שאלות ותהיות. יש פה מהלך די יוצא דופן שבו המדינה מוכנה לתת מימון לגנים פרטיים לא מוכרים, שהם רק כפופים לחוק הפיקוח.

איך הגעת לזה?

איך הגענו לזה? החלטת הממשלה.

גיל הביא את הצד השני של מה שאמרה הגברת ביסמנובסקי, שאם המדינה תתן 720 שקל פר ילד לגן פרטי שעבר את התהליך, הוא מראה עכשיו את הצד השני, דיברו איתכם קודם על עתירות שיש לנו כבר - - -

אין עתירות.

אם אפשר להוסיף על הסכום הזה כסף נוסף.

השאלה באמת האם גן שיקבל רשיון ויהיה בתוך המערכת שמקבלת את הסבסוד לא יוכל לגבות שכר לימוד נוסף מעבר לכך?

ברור שלא. אני מבקש, אתם יודעים מה זה מזכיר לי? אחד אומר משהו, שני תופס, והשלישי כבר כותב על זה. סליחה, רבותיי, שיהיה ברור לכולם, לפי ההחלטה ולפי החוק ההורה לא משלם אגורה ברגע שהוא נמצא שם. תוך 3 שנים זה מה שהמדינה רוצה. גם בתקופת הביניים, אם אתה שם, אתה לא משלם אגורה. אם עדיין תוך שלוש שנים, המדינה צריכה לתת פתרונות לכולם, כרגע יש פתרון לרוב. יש 220 אלף ילדים שכבר בפנים, אז יש עוד 80 אלף שצריכים להכניס, אז תוך 3 שנים גם ה-80 אלף ייכנסו, ה-220 אלף כבר לא ישלמו אגורה. היום בגנים הפרטיים סך הכול 5,000 ילדים.

האם הגנים האלה יוכפפו להוראות בניין אזורי רישום?

אני עושה שיעורי בית כשאני מגיע לכאן. תעשו לי טובה, לכל מי שיש לו שאלות לישיבה הבאה בעוד שבועיים, שלוש. אנא, תקחו את החוק משנת 1984.

אדוני, קרא את החלטת הממשלה, היא קובעת שמה שדרוש זה רשיון.

החלטת ממשלה כפוף לחוק מ-1984. אדוני תיקח חוק משנת 1984 על חינוך חינם שכרגע מופעל ביישובים של אשכול 3. תקרא את החוק, תבין איך הוא עובד, אין שם שום הפרטה, אין שם שום מנגנון של תוספת, התוספת היחידה שאפשר לעשות זה רק על הצהרונים, ועל זה יש הסכמה.

אדוני, יש החלטת ממשלה שלא מדברת על החלה של צווים, של חוק לימוד חובה.

אנחנו צריכים לברר בצורה יותר ברורה מה יהיה בעוד שלוש שנים, כי יש אופציה של לעשות חובה שזה רשמי, ויש אופציה לעשות חובה כמו בעל תיכוניים שאין בתי ספר רשמיים, זה שני דברים שונים וההשלכות של זה שונות. אני לא הצלחתי עדיין להבין מה יהיה פה בעוד שלוש שנים, אנחנו צריכים לדון בזה באחת הישיבות הבאות.

יש מקום ככל שזה חובה, כרגע זה לא חובה לפי החלטת הממשלה.

אני לא מדברת על השלוש שנים, אני מדברת בעוד שלוש שנים.

כמו לגבי בתי ספר, יש רשמיים ויש פרטיים.

את מסכימה איתי שיש הבדל בין מה שקורה עד התיכוני. היום בחטיבה העליונה זה שונה, ההסבר הוא שונה.

אנחנו לא בחטיבה העליונה.

לא הסדרתם עדיין איזה הסדר עומד להיות פה בעוד שלוש שנים.

בעוד שלוש שנים נדבר - - - כרגע אנחנו לא בתחום החובה.

אנחנו צריכים לדעת, כי ההיערכות היא שונה.

אבל יש היום גני ילדים כבר אזורים עם צווים ששם זה חובה.

זה רשמי?

גם וגם, זה מה שהסברתי קודם.

בשיחה לא רשמית, שאני כבר לא זוכרת מתי היא הייתה, אמרו לי שלא ברור אם יהיה רשמי או לא רשמי בעתיד.

יש היום גנים עירוניים, הגננות שם עובדות מדינה לפי הסכם קיבוצי, זה כבר קיים היום בגנים עירוניים, ויש גם גנים פרטיים, יש מקום גם לאלה וגם לאלה.

בסדר. אז זה אומר שזה כמו עד החטיבות העליונות, זה מה שיהיה.

אנחנו לא פוליטיקאים, אנחנו אנשי ביצוע, אנשי מדיניות, מבצעים את המדיניות.

אבל בינתיים רוצים שאנחנו נסתום חורים לשנתיים, ואנחנו לא יכולים לסתום חורים לשנתיים, ובעוד שנתיים יסגרו אותנו ויזרקו אותנו לים, זה לא יכול להיות.

בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש על הישיבה ועל האפשרות לשמוע את כל השאלות החשובות שעולות כאן. אני רוצה לשוב ולהדגיש, אנחנו נמצאים במימוש של החלטת ממשלה שנדמה לי שאין אדם במדינת ישראל שלא רצה שנהיה במימוש החלטה כזו. שתהיה אופציה לחינוך חינם לילדים בגיל 3. כולנו מבינים את החשיבות של להיכלל במסגרת חינוכית להורים שרוצים לשלוח את הילדים שלהם למסגרת חינוכית. ומה זה עושה להישגים של ילדים בהמשך. אני רוצה גם להגיד שבואו לא נשכח מה המצב היום. למעלה מ-225 אלף ילדים כבר נמצאים במסגרות ציבוריות, חלקם בחינם, חלקם לא בחינם, זה הרוב המכריע. כל הגנים האלה שנותנים מענה, הם עובדים בסטנדרטים הציבוריים של משרד החינוך. נכון, כולנו מכירים את כל המחקרים, כולנו יודעים מה היינו רוצים. אנחנו מתמודדים עם המשאבים שעומדים לנו על פי הסטנדרטים המקצועיים שהכתבנו. לא תהיה ירידה בסטנדרטים. גננות שהצטרפו יהיו מוסמכות, מוכשרות, ויעמדו בכל הסטנדרטים, אין שום כוונה לרדת מהסטנדרטים. כעת המהלך המורכב הזה שאמור להחיל עוד עשרות אלפי ילדים במהלך של 3 שנים, והוא כולל בנייה, והוא כולל הכשרה של כוח אדם. הוא מהלך שבוודאי יהיו בו קשיים, יש בו הרבה מאוד אתגרים, לא כל הילדים יקבלו מענה בשנה הבאה. אבל אנחנו עושים את כל המאמצים כדי שיותר ילדים וכמה שיותר יוכלו להיות מוחלים בחינוך הציבורי בשנה הבאה עם גננות מוסמכות כפי שאנחנו דורשים, ואכן, גם ניתן את הדעת לכל הסוגיות שעלו כאן, אנחנו ממשיכים לעבוד.

בנושא של הילדים עם הצרכים המיוחדים, אני מבקש שתוך שבועיים, שלושה, אנחנו נקבל הבהרות האם ישנם ילדים שלא התקבלו לגנים בעקבות סדרי עדיפויות של ראש העיר במקום כזה או אחר. דבר שני, אנחנו מבקשים מהשלטון המקומי, משרד החינוך ומשרד הפנים לעשות כמה שיותר מהר את נוסחת המעבר שהיא מתאימה לכל התחום הפרטי בעניין של אותם הקיזוזים שצריך לעשות לגנים שנכנסים למסלול ציבורי.
דבר שלישי, יש לנו את הסוגיה של ההיערכות, וזה אני מאמין שאם לא בישיבה הבאה, כך או אחרת, הנושא הזה יצטרך לבוא.

לפי החוק עד תחילת שנת תשע"ה, החוק צריך להיות מוחל.

אני חושב שמה שהולך להיות, וזה לדעתי כוונת הממשלה, פשוט לא להכניס את דחיית החוק.

- - - של חוק הסדרים עוד פעם את החוק.

לדעתי, הם לא ידחו, ואז פשוט הוא יהיה מופעל.

לא, אבל אז צריך שיהיה מערכת רשמית בכל הארץ.

החלטת הממשלה נתנה מצע להגיע שבתחילת שנת הלימודים תשע"ה, יהיה מענה וניתן יהיה להחיל את החוק.

כן יהיה להחיל.

יהיה מענה לכולם. עדיין יהיה מקום גם לפרטיים.

לכן אני אומרת שהמוכר שאינו רשמי שמקבלים 75% תיקצוב מצבם אחרת.

בישיבה הבאה נקיים בדיקה של כל אותן סוגיות. אני אבקש כמובן שתהיה התחשבות בכל המצב הלא פשוט של המעבר וכל אותן הסוגיות שהועלו כאן, כך שנוכל לעשות את המעבר בצורה טובה ואיכותית ביותר. משרד האוצר - בעוד שבועיים, שלושה, אני מבקש מכם, אם ניתן להתחשב בסוגיה של עבודה מועדפת ועניין של בנות שרות בגנים לגילאי 3-4. תודה.
הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>