PAGE
40
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 586>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 12:00

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
יצחק הרצוג

אברהם מיכאלי

>
אסא קלינג - ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

שמרית גולן - עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הווארד פולינר - ממונה בכיר בתחום הקניין הרוחני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בתאור סיטון - ראש ענף צוער מינהל סחר חוץ, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

גלעד נווה - תחום חקיקה ומחקר משפטי, לשכה משפטית, הכנסת

נתן סמוך - עו"ד, משרד הבריאות

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים

תמיר אפורי - עו"ד, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

דוד גילת - עו"ד ועו"פ, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

זבולון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

רון תומר - חבר נשיאות, התאחדות התעשיינים

גיל תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

יהודה לבנה - סמנכ"ל קניין רוחני וחקיקה, טבע תעשיות

גלעד בוק - עורך דין

טל בנד - שותף במשרד

יאיר זיו - עו"ד

ערן ברקת - עו"ד, פארמה ישראל

גיא גורצקי - מנכל, פארמה ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, פארמה ישראל

שלמה וקס - יועץ, פארמה ישראל

נעמה מנחמי

דורית ואג

יפה קרינצה
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011. אני מקווה שאתם מוכנים לגמור את החוק.

נתחיל מהנושאים שנשארו מאתמול. אחד הנושאים שעלו ואני חושבת שהיושב-ראש ביקש שימשיכו להידון היום זה הנושא של סעיף 35, שעניינו התנגדות או הגשת ערעור אחרי מתן פטנט. אתמול הועבר לנו נוסח על-ידי עורך הדין אפורי. אתה רוצה להסביר?

בוקר טוב. הנוסח שהעברתי משקף את הדברים שאמרתי כאן אתמול ושעורך הדין גילת הציג כאן אתמול, והם קשורים להחשה של קצב הטיפול ברוח כל ההחלטות שהתקבלו בכל יתר הנושאים. הסברנו שנוצרת בעיה כאשר יש עיכוב ביצוע אוטומטי סטטוטורי עד לתום הליכי הערעור, גם אחרי שהרשם כבר דן בהתנגדות ודוחה את ההתנגדות ועדיין לא יכול לתת פטנט. הנוסח המוצע בסך הכול משמיט את השלב הערעורי וקובע שלאחר שההתנגדות נדחית בדיון בפני הרשם יינתן פטנט. כמובן שעיכוב ביצוע אפשר לבקש מבית המשפט בשל הערעור, לפי הדינים הרגילים שחלים על עיכוב ביצוע - אם יש לכך הצדקה.

מה הרציו כשזה חוקק מלכתחילה, שאמר שברגע שהוגש ערעור אז יש עיכוב ביצוע?

אני רק רוצה להעיר שמבחינתנו פתיחת הנושא הזה היא מאוד בעייתית. אנחנו לא חושבים שהנושא הזה צריך להידון במסגרת הצעת החוק הזו, וזה גם במענה למה ששאלת עכשיו. זה חלק מהשיטה שלנו – השיטה שלנו היא של התנגדות לפני מתן הפטנט, וחלק מההתנגדות זה גם אפשרות הערעור על ההתנגדות. אם נפתח עכשיו את הסעיף הזה לדיון זה ממש חותר תחת כל השיטה הקיימת ואנחנו חושבים שלא מומלץ לעשות את זה במסגרת הצעת החוק הזו, שגם ככה היה מאוד קשה להגיע בה לאיזונים. אם נפתח את זה, זה יפר את כל האיזונים וזה יפתח מחדש נושאים מאוד מהותיים, של התנגדות לפני ואחרי מתן הפטנט ומה תוקף הפטנט בכל שלב. אז אנחנו מאוד מבקשים שלא לדון בזה.

בקיצור, אתם אומרים לי שזה עניין חדש.

אבל סעיף 35 הקיים מדבר על זה.

אנחנו לא רוצים לגעת בו.

אז מה השכלול בהצעה לעומת סעיף 35 הקיים?

שלא יהיה יותר עיכוב ביצוע אוטומטי.

זה אומר שבזמן הערעור לבית המשפט כבר יינתן פטנט.

השאלה היא אם אי-אפשר לקבוע ברירת מחדל, אבל לאפשר.

הם טוענים שזה עניין חדש. אני לא רוצה להעביר את זה. אם אני פותח את זה אני צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת. אני לא רוצה.

אז לא.

אפשר להתייחס לנושא הזה, אדוני היושב ראש?

לא, כי ברגע שאתה רוצה להתייחס אליו אני צריך להפסיק את הדיון, להעביר את הנושא לוועדת הכנסת שהיא תחליט.

אנחנו עושים שינויים בחוק.

החליטו לטעון נושא חדש - סמכותם, ובאותו רגע אני מפסיק לדון ומעביר את זה לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת - - -

השאלה היא למה זה נושא חדש.

כי זה לא חלק מהצעת החוק המקורית.

הבנתי.

אם לומר את האמת, הרבה דברים בהצעת החוק הם - - -

הרבה דברים הם כאלה, ואף אחד לא טען נושא חדש. כשטוענים נושא חדש אין לי סמכות לדון.

אני מוכרח להעיר לפרוטוקול, אדוני. משרד המשפטים נוהג לאחרונה באכיפה מנהלתית, כשהוא נותן את הסמכויות לגופים שהם גם המפקחים, הם גם המחוקקים, הם גם המענישים. אנחנו עושים חוק שמשנים אותו, ויש לו בעיה – הוא מזווית ראייה מסוימת והוא לא מתייחס לנושא ההייטק. אם מתקנים חוק, היה ראוי לתקן את זה גם כאן.

מר וקס, יש לי שאלה אליך: אתה רוצה שאעצור את הדיון ואעביר את זה לוועדת הכנסת? אעביר את זה לוועדת הכנסת.

מבחינתי, התשובה היא כן.

אין בעיה.

סליחה, אבל וקס הוא לא חבר ועדה, עם כל הכבוד. אני חושב שהוועדה יכולה להחליט.

מי שמבקש לראות בזה נושא חדש זה משרד המשפטים.

בסדר, אבל אנחנו יכולים להחליט אם אנחנו ממשיכים בדיון או לא. גם משרד המשפטים הוא לא חבר ועדה.

לא, אבל משרד המשפטים - -

- - הוא המדינה, שהביאה את החוק. מי הכניס את הסעיף הזה פנימה?

אנחנו ביקשנו.

הוא עלה אתמול. אפשר להמשיך לדון ולהשאיר את השאלה של נושא חדש להעלאה לוועדת הכנסת – אם הוועדה מעוניינת.

המשמעות היא שאנחנו ממשיכים לדון בחוק?

אפשר להמשיך לדון ביתר הסעיפים. לגבי הנושא החדש – נעלה את זה - - -

אנחנו באמת לא חושבים שצריך להעלות נושא חדש כרגע ולפגוע בכל החוק.

אתם אמנם המרכז של הדיון הזה, אבל מבחינתו הוא רוצה להעלות את זה.

רק רצינו למחות על הפרוצדורות האלה.

לדעתי, אם פותחים את סעיף 35 יש ליצור מערכת איזונים. למשל, לסעיף הזה, ניגוד אינטרסים בין תפקיד - - -

רבותי, אני לא עוסק בסעיף 35.

בסדר. אני רק אומר שאם מעבירים אז צריך לדעת שנפתחים עוד דברים.

נחליט אם אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת ואז נחליט.

אני חושב שמיותר להעלות פה את התיקון הזה לסעיף 35. אם מישהו רוצה לתקוע מקלות בגלגלי החוק הזה, אז יופי. אבל זה מיותר.

יש לנו שתי אפשרויות: אנחנו יכולים להחליט שאנחנו לא מעלים את זה ואז אין טענת נושא חדש וממשיכים את הדיון.

נכון. זה מה שאני טוען שצריך לעשות.

זה מה שאתה חושב שצריך לעשות? אין בעיה.

כן, זו דעתי. אצביע אתך.

תצביע אתי?

כן. אני מצביע שזה לא יעלה, כעמדת המדינה.

אקריא מהתקנון, סעיף 85(ב), לגבי טענת נושא חדש: הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק וחבר הכנסת, שר או סגן שר בענייני המשרד שבו מכהן טען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, בסעיף זה – נושא חדש, יביא יושב ראש הוועדה את העניין להכרעת ועדת הכנסת. הושמעה טענת נושא חדש של נציג הממשלה שהשתתף בדיון, לא תידון הטענה בוועדת הכנסת אלא אם כן נטענה בכתב בידי השר או סגן השר כאמור עד המועד שבו נקבע דיון בוועדת הכנסת.

כלומר, עד לדיון בוועדת הכנסת נצטרך אישור בכתב של השר.

אפשר לעקוף את כל זה אם אנחנו מחליטים שלא מעלים עכשיו.

מכיוון שאנחנו מחליטים לא לדון בתיקון הזה אז אין טענת נושא חדש והעניין נגמר.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת הרצוג שהנושא לא יתוקן?
הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד

נגד – אין

ההצעה נתקבלה.

אושר פה אחד. תודה רבה.

הסעיף הבא הוא סעיף 170, שדנו והתחבטנו בו אתמול. אתמול בערב נשלחו שני נוסחים, שניהם מופיעים בפניכם. אני מציעה שמשרד המשפטים יסביר מה העניין.

מוצע לחזור ללשון המקורית של סעיף 170, שבמקור הוצע לתקן אותו לאור הפרסום של 16א רבתי. סברו שיש מקום להוסיף על הדרך את הפרסום להתנגדויות גם לפי סעיף 16א. לאחר קריאה של כל התוספות לאורך הדרך היו הערות רבות ושונות, ואנחנו סבורים שנכון להשאיר את סעיף 170 במהותו, כפי שהיה לצורך תיקונים פורמליים בלבד, כאשר התיקונים לאחר מתן הפטנט בהחלט פתוחים להתנגדות הציבור, כפי שהיה עד היום.
כמו כן, להוסיף את סעיף קטן (ה) פשוט כדי להבהיר שתיקונים לאורך מהלך חיי הבקשה בטרם קיבול הפטנט ממילא פתוחים לעיון הציבור מכוח 16א. פשוט להבהיר שהם פתוחים לעיון הציבור אך אינם כפופים להתנגדות. מן הסתם הדברים יעלו בשלב ההתנגדות לקיבול הפטנט, במידה שיוגש. אחרת נוצר מנגנון סבוך שאינו משרת דבר.

בקיצור, אנחנו הולכים לנוסח השני.

נכון, אלא שאני חושבת שגם אתו יש מספר בעיות.

אפשר, אדוני? תודה. הערה אחת לגבי התיקונים. כשמתפרסמת בקשה ואני - כציבור, כמתנגד או כחברה גנרית – קורא אותה, אני לא יכול לפתוח את התיק כל יום, כל חודש או אפילו שלוש-ארבע פעמים בשנה כדי לגלות שבעל הפטנט ביקש לתקן ולשנות משהו שיכול לשנות את החשיפה שלי אליו. מה שחסר לי בהצעה הזו זה שכאשר ישנה בקשה לתיקון - שתפורסם בצורה מסוימת כדי שהציבור יוכל לראות. יש אלפי בקשות פטנט ואנחנו, כחברות גנריות, תחת ה-watch list שלנו יהיו עשרות, אם לא מאות, פטנטים שנצטרך לראות את מצבם. להטיל עלינו לבדוק באופן שוטף את התיק בכל פעם זה קשה.

אתה צודק. בוא נאמר ככה: מכם לא צריך לבקש לבדוק שום דבר. למה שאתם תבדקו משהו?

רק כדי לדעת אם תוקן, כדי לדעת אם זה משפיע עלי ולקחת את ההחלטות השיווקיות שלי בהתאם.

מכיוון שאתה צריך לקבל החלטות שיווקיות, אז תתאמץ ותבדוק.

הבעיה היא שתיקון בקשת הפטנט יהיה בהתכתבות בין מבקש הפטנט לרשם.

אבל גם זה יהיה בתוך האתר.

לא ברור למה לא לפרסם את זה.

אבל ב-watch list שלי כבר היום יש עשרות, אם לא מאות, פטנטים. תיקי בחינה זה אלפי עמודים. לנסות לחפש את המכתב הבודד שמבקש את תיקון בקשת הפטנט כל פעם – למה לא לפרסם בשורה?

"הרשם יפרסם באינטרנט הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה". בבקשה, גברת חכמי.

אדוני, עם כל הכבוד, בדיעבד, אחרי כל הדיונים שלנו, אני לא מבינה את הצורך בתיקון הסעיף. אני חושבת שיש פה אי-הבנה יסודית בהבנת הבעיות של הסעיף הזה, עם כל הכבוד לכל חבריי ועמיתיי. הסעיף הזה באמת מדבר על תיקונים פורמליים. הוא מדבר בפירוש בסעיף א: כאשר לא נקבעה דרך אחרת בחוק לעשיית התיקון. אנחנו לא מדברים על תיקון בקשת פטנט שנקבע בסעיף 22 או תיקון פטנט שנקבע בסעיף 65. אנחנו מדברים על תיקונים שהם, רובם ככולם, פורמליים לחלוטין. כלומר, אם המזכירה מילאה טופס בקשה ובשם הממציא היא כתבה "יוסף מזרחי" וצריך להיות "משה מזרחי" – זה בערך סוג התיקונים שעליהם אנחנו מדברים. אז ברור שגם דבר זה, שזה עניין של בעלות, יכול לגרור, אבל לא מדובר על תיקונים לבקשה. מדובר על תיקונים פורמליים לחלוטין. כל מה שקורה פה - סבתי המנוחה היתה אומרת: טלאי על טלאי. אני לא מבינה בשביל מה אנחנו צריכים את התיקון הזה.

אני מסכים. זה יוצר מפלצת חקיקתית.

הכוונה היתה למנוע את הטלאי על טלאי. אני מסכים לגמרי עם הגברת חכמי.

אז יש פה איזו הצעה שלכם לחילופין.

ההצעה השניה היא הצעה שלנו.

ההצעה השניה לסעיף 170 היא לתקן את סעיף (ג) כך שיהיה כתוב: "מיום פרסום הודעה בדבר בקשת התיקון לפי סעיף קטן (ב)". למה אנחנו זקוקים ל"מיום פרסום הודעה"?

כי הודעת תיקון תינתן כשמדובר בבקשות שכבר קובלו, ובקשות שטרם קובלו – לא תינתן הודעת תיקון. לכן ברור כאן שההתנגדות ניתנת רק אחרי שבקשה כבר קובלה.

אני שוב חוזר לסוגיה של ההודעה, כי בהצעה של רשם הפטנטים - - -

אתה לא חוזר לשום דבר, כי לא קיבלת רשות דיבור.

אני רוצה להבין. אמרת "מיום פרסום". לך חשוב שלושה חודשים מיום הפרסום?

מיום פרסום הודעה בדבר בקשת תיקון.

אז למה זה בהכרח קשור לקיבול?

כי הודעה בדבר בקשת תיקון לפי סעיף קטן (ב) מתייחסת להודעה על הבקשה לאחר הפרסום של קיבול בקשת הפטנט, לפי סעיף 26.

ואתם גם מציעים את סעיף קטן (ה)?

כן. יש לנו שלוש תקופות: אחת היא אחרי מתן הפטנט; השניה היא אחרי קיבול ועד מתן הפטנט – זה המצב הקיים היום. בשני המקרים תינתן הודעה על תיקון, כי בשני המקרים כבר ניתן להגיש התנגדות. אחרי קיבול כבר ניתן להגיש התנגדות, גם אם זה תיקון פורמלי. סעיף (ה) נועד להבהיר שאנחנו מודעים לכך שבקשות לתיקון בקשות פטנט תלויות ועומדות מפורסמות, אבל הן מפורסמות במסגרת התיק הפתוח ולא תינתן עליהן הודעה נפרדת.

אני חושבת שאם עומדים על זה שצריך להוסיף את סעיף (ה), אז צריך להיות ברור שמדובר בתיקונים אשר, כמו בסעיף (א), לא נקבעה דרך אחרת בחוק לעשיית התיקון.

זה כבר שינוי של החוק כולו.

גם זה שינוי של החוק כולו.

אולי יסבירו לנו.

אני רוצה להסביר מה מפריע, כמי שחי את היומיום. פורסמה בקשת פטנט, אני יכול להיכנס לאינטרנט להוריד אותה. נניח שחצי שנה אחרי זה בעל הפטנט ביקש לתקן אותה - - -

זה לא רלוונטי.

תן לי להסביר. עדיין הבקשה שנמצאת באינטרנט לפי סעיף 16א תהיה הבקשה בנוסחה המקורי. בתוך תיק הבחינה, של אלפי עמודים, ישנה בקשה לתקן אותה. אם אני הציבור ואני נכנס שנתיים אחר כך, אני מקבל את הנוסח הלא מעודכן ואין לי שום פרסום לדעת שזה תוקן. אם אקרא את תיק הפטנט של 1,000 עמודים, אולי אמצא מכתב עם בקשת תיקון בפנים אבל אני, הציבור, לא מסוגל לעמוד בזה.

אבל הוא לא ביקש לפי סעיף 170.

אז לפי איזה סעיף הוא יכול לבקש את זה?

לפי סעיף 22.

יש פה מלחמה על נוסח סעיף שאולי הוא מין בשאינו מינו. אולי נשמע את עורך הדין בנד ואחר כך את עורכי הדין האחרים. לא הבנו מה אתם רוצים מאתנו.

אני מבין שאומרת גברת חכמי שסעיף 170 משמש אותה ואחרים בדרך כלל לתיקונים טכניים. אבל אנחנו קוראים את סעיף 170, הוא פלטפורמה רחבה לכל תיקון.

אבל אתם חיים אתו שנים.

נכון. אגב, יש החלטות רשם שעשו שימוש ב-170 לתיקונים מהותיים. נכון, גברת חכמי? יש. זאת פלטפורמה - - -

אז נשמע את הרשם ונראה מה הוא אומר.

לא כאשר נקבעה דרך אחרת בחוק לעשות את זה.

חבר הכנסת הרצוג, זאת פלטפורמה לכל התיקונים, גם תיקונים שהרשם יכול ליזום במסמכים שהוא הוציא, גם תיקונים של אחרת ולכן צריך להיות זהירים אם עושים בו שימוש. זאת הערה אחת.

הערה שניה לגבי סעיף קטן (ה). משרד המשפטים רוצה להבהיר, אני חושש שזה יפעל כבומרנג כי כל מסמך שבתיק הפטנט פתוח לציבור מרגע שיש 16א. החשש שלי הוא כשאתם כותבים שבקשות פטנט יהיו פתוחות לעיון אז אולי משהו אחר לא פתוח לעיון. הסיכום היה שסעיף 16א פותח את הכול לעיון הציבור.

נראה לי שכל התיקון הזה אולי הוא מיותר ועושה יותר בלגן מאשר מועיל.

אני רוצה לשמוע את הרשם. תגיד לי שאתה לא צריך את הסעיף הזה ולא אתקן אותו ושלום על ישראל.

אם יש פה מהות, תגיד לנו.

אני לא סבור שהיה צריך לתקן אותו.

תודה רבה.

אוקיי, הלאה.

רגע, יש לי הערה. אני לא מסוגל להבין מה הבעיה לתת לציבור אינפורמציה שהתבקש תיקון לבקשת פטנט כזו וכזו. אני מצטער, לא מסוגל להבין את זה.

אומר לי היושב ראש שזה כתוב בסעיף 170(ב).

לא הסעיף הזה.

מה שכתוב בסעיף 170(ב) זה רק אחרי סעיף 26 ולא אחרי סעיף 16. זה מה שמנסים למחוק.

תסביר לנו. נכון שאנחנו נורא לא מבינים מה אנחנו קוראים, אבל בכל זאת, כתוב: בקשת תיקון.

אבל אחרי 26.

מה זה 26?

26 זה אחרי שהוא קובל. זה אחרי החמש שנים לא אחרי 18 חודש. בתקופה הזו, בין הפרסום לקיבול, יהיו תיקונים והם לא יפורסמו.

אני חושבת שמה ששוכחים כל הזמן זה את הסייג: כאשר לא נקבעה דרך אחרת בחוק לעשיית התיקון. כלומר, אנחנו מדברים על בקשות לפי סעיף 170. שום בוחן, וגם לא כבוד הרשם, לא יקבל בקשה לתיקון תביעות לפי סעיף 170.

הרשם, תגיד לי דבר אחד: אתה צריך את התיקון הזה?

ציינתי כבר שאיני סבור שיש מקום לתיקון.

לא צריך לתקן. אז בעצם מה שהם טוענים פה: איך נדע או לא נדע - מה שהם לא ידעו עד היום הם לא ידעו.

אני חושב שצריך להבהיר. מכוח 16א התיקים הולכים להיות פתוחים לעיון הציבור, כל התיק, וזה לא אלפי עמודים. כאשר יוגש מסמך שכותרתו: בקשה לתיקון דבר מה, בין אם זה פורמלי ובין אם זה מהותי - זה יופיע ככותרת בתיק באופן אלקטרוני.

אבל הוא אומר שאיך שהוא קורא את הסעיף זה מוגבל רק לאחר חמש השנים. האם אתה קורא את זה כך?

זה לגבי ההתנגדות.

דבר אליו. בסוף זה ריב מקצועי. בחיים לא הגשתי בקשה ואני לא יודע על מה אתם מדברים, אני מנסה לראות שלא תהיה תקלה מתחת ידי המחוקק. הוא אומר לך שיש תקלה. אם אתה לא מסכים תגיד לו, אז נדע.

לטעמי אין כאן תקלה. אחרי תיקון החוק הזה כל המידע פתוח באופן מסודר, שזה לא אלפי עמודים אלא יחפש את המילה "תיקון" בתיק ויגיע לכותרת שכוללת את המילה "תיקון" ואז ידע אם היה תיקון. ירצה – יסתכל, לא ירצה – לא יסתכל.

האם אתה חושב שצריך להוסיף בסיפא של סעיף (ב): לא יפרסם הודעה לבקשה אלא לאחר פרסום לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26?

לא. זה היה התיקון המקורי שהוצע. מה שאנחנו אומרים כאן שהצורך בפרסום כאן הוא לשם מתן זכות התנגדות לציבור לאחר שיש קיבול או שניתן הפטנט. כאשר אנחנו בשלב שלפני הקיבול, דהיינו בשלב הבחינה, עד היום לא היה פתוח לעיון הציבור והיום, מכוח 16א רבתי ממילא פתוח לעיון הציבור. אין צורך בהודעה פרטנית לגבי כל מכתב ומכתב שנכנס לתיק. כאן אין צורך בהודעה מאחר שזכות ההתנגדות תהיה בסוף הדרך, בשלב הקיבול, שאז יתייחס גם לעניינים שירצה, במידה שתוקנו לאורך הדרך שלא כדין, לטעמו.

לא יהיה תיקון בסעיף 170. תודה.

סעיף 179, קראנו אותו אתמול וכבר לא היו מחלוקות לגבי הנוסח. עלתה רק שאלה מהותית האם ניתן להגביל את התמלוגים במקרה שבו יתבקשו אורכות על-ידי המבקש. למשרד התמ"ת, ועכשיו גם למשרד המשפטים, יש עמדה מגובשת בנושא.

נכון. בדומה לעיכוב הפיצויים בשל אורכות, גם עיכוב בשל יידוע נוגד את נוסח ההסכם עם ארצות-הברית.

מה זה?

עיכוב הפיצויים, אם אין יידוע המפר, הוא נוגד את נוסח ההסכמים - - -

היא עונה על actual notice.

כן, לא הגדרתי את זה נכון. זה לא רק אורכות אלא גם עלתה השאלה אם נדרשת הודעה ממשית.

בדקתם, אוקיי.

אז אנחנו משאירים את 179 כמו שהוא.

דהיינו, ממשלת ארצות-הברית דורשת מאתנו יותר מאשר אצלם.

כן.

לא, ממשלת ארצות-הברית לא דורשת. אנשים פה מקבלים על עצמם את האיום האמריקני. אולי נושיב פה את נציג השגרירות.

כן, רבותי. כל מה שאתם אמרתם, הכול נכון. זה בסדר גמור. הלאה.

רק להבהיר. הטענה שלהם אומרת שאצל האמריקנים יש דרישה ל-actual notice. נכון שההסדר הוא שונה לחלוטין. אולי הווארד יתייחס, אתמול היתה לו עמדה אחרת.

אתמול היתה לו עמדה הפוכה, הוא בדק את זה. ברגע שאומרים לי: אדוני, זה נוגד את ההסכם עם האמריקנים – אני לא אנגוד את ההסכם עם האמריקנים. לא הייתי חותם עליו מלכתחילה, אבל אחרי שחתמו עליו מקבלים את המלקות.

סעיף 188א רבתי – איחוד עילה.

שאלה לי אליכם רבותי: אני לא רוצה לאשר את הסעיף הזה ולא אאשר אותו. האם הסעיף הזה בוער בעצמותיכם? אז תגישו בקשה לתיקון החוק בנפרד וזה הכול. לא אאשר את הסעיף הזה, הלכת עשיר היא גדולה מדי, לא הספקתי לקרוא אותה כל הלילה, יש את המאמרים של גרוסקופף – הרבה יותר מדי עבודה. אני לא רוצה לאשר את זה בדרך אגב, זה לא סעיף לאישור בדרך אגב.

זה לא משהו שנוסף עכשיו.

אני יודע שזה לא נוסף עכשיו, אבל אני נתקלתי בו אתמול ואני צריך ללמוד יותר מדי בשביל להחליט לגביו. אז אני מציע שאת הסעיף הזה תגישו בהצעת חוק נפרדת, לתקן את חוק עשיית עושר.

יש לזה המון מניעים. החוק שהבאתם נבע ממשא ומתן מדיני כשיש פער מובנה בין שיטת המשפט הישראלית לזרה. פה הכנסתם לנו משהו חדש, שהוא אגבי לכל הנושא של החוק. לבטל פסק דין של בית המשפט העליון - אני לא יודע איך להתמודד עם החומר הזה - - -

הוא – יש לו בעיה עם זה; לי אין בעיה לבטל פסקי דין של בית המשפט העליון.

אני יודע, אבל יכול להיות שיש פה צדדים שהם צדדים לתיק. אני אפילו לא יודע. זה נראה לנו לגמרי לא במקום לדחוף לנו את זה ככה, בצורה הזאת.

א', זה היה בתזכיר החוק שפורסם עוד לפני ההסכם עם ארצות-הברית.

נכון, הכול טוב ויפה. השאלה היא רק - - -

ב', זה לא מבטל את פסק דין עשיר, כי פסק דין אמר שההסדר השלילי בחוק הפטנטים הוא לא מספיק מפורש כדי לא להחיל עליו את עשיית עושר ולא במשפט. ברגע שהמחוקק כותב במפורש שזה לא יחול, אז זה פותר את הלקונה כביכול.

יש את גרוסקופף ויש בלי סוף סיפורים, השאלה היא האם נוגע לכם לנשמה. האם החוק יהיה פגום? אני יכול לעשות עוד דבר, אני יכול להחליט על פיצול. אם אני מפצל את זה, אז אעשה אחר כך יום עיון.

אם אישור החוק תלוי בזה אז נסכים לפיצול. נשמח אם זה יידון יחד עם הצעת החוק הבאה שתגיע לוועדה.

איזו הצעת חוק הבאה?

אחת מהצעות החוק הבאות שמגיעות לוועדה היא התכוונה.

תהיה עוד הצעה בחודשים הקרובים. טוב, בלית ברירה.

אני רוצה להסביר למה לדעתי זה כן קשור לכל העניין.

היום לא אדון בזה, החלטתי על פיצול.

רק שיידע אדוני שזה קשור לאיזונים.

אין בעיה. כשנגיע לדיון הזה זה ייבדק.

נשארו לנו שני סעיפים: סעיף התחילה וסעיף 19א – בחינה על אתר. אני מציעה שנתחיל עם סעיף התחילה בגלל שאני מקווה שהמחלוקות שם יהיו יותר קלות ואז נוכל להתמקד בבחינה על אתר.

סעיף 19 – תחולה והוראות מעבר. קראנו אותו פעם אחת, התחלנו לדבר עליו. הקושי העיקרי הוא חשש מהצפה של הרבה מאוד בקשות שיפורסמו עכשיו לפי פרסום 18 חודש, מה שהתחיל את המרוץ. משרד המשפטים, מה עמדתכם כרגע?

במקור קבענו שהחוק ייכנס לתוקף לגבי בקשות תלויות ועומדות שלושה חודשים לאחר יום התחילה. בעקבות הטענות שהציבור לא יוכל לעמוד בהוראה כזו, בגלל ההצפה של הבקשות, הסכמנו לנוסח שמופיע כיום בנוסח של הוועדה, שזה לפרוש את הבקשות באופן שבכל חודש יפורסמו כ-7,500 בקשות. לפי הכמות הנוכחית זה אומר שתוך כשישה חודשים יפורסמו כל הבקשות התלויות ועומדות. זה נוסח של פשרה, בגלל הטענה של חוסר היכולת של הציבור לעמוד בהוראה.

זה מה שכתוב אצלנו כהצעת טל בנד.

לא, זה אחר כך. מדובר כעת על ההצעה הראשונה, שמדברת על 7,500 בקשות בכל חודש. טל בנד היה רוצה לפרוש את זה ל-18 חודשים במקום חצי שנה.

נכון, מה שייצר כמות של 2,500 בקשות לחודש בערך. זו כמות ממוצעת של שנה. אנחנו לא יכולים לעמוד בכמות של חמש שנים בחודש, אדוני. אפשר להטיל על הציבור פיצויים רטרואקטיביים סתם, אבל צריך לתת לו אפשרות להתגונן גם.

אנחנו פשוט חוששים שזה חורג יותר מדי מרוח ההסכם עם ארצות-הברית, שבו נאמר שהחוק יחול על בקשות תלויות ועומדות. אנחנו לא רוצים להשהות את התקופה הזו - - -

הייתם צריכים לבוא עם החוק הזה לפני ההסכם עם ארצות-הברית כדי שנגיד לכם מה לא לחתום.

אם זה היה עוזר.

ההסכם נחתם לפני שנתיים. אמרנו בדיון הקודם שאנחנו חושבים שאפשר לפרוש וזה בסדר, אבל 18 חודש נראה לנו זמן לחלוטין לא סביר. לצורך הרצון להגיע לפתרונות פרקטיים ולסגור את זה אנחנו חושבים שכדאי להגיע לפרק זמן סביר, אבל לא 18 חודש. חצי שנה גם היא מעבר להסכם, שלפיו אמור הכול להתפרסם ביום כניסתו של התיקון לתוקפו.

אנחנו עובדים אצל האמריקנים? לא הבנתי.

כן.

לא.

יש הערות, חוץ מההערה הנוגעת לכמות הבקשות בכל חודש? הערה ניסוחית או כל הערה אחרת?

ראשית, קיבלנו את ההצעה. הוועדה שלחה לדבר אתנו, אף אחד לא דיבר אתנו. פניתי למי שמייצג את מר פוגטש, לפי המלצת הוועדה, כדי לנסות להגיע להסכמה ריאלית כאן. התשובה היתה שאם נחזור בנו מבחינה על אתר אז יסכימו.

לגופם של דברים, בנוסף למגבלה של הבקשות, ביקשנו שבהוראת המעבר, לכל הפחות שם, יסבו את תשומת ליבו של הציבור וייתנו התראה ספציפית על בקשה שהתפרסמה. אני לא חושב שמשרד המשפטים התנגד להיבט הזה, אבל הוא נמצא פה והוא יכול לומר בעצמו.

הבנתי ממשרד התמ"ת שדרישה כזאת מנוגדת להסכם עם האמריקנים, ואני לא אגרום להפרת הסכם.

אם כך, אדוני, חבל לתת הוראת מעבר בכלל – שיתפרסמו כל הבקשות בבת אחת. הרי כל דחייה, גם שישה חודשים זה הפרה של ההסכם לפי גישת התמ"ת. האמריקנים ודאי יקבלו בשמחה את העובדה שהועבר החוק, שהוא מתחיל יישום. זה בלתי אפשרי להתמודד עם צונאמי של 45,000 בקשות פטנטים, ואף אחד לא טרח לשאול את האמריקנים אם יש להם בעיה עם העניין הזה. הנציגים הכי קרובים שלהם, שנמצאים כאן, אומרים שהם מוכנים לשישה חודשים. זה לא מספיק.

מבחינתי אין לאמריקנים נציגים כאן, פרט לנציגים של הממשלה. מי שחושב שהוא מייצג את האמריקנים ימשיך להישאר במחשבה הזו.

יש לי שאלה לכבוד הרשם. הבקשות שתתפרסמנה, החיפוש לפי סיווג יהיה רך? יהיה אפשר לבודד את אלה שנמצאות בסוג מסוים? כלומר, שכל תחום יוכל לחפש כמות הרבה יותר קטנה של בקשות? זה בשביל לנסות לייעל את העומס הזה, שאין ספק שהוא עומס מאוד גדול.

באפיון הראשוני הנוכחי של מנועי החיפוש - - -

איזו פשרה אפשר לעשות, באמצע, שהאמריקנים לא יכעסו?

תשאל את התמ"ת ואת משרד המשפטים.

הם אמרו את דעתם. שמעת. הם אמרו שישה חודשים.

ואם מיכאלי רוצה קצת יותר משישה חודשים?

כדי שנהפוך את זה לסביר, עם כל ההתחשבות במגבלות שישנן.

מה שהוחלט בוועדת השרים והוסכם על-ידי הממשלה היה שלושה חודשים, ולכן 7,500 מסמל את ההתפשרות מבחינתנו.

זה אומר שזה שישה חודשים אחרי שלושה חודשים. סך הכול תשעה חודשים ליישום.

השאלה היא כמה זמן זה נותן, לא כמה זמן ליישום.

אקרא את הנוסח, כדי להיות סגורים עליו. "הוראות חוק זה [החוק המתקן] למעט סעיף 2" – שעניינו תיאור תמצית והוא כבר לא רלוונטי ואפשר למחוק את החלק הזה - - -

דיברנו על הוראת תחילה נדחית לגבי סעיף 16א(א) ולגבי האופן המקוון של פרסום המסמכים, אז צריך להוסיף את זה להוראת התחילה.

סליחה, מה אמרת שיימחק?

מהמילה "למעט" ועד המילה "יחולו", לא כולל את המילה "יחולו", מאחר שאלה שני סעיפים שכבר לא רלוונטיים. סעיף 2 עוסק בתיאור תמצית, שלא הכנסנו, וסעיף 14 עוסק באיחוד העילה, שלא הכנסנו. לכן נקרא את זה כך:

"הוראות חוק זה יחולו יחולו גם על בקשות פטנט שהוגשו וטרם קובלו לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ואולם לעניין בקשות כאמור שחלף לגביהן המועד הקובע" – כלומר המועד לפרסום 16א – "לפני יום התחילה [ולעניין בקשות בין-לאומיות שחלף לגביהן מועד הפרסום לפי סעיף 16א(ב) כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה - יפרסם הרשם באינטרנט את ההודעה כאמור בסעיף 166א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לא יאוחר מתשעה חודשים לאחר יום התחילה, אך לא יפורסמו בחודש אחד יותר מ-7,500 בקשות; לעניין זה, "המועד הקובע" – כהגדרתו בסעיף 16א(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה."
נוסיף, כפי שביקשה שמרית, גם הוראת תחילה לגבי סעיף 16א רבתי לעניין האופן המקוון של הבקשה.

אני רוצה תקופה יותר סבירה.

אוקיי. רבותי, עשר דקות הפסקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 12:50.)>

אני מחדש את הדיון.

נגמור את הוראת המעבר. מה הנוסח המוצע על-ידכם?

בכפוף לשיקולי נוסח: ואולם לעניין בקשות כאמור שחלף לגביהן המועד הקובע וכו', יחל הרשם לפרסם באינטרנט את ההודעה שלושה חודשים לאחר יום התחילה, בקצב של 7,500 בקשות מדי חודש. אפשר לנסח את זה בצורה יותר טובה, פשוט חבל לבזבז על זה את הזמן.

בדיון הקודם הייתם צריכים להציג לנו תוכנית על הפרישה.

הוועדה תסמיך אותי לקבוע את הנוסח לגבי הנושא, כשזה יהיה 7,500 בקשות לחודש, החל משלושה חודשים, נכון?

כן, מיום התחילה. לגבי סעיף 16א(א) לקבוע שהפתיחה לעיון הציבור באופן מקוון תהיה החל מ-1 ביוני. עד אז המסמכים יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן שיורה הרשם.

במה התקופה הזאת משתנה?

היא לא באמת השתנתה, רק הבהרנו את זה שוב.

אז אני מנסה לפשר משהו, שיהיה הגיוני. אמרתי שאם לא 18 חודש שיהיה 12 חודשים, וזה לא מפר שום הסכם עם האמריקנים. אם הממשלה כבר הגדילה את זה משלושה לתשעה אז אין שום בעיה להגדיל את זה בעוד שלושה חודשים.

זה לא עוד שלושה חודשים, זה עוד חצי שנה כי זה שישה חודשים אחרי שלושה.

שלושה ועוד שישה הממשלה כבר אישרה.

עוד שלושה חודשים זו הקלה גדולה.

נכון. מה אני מבקש? זו לא הפרה עם האמריקנים, זה עניין של ועדת שרים.

ההסכם עם ארצות-הברית דיבר על פרסום מיידי.

אם אישרתם תשעה תאשרו 12. 18 זה הרבה בשבילכם, את זה הבנתי.

הסכמנו עם משרד המשפטים על 7,500 בקשות בחודש.

זו לא תורה מסיני, זה חברים ששוקלים פעמיים. אדוני היושב ראש, אני מבקש ללכת על פשרה כזאת כי זה הגיוני.

אתה רוצה שאעלה את ההצעה שלך? אעלה את ההצעה שלך ונראה מה בוז'י יגיד.

צריך לראות מה מעשי מבחינה ארגונית. הוא רוצה לפרוש יותר כי הוא חושב שהם לא יעמדו בעומס.

אין בעיה מבחינה ארגונית, הקושי הוא לא ארגוני.

סליחה, על יסוד מה את אומרת את זה?

הוא חושש שעורכי הדין והמתנגדים לא יספיקו לעבוד.

זה לא ארגוני של הרשם.

לא, זה ארגוני של הציבור שצריך לשלם. מה זאת אומרת אין קושי ארגוני?

עורכי הדין לא מעניינים אותי. אתה ואני מייצגים את הציבור, אם יש בזה משהו סביר – תגיד אתה שזה סביר, זה הכול. הנה, הבוקר דנו בעורכי דין מחוץ לארץ, אז אולי נייבא עוד כמה עורכי דין מחוץ לארץ.

יש פה הבדל מאוד משמעותי בין הציבור לבין ציבור עורכי הפטנטים. לגבי ציבור עורכי הפטנטים, קיבלנו פה התחייבות מטעם הרשות שלגבי כל בקשה תישלח הודעה פרטנית, שזה מאוד יקל. אין סימטריה בהקלה כזו לציבור. ברור שזה עומס גדול מאוד.

אם ככה, צריך לפרוש. השאלה היא כמה המערכת יכולה לספוג.

אדוני, אני יכול לעלות לאוויר עם כל ה-40,000. מבחינתי, באותה מידה אני יכול להעלות אחד ביום. ברגע שאהיה מוכן, החל מ-1 ביוני, אני יכול להעלות את הכול או בקצב שהוועדה תחליט עבורי. זו נקודה טכנית לחלוטין.

מה שמטריד אותי זה ההסכם עם ארצות-הברית.

גם אותי זה מטריד. השאלה היא אם זה קריטי, כמו שתואר פה.

שזה לא ייראה מריחה.

אני לא אוהב שמפחידים אותנו. אם יש בזה אמת – אני לא רוצה להפר שום הסכם.

אם אתם רוצים שנבדוק את הנושא אנחנו יכולים לבדוק.

כן. אנחנו רוצים לגמור החוק היום.

7,500 בקשות – אמנם זה לא ברוח ההסכם באופן מלא, אבל כנראה אפשר יהיה לחיות עם זה. מעבר לזה - - -

אי-אפשר לחיות מעבר לזה? היא אומרת שאי-אפשר. גם אני חושב שתשעה חודשים זה מספיק.

אדוני, שאלה טכנית. אמר כבוד הרשם שמיוני הוא יוכל להעלות את הפטנטים, השאלה היא אם גם תיקי הבחינה יעלו לאינטרנט.

מה שהתכוונתי זה כל התיקים. אני אעמוד בחובה לפי סעיף 16א.

ומקובל על אדוני שבמידה שלא תוכל מכל סיבה, טכנית או אחרת, זה יידחה עד שתוכל להעמיד לרשות הציבור? זאת אומרת, זה יהיה תנאי - - -

לא, זה לא יהיה תנאי. אני לא עושה תנאים בחוק.

אם הוא יפשל אז תלך למבקר המדינה.

זה לא יעזור לי ביומיום.

אדוני היושב ראש אמר תשעה חודשים, אבל לנו הסבירו שבעצם מתכוונים לשישה ולא לתשעה.

זה שלושה ושישה.

בשלושה אנחנו לא רואים כלום.

כמה בקשות יש, 40,000? לחלק את זה לשישה זה 6,600. יכול להיות שאפשר לקבוע ככמה בקשות בחודש. אז אם נעשה 6,600 בקשות בחודש - - -

נעמה, זה הנוסח של הסעיף ועם זה כולם יחיו.

כל ה-6,000 האלה, יהיה איזשהו פרסום שיגיד מה הכותרת, שם המבקש וכן הלאה? כמו שיש היום.

טוב, אישרנו לא יותר מ-7,500.

אבל זו בעיה טכנית עצומה בשבילנו.

אז תתגברו עליה.

איך? אני לא יכול לקרוא כל כך הרבה, אני צריך אינדקס.

זה מה שיהיה.

הבהרתי בדיונים הקודמים שיהיו כל האמצעים הטכנולוגיים לחפש בכל התיקים שיעלו לאוויר.

אסא, אתה היית בתחום. האם אתה חושב שסביר, מבחינת הפרופורציה פר חודש כמות התיקים למשרד עורכי דין? ברמה המקצועית, כבני-אדם שעוסקים בתחום, כולנו מהמקצוע הזה. זה אפשרי או לא? מדברים רק האם זה אמיתי, שהם יוכלו לעמוד בעומס הזה.

אני בהחלט חושב שזה המון עבודה. יחד עם זאת צריך לזכור על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על בקשות שמעט מהן הן לפני נקיטת פעולה, שצריך לפעול להתנגדות. הנקודה המרכזית היא הסיכון, שהלקוח נמצא לאור ההוראות של הפיצויים. מתן הודעה ללקוח איפה הוא נמצא, וזו בהחלט עבודה.

התעשייה המקומית חשופה לנזקים.

השאלה היא אם הם יכולים להתגבר על זה או ששולחים אותם למשימה בלתי אפשרית.

אדם מקצועי מיומן יספיק לגייס כוח אדם מיומן? זה כולה הוראות מעבר.

אני בהחלט רואה את ההיגיון בקושי שהציפו כאן, זה בהחלט קושי אמיתי. כפי שעורך הדין בנד ציין, 2,500 זו כמות הבקשות בשנה וכאן אנחנו מפילים בחודש פי כמה. המספרים מדברים בעד עצמם, זה בהחלט קושי גדול מאוד שמטילים על ציבור המייצגים.

קושי וחשיפה לנזק.

אבל אנחנו מסתבכים עם התמ"ת.

אבל הם אומרים שלא.

מי אומר שלא? הרשם לא אומר שלא.

אנחנו מקבלים מהם את הנתונים, אבל כשאני מבקש מהם לחדד, האם זה נכון שזה מפר הסכמים עם ארצות-הברית, לפעמים - - -

את מי אתה שואל? אל תשאל את הרשם, הרשם לא אחראי על ההסכם.

לא הרשם, גם הפקידים לא יכולים להגיד לי שאני מפר.

זה לא הפקידים, היא מכירה את ההסכם יותר טוב ממך. היא רק צריכה להגיד לנו האם זה מנוגד להסכם או לא.

עד היום הם לא טרחו לבדוק עם האמריקנים את השאלה הזאת.

לא ביקשתי שיבדקו עם האמריקנים.

הם גם לא יכולים לבדוק עם האמריקנים, זו צריכה להיות החלטה ישראלית. נציגת התמ"ת, מה את חושבת שצריך לעשות? יש פה בעיה אובייקטיבית – בני-אדם לא יקבלו בלילה אחד יותר תיקים ממה שהיה להם כל החיים. מצד שני, את לא רוצה להיות בהפרה. תגידי לנו מה את חושבת.

אני לא רוצה להפר שום דבר עם האמריקנים.

עוד שלושה חודשים נשמע לי פשרה הגיונית, אבל לא מעבר לכך.

מה זה עוד שלושה חודשים?

זאת אומרת, נעשה את זה בין שלושה ל-12 חודשים, זו תקופת הפרסום. מיום התחילה ובמשך תשעה חודשים מיום התחילה.

זאת אומרת, שלושה ועוד תשעה.

אנחנו מחלקים 40,000 לתשעה, בערך.

אבל מבחינת הלשון, שיצוין: לא יותר מהסכום שאליו תגיעו. פשוט, אם חודש אחד אפרסם רק 5,000, שזו לא תהיה הפרה.

בסדר. לא נדרוש ממך להמציא בקשות רק בשביל לפרסם אותן.
נשאר לנו סעיף 19א – בחינה על אתר. כרגע מוצע לקרוא להקדמת בחינה. התחלנו לקרוא את זה אתמול ולא סיימנו לקרוא. בינתיים קיבלנו הערות, אז אני מציעה שנתחיל לקרוא את זה.
"הקדמת בחינה 19א. מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על-אתר; יראו כנימוק סביר, בין היתר, כל אחד מאלה:
(1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש; (2) הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם; (3) אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, ללא רשות מבקש הפטנט, או שקיים חשש מבוסס שהוא יעשה כן."
אני תוהה: האם לא נכון יותר לכתוב "סביר" במקום "מבוסס"?

לא, כי הצורך הוא בתצהיר, שיהיה לזה בסיס בעובדות.

למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים "מבוסס"?

שיהיו לפחות ראיות לכאורה באמצעות תצהיר. המבקש שטוען את הדבר יבסס את זה, לפחות על פניו.

בתצהיר. זה מבחינתך מבוסס. אוקיי.

כאן הסתיים הנוסח המוצע על-ידי משרד המשפטים לגבי מבקש. נראה אחר כך שלגבי צד ג' ההצעה היא מאוד-מאוד רחבה וכוללת סעיפי סל. לכן אני שואלת האם אין מקום להכניס לפחות חלקם של סעיפי הסל גם כאן. אני מבינה שכאן יש את "בין היתר" ואולי זה היה השיקול שלכם, אבל יש מין חוסר איזון, במיוחד לאור העובדה שבהרבה מאוד מדינות אנחנו יכולים למצוא בחינה על אתר על-ידי המבקש אבל לא על-ידי צד שלישי, וכאן צד שלישי קיבל הרבה מאוד חופש מבחינת היכולת שלו לבקש, בעוד שהמבקש, שהוא בכלל הבסיס לסעיף הזה, נוסח בצורה מאוד מצמצמת.

מה המצב בעולם? ספר לנו.

בעקבות בקשה של נעמה עשינו איזושהי בדיקה פנימית לגבי מה שקורה ברחבי העולם. בארצות-הברית, כמו שנכתב במסמכים שהוגשו לוועדה, הבקשה אמורה להיות של מבקש הפטנט ולא של צד שלישי. מעבר לזה, באופן עקרוני הכלל הבסיסי לפי ה-manual של ה-USPTO הוא שלא מקודמות בקשות לבדיקה אלא תחת סייגים מסוימים. אחד הסייגים המרכזיים זה הנושא של בקשה של השירות הציבורי או הממשלה, שזה גם משהו שקיים פה.

כצד ג'?

לא, אנחנו מדברים אך ורק על מבקש. בעצם כן - באופן עקרוני, המדינה יכולה להתערב בתהליכים של פטנט. יש מסלול.
מעבר לזה, יש את הנושא של ייצור עתידי, שם הבקשה מתייחסת למצב שבו למבקש הבקשה יש גם את ההון וגם את המתקנים לייצר. בלי הפטנט הוא בכלל לא יוכל לייצר או עם הפטנט הוא יוכל להגביר את הייצור שלו. במקביל, הוא מתחייב שהייצור ייעשה בארצות-הברית.

יש לי גם את האופציות במקרה שיש הפרה. כאשר קיים מוצר מפר ונעשתה השוואה מפורשת עם אותו מוצר, ונבדק שחלק מהתביעות של אותו מבקש של בקשת הפטנט באמת חופפות את המוצר המפר, גם שם יש אפשרות לבקש הקדמה. בריאות של המבקש, גיל של המבקש – גם שם יש את האופציות האלה. בקשות שהנושא שלהן הוא איכות הסביבה, אנרגיה, דנ"א בכל מה שקשור בהוספה של אורגניזמים לאורגניזמים אחרים, מוליכות-על, חקר של איידס וסרטן, מלחמה בטרור, דברים שקשורים לביוטכנולוגיה כשהם מוגשים בידי עסקים קטנים ובמצב שמדובר בתהליכים חדשים שכל התביעות לגביהם מוגשות על-ידי אותו בן-אדם. זה לגבי ארצות-הברית.
מעבר לכך, יש לנו גם באוסטרליה. באוסטרליה גם החוק וגם התקנות שנקבעו מכוחו מאפשרים לשלושה גורמים להתערב בתוך ההליך הזה: למגיש הבקשה, לרשם הפטנטים ולכל אדם. במקרה של מגיש הבקשה, הוא צריך להגיש את זה בתוך תקופה מוגדרת של חמש שנים מהמועד של הגשת בקשת הפטנט. לא הצלחנו למצוא שיש קריטריונים ספציפיים. לפי מה שאנחנו רואים האינטרס הציבורי הוא זה שמנחה האם הבקשה תוקדם או לא. במקרה שמדובר על הרשם, הרשם יכול לזרז כאשר יש אינטרס ציבורי או כאשר הוא רואה שזה חיוני לצורך הכוונה של המבקש עצמו או לצורך בדיקה של בקשות אחרות. יש גם אפשרות של כל אדם, כלומר צד שלישי, שזה יתקבל אך ורק אם הרשם רואה שיש אינטרס ציבורי ואין נסיבות מיוחדות לכך שזה יהיה רצוי.

בבריטניה יש שלושה מסלולים שמאפשרים לזרז את הבקשות האלה: חיפוש מזורז, בחינה מזורזת או שילוב של חיפוש ובחינה, שזה מסלול של combined search and examination. במקרה של combined search and examination ההגבלה היא עד תשעה חודשים של המערך הזה, אין צורך בנימוק מיוחד בשביל להיכנס לתוך המסלול הזה. לגבי שני המסלולים האחרים – חיפוש מזורז ובחינה מזורזת - יש נימוקים לפי המשרד של רשם הפטנטים הבריטי: כאשר מדובר בטכנולוגיה ירוקה, כאשר מדובר בצורך לפעול כנגד מפר פוטנציאלי או כאשר מדובר במשקיע לפיתוח או נסיבות מוצדקות אחרות – שזה סוג של סעיף סל.
ביפן יש משהו מאוד דומה לבריטניה. יש שם שני מסלולים מיוחדים: אחד, לגבי בקשות מואצות לחיפוש והשני, בקשות לבחינה מהירה במיוחד. בחיפוש מואצות אנחנו מדברים על אחד מבין הקטגוריות הבאות: המצאה שקשורה למוצר קיים; בקשה בין-לאומית; כאשר המגיש הוא מוסד אקדמי או כאשר המגיש הוא ישות קטנה או בינונית.

זה הכול מטעם המגיש, כן?

כן, מטעם המגיש. לא מצאנו שיש שם לגבי צד שלישי. יכול להיות שיש, פשוט החקיקה היפנית היא קצת יותר מסובכת.
בבקשות שהן במסלול מיוחד ומואץ ביפן זה עובד בצורה קצת שונה. אלה בקשות שבדרך כלל הטיפול בהן הוא הרבה יותר מהיר. הדוגמה שניתנה באתר של רשם הפטנטים היפני דיברה על פחות מחודש עד סיום ההליכים האלה. שם התנאים הם שמדובר באזרח יפני, ההמצאה עתידה להיכנס לשימוש בשנתיים הקרובות או מצויה בשימוש, הוגשה גם במשרד שאינו יפני והבקשה הזהה לא נבדקה, פלוס זה שההגשה עצמה נעשתה באמצעים אלקטרוניים.
במקביל, גם בעקבות ההערות של האיגוד והפארמה, ניסינו לבדוק במהירות לגבי גרמניה וקנדה. בגרמניה האופציות הן גם של מבקש וגם של צד שלישי, כשהדרישה מצד שלישי היא שהוא לא ישתתף בעקבות הבקשה שלו בהליך שייערך לגבי נושא הפטנט. גם זה מוגבל לתקופה של שבע שנים מהגשת הבקשה לפטנט. לגבי קנדה – שם יש כל אדם או המגיש. לגבי כל אדם זה אם אי-זירוז של הבקשה יפגע בזכויות של אותו אדם. לגבי המגיש – הדרישה היא שההמצאה תהיה קשורה לטכנולוגיה שיכולה לפתור או להקטין בעיות סביבתיות או שימור של משאבים והסביבה.

תודה.

אם אפשר לחדד לגבי אוסטרליה, התייחסת לאפשרות של צד ג'. ההתערבות של צד ג' באוסטרליה היא אך ורק לאור השיטה שם, מאחר שיש מה שנקרא the third examination, דהיינו שלא בוחנים בחינה מהותית לבקשה צד ג' יכול רק לבקש שתיערך בכלל בחינה של הבקשה בתוך אותן חמש שנים. הוא לא יכול לבקש זירוז של אותה בחינה. כלומר, הוא יכול להניע את התהליך כשהמבקש, מטעמיו הוא, בוחר שלא לעשות זאת.

אולי קצת הקדמנו את המאוחר כשהתחלנו לקרוא. בפעם הקודמת שדנו בנושא של בחינה של אתר עלה חשש של האחראית על הבוחנים שהרחבת הנושא של בחינה על אתר תפגע באיכות הבחינה. אתם עדיין סבורים שזה יהיה המצב?

ביקשתם מאתנו בדיונים הקודמים לבוא עם עמדה ממשלתית מגובשת. זה דרך משא ומתן, והנוסח שהנחנו בסופו של דבר הוא התוצאה של המשא ומתן, הוא פשרה. מאותה סיבה, העמדה של רשות הפטנטים, שככלל הקדמת הבחינה משבשת את הסדר של בחינת הבקשות לפי הסדר, באה לידי ביטוי בכך שלא הרחבנו את העילות שלגביהן מבקש הפטנט יכול לבקש הקדמה של הבקשה. אבל הוספנו את האפשרות הדי רחבה של צד ג' מכיוון שעמדות חלק ממשרדי הממשלה היו שצריך לאפשר זאת וגם עמדת יושב-ראש הוועדה, למיטב הבנתנו.

אני רק אוסיף ואציין שכמובן שנעשה את כל המאמצים שאיכות הבחינה לעולם לא תיפגע. כמובן שבבקשות מהסוג הזה יצטרך להינתן מענה תקציבי מתאים.

שמענו מהרשם שהמילה "מבוסס" הכוונה לתצהיר. אם כך, המילה "מבוסס" בסעיף (3) מיותרת כי ממילא לפי סעיף (א) יש להביא תצהיר. אם הכוונה היא שיהיה צורך לאשר בתצהיר את העובדות, שיש חשש שאדם אחר מנצל או עלול לעשות כן, אז ההוראה באמת ראויה והיא מופיעה בסעיף (א). להוסיף מעבר לחובה לבסס את הטענות בתצהיר את הדרישה של "מבוסס" יש קושי, ואסביר מדוע. כאשר מבקש פטנט חושד שאדם אחר משתמש בהמצאה שלו, הוא לא בהכרח יכול לדעת. הרי אדם שמפר זכויות של צד שלישי לא מפרסם את זה ברבים. אם נקבע דרישה שצריך לחכות עד שהמוצר המפר יהיה בשוק, שאז כבר באמת יודעים, אנחנו עלולים לגרום נזק בלתי הפיך למבקש הפטנט. לכן מה שנעשה במחשכים – תהליכי ייצור במפעלים של מתחרים – אתה לא יכול לדעת. מספיק שיש חשד, זה צריך להיות נתמך בתצהיר, וזה גם ההסדר היום. מה גם ששמענו בדיונים קודמים שבהסדר היום יש מספר קטן מאוד של בקשות בשנה – אומרים לי 50. יש כמה עשרות של בקשות בשנה, אז אני חושב שאין צורך להחמיר מעבר למצב הקיים היום בנושא היום.

אני רוצה שיהיה חשש מבוסס. איך יוכיחו את זה לרשם? זו בעיה אחרת. הרשם יצטרך לקבל החלטות. תוגש לו בקשה והוא יצטרך לקבל החלטה אם זה חשש מבוסס או לא.

אתה לא יכול לדעת. שמעת כך או אחרת ממקור כזה או אחר, אתה אומר את זה לרשם, אבל אתה לא יודע. זה שינוי של המצב הקיים לטעמי, כי המצב הקיים היום אומר "נימוקים סבירים", והפרקטיקה מפרשת "נימוקים סבירים" כאשר יש לך מידע על זה שמישהו עלול לנצל את ההמצאה. אם אנחנו אומרים "חשש מבוסס" כשאי-אפשר להוכיח את זה, אנחנו עלולים לשנות את הדין הקיים. לכן אני חושב שדי בזה שיש נימוק סביר, כשיש חשש שצד שלישי עלול להשתמש בהמצאה, וזה ייתמך בתצהיר. כמובן שזה נתון לשיקול דעתו של הרשם, לא בכל מקרה שמישהו אומר לרשם שיש לו חשד ייעתר לבקשה.

לגבי החשש המבוסס, אדוני.

אני לא רוצה לשמוע. כן, בבקשה.

שמענו ממשרד המשפטים שצמצמו את העילות שבשלן המבקש יכול לבקש. עם זאת, אני תוהה אין מקבילה בסעיף (א) לסעיף (ג)(2), שאומר בשל חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות או מיום כניסתה באופן בלתי סביר, לרבות ארוך באופן משמעותי ביחס למועד שחלף עד לתחילת בחינתן של בקשות אחרות מאותו סוג. כלומר, יש עיכוב בבחינת הבקשה. המבקש הגיש בקשת פטנט, אני מקווה ורוצה להאמין שהוא רוצה לקבל פטנט, ודחייה כזאת - - -

מכיוון שכתוב "נימוק סביר, בין היתר, כל אחד מאלה" - זו לא רשימה סגורה. זה נכנס בהרבה יותר מ"בין היתר".

אפשר להגדיר שגם העילות שמנויות בסעיף (ג)(2) עד (5).

אבל אנחנו לא רוצים להרחיב את זה עד כדי כך.

למה מבקש פטנט שהבקשה שלו ממתינה כבר חמש ושבע שנים לא יכול לבקש בחינה על אתר?

(4) כן, אבל אמרת את כל (ג).

זמן סביר, לא?

הם מתנגדים להוסיף את (4), (5) ו-(6), שאני ביקשתי להוסיף.

(4) הוא הטבעי וההגיוני, זה הנוהל של הרשם היום. על מה הרשם נותן היום בדיקה על אתר? היום אתה נותן בדיקות על אתר, גם בגלל העומס.

למה לא להוסיף את (5) ו-(6)? זה טובת הציבור ונסיבות מיוחדות המצדיקות, כאשר אתם מחליטים אם זה נסיבות מיוחדות או לא.

אני חושב שזה נכון. אני בעד שהרשם יוציא הוראת ביצוע מכוח הסעיף הזה ויידעו מה זה. אין ברירה.

מה זה "טובת הציבור"?

יכול להיות מצב של איזה גילוי דרמטי מרעיש, שהוא חיוני למדינת ישראל.

אבל בשביל זה עשו את זה ב-(ג). לבקשת משרד הבריאות עשו להם ב-(ג) את אותו העניין. (א) עוסק במבקש הפטנט.

(5) ו-(6) יופיעו גם אצל המבקש. דהיינו, טובת הציבור וקיימות נסיבות מיוחדות, כי בסופו של דבר כל הסמכות היא בידי הרשם.

הוא רוצה את הפטנט כי הוא מופקד על טובת הציבור.

נכון. אני הגשתי בקשה לפטנט ואני בא לרשם ואומר לו: טובת הציבור היא שתזרז את זה. אני פסול כי אני לא משרד הבריאות?

כפי שחבר הכנסת הרצוג ציין, בסופו של דבר זה יהיה בסמכות הרשם. יחד עם זאת, השאלה היא אם לא יהיה כאן מבול. בסופו של דבר, המצאה, על-פי טבעה, היא לטובת הציבור. זה עקרון היסוד שעומד בשיטת הפטנטים.

אני לא יודע שכל המצאה היא לטובת הציבור. יכולה להיות המצאה לטובתי.

מה שאפשר זה לצמצם את (5) ו-(6), המופיע ב-(ג) כ-(3) ו-(4): טובת הציבור אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. כלומר לאחד אותם יחד.

אם מוסיפים כל כך הרבה סעיפי סל אז צריך למחוק את "בין היתר", כי זה כבר מיותר.

נכון, בזה היא צודקת.

אם אנחנו מוסיפים אז אין סיבה לא להוסיף גם את (4), זה רלוונטי גם למבקש. ואחרי התייעצות נוספת, אפשר להשאיר גם את המילים "בין היתר".

אוקיי, אז אנחנו משאירים את (4), מאחדים את (5) ו-(6) לנסיבה אחת שמצריכה את שניהם ומשאירים את "בין היתר".

"(ב) (1) הגיש מבקש בקשה לארכה או להשהיה בבחינת בקשת הפטנט שאותה ביקש לבחון על אתר – תוחזר בקשת הפטנט לבחינה בתור הרגיל". ואני חשבתי שכדאי להוסיף: "אלא אם מצא הרשם כי בקשת הארכה נדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו אין שליטה עליהן או יכולת למנוע אותן." כלומר, אם ביקשתי בקשה על אתר, היתה איזושהי ארכה שנדרשתי אליה - - -

דיברנו על זה בפעם האחרונה. למשל, האמא של העורך דין ביפן חולה.

הנוסח ששינית נועד לפתור איזושהי בעיה. אנחנו הצענו סעיף אחד שאומר: הגיש מבקש בקשה לארכה או להשהיה בבחינת בקשת הפטנט שאותה ביקש לבחון על אתר – תוחזר בקשת הפטנט לבחינה בתור הרגיל". והוספנו פסקה (2): על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף 164 לחוק, בבחינת בקשת פטנט שהוגשה לגביה בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא תינתן למבקש אפשרות להשהיית הבחינה, ולא יינתנו ארכות אלא אם כן שוכנע הרשם שהארכה נדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו לא הייתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען."
מה נועדה לפתור ההכפפה של (2) ל-(1)? זה נועד למנוע איזשהו תרגיל שבו, תיאורטית, צד ג' יגיש בקשה לבחינה על אתר ואז - - -

זה לא במקום שלו. העברתי אותו מקום כי זה פשוט לא במקום הנכון.

צד ג' יגיש בקשה לבחינה על אתר. המבקש לא היה מעוניין בבחינה על אתר, אבל כדי שהבקשה שלו תחזור לתור הרגיל, כלומר לא תיבחן על אתר, הוא יגיש בעצמו בקשה לבחינה על אתר ויבקש ארכה ואז הוא יקבל את המטרה של החזרת הבקשה שלו לתור הרגיל. הניסוח שלנו נועד למנוע את זה. את שינית את הנוסח וכך לא נוספה ההתמודדות עם המצב הזה.

בואו נטפל במבקש כשאנחנו מתעסקים בסעיף של המבקש ונטפל בצד ג' כשאנחנו מדברים על הסעיף של צד ג'. סעיף (ב) עושה מעין מיש-מש בין שניהם. בואו נטפל בכל אחד בסעיף שלו.

אבל זה רלוונטי, כי ההוראה שאומרת שזה יחזור לתור הרגיל לא תחול אם היוזמה לבחינה על אתר היתה של צד ג', כי ככה הצד הראשון, הצד של המבקש, יוכל למנוע בחינה על אתר על-ידי זה שהוא עצמו בקשה לארכה, ואז הבקשה שלו תחזור לתור הרגיל, שזה מה שהוא רצה ממילא, כי הבקשה לבחינה על אתר הוגשה על-ידי צד ג'. זה הטעם של הניסוח הזה שלנו.

אבל אי-אפשר להבין את זה. אנחנו כן מצפים שאנשים שקוראים את החוק יבינו את החוק.

אני לא מתנגדת להצעה שלך, שעדיין יינתנו ארכות מטעמים קיצוניים, אבל כדאי להוסיף את הפסקה שהוספנו, שאומרת שכשהבחינה היא ליוזמת צד ג' אז צד א' לא יוכל להחזיר את הבקשה שלו לתור הרגיל. כלומר, הוא לא יוכל להשתמש - - -

זה די ברור.

זה לא ברור מה גובר על מה כי שניהם יכולים להגיש בקשה.

אוקיי, אפתור את הנושא הזה אבל לא בניסוח כאן.

אני חושב שהחוק כפי שהוא כרגע עונה על זה כי בסופו של דבר אפשרות מתן ארכה לפי סעיף 164 היא בסמכות הרשם ואם הרשם יראה שיש חשש לניצול לרעה על-ידי המבקש לעשות תרגיל מהסוג הזה הוא יסרב.

איך הוא יידע שזה ניצול לרעה?

אדוני היושב ראש, נסמיך את היועצת המשפטית ללטש את הניסוח של הסעיף הזה.

אני רואה פה בעיה מאוד גדולה. כאשר מבקש מבקש בחינה על אתר, כמו שמר תומר כל הזמן אומר: הוא מתכונן, הוא יודע מה הוא רוצה, הוא מוכן, הכול מוכן לו, הוא יודע מראש. בכל העולם מקובל שאין הארכות מועד כאשר יש בחינה מזורזת והמבקש מתכונן לזה ויודע את זה, הוא מוכן לענות לדוחי בחינה במועד. כאשר כופים עליו את הדבר הזה, לא סביר שיוכל לעבוד בלי הארכות מועד באופן קטגורי. כולם משתדלים להימנע מהארכות מועד, אבל זה לא דבר שהמבקשת מוכנה אליו. כלומר, יש פה ערבוב שבנושא של איך לחיות עם זה אני לא רואה איך הוא אפשרי, כמי שמייצגת.

היינו רוצים להוסיף בסוף הסעיף: "אלא אם מצא הרשם כי בקשת הארכה נדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו אין שליטה עליהן או יכולת למנוע אותן", ואז להוסיף: או שבנסיבות העניין מוצדק לתת את הארכה. לא צריך למנוע מהרשם שיקול דעת, כי לפעמים יש סיבות מוצדקות.

מקובל עלי. כן, מר בנד.

אדוני, כל הצורך בעניין הזה בא כדי להתמודד עם סיטואציה שבה ניתנות כל הזמן עוד ועוד ארכות. יש חוזה רשם שמאפשר לתת עוד ועוד אורכות. לכן משרד המשפטים הציע כאן את הנסיבות המיוחדות שאין עליהן שליטה, שבהן ניתן יהיה לתת אורכה. ההצעה עכשיו היא שאפשר לתת אורכה מתי שרוצים.

אני סומך על הרשם.

הייתי מציע, גם כתוספת אבל כחלופה למה שמוצע, ששיקול הדעת של הרשם לא יהיה בשאלת ההצדקה, כי ההנחה היא שלכל בקשה ניתן לתת הצדקה, אבל יכול להיות שהרשם צריך להיות משוכנע זה שהבקשה מוגשת מטעמים ענייניים ולא מטעמים זרים.

זו הכוונה, זה ברור.

אנחנו עוברים לבקשה על-ידי צד ג'.

"(ג) אדם שאינו המבקש, אינו קשור עם המבקש ואינו פועל מטעמו, רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינה על-אתר של בקשה שהתפרסמה לפי סעיף 16א לחוק; יראו כנימוק סביר כל אחד מאלה:
(1) בחינת בקשת הפטנט לפי סדר ההגשה עלולה לגרום למגיש הבקשה לבחינה על אתר לפי סעיף קטן זה, העוסק בתחום האמצאה, לדחות פיתוח או ייצור של מוצר או תהליך הנתבע בבקשת הפטנט;" שהוא עצמו הגיש עליה פטנט?

לא, הוא עוד לא הגיש בקשה. הוא עוסק בזה.

אנחנו מדברים על - -

- - על יצרן שמייצר משהו. זה לא מוגן בפטנט ומישהו אחר הגיש בקשה לפטנט והוא רוצה שיבדקו את זה כדי שיידע אם הוא הולך להיתבע או לא.

בעצם, זה כל אדם.

השימוש במילים: "העוסק בתחום האמצאה" – הוא יצטרך להסביר באמצעות תצהיר שהוא אכן בתחום. בהחלט לא הכוונה לכל מתחרה פוטנציאלי שמוצא חן בעיניו הרעיון. הכוונה להחריג את כלל הציבור, וזה יהיה רק מי שבאמת עוסק בתחום האמצאה.

אני חושב שנכון יהיה לכתוב בסעיף הזה, כמו שעשינו בסעיף (3) קודם, לכתוב שיש חשש סביר או מבוסס, כפי שהשתמשנו שם, שהדבר הזה ידחה כי כל אחד יכול להגיד שיש לו תוכניות ובדרך הזאת להקדים את הבקשה. לכן אני חושב שצריך לנהוג שוויון בשני הסעיפים. זו הערה ראשונה.
הערה שניה - תראו מה קורה כאן. בעל הפטנט הגיש בקשת פטנט והוא רוצה ודאות. כמו הציבור, גם הוא רוצה ודאות אם יש לו פטנט או אין לו פטנט. הוא עלול, וזה קורה בחיים, לדחות את תחילת הייצור של המוצר שלו עד שהוא יידע אם יש לו פטנט או לא. אז באים ואומרים כך: מבקש הפטנט, זה שרוצה ודאות ורוצה לדעת אם הוא יכול להתחיל לייצר או לא, הוא לא יכול לבקש להקדים את הבחינה. לעומת זה, צד שלישי כן יכול. מה ההיגיון בזה? אני חושב שהסעיף זה צריך לחול באותה מידה גם על מבקשי פטנט וגם על צדדים שלישיים. אם יש חשש מבוסס שהדבר הזה ימנע פעילות כלכלית תעשייתית - ושמענו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שזה גם הדין בארצות-הברית – אם הולך להיות ייצור זו עילה להקדמת הבחינה. לכן אני חושב שהסעיף הזה צריך לחול בשני המקרים.

אבל מה מונע ממגיש הבקשה לנצל את - - - ?

הוא יכול להגיש בקשה, אבל לא חייבים לאשר אותה.

ממתי צריך פטנט בשביל לייצר?

הוא אומר שאת סעיף (1) הוא היה רוצה להחיל גם על מבקש ולא רק על צד ג'.

שום דבר לא מונע מבעל הבקשה להתחיל לייצר עוד לפני שהוא מקבל פטנט.

מעבר לאמצאה, הפטנט נועד לא רק להשקעה בזה שהאמצאה תהיה לו ביד, אלא גם לפתח אותה ולהשקיע. זאת המטרה של הפטנט. לכן, לפני שאדם משקיע הון תועפות בהכנסת המוצר לשוק הוא רוצה לדעת אם יש לו פטנט או לא. אני לא רואה היגיון להעדיף דווקא צד שלישי על פני האינטרס של מבקש הבקשה.

הוועדה לא קיבלה, אבל אשלב בנוסח את הבקשה של הוועדה לחשש מבוסס. אז נכתוב משהו בסגנון של: בחינת בקשת הפטנט וסדר ההגשה יוצר חשש מבוסס כי דחיית הבחינה תגרום למגיש הבקשה לבחינה על אתר לפי סעיף זה לדחות פיתוח או ייצור וכו'.

לא צריך לבקש שהרשם יוציא הוראות או נוהל?

הוא יכול להוציא.

זה לא כתוב בחוק? נוהל הגשת בקשה על אתר.

יש לו כבר היום.

"(2) חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 לחוק או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד לחוק ארוך באופן בלתי סביר, לרבות ארוך באופן משמעותי ביחס למועד שחלף עד לתחילת בחינתן של בקשות אחרות מאותו סוג;" את זה קראנו כבר קודם לכן.

את (3) ו-(4) נאחד: "טובת הציבור, אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת."

יש כאן קצת הבדל ביחס.

את חושבת שכן צריך להפריד?

כן.

למה צריך להפריד?

א', כאן מחקנו את "בין היתר". ב', "נסיבות מיוחדות של טובת הציבור" זה הרבה יותר מצומצם.

אז אולי נשאיר גם שם בשני סעיפים? לא הבנתי את השוני ביניהם.

למה בהתחלה כן "בין היתר" ופה לא?

השאלה האם אני לא צריך להכניס פה את רשויות הממשלה כסעיף נפרד, לתת עדיפות לרשויות הממשלה.

אם לרשויות הממשלה יש אינטרס של טובת הציבור הן יכולות להגיש לפי הסעיף הזה. אנחנו לא מחוקקים רק בשביל עצמנו. משרד הבריאות מסופק מהנוסח הנוכחי, כששתי העילות האלה נפרדות. זה מספיק רחב.

אז נשאיר אותן שם נפרדות וכאן נפרדות וזהו. זה כל כך רחב שלא ברור לי מה זה לא מכיל.

שמענו כרגע הערה על הצורך בשוויון בין שני הצדדים.

לא, לא, אני כבר המשכתי. למה אתה חוזר אחורה? הסכמתי לקבל את טענת השוויון.

אדוני לקח את העילות שלנו והכניס לצד של מבקש הפטנט. אבל עכשיו אני מדבר על הסעיף הנוכחי, ובסעיף הנוכחי מחקו את "בין היתר". אז צד אחד יש לו רשימה פתוחה של עילות, מאיזושהי סיבה אחרי שיצרו שוויון בעילות, אצלנו הרשימה היא סגורה. למה?

לגבי המבקש - כשאיחדנו את העילות של טובת הציבור ונסיבות מיוחדות זה יצר משהו יותר מצומצם ולכן יש מקום להשאיר את "בין היתר". כאן דיברנו על עילות נפרדות. "נסיבות מיוחדות" זה כל כך רחב שלא צריך את "בין היתר". אפשר לעשות את זה בדיוק אותו דבר – אם מחליטים לעשות את העילות אותו דבר, אז "בין היתר" - - -

לדעתי זה צריך להיות תמונת מראה לכאן ולכאן.

בינתיים זה נשאר כמות שהוא, בלי "בין היתר".

האם לא לחבר גם כאן?

(3) ו-(4) לא לחבר.

למה לא? זה מייצר שתי עילות ענקיות, זה לא סביר.

אני מייצר שתי עילות כי פה זה הציבור. יש לי סל בריאות ואני צריך גם לדאוג לציבור.

דווקא נראה לי שתרופות גנריות נכנסות די יפה גם אם אתה מאחד את (3) ו-(4).

בדיוק. אתה אומר "טובת הציבור" ו"נסיבות מיוחדות", הן הולכות יחד.

מה הנסיבות המיוחדות?

שיש צורך דחוף לבריאות הציבור.

אין מגיפה עכשיו.

הן נכנסות ב-(1).

תרופות גנריות נכנסות לנושא של האפשרות למנוע ממני להיכנס לשוק בעילה הקודמת. זאת אומרת, תרופות גנריות מכוסות פה בכל צורה.

אני חושב שזה שתי עילות סבירות שמחוברות יחד.

אוקיי, אז תחברי. מה משרד הבריאות רוצה?

לנו יש פחות התנגדות להרחבת העילות שבסעיף של מגיש הבקשה ויותר קושי עם צמצום העילות בנושא של צד שלישי. לנו אין קושי עם זה שירחיבו את העילות של מגיש הבקשה, ובלבד שלא יהיה איזשהו ביטוי לצמצום בבקשות של צד שלישי, ואנחנו חוששים שאיחוד העילות יוביל בסופו של דבר - - -

הבנתי אותך. תפרידי גם שם, שזה יהיה שניים: טובת הציבור ונסיבות מיוחדות.

זה אומר שזה יעקר את כל הסעיף הזה. אתה מייצר פה פלטפורמה מטורפת.

אחת הסיבות היתה לאפשר לציבור לבחון מאה בחינות. אם פותחים את זה רחב גם למבקש יקרה באמת מה שהרשם מתריע בפניו, שיהיו מאות אם לא יותר בקשות על אתר בשנה של המבקשים, שירצו את הבחינה מהר, ובסוף את אותו - - -

האגרה תהיה כל כך גבוהה - - -

האגרה הגבוהה למבקש הפטנט לא תפחיד אותו כי המונופול שווה הרבה יותר מכל אגרה.

זו תהיה תמונת מראה, לדעתי.

אבל אז יהיו מיליון בחינות על אתר ובסוף לקחנו את הפקק והעברנו אותו קדימה והציבור לא יוכל לבקש בחינה אמיתית על אתר.

"(ד) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) תוגש ללשכה בצירוף האגרה שנקבעה, ותכלול את שם מגיש הבקשה ומען למסירת מסמכים בישראל."

אני רוצה להסביר שפירקנו את זה לאגרה דו-שלבית. זו אגרה כדי לבדוק אם הבקשה עונה בתנאים כדי להיבחן על אתר, מאוחר יותר יש אגרה תמורת הבחינה על אתר עצמה.

"(ה) מצא הרשם כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א) או (ג), תיערך הבחינה סמוך ככל האפשר למועד הגשתה של הבקשה לבחינה על אתר, בכפוף לתשלום האגרה שנקבעה עבור בחינה על-אתר לפי סעיפים (א) או (ג), לפי העניין, למעט סעיפים (א)(1) ו-(א)(2), ובלבד שאם הייתה הבקשה בקשה בין-לאומית, לא תחל הבחינה בטרם חלפו 30 חודשים מיום הגשת הבקשה או מתאריך הבקשה הקודמת, אם התבקש דין קדימה;"

המוקדם ביניהם או לא?

מה זה "אם היתה הבקשה בקשה בין-לאומית"?

בקשה בין-לאומית שנכנסה לשלב הלאומי.

לפני כן, אני רוצה להסב את תשומת ליבכם שאין כאן שיקול דעת לרשם. כתוב: "מצא הרשם כי התקיימו התנאים" – כלומר, אם התקיימו התנאים הוא חייב לעשות את זה.

זה שיקול הדעת שלו, אם התקיימו התנאים או לא התקיימו התנאים.

לגבי המועדים, זה לפי המוקדם?

רק רציתי להבהיר שאין שיקול דעת לרשם. מרגע שהוא החליט שמתקיימים התנאים הוא חייב לערוך את הבחינה. שיקול הדעת שלו הוא מצומצם יחסית.

אני ממשיכה לקרוא. "בחינת הבקשה תבוצע במהירות האפשרית".

לגבי המועדים, זה 30 חודש או 18 חודש לפי המוקדם?

(א)(1) ו-(א)(2) פטורים מאגרה. מה לגבי טובת הציבור וכו'? תהיה אגרה, בלי אגרה?

חייבת להיות אגרה מיוחדת.

הרעיון היה שהסכר לסעיפים הללו תהיה האגרה.

חייבת להיות אגרה, איזו שאלה. אני חושבת שחבר הכנסת רותם רצה את זה מהיום הראשון – חייבת להיות אגרה מיוחדת לדבר הזה, אחרת תהיה כל היום רק עם בקשות על אתר. זה לא הגיוני בכלל.

או שהכול יהיה בחינות על אתר ולכן יהיה אותו תור לכולם.

מישהו מוכן להסביר על המועדים?

אם אני מבינה נכון, השאלה שלך היא אם יש גם בקשה בין-לאומית - - -

יש בקשת בכורה, יש בקשה ל-PCT. בקשת ה-PCT גם הולכת לפי בקשת בכורה. השאלה מתי נכנס כאן ה-18 וה-30.

זה יהיה 30 חודשים מתאריך הבכורה. כלומר, אם זה הוגש במקור כבקשת PCT - - -

בדיוק, זה צריך להיות 30 חודשים מבקשת הבכורה.

כתוב: או מתאריך הבקשה הקודמת, אם התבקש - - -

מיום הגשת הבקשה לא מיום בקשת הבכורה.

או מתאריך הבקשה הקודמת.

המוקדם ביותר?

אם זה הוגש רק כ-PCT אז זה רק תאריך הגשת הבקשה.

לפי המוקדם יותר. אפשר לרשום את זה.

העברתי את מה שהיה קודם לכן (2) ל-(ו), אז נראה איך זה משתלב.
"(ו) על אף האמור בסעיף 164 לחוק, בבחינת בקשת פטנט שהוגשה לגביה בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא תינתן למבקש אפשרות להשהיית הבחינה, ולא יינתנו ארכות אלא אם כן שוכנע הרשם שהארכה נדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו לא הייתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען [או שאי מתן הארכה עלול לגרום למבקש הפטנט אי צדק]."

אפשר לנסח כמו ב-(ב). הרי ב-(ב) כבר הוספנו איזה תיקון קטן, אפשר לשים אותו פה. זה בדיוק אותו עניין, אפילו ביתר שאת.

זה מנטרל את הבחינה על אתר ממגבלות זמן. אם אדוני נותן להם כארט בלנש לאורכות לא עשינו כלום.

כבר אמרנו שאנחנו סומכים על הרשם.

אמרתי שאני סומך על הרשם, וגם אם תחזרו על העניין הזה עוד שלוש פעמים זה לא יעזור.

שמרית, מה את אומרת על (ו)?

אם את לא מקבלת את ההצעה שלנו ל-(ב)(2) אז צריך להכפיף את (ב). כלומר, לכתוב: על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 164 לחוק". לגבי מוצדקות או לא מוצדקות – זה לא בנוסח שלנו. לדעתנו זה מרחיב, אבל אם זה התקבל קודם אז זה יהיה אותו דבר.

הנוסח האחרון שקראת היה מצמצם יותר ויכול להיות שכדאי לאמץ אותו אחורה. אז מה היה הנוסח?

הנוסח שהצעתי היה: או שאי-מתן הארכה עלול לגרום למבקש הפטנט אי-צדק. בעוד שקודם לכן קבענו: או שבנסיבות העניין - - -

מה הבעיה? מה הדילמה? אתם לא יכולים לנהל את עולם הפטנטים. הוא עולם עצמאי ולא תלוי בעולם הבריאות.

זה בוודאי נכון, שיקול הדעת הוא עדיין של הוועדה. ההנחה היא שכל בקשה כזאת יש לה הצדקה. מה שמעורר חשש ביחס לאי-ההצדקה זה השלב שבו היא מוגשת. השלב שבו היא מוגשת מעורר חשש שלמרות שניתן לייחס לה הצדקה עניינית, היא בכל זאת מוגשת מטעמים בלתי עניינים, של רצון לעכב. לכן יכול להיות שנכון, גם אם מוסיפים בסופו של דבר עילה, להוסיף אותה בצורה יותר מצומצמת. הנושא של אי-צדק נראה אולי נכון יותר – אגב, זה שכפול של הצעה של היועצת המשפטית לוועדה - מקיומם של טעמים עניינים בכלל.

אדוני, אין מבחן של צדק או אי-צדק לארכה. מאיפה זה בא?

אוקיי, אז נכתוב שבנסיבות העניין מוצדק לתת את הארכה.

מוצדק לתת את הארכה, ושהוא ינמק את זה.

"(ז) קובלה בקשה שנבחנה כאמור, יצוין דבר בחינתה בפרסום לפי סעיף 26 לחוק ובפנקס, וכן יצוינו תאריך עריכת הבחינה ותאריך ומספר הבקשה מאותו סוג, על פי הסיווג הנהוג בלשכה, שנבחנה בתכוף לפני הבחינה המוקדמת לפי סעיף זה."

זה יכול כבר להיות ברָשות, אני חושבת שתיקנו את זה כבר בחוק. זה מועתק מהתקנות.

בסדר. "(ח) אין בהוראת סעיף זה לגרוע מסמכות הרשם או בוחן לפי סעיף 19." מה זה סעיף 19?

בקשות קודמות, כשיש בקשה קודמת דומה או זהה.

אני בעד להסמיך את נעמה ללטש את החוק, שהוא יהיה קוהרנטי לגמרי.

בסדר. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת החוק נתקבלה.

תודה, נתקבל פה אחד.

זה עובר לקריאה שניה ושלישית? בשעה טובה.

תודה, רבותי, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:45.>