ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 28/02/2012

התעללות בבעלי חיים - לציון יום זכויות בעלי החיים בכנסת

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 575

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ה' באדר התשע"ב (28 בפברואר 2012), שעה 9:00
סדר היום
התעללות בבעלי חיים - לציון יום זכויות בעלי החיים בכנסת
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – יו"ר הוועדה

מסעוד גנאים

עינת וילף

דב חנין

איתן כבל
מוזמנים:
ליאת פלד - חיים - מדריכה ארצית למניעת אלימות כלפי בע"ח, משרד החינוך

אבי אלקיים - מפמ"ר חקלאות, משרד החינוך

ג'ריס גנטוס - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נורית ציפורי ברקי - ד"ר, ממונה עפ"י חוק צער בעלי חיים (בפועל), משרד החקלאות

דפנה יוריסטה - דוברת משרד החקלאות

רעיה יעקובסון - ד"ר, משרד החקלאות

אברהם לב - יועץ שרת החקלאות ופיתוח הכפר

בתיה בר - נציגת הציבור בקרן צעב"ח במשרד להגנת הסביבה

לילי הלפרין - תוכנית אמ"ת למניעת אלימות

אהוד פלד - עו"ד מנכ"ל המועצה לצרכנות

יעל ארקון - מנכ"ל תנו לחיות לחיות

שרית איילון - פעילה באגודות צער בעלי חיים

לילי הלפרין - מנהלת אגודת צער בעלי חיים

אתי אלטמן - דוברת עמותת תנו לחיות לחיות

יונתן שפיגל - עו"ד, עמותת תנו לחיות לחיות

דורון ברנר - יו"ר משמר בעלי החיים בישראל

אמיר ברנט - סגן יו"ר משמר בעלי החיים בישראל

סיון נוה - יועצת משפטית, עמותת משמר בעלי החיים בישראל

נעמה רכלניק - אגודת צער בעלי חיים ישראל, תל-אביב

דבי סגל מזרחי - יו"ר עמותת "יד מושטת לבע"ח"

שרית איילון - דוקטורנטית בחינוך, "ראשון אוהבת חיות"

אהוד פלג - לשעבר היועהמ"ש של "נח" - ארגון הגג של הארגונים להגנת בע"ח

אלה אבין - מזכ"ל ארגון "תח"

אורלי נעמה אלקריב - מנהלת המרכז "על אנשים ובע"ח", יו"ר "ראשון אוהבת חיות"

איריס שלבי - עמותת נהריה אוהבת חיות

זיוה בן דניאל - עמותת נהריה אוהבת חיות

אדסה גרטנר - ספיי ישראל

רונן בר - אנונימוס

גדי ויטנר - אגודת צער בעלי חיים בישראל

ראובן לדיאנסקי - יו"ר ארגון צער בעלי חיים
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
י.ר. חבר המתרגמים

התעללות בבעלי חיים - לציון יום זכויות בעלי החיים בכנסת
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך, אנחנו בתאריך 28 לפברואר 2012, ה' באדר תשע"ב, הנושא – ההתעללות בבעלי-החיים לציון יום זכויות בעלי חיים בכנסת. רבותיי, בבקשה, חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת הבכיר במפלגת העבודה, אמנם כידוע לך, אדוני, בתור יושב-ראש שדולת צער בעלי חיים בכנסת, אדוני יודע כמה שאנחנו מנסים לעשות כאן ישיבות מדי שבוע, מדי חודש, והיום הזה, הוא כמה שהוא באמת יום חשוב, אבל זה לא שאנחנו מתעסקים אך ורק ביום הזה. פעם בשנה בעניין החשוב הזה. ועדת החישוב, אני חושב בראשותי, הצליחה, ובראשות קודמים לי, הצליחה באמת להעלות את הסוגיות האלו על סדר היום, לקבל החלטות בחלק החלטות מאוד חשובות, בחלק החלטות עוד מצפות לנו. אנחנו עושים את מקסימום המאמץ באמת בשביל לקדם את הנושאים הקשורים לצער בעלי חיים. אני צריך לברך אותך, קודם כל, על כך שאתה עושה עבודת קודש בעניין זה ואני כמובן בטוח שכל הנוכחים כאן יצטרפו לברכותיי אליך, כמי שמוביל את הנושא הזה יחד עם חברים נוספים בכנסת. זה בעניין זה.

רבותיי, ועדת החינוך דנה גם בשבועות הקודמים בעניין הקשור לדו"ח מבקר המדינה. אנחנו קיבלנו החלטות מסוימות. אני שוחחתי רבות גם עם חבר הכנסת איתן כבל וגם עם שרים נוספים העוסקים בעניין וקיבלנו החלטה משותפת, אני וחבר הכנסת בעניין קידום הצעת חוק בנושא הסמכויות, אנחנו עוד נבחן היבט זה. אבל אני חושב שבאמת השינוי הזה הוא איפה שהוא כבר מזמן דרוש, ומי שצריך באמת להתעסק בנושא של צער בעלי חיים, כך לפחות דעתנו, זה המשרד לאיכות הסביבה. לא שאנחנו באמת מזלזלים או שפוגעים בצורה כזו או אחרת, במשרד החקלאות, אבל משרד החקלאות צריך להתעסק בחקלאות. לדעתי, החיבור הזה, שנוצר ולפעמים הניגוד, אם זה לא ניגוד פנימי בתוך המשרד אלה באלו, שהכפופים למשרד יוצר לנו בעיה שכביכול משרד החקלאות צריך בצורה כזו או אחרת להיות טוב עם כולם וכאשר מנסים להיות טוב עם כולם, בדרך-כלל לא מצליחים בשום דבר.

פה, צריך באמת לקבל הכרעות. אני מאמין שהצעת חוק שיזמנו תעלה בוועדת השרים לחקיקה במושב הבא של הכנסת, אנחנו כפופים כמובן למנגנון הפרלמנטארי, אשר מכריח אותנו לחכות תקופה של חודש וחצי להנחה, אבל אני מאמין שאחרי שאנחנו נחזור מהפגרה של פסח, אנחנו נוכל גם בעניין הזה להעלות הצעת חוק לסדר היום וכמובן חוקים אחרים שקשורים בנושא, כמו שחבר הכנסת כבל יודע לקדם אותם גם מול הקואליציה וגם מול ועדת החינוך, אנחנו כבר הצלחנו בכמה דברים, אני מאמין שגם נמשיך להצליח גם בדברים אחרים.

אדוני, אני מעביר אליך את זכות הדיבור ואנחנו נתנו שעה לישיבה הזאת. הישיבה הזאת משודרת. אנחנו עוד ניפגש במשך היום, לפי מה שאני מבין, באודיטוריום. רבותיי, אני מבקש, כל מי שמתייחס – יעשה זאת בקצרה, כי אנחנו באמת יושבים כאן כמעט כל שבוע וכל מי שנמצא כאן הוא שותף בכיר בדיונים בוועדות. לא צריך לחזור על דברים שגם ככה רובנו יודעים, אבל באופן כללי, בקצרה, כך נוכל לתת לכולם זכות דיבור וגם להספיק ולסיים בזמן. בבקשה, אדוני.
איתן כבל
תודה, אדוני היושב ראש, חברים, באמת חבר שלי, אלכס מילר ולא לחינם אני ביקשתי שהדיון יתקיים כאן אצלך, בוועדה, כי הוועדה בראשותך הפכה לאכסניה לנושאים של זכויות בעלי החיים ואני מנצל את ההזדמנות הזו, ביום הזה, להודות לך. נכון, הצעת החוק שאתה העלית, שהיא באמת מהפכה, תהיה שאם נצליח להעביר את נושא בעלי החיים אל תחת סמכות המשרד להגנת הסביבה ולהשאיר במשרד החקלאות את כל העניינים של מה שאנחנו קוראים לזה חיות משק, נכון נירית, ככה? נכון? אם אינני טועה. באופן עקרוני, אצלכם, זה חיות, כן, כן, מותר לך להגיב כך. ואני חושב שזה מעשה שהיה צריך להיעשות מזמן ואנחנו נעשה אותו ובאמת היושב-ראש רתם אותי לעניין ואני מקווה מאוד שגם נצליח.

לגופו של עניין, תראו, קודם כל, תודה לכם שבאתם מכל הארץ והישיבה, אני מניח שבמשך היום נרשמו, יגיעו לכאן מאות מכל הארץ. הנושא המרכזי, שבעצם החשוב לי יותר לשמוע אתכם, את הגורמים המקצועיים, זה להעלות על סדר היום כאן את נושא ההתעללות בבעלי-החיים, ומתוך זה, לעסוק בשאלה של האכיפה והשאלה של הטיפול המשפטי בתוך המערכות האלה. תראו, זו איננה פעם ראשונה שאנחנו מקיימים דיון, גם כאן בוועדה, בשאלה הזו ובשלב מסוים אמרתי לעצמי, שיכול להיות שהנושאים מקבלים משמעות הרבה יותר חזקה והרבה יותר ברורה, היא בכלל שיש רשתות חברתיות ובגלל שהמודעות לשמחתי נמצאת בעלייה. אבל בפועל, מההתעסקות שלי בעיקר בשנה האחרונה ומחומרים שקיבלתי מאתי אלטמן ומאחרים, אני עשיתי טעות, נתתי לה את ה- Gmail שלי, אז ממש טעות חמורה, אני מודה. ואני יכול לומר לכם בצורה ברורה, אני ממש מרגיש שזה הרבה מעבר לעובדה שהבולטות ורשתות חברתיות וההתייחסות, אלא שבאמת, יש עלייה. וזה נושא שאנחנו חייבים להילחם בו בכל הכוח.

אני יכול לומר לכם, בשלוש השנים האחרונות, עשינו פה דברים גדולים. היום אנחנו גם מעבירים בקריאה טרומית הצעת חוק שאני אפילו לא האמנתי שתאפשר כניסה לחצרות לפקחים, זאת באמת מהפכה. זאת אומרת, זה לא עניין של מה בכך, זו מהפכה תפישתית, ששנים ניסינו להוביל אותה ולא הצלחנו. יש סדרה ארוכה של חוקים שנמצאים בתהליכים, מי לפני קריאה טרומית, מי אחרי קריאה טרומית, מי בהכנה לקריאה ראשונה ואיזה חקיקה ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אבל בתוך כל החקיקה הזו, בסוף, חלק לא קטן מהדברים, מהחוקים, הופכים לאות מתה. כי אין מי שיאכוף אותם, וחשוב לא פחות, כשכבר מצליח, מצליחה המשטרה לאכוף והפרקליטות, הנושא מגיע לבתי-המשפט וברוב, ברוב המכריע של המקרים, עדיין בתי-המשפט מתייחסים לאירועים של התעללות בבעלי חיים. אני לא רוצה, חס וחלילה, לומר בקלות ראש. אבל במצב של 'נעביר אותה'. והתמונות שאנחנו פוגשים ברשת, תמונות מזעזעות, שפשוט קשה קשה בכלל לקבל את זה. ולא לחינם אני ביקשתי שהיום הזה, בראש ובראשונה, יעסוק בשאלת ההתעללות.

אני רוצה לשמוע אתכם, כל אחד, ואני אומר שוב, הרבה חברים רוצים לדבר וכל אחד בקצרה ימקד, ישתדל לא לחזור על דברי חברו, ואני מקווה מאוד שנצא מכאן גם עם החלטות. והדבר הכי חשוב, שאנחנו, ואני מתכוון להוביל מעקב אל מול מערכת האכיפה, אל מול מערכת המשפט. אנחנו צריכים לסדר לנו לוח שאנחנו נדע עד כמה שאפשר, כמה תלונות מוגשות, מה נעשה עם התלונות האלה ולאן הן הולכות ואיך מתייחס בית-המשפט אליהן. זאת אומרת, מנקודת המבט שלי, זה המבצע של היום. כי אנשים כאן נותנים את נשמתם ומעצמם לנושא הזה, בכל הארץ. כמעט ללא סיוע של המדינה. ואני אומר את זה, כי זו נקודת התורפה הקשה ביותר שאני נתקל בה בשלוש השנים האחרונות, מול משרד החקלאות באמת נעשתה עבודה מדהימה. התקדמנו מולם ברשימה ארוכה של נושאים. אבל בסופו של עניין, אם אנחנו מגיעים לאותו מקום שבו אין משמעות לכל החקיקה הזו, אז צריך למצוא את הדרך איך להתמודד עם השאלה הזו.

ודבר אחרון, אני רוצה להרגיע אותך, חברי, כל מה שהתפרסם היום, אין לו שום שחר ולא נפסלתי וכל מי שצופה בנו, שיירגע והכל יהיה בסדר. אני אתגבר על שלטון הפחד.
היו"ר אלכס מילר
ובזה נאחל לך הצלחה. שרית איילון, בבקשה.
שרית איילון
שלום לכולם. אני שמחה שאנחנו נפגשים מדי שנה לעסוק בנושא שהוא כל-כך כאוב וכל-כך טעון ודבר ראשון לומר שכן יש התקדמות, עם כל הכאב שיש לכל אחד מאיתנו, גם עמותות, גם אנשים פרטיים שמקדישים ימים ולילות מכספם, מנשמתם, קמים מוקדם, כל דבר שהם רואים, בעל חיים שנמצא בצרה, עושים כל מה שהם יכולים ורותמים את כולם לעזור. קודם כל, אני רוצה להגיד שאתי קיבלה את אות הנשיא, ומגיע לה על כל פועלה ולעמותת תנו לחיות לחיות. אז ישר כוח. אתם עושים עבודת קודש ובזכותם עולים המון דברים והם מסייעים.

אני באה מהנושא של החינוך. אנחנו היום דנים בוועדת החינוך, אני דוקטורנטית לחינוך ועובדת עם ילדים שנים ארוכות, מאחר ונושא בעלי החיים הוא מילדות בנשמתי. היום מגיעים, יגיעו לכנסת, אחרי ביקור באתר מורשת גבעת התחמושת, התלמידים וההורים, כ- 180 הורים ותלמידים, שמגיעים מדי שנה. אותם ילדים והורים, שאני מדברת על נושא החינוך ועל נושא התעללויות, רתומים 24 שעות להצלת בעלי חיים. הם יתקשרו אלי באמצע הלילה וההורים שלהם ביחד, נרתמים להצלת בעלי חיים. נרתמים להפנמת הערכים שכל נפש חפצה חיים וגם בעל חיים יש לו רגשות, יש לו תובנות ואנחנו כבני-אדם מצווים למזער את סבלם של בעלי החיים בכל הרבדים, אם זה בניסויים, אם זה באנשים באיך שהם מחזיקים בעלי חיים, אם זה במכלאות, בהסגרים, כמובן שצריך לשנות ואני אומרת שהילדים, החינוך, הוא השורש להצלחה שלנו כעם, כיחידים, כפרטים וככלל, לנושא של הפנמת הערכים לשמירת בעלי החיים. מי שאינו פוגע בבעלי חיים וילדים שמודעים שבעל חיים סובל, הם לא יפגעו בחבר. ויש על זה מחקרים רבים. ולכן, אני פה באה בכובע גם של פעילה וגם של אוהבת וגם של אחת שקמה כל יום בארבע בבוקר להאכיל חתולים ולסרס ולעקר ואומרת – החינוך הוא הבסיס לשינוי.

אנחנו פנינו המון פעמים למשרד החינוך וביקשנו כל מיני תוכניות ולא כל-כך נרתמו לכך. אנא, העמיקו את החינוך ותראו שהפרי יהיה, שתהיה פחות אלימות.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. אהוד פלג, בבקשה.
אהוד פלג
תודה, כבוד היושב ראש, בוקר טוב. אני רוצה להודות לוועדה שמקיימת את הישיבה הזאת במסגרת היום החשוב הזה שהכנסת לקחה על עצמה. אני חושב שעם כל הנושאים שמגיעים אל הכנסת, הנושא הזה, של היחס לבעלי החיים, מעיד יותר מכל על האנושיות שהחברה שלנו רוצה להתגאות בה ולא תמיד מצליחה ובעזרת חברי כנסת, יושבי ראש ועדות, הבית הזה מצליח בכל-זאת לשמור את הנושא בתודעה הציבורית ועזרת העבודה המסורה של כל הפעילים והעמותות שעושים פה עבודת קודש ואני לעומתם, בפרט בשנים האחרונות, מאוד קטן.

אני רוצה להקדיש את הדברים שלי לדבר שאני קורא לו בנאליזציה של ההתאכזרות. וזאת לדעתי, בעיה שמשיקה גם כלפי בעלי החיים אבל גם משליכה על בני אדם, ועל היחס לבני אדם ואנחנו יודעים והעניין הזה התעורר במיוחד מאז הקיץ האחרון, כשאנחנו צמאים במדינה שלנו ליותר התחשבות, ליותר הגינות, ליותר רגישות והרגישות הזאת היא גם רגישות חברתית, אבל היא מתחילה בדבר הבסיסי ביותר, שזה האנושיות שלנו.

בארצות-הברית אנחנו התבשרנו לאחרונה שנערך כרגע מאבק משפטי על ההחזקה של הלווייתנים במופעים באקוואריומים וקראו לסיוע את התיקון לחוקה שמוציא את העבדות מחוץ לחוק. עד כדי כך. אני לוקח את העיקרון שבעניין הזה וקורא לנו, קודם כל, לעשות הבחנה בין התייחסות חפצית לבעלי חיים, לבין התייחסות אליהם כיצורים חיים. ההבחנה הזאת היא הבסיס להכל. לא ניתן ולצערי החוק הישראלי לא מבחין, חוץ מהחוקים להגנת בעלי חיים, בחוקים אחרים המעמד של בעל חיים הוא מעמד חפצי לכל דבר וכתוצאה מזה, קהים חושיהם של יותר מדי אנשים, שאני לא יכול להגיד עליהם שהם אנשים רעים או פסולים, וזאת אולי הבעיה העיקרית. הבנאליזציה של ההתייחסות שבסופה יש התאכזרות לבעלי-חיים, גם מבלי שהכוונה היתה בהכרח לגרום להם סבל. אבל זאת התוצאה בפועל, של אותה התייחסות.

ואולי כאן המקום, כאן המקום לחדד את ההבחנה הזאת ואת הבידול הזה, באמצעות חקיקה שתוציא את בעלי החיים לאורך כל מעשה החקיקה בדין הישראלי, ממעמד של חפץ למעמד מיוחד של יצור חי ואז נתחיל לראות אולי, גם את ההבדל המתבקש בהתייחסות.

עכשיו אני רוצה פה להבהיר, אין כוונה, אין כוונה להחיל על כל האזרחים או על כל התושבים, תפישת חיים של צמחונות. לא על כך אני מדבר. אני מדבר להחיל על כולם תפישת חיים של אנושיות. כי בזה אנחנו עוסקים וכמו ששרית אמרה ולפניה אמרו ואני חושב שהציטטה הידועה ביותר היא של גנדי, גנדי מהודו, שחברה נמדדת ביחסה לבעלי חיים ומי שמתאכזר לבעלי חיים, סופו שמתאכזר לבני-אדם וזה לא רק בסופו, אלא הרבה קודם. ועל כן ההבחנה הזאת מתבקשת. ההבדל הזה יבוא לידי ביטוי מעשי בשניים: קודם כל, ברמה החקיקתית, כבר הזכרתי, אני חושב שיש מקום לחקיקה כזאת שתקבע במיוחד את המעמד של בעלי החיים לא כחפצים. אבל בדבר נוסף. באיזו זכות אדם עושה שימוש בבעלי החיים? בזכות אחת – בזכות הכוח. אין זכות אחרת. והכוח הזה, שיש לאדם, כחלק מהעליונות של המין האנושי היום בעולם, נלווית אליו עוד תכונה אחת שלצערנו נעדרת או חסרה פעמים רבות וגם היא חלק מאותה עליונות שאנחנו מתיימרים לקחת לעצמנו וזאת המוסריות. ולא יכול להיות שימוש בבעלי חיים בלי המוסריות שבשימוש הזה. המשמעות המעשית היא לא לגרום לאדם להפסיק לעשות שימוש בבעלי חיים, אני אומר עד כדי כך אנחנו לא הולכים, לפחות בשלב הזה של החברה שלנו, אני לא מדבר על חזון אחרית הימים של הרב קוק, אלא אני מדבר על כך שכאשר עושים שימוש בבעלי החיים, חייבים להפעיל את עיקרון המוסריות ואסור שהשימוש הזה יהיה כרוך בסבל. כי אז זה כבר לא תימהונות של קיצוניים, צמחונות של בדלנים, אלא אז זה חוסר אנושיות של כולנו כיחידים וכולנו כחברה. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.
דב חנין
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה קודם כל לך על כינוס הדיון החשוב הזה ותודה והערכה לחברי, חבר הכנסת איתן כבל, שמהרגע שהוא נכנס לתפקידו כיושב ראש השדולה למען בעלי החיים בכנסת, התחום הזה זוכה להרבה מאוד פעילות והרבה מאוד עשייה בכנסת. וכמובן, ברכה והערכה מאוד גדולה לכולכם, לכולכן, הפעילות, הפעילים, למען ענייני בעלי החיים, להגנת בעלי החיים, כל הכבוד לכם, אני באמת עוקב בהערכה ובהערצה גדולות מאוד אחרי הפעילות שלכם, אחרי המסירות שלכם, אחרי ההתמודדות שלכם לפעמים גם עם אטימות ולפעמים גם עם אדישות והעשייה הברוכה שלכם, שבסופו של דבר מייצרת פה שינוי.

אדוני היושב ראש, אנחנו בישראל נמצאים בפיגור היסטורי. לאורך שנים בעלי חיים נפגעים והם נפגעים בצורה קשה וקיצונית ולמעשה, אנחנו מדברים על שני סוגים של פגיעות. פגיעה אחת היא הפגיעה הממוסדת. מאחורי הפגיעה הממוסדת עומדים אינטרסים. לפעמים אינטרסים כלכליים, לפעמים אינטרסים אחרים. האינטרסים האלה הם אינטרסים רבי עוצמה. ההתמודדות אתם איננה פשוטה. אני יודע וחלקכם יודעים, עד כמה מסובכת ההתמודדות שלנו למשל, עם, אני אומר את זה בצער, כמי שבא בעצמו מהאוניברסיטה ובמובנים מסוימים שייך לממסד האקדמי, עם חבריי וחברותיי בממסד האקדמי או חלקם לפחות, בנושא של ניסויים בבעלי חיים. אנחנו מתמודדים עם תפישות שהן לטעמי לא נכונות, לא רק ברמה הערכית, אלא גם ברמה המדעית והאקדמית. הרי אף אחד מאיתנו לא מתנגד למחקר ולא מתנגד לידע ולא מעוניין שבני-אדם ייפגעו בגלל מחסור בהבנה של מה עושות תרופות, איך פועלות תרופות. אבל מכאן ועד האכזריות הקיצונית והנוראית שאנחנו רואים בהתנהלות כלפי בעלי חיים, המרחק הוא מאוד מאוד גדול וישנם אפיקים אחרים, ישנם מודלים אחרים, ישנם ניסיונות מאוד מעניינים בעולם שאפשר להביא לישראל. אז מהחוליה הזאת ועד חוליה של מה קורה עם בעלי חיים בחקלאות ואיך נראים הלולים שלנו ואיך מוחזקים בעלי חיים במשק, כל אלה הן שאלות שבהן האכזריות כלפי בעלי חיים היא אכזריות ממוסדת ומאחוריה עומדים אינטרסים. ההתמודדות אתם היא קשה, מסובכת ומורכבת, אבל אנחנו נמצאים בה ואני חושב שאנחנו, עם כל הקשיים, מתקדמים בה לא בקצב שאני הייתי רוצה, אבל אנחנו מתקדמים בה.

הסוג השני של התעללות ופגיעה בבעלי חיים, זו כמובן ההתעללות הלא ממוסדת. ופה הבעיה היא לא אינטרסים. פה הבעיה היא תרבות או אם תרצו – חוסר תרבות, של התייחסות, וכמו שאמר אהוד לפניי, שאלה של אנושיות. בני האדם נבחנים בין היתר ואולי קודם כל, ביחס שלהם ליצורים חיים אחרים. והאכזריות וההתעללות שאנחנו רואים וגם לי, כמו לחברי, חבר הכנסת כבל, בדיוק שוחחנו על כך אתמול, ישנה תחושה שהתופעות האלה מתרבות ומתרחבות בחברה והן מבטאות איזה שהוא משבר ערכי מאוד עמוק וכואב ועצוב שמאפיין את החברה הישראלית ושדרך ההתמודדות עם האכזריות וההתעללות הזו בבעלי חיים, אנחנו בעצם מתמודדים עם תופעות הרבה יותר רחבות של משבר ערכי עמוק שקיים בחברה שלנו.

אנחנו מנסים להשלים פערים כדי לסגור את הפיגור הזה. בכנסת נעשית עבודה מאוד גדולה, אני חושב שאני לא זוכר, כמי שפעיל בתחום בעלי החיים הרבה שנים, אני לא זוכר יום בעלי חיים בכנסת, שבו הצלחנו כמו היום, להצליח, להעביר ארבעה חוקים וזה הישג מאוד מאוד חשוב ומאוד מרשים ושותפים בו חברי כנסת רבים ומגוונים וזה יופי של מהלך. כמובן, להעביר את החוקים בקריאה טרומית זה חשוב, אבל להשלים אותם ולהכניס אותם לספר החוקים, זה עוד יותר חשוב ואנחנו מתכוונים לעשות את זה.

יש לנו הרבה מאוד דרך ללכת, אבל אנחנו כבר הולכים בה והמסר העיקרי שלי לכולכם, הוא להבין שאנחנו נמצאים לא רק מול קשיים ובעיות, אלא שיש לנו אפשרויות אמיתיות לשינוי ואם באמת נתגייס ואם נמשיך את שיתוף הפעולה המאוד אופרטיבי בעינינו, ונתמקד בנושאים הקונקרטיים שעומדים על הפרק ונמשיך בלחץ, במאבק, בחקיקה, מול הממשלה, מול הרשויות האחרות, אנחנו בסופו של דבר ניצור פה מקום שהוא טוב יותר לבעלי חיים, ובוודאי טוב יותר לבני אדם. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, אדוני. אתי אלטמן, בבקשה, רוצה להגיד כמה מילים?
אתי אלטמן
קודם כל, אני רוצה להודות לאיתן על המסירות הזו והעזרה שלו במשך שנים ל-תנו לחיות לחיות בעיקר, אני לא יודעת כלפי עמותות אחרות ואני מאוד מאוד מקווה שאני אפסיק לקבל את המיילים, המייל האדום, שאני מעבירה אותו בנאמנות לאיתן, שהוא ייראה כמה התעללויות יש פה בבעלי חיים ואני עדיין לא רואה את השינוי, אני מצטערת. אני עדיין לא רואה את השינוי. יש פה המון תלונות, תלונות שנסגרות מחוסר עניין לציבור. היחידי באמת שעוזר לי רבות זה סנ"צ חיים פדלון, שהלוואי והיו משכפלים אותו לעוד כמה אנשים, אבל הוא לבד, אז הוא לא יכול לעזור לי לגמרי. אבל המצב הוא עוד קשה, יש עוד שני מיליון חתולי רחוב ברחובות, עכשיו זה עונת ההמלטות, ואין עדיין תקציב רציני לעיקור וסירוס של חתולי רחוב. עוד יש לנו מלאכה רבה רבה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
יונתן שפיגל
בשם תנו לחיות לחיות, אפשר להוסיף כמה מילים, בהמשך לדברים של אתי? אם אנחנו כבר בצד שלנו.
היו"ר אלכס מילר
בצורה מסודרת. אני רק אתן לך הפעם, אתה לא פעם ראשונה אצלי, נכון? אתה יודע איך זה עובד אצלי. הפעם נסלח לך. בבקשה.
יונתן שפיגל
ביום המיוחד הזה.
איתן כבל
תציג את עצמך.
יונתן שפיגל
אני עו"ד יונתן שפיגל, תנו לחיות לחיות. אז קודם כל, באמת, הדברים שאתי אמרה שנובעים מהלב ואנחנו כאן, הכנסת, בייחוד במושב הזה, יש בה לא מעט ידידי אמת בתחום זכויות בעלי החיים ואנחנו שמחים שזה ככה. תנו לחיות לחיות רואה את זה בתקופה האחרונה, אנחנו נמצאים כאן הרבה. אנחנו רוצים קודם כל ביום הזה באמת להגיד תודה בייחוד לחברי הכנסת שיושבים כאן על העבודה העיקשת והקשה, לחבר הכנסת חנין, ליושב ראש השדולה, לחבר הכנסת כבל, כמובן ליושב ראש הוועדה שמקבל אותנו כאן על בסיס חודשי בוודאי ולפעמים יותר מזה בדברים החשובים האלה. בעלי החיים הם הקבוצה החלשה ביותר בחברה הישראלית, בעולם בכלל. אבל זה העיסוק הפרלמנטארי הזה, הוא אולי בין העיסוקים החשובים ביותר כעיסוק חברתי לחברה שרוצה להיות חברה נאורה.

אמנם עולים היום ארבעה חוקים מאוד מרשימים, חלקם אני יודע שבעקבות עבודה מאוד קשה של התקופה האחרונה וצריך להוריד באמת את הכובע אבל הדרך היא עוד באמת מאוד ארוכה ואני לפחות מאוד אופטימי ואני בטוח שאם נמשיך בכיוון הזה ועם אנשים טובים שמטפלים בדברים האלה כמו היום, בוודאי נצליח לקדם עוד המון את הנושאים האלה.

אני רוצה בהזדמנות הזאת באמת, עם כל זה שאנחנו בדרך-כלל מתעמתים עם משרד החקלאות, אני רוצה לציין, זה מאוד חשוב לנו, שבתקופה האחרונה, בחודשים, במספר השנים הבודדות האחרונות, יש כמה גורמים במשרד החקלאות וכדי לא להביך אותם אני לא אנקוב בשמם, אבל שבאמת מביאים רוח רעננה למקום הזה ולתחום הזה.
איתן כבל
בראשם נירית ציפורי. אני אנקוב.
יונתן שפיגל
אז יופי, אז מלאכתם של צדיקים, נירית, ויש שם עוד.
איתן כבל
יש עוד.
יונתן שפיגל
עוד אנשים שאני לא רוצה לגרום להם להאדים כאן, אבל באמת, אם נשתמש באיזה שהוא משל באמת, באמת יוצאים רעננים, שלצערי, העמדה שלי ידועה, העמדה שלי שמשרד החקלאות עשו וחייב להפסיק להתעסק עם התחום הזה, שהוא לא המשרד שמתאים לתחום הזה ולמרות העצים הרעננים האלה, המים שמהם ניזונים הם מים לא טובים, מים עכורים שחייבים, דבר שהוא באמת, אני חולם עליו בלילה, שנצליח להעביר את אותם גורמים למשרד להגנת הסביבה שיפתחו שם את התחום הזה ויעשו את זה כי שם זה צריך להיות, בעלי החיים, כל עוד הם יוגדרו כחלק ממשרד החקלאות, המצב הנחות והמצב הערכי הנחות שלהם יונצח וזאת שגיאה חברתית שאני מקווה מאוד שזאת שעת הכושר לתקן אותה, בחודשים הקרובים, עם הצעת החוק הזאת. ודרך אגב, גם הגנה על חיות משק, זה שחיות משק זה ענף חקלאי, זה לא אומר שההגנה עליהן צריכה להיות במשרד החקלאות. היא חייבת גם לעבור, בייחוד בגלל שהפגיעה הקשה ביותר בבעלי חיים בחיות משק, היא צריכה לעבור למשרד להגנת הסביבה.

כמה נקודות בקצרה.
היו"ר אלכס מילר
אמרת קצר.
יונתן שפיגל
את הנקודות האלה אני אעשה מאוד קצר.
איתן כבל
זה קצר מבדרך-כלל.
יונתן שפיגל
זה ללא ספק קצר מבדרך כלל, אנחנו רגילים שזה באמת מסתובב סביב העניין הזה.

יש הרבה גורמים שיוצאים נגד העניין של החקיקה, שטוענים שנורמות צריך להשריש בחברה, לא דרך חקיקה. אני אומר להפך – הנורמה חייבת לבוא במשולב גם עם חקיקה ולכן אני מניח שיכול מאוד להיות שגם בדיון הבא בוועדת הכלכלה, אנחנו נשמע את הטענות האלה נגד חקיקה ובעד פעילות חברתית. אני מאוד מאמין בפעילות חברתית ואני חושב שהחקיקה חייבת להימשך כי החברה תשתנה רק במקביל למהלכי חקיקה. אז אני מאוד מבקש מחברי הכנסת ומכולם, לא ללפות את ידי החקיקה ולא לטעון נגדה, כי היא אחד הענפים הכי חשובים של קידום התחום הזה, גם עם בתי-המשפט, הם יבואו, לדעתי, בעקבות החקיקה. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. לילי הלפרין, בבקשה.
לילי הלפרין
תודה. תודה שהזמנתם אותי. אני עוסקת במניעת אלימות בקרב בני נוער בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ואגב העבודה עם מאות קבוצות בני נוער, הנושא של התעללות בבעלי חיים, עלה מדבריהם, זה לא היה חלק מהסילבוס של התוכנית שלי ולאט לאט התחלתי להתעמק בנושא הזה וזה הבהיל אותי יותר ויותר. אני מבקשת לטעון בוועדה הזו, שהסתמכות רק על ענישה או חקיקה, מהנימוקים שאני אביא עכשיו, לא יביאו לתיקון הבעיה בכלל.

שמתי לב שאצל בני הנוער המתעללים ושמספרים לנו את זה אגב בקבוצה, אין דברים שהם מתאימים למנבאים פסיכולוגיים לאלימות של בני נוער, כמו למשל חוסר היכולת דחיית סיפוקים, חוסר היכולת לקחת אחריות על אירועים בחיים. תיאוריית התסכול ותיאוריות אחרות שאני עובדת עליהן. גם לא נקמה, חיסול חשבונות, שמירה על כבוד, כן? דברים שמוכרים לנו, מעבודה עם בני נוער. לגמרי זה בא ממקום אחר. ולכן, העבודה היתה צריכה להיות ממקום אחר, שתכף אני אגיד מה היא, הכנתי את זה בקיצור, זה מאמר שאפשר לקבל את זה אצלי אחר-כך.

העליתי סך-הכל מהשאלונים שחילקתי, וכמו שאמרתי מאות קבוצות שעבדתי אתן, כדי שיסבירו לי למה לדעתן מתעללים בבעלי חיים, כשרוב המשיבים הם בעצם, זו שאלה עקיפה, הרי רוב המתעללים, אלה שענו לי, זה הם עצמם, או לפחות מהמעגל הקרוב. הם הביאו כאן, סיכמתי את זה בעשר סיבות ואני רוצה בקצרה להעלות עליהן כאן ורק מהקראה שלהן נבין שהסתמכות על ענישה או על חקיקה, לא תביא שום תיקון, אלא התהליך הוא יותר תהליך חינוכי.

אחד, מה שאדוני דיבר קודם, החפצה, זה עניין שעולה כל הזמן, בלי שום בושה התלמידים אומרים לי – הכלב הוא שלי, הוא כמו חפץ בבית, אני אעשה מה שאני רוצה אצלי בבית ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות עם הרכוש שלי. דבר שני, העניין של אי-ידיעת החוק, בחלק אחד, וגם כשהם יודעים את החוק, הם לא מקבלים אותו. הרבה קבוצות, הם טוענים שאין כזה חוק, לא להתעלל בבעלי-חיים. כל פעם שאני מביאה אמירה או משהו שהתפרסם בעיתונות על ענישה שמתעלל בבעל חיים קיבל, זה נראה להם הזוי, לא נכון. וגם המון פעמים טוענים שזו מניפולציה של המרצה, שמאיים בענישה ושהחוק בעצם לא קיים. יש כאן בלבול. אני כתבתי מאמר שהתייחס לזה, שמתחת הכותרת אז מה אם השופט אמר, אפשר למצוא את זה באתר של ארגון המורים, ששם הוא באמת טענה של מתבגרים שאי-ידיעת החוק מביאה אותם להתנהגות בעייתית, אבל גם במיוחד בבעלי חיים.

דבר נוסף, בהגדרתם, כמו שגם פה נאמר קודם, הם לא יצורי אנוש, זה כל הזמן אני שומעת, הם לא בני-אדם. תלמידה אומרת לי – איזה עניין בית-הספר עשה בהתעללות שמצאו חתול שהתעללו בו במגרש של בית-הספר, כולה חתול. זה כל הזמן אני שומעת, כולה כלב. כולה חתול.
קריאה
גם ההורים שלהם אומרים את זה.
לילי הלפרין
בדיוק, אני אגיע לזה. ולכן, ענישה לא תעזור, אם זה בא מהבית. נהיה כאן מאוד מדויקים.

אמונות תפלות ופחדים קמאיים, אני כל הזמן שומעת את זה, כן, חתול שחור מביא מזל רע, הוציאו חתול מהבית כי נולד תינוק. אני מדברת על אוכלוסייה יחסית נורמטיבית, אני לא מדברת עם חברי כת השטן או מה, אני מדברת על קבוצות שנמצאות בתוך מערכת החינוך הפורמאלי.

ההיבט הבריאותי. אני כל הזמן שומעת. מביאים מחלות. כשאני דווקא עובדת על זה שהכנסת בעל חיים למשל בבתי אבות העלתה שאורח החיים, לחץ דם וכדומה השתנה אצל הקשישים, אז הרבה אומרים לי – לא, זה מביא גם מחלות. יש אולי איזה היבט מיטיב, אבל יש. OK.

הרבה פעמים משתמשים על חסות הדת. בדת היהודית, הם איכשהו מביאים לי כל מיני מקורות ועובדה, אצל החרדים, אין כלבים, מה את אומרת על זה? מינו חכם, שהדת היהודית אוסרת כביכול חיות מחמד.

יש לי גם טענות הזויות כמו למשל, אבל הם התחילו ראשונים. תלמיד בן 17, ככה מצדיק את התנהגותו התוקפנית כלפי כלב, כי הכלב התחיל אתו ראשון. שוב, אני אומרת, אוכלוסייה נורמטיבית. הוא נבח עליו, רדף אחריו או מה, אז יש סיבה לפגוע בו.

חלק חשוב זה ריגוש, הנאה וסיפוק איזה יצר, במיוחד כשהם רואים את החתול או הכלב, כרגע חתול אצלי זה משל לכל חיות המחמד, לצורך ההרצאה פה, אבל הם רואים את ההתנהגות של אותו נפגע מתענה. למשל, רק השבוע סיפר לי מישהו, שהוא לקח קרן לייזר ושיחק על הקיר ובצורה הזו החתול ניסה לתפוש את קרן הלייזר שזזה ממקום למקום והחתול נפצע, התבלבל, זה כזה כיף, כזה ריגוש. וכמובן הצדקנות והמוסר הכפול כלפינו – אתם המבוגרים, מדברים נגד אבל אוכלים בשר.

והנקודה האחרונה – היחס השלילי של ההורים או הסביבה הקרובה כלפי בעלי חיים, זה דבר באמת אי-אפשר, שוב, אנחנו, אנחנו ממש לא נוגעים בנקודה, אם מטפלים בזה בלא שינוי עמדות של החברה הבוגרת. אני שומעת הרבה הרבה תלמידים שאומרים לי שזה בא מהבית וכאן, אגב, כאנשי חינוך וטיפול, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים לא להרוס את התדמית של ההורה, אם אני באה עם אג'נדה אחרת לגמרי, כן? אני לא אחזור על מה שנאמר, צריך מאוד בעדינות לשנות את התפישות האלה, כדי לא לפתוח חזית אחרת של המתבגר כנגד הוריו.

מבחינתי, כל הטיפול הענישתי, לאור מה שהצגתי, הוא לא ישיג תועלת. אני חושבת שעירוב המשטרה או הגברת החקיקה, ההפך, אם הם לא מבינים למה, אי-הצדק, תחושות אי-הצדק, במיוחד בקבוצות שאני עובדת, קבוצות שמרגישות תחושות של אי-צדק, הדרה וקיפוח, הם מרגישים שדווקא השימוש במשטרה לנושאים האלה הוא נגדם פעמיים כאילו, הם נפגעים פעמיים ולמרות הכעס והאכזבה שלנו, כאנשי טיפול וחינוך, לראות את הדברים המזוויעים שנעשים עם בעלי חיים, כאילו הנטייה להתגבר על אותו כעס ולהעניש, אני טוענת שלא להעניש. מהניסיון שלי, ארבע הצעות קצרות, משפט אחד?
היו"ר אלכס מילר
אין לנו זמן.
לילי הלפרין
אין כבר זמן?
עינת וילף
רק את ארבע ההצעות, בקצרה.
היו"ר אלכס מילר
אז בקצרה.
לילי הלפרין
יופי, תודה, בקצרה.

אחד – חייבים להרחיב את לימודי האזרחות בקטע של, אני יודעת שכל הנושא של לימודי האזרחות הוא היום שנוי במחלוקת במשרד החינוך, על נושאים שונים. כרגע מדברת על החוקים, תלמידים מגיל צעיר, חייבים לדעת את החוקים בנושא של התעללות בבעלי-חיים. לדעתי, צריך להעביר את זה בשעת מחנך, כי אין שעות אזרחות בכיתות הראשונות.

שתיים – להשתמש בדילמות מוסריות. אני לא נכנסת לזה, וכבר מישהו כאן הזכיר, השימוש בדילמות מוסריות בעניין של חמלה כלפי בעלי חיים ויש לי הדברים שהכנתי, אני יכולה לתת אותם בעבודה דינאמית קבוצתית או בשעת מחנך, עוזרים מאוד.

שלוש – גיליתי שכל הנושאים שהם בתחום הזואולוגיה, המציגים התנהגות שמעוררת הזדהות בבעלי חיים. הספרים שכתב ג'קי מייסון אני משתמשת הרבה בשני הספרים – כשהפילים בוכים, וגם כלבים יודעים לאהוב. שני הספרים נהדרים וברמות מסוימות אני פשוט לוקחת קטעים, רמות מסוימות של תלמידים ומשתמשת, זה מאוד עוזר.

ואחרון אחרון, מצאתי ששימוש באמת יש ספר נפלא שאשכולי כתב, זה איזה חוקר שגר בקריית מלאכי, הוא הוציא ספר שבמקרה הגעתי אליו, שמרכז את כל האמירות שנמצאות במקורות היהודיים בזכות בעלי חיים, ממשה והעגל ועד סיפורים אחרים, הם מאוד עוזרים בהפחתה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. יש לנו את רונן, בר, מאנונימוס. בבקשה. בקצרה.
רונן בר
תודה לכל חברי הכנסת. קודם כל, אני רוצה כמובן להודות לחברי הכנסת, אני רוצה להגיד שאנחנו מרגישים, בתנועה לזכויות בעלי החיים, אני בטוח שחבריי יסכימו אתי, התעוררות מאוד גדולה של הציבור בתחום הזה. אנחנו מרגישים את זה כשאנחנו מדברים עם אנשים ברחוב, אנחנו מרגישים את זה במספר המתנדבים, אני מדבר על השנה-שנתיים האחרונות בעיקר, כשעולה בצורה מאוד משמעותית. אנחנו מרגישים את זה גם עם נבחרי הציבור, שעוסקים בנושא הזה יותר ויותר וכמובן שאתם עוסקים בעניין הזה.

אנונימוס ספציפית עוסקת יותר בנושא של חיות משק, כיוון שרוב בעלי החיים שנפגעים, והם גם אלה שנפגעים בצורה הכי קשה, נמצאים במשקים. אנחנו מדברים על בערך 300 מיליון בעלי חיים כל שנה, שעוברים חיתוך איברים ללא משככי כאבים, שחיים בצפיפות מאוד קשה, שמופקרים לפעמים למותם, כמו למשל אפרוחים בתעשיית הביצים, שעוברים הרעבה, למשל. גם פרקטיקה מקובלת בהרבה מאוד משקים. אנחנו מדברים על פגיעה שהיא מצד אחד הפגיעה אולי הכי קשה, מצד שני, הפגיעה גם הכי רחבה, במספר הכי גדול של בעלי חיים. ובנושא הזה יש את העבודה המבורכת של הוועדה הזאת בראשותך, חבר הכנסת אלכס מילר, באמת של התרנגולות המטילות. שמונה מיליון תרנגולות מטילות, אני חושב שזה באמת אחד הנושאים החשובים שעומדים היום על הפרק בנוסף לנושאים חשובים נוספים. אנחנו רואים שהיום בעצם המגמה בעולם היא די ברורה, כבר באירופה היום, בערך חצי מהלולים הם לולים בלי כלובים, אני רוצה רק לייחל ולקוות שאנחנו נבנה בעצם, שאנחנו, חברי הכנסת, יקבלו תקן שלפיו כמובן יבנו את רוב הלולים מחדש בארץ, תקן שיחזיק הרבה שנים, לא רק שנה-שנתיים, אלא תקן שיחזיק לעשרות השנים הקרובות וישקף בעצם את הרוח שנושבת אני חושב גם מהציבור בארץ שכמה למשהו אחר, וגם בעולם. תודה רבה לכולם. זהו.
היו"ר אלכס מילר
תודה, אדוני. חבר הכנסת מסעוד גנאיים, בבקשה.
מסעוד גנאים
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תחילה, אני מתחבר לשני הקטבים פה. כמחנך לשעבר, אני מאוד מתחבר למה שאמרה לילי, כאשר היא אמרה את הגורמים והסיבות להתעללות של בני הנוער בבעלי החיים. אני לא מבדיל את זה, אין שוני בין הסיבות האלה ובין הסיבות לאלימות או להתעללות, בבני אדם. בדיוק אותן סיבות, בדיוק, המושג החפצה, כאילו כדי להצדיק את היחס האלים לאחר, אתה חייב להעלים אותו, חייב לעשות דה-לגיטימציה לו, דרך החפצה. אין בו רוח, אין בו רגשות, הוא לא כמוני. אז זה בדיוק אותן סיבות לאלימות בין בני-אדם. אני גם מתחבר לחבריי, חברי הכנסת, שאומרים שגם דרך החקיקה.

אני לא מאמין שחוק מחנך, אני לא יודע, אבל אני מאמין שהחוק צריך להיות השתקפות למציאות מסוימת או לאקלים מסוים, כי ברוך השם, הכנסת ברוכה בהרבה הצעות חוק, כמו שקראנו, אלפי הצעות חוק וזה לא אומר שהם כולם לא טובים, אבל זה אומר שיש לנו מבול בהצעות החוק, אבל האכיפה והיישום הוא פחות. לכן, אני חושב שצריך לחנך לדבר הזה, החמלה והרחמנות לבעלי חיים, צריכים לחנך, צריך לחלחל בתודעה של בני הנוער וגם שלנו ואני חושב גם צריך לצאת מהנחה אינטלקטואלית, פילוסופית, שהיא החמלה והסובלנות בין בני האדם, עוברת דרך החמלה והסובלנות כלפי החיות, כלפי אלה שהם לא, לא בני אדם. אם אנחנו בני אדם לחיות, אז אנחנו בני אדם כלפי עצמנו גם. תודה, אדוני היושב ראש.
היו"ר אלכס מילר
גדי ויטנר, בבקשה.
גדי ויטנר
שלום, בוקר טוב. אני גדי, מאגודת צער בעלי חיים בישראל. אנחנו מדברים פה על התעללויות, שומעים את הדוברים והמצב בהחלט קשה ובהחלט חייבים להתקדם ולעשות לזה סוף. אנחנו עובדים, אמנם הסניף שלנו נמצא בתל-אביב, אבל אנחנו עובדים בכל רחבי הארץ ואנחנו מפעילים היום שלושה רכבים לחילוץ בעלי חיים במצוקה ואנחנו עובדים היום 24 שעות מסביב לשעון ופשוט כל הזמן מקבלים קריאות, ללא הפסקה, על חיות שכלואות ועל חיות מוזנחות ואנחנו פשוט רואים שזה מתגבר ומתגבר ומתגבר, במקום שישתפר.

אני לא מדבר על חיות מחמד או רק על כלבים וחתולים, אנחנו, יש לנו פינת חי גדולה של בעלי כנף, יש לנו אורווה גדולה שאנחנו מחזיקים שם חמורים וסוסים והמצב של החמורים והסוסים הוא בכי רע, למרות שבחמש השנים האחרונות, יש שיפור ניכר. משרד החקלאות באמת עושה עבודה נפלאה וד"ר צביה ממשרד החקלאות שבאמת מפעילה כוח רב ומנסה להציל כמה שיותר סוסים וחמורים, אבל המצב מאוד גרוע. כרגע אנחנו עם 25 סוסים וחמורים שאנחנו מחלצים אותם מהתעללות. הרשויות לא עושות מספיק. אנחנו מתקשרים למחלקות הווטרינאריות, המחלקות הווטרינאריות לא נענות לנו. ולנו, בתור אגודת צער בעלי חיים, אין לנו סמכות ללכת ולהחרים, ללכת ולאסוף את בעלי החיים. אנחנו צריכים גיבוי של המשטרה, לא תמיד המשטרה עומדת לצידנו. המלחמה היא מאוד קשה וכמה שאנחנו מנסים, אנחנו לפעמים נלחמים בטחנות רוח וחייבים לקדם כמה שיותר.

דבר נוסף, כולם מדברים פה על חינוך. חינוך זה דבר חשוב, אנחנו מפעילים באמת מחלקה לחינוך להומאניות מאוד גדולה, יש לנו צוות של עשרה מורים שמסתובבים בכל רחבי הארץ, באמת, אנחנו עושים ימים מרוכזים בבתי-ספר, מתנס"ים. אבל עדיין, זה רחוק מלהשתפר ואנחנו זקוקים לכם, חברי הכנסת.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ראובן מתל-אביב, בבקשה. אני אתן לך קצר, ואחריך משרד החקלאות.
ראובן לדיאנסקי
אדוני היושב ראש, אני מברך אותך לקיום הדיון, גם את חבר הכנסת איתן כבל על עמידתו האיתנה בראש השדולה ועל ארגון היום הזה. אני כמי שיש לו מספר שנים של פעילות בתחום של עולם זכויות בעלי חיים, גם בתנו לחיות לחיות ולאחר מכן גם במימד המוניציפאלי בתל-אביב, אני חושב שהחקיקה, בכללותה, היא חקיקה טובה ואני מברך את חברי הכנסת על היוזמות החקיקתיות החדשות ואין ספק שניסיון להעביר את הסמכות ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה זה דבר נכון וראוי ושייעשה מבחינתנו כמה שיותר מהר. אבל הבעיה העיקרית והעלו את הנושא הזה לפניי, היא בעיית האכיפה.

ישנן מספר זרועות שאמורות לאכוף והן לא עושות את זה, ולא עושות את זה, לא רק במידה סבירה, הן לא עושות את זה לעתים בכלל. זה מתחיל מהמשטרה, דרך הרשויות המקומיות, ועובר גם דרך בעלי התפקידים שקבועים על-פי חוק צער בעלי חיים, שזה המפקחים לפי חוק צער בעלי חיים, שאינם עושים את עבודתם ובסופו של יום גם בתי-המשפט, כשכבר מגיע נושא מסוים לפתחם של השופטים, אז הפסיקה והענישה היא מאוד רדודה ולא רק שהיא לא יוצרת הרתעה, היא גם באיזה שהוא מקום נותנת אולי איזה הוא חלון הזדמנויות למתעלל הבא, לבוא ולומר – הענישה לא תהיה כזאת משמעותית, זה לא נורא אם אני לא אשים לעצמי מעצורים.

אני חושב שבסופו של דבר, לצד הענישה שצריכה להיות מחמירה והיא צריכה להיות עקבית, אין שום ספק שמערכת החינוך צריכה להיכנס בצורה הרבה יותר רצינית לתוך התכנים של חינוך לזכויות ולאהבת בעלי חיים. יש שר חינוך שהוא פרו בעלי חיים, הוא הוכיח את עצמו בחקיקה בשנים עברו, כשהוא כיהן כחבר כנסת ואני חושב שאם יכולה לצאת מפה קריאה, ששר החינוך יכריז על שנת 2013 כשנה שבה הוא ישים את נושא בעלי החיים בסדר היום - - -
היו"ר אלכס מילר
אנחנו כל שנה, אדוני, כל שנה אנחנו מוציאים ביום הזה קריאה.
ראובן לדיאנסקי
אז נצא בעוד שנה בקריאה. להזיק זה לא יזיק. בכל מקרה, אני חושב שזה דבר מהותי.
היו"ר אלכס מילר
אני אגיד לך דבר כזה, אני בדרך-כלל, כשאני עושה משהו, אז או שמבצעים את זה או שאני לא עושה את זה. סתם לקרוא לשר החינוך להכריז, אנחנו כבר עשינו, ניסינו, לא הצלחנו. נעשה את זה בדרך אחרת, נחשוב איך עושים את זה. אבל אני אכן אכניס את זה לסיכום.
ראובן לדיאנסקי
אני מוכן לקבל כל דרך שתציע ולעמוד לצדך ולסייע לך בכל דרך שהיא. אני חושב שזה נכון ומחויב במציאות להכניס את הנושא זה לתכנים החינוכיים. לצערי, גם רשויות חזקות כמו עיריית תל-אביב שיש להן גם את היכולת הכלכלית וגם את הפריסה החינוכית והפיקוחית המתאימה, לא עושים מספיק למען אכיפת חוק צער בעלי חיים ואת זה צריכים לשנות.
היו"ר אלכס מילר
תודה. משרד החקלאות, רק עשו לי טובה, בקצרה עם המצגת, כי ראיתי שיש לכם לא מעט חומר כאן. אבל תנסו.
אברהם לב
הזמנו את זה בפחות משש דקות. שלום, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, שמי אבי לב, אני יועץ השרה לענייני מדיניות ובין היתר אני אחראי על צער בעלי חיים. אני אקריא את שני השקפים הראשונים ואז אני אעביר את זה לעו"ד ג'ריס גנטוס, תובע במחלקת התביעות של המשרד.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה בתופעת ההתעללות בבעלי החיים כאחת מצורות האלימות הבזויות ביותר ונחוש להיאבק בה ולמגרה. עם כניסתה לתפקיד, הורתה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, על מתן דגש לנושא צער בעלי חיים בכלל ולמיגור תופעת ההתעללות, כתוצאה מכך שונה חזון המשרד ועתה הוא כולל הגנה על החי, כששונתה ההגדרה של יחידת הפיצוח, שזאת יחידת האכיפה של משרד החקלאות, כך שהיא כוללת את צער בעלי חיים. הואצה חקיקה רלוונטית כפי שהח"כים בוודאי יודעים, ביום ראשון לא עברו ארבע הצעות חוק, במקרה עברו ארבע הצעות חוק שמשרד החקלאות תמך בהן וכמו שאמרתם זה לא קורה כל שנה. אנחנו עושים באמת את המאמצים להעביר כמה שיותר חקיקה וכמה שיותר לסייע לח"כים להעביר חקיקה פרטית כשצריך. הוגדל כוח האדם לנושא מיגור ההתעללות והוגברה הענישה. אנחנו כבר נראה לכם נתונים מאוד מרשימים מהשנה ולבסוף, חוזקו קשרים ושיתופי הפעולה עם גופים ממשלתיים ואזרחיים הפועלים למען רווחת בעלי החיים וכפי שעו"ד יונתן שפיגלר אמר, אנחנו באמת מאוד מאוד מנסים להגדיל את שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת ואני חושב שבהרבה פעמים זה עובד ואני מעביר את רשות הדיבור לעו"ד גנטוס.
ג'ריס גנטוס
בוקר טוב. נאמרו פה דברים מאוד חשובים ברמת התיאוריה על חשיבות החינוך וחשיבות החמלה לבעלי חיים. אני אציג פה פשוט בקצרה כמה נתונים שמראים עשייה בפועל, שכן להשקפתנו, אכיפה וענישה הם חלק בלתי נפרד מתהליך החינוך. יש, במשרד החקלאות, פועלת מחלקת תביעות שמגישה כתבי אישום ומטילה קנסות מנהלתיים בנושא צער בעלי חיים. הנחיה פנימית במחלקת התביעות שהטיפול בתיקי צער בעלי חיים הם תיקים שיטופלו בעדיפות ראשונה. במהלך שנת 2011, טופלו על-ידי משרד החקלאות 303 אירועים בנושא צער בעלי חיים. המדובר הוא בשישה אירועים מדי שבוע, 70% מתוך האירועים האלה היו בנושא חיות משק, 30% בנושא חיות מחמד. לשם השוואה בלבד, בשנים 2008 עד 2010, טופלו סך-הכל 204 אירועים בתחום צער בעלי חיים, כך שרואים עליה משמעותית במהלך השנה האחרונה.

בשנת 2011, נפתחו 88 תיקים חדשים, תיקי חקירה פליליים, בעבירות צער בעלי חיים, עתה מתנהלים במחלקת התביעות 118 תיקים פעילים. לשם השוואה גם, בין השנים 2008 – 2010, נפתחו רק 53 תיקים. גם כאן רואים עלייה משמעותית, מבחינה כמותית. בתחילת 2011, הותקנות תקנות העבירות המנהליות שהסבו חלק רב מהעבירות על-פי החוק והתקנות לעבירות מנהליות, כך שאפשר להטיל בגינם קנסות מנהליים. במהלך השנה הוטלו 35 קנסות מנהליים בסכום כולל של מאות אלפי שקלים, על עבירות על החוק והתקנות. אנחנו נביא בהמשך דוגמה. אני אביא לכם דוגמאות ותמונות מתיקים שהיו בפועל.
היו"ר אלכס מילר
בהמשך, אין לנו זמן.
ג'ריס גנטוס
זה ממש קצר. במאי 2011, במושב קדימה, הוצלו 23 חתולים שהוחזקו בניגוד לחוק תוך גרימת סבל ממשי. כמובן, מדובר בתיק, באירוע שהיה בשיתוף פעולה עם גופים אזרחיים ועם ארגונים. בהמשך לאירוע זה, מתגבש כתב אישום.

עוד מקרה אחד של כלבה בבת-ים, על תלונה שהתקבלה, נעשה צו חיפוש, נתפשה הכלבה, נגבו עדויות מהשכנים, בעל הכלבה נחקר, נלקח לחקירה. הכלבה הוצלה, טופלה, והועברה למשפחה מאמצת. הוגש כתב אישום נגד אדם בעבירה של חיתוך זנבות של חמישה גורים. על הנאשם הוטלו עונשים של חודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס 5,000 שקל ומאסר על תנאי בן שישה חודשים. אפרוחים הושלכו חיים לאשפה על-ידי חברת רמית, חברה שעוסקת בהדגרה. החברה הואשמה בהתעללות בכך שהשליכה אפרוחים חיים, עד שמתו בגסיסה ובמוות איטי כתוצאה מחנק והתייבשות. על החברה הוטל קנס של 60,000 שקל.

דוגמאות לקנסות. הוטלו ארבעה קנסות מנהליים בשלושה תיקים, בסכום מצטבר של 92,000 שקל על ארבעה אנשים, על כך שחתכו אוזניים וזנבות של כלבים למטרות נוי. הטלנו קנס מנהלי באשמת דרבון פרה בעת הובלתה באמצעות שימוש במאיץ חשמלי, סכום 3,500 שקל. הטלנו קנס על בעל חברה שהעביד כלב חולה, סכום הקנס 2,000 שקל. נשלל רישיונו, בוטל רישיונו לחלוטין, של רופא וטרינר, שנחקר פעם ראשונה במדינת ישראל, שנחקר בחשד להתעללות בבעלי חיים בכך שבמשך תקופה ביצע ניתוחים כושלים בצורה מזעזעת, באופן שהראו חוסר בקיאות מינימאלית בכירורגיה בווטרינריה, בעלי החיים סבלו סבל נוראי, בעקבות הודאתו, משרד החקלאות שלל את רישיונו לעסוק בווטרינריה.
היו"ר אלכס מילר
כן, בוא, תראה, אני אגיד לך, אני כנראה שעוד שבועיים-שלושה אני אעשה כאן ישיבה על אכיפת חוק צער בעלי חיים, ישיבה מסודרת, אך ורק בעניין הזה.
ג'ריס גנטוס
סיימתי עם הדוגמאות. אז נביא יותר נתונים, תראו ממה כמה שקפים.

משרד החקלאות יוזם תוכנית להצלת סוסים וחמורים שנפלו קורבן להתעללות והתוכנית התחילה את פעילותה בשנת 2007 ולאור הצלחתה היא ממשיכה בשנת 2012. במסגרת התוכנית הזאת, הוצלו כ- 800 סוסים וחמורים מהתעללות, הם שוקמו במתקנים מוגנים. מרבית הסוסים הועברו למשפחות מאמצות, שיכולות להעניק להם בית חם.

באחד המקרים, סוס שעבר התעללות במשך ארבעה חודשים, הסוס חולץ, אבל לצערנו הורדם כי אי-אפשר היה להציל אותו. על הנאשם שהתעלל בסוס הזה הוטל מאסר על תנאי של חצי שנה ו- 25,000 שקל קנס. הנאשם ערער לבית-המשפט המחוזי, הערעור שלו נדחה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. תודה. תודה רבה. רבותיי, אנחנו שוב, אמרתי, בעוד שבועיים-שלושה, נעשה את זה בצורה מסודרת, משרד החקלאות, עם כל הגופים האחראיים על אכיפת חוק צער בעלי חיים, ניתן לכם את הבמה ואת הסיקור המלא בכל מה שאתם עושים, כי באמת, אנחנו לא נצליח לקבל את התמונה המלאה עכשיו וזה גם כן לא הנושא של הישיבה, אנחנו רצינו לעשות את זה בצורה קצת יותר כללית ולא להיכנס לכל תחום ותחום.

כן, משרד החינוך, וזהו רבותיי.
אבי אלקיים
ממש בכמה משפטים. אני מפמ"ר למדעי החקלאות. אני יכול ככה לציין בכמה נקודות שהחברים פה העירו, מערכת החינוך מאוד מאורגנת, יש חוזרי מנכ"ל, יש הנחיות שניתנות בכל בתי-הספר, יש פינות חי. יש לנו כרגע קרוב ל- 300 עד 350 פינות חי מפוזרות ובתוך אותן פינות חי, התלמיד עובר איזה שהיא מערכת חינוכית מסודרת, בכל נושא של טיפול בבעלי חיים וכל נושא של ההנחיות, מה בעצם ילד צריך לעשות בתהליך של הטיפול.

אחת הבעיות שאני רואה כרגע, כדי שבכל-זאת, ניישם את תוכנית החינוך, אני חושב שכדאי אולי למצוא איזה שהיא דרך של תקצוב של אותן מערכות חינוך, כי בסך-הכל, זאת ההזדמנות היחידה שאנחנו יכולים לתת לאותו ילד לעבור איזה שהוא מערך חינוכי בנושא של טיפול וצער בעלי חיים. אני רוצה פשוט להצהיר כאן שאני, כמפמ"ר, מוכן להכניס איזה שהוא פרק בתוכנית הלימודים של אותם תלמידים שנבחנים במדעי החקלאות בתחום בעלי חיים, כפרק נוסף שמדבר על נושא של חינוך לצער בעלי חיים ואני מקווה שאולי עוד איזה שהוא נתח, אנחנו נותנים בחלק הזה.
איתן כבל
אני רק אומר משפט בהמשך למשרד החינוך, אני בסיכום עם השר ואני ארצה שבאופן קבוע, ביום זכויות בעלי החיים, המשרד יקדיש שעת חינוך שתעסוק רק בעניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, קודם כל אני רוצה להודות לכולם, כמובן לחבריי, חברי הכנסת ולחברי, חבר הכנסת איתן כבל שיזם את היום הזה בכנסת. לעצם הסיכום, קודם כל, כמובן אנחנו כמו כל שנה, אנחנו פונים למשרד החינוך להכריז על שנת הלימודים הבאה כשנה למען בעלי-החיים. אם ניתן לעשות את זה במשרד החינוך, אנחנו נשמח בשנה הקרובה. כמובן, בנושא של אותן הצעות חוק, גם את הצעות החוק שיעברו היום ואת אותן הצעות חוק שעלו במשך התקופה הקרובה, ועדת החינוך ברצון רב בסדרי עדיפויות תקדם אותן הלאה ומבחינתנו, אנחנו ניתן את כל הגיבוי האפשרי לנושא החשוב זה.

כמו שציינתי, בעוד שבועיים-שלושה, אנחנו כמובן נדבר עם איתן, נעשה כאן ישיבה מיוחדת לנושא של אכיפת חוק צער בעלי חיים, זה בעניין הזה. אני גם אשמח אם משרד החינוך, אם תוכלו באמת לתת לי היקף מלא של איסוף בנושא הזה. אני לא שאלתי את השאלות העיקריות – מה קורה במנגנון הכשרת המורים, האם המורים שהיום אתם מכשירים אותם במערכת החינוך, מקבלים בכלל איזה שהוא הסבר, האם מחנכים היום, כשנכנסים לכיתות, חלק מהפעילות שלהם, החברתית, מול הכיתה שהם עובדים, האם אכן הנושא הזה עולה? עד כמה בכלל המורים היום שלנו, חשופים לנושא הזה ועד כמה הם בכלל נכנסים לעניין הזה. כמובן בשעות החברה, בשעות מפגשים עם המורים, הנושא הזה הוא חלק מהעניין, אבל לדברים האלו אנחנו נעשה ישיבות מיוחדות, כי יש הרבה מאוד פרויקטים, יש הרבה מי שמתעסק בעניין הזה וכאשר מרכזים את הכל ורואים תמונה כללית, רק אז אפשר לקבל החלטות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.

קוד המקור של הנתונים