הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 584>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 9:00

<צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע"א - 2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

>
עמי ברקוביץ - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרית שפיגלשטיין - מנהלת מחלקה, משרד המשפטים

הילה דוידוביץ-בלומנטל - לשכה משפטית, משרד המשפטים

שרית שפיגלשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

פיני שחר - עוזר לממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

לירז דמביץ-כהן - לשכה משפטית, משרד האוצר

רן ונגרקו - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

קארין שמעון - עו"ד, בנק לאומי לישראל בע"מ

אלי נקר - סמנכ"ל הלשכה, לשכת עורכי הדין

אורן פרסקי - נציג, לשכת עורכי הדין

לינדה שפיר - מנכ"ל הלשכה, לשכת עורכי הדין

Baruch Bebchick - Representative

אלעזר שטרן

דורית ואג

אתי אפלבוים

<צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע"א - 2011>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.

צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע"א – 2011.

מה ההסכמות שהגעתן אליהן?

יש לנו כמה הסכמות עקרוניות. חלק מהן באות לידי ביטוי בתפישה החדשה. יש עדיין כמה בעיות בתפישה.

תגידו לי מה הבעיות?

שני נושאים עיקריים. אחד זה הביטוח והשני זה הערבות הבנקאית.

באשר לביטוח אנחנו ערכנו בדיקה עם שתי חברות הביטוח שהלשכה עובדת איתן לגבי עורכי דין ישראלים, עם "מגדל" ו"איילון". שניהם הביעו נכונות לבטח את עורכי הדין הזרים. אנחנו בדקנו אם אנחנו יכולים להשתמש במכרז של הלשכה שנועד לביטוח של עורכי הדין הישראלים כדי להכניס לשם תנאי סף לגבי ביטוח עורכי הדין הזרים. המומחים שלנו הודיעו לנו שהפיתרון הזה הוא לא פיתרון. המכרז הוא לא הכלי המתאים מכמה וכמה סיבות. זה גם לא בדיוק שייך לביטוח של עורכי דין ישראלים וזה לא יעמוד בביקורת שיפוטית.

הואיל והתנאים הם לא ידועים זה יחייב לעוות את העלויות בשביל עורכי הדין הישראלים וזה לא נכון.

ודאי שלא. שלא תיגעו בעורכי הדין הישראלים, בשום פנים ואופן.

עורכי הדין הישראלים לא צריכים לשאת בעלות הביטוח של עורכי הדין הזרים כמו שעורכי הדין הזרים לא נושאים בעלות של עורכי הדין הישראלים.

אבל הצו, איך שהוא נכתב לעניין הביטוח הוא מקובל עלינו. החברות שאנחנו עובדים איתן הביעו נכונות. אנחנו מציעים שהרגולטור, משרד האוצר, המפקח על הביטוח, מי שעומד מול חברות הביטוח, יסיים את הליבון כלפיהם לגבי התנאים ובכך תבוא גאולה לסוגיה הזאת.

באשר לערבות הבנקאית, יש פה שיפור הגדול. הערבות צריכה לעמוד בתוקפה במשך 7 שנים מאז שהפסיק לעבוד עורך הדין הזר. אני מפנה אתכם לסעיף 9, שהסעיף הזה מנוסח טוב. 7 שנים מהמועד בו חדל עורך הדין להיות רשום. דא עקא, שאם אנחנו מסתכלים על התוספת הראשונה, טופס הערבות, אנחנו לא נמצא את התנאי הזה אלא אנחנו נמצא: "ערבות זאת תישאר בתוקפה לפחות 8 שנים מיום הוצאתה", שזה לא היום שהוא חדל לעבוד, עד יום כך וכך בלבד "ולאחר תאריך זה תהיה בטלה ומבוטלת".

עם כל הכבוד, אנחנו עוסקים בביטחון ריאלי ולא באיזו התחייבות אובליגטורית. הביטחון הריאלי זה כמו פיקדון. ערבות בנקאית צריכה להיות כמו פיקדון. אם אני מחזיק בה והיא צריכה להיות בתוקף 7 שנים אחרי שהוא חדל לעבוד.

הוא לא יודע מתי הוא יחסל.

הוא לא יודע מתי אבל זאת החובה שלו.

לכן בסעיף 7 ביקשנו לבדוק הוספת עילת מימוש נוספת.

כך סוכם גם בישיבה שלנו וזה לא בוצע.

זה בסדר, זה עורכי דין בשני הצדדים. אתה עומד על-כך שזה יקרה?

התנאי במכרזים גם לא בוצע.

זה לא מעשי, זה לא ניתן.

זה לא מעשי.

זה לא מעשי. בדקנו את זה ואנחנו באים עם התשובה.

הם אמרו לך שהם יבדקו משהו והם באים עם תשובה שלילית?. זה לשכת עורכי הדין. אני לא מבין, מה הדרישות שלך?

לכן נוסח הערבות טעון תיקון או שצריכים עילת מימוש נוספת כפי שסוכם.

יש עוד הערה אחת. לגבי הפיקדון כתוב שהוא יהיה חופשי מכל שיעבוד, משכון או עיקול. אני תוהה אם הצו הזה זה המקור המשפטי הנכון כדי לקבוע שאכן הוא לא יהיה ניתן לעיקול. אני דואג שהפיקדון הזה יעוקל והתוקף של הצו הזה לא יספיק כדי למנוע את תיקונו. לדעתי זה טעון תיקון חוק, אולי חוק המשכון, אולי חוק אחר בכדי שבאמת הפיקדון הזה לא ניתן יהיה לעיקול. זה חיוני. פיקדון זה כבר מעבר לביטחון הריאלי, זאת הריאליה עצמה. הפיקדון קיים אבל צריך לשמור שהוא לא ישמש לנושים אחרים אלא הוא ישמש לנפגעים האלה בציבור, כפי שהצו הזה והחוק מתכוונים.

אלה הנושאים. יש שיפור גדול בניסוח והרבה מאוד בעיות שנפתרו.

משרד האוצר.

מלשכת עורכי הדין העלו כאן שתי נקודות מהותיות ואחת קצת התמסמסה. אם הוועדה זוכרת, עוד כשהחוק חוקק פה בוועדה אמרנו שאחת הבעיות העיקריות בהטלת חובת ביטוח היא כל סוגיות הזמינות. לכן אמרנו שנייצר פה עוד כמה חלופות. אז העלינו את הסוגיה של הערבות ושל הפיקדון ואמרנו גם מבטח ישראלי, גם מבטח זר, כדי שיהיו באמת כמה חלופות ונצמצם את בעיות הזמינות.

בישיבה האחרונה עם לשכת עורכי הדין, שהיתה בערך לפני חצי שנה, בספטמבר האחרון, עלתה הסוגיה של כן מבטח זר או לא מבטח זר. אם אני זוכר נכון, היתה הצעה של לשכת עורכי הדין - - -

זה היה רעיון של ד"ר קלינג. זאת לא היתה הצעה מחייבת.

שום דבר לא מחייב את לשכת עורכי הדין. עד שאני לא מצביע על הצו הזה, שום דבר לא מחייב אותם.

אז הזיכרון שלי היה נכון, זאת היתה הצעה מטעמכם שאמרה: בואו נבטח על המבטח הזר, אבל אנחנו נדאג לאופציה אחרת של זמינות. אנחנו נבדוק אם אנחנו יכולים להכניס את הנושא הזה של עורכי דין זרים מתוך המכרז שלנו. החברה שזוכה במכרז של 60,000 עורכי דין ישראלים, תיקח על עצמה גם לבטח את כל עורכי הדין הזרים.

הם היו צריכים לחזור אלינו. חצי שנה הם לא חזרו אלינו ועכשיו זאת פעם ראשונה שאני שומע את התשובה.

היו תשובות במגמה חיובית, שיש בעיות טכניות של הצבעה.

היו תשובות שזה במגמה חיובית.

זאת פעם ראשונה שאנחנו שומעים שיש בעיה מבחינת ביקורת שיפוטית. אני לא יודע להתייחס לדבר הזה.

מבחינת עלויות על עורכי דין ישראלים, זאת לא נראית לי בעיה כי אפשר לעשות דיפרנציאליות בתעריפים, אפשר לקבוע תעריף מסוים לעורכי דין ישראלים ותעריף אחר לעורכי דין זרים. אגב, אפשר לקבוע גם תעריפים שונים לעורך-דין שעוסק בתחום המקרקעין לעומת עורך-דין מסחרי. לכן העלויות נראות לי משהו פתיר לחלוטין.

לכן מאוד חשוב, אם אנחנו מבטלים את הנושא הזה של המבטח הזר, זה באמת התחייבות של לשכת עורכי הדין לפעול ולהכניס את הנושא הזה. זאת אומרת, שחברת ביטוח שתזכה במכרז שלהם תיקח על עצמה גם את החובה לבטח עורך דין זר שלא הצליח למצוא ביטוח במקום אחר. זאת סוגיה מאוד עקרונית.

לגבי הסוגיה השנייה שהעלו לגבי עילת המימוש הנוספת. פרקטית אין פה שום בעיה. אנחנו צריכים לזכור שהערבות היא למשך 8 שנים וכל שנה אותו עורך דין זר צריך להגיע ללשכה ולהראות לה שיש לו בטוחה מספקת. זאת אומרת, גם אם הוא לא הגיעה בשנה מסוימת, עדיין היא יודעת שיש ערבות שמכסה אותו לעוד 7 שנים לאחר מכן.

לא לעוד 7 שנים לאחר מכן. זה 7 שנים מיום שהוצאתי את הערבות.

אורן, נתקלת פעם באורך כזה של ערבות?

אין לי בעיה עם אורך הערבות. אנחנו לא נשב עם הערבות בתיק ונראה אותה פגה ולא נוכל לעשות שום דבר.

אני מוכרח לומר לך שאני מתפלא על לשכת עורכי הדין. לו הייתי יושב ראש לשכת עורכי הדין, לא הייתי מוכן להיות נאמן לאף אחד. שמשרד המשפטים יהיה הנאמן או משרד האוצר יהיה נאמן. למה שאני אהיה נאמן? אחר כך אני עושה טעות ואני לא מחדש את הערבות כמו שצריך או לא פורע אותה כמו שצריך ואני בתביעה.

אני חושב שעם הסכומים שמוצעים כאן, בעצם המשמעות המעשית, כמו שלפחות נראית לי, ששני המסלולים של הערבות והפיקדון הם בעצם מסלולים שאף אדם נורמאלי לא יכול להשתמש בהן, אולי רק פירמות ענק.

לכן, אם לפתח את הדברים של פיני, המסלול הריאלי הוא מסלול ביטוח. ככל שאתה מצמצם וחוסם גם את המסלול הזה ואתה מאפשר מבטח ישראל בלבד אבל אתה לא מיישם - - -

תביאו מבטח חוץ שיסכים לקבל על עצמו את הסמכויות של בית המשפט.

אני מדבר על-כך שלאדם נורמאלי אין אפשרות לעמוד בתנאים האלה.

נכון, זאת אחת ההערות שלנו.

מתי ראית פעם 2 מיליון שקל ל-8 שנים.

נכון, זה לא ריאלי.

גברתי, את מאיגוד הבנקים?

כן.

כשאני מדבר אף אחד לא מדבר ולא קוראים לי קריאות ביניים.

אני מוכן שתביאו מבטח חוץ אבל שיקבל על עצמו סמכות של בית משפט ישראלי, שיפוט בישראל ותסדרו לי את העניין אחר-כך של מימוש פסק דין זר. אם אתם יכולים לסדר את זה, אין בעיה. אי-אפשר לתפוס את החבל מכל הקצוות. אתם רוצים עורכי דין זרים אבל אתם לא נותנים - - -

בהקשר הזה, אם יורשה לי.

עורכי הדין הזרים הם לא מעור אחד. אם יש עורך-דין זר שהוא עולה והוא תושב ישראל, אני חושב שבהחלט יש מקום שעליו להחיל הסדר רך יותר מפני שהרציונאל שאדוני מדבר עליו לא חל. אז אולי יש מקום גם לשקול אבחנה בין אנשים שבעצם הצו הזה ימנע מהם או יכביד עליהם מאוד לעבוד ועליהם יש להקל כיוון שהם תושבים והחשש שיהיה צורך לחפש אותם, אינו קיים.

נכון. היה פה עורך דין שדיבר על זה כל הזמן. אני חושב שאולי לא צריך לראות אותו עורך דין זר.

זה יהיה מאוד קשה.

הם תושבים, לא?

כדי לעשות את זה צריך לעשות את הבחינות הרגילות.

אם הם יעמדו בבחינות, הם יהיו חברים אצלנו, זה בכבוד רב.

להיות אצלכם חברים זה כבוד מפוקפק, אתה יודע את עמדתי.

לכן הוא יעדיף להיות עורך דין זר. למה להכביד עליו אם הרציונאל לא מתקיים?

נכון, לכן צריך להקל עליו. הוא תושב אז הוא יכול להביא ביטוח. אני לא צריך שהמבטח הזר יקבל סמכות כי הוא נמצא פה.

אז אולי נכתוב את זה בצו.

אין לי בעיה לכתוב את זה בצו. אני אמרתי לך את זה כבר בפעם הקודמת.

מה לגבי יתר הבטוחות מבחינת הגובה שלהן?

זאת אומרת שמי שמבקש להיות עורך-דין זר והוא תושב ישראלי לגביו אנחנו נאפשר לו - - - \

הקלות.

ומה אם הוא יפסיק להיות תושב זר?

מה קורה אם אתה מפסיק להיות תושב ישראל?

לעורכי הדין הישראלים אין חובת ביטוח. אנחנו עובדים על זה.

זאת אחת הבעיות הקשות שאין חובת ביטוח על עורכי דין ישראלים. זה היה צריך להיות סעיף 1 בכללי האתיקה.

זה מטופל על-ידי הלשכה. אני לא מטפל בזה אישית.

כמה זמן זה מטופל על-ידי הלשכה?

ד"ר קלינג מטפל בזה.

יש נוסח שנמצא במשרד המשפטים ואנחנו ממתינים לו.

אז תמתינו, זה בסדר.

פנינו בהרבה בקשות, אנחנו מנסים לקדם את זה.

אני באמת חושב שמהבחינה הזאת אפשר לשקול לעשות איזו דיפרנציאציה במסגרת הצו, בין קהל היעד של זרים שמגיעים לכאן ולגביהם הרציונאל מתקיים.

אני מסכים איתך במאת האחוזים.

רבותיי, אני חושב שאתם צריכים ללכת הביתה ולקבוע ישיבה. משרד האוצר, אתה יכול להגיד לא. אתם תלכו הביתה, אני כבר אומר לכם. תשבו ותגיעו לצו מוסכם.

מוסכם עם מי?

עם לשכת עורכי הדין.

אנחנו היינו שם.

נפגשנו והתעלמתם מהסיכומים. לא קיבלנו תשובות.

אורן, לא ביקשתי ממך להגיב.

אני רוצה להבין, איפה הבעיה שלכם עם הלשכה? למה אתם לא מצליחים להגיע?

אנחנו רצינו, בעקבות הישיבה האחרונה שהתקיימה במשרד האוצר, שמטרתה היתה לאור דרישתו של היו"ר שהמבטח יהיה מבטח ישראלי ולא מבטח זר, להבטיח זמינות של ביטוח ישראלי לעורכי דין זרים. כיוון שכך, היו ניסיונות לחפש פיתרון. הפיתרון שהוצע מטעם הלשכה היה שהם יכללו את זה כדרישה במכרזים שלהם.

זה לא אפשרי.

למה זה לא אפשרי?

זה לא אפשרי מכיוון שיש מי שמטפל במכרזים האלה שנים והוא יודע איך הם נעשים. יש המון בעיות במכרזים האלה גם כך. העניין הזה זה איזה עצם זר. אם אנחנו מנסים לכפות את זה על המכרזים, יפסלו לנו בבית משפט את המכרזים.

למה?

כי זה לא עניין שהוא שייך. זאת בעיה אחת.

שנית, הזהירו אותנו שמכיוון שאין לנו יכולת לכפות תנאים על חברות הביטוח והביטוח הזה הוא ביטוח יקר, כי זה 8 שנים, זה יפר את האיזון במכרזים ויעשה לנו בעיות קשות במכרזים ויכול להיות שלא נוכל לבצע את זה.

המכרז היה רעיון יפה אבל זה לא ישים. מצד שני, הם הרגולטור של חברות הביטוח. חברות הביטוח מוכנות לבטח עורכי דין זרים. שהמפקח על הביטוח ישב מולם ויקבעו את התנאים. אפשר להכניס את התנאים האלה לתוך הצו. לשכת עורכי הדין היא לא שושבין בעניין הזה. אנחנו עשינו את הפעולות כדי להראות שזה ניתן. גם "מגדל" וגם "איילון" מסכימים לעשות את זה. צריך את מי שיש לו כוח לשבת מולם ולהביא אותם לשולחן ולקבל מהם תנאים טובים שיעשה את זה בבקשה. אי-אפשר סתם לזרוק את הכדור הזה אלינו. לנו אין את הסמכות, אין את הכוח, אין לנו את היכולת לעשות את זה.

מעצם זה שאתה מוציא מכרז, זה לא נותן לך את הכוח?

לא, בגלל שאני מוגבל בדיני המכרזים ואני מחויב לציבורי עורכי-הדין בישראל, לא להטות ולא להפר את האיזון במכרזים האלה בגלל נטע זר וזה נטע זר.

למה שזה יפר את האיזונים? אתה עושה שני סלים נפרדים, אחד לעורכי דין ישראלים ואחד לעורכי דין זרים.

אנחנו בדקנו את זה. המומחים שלנו שמטפלים במכרזים האלה אמרו לנו שזה לא ישים. אם תהיה ישיבה אנחנו נזמין אותם.

אנחנו זימנו ישיבה.

סליחה, ביום חמישי קיבלנו זימון ליום ראשון?

5 חודשים חיכינו לתגובה שלכם ולא קיבלנו שום דבר.

היתה חלופה של מכתבים וטלפונים בינינו לביניכם.

מי שהיה צריך לתת תגובה זה אתם על הנושא של ההסכמות למכרזים, עם כל הכבוד. מי שהיה אמור לחזור בתשובה זה אתם.

אנחנו פנינו אליכם וקיבלנו תשובות שאתם מקדמים את זה ושהמגמה חיובית ושיש רק בעיה של המוסדות ושל הרוב ושזה עתיד להיפתר תוך 10 ימים עד שבועיים. אלה התשובות שקיבלנו.

הבעיה לא נפתרה.

דיברנו בטלפון.

- - פתרנו את בעיית הערבות, היה צריך לשנות את הסעיף ולא שיניתם.

קיבלנו תשובה שלילית מיועץ הביטוח. אכן בדקנו בכיוון חיובי.

אני רק מבקשת לעשות סדר בלוחות הזמנים. אכן בדקנו עם הצוות שעוסק בנושא, בדקנו עם יועץ הביטוח שלנו שהוא בלתי תלוי לחלוטין. את טיוטת הצו המתוקנת קיבלנו רק ב-19.2 אחרי בקשות רבות חוזרות.

מה זה רלוונטי לשאלה העקרונית?

תן לי להתייחס בדיוק כמו שאתם התייחסתם ללוחות הזמנים. אני אישית גם לא קיבלתי זימון. הסתבר לי מאחד מעורכי הדין שלי ביום חמישי, שהגיע זימון ליום ראשון.

אני לא שמעתי על זה בכלל.

מה זה רלוונטי? מה זה שייך לעובדה שאתם הייתם צריכים לתת תשובה?

לא הבנתי, הלשכה היתה צריכה להודיע לכל אחד מכם בנפרד? הם מתאמים עם לשכת עורכי הדין.

אני שומע פה שרצו לפגוש אותי ביום ראשון ואף אחד לא אמר לי ולא שמעתי כלום.

תבדקו אצלכם בבית למה זה לא עובר.

אני קיבלתי בדיעבד מעורך-דין שלי שקיבל זימון.

אנחנו באים לפגישה ואנחנו מצפים שהדברים אכן יעשו. מה שהתחייבו לבדוק לא נבדק ומה שהתחייבו לתקן, חלק לא תוקן.

לגבי מועדי המכרז, אכן כשהיתה ישיבה קודמת, לא יצאנו למכרז כי לא ניתן היה לצאת למכרז. לכן הארכנו את הפוליסה הקיימת עם החברה שבטחה את הלשכה בשלושת השנים הקודמות.

היא מוכנה לבטח עורכי דין זרים.

לכן הארכנו את תוקפו של ההסכם עד סוף דצמבר ואנחנו צפויים ביולי, אוגוסט לצאת למכרז הבא. אלה לוחות הזמנים.

אולי תבקשו מוועד מחוז תל-אביב, הוא עושה מכרזים יותר טוב מאשר הלשכה.

אני מציע שנתחיל לדבר על פרקטיקה. אפשר לעשות פה פינג-פונג אחד כלפי השני, מאיזה תאריך זה היה ומי חיכה להסכמה של מי. אני מציע שנתקדם הלאה.

אני חושב שיש הסכמה גם במשרד האוצר וגם במשרד המשפטים ששתי האופציות של הערבות והפיקדון, הן אופציות שהסיכוי שלהן שעורך דין זר כלשהו יבחר בהן, היא מאוד נמוכה. אבל יחד עם זה יש חשיבות מאוד גדולה ואת זה גם אמר לנו משרד התמ"ת, אחרי שהוא דיבר עם גורמים זרים. הוא נתן לנו המלצה שעדיף להכניס את הצו בנוסחו הזה בהקדם ואחר-כך, ככל שניתקל בקשיים נתקן אותו מאשר שאנחנו נגרור וננסה לייצר פה משהו שהוא מאה אחוז מושלם.

לכן אני מציע שנאשר את הצו בנוסח הקיים. לגבי המכרז של לשכת עורכי הדין, אני עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה שלהם מבחינת המכרז עצמו. אני מציע שתיקחו על עצמכם לפחות לנסות לברר את זה עוד יותר לעומק. אנחנו נשתדל לעזור לכם ככל הניתן בנושא הזה, לתת לכם פיתרונות יצירתיים איך כן אפשר לעשות את הדבר הזה.

לגבי הסוגיה למה זה רעיון מאוד טוב לעשות את זה במכרז או לא? זה פשוט, כי ברגע שחברת ביטוח רואה קבוצה מאוד גדולה שבאה אליה, היא מוכנה לקחת גם כמה אנשים מאוד מסוכנים, שביום יום היא היתה דוחה אותם. לכן אמרנו שהרבה יותר טוב והרבה יותר עדיף שתבוא קבוצה של 50,000-60,000 אנשים ואומרת: יש איתי עוד כמה אנשים אחרים. זה אותו מצב שיש מעסיק מאוד גדול שמביא את כל העובדים שלו לחברת הביטוח ואומר לה: בואי תבטחי אותם בביטוח בריאות, כשהיא יודעת שיש כמה אנשים שעברו גם התקף לב שביום יום היא אולי לא היתה מבטחת אותם.

לכן זה הפיתרון שמאוד קסם לנו, שזה ייכנס תחת המכרז עצמו ולא אנשים ספציפיים יצטרכו ללכת ולדבר עם חברות הביטוח.

עוד פעם, אני באמת מבקש מהוועדה לשקול לאשר את הצו בנוסח שהוא היום כדי שנוכל להתקדם הלאה.

מה לגבי הערבות? אתה דיברת על הביטוח.

באשר לסעיפי הביטוח, הצו כפי שאתם שלחתם אותו מקובל עלינו, כך שאין צורך לתקן את סעיפי הביטוח כדי לאשר את הצו. נניח שנאשר את הצו עם סעיפי הביטוח כמו בטיוטה – בבקשה, נשמח לקבל מכם עזרה וללבן מה ניתן לעשות בעזרת המפקח על הביטוח כדי שאפשר יהיה לפתור את הבעיות.

אני לא מוכן ולא אוכל לתמוך באישור הצו כמו שהוא כתוב, כאשר אין פיתרון לנושא הערבות. בואו נתקן את סעיף הערבות, כמו שסיכמנו בינינו בישיבה ואז אפשר לאשר את הצו היום.

מבחינה פרקטית, ברגע שעורך דין בחר באופציה של ערבות והוא כל שנה בין כה וכה צריך להגיע אליכם כדי לחדש את ההיתר שלו לעבוד פה והערבות אנחנו מחייבים את הערבות להיות 8 שנים, אז אין שום בעיה שהוא בשנה מסוימת, בתום סוף השנה שלו של העבודה הוא לא מגיע אליכם. אז אתם יודעים עדיין שיש לכם ערבות שהיא תקפה למשך עוד 7 שנים.

הוא ממשיך לעבוד או לא?

אם הוא ממשיך לעבוד והוא לא הגיע אליכם, אז הוא כבר עבר על הוראות הדין שהוא צריך להגיע אליכם.

מה שאתם מציעים זה אומר שמי שלא בא כל שנה ומביא לנו חידוש של הביטוח, שזה יהיה לעוד 8 שנים, אנחנו צריכים להוציא אותו מהרישומים.

לא, לא.

אני יותר פרקטי. יש ערבות שזה ביטחון ריאלי שהוא עומד לפוג. האיש ממשיך לעבוד - - -

הוא לא עומד לפוג.

כתוב בו שהוא יפוג. לא כתוב - - -

אורן, זה תקף לשנה ול-7 שנים. למה אתה צריך לממש את זה אחרי שנה אם יש לזה תוקף לעוד 7 שנים?

אורן, אל תענה להם, דבר איתי.

אם האיש ממשיך לעבוד אז יש עילות תביעה חדשות כל רגע ויש התיישנות 7 שנים. כל הרעיון של הערבות הזאת, שהיא תהיה בתוקף עד תום ההתיישנות. ברגע שהוא נתן לי את הערבות והוא מתחיל לעבוד בתוך השנה, כבר ירדתי.

אין פה מנגנון של חידוש כל שנה.

הוא צריך לחדש כל שנה?

לא ברור מפה שהוא צריך לחדש כל שנה.

החוק מחייב אותו להגיע אליך כל שנה כדי לקבל היתר לעבוד פה בארץ.

עדיין אני בחסר. זה כל-כך פשוט. כל ערבות בנקאית שעומדת לפוג, יש עילת מימוש שפונים לבנק ואומרים: או שתיתן לי כתב חידוש – לא אקבל חידוש עד מועד פג התוקף שהוא כתוב פה. אז אני ממש אותו.

אני מסכים, זה סעיף שאנחנו נכניס.

זה כל מה שאני מבקש. יסלחו לי כל אלה שדואגים למדינה. כל מי שיש לו קליינט ויש לו ערבות בנקאית, אם הוא לא יקבל או חידוש או מימוש אז הוא ייתבע לדין בתור רשלן.

נכון.

כיוון שהביטחון הריאלי הלך והתמסמס, זאת לא התחייבות של מישהו, זה לא עניין אובליגטורי, זה ביטחון ריאלי. אני צריך שבתאריך הזה שהוא עומד לפוג, יש לי עילה.

מועד התפוגה, לא תום השנה.

תום השנה.

רבותיי היקרים, שיבוא ויאריך. מה שקורה זה שהנזק נגרם אחר-כך והערבות תפוג כי זה לשנה פלוס 7. הוא עשה נזק בשנה השלישית שהוא עובד.

למה אתה צריך את ההארכה?

כי אני רוצה להכריח את עורך הדין הזר לבוא ללשכה ולהביא ערבות חדשה כל שנה.

הוא חייב.

הוא חייב והוא לא עושה את זה.

אז הוא לא יכול לחדש את ההיתר שלו.

זה לא ביטחון ריאלי. זה דבר מאוד פשוט.

רבותיי, בכל ערבות בנקאית, אפילו בערבות חוק המכר, מגיע סוף הזמן, אתה שולח מכתב לבנק ואומר להם: או תפרעו או תאריכו.

מתי זה סוף הזמן?

התאריך הוא תאריך נקוב. הערבות הזאת תישאר בתוקף 8 שנים עד יום ובחודש ועד בכלל בלבד. לאחר תאריך זה - - -

לא שומעים כלום. שאלה ליושב ראש. אני מנסה להבין את ההצעה שלך. למעשה ההצעה שלך אומרת: בואו נטיל עליו חובה לערבות לשנה פלוס 7 שנים.

5 דקות הפסקה.

(לאחר הפסקה)

אני מחדש את הישיבה.

אדוני היושב ראש. לפני ההפסקה היתה לי שאלה פרקטית. ההצעה שלך למעשה אמרה שבתום ערבות שצריכה להיות שנה פלוס 7 שנים ואם בתום השנה הוא לא בא והאריך אותה אפשר לפרוע את הדבר הזה.
אז אני שואל את עצמי מה המשמעות של הפלוס 7 שנים. אם הם יכולים בתום שנה לעשות את הדבר הזה - - -

זה פלוס 7 שנים ממתי?

מתום השנה.

זה בדיוק העניין. אבל אם אני ממשיך לעבוד אז אתה מבין שאני צריך שזה יהיה פלוס 8 שנים, פלוס 9 שנים או פלוס 10 שנים. כי בשנה הראשונה עבדתי מה-1.1 עד 30.12 בשנת 2000. יש לי ערבות עד 2008. מה קורה כשאני עובד מ-2011 עד 2002? אני צריך תוספת ערבות לעוד שנה.
הדבר הוא נורא פשוט, רבותיי. אני חושב שכולכם מגזימים בנקודה הזאת. כל עורך דין שמבין שכדי לקבל את הביטוח הזה או את הערבות, הוא שם כסף בבנק. ברור לו שברגע שאני מממש את הערבות הוא הולך והוא מפסיד את הכסף שלו. לכן מה שהוא יעשה זה לחדש את הערבות. כך הפרקטיקה נוהגת.

כך הפרקטיקה עובדת. כל המשק עובד כך.

אנחנו מסכימים להצעה הזאת.

יש הערות של איגוד הבנקים על הצו. יש לנו הערות לתוכן.

קודם כל תוסיפו בסעיף 7(5) את העניין הזה, שאם תוקף הערבות עומד לפקוע והבנק לא מאריך אותה כי אז היא תהיה ברת מימוש. זה דבר שהוא מקובל כמעט אוטומטית. אני הייתי נוהג לכתוב לבנק מכתב כל שנה: או שתאריך א ו - - -

אבל אם הוא מפסיק לעבוד בתום השנה הראשונה?

אז בכלל נגמר הסיפור. אז הוא בא ואומר: קחו את הרישיון שלי , אני הולך. תחזירו לי את הערבות.

נחזיר לו את הערבות.

אז יהיה כתוב: אלא אם כן הפסיק עורך הדין.

אז הוא לא צריך לחדש אבל אני מחזיק את זה עוד 7 שנים.

תחזיק כמה שאתה רוצה. ממילא בסוף אני אתבע אותך.

זה לא נועד להגן על לשכת עורכי הדין, זה נועד להגן על הציבור, נא לזכור.

די, לשכת עורכי הדין הם לא חלק מהציבור.

שאלתי אם לשכת עורכי הדין תיתן התראה כי אנשים יכולים גם לשכוח שהם צריכים להאריך.

זאת אחריות שלנו. אנחנו נאמן, אנחנו צריכים לדאוג להוציא את המכתב לבנק.

סליחה, יש גבול לכל תעלול שאני יכול לדרוש מהם. עורך הדין הזר יודע שיש לו אישור לשנה ואחרי שנה הוא צריך להתייצב בלשכה. הוא צריך לזכור שיש לו ערבות והוא יודע שיש לו ערבות ל-8 שנים. אם תוך שנה הוא לא יבוא או שהוא עוזב את הארץ ומחזיק את האישורים שלו, הערבות שלו תמומש. הוא יודע את זה.

שנית, תסמוך על הבנקים. לפני שהם מממשים לך ערבות הם מודיעים לך.

אגב, זאת נקודה שהיא לא לגמרי ברורה בסעיף 9. אני חושב שצריך להבהיר אותה בצורה יותר ברורה, שבאמת החובה של עורך הדין הזר להתייצב כל שנה – זה עולה אם קוראים היטב את העומק של סעיף 9. זה לא בהיר.

אנחנו רק צריכים לפתור עוד בעיה אחת וזה את עורכי הדין התושבים שצריכים להקל עליהם.

אנחנו בעד זה ובלבד שהם באמת פה, הם יישארו פה ויש להם פה איזו נוכחות ונכסים.

הם עורכי דין. לכל עורכי הדין הישראלים יש נכסים? לא, רק לחלק.

להקל עליהם מאיזו בחינה?

הם נמצאים בארץ, הם חיים פה.

הרוב המוחלט יבחר באופציה של ביטוח. השאלה, באיזה מובן להקל להם בביטוח?

אני לא יודע, הם נמצאים פה בארץ. אני לא צריך מהם כל מיני דרישות.

אפשר לפטור אותם מחובת ביטוח עד שלא תהיה חובת ביטוח לעורכי הדין הישראלים.

זה החוק.

החוק לא נותן לי את זה. אלה עורכי דין שעלו ארצה, יושבים בארץ ואני מתייחס אליכם כאל עורכי דין זרים. היה צריך לעשות שינוי בחוק לשכת עורכי הדין, כשאנחנו מפרקים אותה ומעבירים את הסמכויות למשרד המשפטים. צריך לכתוב שם גם סעיף שמשרד המשפטים יהיה רשאי לקחת את עורכי הדין האלה ולתת להם רישיונות בלי בחינות. מי בכלל מסוגל לעבור את הבחינות של לשכת עורכי הדין?

אל תסתכל עלי, אני לא.

גם השר נאמן כך מתבטא. מעל 90% מבוגרי האוניברסיטאות עוברים.

לכן אני רציתי לתת להם בונוס אבל עורכת הדין שפיגלשטיין לא אישרה אותי. היא כתבה לשר שלא לעשות את זה.

איגוד הבנקים, בבקשה.

בסעיף 2(3) יש דרישה שהערבות הבנקאית תהיה בלתי ניתנת לביטול. אין דבר כזה. הערבות הבנקאית ניתנת לביטול אבל רק בהוראה של המוטב, דהיינו, לשכת עורכי הדין. צריך להשמיט את הדרישה הזאת או לרשום שהיא תהיה ניתנת לביטול אך ורק בהודעה של לשכת עורכי הדין. זה דבר אחד.

לא הבנתי.

בסעיף 2(3) כתוב שהערבות הבנקאית תהיה בלתי מותנית ובלתי ניתנת לביטול. ערבות בנקאית ניתנת לביטול בהוראת לשכת עורכי הדין שהיא המוטב. ערבות בנקאית היא התחייבות של הבנק כלפי המוטב. במקרה הזה לשכת עורכי הדין. בכל עת יכולה לשכת עורכי הדין לבוא ולהודיע לנו על ביטול הערבות ואנחנו מחויבים לבטל.

אנחנו רוצים שלא תהיה.

מדובר פה בהתחייבות חוזית.

אין לי בעיה. היא תהיה בלתי מותנית ובלתי ניתנת לביטול, העברה או שיעבוד, אלא לפי דרישת הלשכה. זה בסדר. אתה יודע מה? שהלשכה תוותר על הערבות, שתבטל אותה. אדוני, תביעה נגד הלשכה זה יותר פשוט מאשר נגד בנק.

אין לנו אפילו התלבטות.

בסעיף 8 כתוב "מומשה הערבות.. ולא יאוחר מ-30 ימים". צריך לרשום 30 ימים ממועד המימוש כי לא רשום 30 ימים מאיזה מועד.

צריך להוסיף "ממועד המימוש".

זה בסדר.

באותו סעיף יש הפנייה "כמפורט בסעיפים 2(3). סעיף 4 סתם השתרבב וצריך למחוק.

סעיף 4 מחוק.

משום מה זה מופיע אצלי.

לגבי סעיף 9. בשורה השלישית כתוב: "השיבה הלשכה את הערבות לעורך-הדין הזר". אני מבקשת שיהיה רשום: "תשיב הלשכה את הערבות לתאגיד הבנקאי או למבטח שהוציאה". הבנק, כדי לבטל את הערבות, צריך לקבל אותה חזרה אליו.

אז שעורך הדין הזר ישבור את הראש. הוא שם אצלכם כסף בשביל הערבות הזאת? אתם לא נותנים ערבות בגלל העיניים היפות של מישהו.

כדי לבטל את הערבות - - -

שיבוא אותו עורך-דין זר, ייקח את הערבות, יביא אליכם ויגיד: הנה הערבות, תחזירו לי את הכסף. למה אני צריך להתעסק עם זה? לא הלשכה ולא חברים של הלשכה.

מי שהוציא את ההתחייבות הזאת כלפי הלשכה זה הבנק. הלשכה אמורה להחזיר לבנק את הערבות הבנקאית. .

ואז מה יקרה עם הכסף ששוכב אצלכם תמורת הערבות?

ברגע שזה מבוטל אנחנו משחררים את זה .

שהעורך דין הזר ייקח את הערבות, י קח אותה מהלשכה ויביא אליכם.

טוב, אז זה יישאר בתוקף.

לגבי הערבות הבנקאית. דיברנו בפגישה הקודמת על הנושא של הצמדה למדד. אני רואה שהכנסתם כאן כן מנגנון של הצמדה למדד - - -

לא הכנסנו.

בגוף הנוסח בפסקה השנייה רשום: "ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות בתוספת הפרשי הצמדה".

את לא בנוסח המעודכן.

המילים "בתוספת הפרשי הצמדה" נמחקו.

למה זה ירד? למה שזה יירד?

כי השקל יציב בשנים האחרונות.

הבנתי. אתה צודק, השקל הוא יציב, זה נכון. אבל זה בגלל שיש לנו משרד אוצר כזה. מחר ישתנה האוצר, השקל לא יהיה יציב, ואני לא אצטרך לשנות את הצו.

האם זאת מחמאה למשרד האוצר הנוכחי?

אתה לא תשמע ממני מחמאות למשרד האוצר, בטח לא אחרי אתמול.

הצענו לבטל את העניין של ההצמדה כי מבחינה פרקטית עוד 4 שנים נצטרך לדבר על סכום ביטוח שהוא 2,154,000.71 . כנ"ל גם לגבי השתתפות עצמית. זה יוצר פה סתם בעיות בחישוב, לדעת בדיוק כמה כל אחד צריך להביא.

2 מיליון שקל של היום – אני הגשתי את התביעה בעוד 7 שנים ואני אדרוש ריבית והצמדה ואני אקבל פסק דין כזה. אז יגידו לי שהערבות היא רק על חצי מהתביעה שלך.

חצי מהתביעה זה - - -

עזוב חצי מהתביעה, אתה יודע כמה תהיה ההצמדה ב-8 השנים הקרובות. לו הייתי יודע, הייתי שם את הכסף שלי.

גם אם ניקח עוד 10 שנים זה יכול להישחק 20%.

לי יש בקשה אליך. האם אני יכול, בכל החוקים שאני מגיש, להוסיף 20% ואתה תגיד לי: עזוב, 20% זה לא נחשב?

כן, בחוקים של משרד המשפטים.

לא של משרד המשפטים, בחוקים שלי.

דרך אגב, בכל התקנות שלנו אנחנו מבטלים את סוגיית ההצמדה.

אני הייתי מסכים איתך אם היית יכול להתחייב לי שמשרד האוצר יישאר כמו שהוא היום ל-10 השנים הקרובות. אתה יודע ממה אני מפחד. מחר בבוקר יש בחירות ויש שינויים ויש מישהו אחר במשרד האוצר ויש ממשלה אחרת. אחר-כך אנחנו רואים שפתאום ההצמדה חלה ואז תבואו בריצה ותגידו שעד ה-15 לחודש חייבים לעשות הצמדות. אני מכיר את זה.

אנחנו ניטראליים בעניין הזה.

אני אספר סיפור אישי. לפי הפוליסה אמרו לי שההשתתפות העצמית היא 800 שקלים. בתכלס ראיתי שהורידו לי 824 ו-26 אגורות. כשהסתכלתי ראיתי שזה מוצמד לינואר 2008. אם אנחנו מדברים על 10,000 שקלים, אז שיהיה 10,000 שקלים. אם זה 2 מיליון, אז שני מיליון. אם זה יישחק - - -

יש לי בקשה אליך, אל תגיד את זה בקול רם. יש לי פוליסת ביטוח חיים, מה שנקרא ביטוח מנהלים משנת 1975, שהיא צמודה למדד. אני לא יכול למשוך את הכסף כי אתם הוצאתם איזה חוק נוראי.

אתה יכול למשוך.

כן, רק לשלם מס הכנסה על מה שכבר שילמתי פעם אחת.

על הכסף הזה לא שילמת.

וודאי ששילמתי.

אם אתה מדבר על ביטוח מנהלים, לא שילמת.

קיבלתי קיזוז אבל לא את הכול, רק חלק.

על כל פנים, אני לא לוקח סיכונים בדברים האלה. נראה לי שאתם עושים טעות אבל זאת תהיה הבעיה שלכם.

על זה לא יקום ייפול הצו. אם רוצים להכניס הצמדה, נכניס הצמדה. פרקטית זה סתם יוצר בלבול.

אין בעיה, אתם לא רוצים, נעשה בלי הצמדה.

יש עוד התאמות שצריך לבצע בנוסח של הערבות. להתאים אותן לסעיפים.

אז אין מנגנון הצמדה.

אין הצמדה.

כתוב "ותוקפה לפחות 8 שנים".

שנייה, אנחנו תכף נגיע גם לנוסח הזה.

אני רוצה שבכותרת הערבות גם יהיה מקום שיצוין התאריך, שזה עניין מהותי ולא טכני. וגם בכותרת "ערבות אוטונומית" יהיה רשום מספר כי מספר הערבות צריך להיות מצוין שם.

"לתשלום כל סכום עד לסכום כולל של " צריך להשאיר כאן "בלנק" ויהיה רשום מה הסכום, או שאתם רוצים שה סכום יהיה באופן קבוע 2 מיליון שקלים.

2 מיליון שקלים.

לגבי התוקף כבר באמת העלית את זה קודם. תוקף של 7 שנים זה תוקף שפחות מקובל. אני לא יודעת עד כמה זה ישים ואם יהיה עורך דין זר שיעמיד בטוחה ל-7 שנים, זה בסדר. הם ימלאו את התאריך אבל השאלה היא אם פרקטית הם יוציאו. אם לא, יש בטוחות שהן חלופות לערבות.

זהו, שאין.

יש פיקדון.

יש לי בעיה. כתוב פה: "עד סכום כולל של 2 מיליון שקלים שיגיע לכם מאת". הערבות הזאת אחרי שנה אני מבקש להאריך אותה או לפרוע אותה ואומרים לי: לא מגיע לך כלום. למה שאני אפרע אותה?

כי אם יש לי את עילת המימוש זה יהיה בסדר.

אתה יודע שהבנקים לא אוהבים לשלם ערבויות, הם אוהבים משפטים. זה בסדר, הם דואגים לפרנסה של שני עורכי דין, אחד מכל צד. זה בסדר, אתם אוהבים את זה.

"כל סכום שנשלם על פי ערבות זאת ישולם בהמחאה לטובת לשכת עורכי הדין". אני מבקשת להשמיט את זה. זה ישולם, בין אם זה יהיה בהעברה בנקאית – אנחנו לא יכולים לכבול את עצמנו לאופן התשלום.

תמחקי את המילה "המחאה", ישולם לטובת לשכת עורכי הדין.

בפסקה האחרונה "דרישה בכתב שתגיע בפקסימיליה או בכל אמצעי אלקטרוני אחר, לא תחשב דרישה תקפה". אני לא יודעת מה זה דרישה תקפה. צריך להוריד את המילה "תקפה".ולרשום "לא תיחשב דרישה בהתאם לכתב ערבות זה".

בסדר.

לא מפריע לך המילה "לפחות 8 שנים"? זה נוסח שאפשרי בערבות?

ה"לפחות" זה לא חלק מנוסח הערבות. אחרי זה בא "עד יום בחודש", אז כותבים להם – זה לא חלק מנוסח הערבות.

את זה כבר ביקשנו להשמיט "לפחות 8 שנים".

זה לא חלק מנוסח הערבות.

זה הושמט.

זה היה בנוסח ה קודם והורדנו את זה.

אז עכשיו יש רק "עד תאריך".

אישור קיום פיקדון. רשום כאן שהתאגיד הבנקאי מאשר שמפקיד הפיקדון הפקיד \פיקדון בסכום של 2 מיליון שקלים חדשים לפחות". אני מבקשת למחוק את זה. שזה יהיה 2 מיליון שקלים בלי המילה "לפחות".

לא צריך "לפחות".

מצידי הוא הוא יכול לשים 4 מיליון, מה איכפת לי?

בסדר, אבל אני לא מאשרת על-פי סכום של 2 מיליון לפחות.

גם למחוק את המילים "בחשבון נאמנות נפרד". אני לא יודעת מה זה נפרד. בחשבון נאמנות שמתנהל על שם הלשכה. הבנק לא נכנס לנבכי - - -

לא, לא. זה לא יכול להיות שבאותו חשבון יש כמה פעמים סכום של 2 מיליון. כל חשבון עורך דין זר יהיה חשבון זר.

אין משמעות למילה "נפרד".

שמעות היא שהבנק לא יכול לשים באותו חשבון שני פיקדונות.

אני מבינה. ההצעה שלי יהיה כתוב: בחשבון נאמנות על שם לשכת עורכי הדין עבור" ויהיה "בלנק" למילוי שם עורך הדין הזר. מבחינתי זה בסדר.

אני מציע שאולי ישימו את מספר החשבון. בחשבון נאמנות מספר כך וכך של לשכת עורכי הדין.

אני רק מבקשת שיורידו את המילה "נפרד" ויהיה רשום "עבור". אז ברור שזה חד-חד ערכי.

דבר נוסף. להוריד את הסיפה "לטובת מי שנפגע עקב מעשה או מחדל".

זה ירד.

כנראה אין לנו את הנוסח המעודכן.

זה הכול.

אני הייתי רוצה לראות מה נכתב בסעיף המימוש הזה. צריך לבדוק את זה היטב.

תכף תשמע מה כתוב בסעיף הזה. אתה צריך עכשיו התייעצות של עורכי דין?

אני לא צריך התייעצות עם אף אחד.

בואו נעבור על כל הדברים שנשארו.

תן לו קודם את הנוסח של המימוש בסעיף 7(5).

לפני סעיף קטן 5 נצטרך לעשות תיקון בתוך הרישה של סעיף 7. כיום הרישה של סעיף 7 מכוונת רק לנושא של פסק דין, הסכם פשרה וכו'. נצטרך טיפה לשנות שם את הניסוח ואז בסעיף קטן 5 דיברנו על זה יהיה: "אם תוקף הערבות עומד לפקוע והבנק לא מאריך אותה" - - -

תוקף לא עומד לפקוע אחרי שנה. אנחנו עומדים להיות ביותר מאשר שנה בפחת מהמקסימום. זאת אומרת, אם הערך העתידי פחת מ-7 שנים אנחנו יכולים לדרוש. כך זה צריך להיות כתוב. אחרת אני צריך לחכות 8 שנים בשביל לבוא ולדרוש ולקבל חדש.

תכתוב: אם חלפה שנה מיום הצעת הערבות ועורך הדין הזר לא האריך אותה, אז אפשר יהיה לממשל.

אני רק מציע להקדים לזה משפט. כרגע אין חובה בצו על עורך דין בתום שנה להאריך לעוד שנה פלוס 7. שיהיה משפט כזה במקום סעיף 9 שמנוסח לא מספיק ברור בהקשר הזה ולנסח אותו כחובה. אז לשלב את עילת המימוש שמבקשת לשכת עורכי הדין.

ברגע שנכניס את זה בסעיף 9 - - -

להוציא את זה. תחיל חובה בסעיף של הערבות ואם זה לא זה - - -

סעיף 7 זה אופן המימוש.

נכון, אבל יש לך את סעיף 2 שמדבר על ערבות. אולי להוסיף עוד סעיף בערבות הזאת שמטיל חובה להאריך אותה מידי שנה לשנה פלוס 7. אחרת הוא לא יבין שזה מה שהוא צריך לעשות.

בכל מקרה אמרנו שאת סעיף 9 צריך להעביר.

אנחנו פשוט נעביר את סעיף 9 לסעיף 2(5).

ל-9 יש שני היבטים, יש לו פיקדון ויש לו ערבות.

זה עניין של טכניקה, אפשר בתוך סעיף 9 להבהיר את הנקודה הזאת.

מה שעמי הציע בסעיף 9 זה טוב.

איך עורך דין יידע שעומדים לחלט לו? הם לא חייבים להודיע לו. נגיד והוא שכח, המחיר של זה הוא 2 מיליון. הבנקים לא חייבים להודיע לו, אתם לא מודיעים לו.

מה קורה כשעורך דין שוכח להגיש כתב הגנה? הקליינט שלו חוטף פסק דין והוא מממש את הערבויות, זה הכול. את מדברת איתי על עורך דין ולא על אדם סתם ששכח. הוא שכח, אז שלא ישכח.

בשביל זה הלשכה היא נאמן והיא תבקש את החידוש.

אורן, רק להבהיר, זה לא חילוט, זה הופך בעצם לפיקדון.

פיקדון, בוודאי.

כן, אם מימשתי את הערבות.

הוא נשאר ואם הוא מפסיק אחרי 7 שנים, אתם מחזירים לו את ה כסף?

בוודאי.

אם הוא ירצה להביא לי ערבות חדשה - - -

לא, אם הוא רוצה לעזוב.

אז אני אחזיק את הפיקדון.

אחרי 7 שנים הוא בא ולוקח את הכסף. זה יכול להיות רווח נקי כי הלשכה תצמיד לו את זה. כנאמן היא חייבת בהצמדה.

יהיו רווחים על זה.

בוודאי, בלשכה בוודאי יהיו רווחים. אבל כמה אתם רוצים כהוצאות?

סעיף 7(1) מדבר על פסק דין חלוט והסעיפים האחרים לא. צריכה להיות האחדה.

גם לגבי פסק הבורר וגם לגבי פסק חוץ. אין לי בעיה עם זה.

עוד משהו?

בישיבה הראשונה היתה לי שאלה האם הכוונה בנוסח הזה זה שאי-אפשר לשעבד או למשכן או לעקל את הפיקדון הזה. או, לחילופין, אם מטילים עליו צו עיקול, אז למעשה הוא כבר לא עומד בתנאי הזה ולכן הפיקדון לא יכול לשמש - - -

לא, צריך להיות חופשי מעיקול.

אני לא בטוח שאפשר לעשות את זה בצו.

גם אני חושב שלא. אני חושב שזה עניין של חקיקה. אחרת יבואו ויעקלו אותו.

חוק הנאמנות הוא זה שמונע את העיקול לפחות מבחינת הנושים של הלקוח. זאת אומרת, ההגנות יהיו מכוח חוק הנאמנות. ההוראה הזאת בעצם משלימה את זה, היא לא יוצרת את זה.

סעיף 3(ב) לחוק הנאמנות קובע שאין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם הנובעים מפעולות הנאמנות.

אתם הולכים לפינה. השאלה, אם זה כבר נכסי נאמנות? זה עוד לא נכסי נאמנות.

יש פה שאלה.

למה זה לא נכסי נאמנות?

כי עוד לא הגיע הזמן לממש את זה, אז איך זה נכסי נאמנות. זה שזה חשבון נאמנות זה בסדר. מצידי אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה. של מי הכסף בינתיים? מחר בבוקר אני עורך הדין הזר מודיע שאני עוזב.

תקבל אותו בחזרה.

אם כך, זה לא נכס נאמנות.

אני חושב שאתם הולכים לפינה אם אתם הולכים לחוק הנאמנות.

צריכים לחזק את הדבר הזה. הכיוון הוא נכון אבל צריך לתת לו תוקף בטוח. אני חושב שזה בחוק. יכול להיות בחוק לשכת עורכי הדין.

אני לא בטוח מה אני רוצה פה. הוא צריך להיות חופשי מכל שעבוד או משכון. עם זה אין שום בעיה כי כדי לשעבד אותו ולמשכן אותו זאת פעולה רצונית, הבנק לא ייתן לך את זה.

עיקול בכל עת. רבותיי היקרים. אני הגשתי תביעה נגד עורך הדין וביקשתי לעקל. אני המבקש, אז יהיה עיקול.

אבל יכול להיות שיבוא נושה אחר של עורך הדין מחוץ לארץ, יש לו תביעה של מיליונים נגד הפירמה הזאת והוא יעקל את זה. הוא לא הנפגע שהחוק הזה בא להגן עליו. מה אנחנו נוכל לעשות נגד העיקול הזה? לא נוכל לעשות כלום.

צריך להכניס פה סעיף שאומר שאם מוטל עיקול יודיע הבנק ללשכה והלשכה תבטל את ההיתר. זה הכול, הוא יצטרך לחדש את זה.

אז אין לו היתר להמשיך לעבוד.

אני לא רוצה שהוא יתפספס.

אין גבול לדמיון. מה אתה רוצה, אני לא מבין?

עיקולים זה דמיון?

עיקולים זה לא דמיון. אתה מדבר איתי על עורך דין זר, שיש נושא מחוץ לארץ שיטיל עיקול.

אז הוא בא לפה כי היו לו בעיות מהימורים. הוא להגיש פסקי דין על עורכי דין מאנגליה שהיו עם הימורים ובאו לפה.

לא יכול להיות שלעורכי דין יש הימורים. באמת, יש גבול.

אני אראה לך אחר-כך את מראי המקום.

לא להעליב את עורכי הדין, בבקשה. אני מכיר עורכי דין ישראלים שנושאים לאנגליה להמר אבל הפוך אני לא מכיר.

יש לו נושים. הנושים האלה מחוץ לארץ יודעים שהוא ברח לפה והם מטילים עיקולים ואז הלך הביטחון.

אתה צודק לחלוטין. מה אתה רוצה שאני אעשה?

שיהיה בחוק, הפסקה הזאת.

אבל אין לי עכשיו חוק. מי יגיש חוק?

משרד המשפטים פה, הם מגישים חוקים כל הזמן.

יש לי בשבילך הפתעה, לוקח להם זמן לעשות חוק.

יש פה בעיה. אני פשוט רואה שלא יהיה לו תוקף כמו שאנחנו מתכוונים.

בכל מקרה, אם כן יהיה עיקול - - -

או שהוא מביא ערבות חדשה או שמתבטל לו ההיתר.

מתבטל לו ההיתר אבל בינתיים הוא כבר במקסיקו.

יש גבול.

במיוחד כשחוק הנאמנות כן חל.

כשכתוב בכללי האתיקה שעורך דין מחזיק כספים בחשבון נאמנות נפרד, הוא לא נאמן על הכספים? הכספים הם לא בבעלותו מכוח דיני הנאמנות? אני פשוט שואל שאלת הבהרה.

לא. עורך דין שמחזיק חשבון נאמנות, אי-אפשר לעקל את זה. אפילו לא מס הכנסה.

מה זה שונה מפה? שם זה כתוב בכללי אתיקה ופה זה כתוב בצו.

זה לא כללי האתיקה שמשחררים את זה. אם זה משוחרר זה רק על-פי הסעיף הזה בחוק הנאמנות.

הוא צודק. אם יש מניעה לעקל, צריך להכניס את זה בצו. יש היגיון במה שאתה אומר.

לשם שינוי עמי צודק.

חשבון הנאמנות הוא על שם לשכת עורכי הדין. היה מקרה שבית משפט הורה, בגלל שידעו מי עומד מאחורי הנאמנות ומי הנהנה בחשבון הזה, ניתן היה לשים יד על הכספים האלה.

לא, אבל הוא לא הנהנה. אני הנהנה, הציבור הוא הנהנה.

הציבור הוא נהנה. זה יהיה בעייתי.

זה יהיה בעייתי? אני קודם כל אאשר את הצו ואם זה יהיה בעייתי אתם תחזרו אלי עוד מעט. הם יבדקו את זה, אתם תבדקו. אתם עורכי דין, מותר לכם גם לבדוק דבר בצורה רצינית.

אני מסכים עם היושב ראש. אני לא מתנגד למה שכתוב פה, אני חושב שכתוב פה טוב. אני אומר שצריכים עוד איזה חיזוק.

אורן, תלך הביתה, תבדוק את זה. אם כן, אתה תפנה לעמי והם יתקנו את החוק במקום אחר.

ההערה שלך היא נכונה. לדעתי צריך להבטיח את זה מהזווית הזאת שלא ניתן יהיה לעקל כי הוא לא הנהנה יותר.

נכון.

יש כללים שצריכים ללכת יחד עם זה שאנחנו מחכים חודשים לתגובתכם. אנחנו רוצים להפעיל את החוק, אנחנו זקוקים לדברים.

עד שהצו יהיה, אנחנו מעריכים - - -

זה לא עד ש - - -

זה הרבה יותר מידע מהתשובה שקיבלנו מכם על האפשרות להפעיל את הביטוח.

עמי, בלי הקטנוניות הזאת, אתם יודעים שזה לא נכון.

אתם קטנוניים כי את יודעת שאנחנו עושים את העבודה שלכם בהתקנת הכללים.

בבציק, איזה הנחות רוצים עורכי הדין הזרים בישראל.

את יודעת כמה שעות עבודה אני הקדשתי לכללים האלה? יותר מאשר כל עורכי הדין שלך ביחד.

במה אנחנו יכולים להקל עליכם.

אנחנו רוצים לעבוד כבר.

אין בעיה, אבל אתם רוצים לעמוד בכל הכללים האלה?

לא. אם היינו יושבים בניו יורק היינו יכולים לקבל לקוח ישראלי בלי שום בעיה. כשאנחנו יושבים פה פתאום יש כל מיני בעיות. אני יכול לעשות מסמך ללקוח ישראלי הרבה יותר טוב ממישהו במשרד פה. חבל על הציבור.

אני עליתי בשנת 1994 - - - .

אני לא מבין, אתה רוצה שהצו יחול עליך?

רוצים לעבוד, ביטוח זה סביר, רוצים להיות נורמאלי. עליתי ב-1994, אני גר פה. מה הבעיה? אני רוצה לעבוד. תן לי ביטוח, תן לי לעבוד. משהו סביר, לא כל התנאים של המשרד פה. אני לא משרד ענק כזה, אני רוצה לעבוד. לא דבר טיפש שהחוק אומר שבגלל שאני יושב פה אני לא יכול לעבוד. תן לי לעבוד. תיקח מאיתנו את האזיקים.

חבר'ה, הם צודקים. זה נכון, עליהם צריך להטיל רק את חובת הביטוח.

אולי להקל עליהם גם בתנאים המהותיים של הביטוח.

אני הייתי מקל עליהם בכל דבר. מבחינתי הם כמו עורכי דין ישראלים. זה שהם לא עברו את הבחינה? אסון גדול.

לפטור אי-אפשר אבל אולי לצמצם מאוד את התנאים.

דרך אגב, רציתי לעשות את הבחינה אבל אי-אפשר כי יש חוק ש-10 שנים אחרי אי-אפשר.

מה?

יש כל מיני דברים טיפשיים. עשיתי כל דיני ישראל, עשיתי כל הסטאז''' ועכשיו אני לא יכול לעשות את המבחן כי זה 10 שנים.

מה 10 שנים?

10 שנים אחרי שאתה עולה.

אורן, אי-אפשר לעשות בחינת סטאז'' אלא אחרי 10 שנים מיום שאתה עולה?

אני הייתי צריך לעשות סטאז' שוב פעם.

לא. כל הזמן נבחנים.

רק תן לי לעבוד.

תוך 10 שנים מיום העלייה מותר לו לקבל פטור.

יש מועדים לפטורים ויש מועדים להתמחות.

אם הוא עבד 5 שנים בחוץ לארץ אז הוא כבר פטור מהבחינה. אם הוא עבד 10 שנים - - -

סליחה. עברתי על זה עם רחל אופיר כשהייתי בניו-יורק אבל החוק לא אומר סדר שאם אתה עובד 5 שנים, קודם כל צריך לעשות דיני ישראל ואז סטאז' ואז עוברים 5 שנים. רציתי לעשות את זה הפוך, עשיתי דיני ישראל וסטאז'. והיא אמרה שאי-אפשר, למרות שזה לא בחוק. למה עושים לנו כמה שיותר קשה? אנחנו רק רוצים לעבוד.

הם עושים את זה קשה לכולם.

אנחנו משלמים מס. תן לי לשלם להם VAT, לעשות כסף למדינה כמה שיותר. מה הבעיה?

מה הקשר של לשכת עורכי הדין ל-VAT?

אני שואל למה זה כל-כך קשה? לי זה מאוד פשוט.

גם לי מאוד קשה.

רבותיי, מה אנחנו עושים עם עורכי הדין האלה? איך אנחנו מקלים עליהם.

אנחנו מוכנים לבדוק כמה הסכום שמקובל. אם הסכום שמקובל על עורכי דין ישראלים הוא פחות מ-2 מיליון, נניח הוא 1.5, אם הם מוגדרים כתושבי קבע בישראל, אני מוכן להוריד את זה לאותו סכום של הישראלים.

אין לי אפילו 100,000 שקלים לשים על פיקדון.

לא בפיקדון, ביטוח.

יש לי מיליון דולר בניו יורק.

אפשר להקל עליו גם במישור של הבטוחות האחרות. אם הוא תושב מקומי - - -

איך עושים את זה?

זה יכול להיות 1.5 מיליון.

איך עושים את זה?

כותבים: על אף האמור בסעיף זה, היה המבטח - - -

אתה יכול לעשות את זה במקום?

אני חושב שזה תיקון חוק.

לא, אני יכול לעשות את זה בצו.

ה-2 מיליון לא נקבע בחוק?

לא, רק חובת ביטוח.

איך אנחנו מקלים עליהם?

סעיף מיוחד לעורך דין זר שהוא תושב ישראל קבוע, במקום 2 מיליון, זה יעמוד על 1.5.

למה 1.5 מיליון?

זה מה שהישראלים מביאים.

איזה ישראלים מביאים 1.5 מיליון. ישראלים לא מביאים ביטוח בכלל.

הם מביאים.

איזה מביאים? תראה לי כללים אצלכם שחייבים לעשות ביטוח, אני אדבר איתך.

זה נמצא אצלם בטיפול.

בסדר, אז אנחנו נקבע שהם צריכים שיהיה להם ביטוח כמו עורך דין ישראלי. זה חסר משמעות. אני רוצה להפוך אותם - - -

החוק מחייב.

מבחינתי הם לא עובדים זרים.

הם כן.

עזוב אותי מההגדרות שלכם.

אפשר להקל עליהם אבל אי-אפשר להפר את מצוות החוק.

החוק לא מונע, למשל, לתת הקלות במובן של פיקדון, במקום 2 מיליון זה יכול להיות 100,000 שקלים כי אתה לא נותן בכלל פיקדון.

נכון.

אם הוא עורך דין מקומי אז הרציונאל שהוא יברח לא קיים כאן.

מה ממוצע הביטוח של עורכי הדין בלשכת עורכי הדין? את זה אתם יכולים לברר בדקה וחצי.

עד כמה שאני זוכר זה בין מיליון למיליון וחצי שזה הבסיס. יש כאלה שגם קונים שכבה עליונה. שכבות נוספות.

מי שעובד באמת קונה שכבות נוספות.

אני רוצה להוריד בפיקדון ובערבות. מצידי זה יכול להיות 100,000 שקלים. הם גרים פה, יש להם בתים פה. תפוס לו את הבית, הוא כמוך. זה שהוא לא עבר את בחינות הלשכה זה לא משנה את הידע שלו. להיפך, לפעמים הידע שלו הוא יותר ולכן הוא לא מצליח לעבור את בחינות הלשכה. יש לו עודף כישורים.

אם אתה רוצה להקל עד כדי כך, צריך שבאמת הוא יהיה כמונו. זאת אומרת, שזה לא סתם מישהו שיש לו תושבות שהוא פה ולא פה. הוא צריך להיות מישהו עם נכסים, תושב קבע.

אורן, איך אתם בודקים תושב שצריך לקבל רישיון מקומי. הרי החוק קובע שתנאי להיות עורך דין זה תושב ישראל. איך אתם בודקים את זה?.

אני לא יודע איך המנגנון בודק.

אנחנו בודקים את זה בהצהרה ובמקרה של ספק אנחנו בודקים עם משרד הפנים. זה דבר שנבדק.

למה אתם יכולים לעשות את אותה בדיקה?

תעשו את אותה בדיקה עליהם. מה קורה? החבר'ה האלה בעצם היו לוקחים אזרחות וגומרים את הסיפור אבל נוח להם שהם מחזיקים דרכון אמריקאי והם נוסעים הלוך וחזור וכל הדברים האלה.

הוא יכול להיות אזרח כפול. האמריקאים מאפשרים אזרחות כפולה. יש פה 150,000 אמריקאים שרוב רובם הם אזרחים ישראלים ואזרחים אמריקאים ויש להם שני דרכונים. זה לא דבר בעייתי בכלל.

זה כן בעייתי, אני לא יכול להיות בעל שני דרכונים.

זה לגבי הפיקדון והערבות.

רוצה לדעת מה הממוצע.

לא כל-כך ברור מה ההתעקשות הזאת מצד לשכת עורכי הדין? מה החשש שלהם?

לשכת עורכי הדין לא מתעקשת.

החוק דורש את זה.

אם החוק אומר שאנחנו חייבים לקבל ערבות או ביטוח או פיקדון, אז אנחנו צריכים לקבוע לגבי עורכי הדין האלה - - -

נכון, אבל הוא לא מתייחס לגובה שלהם.

לכן אני אומר שבצו אנחנו צריכים להתייחס לגובה.

זה יכול להיות 200,000 שקלים.

אמרתי 100,000 שקלים אבל השאלה היא מה אני עושה עם הביטוח. אם עורכי הדין הממוצעים בישראל יש להם ביטוח של חצי מיליון, אז אני רוצה גם מהם חצי מיליון. אין חובה אבל יש בפועל.

נכון ל-2008 סכום הביטוח של עורכי הדין עמד על 2.1 מיליון שקלים. לטעמי זה לא השתנה מאז.

אבל זה למי שרשום בלשכה.

במכרז שנעשה הורדנו את המחיר של הפוליסה.

- - היו על חובת ביטוח אחריות מקצועית בוועד המרכזי 3 שנים אחורה. הגיעו להסכמה שזה 1.5 מיליון.

האם עורכי הדין האלה, שהם עורכי דין זרים מבחינתכם, יכולים לעשות את הביטוח בלשכה או שזה רק לחברי לשכה?

הפוליסה צריכה להתאים. זה התהליך שאנחנו צריכים לעבור. אם נעבור את זה יחד עם האוצר - - -

אני רוצה שהוא יוכל לקנות את אותה פוליסה כמו עורך דין ישראלי.

הם לא רוצים להכניס את זה למכרז.

הבעיה היא שלעורך דין ישראלי אין את אותו " run off" שהכנסנו פה.

גם הם לא צריכים את ה"run off" משום שהם פה.

לגביהם אפשר לחזור לנוסח המקורי שהציע האוצר.

שמענו גם שעורכי דין ברחו מהארץ.

לגביהם אפשר לחזור לנוסח המקורי שהציע האוצר.

ברחו לארץ.

אני מכיר כמה עורכי דין שברחו מהארץ.

אני רק מכיר אחד שהיה שופט.

תבוא אלי אחר-כך, אני אתן לך כמה שמות.

אדוני, יהיה אפשר לחזור לגבי תקופת ה-run off" להצעה המקורית של האוצר, שאם אני זוכר נכון זה יהיה פלוס שנה.

כן.

בעצם לגבי הביטוח הורדנו את הסכום ל-1.5 מיליון וגם את העניין של ה"run off".

כן.

ובלבד שהם תושבי קבע.

בתנאי שהם תושבי קבע, בוודאי.

תושבי קבע זה לא שהוא בא לפה לשבועיים והוא יושב בניו-יורק.

יש הגדרה של 180 יום לתושבות קבע.

אני רוצה שהוא יהיה עורך דין תושב קבע לפחות 3 שנים.

מבחינת הטרמינולוגיה, מכיוון שחוק הלשכה מדבר על תנאי להיות עורך ישראלי זה תושב, עדיף להשתמש במונח "תושב" כדי לא ליצור סתירות.

אין מושג של תושב קבע, יש תושב. תושב קבע זה בשפה של בני אדם.

אז אם תרשמו תושב קבע - - -

יש אזרח ויש תושב. יש הגדרה במשרד הפנים.

שהוא יהיה תושב לפחות 3 שנים לפני הגשת הבקשה.

מה עם הקלות ביתר הבטוחות?

עשינו להם 100,000 שקלים.

בפיקדון גם?

כן.

בלי התקופה של ה-7 שנים?

לעורכי דין ישראלים יש 1.5 מיליון וחצי.

זה בביטוח. בביטוח השארתי את זה 1.5 מיליון כמו עורכי הדין הישראלים.

100,000 שקלים פיקדון זה לא נראה לי מספיק.

כשתראה לי את עורכי הדין הישראלים עם 100,000 שקלים ביטחון, אני אשמח.

זה לא מספיק, זה לא אחראי מבחינת הציבור.

זה אחראי מבחינת הציבור. הוא גר פה בארץ. ההבדל היחיד בינו לביני זה שאני עברתי את הבחינה והוא עוד לא. זה כל ההבדל.

זה כל ההבדל בינך לבין כל מי שלא עורך-דין במדינה.

איזה מזל יש לאנשים האחרים.

עדיין אנחנו צריכים להגן על הציבור.

אני מגן על הציבור. כולנו יודעים מה הבעיה. גמרתי אתמול את הבחינות וקיבלתי את הרישיון. אני עסקתי בהוצאה לפועל בכל הסטאז' שלי ומחר בבוקר אני מקבל תיק על רצח המוני. אין לי שום בעיה. מה, אני אגרום נזק קטן יותר? ואתם לא דורשים ממני שום ביטחון או בטוחה או כלום.

אנחנו רוצים לדרוש אבל זה תקוע.

איפה זה תקוע?

במשרד המשפטים.

על מה.

הגשנו הצעה לחובת ביטוח לישראלים.

אי-אפשר לעשות את זה בכללים, צריך לעשות את זה בחוק.

מה הם ביקשו?

הם ביקשו לתקן את הכללים, להחיל את חובת הביטוח בכללים. זה בלתי אפשרי.

בואו נעשה סדר. הלכנו לשר המשפטים הוא אמר: אל תתקנו בחוק, עדיף לי שתתקנו בכללים. צוות בראשות קלינג גיבש את הכללים.

עובדים על זה 3-4 שנים.

יש כמה חברי כנסת שאין להם שום בעיה. תביאו את הכללים, נהפוך את זה לחוק ומיכאלי יגיש.

יש לי את הנתונים.
למקרה 1.47 מיליון ובמצבר 2.5 מיליון.

בסדר, 1.5 מיליון, כמו שאמרנו.

על פני הדברים אין בעיה לטפל גם בעורכי דין זרים תושבי ישראל. בדקתי כבר עם יועץ הביטוח ותכף נקבל תשובה.

יוצא מן הכלל, אז תכניסו אותם גם לפוליסת ביטוח.

עוד משהו, לפני שאני יוצא להפסקה ומצביע?

הערבות והפיקדון גם לא יהיו ל-7 שנים, נכון? גם את ה-7 שנים של הערבות והפיקדון משמיטים.

אז לכמה זמן?

שנה.

אי אפשר להשמיט.

אפשר. מה זה אי-אפשר להשמיט? אמרתי לך כבר, הוא מבחינתי בדיוק כמוני. אין שום הבדל בינינו. להיפך, אני מניח שבדרך-כלל החינוך המשפטי שלו הוא יותר טוב משלי ולכן הוא יהיה יותר רציני.

תלוי איפה הוא למד.

אני יודע איפה אני למדתי.

כבוד היושב ראש מסתכל עליו אבל יבואו אנשים מאלבניה ויגידו שהם עורכי דין מאלבניה והם עכשיו תושבים פה. הם יבקשו להתחיל לפעול.

ואיזה דין זר הם יתנו ייעוץ, בדין האלבני? שיתנו בדין האלבני.

· - אחר-כך אנחנו לא יודעים איך לסתום אותו.

אתה יודע מה הבעיה היום? הבעיה היום היא שהולכים לעורך-דין ישראל שקיבל אתמול את הרישיון והוא נותן ייעוץ בחוק ההונגרי. זה יותר גרוע.

שיהיה 3 שנים לפחות.

החובה היא כל עוד הוא רשום?

הרי המקרים לא נודעים עד לאחר זמן. הביטוחים האלה חייבים שתהיה תקופת "run off" מכיוון שאחרת אתה לא יכול. הביטוחים האלה הם הכי מסובכים שיש. אני לא מומחה ביטוח אבל קרה כל-כך הרבה פעמים שאתה מחליף חברה ואחרי שנתיים מישהו תובע אותך. אני מבטח אותך היום, אני לא ביטחתי אותך אז. אתה הולך לזה של אז, הוא אומר: ביטחתי אותה אז, המקרה מהיום, תלך להוא. זה דבר מסובך. אנחנו פותחים פתחים ונותנים פטורים כדי להיות נחמדים. אנחנו לא יודעים בפני מי אנחנו עומדים להיות נחמדים. אנחנו עושים טעות.

הפטור הוא לא בגלל נחמדות. הפטור הוא כי הרציונאל היה של אדם שלא נמצא פה ונעלם ואז אפשר. לגבי מי שיושב כאן, הרציונאל הזה לא מתקיים, עם כל הכבוד.

מי ייתן ערובה שהוא ימשיך לשבת?

יש לך ערובה שאתה ממשיך לשבת כאן?

ערובות אין לי.

תודה רבה, אז מה אתה רוצה.

הוא יושב פה כבר 3 שנים.

רק כדאי לוודא, סעיף 3(3) צריך למחוק את הסיפה ואת המילים "מקרה ביטוח". בנוסח שהצענו זה מחוק. אני רוצה שגם בנוסח של הוועדה זה מחוק.

אצלי זה לא נמצא.

זה כמו בערבות ובפיקדון שאנחנו אומרים ש-2 מיליון זה 2 מיליון, אז גם בביטוח צריך להיות 2 מיליון, 2 מיליון.

אבל אם מימשתי חלק מהפיקדון, הוא יצטרך להשלים.

אתה רוצה לאשר להם היום או שאתה רוצה לחכות.

אני רוצה לאשר להם את זה. תן להם לעבוד. בבצ'יק המסכן רוצה לעבוד.

אבל צריך לנסח.

אנחנו נשב וננסח.

למרות שתהיה לי בעיה לאשר משהו למשרד האוצר, אנחנו נאשר. זה בגלל שזה עמי.

יש לנו המון אינטרסים פה. אנחנו בסך הכול משרתים ולוקחים אחריות, משמשים נאמנים ועושים את מלאכתנו, רק שכולם אוהבים שק חבטות.

מי זה שק החבטות?

לשכת עורכי הדין.

ברוך השם.

לא אני קבעתי.

לא אתה קבעת. אם אתה חושב שזה לא מגיע לכם, אני יכול להראות לכם שזה מגיע לכם ובצדק.

אתה יודע את כמות ההתנדבות שיש בלשכת עורכי הדין? אנשים באים ונותנים מזמנם? בכל הוועדות, בכל המנגנונים? מישהו מוקיר להם על זה משהו? רק שק חבטות.

לא, זה הלשכה, לא עורכי הדין. עורכי הדין הם לא שק חבטות.

רבותיי, מי בעד? מי נגד?

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:35.>