PAGE
41
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 583>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ח באדר התשע"ב (12 במרץ 2012), שעה 12:00

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם - היו"ר

>
יעקב ליצמן - סגן שר הבריאות, משרד הבריאות

עו"ד נילי דיקמן - משרד הבריאות

אסא קלינג - ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

ז'קלין ברכה - סגנית ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

עו"ד הווארד פולינר - ממונה בכיר, משרד המשפטים

עו"ד שמרית גולן - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד נעמה דניאל - מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

בתאור סיטון - ראש ענף צוער מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פרופ' גרשון גולומב - מדען, האוניברסיטה העברית בירושלים

זבולון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

רון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

גיא גורצקי - מנכל, פארמה ישראל

עו"ד חן בן דורי אלקין - פארמה ישראל

עו"ד ערן ברקת - פארמה ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, פארמה ישראל

יהודה לבנה - סמנכ"ל קניין רוחני וחקיקה

שלמה וקס - מנכ"ל, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

עו"ד דוד גילת - עו"פ, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

עו"ד תמיר אפורי - איגוד תעשיות האלקטרוניקה

כרמל פלדמן - סגנית מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים

גיל תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים

עו"ד גלעד בוק -

עו"ד מתי גיל -

עו"ד יאיר זיו -

טסה מרים מלמוד-כהן - Senior Patent Counsel, BTG-Ferring Pharmaceuticals

עו"ד טל בנד
–

נעמה מנחמי

דורית ואג

אסתר מימון
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

שלום רבותי, אני מקווה שנגמור היום את תיקון מס' 12.

חוק הפטנטים (תיקון מס' 12).

מה נשאר לנו עוד פתוח?

כמה דברים. נשאר לנו הנושא של בחינה על אתר’ שמופיע בסעיף 19, אבל אנחנו נתחיל היום עם דברים אחרים ונגיע אליו לקראת הסוף.

אל תדאגו, גם אותו נאשר היום.

או מחר. היינו בסעיף 170. זה סעיף שאושר על-ידי הוועדה בפעם הקודמת, אבל מאחר שהנוסח לא היה עדיין מולכם השארנו אותו כרגע מוצהר. זה הנוסח, אפשר לקרוא אותו שוב.
"170 (א). לפי בקשת אדם מעוניין, שתוגש בדרך ובצורה שנקבעו, רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס וכל מסמך שהוציא הוא או שהוגש ללשכה, אם לדעתו אין הפנקס או המסמך משקפים את העובדות, והוא כשלא נקבעה דרך אחרת בחוק זה לעשיית התיקון. הרשם יפרסם באינטרנט הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה. (ב) כל אדם רשאי להגיש התנגדות לבקשת תיקון, לפי סעיף קטן (א), תוך שלושה חודשים מיום פרסום בקשת התיקון לפי סעיף קטן (א). (ג) סדרי הדין בהתנגדות לפי סעיף קטן (ב) יהיו כסדרי הדין בהתנגדות לפי סעיף 30. (ד) הוגשה בקשה לתיקון בקשת פטנט או לתיקון מסמך הנוגע לה לפי סעיף 22, יפרסם הרשם באינטרנט הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה ואולם לא יפרסם הודעה על הבקשה אלא לאחר שפורסמה לגבי בקשת הפטנט הודעה לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26, לפי העניין." כלומר, כשזה פומבי.

בסדרת תיקונים שבהם היה הנוסח לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26, לפי העניין, הוועדה תיקנה ל"לפי המוקדם". אני מניח שזה יותר מקובל. זה לא יכול להיות אחרת.

כאן זה לא נדרש.

איך זה יהיה שלא "לפי המוקדם"?

ודאי שזה "לפי המוקדם". סעיף 26 זה כבר הסוף.

כאן אני חושבת שנכון להשאיר דווקא "לפי העניין", אבל אני מוכנה לשאול את שמרית. שמרית, אנחנו בסעיף 170, קראנו את הנוסח שקיים, למעט טעות הגהה – בסוף סעיף קטן (ב) צריך להיות לפי סעיף קטן (א) ולא לפי סעיף קטן (ב). העיר כאן טל בנד שבסעיף קטן (ד) הוא חושב שצריך להיות 16 או 26 לפי המוקדם ולא לפי העניין.

כי גם במקומות אחרים תיקנו את זה.

שם היה לזה משמעות בעוד שפה אני לא בטוחה שיש צורך.

איך זה יכול להיות לפי 26? אם זה לפי סעיף 26, רוצים להגיד שזה יהיה סגור, למרות שהתיק פתוח. בקשת התיקון תהיה סגורה. איך זה ייתכן? אם כל התיק פתוח, איך זה פתאום סגור?

הוא צודק, זה צריך להיות "לפי המוקדם".

"לפי המוקדם". תודה.

אולי נשאל את כבוד הרשם. האם המשמעות של הסעיף הזה שבכל פעם שבמהלך הפנייה מתקנים תביעות – זה בעצם תיקון לפי סעיף 22 – יהיה פרסום על הדבר הזה?

זה מה שיוצא בנוסח, וכאן נאמר ברור. זה אבסורד.

מה אבסורד?

למה?

מה אבסורד?

הוא רוצה במחשכים.

המרשם. דהיינו, לאחר הרישום של הפטנט.

זה לא נאמר כאן. נאמר: אחרי הפרסום, לפי 18 חודש. הפרסום לפי 16א. אם יש בחינה, מה שיקרה שבמהלך הבחינה עושים תיקונים.

נקרא את הרישה, את סעיף קטן (א).

הרשם, תסביר לנו מה אתה אומר בסעיף הזה.

סעיף קטן (א) אומר "לפי בקשת אדם מעוניין, שתוגש בדרך ובצורה שנקבעו, רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס", פנקס הפטנטים. דהיינו, של פטנטים שכבר התקבלו ונרשמו וניתנו.

"כל מסמך שהוציא הוא או שהוגש."

נשאל את משרד המשפטים.

להסביר את הסעיף בנוסחו המוצע?

נראה לי שהוא יצר הרבה מחלוקות, אז נתחיל מההתחלה.

ניסינו לעשות קצת סדר בסעיף. תחילתו של הסעיף מתייחסת לתיקון הפנקס, כלומר, לתיקון פרטים בפטנטים שכבר ניתנו ורשומים בפנקס, אבל יש לו סעיפי משנה שמתייחסים גם לתיקון בקשת פטנט או מסמך או מסמך הנוגע לה.

זאת אומרת, סעיף קטן (א) עוסק אך ורק בפטנטים שניתנו.

כן, בתיקון הפנקס, שיש בו רק פטנטים שניתנו.

כנ"ל סעיף קטן (ב)?

כן, מה שעשינו בהצעה זה לסדר. זאת אומרת, שיהיה ברור שסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) מתייחסים לתיקון הפנקס, וביחס לתיקון פנקס יש הליך של התנגדות, אפשר להגיש התנגדות לבקשת תיקון. סעיף קטן (ד) עכשיו מתייחס רק לבקשה לתיקון בקשת פטנט או לתיקון מסמך הנוגע לה", כשבקשה כזאת מוגשת לפי התנאים של סעיף 22. מכיוון שמדובר בבקשות פטנט, שיהיו 18 חודשים לפחות לאחר הצעת החוק לגבי בקשות שלא הוקדמו שעדיין יהיו חסויות, ההודעה על בקשת תיקון יכולה להתפרסם רק אחרי שהבקשה כולה מתפרסמת. כלומר, כל זמן שהבקשה עצמה עדיין חסויה, כל דבר שנוגע לה הוא חסוי, כולל בקשה לתיקון. עכשיו, כשפרק הזמן יהיה רק 18 חודשים, בדרך כלל לא יודעים עד כמה יהיו תיקונים בשלב הזה. אפילו אם זה רק מבחינה היפותטית, כל זמן שהיא חסויה, גם בקשות לתיקון הן עדיין חסויות.

אולי, אדוני, בכל זאת נבקש מכבוד הרשם להסביר. ראשית, לדעתי הפנקס כולל גם בקשות, גם פרטים פורמליים של בקשות נמצאים בפנקס. אולי אני טועה. לגופו של עניין, כאשר מוגשת בקשה לתיקון לפי סעיף 22 לפני פרסום הבקשה, ברור שהדבר הזה יתפרסם כאשר הבקשה תתפרסם, ותיק הבקשה יהפוך לפתוח, אבל בכל פעם במהלך הבחינה, כשאנו מתקנים תביעות או לפעמים את התיאור, אנחנו לא עושים את זה בדרך של בקשה פורמלית לתיקון על-פי סעיף 22, ובכל זאת אנחנו מנצלים את הזכות שניתנת על-פי סעיף 22. האם בכל מקרה כזה, פרט לעובדה שהתיק ממילא פתוח לעיון הציבור, גם יהיה פרסום של בקשה שכזאת? לא ברור לי הסעיף.

זה מה שנדון בישיבה הקודמת.

מה שיצא לא ברור.

בישיבה הקודמת הנקודה עלתה ונדונה. דובר על כך שהציבור לא עוקב כל הזמן, ולכן יש פרסום.

יש פרסום ויש התנגדות.

הבעיה היא לא הפרסום. פרסום כך או אחרת לא משנה. התיק פתוח, ואפשר לדלג על הנקודה הזאת. השאלה היא האם תהיה התנגדות של הציבור לתיקון עוד לפני ההתנגדות של לפני מתן הפטנט. לפי הקריאה שלי את הסעיף כאן יש פה סוג של מהפכה.

לא היתה כוונה לעשות מהפכה.

אני אסביר מדוע. אם לא הבנתי נכון, אני אשמח, ואם הבנתי נכון, נדמה לי שצריך לתקן. לפי השיטה שלנו, כפי שודאי היום כבר כולנו יודעים, יש התנגדות לפני מתן הפטנט. לאחר גמר הבחינה הבקשה מתפרסמת וכל אדם רשאי להתנגד. תוך כדי מהלך הבחינה מבקש הבקשה מתקן מעת לעת את הנוסח של הפטנט שלו, והשעה להתנגד לזה היא בגמר הבחינה. כפי שאני קורא כרגע את סעיף 170(ד), כתוב שאפשר להתנגד - - -

להיפך.

לא כתוב שאפשר להתנגד.

לצורך סעיף קטן (א) אתה יכול להתנגד, אבל - - -

השאלה היא, האם ההתנגדות שחלה בסעיף 170(א) ו-(ב) תחול גם דרך סעיף קטן (ד) על תיקון בקשות פטנט במהלך הבחינה?

לא. הם מחקו את סעיף קטן (ג), שים לב. בסעיף קטן (ג) היה כתוב "כל אדם רשאי להגיש התנגדות לבקשת התיקון", והם מחקו את זה.

אנחנו מבהירים שזו רק בקשת תיקון לפי סעיף קטן (ב), שזה תיקון פנקס ולא מה שמופיע בסעיף קטן (ד).

אם זה רק פרסום, למרות שהוא לא נחוץ, אני חושב שזה לא משנה.

מה שכן, ייתכן שצריך להוסיף בסעיף קטן (ד), "יפרסם הרשם באינטרנט הודעה על בקשת התיקון לפי סעיף קטן זה", שיהיה מובן שזה מתייחס לסוג התיקון הזה.

היינו מבקשים, אם אפשר, לציין במפורש בסעיף 170(א), שהוא מתייחס לפטנטים רשומים, כי יש על זה חוסר בהירות, ועובדה שכבר בשולחן הזה, ברגע שגברת חכמי אמרה את זה, אז מישהו אחר אמר שזה לא המצב. בואו נכתוב את זה במפורש. אם זאת הכוונה, נציין זאת.

אני מסכימה אתך עקרונית. גם אני בקריאה הראשונה חשבתי שהפנקס לא מספיק ברור. כשמסתכלים בהגדרות של החוק לגבי פנקס בראשיתו, כתוב "פנקס הפטנטים המתנהל לפי הוראות סעיף 166", ומכאן הלכנו לסעיף 166 וניסינו להבהיר דרכו. אם לומר את האמת, קצת מצאנו את עצמנו מסתבכים. הכוונה לחלוטין, והנה זה לפרוטוקול, לגבי פנקס הפטנטים המתנהל לגבי פטנטים רשומים.

מה לגבי החלק השני של המשפט, "וכל מסמך שהוציא הוא או שהוגש ללשכה"?

במסגרת אותם פטנטים שכבר רשומים. הרי לפטנטים רשומים יש להם תיק.

לשונית זה כתוב הפוך.

זה לא המצב האמיתי. כשרוצים לתקן פרטים פורמליים, למשל בבקשה, פועלים על-פי סעיף 170. כלומר, זה כולל גם בקשות במצב הפרקטי.

איך היית מציע לנסח אחרת כך שזה יהלום מה שאמרנו עכשיו?

"רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס ביחס לפטנט וכל מסמך שהוציא הוא או שהוגש ללשכה בקשר לאותו פטנט", ואז זה ברור.

שמרית, יש לך התנגדות להוסיף "ביחס לפטנט"?

לא.

האם יש התנגדויות?

בסעיף 170 נעשה שימוש, כפי שגברת חכמי מציינת בצדק, בעיקר לפרטים פורמליים. כך נעשה בו השימוש היום. השאלה אם באמת רוצים לשנות כרגע את תחולת 170 גם לדברים נוספים, ואז נשאלת השאלה כיצד נהיה ערוכים. אני אדגיש, נכון להיום עושים בזה שימוש לדברים פורמליים בלבד.

אני מבינה שאין כוונה לעשות שינוי בשימוש.

השאלה איך קוראים את התיקון כרגע.

אם אנחנו רוצים להמשיך את הפירוש הקיים, עדיף שלא נוסיף את המלים "לפי סעיף 22", כי אם היום מבינים בבקשה לתיקון בקשת פטנט או לתיקון מסמך הנוגע לה, כי התיקונים פורמליים, כך זה יוכל להיות מובן גם בהמשך, למרות שניתן להבין את הסעיף ביותר מאופן אחד.

רבותי, מכיוון ש"הפסקתי להגיש פטנטים" כבר מזמן, תנסחו את זה באופן שכל אחד יבין, כדי שלא יהיו לנו פה מסביב לשולחן ויכוחים.

מאחר שיש לנו עבודה רבה היום, אני מציעה שכרגע נוריד "לפי סעיף 22". שמרית, האם את חושבת שצריך להוסיף אחרי "הרשום בפנקס", כפי שהציע לנו עורך-הדין גילת, "ביחס לפטנט"?

מה שהצעתי, זה לא חייב להיות דווקא בנוסח הזה, אבל "רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס ביחס לפטנט וכל מסמך שהוציא הוא או שהוגש ללשכה בקשר לאותו פטנט".

איך תתקן בקשות?

אי אפשר, דוד, מתקנים בקשות.

לא. הבקשות הן לפי סעיף קטן (ד).

לא לפי סעיף קטן (ד), הוא עכשיו מדבר על סעיף קטן (א).

על סעיף קטן (א) אני מדבר.

נחשוב על זה. נתקדם בינתיים. אם נגיע למצב שאנחנו גומרים את הצעת החוק היום, נחזור לסעיף. אם לא, יהיה לנו עד מחר לחשוב.

טוב. הלאה.

אולי עוד עניין לחשוב עליו, שגם את סעיף קטן (ב) אפשר לתקן, ש"כל אדם רשאי להגיש התנגדות לבקשת תיקון על פטנט שניתן". אפשר לפתור את זה אולי בצורה הזאת. זאת נקודה למחשבה.

מה ההבדל בין ביטול לבין מה שאתה מציע?

נעבור לסעיף 179.

אני אקרא את הנוסח.

"179 אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט – (א) בעד ניצול אמצאה שנעשה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 16א ולפני יום הפרסום לפי סעיף 26, להעניק פיצויים; [פיצויים כאמור יהיו] בגובה תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו היה ניתן לו רישיון לנצל את האמצאה בהיקף שבו נעשה הניצול כאמור; לא יינתן פיצוי בעד ניצול אמצאה כאמור, אלא אם כן מצא בית המשפט כי הניצול מהווה הפרה של הפטנט כפי שניתן ובתנאי שהאמצאה הנתבעת בפטנט זהה מבחינה מהותית לאמצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה לפי סעיף 16א;" – זה כמובן נוסח משולב. הוא לא הנוסח שהופיע בהצעת החוק, אלא נוסח משולב של הוועדה אחרי דיונים פנימיים – (ב) להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26." זה נוסח שקיים היום בסעיף.

תסבירי לנו.

מה שחדש בסעיף הזה זו האפשרות לתבוע פיצויים רטרואקטיביים על הפרה שנעשתה בין מועד הפרסום החדש, לפי הצעת החוק, כלומר, הפרסום שהוא לאחר 18 חודשים, לבין יום הפרסום, לפי סעיף 26, שזה מועד הקיבול.
היום לבעל פטנט יש אפשרות לתבוע פיצויים רטרואקטיביים ממועד הפרסום לפי סעיף 26 ועד ליום מתן הפטנט. התוספת כאן היא לגבי התקופה הזאת, תקופת הביניים שבין סעיף 16א לבין סעיף 26, וגובה הפיצוי כאן הוא לא פיצוי מלא כפי שניתן לתבוע רטרואקטיבית אחרי הפרסום, לפי סעיף 26, אלא בגובה תמלוגים סבירים שמחושבים באופן כזה שאילו המפר היה מקבל רישיון לנצל את האמצאה, זה מה שהוא היה צריך לשנות.

זה גם תואם את החוק האמריקני.

לא.

זה לא תואם את החוק האמריקני.

מה ההבדל?

ביקשתי שאם המבקש עשה לי פה משיכות עם ארכות - - -

זה נוגד את ההסכם.

מי אמר שזה נוגד את ההסכם?

משרד התמ"ת.

האם זה נוגד את ההסכם?

כן, בהסכם כתוב במפורש שהפיצויים צריכים להיות על התקופה במלואה.

מה כתוב בהסכם? תקראי לי.

“Third party shell be liable to pay the applicant a reasonable royalty for the exploitation of the said invention during the period between publication as aforesaid until the date said patent - - - has been “accepted”.

אדוני, יש לי פרשנות אחרת לנושא.

יכול להיות שיש לך פרשנות אחרת, זה בסדר.

הייתי שמח להעלות אותה.

איך אני יוצר מצב שאני קצת מצמצם את האפשרות לתת ארכות?

זה לא בסעיף הזה, אני מניחה שזה יהיה כשנגיע לסעיף של הארכות.

אני אומר את זה, כי אני לא רוצה לפגוע בהסכם, אבל אני לא רוצה שהדברים האלה יימשכו עד אין-סוף.

כמו שנאמר כבר בדיונים קודמים - - -

15 חודש. כן, אני יודע. אני גם לא רוצה את ה-15 חודש האלה, זה המון כסף.

צריך להשאיר שיקול דעת מסוים. אם ניקח את המקרה של יפן, היית צריך לתת שם ארכות, מה לעשות.

אדוני, למעשה החוק כמו שהוא כתוב היום, אם מבקש הפטנט לא יבקש ארכות ולא ימשוך, הוא יקבל את הפיצויים המלאים. לכן אני לא חושב שזה נוגד את ההסכם האמריקני. אם מבקש הפטנט ביוזמתו מבקש ארכות, הוא פוגע בזמן של הפיצויים שלו, אבל עדיין הוא - - -

הוא לא פוגע, משום שבהסכם עם האמריקנים כתוב: על כל התקופה.

כל עוד הוא לא ביקש ארכות. הרי הוא יקבל ארכות לתקופה.

זה לא מה שכתוב.

אפשר להסתכל על זה כמשהו שלא סותר אחד לאחד.

לגבי ההערה של נעמה לגבי האסון ביפן וכיוצא בזה, אפשר כמובן לאפשר ארכות במקרים חריגים מהסוג הזה, ויש אפילו בחוק הפטנטים נוסחה שאומרת שכאשר הארכה המתבקשת לא נבעה מנסיבות שיש שליטה עליהן למבקש או לבא כוחו, אפשר לתת ארכה כזאת, אם רוצים לצמצם את האפשרות של מתן ארכות.

אנחנו לא בסעיף הארכות כרגע.

אני עונה לשאלת היושב-ראש.

אני אגיע.

הנושא של פיצויים אחרי התקופה בשיעור סביר הוא לא גורם שום נזק למשתמש, כי אם בסופו של דבר הזמן יתקצר, והוא יימצא מפר, הוא יצטרך לשלם יותר פיצויים ועוד יותר מוקדם. פיצויים רק יותר גדולים.

אז אני רוצה להקטין את זה.

להיפך, אם הזמן יתארך, הסכום שהוא יצטרך לשלם בסופו של יום יהיה יותר קטן על אותה תקופה. הוא לא לוקח שום סיכון.

הסכום יהיה יותר גדול.

לא נכון, בהנחה שלא יינתן פטנט.

סליחה. זה לא סיכון, מכיוון שאם בסופו של דבר יש פטנט, יצא שאותו אדם הרוויח רישיון שניתן לו - - -

הבנתי. אני לא רוצה שהוא ירוויח, אני רוצה שהפטנט יידון ויינתן בלי ארכות.

מצוין, אז צריך לתת אותו מייד.

אני בעד לתת אותו מייד בלי ארכות.

צריך לתת אותו בלי התנגדויות.

אוטומטית, אפשר גם בלי לבדוק...

מה שאני אומר, וזאת נקודה מאוד חשובה שחוזרת כאן שוב ושוב. אנחנו כל הזמן משווים למצבים שבהם אחרי כמה חודשים קודם ניתן פטנט, וזה קורה באירופה, זה קורה בארצות-הברית.

אנחנו לא משווים אליהם. אני לא רוצה שמי שהגיש את הבקשה לפטנט יוכל למשוך את זה מעבר ל-18 חודש. אני לא רוצה שהוא יקבל עוד 15 חודשים ארכות, זה הכול. מכיוון שאני לא יכול לפגוע בפיצויים, אני אחפש דרך אחרת.

נניח שהעיכוב נגרם כתוצאה מהתערבות צד ג'.

אני מדבר על ארכות שמבקש הפטנט מבקש. על זה אני מדבר.

עוד הערות לסעיף 179?

זה אומר שצד ג' לא יכול לבקש ארכות, אם כך.

סליחה?

צד ג' לא יכול לבקש ארכות.

לא צד ג' יבקש ארכות, לא צד ב' יבקש ארכות וגם לא צד א' יבקש ארכות. כשמגישים בקשה לפטנט, היא צריכה להיות מושלמת.

שתי הערות, אדוני, לעניין הזה. לא לתת ארכות זה מצב לא ריאלי. הוא לא ריאלי מסיבות רבות, גם מסיבות מהותיות שקשורות למהלך הבחינה שלעתים לדוגמה מציבות את המבקשת במצב שהיא צריכה למשל להגיש תוצאות נוספות של ניסויים, והדבר הזה דורש זמן.
הערה שנייה, זה דבר שכבר הזכרתי – אם אנחנו הולכים לכיוון של קיצור במתן פטנט, ודווקא אנחנו עוסקים בחוזה עם ארצות-הברית, אנחנו לא מוצאים פה את אותה סימטריה שקיימת בארצות-הברית, שכיש עיכובים מטעם הרשות, בעלת הפטנט יוצאת נשכרת.

את צודקת במאת האחוזים. אילו הייתי יכול לבטל את ההסכם עם האמריקנים, הייתי מבטל אותו. אני לא יכול. כן, מר בנד.

לגבי סעיף 179 שתי הערות. האחת נקודתית. לסעיף קטן (א) אנחנו מציעים, אדוני, שתנאי למתן הפיצויים הרטרואקטיביים יהיה התראה ממשית, אזהרה שנותן מבקש הפטנט למי שהוא חושב שמפר את הפטנט לפני שמחייבים אותו בפיצויים רטרואקטיביים. "אין עונשין, אלא אם כן מזהירין" , זה הדין בארצות-הברית.

אתה מוזהר ברגע שהתחלת להשתמש בדבר שהוא בפטנט שלי.

אדוני, זה החוק האמריקני במפורש. ואי-אפשר לצפות מהציבור שיעשה את העבודה במקום מבקש הפטנט – לא יהיה מוזהר, אלא יזהיר את עצמו רחב יותר מכפי שמבקש הפטנט מבקש. זה הדין בארצות-הברית בלשון מפורשת. ההסכם עם האמריקנים לא שולל שום דבר כזה, ולכן אין סיבה שאנחנו נכביד על עצמנו מעבר למה שהאמריקנים מכבידים על הגנריקה שלהם.

אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה נקודה שבה נותנים לנו דוגמאות ספציפיות, מאירים עם פנס על חקיקה שלמה ואומרים: בואו ניקח ממנה בלי להסתכל על המכלול. בהמשך להערתך, מבחינת תעשיית התרופות האינובטיבית אנחנו מקבלים את ההצעה כמו שהיא - -

אני מודה לכם...

- - ואנחנו גם חושבים, בלי שום קשר, שכבר מעכשיו, בצורה שהיא, היא מגבילה, בגלל שעצם החישוב על בסיס מתן רישיון יוצר צורה חישובית מאוד מגבילה, אבל אין לנו ברירה.

המצב בארצות-הברית הוא כמו שמתואר על-ידי עורך-הדין בנד.

למה לא בחרתם לנקוט בגישה הזאת?

כי גם את ה-pre-grant opposition לא לקחו, וזה גם קיים בארצות-הברית. כלומר, 99% מהדברים שקיימים בארצות-הברית לא לקחו, לקחו דבר אחד.

תשאלו את משרד המשפטים למה הם לא אימצו את זה, לא את פארמה.

אז חשבנו שיש constructive notice מהפנקס הפתוח, ויכול להיות שזה טוב מספיק. יש מערכת של איזונים. אני לא אומר שמה שהאמריקנים עושים לא מאוזן. יכול להיות שזה מתאים גם לפה, יכול להיות שאפשר להסתפק בפנקס הפתוח.

הווארד, אני קשור עם ידיים מאחורי הגב בהסכם עם האמריקנים, ואני לא יכול לעשות את זה ולא יכול לעשות את זה, כי בכול יש לי הסכם עם האמריקנים. אבל אם לפי ההסכם עם האמריקנים אני יכול להשתמש בסעיף שאומר בר בנד שזה החוק האמריקני, אין סיבה שאני לא אעשה את זה.

לדעתי זה לא מפר את ההסכם.

אז אני מבקש להכניס את זה.

דיני הפטנטים אצלנו שונים מארצות-הברית, כפי שנאמר, בהרבה דברים. אבל אחד העקרונות הבסיסיים אצלנו הוא, מה שאמר עורך-הדין פולינר, שברגע שהפטנט מתפרסם, יש ידיעה ואין צורך להזהיר. פטנט, מעצם טבעו – אין חובה להזהיר שום אדם. מדריכי הפטנטים מתפרסמים וצריך ללכת לעשות חיפוש לפני פעילות. גם לאחר שהפטנט ניתן, אין חובה להזהיר. כאן מה שמוצע לוועדה זה לעשות חריג מיוחד לדין הכללי שחל אחרי שהפטנט ניתן. לאחר שהפטנט ניתן, יש קיבול, הפטנט מתפרסם, הציבור מוזהר, ואין צורך באזהרה כדי לקבל פיצויים. כאן מציעים לוועדה לעשות הסדר שונה בחלק אחר של תקופת הפטנט. תקופת הפטנט היא 20 שנה, הפטנט לא טעון אזהרה, בארצות-הברית אין התנגדות לפני מתן הפטנט, לאזהרה הזאת יש השלכות אצלנו גם על דרך של עיכוב הבקשה אחר-כך, לכן לא נכון בגזרה הספציפית הזאת של 20 שנות הפטנט, להחיל חובת אזהרה.
עם כל הכבוד לעורך-הדין פולינר, נדמה לי שכאשר ההסכם אומר שיהיה תשלום פיצויים על הפרה החל מתחילת התקופה ואחר-כך, לא כתוב שם "ובתנאי שהזהירו". לכן להוסיף זו כן תהיה הפרה.

איך אני יודעת שאתה מייצר אותו דבר כדי להזהיר אותך? איך אני אדע להזהיר אותך? אני מייצרת דבר מסוים, הגשתי בקשה לפטנט - - -

אני חושב שאתה צודק וצריך להכניס את זה, אבל ליועצים המשפטיים תמיד יש שאלות.

בשביל זה משלמים לי.

באותו אופן שיודע בעל הפטנט האמריקני כשהוא מאתר בשוק מוצר שמפר. לפני שמחייבים בפיצויים רטרואקטיביים, פונים לאדם, שולחים לו מכתב התראה.

אל תפנה אותי.

שאלת איך את יודעת.

אני מסבירה לך מה הקושי שאני רואה בטיעון שלך. אני כבעלת פטנט פוטנציאלית פרסמתי לציבור מהו הפטנט שלי, לכן אתה יודע על מה אני עובדת כרגע. לא בהשוואה לאמריקנים, איך האמריקנים יודעים. איך אתה יודע שאני מייצרת עכשיו משהו?

באותו אופן.

אל תשווה אותי לאמריקנים. אני לא יודעת אם בשיטה האמריקנית אכן יודעים. הגשתי בקשה לפטנט, אני רוצה לדעת אם יש לי בשוק מתחרים, אם יש מישהו שרוצה לייצר את אותו מוצר וכרגע מכין מלאים במחסנים. איך אני יודעת שאתה קיים ושאתה באמת מייצר את זה? האם אתה מפרסם לציבור שאתה עובד על הנושא הזה?

ברור שלא, ואפילו אסור שאני אפסרם דבר כזה למתחרים שלי, זה גם פוגע בדיני התחרות. משעה שבעל הפטנט מזהה בשוק מוצר שבעיניו הוא מוצר מפר, הוא שולח מכתב התראה לאדם הזה ואומר לו: דע לך, יש לי פטנט, מספרו כך וכך, מה שאתה עושה מפר את הפטנט שלי, אם אתה ממשיך, אתה לוקח סיכון. ואני, או שאפנה לבית משפט עכשיו, אחר-כך, אתבע אותך, צו מניעה. כך זה עובד. אין שום בעיה עם העניין הזה.

כפי שכבר אמרתי בישיבות קודמות, אני קורא פטנטים. מאות ואלפים קראתי. הרבה פעמים אני לא מסוגל להבין מה הפטנט מבקש. אתן דוגמה, נניח טיפות עיניים, בטווח של PH 5 בערך עד 8 בערך – האם 9 נופל ב-8 בערך או לא נופל? יבוא בבקשה בעל הפטנט ויגיד לי: אדוני, אני חושב ש-9 נופל בטווח ואני מזהיר אותך. מה אני אחשוב לעצמי? אם זה כן נופל או לא, זה יהיה הסיכון שלי. אבל היה ולאחר מכן נתברר שהוא הזהיר אותי על 9, ונתברר שזה לא 9, אני חושב שאני אוכל להיפרע ממנו על-ידי תביעת פיצויים שהוא למעשה מנע ממני או איים עלי לא לעשות דברים מסוימים. אם זה יעבור או לא יעבור זה עניין של המשפטנים להחליט אחר-כך, אבל לפחות לאור העובדה שאני לא יודע בדיוק מה כתוב בפטנט – זה לא יעזור, גם הרשם, או נקרא לזה, "הבוחן", לא ידע מה הוא אישר, ואת זה אני אומר במלוא האחריות – אני חושב שחייבת להיות התראה. חייב בעל הפטנט לבוא ולהגיד לי "אתה מפר".

בעל הפטנט לא יכול לדעת אם אתה מפר.

אני עורך פטנטים וסמנכ"ל לקניין רוחני בחברת טבע, גם עורך פטנטים אמריקאי, גם ישראלי. אנחנו גם חברה גנרית, גם חברה אינובטיבית. אנחנו מקבלים מכתבים רבים כאלה, אנחנו גם שולחים מכתבים כאלה. זה לא ביג דיל לא לכתוב את המכתב ולא לקבל את המכתב. אם המכתב מתייחס למה שאני עושה, אני מוזהר. אם המכתב לא מתייחס למה שאני עושה, אני יודע איפה לתייק את המכתב. גם לשלוח את המכתב זה עניין של שעות, זה לא עולה הרבה כסף - - -

הבנתי. התשובה שלך היא שבעל פטנט פשוט ישלח לכל החברות הפוטנציאליות האפשריות.

מי שמפר. למי שהוא חושב שמפר הוא ישלח את המכתב. נעמה, מה הקנס? האם יש קנס - - -

קודם כול, לבנה, שמעתי כבר לפני שנייה שעוד מעט כבר יש תביעות אחרות. אתה איימת עלי, ולכן אני אתבע אותך.

בניגוד לארצות-הברית, ששם אתה מקבל את הפטנט ואתה יכול, פה בגלל השיטה אין לך פטנט. מגיש הבקשה, עוד אין לו פטנט - - -

סעיף 179 רק אחרי שיש לך פטנט.

אתה רוצה לתת תמלוגים הוגנים, לחבר להתראה, למצב של - - -

179 דן רק לאחר שניתן הפטנט.

אני חוזר לבסיס שלנו, שכשאנחנו מדברים על התמלוגים ההוגנים שמתייחסים לתקופה מהפרסום עד לקיבול, תוכל לקבל אותם בתנאי שהתראת לאחר שניתן פטנט. אצלנו יש הרבה יותר שנים עד שהפטנט יינתן. יכול להיות בהחלט שהמצבים שמאוד מקובלים בארצות-הברית, לא תוכל לעשות.
דבר שני, בהסכם עם האמריקנים יש שני סעיפים לגבי 18 חודש. רק שניים. אחד על התקופה והשני על הפיצויים. בכול עשינו שינויים כי זה לא כתוב בהסכם. אתם משנים פה עכשיו סעיף בהסכם, ולעניות דעתי – אני מדגיש, לעניות דעתי – תהיה פה הפרה עם המשמעות שלה.

בסדר.

היינו רוצים לבדוק יותר טוב מה שאתם מציינים לגבי הדין בארצות-הברית. לא ברור אם זו תהיה הפרה של ההסכם או לא.

משרד המשפטים אמר שזו לא הפרה.

יש רק שני סעיפים לגבי כל העניין של פרסום לאחר 18 חודשים. אי-אפשר משני משפטים לתרגם לעברית ואפשר להסתכל על זה כחוק.

מדוע לא?

כיוון שיש מערכת שלמה של הרבה סעיפים שנוגעים לעניין הפרסום לאחר 18 חודשים. אם הייתי מתרגם רק את שני הסעיפים שיש בהסכם, הייתי יוצא עם כלום. בחלקים האחרים בהסכם עם האמריקנים כתוב שלא נשנה שום דבר, פה לא. פה זה פתוח.

משרד התמ"ת, עד מחר תהיה לכם תשובה. מחר יש לנו ישיבה, אני גומר את זה, אז עד מחר תהיה לכם תשובה.

בסדר.

התחושה היא שזה נותן פרס. הלוא אם לרגע נסתכל בשטח מה יקרה, אם הצלחתי למכור את המוצר המפר, את ההעתקה, בלי שבעל הפטנט ידע, אני הרווחתי. הכול דוחף אותנו להסתיר מבעל הפטנט. את הפרס הזה לא צריך לתת. איזה מין דבר זה?

אתה צריך להגן על הרכוש שלך.

- - -

רבותי, אין פה ויכוח. תודה רבה.

נושא אחר, אדוני.

נושא אחר.

הוא ליד סעיף 179, ונעמה ביקשה שאני אעלה אותו בסמוך לסעיף 179.

ביקשת להעלות אותו, אמרתי לך שתעלה אותו בהקשר הזה, אבל לא ביקשתי שתעלה אותו.

בנייר שלך כתוב "יידון ביחד עם סעיף 179", ואנחנו מבקשים להעלות אותו.

מה זה?

הנושא נוגע, אדוני, לבקשת הפטנט שמוגשת, אחר-כך מתקנים אותה ורטרואקטיבית רוצים להחיל על הציבור כל מיני הרחבות של המונופולין לעומת מה שפרסמו בהתחלה. העניין עכשיו הוא שבשל תיקון החוק, בלי לציין את זה בחוק, מתאפשר עכשיו להרחיב את המונופול יותר מכפי שהתאפשר קודם לכן, והשאלה היא מה דינו של אותו אדם שבתום לב – מתחרה גנרי לצורך העניין – סמך על הפרסום של משרד המשפטים, של רשות הפטנטים, קרא אותו בעיון רב, ראה מה מותר לעשות, מה אסור לעשות, התחיל לעשות את מה שמותר לו לעשות, ואז בא מבקש הפטנט ואומר: סליחה, אני עכשיו שיניתי את דעתי או התרשלתי, אני רוצה להרחיב עכשיו את המונופולין ולקחת ממך חזרה את מה שקודם ויתרתי עליו.

בית המשפט לא ייתן.

לא. בית המשפט צריך כלי שלא לתת.

הוא ייגש לבית המשפט ויגיד: אדוני היקר, האיש הזה התחיל לייצר כאשר אתה ביקשת א', בסוף הרחבת את זה ל-ג' ו-ד', לכן אני לא נותן לך.

אני מסכים עם אדוני שזה הפתרון הראוי, רק שאת הפתרון הזה אנחנו מציעים להבהיר בחוק, כי כרגע משתמע - - -

אתה לא סומך על בתי המשפט?

לא. משתמע בדיוק ההיפך.

זה חמור מאוד.

לא, זה לא שהוא לא סומך - - -

הוא סומך.

אדוני, לא צריך להשאיר אי-ודאויות, לא ברמה העסקית ולא ברמה המשפטית. אני חושב שזה גם הקו של אדוני. כרגע אסור לחוק להתפרש כאילו זו הרחבה שהיא מותרת במהלך הבחינה שהיא יכולה לחול רטרואקטיבית גם על מי שסמך כדין על הפרסום. אנחנו מבקשים להציע לוועדה נוסח שיחסום את הפרצה הזאת.

זה כתוב, דרך אגב. תראה מה שכתוב. "אלא אם כן מצא בית המשפט כי הניצול מהווה הפרה של הפטנט כפי שניתן, ובתנאי שהאמצאה נקבעת בפטנט זהה מבחינה מהותית לאמצאה שנקבעה בבקשה שפורסמה לפי סעיף 16."

זה נכון, אדוני, ככל שזה נוגע לפיצויים רטרואקטיביים, אבל מה אם מוציאים צו מניעה וסוגרים את אותו מתחרה גנרי, סוגרים את המוצר, את המפעל? זה לא מטופל בסעיף 179. יש לנו בחוק הפטנטים שלנו - - -

אחרי שניתן פטנט – צווי מניעה. היה פעם שופט חכם שאמר לי: אני בבקשות לצו מניעה תמיד מקבל את הבקשה. ב-50% מהמקרים אני צודק. זה בדיוק הסיפור פה. מה שיקרה שיגישו נגדך בקשה לצו מניעה, תגיד: רבותי, לא מגיע נגדי צו מניעה. אני מניח שהשופטים שקובעים את זה לדיון במעמד הצדדים, הם לא יכולים לתת צו מניעה וללכת הביתה.

ההנחה של אדוני שבסיטואציה כזאת לא צריך להינתן צו מניעה, שיאסור על פעילות שקודם היתה מותרת, לא מתיישבת עם לשון החוק, ואנחנו מבקשים להבהיר. יש בחוק הפטנטים היום שני סעיפים, 53 ו-63, שפותרים בעיות מהסוג הזה כאשר צד הסתמך על הפרסום. בהיעדר הסדר כזה במקרה שלנו, הרי לא נוכל לבוא עם דברי אדוני בוועדת החוקה לבית המשפט ולהגיד שזה מספיק. אנחנו מבקשים להבהיר את התוצאה הזאת שאדוני חושב שהיא צודקת, וגם אנחנו חושבים שהיא צודקת, בלשון ברורה בחוק, ואני מוכן להציע נוסח, אדוני.

אנחנו מתנגדים.

אתם צודקים. הלאה.

עוד הערות לסעיף 179?

יש נקודה שאנחנו רואים כל הזמן ואנחנו לא מתייחסים אליה, וזה הנושא של עיכוב הביצוע האוטומטי אחרי הערעור אם ההתנגדות מתקבלת. סעיף 35 לחוק הפטנטים קובע - - -

אני כבר בסעיף 188, אתה חוזר לסעיף 35?

הכול מתחבר. אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה נקודה. אנחנו חוזרים לאותה נקודה של ההבדל בין ישראל לכל אומות העולם. במקומות אחרים - - -

תשכנעו את בתי המשפט, לא אותי, אני לא אכנס לשיקול הדעת של בית המשפט אם הוא כן ייתן עיכוב ביצוע או לא ייתן עיכוב ביצוע. כשייתנו לך עיכוב ביצוע, תשכנע את השופט שהוא טועה.

אבל הסעיף לא מאפשר שיקול דעת, זאת הבעיה. אם רשם הפטנטים מצא שמבקש הפטנט צודק, זאת אומרת, מבקש הפטנט הגיש בקשה, עבר את המבחן ונתנו את כל הפרסומים לרשם כי חיזקנו את הבחינה, וזה טוב מאוד, הציגו פרסומים לרשם, כבר עבר את הבחינה, הגיע להתנגדות, מתנגדים לפטנט ואחר-כך עוברות כמה שנים והוא מקבל פטנט – הרשם אומר שמגיע פטנט – המתנגד מגיש ערעור, החוק קובע אוטומטית עיכוב ביצוע עד תוצאות הערעור. זאת אומרת, הוא לא יקבל פטנט.

אני מייצג כאן, אדוני, את תעשיית ההיי-טק - - -

לא חשוב את מי אתה מייצג, אתה רוצה להגיד שמה שאתה טוען הגיוני בכל מקרה.

במיוחד בהיי-טק.

יש הבדל - - -

במיוחד בהיי-טק, אדוני, בגלל שבהיי-טק כל הזמן הזה האמצאה כבר הלכה והדור התחלף ואף אחד לא זוכר את הטכנולוגיה שלי. הטכנולוגיה שלי כבר חסרת משמעות ביום שקיבלתי פטנט. זאת הכוונה שלי.

לכן עוד מעט יהיה לך פתרון של בדיקה על אתר, שאתה, כמי שמייצג את ההיי-טק, תתמוך בה בכל לבבך ובכל נפשך, ואז מה שיקרה שהפטנט יהיה מהיר.

הוא לא יהיה מהיר - - -

הוא יהיה מהיר מאוד.

הוא לא יהיה מהיר. להיפך. לי לא אכפת, אבל מה שמעניין אותי שאחרי ההתנגדות ואחרי שהוכחתי לכל העולם שיש לי פה אמצאה שהיא אמיתית, והשקעתי הון תועפות במחקר ופיתוח, וזו החזית של התחרות שלי, עוד פעם אומרים לי: אתה לא תקבל פטנט עד תוצאות הערעור. כשאני אקבל פטנט יום אחד זה כבר יהיה בבחינת אתרוגים אחרי סוכות, אדוני.

בניגוד לרוח שאדוני קובע כאן בדיונים, יש סעיף בחוק שהופך את ההצעה לחלוטין.

אני לא קובע רוח. אני מקבל החלטות. רוח זה במקום אחר.

ההחלטות של אדוני היו לקצר תהליכים.

לגמור את העניין כמה שיותר מהר.

כאן יש מצב הפוך לחלוטין, שאומר שברגע שמוגש ערעור, ובבית משפט ערעור יכול להישמע זמן רב, אין פטנט בתקופה הזאת.

מה אומר משרד המשפטים?

זה לא חלק של כל התיקון פה.

מבחינת ההיגיון, עזוב. יש פה היגיון, במה שאומר עורך-הדין גילת, מסיבה אחת פשוטה, שהוא אומר שעד שהרשם מוציא לנו את הנשמה ונותן לנו פטנט, ומישהו התנגד ועכשיו הוא מגיש ערעור על הפטנט, זה נדחה לכמה שנים. אין פה מישהו מהנהלת בתי המשפט, נכון?

זה לא מישהו, אדוני. הרי את הערעור יכול רק המתנגד להגיש. ידוע שבחלק מהערעורים על - - -

זה מישהו.

אותו מתנגד, לא מישהו אחר. מה לעשות, הפטנט, עד שהוא לא גמר את המסלול המשפטי, הוא עוד לא פטנט. פטנט זה זכות, מונופול, זכות הגבלת תחרות שניתנת רק עם הוכחה כדין.

אני לא מסכים עם מה שאתה אומר. ברגע שהרשם נתן את הפטנט, לדעתי הוא צריך להיות פטנט, ואם אחר-כך תזכה בערעור שלך, זכית.

מה יעשה הציבור בינתיים שקיבל מונופול - - -

מכיוון שאני סומך על הרשם - -

ישלם.

הציבור ישלם. כן.

לדעתך אף פעם לא יהיה פטנט, בכל פעם מישהו יערער.

יש מצבים הרבה יותר חמורים. אדם עבר עבירה ובית המשפט הכניס אותו לכלא, אז הוא הולך לכלא. הוא זוכה בערעור, אבל עד שהערעור נשמע הוא ישב בכלא בינתיים. זה מה שקורה.

אפשר לקבל עיכוב ביצוע. כבוד סגן השר, אני רוצה להגיד שבכל פעם מישהו יקום. מתנגד התנגד לפטנט והרשם קבע שיש פטנט, רק המתנגד יכול לערער על ההחלטה הזאת, לא יכולים לבוא עוד שבעה צדדי ג'.

הוא יכול כל הזמן להגיד - - -

במערכת המשפט יש סופיות.

- - -

יש מחוזי ויש עליון ויש דיון נוסף.

אדוני, עוד מלה אחת. אם יינתן פטנט, מבקש הפטנט יעכב את הערעור, כי הוא בינתיים מחזיק מונופול. השאלה, עוד פעם, בסופו של יום אם נהפוך את זה.

יש - - -

השאלה איפה האינטרס הציבורי.

אין בעיה. יש הבדל בין רשם לבין בית משפט. זה הבדל גדול.

אדוני, יש כאן ניסיון לעשות מחטף ולשנות את השיטה בעניין שלא קשור בכלל לתיקון הזה.

הבנתי אותך. תודה רבה לך. כולכם מדברים אתי על מחטפים כששכחתם מה ביקשתם לפני חמש דקות.

אנחנו לא - - -

עזוב. הרי המחטפים הם הדדיים פה.

אדוני, זה הולך באותו כיוון.

הכול הולך באותו כיוון של מחטפים. אני מבין את זה.

מה שביקשנו, אדוני, זה לזרז. ברגע שעובר תיקון 12 לחוק יש הגדלה של החשיפה לפיצויים. יש כאן פיצויים, לא רק reasonable royalty. בסיטואציה שעורך-הדין גילת מתאר יש פיצויים מלאים על כל התקופה הזאת, והמחוקק חשב שלפני שלוקחים משהו מהציבור, צריך שגם בית משפט ולא רק הרשם יבדוק את זה, כך שדווקא התיקון הנוכחי לחוק עוד מחזק את העמדה שלהם, אדוני.

הבנתי.

אם אפשר, קורה פה מצב מוזר. יש הסכם עם האמריקנים שמדבר על שניים-שלושה דברים. מסביב לשניים-שלושה הדברים האלה הולכים ונערמים תיקונים שמצמצמים את זכויות הפטנט, תיקונים רבים מאוד. האחרון בהם נשמע לפני עשר דקות מעורך-הדין בנד, עכשיו - - -

ההסכם עם האמריקנים – אם אתה שואל אותי, לא שאלו אותי ולא ביקשו אישור שלי – אני חושב שהוא הסכם רע, הוא הסכם כניעה, אבל הוא הסכם שקיים, ואני לא יכול לשנות, ואני אחפש כל דרך שאני אוכל לא להפר אותו, אבל ללכת לידו.

יש כאן שורה של תיקונים שהולכים ליד ההסכם בכל מיני היבטים וגורעים מזכויות. ההצעה האחרונה לפני עשר דקות היא חדשה לחלוטין, היא לא עלתה, לא בהצעת החוק ולא סביב השולחן הזה.

אז מה?

עכשיו עולה הצעה - - -

רבותי, כולכם יכולים להציע כל מה שאתם רוצים. אתם יכולים להעלות כל מה שאתם רוצים. אני לא אעצור שום אדם מלהעלות הצעות לתיקון עד שהחוק הזה לא יוצבע - -

זה היה הכיוון שרציתי.

- - שלא יהיה לכם שום ספק. הלאה.

188 – סעיף ייחוד עילה. ביחס ליתר התיקונים שעברנו עליהם הוא קצת אינצידנטלי.

רבותי, זה בסדר גמור, כל מה שאתם רוצים, אתם יכולים להעלות – אינצידנטלי, ישיר. הכול, אין לי בעיה.

הסעיף הזה הופיע בתזכיר לחוק עוד לפני ההסכם עם האמריקנים, והוא באמת נועד למטרה כללית ולא רק ליישום ההסכם, אבל מטרה שעולה גם מיישום ההסכם, וכאן יש הסדרה של העילות שבגינן ניתן לתבוע כאשר אנחנו מוסיפים עוד תקופת ביניים שבה בקשת פטנט מפורסמת לציבור, ואנחנו רוצים לקבוע מה יהיו הסעדים האפשריים. קבענו את זה במפורש בסעיף 179, ואנחנו רוצים לקבוע במפורש גם לגבי התקופה הזאת, וגם בהזדמנות זו לגבי עניינים אחרים שעלה לגביהם ספק בפסיקה באיזה עילות ניתן לתבוע סעדים לפי חוק הפטנטים ולפי חוקים אחרים.
במהלך ההתקדמות של הצעת החוק גם ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, שקבע כי אכן לא ניתן לתבוע בעילת עשיית עושר, במה שכיום נמצא בחוק, בתקופת הביניים שכיום היא עד לפרסום הקיבול, כלומר, התקופה שלא מכוסה על-ידי החוק. הצעת החוק הזאת יוצרת תקופת ביניים מוגדרת עם סעדים מוגדרים, אבל רצינו להבהיר שהרציונלים שעל בסיסם ניתנה הפסיקה חלים גם על תקופת הביניים הזאת.

אני יכולה לקרוא את הסעיף ולהסביר למה מתייחסים הסעיפים: "(א) לא יזדקק בית המשפט לתביעה, תהיה עילתה אשר תהא, המבוססת על אחד מאלה: ניצול אמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט הרשום בישראל; (2) ניצול אמצאה שהיא נושא לפטנט רשום בישראל, כאשר הניצול נעשה לאחר שתוקפו פג מכל סיבה שהיא בכפוף לסימן ב' בפרק ד'." – סעיף קטן (2) הראשון הוא לא הצעה שלנו, הוא הצעה של היועצת המשפטית של הוועדה.

תסבירו לי – "ניצול אמצאה כשירת פטנט שלא התבקש או שהתבקש אך טרם ניתן לגביה פטנט."

זו גם הצעה של היועצת המשפטית של הוועדה.

נעבור סעיף-סעיף.

אני רוצה להגיד עוד כמה מלים מקדימות שיסבירו למה אנחנו צריכים סעיף ייחוד עילה. המטרה שלנו היא בעיקר להחריג את העילה של עשיית עושר ולא במשפט, וזאת על רקע של פסק דין שקדם לפסק הדין האחרון בעניין תקופת הביניים.

פסק דין עשיר.

בפסק דין עשיר, לפי עמדת הרוב, למעשה צריך שיהיה ברור שהחוק לא מאפשר את התחולה של עשיית עושר ולא במשפט. יש שם מחלוקת לגבי עד כמה רחב ההסדר השלילי שסביב חוקי הקניין הרוחני ועד כמה באמת ההסדרים שכן קבועים בחוקים מונעים החלה של עילת עשיית עושר ולא במשפט. ולכן מצאנו לנכון לקבוע את זה במפורש בחוק.

טוב.

נתחיל לקרוא ונראה סעיף-סעיף.

פיסקה (1) זה "ניצול אמצאה כשירת פטנט - -

- - שאינה נושא לפטנט הרשום בישראל." למה הכוונה בפסקה (1), "ניצול אמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט הרשום בישראל"?

הכוונה היא בעיקר לאמצאות שנרשם עליהן פטנט מחוץ לישראל. כפי שאנחנו יודעים תחולת ההגנה של חוק הפטנטים היא טריטוריאלית, וכך גם בכל המדינה, ולכן כאשר יש אמצאה שלכאורה אם היו מגישים אותה לישראל, ייתכן שהיא היתה נמצאת כשירת פטנט ונרשמת כפטנט, אבל המבקש בחר לא לרשום עליה פטנט בישראל, הוא לא יכול להסתמך על פטנטים מקבילים שנרשמו בחוץ-לארץ כדי לתבוע סעדים של עשיית עושר ולא במשפט בישראל.

למה שלא נרשום את זה בצורה מבוארת יותר? כשאני קוראת "ניצול אמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט רשום בישראל", אני חייבת להגיד, לא בדיוק ברור לי מה הכוונה. האם הכוונה היא ניצול אמצאה שניתן עליה פטנט במדינה אחרת ולא ניתן עליה פטנט בישראל, או שלא נתבקש לגביה פטנט בישראל, או שנתבקש אבל לא ניתן לגביה פטנט בישראל? יש לי קושי עם הסעיף הזה, וגם אמרתי את זה קודם, כי אני לא לחלוטין בטוחה שמה שכתוב פה זה מה שהתכוונתם אליו.

את צודקת בזה שהסעיף הזה כולל גם אמצאה כשירת פטנט שהיא בהליכי רישום. כלומר, לפי הנוסח שהצעת, טרם ניתן עליה פטנט, וזו הכוונה שלנו לגבי תקופות הביניים. כלומר, אמצאה שעדיין בתקופה שהיא רק הוגשה, אחר כך שפורסמה ואחר כך שהיא קובלה. כל זמן שלא ניתן הפטנט היא אינה נושא לפטנט הרשום בישראל. לגבי חלק מהתקופות, כבר יש לנו סעדים בחוק, ולכן זה צריך להיות מוחרג בסעיף קטן (ב). כלומר, שאם חוק הפטנטים כן מעניק הגנה לתקופות מסוימות, כמובן יהיה סעד, תהיה עילה לפי חוק הפטנטים, אבל לא תהיה עילה לפי חוקים אחרים. אם זה עניין של ניסוח, הכוונה היא אם לא נרשם או לא התבקש פטנט בישראל, ואם הוגשה בקשה לפטנט, אבל טרם ניתן הפטנט.

הנוסח המתוקן שנוסף, הממורקר, האם הוא מקובל עליכם?

אולי צריך להוסיף "בישראל".

ניצול אמצאה כשירת פטנט שלא התבקש או שהתבקש, אך טרם ניתן לגביה פטנט בישראל?

כן.

שלא התבקש בישראל.

שלא התבקש בישראל או שהתבקש, אך טרם ניתן לגביה פטנט בישראל.

הלאה.

סעיף קטן (2) שלנו זה "ניצול אמצאה שהיא נושא לפטנט רשום בישראל, כאשר הניצול נעשה לאחר שתוקפו פג מכל סיבה שהיא בכפוף לסימן ב' בפרק ד'".

תסבירי לי מה זה.

כשפג תוקף פטנט, אז - - -

איך אפשר לתבוע בכלל?

היה מקרה אחד בבית המשפט העליון של אמצאה, שבאופן היפותטי אם היתה מוגשת לגביה בקשה לצו הארכה שמאריך את תוקף הפטנט, ייתכן שהיא היתה עומדת בתנאים, ואז הפטנט היה מתארך, ורצו לתבוע על התקופה הזאת שבין פקיעת הפטנט לבין התקופה שצו ההארכה יכול היה להיות בתוקף. מכיוון שלא התבקש צו הארכה, אז תקופת הפטנט לא הוארכה, ולכן לא ניתן לתבוע, לא לפי חוק הפטנטים ולדעתנו גם לא ראוי שתהיה אפשרות לתבוע בעילה של עשיית עושר.

זה מה שאמר בית המשפט, לא?

הוא אמר את זה. אבל, שוב, אני אומרת - - -

למה אנחנו צריכים את זה?

למה צריך את הסעיף הזה?

בכלל את סעיף 188.

שוב, כמו שאמרתי, פסק דין עשיר.

דווקא פסק דין עשיר הוא פסק דין שלא עוסק בפטנטים באופן מובהק.

הוא עוסק גם בפטנטים.

דווקא פסק דין עשיר, אם אתם רוצים לתקן אותו ולשנות ממנו, ראוי שזה ייעשה במסגרת חוק עשיית עושר. לא ברור לי למה בחוק הפטנטים אנחנו מנסים לתקן את הלכת עשיר וחוק עשיית עושר ולא במשפט.

לא בטוח שזה צריך להיעשות בחוק עשיית עושר. בחוק עשיית עושר יש ניסוחים רחבים שמאפשרים, לפי הפרשנות שניתנה לו, שאם בחוקים אחרים אין משהו ששולל באופן מפורש את התחולה של חוק עשיית עושר, אז הוא יחול. לגבי חלק מהדברים אנחנו חושבים שכן יש מקום לשלול באופן מפורש. אם הפרשנות היא שההסדר השלילי לא מספיק חזק כדי לגבור על חוק עשיית עושר, אנחנו צריכים לכתוב את ההסדר השלילי במפורש, זה לא הסדר שלילי משתמע. זו המסקנה של פסק דין עשיר, ורוב השופטים חשבו שם שההסדר השלילי של חוק הפטנטים, הוא לא מונע את התחולה של חוק עשיית עושר בהרבה סיטואציות שאנחנו חושבים שצריכות להישלל. חלק מהשופטים גם קראו למחוקק להסדיר זאת במפורש. כלומר, לקבוע את ההסדר השלילי בצורה מפורשת.

כרגע אתם מבקשים את פסקה (1) המתוקנת לפי הנוסח החדש ואת פסקה (2) השנייה, מה שמתחיל במלים "ניצול אמצאה שהיא נושא לפטנט רשום בישראל". נכון?

ופסקה (3), "ניצול אמצאה שאינה כשירת פטנט".

מה זה "ניצול אמצאה שאינה כשירת פטנט"?

מה הסטטוס של תוכנה בדבר הזה? תוכנה היא לא כשירת פטנט, היא קניין רוחני.

זה בשום עילה שהיא.

אתה אומר: תוכנה זה בפירוש אמצאה.

זה לא בשום עילה שהיא, כי סעיף קטן (ב) מחריג את - - -

"תהיה עילתה אשר תהא."

כן, אבל בסעיף קטן (ב) כתוב "אין באמור לעיל" - - -

אבל זו "גניבת עין", מה זה קשור? וזה סוד מסחרי.

בואו נבין קודם מה זה "ניצול אמצאה שאינה כשירת פטנט"? מה זו אמצאה?

תוכנה למשל. אי-אפשר לרשום אותה כפטנט, נכון?

חלק בתוכנה אפשר וחלק אחר אי-אפשר.

אם אפשר לרשום פטנט, אז תקבל את כל הסעדים. אם אי-אפשר לקבל עליו פטנט, יכול להיות שיש לך הגנות אחרות מכוח זכויות יוצרים.

איפה זה כתוב?

הווארד, אתם אומרים: " לא יזדקק בית המשפט לתביעה, תהיה עילתה אשר תהא, המבוססת על אחד מאלה".

אנחנו מוכנים לכתוב במפורש - - -

אתם מבינים שאם "תהיה עילתה אשר תהא", ואני רוצה להגיש תביעה על תוכנה, אני לא יכול יותר להגיש אותה?

הוא יכול, אם יש פטנט. היא מוגבלת פטנט.

"תהיה עילתה אשר תהא". זה לא כשיר לפטנט, אני לא יכול לתבוע.

זה זכויות יוצרים.

האמת, זה מנוסח בצורה קצת עקיפה. מה שבאמת אנחנו רוצים לעשות זה להחריג את התחולה של עשיית עושר ולא במשפט.

יש לי רק בקשה אחת. האם אתם יכולים עד מחר לנסח את זה כמו שצריך, כדי שאפילו טמבל כמוני יבין מה כתוב כאן?

בסדר.

לחילופין, האם אתם עומדים על "ניצול אמצאה שאינה כשירת פטנט"?

נסביר את הכוונה. מבחינת חוקי הקניין הרוחני שקיימים היום אפשר להגן על אמצאות בשתי דרכים: או דרך פטנט או דרך סוד מסחרי.

לא.

אף אחד לא מתערב.

לכל מסלול יש היתרונות שלו והחסרונות שלו. אדם שיש לו אמצאה בוחר במסלול, או של הגנת מונופלית ל-20 שנה תמורת חשיפת המידע, או של הגנה שלכאורה אינה מוגבלת בזמן, אבל תוך שמירת המידע בסוד. לכן אנחנו לא רוצים שבאמצאה, שלא נבחר לגביה אחד מהמסלולים, עדיין ניתן יהיה לתבוע על עשיית עושר ולא במשפט. החוקים מאפשרים הגנה חלופית.

אז אתם לא יכולים לכתוב "תהיה עילתה אשר תהא", כי אתם מונעים ממני גם את האפשרות לתבוע בסוד מסחרי.

לא, בסעיף קטן (ב) הוא מוחרג.

אולי נקרא את סעיף קטן (ב), כדי שזה יהיה יותר ברור. "אין באמור לעיל כדי לפגוע בכל זכות או חובה שמקורה ביחסי אמון או בהתקשרות מחייבת על פי דין, או בזכות או בחובה על פי פרקים א' ו-ב' לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999", ואני הצעתי גם להוסיף "או לפי חוק הפטנטים".

זה נכון.

אמרתי גם קודם, ואני רוצה להגיד לפרוטוקול. יש לי חשש שבדיוק כמו שנשכח קודם חוק הפטנטים, אולי אנחנו שוכחים כאן עוד משהו.

אני חושבת שזה יקבל מענה, אם אנחנו נשלול במפורש את התחולה של עשיית עושר ולא במשפט. ואז זה אומר שאם יש עילות בדין שניתן לתבוע בגינן, עדיין אפשר לתבוע. אנחנו לא מעלים ולא מורידים.

למה אנחנו מגיעים לדיון יום לפני שאנחנו מסיימים את החוק, כשזה משהו שעלה כבר לפני חודשיים, ואנחנו עדיין לא קיבלנו נוסח שאומר את מה שאת עכשיו אומרת?

הם יגישו לנו את זה עד מחר בבוקר. למה זה קורה? אחר-כך נעמיד אותם בפינה...

עם כל הכבוד, חלק מהתהליך שאנחנו עוברים כאן בוועדה, המטרה שלו היא ללבן ולחשוב בצורה מסודרת על הדברים. קשה לשבת ולחשוב על הליך שהוא כל כך משמעותי מבחינת - - -

הם לא חשבו שתתפסי את זה.

הם ידעו את זה היטב, כי ישבנו לפני חודשיים, ולפני חודשיים כבר דיברנו על הנושא, ודיברנו על זה גם לפני חודש, וכבר היה ברור לפני חודש שיש בעיה עם הניסוח ושהמטרה שלהם היא להחריג את חוק עשיית עושר ולא במשפט, ולמרות שלא ציינתם את זה בדברי ההסבר שלכם, לשנות את פסק-דין עשיר.

זה לא - - -

קשה להתמודד עם זה שתמיד מגיעים לדיון ברגע האחרון, בשנייה האחרונה, בדקה ה-99 פלוס ופתאום מציעים נוסח.

רבותי, יש לכם זמן עד מחר.

אני מבקשת שזה יהיה עד הערב, כדי שלפחות יהיה לילה לעבור על הנוסח.

נעביר את זה כמה שעות אחרי הדיון.

אין שום בעיה. אני לא מבקש ממך לעבוד בלילה.

אני אגיע מחר לדיון וכמו בכל דיון נאלץ לשלוף שפנים מהכובע.

נשלוף. לא נורא.

הייתי רוצה להיעזר בנוסח שמשרד הבריאות הצליח להעביר בפקודת הרוקחים, ולהשיג את אותו הישג.

תודה רבה לך. בדיקה על אתר. רבותי, סעיף 19.

הנוסח שהופץ, לצערנו רק ברגע האחרון, עם תחילת הישיבה, זה נוסח שהצלחנו להגיע אליו ולגבש עמדה ממשלתית מוסכמת לגבי הקדמת בחינה, כשהנוסח הזה כולל גם הקדמת בחינה על-ידי המבקש, מה שמוסדר היום בתקנות, רק בצורה יותר מפורטת, ומוסיף את האפשרות של הקדמת בחינה לבקשת צד ג', מי שאינו המבקש.
"19א. (א) מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על-אתר; יראו כנימוק סביר בין היתר, כל אחד מאלה: (1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש; (2) הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם;" – הפסקה הזאת מתייחסת למסלול של ה-PPH, שניתן על בסיס הסכמים בין רשויות פטנטים – "(3) אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, ללא רשות מבקש הפטנט, או שקיים חשש מבוסס שהוא יעשה כן." – הסעיף הזה מתייחס לרוב המצבים שבשלהם מתבקשת כיום בחינה על אתר לבקשת מבקש, כלומר, יש חשש שכבר מישהו מפר את הפטנט והמבקש רוצה להקדים את התהליך של קבלת הפטנט, כדי שהוא יוכל להתחיל לאכוף את זכויותיו באמצעות צו מניעה.

"(ב) הגיש מבקש בקשה לארכה או להשהיה בבחינת בקשת הפטנט שאותה ביקש לבחון על אתר – תוחזר בקשת הפטנט לבחינה בתור הרגיל." הכוונה כאן היא למנוע שימוש לרעה במנגנון הזה על-ידי המבקש. מבקש שהיה לו דחוף שהבקשה שלו תיבחן מהר, כשהוא מגיש בקשה לארכה, זה קצת מערער את הבסיס שבגללו ניתן האישור לבחינה לאתר, ולכן הבקשה שלו תוחזר לתור הרגיל.

מה אכפת לו? הרי בסוף ממילא תשלמי לו פיצויים כאילו נתתי לו רישיון. מה אכפת לך שזה יימשך? למה לך לבקש בחינה על אתר? תמיד תשתמשי בסעיף קטן (ב). זה יחזור בתור הרגיל, שיימשך. מה אכפת לי, אחרי 18 חודש זה יימשך עוד שנתיים, אני בינתיים מקבל פיצויים.

ההנחה היא שאם מישהו אחר מפר את הפטנט שלך, הוא גם מוריד את ערך השוק של המוצר.

יש מקרים שבהם חשוב לו צו המניעה.

טוב. הלאה.

"(ג) אדם שאינו המבקש, אינו קשור עם המבקש ואינו פועל מטעמו, רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינה על-אתר של בקשה שהתפרסמה לפי סעיף 16א לחוק; יראו כנימוק סביר, בין היתר, כל אחד מאלה:". כאן אנחנו מדברים על מסלול שהוא ייחודי לאדם שהוא לא המבקש.

מה זאת אומרת "אינו קשור עם המבקש"?

צד ג'.

הוא לא עורך-דין שלו ולא מישהו כזה.

מכיוון שאנחנו מפרידים את הקריטריונים למבקש ולצד ג', אז כדי שמבקש לא ינצל את המסלול של צד ג' - - -

זה ברור לי. השאלה היא, למה "אינו פועל מטעמו" לא יכול לכסות את זה?

יכול להיות. זה עניין ניסוחי.

הוא יכול להסתיר - - -

הלאה. הלאה.

"(1) בחינת הבקשה לפי סדר ההגשה עלולה לגרום למגיש הבקשה העוסק בתחום האמצאה לפי סעיף קטן זה לדחות פיתוח או ייצור של מוצר או תהליך הכלול בבקשת הפטנט;"

מה זה אומר?

יש לכם פעמיים "בקשה" שם. אולי כדאי לכתוב - - -

כן. אפשר להעביר את זה.

למה "העוסק בתחום האמצאה"? למה זה צריך להיות מישהו שעוסק בתחום האמצאה?

אם זה לא מישהו שעוסק בתחום האמצאה - - -

שר הבריאות רוצה לבקש בדיקה על אתר.

שר הבריאות יוכל להשתמש בפסקה אחרת שתבוא בהמשך. ברור לנו שלכל אדם יש אינטרס שבקשות פטנט ייבחנו מהר, אבל כפי שכבר הוסבר על-ידי רשות הפטנטים, הבקשות נבחנות לפי סדר. אם יהיה אפשר לבקש שכל הבקשות ייבחנו על אתר, בעצם יהיה אותו סדר, אף בקשה לא תיבחן באופן מזורז. ולכן אנחנו רוצים שיהיה איזה בסיס בכל זאת קונקרטי לבקשה כזאת. כלומר, אם אנחנו מדברים לדוגמה על יצרן או על חברה שעוסקת בפיתוח שמעוניינת בבקשת פטנט שלדעתה יתברר בסופו של דבר שאינה כשירת פטנט, ולכן היא מעוניינת להקדים את הבחינה כמה שיותר, היא בעצם משתמשת בנימוק הזה שאם הבקשה תיבחן לפי הסדר הרגיל זה ידחה פיתוח או ייצור של מוצר או תהליך שכלול בבקשת הפטנט. זה מישהו שעוסק בתחום האמצאה ויש לו מניע קונקרטי לדעת כמה שיותר מוקדם.

אני מניחה שכל אדם שקשור בתחום נכנס לדבר הזה.

נכון, אבל אז הוא לפחות באותו תחום. זה לא הצרכן הבלתי קשור שאומר: נוח לי שהבקשה הזאת תיבחן מהר, כי אני רוצה לקנות משהו יותר זול. זה שהבקשה תיבחן מהר, זה בכלל לא אומר שהשוק ייפתח יותר מהר, כי אין מישהו שייכנס לשוק. כלומר, אם זה מישהו שעוסק בתחום האמצאה קיים באמת הסיכוי שהוא ינצל את פתיחת השוק לתחרות.

עצם העובדה שהוא יהיה מוכן לשלם אגרה גבוהה זה אומר - - -

- - -

רגע, אנחנו עוד לא באגרות.

תהיה גם אגרה גבוהה, אתה צודק.

נימוק נוסף. "(2) חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 לחוק או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד לחוק ארוך באופן בלתי סביר, לרבות ארוך באופן משמעותי ביחס למועד שחלף עד לתחילת בחינתן של בקשות אחרות מאותו סוג;" זה סעיף שהופיע גם בנוסח קודם שנידון בוועדה. שוב, זה במקרה שבקשה מתעכבת בצורה חריגה, יכול להיות שהיא נשכחה, יכול להיות שיש משהו שחורג מהסדר הרגיל, אפשר גם לבקש בעילה כזאת. אני מזכירה שהרשימה לא סגורה. כלומר, היא "בין היתר".

למה פסקה (2) שונה מפסקה (1)? ולמה אנחנו צריכים את פסקה (1) בנפרד מפסקה (2)?

פסקה (2) עוסקת בנושא אחר לגמרי, שחלף הרבה זמן משהוגשה הבקשה. פסקה (1) זה שאני מגיש את הבקשה ואני עוסק במקצוע, אני מבקש מייד בחינה.

פסקה (2) מתייחסת לתקופה מסוימת וכאשר חלף יותר מדי זמן. בפסקה (1) יכול להיות שלא חלף יותר מדי זמן, אבל מישהו לא יכול להיכנס לשוק עם המוצר שלו. לכן צריך את האופציה של פסקה (1) וגם את האופציה של פסקה (2).

לפי פסקה (1) אתה אמור לבקש להקדים בגלל שאתה בעל עניין שעוסק בתחום. כתוצאה מזה חלק מהבקשות האחרות שלא ביקשו להקדים, הן יחכו עוד בתור.

כמה? כמה?

הוא לא שאל אותך, הוא שואל אותי. הוא כבר שאל אותי בכתב, ראיתי את זה.

דווקא לא.

מה "דווקא לא"? אני לא מבין. זה מופיע במכתב שלכם.

בפסקה (2) עכשיו כתוב שבקשות שמתארכות, אפשר שגם מהסיבה הזאת תהיה בקשה להקדמה, אבל באופן אוטומטי, ברגע שנקדים בקשות מסוימות, בקשות אחרות יתארכו, בגלל שאנחנו מפלים. מה ההיגיון? אני מבין את ההיגיון הראשוני שהוועדה אמרה שאם בקשות - - -

אתה חוזר לתור של הראשון. היה פטנט, אבל הוא היה לפני אחרים. אישרת - - -

אני אדם שלא ביקשו ממנו להקדים את הבחינה על הפטנט שלו, עכשיו כתוצאה מזה אני אצטרך לחכות, הגעתי לזמן שלי, לא ידונו, ידונו במשהו אחר שביקשו. כתוצאה מזה זמן הדיון בבקשה שלי התארך.

תגיש בקשה לבחינה בתור לפי סעיף קטן (א).

תגיש לפי 19א(א) בקשה.

בדיון הקודם בוועדה, שאמרו שזה ארוך בצורה לא סבירה, אני מבין.

זה לא קשור לצורה בלתי סבירה.

אתם יוצרים פה בכוונה - - -

אני יוצר בכוונה בדיקה על אתר - - -

זה בסדר, אבל אתם מאריכים את לוחות-הזמנים במקום לקצר.

אתה דואג לאחרים או שאתה דואג שזה לא יהיה?

אני לא מתיימר לדאוג לאף אחד, אני רק אומר - - -

אתה לא רוצה את זה, אתה מחפש - - -

אני אומר שמה שקורה פה שבמקום לקצר, יאריכו.

נכון.

לא נראה לי שזו המטרה שלכם.

בגלל שיש לנו הרבה מאוד נסיבות - - -

אני אגיד את האמת, אנחנו מתווכחים על פוליטיקה כרגע. אמרתי לך את האמת, אתה נגד הסעיף הזה, אז אתה מחפש שם. אנחנו מחפשים שכל מי שמבקש על אתר, זה יהיה מוסדר. לנו זה הכי חשוב. אם מישהו יידחה, כמה זה יידחה?

יקדימו 50 בקשות מ-6,000. על איזה עיכוב מדובר?

רבותי, סליחה. לא ידעתי שיש פה שיחה חופשית.

צודק. סליחה, אני מתנצל.

אני מפארמה ישראל. אני חוזר לחלק השני, סעיף קטן (ג) בסוף, "יראו כנימוק סביר, בין היתר, כל אחד מאלה:". מה זה אומר? זה אומר שאפשר להעלות כל טיעון?

כן. "בין היתר".

אני חושב שאם יש נסיבות המצדיקות זאת זה סעיף סל, שהוא מספק. לא צריך את המלים "בין היתר".

צריך להשאיר את "בין היתר", כי זה לא סעיף סגור.

אדוני, זה אומר שאפשר לטעון כל טענה לבקש בחינה על אתר. זאת אומרת, אין שום גבול לדבר הזה. ואני חושב שזאת לא היתה הכוונה.

פארמה ישראל, יש לי שאלה אליכם. למה מפריעות לכם כל כך הבדיקות על אתר? זה עושה רושם נורא לא טוב.

כמו שאתה רואה, אדוני, אנחנו לא מתנגדים לבחינות על אתר, אנחנו רק מבקשים שישתמשו בזה באופן סביר. כבר עברנו את השלב הזה, אנחנו מכבדים את החלטת הוועדה.

אני חייב להגיד לך כלל אחר, ואני מנסה לעשות את זה בדיונים בכלל בכל השאלות של משרד הבריאות. אחד הדברים הכי גרועים שיש היום זו הסחבת ברישיונות. מצאתי דברים – אני לא רוצה להגיד לך מה – אבל מישהו תשעה חודשים חיכה לרישיון ייבוא למשהו. השתוללתי במשרד – אני אומר לכם את האמת – לשמחתי למחרת היה אישור. זאת אומרת, זה היה יכול להיות לפני תשעה חודשים ויום אחד, בגלל שצעקתי זה נעשה. למה אני אומר לכם את הדברים? ברור שאנחנו משתדלים, אי-אפשר לתקן הכול בבת אחת, אבל ברור שזו אחת מנקודות התורפה של משרד הבריאות. אנחנו חייבים לקצר את כל התהליכים. אני משתדל לעשות את זה. יש לי תוכנית. הכול תלוי ביושב-ראש הוועדה. אם יהיו בחירות, אז - - -

אז לא תהיה סגן שר...

תלוי כמה זמן יהיה לנו. בהחלט זה אחד הדברים שצריך לתקן, אני חוזר לרצינות. כל הדברים, כל תרופה צריכה להיות על אתר.

לא התנגדנו לזה. להיפך, אפילו הצענו לעורך-הדין ליפשיץ במסגרת תהליך הסל, שזה מה שהתחלתם בו, להגיד: אם אתם רוצים לבדוק בלעדיות ואם יש משהו שכרגע בסכסוך ויכול להיות שתהיה תרופה גנרית, נקצה את המסלול לעשות את זה ולעבוד ביחד. לקחתם את העיקרון הזה. שוב, לא שלא הסכמנו על זה, אלא עם עורך-הדין ליפשיץ אמרנו בסדר, והפכתם את זה למשהו שמשנה את מערכת הפטנטים, ולזה אנחנו מתנגדים.

בשבילנו זה הכי קריטי.

אדוני, אם אפשר לומר דבר אחד לסגן השר. אני לא יודע עד כמה העבודה ברשות הפטנטים מעכבת את התהליכים שכבוד סגן השר ציין. לא ראיתי אף נתון. מובן שאנחנו נכבד - - -

אדוני, לא הבנת, אני חייב להעיר.

לא הבנתי. אני אשמח אם תאיר את עיני.

תן לי לתקן.

הוא לא התכוון שאתם מאריכים.

דיברתי על רישיונות לגבי משרד הבריאות. אגב, אם אמרת את זה, תן לי להגיד שאף על פי כן אני מתכוון גם אליכם.

you're fishing for compliment, you got it.

רבותי, צריך להודות באמת: אני סגן שר הבריאות, אני אומר לך שאני לא טוב בזה. יש דברים שאני טוב בהם, בזה אני לא טוב, אני צריך לתקן. אני יודע את זה, אני מתכוון לעשות דברים. גם אתם, רבותי. במדינה, עד שזזים כאן, זה לוקח הרבה זמן. גם אתה צריך. מה שאני אומר על עצמי, אתה יכול להגיד גם על עצמך. ואם אתה לא תגיד על עצמך, אני אגיד עליך.

בשמחה, אדוני. כל מה שתאמר עלי, אני רק אבקש שתאמר על סמך נתונים. עד היום לא הבאת נתון אחד.

אדוני, אני מנסה להבין מה יקרה פה במקרה של קונפליקט. יבוא אדם שאינו המבקש ויגיש בקשה מטעם כלשהו לבחינה על אתר של מישהו. אותו מישהו ביקש למשל - - - כחוק, עד שיינתן לו פטנט מקביל בארץ אחרת, והוא מבקש לקבל עליה פטנט, לפי סעיף 17ג, פתאום באים ומבקשים לבחון את הבקשה על אתר. אני רוצה להבין פרקטית איך כל הקונפליקטים האלה, שזה יכול כך וזה יכול כך – איך זה יסתדר?

מי שמבקש פטנט, חייב להיות מוכן לבחינה למחרת. מצטער. ביקשת לעשות מונופול. ברגע שביקשת מונופול, תפקיד הציבור - - -

אני לא זוכר שהיא שאלה אותך. הדבר נורא פשוט. אי-אפשר מצד אחד להשאיר אותי במצב שאני עשוי לשלם פיצויים, כאילו קיבלתי רישיון, ומצד שני למשוך את הזמן. אם אני מבקש בחינה על אתר, אני רוצה לדעת שאני יכול לייצר ואני לא אחויב בפיצויים, כי אני צריך גם לבטח את עצמי. אתה רוצה ארכות, מחר נקבל תשובה מהתמ"ת אם אני יכול לפגוע בפיצויים שלכם וזו לא הפרה של ההסכם עם האמריקנים.

כלומר, במקרה כזה ההשהיה שהוענקה תתבטל?

היא לא תתבטל, היא רק תעלה כסף. אי-אפשר יהיה לקבל פיצויים על תקופת השהיה שביקש מבקש הפטנט, ושאחר-כך יבקש ממני לשלם עבורה.

אני רוצה להבהיר כאן שכשאדם מקבל זכות למונופול, לא ייתכן שהאדם הזה יוכל לבקש השהיות, משום - - -

יוכל.

איך יוכל?

יוכל. על-פי החוק יוכל.

אני שומע מכבוד הרשם שהוא מוכן להעניק שישה חודשים השהיה לתחילת בחינה, משום שהמבקש ביקש את זה. למה? הוא ביקש, מאותו רגע שהוא אמר: מגיע לי פטנט, מאותו רגע הוא צריך להיות מוכן להגן על הפטנט.

הוא לא מוכן.

לא מוכן, לא יקבל פטנט.

הרשם ייתן לו ארכה.

זה מה שהוא עושה בשפע.

כמה הערות. האחת, לגבי הארכות. כל האווירה של החוק הזה, גם לפי מה שכתוב כאן, למשל בסעיף קטן (ה), "לא תינתן למבקש אפשרות להשהיית הבחינה", כאילו כל מבקשי הפטנטים הם חשודים בניסיון לעכב ולשבש את ההליכים. ארכות צריך מדי פעם מנימוקים סבירים. אני אביא דוגמה. נניח שאני חברת תרופות והגשתי פטנט בארצות-הברית, בניו-זילנד ובאלף ואחד מקומות, וכדי לטפל בבחינה אני צריך לומר מה ציטטו בניו-זילנד ומה ציטטו ביפן ומה ציטטו באוסטרליה, ואני צריך גם לתרגם את זה, ואולי עורך-הדין היפני שלי, בטעות אמו חלתה באותו שבוע. זאת אומרת, יש פרק זמן סביר של ארכה שצריך.

אני לא מבין, אתה לא מכיר את הכלל שעדיף שיהיו לך שני עורכי-דין...

זאת הבעיה, יש לי עשרה עורכי-דין, אחד בכל מדינה ואני צריך לדבר עם כולם. אני אומר: בואו נהיה ריאליים, בואו נהיה מציאותיים.

אתה מייצג את מי? את פארמה?

כן. צריך איזה פרק זמן של ארכה סבירה. אפשר להגיד שארכה סבירה זה שנה, שנתיים.

אני מסכים אתך שצריך לתת ארכות, ולכן אני לא אשלול מהרשם את הסמכות הזאת. אם אתה רוצה ארכות, אני אתן לך ארכות, אבל אל תחייב אותי אחר-כך לשלם לך בשביל התקופות שביקשת ארכות.

אני אתייחס לזה בדיון הבא, כי כבודו סיים את הדיון בנקודה הזאת היום.

סיימתי כי אני צריך לקבל תשובה.

בסעיף הזה מוצעים שני דברים. האחד, בסיף קטן (ה) מוצע שלא ייתנו ארכות, אלא אם הארכה נדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו לא הייתה שליטה עליהן. זאת הוראה קיצונית מדי, לא סבירה.

כאשר האמא של העורך-דין חולה, בטח על זה אין לי שליטה.

העורך-דין היפני התעכב כדי למסור את הנתונים וצריך לתרגם את המסמכים מסין. יש אלף ואחת סיבות אמיתיות, בתום לב.

עוד לא הגענו לסעיף קטן (ה).

עכשיו הגענו לזה גם דרך סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ה) מדבר על בחינה על אתר לבקשת צד ג'. סעיף קטן (ב) מדבר על בחינה על אתר לבקשת המבקש. כאן זה בכלל שערורייה. ברגע שמבקשים, גם מסיבה שאין לו שליטה עליה, מייד הוא יחזור לסוף התור. בואו נהיה סבירים. אם רוצים לקבוע איזה פרק זמן שמעליו יינתנו ארכות, אפשר לקבוע את זה במסגרת הדבר הזה, אבל לא הוראות קיצוניות כאלה. ואני רוצה לומר שהוראות מהסוג הזה, ספק אם הן מתיישבות עם סימן 64 של ה-Trips, שקובע חובה לא להעמיס מגבלות מינהליות בלתי סבירות בהליך של קבלת פטנטים.

רבותי, יש לנו המשך מחר. תודה רבה לכם. נתראה מחר.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:29.>