PAGE
17
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 580 >
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י"ז באדר התשע"ב (11 במרץ 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

אורי מקלב

>
עו"ד אורית קורן - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

גלעד סממה - יועץ שר המשפטים

עו"ד לירון בנית ששון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד גבי פיסמן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אירית הרמל - סגנית היועצת המשפטית, מערכת בתי המשפט

עו"ד מורן פרוינד - הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד מורן פרוינד - הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד ענבל רונן - הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

עו"ד שרון וסרמן - עמותת קו לעובד

עו"ד דבורה ספיר אליעזר - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד ורד וייץ - ההסתדרות החדשה

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים המיוחד בישראל

נעמה מנחמי

דורית ואג

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"א-2011>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), תשע"א-2011, בקשה לרביזיה.
אנחנו מצביעים על הרביזיה. אני ביקשתי את הרביזיה.

הצבעה
בעד קבלת הרביזיה – פה אחד

הרביזיה התקבלה

יש לנו נוסח מוסכם.

מוסכם, זאת מילה רחבה.

מוסכם עלי.

האמת שהיו לנו עוד כמה שינויים שהתבקשו על ידי הממשלה הבוקר ואנחנו נעבור על הכול.

אם הממשלה ביקשה, אני מסכים. מה שהממשלה מבקשת, אני בעד.

שלא יובן לא נכון מהפרוטוקול.

יובן טוב מאוד מהפרוטוקול.

נעשה ונשמע.

חידוד קטן. התחלנו לשבת על נוסח החוק ויש כמה הערות שהן יותר ניסוחיות. הדברים עליהם התקיים דיון, אנחנו כן נעלה אותם.
בסעיף 5 שעוסק בהחלפת סעיף 10 שעניינו מינוי נציגי ציבור, אנחנו הוספנו את המשפט: "כשיר להתמנות לנציג ציבור גם מי שמתקיימים לגביו כל אלה". בפסקת משנה (1) כתבנו: "שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת קודמת".

אני מבינה שאין התנגדות לנוסח.

התקיים דיון לגבי זה.

בין מי למי היה דיון?

בין כל מיני גורמים. כרגע אין מחלוקת.

לגבי הנושא של הליכים תלויים ועומדים. בפסקה (ג) – אנחנו עדיין בפסקה (ג) של סעיף 10 אותו אנחנו מחליפים – אומרת: "היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), רשאים שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה לדחות את החלטתם לעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו. בסעיף זה – הליכים, החל מחקירה".

נוכח הקשיים שהיו למשטרת ישראל לברור בין המידע שהיא רשאית לתת ומידע שהיא לא רשאית לתת, היושב ראש ביקש בדיונים הקודמים שהסעיף הזה ייכנס לתוקפו בתנאי מסוים. ההסכמות האחרונות הן שהוא ייכנס לתוקפו בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של החוק.

לא, זה לא מה שאנחנו אומרים.

זה לא מה שאתם אומרים?

זה רק באיזה מקום למקם.

המוסכם היה תשעה חודשים.

אין מחלוקת לגבי תשעת החודשים. אני רוצה שבאמת תשעת החודשים יהיו בנקודה שמפריעה לאדוני, דהיינו שבמשך תשעה חודשים לא יעבור מידע מהמרשם הפלילי על הליכים פליליים תלויים ועומדים. זה לא אומר שהסעיף הזה לא ייכנס לתוקף. הסעיף הזה הוא סעיף שמדבר על עצם היכולת לדחות הכרעה לגבי נציג ציבור, אם תלוי ועומד נגדו הליך. לא זאת הנקודה. הנקודה היא באמת שלא יעבור המידע הפלילי וזה לדעתי צריך להיות באיזושהי הוראת מעבר בסוף, בסעיף הוראות המעבר, שתשעה חודשים לא יעבור מידע לגבי הליכים תלויים ועומדים. אני חושבת שזה נוגע בדיוק בלב הנקודה שהטרידה את אדוני ולא מייצר גם כאן הסדר עודף.

הנוסח שהוצע הבוקר על ידי הממשלה אומר: "לא יימסר מידע על הליכים תלויים ועומדים כאמור בסעיף 10(ג) במשך תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה".

בסדר.

הערה נוספת שנובעת בעיקר מהערה לנוסח החוק היא האם כדאי להבהיר את נושא הפסקת הכהונה של נציג ציבור שהפסיק להתקיים בו תנאי מן התנאים לסוף סעיף 10 או לסעיף 10 במקום לסעיף 15א(א). ככל שיש לכם התנגדות מאוד מהותית שזה יעבור.

השאלה מה המשמעות של זה, כי לכאורה יוצא שלכתחילה הוא מאבד את הכשירות שלו וזה לא נראה לי.

האמת היא שכרגע, כפי שסעיף 15א כתוב, שזה ביטול כשירות, שזה מה אנחנו הערנו, זה בעינינו בעייתי כי ביטול כשירות עשוי להתפרש כביטול מלכתחילה, מה שכמובן תהיה לו השפעה על הליכים בהם הוא היה. לכן הצענו נוסח של הפסקת כהונה. איפה למקם את זה, זה לא נראה לי מספיק קריטי. אני אשאיר את זה לנסח החוק להחליט, אם זה מקובל עליכם.

בסדר.

אנחנו הבהרנו בסעיף 15א שמיד נגיע אליו, שזאת הפסקת כהונה ולא ביטול כהונה.

בסדר גמור.

בסעיף 14 שעניינו סיום משפטים, אנחנו מבהירים בסופו שלא תינתן אפשרות לנציג ציבור להשלים פסקי דין או לכתוב פסקי דין בעניינים בהם הוא שמע את הדיון אם הוא הועבר או הושעה מכהונתו כפי שכבר היה כתוב והוספנו: אם הופסקה כהונתו על פי סעיף 15א.

לסעיף 15(ד). אלה ענייני נוסח אבל אני אישית לא חושבת שיש עם זה בעיה מאחר שסעיף (ט) כבר מבהיר במפורש שיחולו על הליך בירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה. לא נראה לי קריטי אם זה יהיה בירור תלונה או בירור ההליך. אני מציעה להשאיר את זה לנוסח החוק.

אם אנחנו מדברים על זה, הייתי עושה גם תיקון ב-16א(א)(2) כי כאילו יוצא שהסמכות של הוועדה לעניין נציגי ציבור היא רק לברר תלונות והאמת היא שזה דווקא לא מתיישב עם הסמכות של ליזום הליך.

16א(א)(2) מברר תלונות. גם שם לדעתי צריך לסדר את זה נוסח שזה גם לקיים הליכים לבירור תלונות.

לברר תלונות, זה נכון. גם כשהוועדה מחליטה לבדוק, היא הגישה את התלונה לעצמה.

כאמור, זה עניין של נוסח. נבדוק את הנושא הזה.

כנ"ל לגבי סעיף (ט), הערת נוסח אבל מאחר שהיא הועלתה ונדונה, אני כן רואה לנכון להתייחס אליה. אני לא רואה את החובה לכתוב כאן "מבלי לגרוע מהוראות סעיף זה" כי בעיניי הסעיף מספיק ברור. גם אם לא נכתוב מבלי לגרוע מהוראות סעיף זה, הסמכות של הוועדה היא מספיק ברורה.

אני מסכימה. זה עניין שגם הייתי משאירה אותו לנוסח. אני חוששת מהשלכות רוחב אחר כך. זה נראה לי עניין לנוסח. אם זה מקובל על הנסחים, אין לי בעיה.

ב-15א, אמרנו שנשנה את זה ל"יפסיקו את כהונתם".

בסעיף 15א(ג) יש בקשה ל"הזדמנות להשמיע את דבריו" ולא לטעון טענותיו. אין לי בעיה עם זה. זה אומר כמובן שיצטרכו לשמוע אותו באופן אישי.

כן. זה לא נורא.

זה עדיין אומר שאפשר לעשות את זה גם בכתב.

למה ביקשתם לשנות?

כדי שיהיה אותו מינוח.

להשמיע את דבריו, זה בסדר.

תיקון של סעיף 18(ה). הבהרנו עם מי תהיה ההתייעצות.

זה 18(ב)(2).

לא, על זה כבר דיברנו.

לא, לא דיברנו אבל זאת הערת נוסח.

תגידו מה עוד נוסח.

זה כבר היה. זה כבר נדון בפני הוועדה ולכן זה לא מודגש בצבע אחר.

אני רואה שעמדת הממשלה היא אחרת.

במקום "בעלי הדין" זה "צדדים אחרים בהליך". בסדר. אין בעיה.

כנ"ל הערת נוסח בסעיף (ה).

סעיף 20, עניינו הרחבת המותב. יש כאן בקשה חדשה של הממשלה להוסיף את המילה "במהלכו" בכל הסעיף.

זה פשוט מפוצל שם.

גם ב-א(1)(1).

תסבירו לי למה אתם מתכוונים.

הנוסח שהיה בכחול לא כלל את השינויים שרואים עכשיו בסעיף (א) ובמסגרת הדיונים כאן נטען שהייתה טעות בנוסח שהשתחרר בכחול והתבקש התיקון שכרגע מופיע ב-(א). עכשיו מתבקש גם ב-(א)(1) וב-(א)(2) להוסיף שהרחבת המותב תוכל להיעשות גם במהלך הדברים.

עכשיו תסבירו לי מה הם הנימוקים להרחבת המותב. "אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית יש מקום לדיון בפני הרכב מורחב". איך את מרחיבה את ההרכב אחרי שהתחיל הדיון?

המקום היחידי בו נוהגים להרחיב הרכבים היום זה בבית המשפט העליון ושם זה קורה הרבה מאוד פעמים.

שם זה תמיד קורה כי שם יש בעיות של חוקתיות. הכול שם הרי חוקתי.

מרחיבים דיון בהרכב גם בנסיבות לא חוקתיות. כמובן גם בנסיבות חוקתיות שזה מובן מאליו, אבל בכל מקרה הרבה פעמים התובענה הזאת נוצרת אחרי שמתחילים לשמוע את התיק ואז מתעורר הקושי. באופן עקרוני גם היום הוועדה הסכימה שזה יהיה במהלכו לגבי סעיף (א) שהוא הדיון העיקרי. לגבי שני הסעיפים האחרים, דווקא שם זה הכי פשוט.

את שמה לב שהם צריכים לקבל החלטה שיש מקום לדיון בפני הרכב מורחב.

נכון.

זאת אומרת, זה לא יכול להיות מצב שגמרנו את הדיון, אנחנו הולכים לכתוב פסק דין ועכשיו נרחיב את זה.

ברור שלא. זה באמת כבר סוג של דיון נוסף וזה באמת לא קיים. באופן עקרוני הרבה פעמים תוך כדי ההליך מתחדדת איזושהי שאלה משפטית קשה - ובערעור זה באמת הכי קלאסי - ואז ההרכב מחליט להרחיב. בדרך כלל זה באמת נעשה בשלבים הראשונים של הדיון.

אבל זה צריך להיות כך שאחרי כן יש דיונים.

ברור.

אי אפשר להרחיב לצורך מתן פסק דין.

ברור. בעיניי זה ברור ואם לא, אני חושבת שמישהו יש לו עילה לפנות לבג"ץ.

לא, לבג"ץ אי אפשר לפנות כי הוא עסוק מדיי. תפסיקו עם בג"ץ.

אני לא יכולה לדמיין מקרה שבו זה יהיה מהלך סביר.

הוועדה מאשרת את ההוספה?

כן. אחרי שהם אמרו במפורש שזה יהיה, אין לי בעיה עם זה.

בסעיף 27 לחוק העיקרי. אנחנו הערנו במסגרת ההכנה לרביזיה - שנבעה בין היתר מזה שלא הגענו לכל הסעיפים בדיון הקודם טרם ההצבעות - שאולי כדאי להוסיף את נושא הפנסיה בתוספת החמישית. הדבר הזה עורר סדרה של תיקונים נוספים כשאחד מהם הוא באמת בסעיף 27, בסעיף קטן (ב).

בסעיף קטן (א).

לא, (א) כאילו שייך לחוק המתקן. בסעיף קטן (ב) של סעיף 27 לחוק התבקש להוסיף לעניין סמכויות רשם, גם זכות שעניינה זכויות שעובד זכאי להן עקב עבודתו לפי צו הרחבה ולא רק לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים.

אתם רוצים לחדד ולהסביר את זה לפרוטוקול כדי שזה יהיה ברור?

יש זכויות שמוקנות מכוח הסכם קיבוצי ולא מכוח צו הרחבה ולכן היה חשוב לדייק ו לומר שזה יהיה או צו הרחבה או הסכם קיבוצי.

בסדר.

אני רוצה לשאול מה הוחלט לגבי הפנסיה כי גם היום יש זכאות לקצבה אבל לא לעצם הזכאות הראשונית. לא הבנתי את התיקון כאן.

לעניין סמכות רשם לדון גם בענייני פנסיה.

יש עניין של הגבלה גם של הסכום והוספנו שלא יהיה כתוב רק צו הרחבה אלא גם הסכם קיבוצי כי חלק מהזכויות מוגדרות בהסכמים קיבוציים.

התובענה לקצבה מדברת על הפנסיה התקציבית ולא במקרים של פנסיה צוברת.

אני רוצה להבין. אתם פשוט הכנסתם את נושא ההסכם הקיבוצי לאותה מסגרת סמכויות שקיימת כיום? זאת אומרת, לא שיניתם את היקף הסמכות של הרשם. נכון?

לא, לא שינינו את היקף הסמכות.

כיום זה לפי התיקון לחוק.

אנחנו עדיין בסעיף 27. בסעיף (ב)(3) הייתה איזושהי שאלה או הצעה מצד הממשלה שאולי התוספת החמישית תתוקן על ידי ועדת העבודה ולא ועדת החוקה. אתם עדיין רוצים את זה?

זה מה שרוצה שר המשפטים?

אנחנו חושבים שבתוספת החמישית המטריה יותר מקצועית, אבל אין לנו בעיה.

אני רק רוצה לדעת מה רוצה שר המשפטים.

אם הוועדה רוצה שזה יהיה באישור ועדת החוקה, אין בעיה.

על שר המשפטים מפקחת ועדת החוקה.

אין לנו שום בעיה עם זה.

כפי שאדוני זוכר, בתקנון נאמר שפעם בשנה הוא מופיע בפני הוועדה ומדווח.

אנחנו תמיד הולכים לקראת הוועדה.

לא, אתם לא צריכים ללכת לקראת הוועדה. אתם יכולים להגיד שאתם לא מסכימים.

אנחנו מסכימים לעמדת הוועדה.

זה מצוין כי אחרת היינו צריכים להעביר את אישור התוספת החמישית לוועדת העבודה ואז החוק לא היה נגמר היום.

סעיף (ג) בסעיף 27, עניינו באיזושהי סמכות כללית שאומרת שר המשפטים רשאי לאחר התייעצות עם שר העבודה לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בדין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. לאור העובדה שקבענו סמכויות מאוד ספציפיות, שאלתי האם הסעיף עדיין רלוונטי והבנתי שאתם עדיין חושבים שהוא רלוונטי. הצעתי היא להשוות אותו לסעיף 91 לחוק בתי המשפט. כלומר, להוסיף לו את הסיפא: "תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדר דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

צריך אולי לציין שזה יהיה לאחר יום התחילה כי הרי יש תקנות שכבר תוקנו.

בוודאי. תקנות שיתוקנו ולא תקנות שכבר תוקנו.

אם כן, זה יהיה "תקנות המסמיכות לעשות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג שהותקנו לאחר יום התחילה".

בתוספת השלישית יש כמה תיקוני נוסח שלא היו עליהם מחלוקת או שאלה ולכן נדלג עליה אבל הם מצויים בנוסח שלפניכם.

פריט (12) לתוספת הרביעית. אני כבר לא יודעת מה נכלל ומה לא נכלל ולכן בואו נבחן את הסעיף כשלעצמו. התוספת הרביעית, עניינה סמכות שופט יחיד. פרט (1) אומר "לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין". השאלה האם יש להוסיף או לא להוסיף את הסייג: למעט בסכסוך קיבוצי. למה אתם רוצים להוסיף את זה?

סכסוך קיבוצי לא נדון בפני שופט יחיד. בזה הם צודקים.

ההסתדרות, בסדר?

מה הייתה השאלה?

אם יש בעיה שביצוע פסק דין של סכסוך קיבוצי יהיה לא רק בדן יחיד.

כן, בהחלט.

אם כן, זה למעט בסכסוך קיבוצי.

פרט (14). היו לנו הרבה שינויים לפני שהתחיל הדיון. תסבירו אותם.

אנחנו מציעים ששופט יחיד יוכל לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני עד לתחילת שלב הוכחות הדיון. כלומר, מהשלב שזה מגיע כבר לדיון ולעדויות, זה כן יעבור למותב של שופט עם שני נציגי ציבור. כל זה כמובן למעט בהליכים של סכסוך קיבוצי כאשר בהליכים כאלו כל בקשה למעשה לסעד זמני לא תידון בכלל לא עד לשלב תחילת ההוכחות ולא אחר כך.

אתם רק מסבכים את החיים לכולם כי אחר כך צריך מישהו להחליט מה זה עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך. זה אחד הדברים הכי קשים שיש. מה זה תחילת שלב ההוכחות? זה אומר שנשמע עד ראשון? זאת חקירה ראשית או זאת חקירה נגדית? הרי יכול להיות שאחר כך העד הזה לא יגיע לחקירה נגדית והעדות שלו תתבטל. אני לא יודע. אני לא מבין למה צריך את זה אבל אם אתם כך רוצים, אין בעיה.

את רוצה להקריא את הנוסח?

כן. זה יורכב למעשה משני פריטים. פריט (14) יאמר שזאת סמכות שופט יחיד "לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, למעט בהליכים בסכסוך קיבוצי לבקשות לדחייה על הסף".

פריט (15) יאמר: "לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני עד לתחילת שלב ההוכחות בדיון בבקשה". יכול להיות שכאן צריך להכניס למעט.

איזה בקשה?

בקשה לסעד זמני.

זה כמו שבאים לשופט תורן והוא מוציא סעד תורני ואחר כך – בהקבלה לבתי משפט רגילים – הדיון, אם צריך לשמוע הוכחות במסגרת הבקשה לסעד זמני, מה שקורה לא אחת, אז זה כבר יהיה בפני ההרכב.

הסיפא אומרת: "הוראה זו אינה חלה על בקשות לסעד זמני המנויות בפריט (5) בהן ידון השופט לבדו". פריט (5) מדבר על צו עיקול ועיכוב יציאה מהארץ, שם למעשה השופט רשאי לדון לאורך כל ההליך, גם אחרי תחילת שלב ההוכחות.

זה גם הדין היום.

אנחנו ביקשנו להשאיר את המצב כמו שהיה, דהיינו, בבקשות למתן סעדים זמניים לא ידון דן יחיד בבקשות שבמסגרת סכסוך קיבוצי. אם כן, למעט בסכסוך קיבוצי. אם אתם רוצים להרחיב ולומר שבשום בקשה שופט לא יוכל לדון דן יחיד במסגרת סכסוך קיבוצי, זה אומר גם לא בבקשה לדחיית מועד, למתן אורכה, להבאת עד וכל מיני דברים כאלה, בסדר, זאת החלטה שלכם אבל זה נראה לי קצת לא מעשי ומסרבל את הדיון. בכל מקרה, מה שחשוב הוא שבבקשות למתן סעד זמני בסכסוך קיבוצי, לא ידון דן יחיד אלא רק מותב.

זה 14(א).

לפי מה שחברתי הקריאה, הם מפצלים את זה ולא שמעתי שבעניין סעד זמני יש החרגה של סכסוך קיבוצי.

הוספתי שצריך להוסיף את זה. כלומר, לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני עד לתחילת שלב ההוכחות בדיון בבקשה למעט בהליכים בסכסוך קיבוצי. כלומר, לחזור על זה שוב כאן כמו שצוין בפריט (14).

בסדר. אבל ב-(ב), מה שנמצא בסעיף (5), נשאר.

נשאר.

גם אם זה סכסוך קיבוצי.

את זה אני מבינה שממילא החרגתם.

זה למעט שם, כי זה כבר נמצא בסעיף (5).

זאת אומרת שליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ בסכסוך קיבוצי, הוא יוכל?

כן, גם בסכסוך קיבוצי הוא יוכל.

בכל ההליכים לפי התוספת הרביעית כשרצינו להחריג סכסוך קיבוצי, החרגנו. נגיד בפריט (6), בפריט (7), בפריט (12), החרגנו את זה בתוך הסעיפים עצמם. בפריט (5) לא החרגנו סכסוך קיבוצי ולכן זה ימשיך לחול.

שינוי נוסף שמקורו בתוספת של הנושא של הפנסיה, פרטים (12) עד (16) בתוספת החמישית. התבקשנו להוסיף "הסכם קיבוצי או צו הרחבה".

פרט (17), הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי ענפי בעניין פנסיה.

הגענו לנושא המרשם הפלילי. מתבקשת תוספת בסעיף 13, סמכות לשרים ולוועדה לקבל מידע מהמרשם הפלילי.

אני אקריא את סעיף 13.

מידע מן המרשם כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים המפורטים בפרטים המצוינים בו כשבתוספת הראשונה לצורך מילוי תפקידיהם –
(1)
מידע על עבירה שעבר קטין בטרם מלאו לו 14 שנים.

(2)
מידע על עוון שעבר קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים.

(3)
קביעה או צו כאמור בסעיף 2(4).

(4)
מידע בדבר צו מבחן.

(5)
מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור שניתנו ללא הרשעה.

זה הכול על קטינים. למה אנחנו צריכים את זה?

לא, לא הכול. סעיפים (3), (4) ו-(5), המהות שלהם היא אי הרשעה והמטרה היא מסירת מידע על קביעות של בית המשפט שאדם נקבע כאשם בעבירה ובית המשפט בוחר שלא להרשיע אותו.

(1) הוא מידע על עבירה שעבר קטין, (2) זה מידע על עוון שעבר קטין.

נכון. לא על זה מדובר. גם היום הוועדה למינוי שופטים שמנויה בסעיפים (ג) ו-(ד) לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי מקבלת את המידע על אי הרשעה. זאת המהות של המידע. צריך לזכור שלגבי קטנים זה בעצם לא רלוונטי כי המידע כבר יימחק.

כן. ההתיישנות היא די קצרה לפי סעיף 14.

מדובר על חמש שנים, לפי סעיף 16(ב) לחוק המרשם הפלילי.

התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים.

לא. זה מתחיל מיידית ממועד גזר הדין.

לגבי קטין?

בכלל. לגבי כל מה שמנוי בסעיף 13. אין תקופת התיישנות אלא יש תקופת מחיקה שמתחילה ממועד מתן גזר הדין וזאת תקופת מחיקה של חמש שנים.

זאת אומרת שזה ממילא לא רלוונטי.

אנחנו עשינו כאן תיקון שהוא די טכני ומהותי. כלומר, הטכני היא העובדה שתיקנו את זה כך שבמקום להוסיף את זה לפרט (לא), הוספנו את זה לפרט (ד)(1) אבל המהות היא כפי שאני אקרא אותה. הסמכות לקבל מרשם מהמידע הפלילי תהיה לשרים "וכן שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה והוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, לעניין מינוי נציגי ציבור לפי סעיף 10 לחוק האמור".
20.
תחילה, תחולה והוראות מעבר.

(א)
תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב)
מי שכיהן כנציג ציבור בבית דין לעבודה ערב יום התחילה (בסעיף זה – נציג ציבור מכהן), יראו אותו כאילו מונה לפי סעיפים – אנחנו נבהיר איזה סעיפים.

הרעיון הכללי של הסעיף שטרם הספקנו לנסח אותו באופן מספיק ברור, אבל לפי מה שהבנתי עמדת הממשלה היא שבעצם מי שכבר מונה, מי שהיום מכהן, יראו אותו כאילו הוא מונה לפי החוק החדש, דהיינו, שתי תקופות כהונה.

ארבע ועוד ארבע.

שתי תקופות כהונה של ארבע שנים ובכל מקרה לא יותר משמונה שנים.

ההיבט היחידי שיש כאן שאת התקופה הראשונה, מינו אותו לשלוש שנים וזה מאריך את זה לארבע אבל יש אפשרות די בקלות להפסיק את הכהונה שלו אם הוא לא רוצה.

השאלה מה קורה עם אדם שכבר נמצא בכהונה השלישית שלו. היום לפי החוק אין מגבלה.

מי שבכהונה השלישית שלו, זכה מן ההפקר. הוא מונה לפני החוק, שיסיים את הקדנציה וילך הביתה.

(ג)
הוראות סעיפים 18(ב)(1) ו-(ד), 20(א), (א1) ו-(ב) ו-26(א) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 10(1) ו-(3), 11 ו-14(1) לחוק זה, יחולו גם על הליך שהיה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה ערב יום התחילה, ובלבד שעד יום התחילה טרם החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בהליך.

יש לנו גם הסתייגות של חבר הכנסת מקלב.

הצבענו עליה.

כן. הצבענו עליה ואין צורך להיכנס אליה שוב.

מיכאלי ומקלב הציעו את זה.

אדוני, אני עורכת דין שרון וסרמן, אני מעמותת קו לעובד ומייצגת את הפורום לאכיפת זכויות עובדים. אנחנו הבנו שהצו של סעיף 26 שמדבר על צמצום זכות הערעור לבית הדין הארצי בהחלטות במהלך ההליך עדיין לא פורסם. קיבלנו אותו אבל הוא עדיין לא פורסם. רצינו להביע הסתייגות לגבי סעיף 26(א)(1) שהבנתי שהוא התקבל. הגשנו נייר עמדה בנושא.

לטעמנו הסעיף מצמצם בצורה די פוגענית את זכות הערעור. יש הבדל בין המצב בבתי המשפט הרגילים לבין המצב בבתי הדין לעבודה וזה משני היבטים. הראשון הוא עניין הכפיפות לסדרי הדין והראיות בבתי הדין לעבודה כאשר למעשה צריך לפרש את סדרי הדין והראיות בזיקה לסדרי הדין הרגילים אבל בעצם יש הרבה גמישות שמקנה לבתי הדין לעבודה אפשרות לחרוג מהסעיפים באופן שמחייב לדעתנו ביקורת של בית הדין הארצי.

מעבר לכך, יש גם את העניין של פערי הכוחות האינהרנטים בין הצדדים בבתי הדין לעבודה, זה בין המעביד לעובד שלא מצטמצמים גם כשמדובר בהליך משפטי. זאת אומרת, עדיין יש פערי כוחות שלטעמנו מצדיקים מתן זכות ערעור גם בכל ההחלטות שהוצאו בצו.

עוד אין צו.

נכון, אבל כשמסתכלים על הצו שהועבר אלינו, רואים שיש שם הרבה דברים שהם בעייתיים.

אנחנו לא עוסקים היום בצו. כשידונו בצו, תיאבקו על הצו.

כרגע אנחנו מתנגדים באופן כללי לסעיף כולו. לטעמנו אין בו צורך, מה גם שלא הובאו איזה שהם נתונים לגבי כמות הבקשות לרשות ערעור שמוגשות לבית הדין הארצי ומה ההשפעה שלהן מבחינת עיכוב ההליך. מבחינה מספרית לא הובאו נתונים.

אתם רוצים להגיב לעניין?

אני חושבת שכשיש נקודת מוצא לכלל מערכת המשפט, איזושהי תובנה של איך נכון להסדיר את הנושא.

לדעתכם מיותר להגיש ערעורים. בכלל, בתי המשפט לערעורים זה דבר שאפשר לחסוך אותו.

זאת ממש איננה עמדתי. אני חושבת שראוי שהקונספט יהיה גם כאן. באיזה אופן הוא צריך להתישם, אנחנו לא חולקים על כך שיש מאפיינים ייחודיים לבית הדין לעבודה וזה יכול להשליך גם על השאלה מה יהיה בצו. הערות הפורום כמובן ייבחנו בקפידה במסגרת גיבוש הצו, אבל אני לא חושבת שזה נימוק למה לא להכליל את הקונספט הכללי במסגרת הצו.

רציתי להעיר שוב לעניין פריט (14) בתוספת הרביעית. אני מציעה שנשים לב לזה שלפי הנוסח שאת הצעת, המשמעות היא שכל בקשה בסכסוך קיבוצי, צריך יהיה מותב – אם זאת בקשה להארכת מועד, לדחיית דיון, להגשת תצהיר – ואני מציעה שנחשוב על כך שוב.

אם התחילו הראיות, אז כן. אם התחילו ההוכחות, אז כן.

לא, גם עד הגשת ההוכחות. כדאי שנחשוב על כך שוב. אני מציעה, אם יורשה לי.

מה שעורכת הדין וייץ מההסתדרות העלתה, זאת השאלה לגבי בקשות שונות ופרוצדוראליות בהליך של סכסוך קיבוצי ומה יהיה אתן. האם הבקשות האלה – בגלל שהחרגנו בפריטים בנוסחים החדשים, פריט (14) ו-(15) – גם הן יוחרגו. הדעה שלנו היא לא כי אנחנו רואים היום את פריט (15), שזה המספר שלו היום בתוספת הרביעית, ומה שהוא אומר זה שעדיין לשופט יש סמכות להפעיל כל סמכות או למלא כל תפקיד שנתונים לרשם בית דין לפי סעיפים 27(א) ושאינם מנויים בפריטים (1) עד (14). זאת אומרת, זה מוחרג. אם תהיה איזושהי בעיה אחרת במהות, אנחנו מסכימים. אנחנו מסכימים שבקשות שונות ופרוצדוראליות יוכלו להגיע לדן יחיד גם בסכסוכים קיבוציים.

אין לו סמכויות של רשם. רשם לא בן בסכסוכים קיבוציים.

לא, מבחינת הפעולות.

אני לא בטוחה שזה כל כך מובן.

מבחינת הנוסח שהקראנו?

גם וגם. אני לא בטוחה שהפרשנות הזאת היא בהכרח ברורה.

אנחנו נבדוק את הנוסח. אנחנו מסכימים על המהות.

אתם מסכימים על המהות, כלומר, עניינים פרוצדוראליים יוכלו להישאר בסמכות דן יחיד.

יוכלו להישאר בסמכות דן יחיד.

אז הוועדה תסמיך אותי.

אני אסמיך אותך לא לעשות להם בעיות אלא להעביר את זה.

אפשר להחריג פריטים בתוך התוספת. נדבר על זה. זה נשאר בנוסח.

בסדר. אני יכול להצביע? תודה רבה.

אנחנו מסכימים שבבקשות לסעד זמני בסכסוך קיבוצי, זה יהיה רק במותב. שיהיה ברור.

תודה רבה.

אנחנו מצביעים.

הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק אושרה

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית. אתם תתקנו את הסעיף הזה. תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>