PAGE
11
ועדת המדע והטכנולוגיה
13/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 127>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 14:00

<היום הלאומי למדע לשנת 2012 – טקס הענקת פרסים לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים לישראל>

חברי הוועדה: >
רונית תירוש – היו"ר

>
יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן ריבלין
שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער

שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ

חבר הכנסת טלב אלסאנע

מנחם גרינבלום - מנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה

אילנה לוי - ראש האגף לקשרי חוץ, משרד המדע והטכנולוגיה

מירי חיים - מנהלת לשכת המנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, משרד המדע והטכנולוגיה

עופר רימון - מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

אמיר זיו-אב - מדען ראשי, משרד התחבורה

משה גולדברג - ר' היחידה לתשתית, משרד הביטחון

עפרה אבידור - מנהלת המח' למדע וטכנו', עיריית ירושלים - מנח"י

בנימין זאב קדר - סגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

יוחנן פרידמן - יו"ר החטיבה למדעי הרוח, אקדמיה לאומית למדעים

מאיר צדוק - מנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

סיגל ברמן - שופטת בתחרות, אוניברסיטת בן גוריון

שבתאי דובר - חבר ועד מנהל מוזיאון מדע, האוניברסיטה העברית

חנוך גוטפרוינד - לשעבר נשיא האונ' העברית, יושב ראש חבר השופטים

גדי גלזר - מרכז אקדמי של תחרות מדענים צעירים של מוזיאון המדע ואינטל, האוניברסיטה העברית

שי מלצר - תלמיד מחקר, האוניברסיטה העברית

צבי שילר - יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

גדי גולן - נשיא, מכון טכנולוגי חולון

יעל גורן- חזקיה - יועצת קשרי ממשל, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

מיה הלוי - מנהלת מוזיאון המדע

ראם סרי - יו"ר הוועד המנהל של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

מקסין וסברג - מנכ"לית אינטל ישראל, סגנית נשיאה באינטל העולמית

Jutta lichmann - ייעוץ מדעי, שגרירות גרמניה

ליאת בן דוד - מנכ"ל קרן וולף


איתי ברנע

–
מנחה

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים
<היום הלאומי למדע לשנת 2012>
טקס הענקת פרסים לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים לישראל

אני מתכבד לפתוח את היום הלאומי למדע לשנת 2012. במסגרת פעילותה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת להעלאת מעמד המדע במדינה לסדר עדיפות גבוה יותר, בחינוך, בתקציב, בציבור, בפוליטיקה ובתקשורת, ייסדה הוועדה בשנת 2000 את היום הלאומי למדע. היום הלאומי למדע נערך בדרך כלל ב-14 בחודש מרץ בכל שנה, לציון יום הולדתו של אלברט איינשטיין. הוא קיבל, לשמחתנו, תבנית קבועה של פעילות, בשיתוף בית הנשיא, משרד המדע והטכנולוגיה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוזיאון המדע על שם בלומפילד והוא כולל מפגש בבית הנשיא, דיון חגיגי בוועדה ובמליאת הכנסת בנושאים שונים מתחום המדע והכול בהשתתפות פעילה של בני נוער.

אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת רונית תירוש, יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שמארחת אותנו בטקס חגיגי זה. בבקשה.

צהריים טובים לכם. כבוד שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ. רציתי לברך את חברי הכנסת, אבל אני מקווה שהם יגיעו בהמשך. מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, מר מנחם גרינבלום. סגן נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' בנימין זאב קדר. מנכ"ל האקדמיה הלאומית למדעים, דר' מאיר צדוק. מנהלת מוזיאון המדע, גב' מיה הלוי. יושב ראש חבר השופטים וגם נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר, פרופ' חנוך גוטפרוינד. יושב ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, פרופ' ראם סרי. מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, הגב' מקסין פסברג. היועצת המדעית לשגרירות גרמניה, הגב' יוטה ליכמן. מדענים צעירים, בני משפחה, שבוודאי מאוד מתרגשים ואורחים יקרים.
כפי שציין המנחה בפתיח הדברים, אנחנו מציינים את יום המדע ביום הולדתו של אלברט איינשטיין. אלברט איינשטיין, יהודי, שאגב הוצע לו מספר רב של פעמים להיות נשיא המדינה והוא סירב והעדיף להמשיך בעבודתו כמדען, הוא אבי תורת היחסות, הוא זה שסיפק לנו את המידע על היחס ההדוק בין אנרגיה וחומר, דבר שמהווה בסיס לקיומנו בחיים האלה. אני חושבת שהוא באמת המודל שבו אנחנו צריכים להיתלות, להתגאות ולציין מדי שנה ביום הולדתו את יום המדע כשאנחנו מקווים גם לעודד בכך את תלמידינו והסטודנטים שלנו באוניברסיטאות.

אני רוצה לברך את שר החינוך, מר גדעון סער, שנכנס זה עתה וגם את ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, דר' עופר רימון.

אני גאה לפתוח את היום הלאומי למדע וגם לפתוח את טקס ההכרזה על הזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל בשיתוף מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך וחברת אינטל.

בנימה לא פורמלית; יצא לי להתראיין עכשיו עם שתי תלמידות, עם גיל ואופיר, שתיהן מתחרות על הפרס מתוך סך של 55 תלמידים מכל בתי הספר בארץ, מכל המגזרים, ומאוד מאוד נהניתי לשמוע אותן מציגות את התזה, מנמקות את התזה שלהן, מציגות את שאלת המחקר, מסבירות את המסקנות, מדעניות לעילא ולעילא. כשהסתכלתי בחוברת שניתנה לנו על הנושאים שניתנו למדענים השונים, או שלקחו על עצמם המדענים השונים, אני מרשה לעצמי לקרוא להם מדענים, בבתי הספר, מצאתי מגוון של עבודות מכל תחומי הדעת האפשריים. נוטים לחשוב שמדע זה מדעי החיים, זה כל מה שקשור למדעי המחשב, לטכנולוגיה, אבל יש גם מדעי הרוח, ובנקודה הזאת אני חושבת שראוי לציין את אלברט איינשטיין שאמר שלא די להסתפק במדע, אלא גם לזכור את הערכים. מי כמונו יודעים וזוכרים את אותו נובל, שעל שמו יש פרס נובל, שבזכות הממצאים שלו גילו ופיתחו לאחר מכן את פצצת האטום.

אני רוצה לברך גם את חבר הכנסת טלב אלסאנע, תודה שהגעת. בהחלט מגיעות מחיאות כפיים.

אז המדע יכול באמת להתפתח חלילה לשימושים בלתי ראויים לאדם. לא באותה נשימה, אבל כן אני אזכיר את הנושא של שיבוט גנטי, אנחנו רוצים להשביח את הגזע האנושי, הנדסה גנטית. הגבול הדק הזה בין הישארות במדע לתוצרים חיוביים לבין שימוש לא מושכל לתוצרים שליליים יכול להיות דק מאוד, ולכן אני אומרת כאן, גם לשר החינוך, גם לשר המדע והטכנולוגיה, מאוד מאוד חשוב לשלב ולתת את המשקל הנכון ואת האיזון הנכון גם למדעי הרוח וגם ליתר המדעים, מדעים מדויקים, מדעי חיים וכדומה.

כיושבת ראש ועדת מדע וטכנולוגיה אני חייבת לומר לכם שאני עמלה רבות על מנת להחזיר עטרה ליושנה בדמות לימוד והוראת המדעים והטכנולוגיה בבתי הספר, דבר שקצת הוזנח. אני חייבת גם לומר בכנות שבהיותי מנכ"לית משרד החינוך רווחה תפיסה לפיה, בעיקר על ידי הקשת המזרחית, לימודי הטכנולוגיה למיניהם, שנקראו בעבר לימודים מקצועיים, בעצם כוונו לרובד מסוים באוכלוסייה שלנו ובמהלך השנים אנחנו זנחנו מהסיבה הזאת את הלימודים הללו, על אף שהם קיבלו גוון הרבה יותר מדעי, הרבה יותר טכנולוגי ברמה גבוהה, מה שנקרא היי טק, גם ה-low tech היה ברמה של היי טק, ואני מאוד מאוד מקווה שתוחזר עטרה ליושנה. יותר מכך, אדוני שר החינוך, בוא לא נזניח, אני לא אומרת שאתה חלילה, נהפוך הוא, אני יודעת שאתם עושים עכשיו דברים לטובת העניין, אבל לא נזניח את הבנות. הבנות הן פוטנציאל אדיר, אנחנו נראה היום מתוך ה-55 המתחרים כמה בנות יש לנו, אבל זה פוטנציאל אינטלקטואלי בעל יכולת קוגניטיבית מאוד גבוהה ולצערי הרב אנחנו רואים, כתופעה, שכבר בגילאי חטיבת הביניים הן זונחות את כל מה שקשור למדע וטכנולוגיה, מסיבות שלטעמי הן סיבות חברתיות. אנחנו צריכים לעמול על מנת להחזיר אותן לשם.
ואם כבר הזכרתי את העניין של לעמול להחזיר מישהו למדע וטכנולוגיה, אין כמו הנושא של בריחת מוחות. אני אקדים ואומר שלשמחתי בשבוע האחרון נודע שנחתם הסכם על פיתוח תכנית להחזרת מדענים למדינת ישראל. מדינת ישראל, בגלל קשיים תקציביים, בגלל העובדה, כנראה, שהמדע והטכנולוגיה לא היו בסדר העדיפויות של השלטון לסוגיו השונים, לדורותיו, הרבה מאוד מדענים שלנו עזבו את הארץ ונדדו, בעיקר לארצות הברית וגם לארצות אחרות. וכשבודקים את האחוז שלהם, אחוז הנוכחות של מדענים בארצות הברית ביחס למדינות אחרות, מדינת ישראל מככבת בהיקף של 25%. 25% מהמדענים המהגרים למדינות אחרות הם ישראלים. זה מספר מאוד גבוה ואנחנו פועלים כמדינת חלם, משום שאנחנו משקיעים הון עתק בהקניית השכלה לתלמידים שלנו, לסטודנטים שלנו, ובסופו של דבר מי שקוצר וקוטף את הפירות אלה מדינות חוץ לארץ כאלה ואחרות שקולטות אותם וקולטות אותם באהבה רבה ובחיבוק גדול מאוד.
אז אני מאחלת לנו שנדע לשים את המדע והטכנולוגיה על סדר היום הציבורי, גם בראש סדרי העדיפויות של התקציבים, שניתן למדענים שלנו את היכולת לחקור, כלומר את התשתיות לעשות עבודה מחקרית, להישאר כחלק מהקהילה של המדענים, הקהילה הבינלאומית של המדענים, כדי שמה שנאמר הג'ניוס היהודי, המוח היהודי, כמו גם המיעוטים שבתוכנו שמסוגלים להגיע להישגים מכובדים בקנה מידה בינלאומי, יוכלו לחבור לאותה קהילייה בינלאומית מכובדת שבסופו של דבר אנחנו גם רואים אותם כמקבלי פרס נובל. אחוז הישראלים ביחס למקבלי פרס נובל וביחס לגודלנו המספרי, אני חושבת שהוא אחוז גבוה מאוד. אני מאוד מקווה שאנחנו לא נסתפק היום בזה שניתן פרסים כאן לתלמידים שלנו ובבוא היום בעצם הם ייעלמו מעל מפת המדענים משום שמדינת ישראל לא השכילה לתת להם את התשתיות המחקריות, את התקציבים הנכונים ואת הסביבה הנכונה למחקר ולפיתוח.

לסיום אני רוצה לבקש שוב משר החינוך ומשר המדע והטכנולוגיה לקבוע בלוח העברי את יום המדע, זה נוגע לוועדת סמלים. בשנת 2000 הוחלט שיהיה יום מדע והוא יצוין והוא מצוין בכנסת, אבל לצערי הרב עדיין בלוח העברי אנחנו לא רואים לו שום סימן וזכר ואני מקווה מאוד שתצליחו בוועדת סמלים להביא לאישור ובכל היומנים, גם של התלמידים ובלוחות העבריים, יצוין היום הזה. יש לכך חשיבות, ברגע שהוא מצוין, כל בתי הספר וגם מוסדות אחרים בוודאי יציינו זאת ויעלו את זה על סדר היום הציבורי וגם התקשורתי, דבר שבוודאי יעודד עוד רבים וטובים להיחשף לנושאים האלה ואולי גם להשתלב בקהילה הזו.

וממש לסיום אני רוצה להודות על ארגון היום הזה לענת לוי, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה, לאיילת חאקמיאן, רכזת הוועדה, לכוכי שבתאי ולמוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, תבורכו.

תודה ליושבת ראש ועדת מדע וטכנולוגיה, חברת הכנסת רונית תירוש.

מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מוביל מהלך ארצי חדש ומקיף של קידום למידת חקר וביצוע פרויקטים, מבית הספר היסודי דרך חטיבות הביניים, במסגרת של ירידי מדע בית ספריים, עירוניים וארציים. ירידים אלה ישמשו תשתית להרחבת מעגל המתחרים המצטיינים מבתי הספר התיכוניים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל בעתיד ויחזקו את לימודי המדעים והטכנולוגיה בישראל.
נמצאים איתנו כאן למעלה מ-50 תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ, תלמידים מצטיינים שעלו לשלב הגמר בתחרות מדענים ומפתחים צעירים, תלמידים בעלי יכולות מחקר מדעיות, חשיבה מקורית, פתיחות וסקרנות. בחלקו השני של הטקס יוענקו פרסים לזוכים בתחרות אותה מנהל מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים, בתמיכת חברת אינטל והמינהל למדע ולטכנולוגיה של משרד החינוך בראשותו של דר' עופר רימון.

אני מתכבד להזמין את שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, לברך את העולים לשלב הגמר בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל.

צהריים טובים. עמיתי, ידידי, שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, חברתי יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חברת הכנסת רונית תירוש, נציגים של משרד החינוך, אינטל, מוזיאון המדע בירושלים, האקדמיה הלאומית למדעים ובעיקר תלמידות ותלמידים, אנשי חינוך, מנהלים, מורים, הורים יקרים, מכובדיי כולם. אני רוצה לברך על התחרות הנפלאה והמיוחדת הזאת שיתרונה הגדול הראשון שהיא נותנת הזדמנות מיוחדת לבטא ידע ותכונות כמו סקרנות, חדשנות, כושר המצאה, כושר חשיבה של בני נוער והתכונה החשובה השנייה שלה זה העקביות, העובדה שהיא מתקיימת זו השנה ה-15 ויש לזה משקל. אמר זוכה פרס הנובל אלברט איינשטיין, שמחר נציין את יום הולדתו, שאת הבעיות המשמעותיות שאנחנו נתקלים בהן היום לא נוכל לפתור באמצעות אותה צורת חשיבה בה השתמשנו כשיצרנו אותן, והתחרות הזאת, שהשתתפו בה מאות תלמידים ותלמידות ולגמר הגיעו 45 עבודות, מעודדת בני נוער מחוננים ללא הבדלים של דת או מגדר או רקע סוציו אקונומי להוציא מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל של המקוריות ושל היצירתיות שטמון בהם. אני שמח לראות, והתרשמתי מזה גם בשנה שעברה, את מגוון תחומי הדעת והעניין של התלמידים. עיינתי בחוברת שמציגה את עבודות התלמידים, אני זוכר שעשיתי את זה אז, היה גם נשיא המדינה בשנה שעברה, והיא באמת מייצגת קשת רחבה מאוד של תחומים, מדעים מדויקים לסוגיהם, לצד היסטוריה. כמה דוגמאות, תפיסת בני הנוער את הדמוקרטיה, טיהור מי שפכים באמצעות אצות חד תאיות, חיטוי מים באמצעות קרינת השמש ואחות רובוטית לדור השלישי. אלה מספר דוגמאות לעבודות שהגיעו לשלב הגמר בתחרות הזאת.

אני לא רוצה לפרט את מכלול הפעולות שאנחנו נוקטים, גם במערכת ההשכלה הגבוהה, גם בהקשרים שציינה חברת הכנסת תירוש, באמצעות הקמת מרכזי המצוינות שכרוכים גם בהחזרת חוקרים וגם בעידוד לימודי המדעים, נמצא פה דר' עופר רימון שעושה עבודה חשובה והוא עושה עבודה שהיא מגובה גם מבחינה תקציבית, גם במה שקראה חברת הכנסת תירוש היי טק וגם ב-low tech והדבר החשוב הוא גם שידענו לעבות את לימודי המדעים, בעיקר בחטיבת הביניים, מבחינת היקפי שעות שקוצצו בעבר. אני ראיתי את התוצאות של העבודה שמושקעת כבר באופן דיס פרופורציוני במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) לגילאי חטיבות הביניים בשנה הקודמת ואני מאמין שאנחנו עולים גם בחינוך וגם בהשכלה הגבוהה על דרך המלך גם בהקשר הזה. אני מאמין שאתם, התלמידות והתלמידים המוכשרים שהגיעו לכאן, אתם בעצם העתיד של המדינה, כי העתיד של המדינה טמון ביכולת שלה להתמיד בחזית המחקר והמדע העולמי ולקיים מערכת השכלה גבוהה ברמה גבוהה.

אני רוצה לברך את המורים, את המדריכים, שהם בוודאי חלק מגיבוש העבודות, להמשיך להניע את התלמידים ולדרבן אותם להצלחה, בוודאי את ההורים הגאים והנרגשים שנמצאים כאן, ויש חשיבות גדולה גם מבית להתמדה בטיפוח של כישרון ובתיעול של כישרון וסקרנות ויצירתיות, זה ודאי דבר שכל הורה יודע ומכיר וזה חשוב.

אני רוצה לבטא תודה והוקרה לכל מי ששותף בארגון התחרות, למוזיאון המדע בירושלים, לאינטל, לאנשי מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, הערכה מיוחדת למסור גם לחבר השופטים, בראשות פרופ' גוטפרוינד, שבחר את הזוכים. לבחור זוכים זו אף פעם לא עבודה קלה, כמעט בשום קטגוריה רצינית, זה תמיד כרוך במידה של כאב לב כאשר אתה רואה עבודות ראויות אבל בכל זאת אתה נדחק מחמת הבחירה לבחור את אלה שבעיניך הן הטובות ביותר. אני בטוח שבין העבודות היו עוד רבות שראויות לפרסים והוקרה. למשתתפים ובפרט הזוכים הברכה, עלו והצליחו.

תודה לך, שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער,

אני מתכבד לקרוא עכשיו לשר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשאת את דברו.

ידידי שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, ידידתי יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חברת הכנסת רונית תירוש, חבר הכנסת טלב אלסאנע, ראשי האקדמיה בישראל, אני מפחד לפרוט כי יהיו אנשים שלא נפרט אותם, כמובן פרופ' גוטפרוינד, פרופ' סרי, פרופ' קדר, מנכ"ל משרד, מנחם גרינבלום, מורות, מורים, ואחרונים אחרונים חביבים תלמידים יקרים. כפי שכבר נאמר, יום המדע נקבע כיום הולדתו של אלברט איינשטיין והרבה אמרות חשובות היו לאלברט איינשטיין ואחת מהן, שהיא לעניות דעתי אולי מכוונת את דרכיו של כל מדען ומדען, ואלברט איינשטיין אמר את האמירה הבאה; כל המדע שלנו, כשהוא נמדד אל מול המציאות, הוא פרימיטיבי וילדותי. ואף על פי כן הוא הדבר היקר ביותר שיש לנו. זו אמירה נפלאה. יש אנשים שאולי יחשבו שזו אמירה מדכאת, מה זאת אומרת כל מה שאנחנו יודעים זה פרימיטיבי אל מול המציאות? אבל באמירה הזאת יש הבטחה אדירה לעתיד. פירושו של דבר שאף פעם לא נדע, לא הכול ולא את הרוב ותמיד כל מה שנדע, אל מול מה שאפשר לדעת, יהיה פסיק, אבל פירושו של דבר שבכל הדורות ובכל דור החבר'ה היושבים פה באולם יכולים לקום ולהוסיף עוד נדבך, עוד נופך משלהם, כדי להעשיר את הידע שלנו. ושוב, גם אם מעשירים אותו במעט, אבל בונים את הטכנולוגיה של המחר.

בעצם כוונתה של האמירה הזאת, בין היתר, שהעתיד נקבע כל הזמן והעתיד נקבע היום ומחר ייקבע עתיד חדש, הכול בהתאם לידיעתנו. פירושו של דבר גם, כפי שאמר נפוליאון בזמנו בהקשר אחר, הוא אמר שכל חייל נושא בתרמילו את שרביט הגנרלים, פירושו של דבר שכל אחת ואחד, במיוחד מן הדור הצעיר, יכול פשוט להפוך עולם. מבחינתי, אני חש התרגשות וקשר מסוים בין המעמד הזה עכשיו לבין מעמד שהייתי בו לפני קצת יותר משלושה חודשים, בין החוברת שהחזקתי כרגע ביד לבין חוברת אחרת שהחזקתי אז ביד, ההיא הייתה אמנם עשויה עם סמל זהב ועם דיוקנו של אלפרד נובל. לפני שלושה חודשים, כשהייתי שם באולם הקונצרטים בשטוקהולם, ועל הבימה עמד חברי דן שכטמן וקיבל את פרס נובל לכימיה, אני באותו רגע ממש צבטתי את עצמי לדעת האם היינו כחולמים, הנה, על הבמה עומד חבר, כמעט הייתי אומר חבר נעורים, הוא קצת מבוגר ממני, אבל הוא לא הראשון, השלישי מהטכניון. אגב כמה אנשים בעולם יכולים להגיד ששלושה חברים אישיים שלהם קיבלו את פרס נובל? וזה מבלי שיש לי קשרים בוועדה, והשישי במדעים מישראל בעשור האחרון, ומבחינתי ישנו קשר ישיר בין החוברת כאן לאותה חוברת מוזהבת שם, בין הטקס כאן לבין הטקס שם. כי לכל אחת ואחד מכאן, וכשמסתכלים על הפיתוחים הפנטסטיים וכשמסתכלים על הרעיונות המקוריים, כל אחת ואחד מן הזוכים פה היום, ואיתם עוד הרבה בני נוער מוכשרים מאוד בכל הארץ, נושא בתרמילו או בילקוטו גם את המפתח לטקס בשטוקהולם. לכן זה דבר מעודד, זה מרגש לעמוד כאן ולגעת בעתיד. כמובן עלינו מוטלת משימה גדולה, הוזכר כאן תפקידו החשוב של משרד החינוך שהוא אמון על כל מערכות החינוך מגני הילדים ועד האוניברסיטאות ועד בכלל, וכמובן משרדי ממשלה אחרים, גם אנחנו שמחים לתרום את חלקנו הצנוע, אם זה בהנגשת מדע לקהילה במסגרת תכנית מדע וקהילה, אם זה גם בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, דר' רימון ממשרד החינוך. הזכרת, חברת הכנסת תירוש, את הצורך לעודד בנות, אנחנו מתחילים תכנית מיוחדת עתידים לבנות שעניינה באמת לעודד את השתתפות הבנות בצורה מסיבית יותר במדע, ואפילו מחר, ביום המדע, אנחנו שולחים הרבה מדענים לגנים בתכנית של 'מדען בגן', כי כולנו מאמינים שהחינוך מתחיל כבר בגן, אם לא קודם לכן.
לכן, שוב, שמחה גדולה להיות כאן, וכמו שאמרתי, אנחנו כאן נוגעים בעתיד ואני מאחל לכולנו שמה שאמרתי מקודם לא יישאר בגדר דבר תיאורטי ושיהיו כאן אנשים שיזכו לראות את הקשר בין הטקס כאן לטקס בשטוקהולם. תודה רבה.

תודה לשר המדע והטכנולוגיה, ולפני שנמשיך, שר החינוך נאלץ לעזוב אותנו מפאת התחייבויות נוספות, אנו מודים לו על שכיבד אותנו בנוכחותו, תודה לך.

ואחרון המברכים בחלקו הראשון של האירוע יהיה סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' בנימין זאב קדר, בבקשה.

חברת הכנסת רונית תירוש, שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' הרשקוביץ, גב' מקסין פסברג, יושבת ראש אינטל ישראל, ופרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר השופטים, גבירותיי ורבותיי, ובראש ובראשונה המדעניות והמדענים הצעירים שמה שאני אומר עכשיו מופנה בראש ובראש אליכם. אתם שומעים הרבה ושמעתם גם פה על חשיבות המדע לחברה, לכלכלה, למדינה, לאנושות וכמובן שכל הדברים האלה נכונים מאוד. אני רוצה לדבר כאן על פן נוסף, פן אישי, שהוא בעיניי הפן המרתק ביותר של המדע, אני מתכוון לחוויה של התגלית שהמחקר מזמן למדען. החוויה של גילוי דבר מה חדש, שאיש לפניך טרם גילה. נכון, החוויה הזאת איננה מתרחשת כל יום, היא יכולה ליפול בחלקו של המדען אולי רק כמה פעמים בחייו, אולי אפילו פעם אחת בלבד, ונכון, לחוויית הגילוי קודם לא פעם פרק ארוך של עבודה שחורה, מפרכת, שלעתים גם מתגלה כחסרת תכלית, אבל כל העבודה המאומצת, כל האכזבות, כל ההיתקלויות בקירות אטומים, מחווירות נוכח החוויה החד פעמית, המפעימה, של התגלית. אתה פותח שער ופתאום לפניך עולם חדש, או בדל עולם חדש, שאיש עוד לא היה בו, שאתה הראשון לטייל בו, להתבונן בו, לחשוף את סודותיו. זה הוא גם רגע של בדידות גדולה; מצד אחד, אתה רוצה שהוא יימשך ואתה מצטער על שעוד מעט יתמלא העולם החדש הזה בהמולת כל אלה שייכנסו בו בעקבותיך ובזכותך, ומצד שני אתה רוצה לשתף אחרים, לחלוק עמכם את התרגשותך. חוויה זאת של התגלית היא גמולו האמיתי של איש המדע, היא ולא פרסים ומדליות. אני מאחל לכם, למדעניות ולמדענים הצעירים שלנו, שתזכו לחוויה הזאת פעם אחר פעם.

אני מתכבד לקרוא לחברת הכנסת רונית תירוש לומר מספר מלים, בבקשה.

זכויות של מארחת. יושב ראש הכנסת אמור היה להצטרף, הוא ראה חשיבות רבה בטקס הזה, גם פגש חלק מהתלמידים המתחרים, אבל לצערו נאלץ לצאת ללוויה של מר חסדאי, ז"ל, ראש מועצת אלפי מנשה.
ברשותכם אני אקח מכל הנאום היותר ארוך שלו שתי פסקאות שחשבתי לנכון להקריא אותן בפניכם ובשמו. דיברתי קודם על אלברט איינשטיין ועל הצורך של השילוב בין הרוח והמעשה, בין המדע ובין הערכים ובהקשר הזה הוא אומר; נועדנו לחיים שיש בהם חתירה מתמדת לתובנות חדשות, לפריצת דרכים חדשות בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והפיזיקה, להבנה הולכת ומעמיקה של העולם בו אנו חיים, ועם זאת עלינו לזכור כי מוטלת עלינו חובה אנושית ומוסרית לעשיית שימוש אחראי ומושכל בתגליותינו. כדי שנוכל להמשיך ולחזות בנוער הנפלא הזה, היצירתי, המפתח, הביקורתי והיוזם, אנחנו חייבים, מכובדיי, שר המדע ושר החינוך, להציב את העיסוק במדעים ובמדעי הרוח גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. האיינשטייניום של המחר צריכים את הסביבה הנכונה לצמוח ולהתפתח ועלינו להעניק להם אותה. היו ברוכים. תודה רבה.

שוב תודה לך ותודה ליושב ראש הכנסת על המלים החמות שלו.
אני שמח להזמין את נציגת המדענים הצעירים, שחר הלוי, לומר מספר מלים בשמה ובשם חבריה. שחר היא תלמידת הגימנסיה הריאלית בראשון לציון והעבודה שהיא הגישה לתחרות עוסקת בשיפור המערכת החיסונית כנגד גידולים סרטניים.

צהריים טובים, כבוד שר המדע, יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ישראל, חברי כנסת, חבר השופטים, מנחים, מתמודדים ואורחים יקרים. ברצוני לספר לכם על החוויה הנהדרת שאנו, המשתתפים בתחרות המדענים הצעירים, עברנו. אחרי חודשים של לילות בלי שינה, אימונים על כל אדם אפשרי, שיחות ארוכות עם המנחים והתעקשות בלתי פוסקת, הגענו ליום הראשון של התחרות. מולנו עמדו דגמים, מחשבים, רובוטים ופוסטר אחד שהיה אמור לסכם לפעמים שנים של עבודה. אחרי יום של שיפוטים וציפייה רבה ניתן לומר כי עבורנו זו לא הייתה סתם עוד תחרות, מדובר בחוויה בלתי נשכחת, הפכנו מאנשים זרים לחברים, הלינה באכסניה הפיגה את ההתרגשות העצומה, לפחות בערבים, העמקנו את הידע שלנו, כל אחד בנושאו, והרחבנו ידע ואופקים בנושאים חדשניים אשר נמצאים כיום בחזית המדע.

בשמי ובשם המתמודדים, ברצוני להודות לאנשים שהפכו את שלושת הימים האחרונים בפרט ואת התקופה האחרונה של ההכנות לתחרות בכלל להרבה יותר, לירדן גליקסמן, תודה לך על הסבלנות הרבה, החל מהאי-מיילים שדואגים ועד לריצות ביום התחרות, ועל כך שהיית שם בשבילנו לאורך כל הדרך. למנחים ולמורים היקרים, על הייעוץ והדאגה הרבה, ההשקעה והמסירות בכל פרויקט ופרויקט. לחבר השופטים ולפרופ' חנוך גוטפרוינד, על שהשקעתם מזמנכם בקריאת עבודתנו ועל ההערכה המקצועית של כל עבודה ועבודה. לפרופ' גדי גלזר, על העצות לקראת התחרות, ההערות הבונות והעזרה הרבה בהכנות לתחרות. לחברת אינטל, על האמונה כי אנו הצעירים יכולים לגלות, לשנות, להשפיע ועל התמיכה הרבה במהלך התחרות. למיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע, על האירוח הנהדר במוזיאון ולאורך הסדנאות והתחרות עצמה. לאלעד, ארז, מיכל, יעל וצוות מדריכי המוזיאון, על סידור התערוכה במוזיאון וההכנה של העיתון. אין ספק שכל אחד ואחד מכם תרם תרומה משמעותית לחוויה הבלתי נשכחת שנקראת תחרות מדענים ומפתחים צעירים. מתמודדים יקרים, אני מאחלת לנו שנפיק את המיטב מהתקופה האחרונה ושיהיה לכולנו המון בהצלחה. תודה.

תודה רבה לך, שחר.
ועתה נעבור לאתנחתא מוזיקלית קלה, ברשותכם. נמצאים איתנו גילי אברבנאל וגלעד שר, תלמידי התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, שינגנו את הפרק הראשון מתוך סונטה של הנדל לכינור ולפסנתר, בעיבוד סקסופון, ואת הפרק הראשון מתוך סונטה לחליל ולפסנתר מאת באך, בעיבוד לסקסופון. גילי וגלעד, בבקשה.

(קטע מוזיקלי).

תודה לגילי אברבנאל שעל הפסנתר ולסקסופוניסט גלעד שר.

הגענו לחלקו השני של האירוע, לטקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל. זאת השנה -15 שבה נערכת התחרות בישראל בניהולו של מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים. התחרות היא חלק מתכנית האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה בין מדענים צעירים באירופה ומתחרות אינטל אייסף העולמית הנערכת בארצות הברית. שותפים לתחרות המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, בראשותו של דר' עופר רימון, לחברת אינטל בהנהגת הגברת מקסין פסברג, שנמצאים איתנו באירוע. נמצאת איתנו גם דר' יוטה ליכמן, הנספחת המדעית בשגרירות גרמניה בישראל שתומכת בתחרות, welcome, Jutta. אני רוצה לברך את פרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר השופטים בתחרות ופרופ' גדי גלזר, הרכז האקדמי, את פרופ' נאוה בן צבי, יושבת ראש ועדת ההיגוי של התחרות, את פרופ' ראם סרי, יושב ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים, את מיה הלוי, מנהלת המוזיאון, וכמובן את המדענים הצעירים שיושבים כאן עמנו, את המורים, המנחים ואת הורי המדענים הצעירים.
אני מתכבד להזמין את שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת פרופ' דניאל הרשקוביץ, חברת הכנסת רונית תירוש, יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' בנימין זאב קדר, מנכ"לית חברת אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, גב' מקסין פסברג ואת יושב ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, פרופ' ראם סרי, לתפוס את מקומותיהם ליד שולחן הנשיאות. וכמובן גם את פרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר השופטים שינהל את החלק הזה של הטקס.

בכל פעם שאני עולה על הבמה בטקסים האלה, המתח באולם גובר, אבל עוד קצת סבלנות. אני אומר את כל מה שראוי ואני צריך לומר לפני שאני אתחיל למלא את התפקיד שלי כאן. אני אעשה את זה מהר, אני היחיד שלא אצטט את אלברט איינשטיין, אני מבטיח לכם. אני לא אזכיר את כל מי שראוי כאן להזכיר, רק אברך את כל החברים בשולחן הנשיאות ובמיוחד, אותה אני כן אזכיר, את חברת הכנסת רונית תירוש ותודה לך מכל הלב על שהעמדת את הבמה הזאת לרשות אירוע כל כך חשוב. וכבר נאמר רבות על התחרות, היא בת 15, ואני כבר אמרתי שעם התחרות שאני מלווה אותה משנתה הראשונה אני התבגרתי ב-15 שנים ועל השותפים לתחרות כבר נאמר, על מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, על חברת אינטל והם באמת שותפים מבורכים, תורמים, משתתפים ועל כך אנחנו תמיד אסירי תודה.
התחרות עצמה מביאה לכאן מתחרים בכל תחומי הדעת, שהם על סדר היום של חיפוש האמת, הגברת ההבנה לעולם הסובב אותנו והם תלמידים מבתי ספר תיכוניים, העבודות שמגיעות אלינו הן עבודות שהוגשו אולי קודם כעבודות גמר לבגרות, כפרויקטים טכנולוגיים, פרויקטים אישיים שונים. אני רוצה לומר משהו לפני שאני ניגש לעיקר דבריי על מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך בראשותו של דר' עופר רימון, תרומתם כבר הוזכרה כאן, אבל חשוב לנו לומר שהמוסד הזה יוזם עכשיו מפעל מאוד אמביציוזי, מאוד ראוי, שבו התחרות שלנו, התחרות של המדענים ומפתחים צעירים בישראל, היא תשתית מצוינת. הכוונה היא לבנות מערכת לאומית רחבה, שתתבסס על ההבנה ועל ההכרה שהמרכיב של התנסות אישית באיזה שהוא מחקר, באיזה שהוא דיון באיזה שהוא רעיון מקורי או פחות מקורי, אבל איזה שהיא התנסות אישית, הוא מרכיב מאוד חשוב בהליך החינוך, בתהליך הלימוד והכוונה היא לבנות איזה שהיא תכלית אסטרטגית לחיזוק החינוך. מדגישים לי פה מדעי וטכנולוגי, וזה הוזכר כמה פעמים, אבל צריך להבין שאין מדע וטכנולוגיה בלי המרכיבים של רוח וחברה. גם זה נאמר כאן, אבל ככל המרבה לשיח בזה הרי זה משובח. ואנחנו מבינים, מדע וטכנולוגיה, גם בתכנית הזאת וגם בתחרות שלנו, כמסגרת שמכלילה את כל תחומי הידע שתורמים להבנת העולם שלנו וגם להבנת עצמנו וגם להבנת הקשר שלנו עם העולם, ואנחנו מצפים שהפרויקט הזה בסופו של דבר יהווה איזה שהוא מקור שממנו יבואו בעתיד מתחרים נוספים וחדשים ויעשירו גם את התכנית שלנו.

אז כבר שמעתם קצת מספרים על התחרות הזאת. מי שנמצא כאן הוא באיזה שהוא מובן כבר זכה, מפני שהאנשים שנמצאים כאן, התלמידים שנמצאים כאן מייצגים קבוצה נבחרת שאחרי מיון מורכב, והשנה הרבה יותר מסובך וקשה משנים עברו, וזה אומר לי פרופ' גדי גלזר, כי השנה אנחנו מתברכים במכלול עבודות שמייצגות רמה אפילו יותר טובה משנה שעברה ובוודאי משנים קודמות והדבר מתבטא בזה שלהם היה קשה לבחור ולנו כשופטים היה קשה לבחור שבעתיים. אז אני אומר שכל התלמידים והתלמידות שנמצאים כאן זכו, הם הגיעו לגמר. עכשיו זאת תחרות, וכל שנה אני אומר אותו דבר וכבר אמרתי לתלמידים הבוקר שתחרות זה כמו אולימפיאדה, מאות ואלפים משתתפים באולימפיאדה ועל הפודיום של המדליות עומדים מעטים, וזה גם דין התחרות שלנו.

אתמול אנחנו, חבר השופטים, עשרים אנשים, נשים, חוקרים וחוקרות ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שביחד מייצגים את כל תחומי הדעת שמיוצגים בתחרות שלנו, הם מומחים בתחומים האלה, ישבנו יום שלם והייתה לנו משימה מאוד מאוד קשה. מי שקלע באמת בנקודה הזאת היה שר החינוך, כשהוא דיבר על כאב הלב של השופטים בתחרות הזאת ואני יכול להבטיח לכם שכאב הלב שלנו השנה היה יותר מכאיב מאשר בשנה הקודמת, היה יותר קשה לבחור ואני פה לומר לכם שישנם לא מעט תלמידים ויש לא מעט עבודות שהיו בהחלט ראויות ואם לא היינו נתונים באיזה שהוא סד אז אפשר היה להרחיב את המספר הזה של אנשים שאני עכשיו אקרא לבמה.

היום, כשדיברתי עם התלמידים, הסברתי בפירוט איך אנחנו שופטים, מה אנחנו מחפשים, מה אנחנו מחפשים בכל תחום, איך אנחנו משווים בין התחומים השונים. אני לא אחזור על הפרטים האלה כאן, רק אומר לכם שמה שאנחנו מחפשים, הקריטריונים של כן או לא, כן ציון לשבח או לא ציון לשבח, כן פרס או לא פרס, יכולים להישמע כדרישות בלתי אפשריות לתלמידים ותלמידות בשלב הזה של ההתפתחות שלהם ושל החינוך שלהם, אנחנו באמת מחפשים מקוריות, חדשנות, דייקנות בשיטת המחקר, כתיבה מאוד בוגרת, כמעט מאמר מדעי. ובכל זאת, כמה שזה נשמע בלתי אפשרי, אנחנו כל שנה מוצאים, והשנה מצאנו יותר כאלה מאשר בשנים הקודמות.

אני רק רוצה לומר, בראשית דבריי נתבקשתי לומר שכל המשתתפים שנמצאים כאן, התלמידים והתלמידות, מוזמנים או יוזמנו כל אחד ב-13 במאי לכאן, לטקס שמתקיים בכנסת, חלוקת פרסי וולף. זאת חוויה גדולה ואז באמת תהיו בחברת הגדולים כשתבואו לכאן.

ועכשיו אני ניגש להכרזה על הזוכים. מה שיקרה זה עכשיו כך; על כל עבודה אני אומר כמה מלים ואני לא אתחיל דווקא בשם, אני אתחיל קודם בעבודה ובאיזה שהוא שלב אני אשלב את השם. כל מי שישמע את שמו, רק כשהוא ישמע את שמו, אז כאן יוקראו העבודה והשם וכל הדברים, מי המורה המלווה ואיזה בית ספר והכול, ואותו תלמיד ואותה תלמידה, ויש הרבה תלמידות, חברת הכנסת תירוש, בעיית המגדר הפעם מכוסה, יעלו לכאן, יקבלו ממני את התעודה, ילחצו ידיים, יחזרו ואני אגש לבא.

אז אנחנו מתחילים בציונים לשבח והחלטנו להעניק שישה ציונים לשבח כאלה. אני רוצה לומר לכם שבהרבה מאוד בעיות של קבלת החלטות ובעיות של תכנון צריך לעשות אופטימיזציה, צריך להחליט על הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות ובהרבה בעיות יש הרבה מאוד משתנים וכאשר יש הרבה משתנים וצריך לעשות אופטימיזציה הבעיה היא מאוד קשה וצריך כושר חישוב מאוד מאוד מתוחכם והתפתחו שיטות כאלה, והתלמיד, לידור אלדבח, שילב בין שתי שיטות אופטימיזציה כאלה בצורה מקורית ממש, הציע תהליך יעיל וחדשני. זאת עבודה עצמאית, הרעיון הוא שלו, הוא עשה אותו ללא הנחיה. אז לידור, הנה.
מחלת האלצהיימר זאת מחלה ניוונית בלתי הפיכה. אומרים שאם תוחלת החיים תגדל ל-150 שנה אז כל אחד מאיתנו במוקדם או במאוחר יחלה במחלה הזאת ולכן כל הזמן ישנה תחרות בין ההצלחה להגדיל את אורך החיים ובין המאמץ להשתלט על המחלות הניווניות. שירה הברמן בדקה את ההשפעה של חלבון מסוים על מחלת האלצהיימר. זאת עבודה מאוד מאוד מורכבת, זה נושא מאוד מורכב, שירה גילתה הבנה מרשימה ובעבודה שלה יש גם תוצאות וגם מסקנות קונקרטיות. שירה, בהצלחה.

ההתפתחות של זהויות מגדריות וההתייחסות אליהן זוכה לתשומת לב ציבורית והופכת לנושא מחקר אקדמי. התלמידה הדס זהבי טיפלה בנושא הזה בדרך מאוד מקורית ועצמאית, היא טיפלה בזה דרך אופנת היוניסקס. העבודה מאוד מרשימה, מייצגת הבנה עמוקה ועל כן החלטנו לשבח אותה.

כולנו מדי פעם נזקקים למדידה של מגוון פרמטרים רפואיים, כמו הדופק, לחץ דם, רמת הסוכר, כמות האלכוהול בדם. רועי טל יוסף בדק את הקשר בין הפרמטרים האלה ובין המבנה של תמונה של לייזר על משטח העור ומניתוח התמונה הזאת הוא מוצא דרך מקורית, מעניינת, מתוארת בצורה יפה, עם הרבה מאוד הבנה למדוד את הפרמטרים האלה בלי לדקור אותנו.

אתם תראו איך אני משייט בין נושאים, כי עכשיו אני לוקח אתכם לעיתון דבר לילדים, שהיה עיתון הילדים הנפוץ ביישוב בשנות ה-30 וה-40. איתי לֶשֶם חקר את ההתפתחות והשינויים בתפיסות של המגזר, המגזר אז זה תנועת העבודה, ושל הלאום. העבודה היא מאוד מעניינת, על פי המומחים שקראו אותה, יש בה בסיס תיאורטי איתן, יש בה מערכת מושגים רלוונטית ויש בה מסקנות קונקרטיות ומשכנעות. אז על כך.

בעולם המודרני אינפורמציה ועיבוד אינפורמציה משחקים תפקיד חשוב בכל פינות חיינו. אפשר לומר שאינפורמציה זה הכול והכול זה אינפורמציה, ועיבוד אינפורמציה כמובן מחייב כושר חישוב והוא הולך ומשתפר, אבל יש לאנושות עוד הבטחה גדולה שעוד לא התממשה, להגיע לדרגות חישוב שהדמיון היום לא יכול לתפוס וזה נקרא חישוב קוונטי. כל מערכת חישוב בנויה מאטומים של חישוב שהם איזה שהם שערים לוגיים ושר המדע יודע על מה אני מדבר, אני רואה שהוא מחייך, הם שערים לוגיים כאלה ושערים לוגיים קוונטיים זה נושא מאוד מאוד מורכב. שי קרייתי חקרה דרך חדשה לבנות מרכיבים כאלה, ושוב אני אומר, אם קודם אמרתי על משהו שהנושא הוא מאוד מורכב, הנושא הזה הוא מאוד מאוד מאוד מורכב ובכל זאת התלמידה הצעירה הזאת מגלה הבנה מאוד עמוקה ובהצגה בעל פה כל שאלה ששאלנו קיבלנו עליה תשובה מניחה את הדעת. אז שי, הנה לך התעודה.

הייתי צריך לומר שכל הזוכים בשבח מקבלים תעודה על 500 שקל לרכישת ספרים.

ועכשיו אני עובר לחלוקת הפרסים. אנחנו החלטנו להעניק שני פרסים שלישיים, פרס שלישי לשני זוכים, כל מי שזוכה בפרס שלישי יקבל מלגה לשכר לימוד במוסד אקדמי בישראל על סך של 6,000 שקל. הסיפור הוא כדלהלן; אנחנו מוקפים בהרבה מאוד סביבות נקבוביות, הקרקע היא סביבה נקבובית, כל סוגי הקרקע, המזון שלנו זה סביבה נקבובית בכל הסביבות הנקבוביות יש רטיבות, יש שם קצת מים. חשוב מאוד להבין באיזה תנאים המים האלה יקפאו, באיזה טמפרטורה. זה חשוב לגבי הקרקע, כי זה קובע משהו על חוזק הקרקע, לגבי המזון זה חשוב, כי זה אומר לנו משהו על שימור מזון. התלמיד אלפרוק אבו אלחסן חקר את התהליך הזה, העבודה שלו מלווה במודל מתמטי לא פשוט, הוא פיתח את המודל, הוא חישב על פי המודל את הממצאים, העבודה כתובה בצורה מאוד מרשימה, מאוד סיסטמתית, כמעט מאמר מדעי, ויש בה שימוש והתייחסות מאוד רחבה לביבליוגרפיה. לכן החלטנו להעניק לך התעודה.

אמרו לי שאני צריך להגיד, אבל זה כתוב שם, שהתלמידים זוכי הפרסים ייצגו אותנו, את מדינת ישראל, בתחרויות בינלאומיות שונות וכבר הוזכרה התחרות בפיטסבורג, של אייסף אינטל ותחרות של האיחוד האירופי, ואלפרוק ייצג אותנו בברטיסלאבה סלובקיה, בתחרות של האיחוד האירופי.

אני עובר לזוכה השני בפרס השלישי. אני כבר דיברתי איתכם על החשיבות של חישוב ושל עיבוד אינפורמציה והנה עוד רעיון, רעיון מאוד מקורי ומעניין, לבנות זיכרון של מחשב המאכסן את אותם הביטים, האטומים של הזיכרון שכל אחד יש לו ערכים או 0 ו-1. אור שגיא הציע וחקר ובנה מודל של זיכרון המבוסס על מידע, ועכשיו תחזיקו קצת את הנשימה שלכם, כי באה הפתעה, שמבוסס על חיידקים מגנטיים. ישנם יצורים כאלה שבגוף שלהם יש מין מגנט ואפשר לעשות מניפולציה על התנועה שלהם על ידי גרדיאנטים או שינויים בשדה מגנטי ואפשר ליצור אזורים שהם יהיו במקום הטרנזיסטורים של המחשב הרגיל ושם הם יהיו ויש לזה יתרונות עצומים מפני שהחומר הזה הרי משכפל את עצמו ויש פה רעיון מאוד מעניין. העבודה היא מקורית, חדשנית, אור מציג אותה בצורה אינטליגנטית, ואני מוכרח להוסיף שגם בהתלהבות רבה. אור ייצג את ישראל בתחרות אינטל אייסף בפיטסבורג.
אני עובר לפרס השני. בפרסים זה על קוצו של יוד שזה שלישי ולא שני, אבל אחרי שעות של דיונים אני חושב שאנחנו יכולים על ההחלטות שלנו להגן בפני כל בית דין של מעלה ומטה, כך שאנחנו מרגישים שלמים עם זה, אבל זה לא היה פשוט להחליט. אני מגיע לפרס שני ושם אנחנו מעניקים לארבע עבודות פרס שני. אתם יודעים, יש שתי גישות, או אולי יותר אבל לצורך זה אני אספר על שתי גישות בפסיכולוגיה; אחת אומר שלכולנו יש כל הזמן בחירה חופשית, אנחנו אדונים לעצמנו, וישנם הביהביוריסטים שאמרו שהכול נקבע ואנחנו רק מגיבים לגירויים החיצוניים ויש התניה. ביניהם יש איזה שהיא דילמה ואיזון ועמית כהנא באמת עוסק בדילמה הזאת בצורה, שוב, מקורית וחדשנית. עד כמה שהשופטים יודעים, לא נעשה קודם ניסיון כזה וזה באמצעות שפת הקולנוע. העבודה בהיקפה היא מדהימה, החיבור איננו פשוט, הוא מבוסס על המשגה מקורית ומעניינת, מרשימה בהיקף, בעומק ובייחודיות. אני מצטט את חבריי השופטים שהם מומחים יותר ממני כמובן בתחום זה, אבל גם אני לא יכולתי שלא להתרשם. אז, עמית, הנה התעודה.
עכשיו אני רוצה לקחת אתכם לגניזה הקהירית. אתם יודעים, זה הוא אוסף עצום של כתבי יד, תעודות וספרים יהודיים. התלמידה עמית שפרן חקרה את אחת התעודות האלה, קמע מאגי מסוף המאה ה-11, היא הראשונה שעשתה זאת, כולל התעתיק והתרגום. הניתוח שלה, על פי ההיסטוריונים שבוועדה, הוא מרשים מאוד, מתבסס על הרבה מאוד ספרות מחקרית, היא מדגימה כושר מחקרי אמיתי, הניתוח הפילולוגי, הלשוני, שלה הוא מרשים, הרקע התיאורטי הוא איתן ואני מוכרח לספר על זה לפרופ' בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, שהוא חוקר הגניזה הקהירית, אז נראה מה הוא יאמר על זה. עמית, ברכות.

אני עובר עכשיו למשהו אחר לגמרי, לחלקיקים קטנים בגודל ננו מטרי של זהב. זהב טוב לא רק לטבעות, צמידים ותכשיטים, זהב זאת מתכת אצילה ויש לה תכונות מאוד מיוחדות ואפשר להשתמש בה לתועלתנו בהרבה מאוד דברים, ושכבות שעליהן מוטבעים חלקיקים של זהב בגדלים ננו מטריים הם התקנים מאוד חשובים לשימושים ביולוגיים, עליהם אפשר להרכיב רצפטורים שונים שישמשו לחישה, לחוש מה נמצא בסביבה ואת זה יהיה אפשר לראות מבחוץ על ידי תכונות אופטיות שלהם. אבל צריך לדעת, צריך שליטה טובה בייצור התקנים כאלה, בתכונות האופטיות שלהם, זה עוד לפני הביולוגיה, זה פיזיקה וטכנולוגיה. הדס ענבר לקחה על עצמה את המשימה הזאת. העבודה שלה היא מקורית, היא עצמאית, מדידות שהיא עשתה ושיטות המדידה לא נעשו בעבר, התוצאות הן מעניינות וקרוב לוודאי תהיה לתוצאה הזאת גם תועלת, כמו שאמרתי, לחוקרים בתחום אחר.
אני עובר לעבודה הרביעית בפרס השני. אחד האתגרים בטכנולוגיה של פיתוח מזל"טים, והרבה אנחנו שומעים על מזל"טים, אחד האתגרים בפיתוח של מזל"טים הוא המזעור שלהם, וכבר היו לנו גם בשנים הקודמות ובשנה שעברה עבודות בתחום הזה, זה רק מראה איזה עניין טכנולוגי הולך וגובר יש בתחום הזה. הבעיה היא שכשהמזל"טים הם מאוד קטנים אז קשה מאוד לשלוט בכיוון שלהם, לנהוג אותם, להניע אותם לאן שאנחנו רוצים באמצעים האווירודינמיים הרגילים של כנפיים וזנב וכו'. התלמידה טובה טטיאנה חנימוב חקרה שימוש באפקט פיזיקלי אירו דינמי לשליטה בהכוונת מזל"טים, האפקט הזה נקרא אפקט מגנוס והעבודה היא מאוד יסודית, מאוד מקצועית, ניתוח הבעיה וההמלצות הן קונקרטיות, והחברים, חבר השופטים, נציגי אינטל במקרה זה, שמבינים את הנושא יותר טוב משופטים אחרים, באמת היללו אותה. אז הנה, טובה-טטיאנה.

אני מגיע לפרס הראשון וזאת עבודה אחת. כולכם יודעים שבעיית המים הופכת להיות בעיה ממדרגה ראשונה למין האנושי, לא רק באזור שלנו, ולמיליונים של בני אדם בעולם אין גישה למים ראויים לשתייה, יש בהם זיהומים שונים ויש בהם ריכוז גבוה של חיידקים המזיקים לבריאות. את העבודה עשו שניים, מיה בראון ואבישי קטקו. מיה ואבישי פיתחו מערכת לחיטוי מים, בשלב ראשון על ידי סינון וזה לא דבר מיוחד, על זה לא היו מקבלים שום ציון ואפילו אולי לא היו מגיעים לתחרות, אם זה היה רק זה, אבל בעקבותיו הם פיתחו מערכת לקטילת החיידקים על ידי קרינת שמש. הרעיון הוא מקורי, הם הגישו את העבודה הזאת למען האמת גם בשנה שעברה, אבל בשנה שעברה הייתה לנו קצת ביקורת על העבודה והם הגישו אותה עוד פעם והשיפור הוא עליית לא מדרגה אחת, שתי מדרגות, מפני שאל"ף, כל המבנה הטכנולוגי הוא הרבה הרבה יותר טוב, הם מראים היתכנות של הדבר הזה, הם מראים שזה יכול להתממש, והדבר השני, הוא גם כן לא פחות מרשים; בשנה שעברה באנו אליהם בטענות ואמרנו להם, איך תעשו את זה לאוכלוסיות גדולות? והשנה הם אומרים, לא, אנחנו לא רוצים את זה לאוכלוסיות גדולות, אנחנו רוצים את זה לשימוש ביתי בכפר באפריקה. ואז זה פתרון מקורי ויוצא מן הכלל, כי אז משפחה כזאת יכולה תוך מספר מצומצם של שעות, בזמן סביר, עם המתקן הזה שאיננו יקר לייצור, גם זה הם יודעים, לטהר 20-30 ליטר מים וזה מספיק. וזאת באמת תרומה.

אני את תפקידי סיימתי, אני מברך את כל הזוכים ואת כל מי שלא היו כאן ואמרתי, גם הם זוכים. אני זוכר הרבה מאוד עבודות והרבה מאוד מכם שדיברתי איתכם ומאוד התרשמתי, ואני מאחל לכולכם הצלחה ואני מקווה שתמשיכו.

תודה לך, פרופ' גוטפרוינד. ובהזדמנות זו אנחנו רוצים להודות גם למירי יכין, מנהלת אירועים וטקסים של הכנסת.

אני מזמין את הזוכים לעלות לבמה לצילום קבוצתי עם מעניקי הפרסים. בבקשה.

עכשיו אני מזמין את כל המדענים הצעירים שנמצאים באולם לעלות ולהצטרף לחבריהם, לצילום קבוצתי גדול יותר.

וכאן אנחנו מסיימים את הטקס, תם ונשלם. תודה לכם, אורחים נכבדים, וכמובן ברכות לזוכים ולכל המשתתפים בתחרות.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:40.>