PAGE
3
ועדת הכלכלה
13/03/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
*
<פרוטוקולים מס' 784 ו-786>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 13/03/2012
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2011>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
כרמל שאמה – היו"ר
אחמד טיבי – מ"מ
חנא סוייד – מ"מ
יוליה שמאלוב-ברקוביץ – מ"מ
איתן כבל
מוזמנים
¶
>
דפנה עין-דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
רון חלפון - עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
תמר קלהורה - עו"ד, משרד המשפטים
טארק קסיס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה - כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים
לירן חשין-ברוש - מחלקת יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים
הילה דוידוביץ-בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים
חנה וינשטוק טירי - יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אבי אדרי - יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה
ורד וייץ - עו"ד, איגוד מקצועי בהסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה
שמואל זכאי - מנהל נתב"ג בפועל, רשות שדות התעופה
שמשון כץ - מנהל חטיבת שרות לנוסע, רשות שדות התעופה
סלעית קולר - יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים
קרן כהן סעד - מנהלת הלשכה המשפטית, חברת אל-על
יהודית גריסרו - סמכ"ל שירות, חברת אל-על
יוסי פתאל - מנכ"ל, התאחדות סוכני הנסיעות
רוני אמיר-ארזי - עו"ד, הלשכה המשפטית, חברת אל-על
מרים אילדיז - מנהלת פניות הציבור, חברת אל-על
אהוד שבתאי - יועץ משפטי מזכיר וסמנכ"ל החברה, חברת ארקיע
קובי זוסמן - מנכ"ל, יאט"א
יצחק גורן - יועץ למנ"כל, קלאסיק אייר נציגויות, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר
גדי רגב - ראש מטה, רשות התעופה האזרחית
דני מורג - מנהל תחום בכיר, יחסים בינלאומיים, רשות התעופה האזרחית
דוד שפרכר - עו"ד ומרצה בכיר בדיני תעופה אזרחית
משה ביבי - לוביסט, משרד גורן-עמיר
רשמת פרלמנטרית
¶
הילה מליחי
<הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2011>
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
צהריים טובים, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2011, של חבר הכנסת אחמד טיבי, פ/1374/18. בבקשה, איפה עצרנו?
אתי בנדלר
¶
ובכן, אדוני היושב-ראש, בישיבה האחרונה התקיים דיון בסעיף 2 להצעת החוק. עדיין לא היו הצבעות בקשר אליו. אני אזכיר, אולי אני אקרא אותו במהירות ואני אזכיר את הנקודות העיקריות שהתעוררו בקשר לאותו סעיף. סעיף 2 הוא סעיף כללי שמדבר באופן כללי על תנאי הסף, אפשר לקרוא לזה, לזכאות להטבות לכל אחד מסוג ההטבות המנויות בחוק זה. זה אומר כדלקמן:
"(א)
נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימות בה נסיבות המקימות עילה לקבלת הטבות כאמור בסעיפים 5 עד 8, לפי העניין" - - -
אתי בנדלר
¶
כן. "זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם הגיע לשדה התעופה והתייצב בדלפק הבידוק (Check In Counter) של מפעיל הטיסה בשדה התעופה במועד" – כאן יש תוספת שהוספה בעקבות הערות מהישיבה הקודמת – "ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה – התייצב בפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(ג1) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963" – זה מופיע בסעיף אחר בהצעת החוק, זה תוספת.
"והכול אלא אם כן קיבל הודעה מאת מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בדבר העברתו לטיסה אחרת מזו שאליה הונפק לו כרטיס הטיסה, ובלבד שקיבל את ההודעה שבוע לפחות לפני מועד הטיסה; לעניין זה יראו התייצבות במועד כהתייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בעת הזמנת כרטיס הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה".
הבעיות שהתעוררו בקשר לסעיף הזה, בקצרה, הן כדלקמן: אחד, מה קורה אם הטיסה הוקדמה מאוד, וכשהנוסע מגיע במועד שנקוב בכרטיס הטיסה אין דלפק בידוק כי הוא כבר נסגר? או להיפך, הטיסה מתעכבת, החליטו לאחר אותה במספר שעות ודלפק הבידוק עדיין לא נפתח. ולכן יש את התוספת הזאת שמופיעה כאן בקו. שאלה נוספת שהתעוררה היתה מה קורה אם מפעיל הטיסה, או המארגן, או סוכנות הנסיעות, הודיעו מראש לנוסע: אל תתייצב במועד שקבוע בכרטיס הטיסה כי איחרנו את הטיסה, ביטלנו אותה, עיכבנו אותה. ביטלנו, הקדמנו, איחרנו – יש שינוי בטיסה, ואז זה לא סביר, כמובן, לדרוש ממנו שיתייצב במועד הנקוב בכרטיס הטיסה.
דא עקא שעצם ההודעה, כפי שזה מנוסח כרגע, בצורה כל כך כוללנית, שוללת מלכתחילה את הזכאות לכל ההטבות. כמובן ששלילה כזאת איננה סבירה, כי ייתכן, לכאורה, שיודיעו לו שעה לפני מועד הטיסה על ביטול הטיסה. אז במקרה כזה ישללו ההטבות? ברור שזה לא סביר, ולכן אנחנו הצענו את התוספת המופיעה כאן: "ובלבד שקיבל את ההודעה שבוע לפחות לפני מועד הטיסה".
אתי בנדלר
¶
ניסינו איכשהו ליישב את הדברים עם סוגי ההטבות השונות לפי העניין. כי יש למשל מתי אתה זכאי לכרטיס טיסה חלופי או לפיצוי במקרה שמודיעים לך על ביטול טיסה, או הקדמה או איחור של עד שמונה שעות וכולי. ניסינו פשוט לקחת את המכנה הרחב האפשרי, וייתכן שיש מקום לדייק יותר בדברים האלה לפי העניין. יכול להיות שאפשר להציע שזה יהיה: "ובלבד שאם הטיסה המריאה לפני המועד הנקוב בכרטיס הטיסה ולא יותר מ-X שעות" שיקבע, נניח, משעתיים, או "באיחור של עד שעתיים נמסרה הודעה על כך לנוסע יום מראש" – אינני יודעת. אבל זה צריך להיות ברור שההוראה הזאת לא באה לשלול את ההטבות האחרות המופיעות בחוק, אלא היא באה לומר שהוא לא יהיה זכאי להטבות אם בעצם מעלים אותו לטיסה שמספרה אחר או לא לטיסה שיוצאת קצת לפני או קצת אחרי, אבל בעצם הנוסע מגיע ליעדו ונמסרה לו על זה הודעה מראש בהפרש מאוד קצר.
אני חושבת שבמכתב המפורט של חברת "אל-על" – אם אני הבנתי נכון – בעצם זו ההסגה שלהם, שלא יצא שהנוסע עולה על טיסה אלטרנטיבית, הוא מגיע ליעדו בזמן, ואז באמת יש מקום לשלול את ההטבות, לא במקרה אחר. בעיה שלישית שהועלתה היא לגבי מועד ההתייצבות. מה שמוצע הוא מועד ההתייצבות בדלפק הבידוק אמור להיות המועד שנקבע לכך בכרטיס הטיסה, ואם לא נקבע – 90 דקות לפני המועד.
קודם כל, היתה התכתבות ונעשה בירור ברשות שדות התעופה, והם יביעו כאן את עמדתם. הם חושבים ש-60 דקות זה הזמן הנכון והמתאים. ההערה שלי היא שצריכים לחשוב האם להשאיר את זה כפי שזה לגבי המועד הנקוב בכרטיס הטיסה, כי לכאורה, כדי להבטיח את עצמו, יכול מארגן הטיסה, המפעיל לכתוב: נא להתייצב ארבע שעות לפני המועד. ואז אם הוא לא התייצב ארבע שעות לפני, אז הוא לא יהיה זכאי להטבות כלשהן. אז גם כאן צריכים לחשוב אם לא להגביל את זה, האם לא ראוי לכתוב שהזמן צריך להיות זמן סביר לפני מועד הטיסה.
אלו הבעיות בקשר לסעיף קטן (א), ונשמעו הערות בקשר לכך, ואדוני יחליט אם הוא רוצה לשמוע הערות נוספות או לקבל הכרעות בעניין.
יהודית גריסרו
¶
יהודית, ואני סמנכ"ל לקוחות ושירות "אל-על". על מנת לחדד את הנקודה של ההודעה מראש, יכול לקרות מצב – אגב, הוא לא תיאורטי, הוא קורה חדשות לבקרים – שיש לנו טיסות שיוצאות די סמוך האחת לרעותה לאותו יעד. מטעמים מסחריים, לפעמים שירותיים, אנחנו בוחרים לבטל טיסה אחת, להקצות מטוס גדול יותר, ולצאת לאותו יעד. לאדם לא נגרם שום נזק, לפעמים מצבו השתפר, זה סביר להניח מה שיקרה, כי הוא טס במטוס גדול, אז הוא גם משוכלל יותר. אין שום הגיון שבמקרה כזה על עניינים טכניים יינתן פיצוי. זוהי דוגמא מוחשית לאחד הסעיפים שנמנו כאן.
אתי בנדלר
¶
מה שאת אומרת בעצם זה שהוא המריא למעשה בטיסה שהמריאה זמן קצר לפני או אחרי השעה המקורית, והוא הגיע ליעדו בזמן.
יהודית גריסרו
¶
מה שאני מנסה לומר זה שהשיפוט לא צריך להיות האם הוא טס בטיסה שתוכננה או לא. השיפוט צריך להיות מהו הנזק שבאמת נגרם לו. האם האדם הגיע ליעדו? עכשיו הוא טס על טיסה שהחלטנו לשנות את מספרה, מכאן להקיש על ביטול טיסה, זה נראה לא נכון. כל נקודת המוצא וכל המדדים שלפיהם שופטים, צריך להיות האם לאדם נגרם נזק – כן או לא.
יהודית גריסרו
¶
האמת היא שההחלטות יכולות גם להתקבל ב-30 השעות שלפני הטיסה. אני אומרת, יש מקרים שזה שקוף למשתמש, הוא מגיע, מבחינתו לא קרה שום דבר. ברישומים קרה דבר, שאנחנו רוצים למנוע שהרישומים האלה יהיו המתלה - - -
יהודית גריסרו
¶
זה יכול לקרות. בעולם התעופה הדברים הם מאוד דינאמיים. אני אתן לך דוגמא. אנחנו מוציאים טיסה 01 ו-027 בהפרש של שעה, טסות לניו-יורק לשדה תעופה שונה. נניח שיש תקלה באחד המטוסים, ואנחנו מחליטים להעביר את האיש לטיסה אחרת – או להקדים אותו בשעה או לאחר אותו – שזה דבר שיכול לקרות לנו. נכון, הוא מגיע לשדה התעופה אחר, ואנחנו דואגים להסיע אותו לאותו שדה תעופה, זו אחריות שלנו.
עכשיו אני אשאל, נדמה לי שכוונת המחוקק היתה שבמקרים כאלה לא יינתן הפיצוי. לטעמי לא צריך להינתן שום פיצוי, כי אדם הגיע לניו-יורק, אפילו נתתי לו שירותי הסעה לשדה המקורי שאליו תוכנן. מה עוד שאף פעם אנשים לא נוסעים לשדה בשביל שדה, משדה הם ממשיכים הלאה, אז לפעמים ההבדלים בין השדות הם מינוריים. זאת אומרת, יש הרבה מאוד דוגמאות כאלה מחיי היום-יום. ולכן אני חושבת שצריך לקבוע איזה סט של מדדים, שהוא הרבה יותר הגיוני ביחס לצרכן.
חנא סוייד
¶
אולי אני אוסיף על זה שאלה, בבקשה, כמי שלפחות הייתי פעם אחת בדיון כאן. אני חושב שהנקודה הזו היא בטח כחוט השני מחברת בין מספר מרכיבים של החוק הזה. האם המבחן, בסופו של דבר, הוא מבחן התוצאה באמת, או המבחן הדווקני? מבחן התוצאה הוא שהנוסע הגיע ליעדו בזמן המתוכנן – פלוס-מינוס – בטיסה זו או אחרת; או הדווקני, ברחל בתך הקטנה. אני חושב שזה נושא מכונן שיש לו אימפליקציות על כל המרכיבים כאן.
אתי בנדלר
¶
אני חושבת שהתשובה היא – ואנחנו הולכים בעקבות הדירקטיבה האירופאית בעניין הזה – שהמבחן הוא מבחן התוצאה. אולי אני מפספסת איזשהו סעיף, איזושהי הוראה, אבל זה גם מבוא לתשובה שרציתי לתת להערה שנשמעה כאן. באופן בסיסי, אני לא בטוחה בכלל שאם מעלים אדם – אני נרשמתי לטיסה מספר 002, שטסה ב-00:05, ומעלים אותי ב-00:30 על טיסה 003, ואני מגיעה ליעדי באותו הזמן, אני לא חושבת שזו טיסה שבוטלה. אם אני מסתכלת על ההגדרה של טיסה שבוטלה, זו טיסה שלא התקיימה או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות, או באיחור כפי שנקבע לפי 7 - - זאת אומרת, אני חושבת שאם טיסה התקיימה, אף אחד לא מסתכל על המספר שלה. זה לא רלוונטי.
אבל בכל מקרה, כדי להתיר ספק כלשהו, כשקוראים את סעיף 2(א), שהקראתי אותו קודם, ומדברים על תנאי הסף לזכאות לכל ההטבות, אחר כך לכל הטבה יש את התנאים שלה, ושם אתה תראה שיש מענה לכיוון שאדוני שאל לגביו, דהיינו מבחן התוצאה. צריך להיות ברור שהסעיף הזה, שמדובר על שלילת הזכאות "אלא אם כן קיבל הודעה מאת מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בדבר העברתו לטיסה אחרת מזו שאליה הונפק לו כרטיס הטיסה", הכוונה היא בדיוק למה שגברתי אמרה. זאת אומרת שהוא יוצא – פחות או יותר – באותו הזמן המתוכנן, והוא מגיע ליעדו בזמן המתוכנן. ואם את זה נבהיר בנוסח אין לי עם זה שום בעיה. לא אכפת לי גם שהוא לא יקבל בכלל הודעה מראש.
רוני אמיר
¶
שמי רוני אמיר, אני עורכת דין בלשכה המשפטית של "אל-על". בהמשך ההצעה שלנו אנחנו שלחנו גם נוסח של האיחוד הטכני הזה, או משהו כזה, שאפשר לדבר עליו עכשיו.
דוד שפרכר
¶
בוקר טוב. אני עורך הדין דוד שפרכר, מומחה ברגולציה תעופתית, ובמיוחד רגולציה אירופאית. יש לי מספר הערות. דבר ראשון, אם הבנתי נכון, כוונת המחוקק מבחינת החוק הזה היתה בעצם לנסח איזשהו חוק שהוא מעין הקבלה לרגולציה האירופאית, ובמיוחד מבוסס על הנוהל האירופאי 261, 2004. בחוק הזה, לצערי הרב - - -
אחמד טיבי
¶
הוא פגש אותי באחת הטיסות – שלא התעכבנו אז – ואמר שהוא מתעניין בנושא. אני הזמנתי אותו, למרות שדעתו היא לא כמו דעתי.
דוד שפרכר
¶
אני גם מרצה בכיר ברגולציה תעופתית במספר מוסדות באירופה. בסעיף הזה, לצערי הרב, לדעתי יש מספר טעויות. קודם כל, מבחינת החובה שהנוסע יתייצב בדלפק בידוק – מה עושים עם האנשים שהיום הרבה מאוד מהם בעצם עושים Check in באינטרנט, לדוגמא, ומגיעים לשדה התעופה אך ורק עם כבודת יד? לדוגמא, מישהו שיוצא לקפריסין לטיסת עסקים ויחזור באותו הערב. אין לו שום דרישה להתייצב בשום דלפק בידוק, אלא רק בביטחון של שדה התעופה. ומהביטחון הוא ניגש ישירות לשער היציאה.
המבחן באירופה לא מבוסס על כך שהבן אדם התייצב במועד בדלפק טיסה, אלא שהתייצב במועד בנקודה מסוימת, שיכולה להיות, לדוגמא, השער, ה- boardingעצמו. לדוגמא, אם באמת היה ברשותו כרטיס עלייה למטוס אינטרנטי – והיום יודעים שיש אחוז גדול מאוד של אנשים שמגיעים לשדה התעופה עם כרטיס עלייה שכבר הונפק במשרד או בבית. זה דבר ראשון. שתיים, לגבי הפטור למי שקיבל הודעה שבוע מראש, זה עומד גם בניגוד לא לדירקטיבה האירופאית, אלא לנוהל האירופאי, שאומר בעצם אומר שהזמן הוא לא שבוע אלא שבועיים. לדוגמא, טיסה שמבוטלת ומקבלים הודעה על ביטול הטיסה בפחות משבועיים, הנוסע זכאי למלוא הפיצוי.
דוד שפרכר
¶
אני רק רציתי, ברשותך, לסיים את דברי ולומר שאני הייתי מצפה שהחוק הזה – שלדעתי הוא חוק מאוד חשוב ומאוד ייחודי, כי חוץ מאשר באיחוד האירופאי אין עוד חוק כזה – ינוסח עם הקבלה מסוימת וטובה להוראות הנוהל האירופאיות.
אתי בנדלר
¶
אני אבדוק. אם זה לא נכנס לתוקף, אדוני, לא נוכל לקיים את הישיבה. אני מבקשת להכריז על הפסקה של חמש דקות, אדוני.
יוסי פתאל
¶
אתי, אולי מתייצב לטיסה, בלי להגיד דלפק בידוק. או בשער, או בדלפק, זה ברור לגמרי אם אדם הגיע לטיסה.
אתי בנדלר
¶
לדעתי כבר התקבלה החלטה אבל היא עדיין לא נכנסה לתוקף. זה מה שאני רוצה לבדוק. היא התקבלה אבל היא לא נכנסה לתקנון, זה עדיין לא נכנס - - -
לאה ורון
¶
טוב, מה שאני אציע לאדוני זה לסגור את הישיבה בשלב הזה, אבל לקיים שיחה והערות של המוזמנים. בשלב השני, כשתצטרכנה להתקיים ההצבעות, אנחנו נוודא שיושב-ראש הוועדה, או מי ממלא מקומו, בהתאם לתקנון הכנסת, נמצא.
היו"ר אחמד טיבי
¶
היות ויש צרכים ביולוגיים גם ליושבי-ראש, אז אנחנו ממשיכים. לא יתקיימו הצבעות בדקות הקרובות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:47.>
הפסקה (במהלכה מתקיימת שיחה של חברי הכנסת עם המוזמנים).
לאה ורון
¶
תכתבי "הפסקה (במהלכה מתקיימת שיחה של חברי הכנסת עם המוזמנים)". ותכתבי אותם. זהו. אחר כך תעשנה ההצבעות.
רון חלפון
¶
רון חלפון, ממשרד התחבורה. ראשית, עלתה סוגיה בדיון הקודם האם צריך להתייצב 60 או 90 דקות. רשות שדות התעופה העבירה מסמך לוועדה שהיא מציעה 90 דקות. אנחנו ערכנו התייעצות נוספת עם רשות שדות התעופה והוחלט בעצה אחת עם רשות שדות התעופה שזה יישאר 90 דקות. תוך כדי שאנחנו מבהירים, היתה איזושהי אי-הבנה, רשות שדות התעופה תמשיך לתפעל את דלפקי ה-Check in, כמו שהיא מתפעלת היום. כמובן שהדלפקים לא יסגרו לאחר 90 דקות, אלא 60 דקות, 45 דקות, כפי שהיה עד היום, ולא יהיה שום שינוי בתפעול הדלפקים, לכן אנחנו נבקש להשאיר את זה 90 דקות, בעצה אחת עם רשות שדות התעופה.
רון חלפון
¶
לעניין המועדים שיכול להודיע מפעיל בנוגע לשינויים בטיסה – אנחנו מציעים לאמץ את המועדים, או על דרך הפנייה או על דרך של לכתוב אותם ממש, של 7ג(1), ושם יש איזשהן מדרגות: יותר מ-14 ימים אתה יכול להודיע על ביטול ממש. בין 7-14 אתה יכול להודיע על שינוי מסוים, ושינוי מינורי של שעתיים, אתה יכול להודיע לו גם בסמוך לפני הטיסה. אנחנו חושבים שלקבוע מועד אחד בנוגע לכל לא עומד בקנה אחד עם 7ג(1) - - -
אתי בנדלר
¶
אני רוצה לשאול אותך, מר חלפון, לאחר, אני חושבת, שיתברר כאן שהכוונה היא רק למקרה שמעלים את הנוסע פחות או יותר באותו זמן של הטיסה שהיתה אמורה להמראה המקורית לטיסה אחרת. האם לא ראוי לכתוב את הדברים במפורש ולא להתייחס בכלל למתי נמסרה לו הודעה? מצידי, שלא תימסר לו בכלל הודעה. שתימסר לו בשדה התעופה הודעה על כך.
אתי בנדלר
¶
בסדר. אתה צריך לעשות הבחנה בין תנאי הסף לזכאות, לבין הזכאות לכל הטבה פרטנית, כפי שמוגדר בכל אחד מהסעיפים. אנחנו בסך הכול רוצים לוודא שלא תהיה כאן שלילת זכאות על הסף. אחר כך, לגבי טיסה שבוטלה. אז כתוב למה הוא זכאי במקרה שההודעה נמסרה X ימים מראש, או Y ימים, וכן הלאה.
רון חלפון
¶
אם מפעיל טיסה הודיע עכשיו לנוסע, חמישה ימים לפני, שהטיסה מתעכבת בשעתיים – זה מותר לו על-פי 7ג(1) – מצד שני, על-פי 2(א) נשללת לו הזכאות.
אתי בנדלר
¶
אז לכן אני רוצה ששלילת הזכאות תהיה - - אני רוצה בעצם להבהיר את האמור בסעיף 2 – ולדעתי, זו היתה כוונת הדירקטיבה מלכתחילה, רק שהם צמצמו במילים כי שיטת הכתיבה שלהם היא שונה משיטת הכתיבה של החקיקה הישראלית – ובסך הכול להוסיף כאן: "אלא אם כן קיבל הודעה מאת מפעיל הטיסה, המארגן, או נותן שירותי סוכנות נסיעות בדבר העברתו לטיסה אחרת מזו שאליה הונפק כרטיס הטיסה, ובלבד שאותה טיסה המריאה לא לפני חצי שעה ולא יותר מאשר שעה אחרי המועד המקורי, והוא הגיע ליעדו במועד המתוכנן או באותם טווחי זמן של איחור". זאת אומרת שהעלו אותו לטיסה אלטרנטיבית, אחרת, שיוצאת – פחות או יותר – באותו הזמן. אם הבנתי, זו היתה כוונתכם, ולמה לא לומר את זה, ברחל בתך הקטנה.
יוסי פתאל
¶
הנושא של החצי שעה הוא קריטי, מכיוון שבחוץ לארץ חברות תעופה - - ברגע שהחוק הזה יכנס בישראל, חברות תעופה יתחילו לשחק, ומה שקובע מבחינת הלו"ז זה שמתנתקים מה-Gate. לפעמים, בשביל לא לפצות, מכניסים את הנוסעים לתוך המטוס, מנתקים אותו מה-Gate, ואז מתחילים לתקן אותו.
יוסי פתאל
¶
נכון, אבל ההגדרה שעכשיו את עושה, הוא יצא בעצם משדה התעופה חצי שעה – זה לא דבר שנמצא כרגע בלשון של החוק - - -
אתי בנדלר
¶
לא, אני רוצה להוסיף. במקום המילים: "ובלבד שקיבל את ההודעה שבוע לפני מועד הטיסה" – במקום זה, אני מציעה לכתוב: "ובלבד שהטיסה המריאה לפני המועד הנקוב בכרטיס הטיסה, לא לפני חצי שעה", נניח, "30 דקות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, ולא יותר מ-30 דקות אחרי המועד הנקוב".
חנא סוייד
¶
תראי, בארצות הברית יש מלחמה גדולה על העניין של מה זה המראה. לפעמים לוקחים נוסעים במטוס לתוך השדה, וממתינים 10 – והיו מקרים של 12 שעות – ולא נותנים לנוסעים ללכת לשירותים. ממש מחזיקים אותם כבני ערובה, ושם מתווכחים אם זו המראה או לא המראה.
אתי בנדלר
¶
מעיר לי עורך הדין עצמון שלמיטב זכרונו היתה פסיקה בקשר לעניין הזה, נגד העניין, וגם לי - - -
יוסי פתאל
¶
- - - שבארצות הברית כבר התמודדו איתה, והגיעו אפילו לדבר שנקרא:Passenger's Bill of Rights. עד כדי כך זה הגיע שהיתה אמנה לזכויות הנוסע. ברגע שהחוק ייכנס לתוקף - -
יוסי פתאל
¶
- - תתחיל התעשייה - - לא, זה לא עבר כחוק, זה הפך להיות איזושהי סוג של אמנה. אבל בארץ אין ספק שתתחיל תעשייה סביב הנושא של מה היא המראה. כיודע, בישראל, גם על המראה אפשר להתווכח – אם זה באוויר או על הקרקע.
חנא סוייד
¶
זה מתקשר גם לעניין של מבחן התוצאה שאני דיברתי עליו, כי אם תוקעים אותו עשר שעות בשדה, אז הוא לא מגיע ליעד שלו בזמן המתוכנן. או אם עושים לו טיול – הוא נוסע ללונדון ואז לוקחים אותו לאזרבייג'אן, ואחר כך - - ועושים לו טיול סיבוב חובק עולם – זה כבר סיפור אחר.
אתי בנדלר
¶
שזה יהיה במקום "ובלבד שיקבל את ההודעה שבוע לפחות לפני מועד הטיסה", יאמר: "ובלבד שהגיע ליעדו במועד הנקוב בכרטיס הטיסה". בכרטיס הטיסה כתוב גם שעת הנחיתה?
רוני אמיר
¶
אבל רגע, יש כאן עניין של עיכוב. כמה שעות יהיה זכאי בעיכוב? אני חושבת שצריך לתת - - - יותר מזה, עד לטווחים של העיכוב של הזכאות להטבות.
רוני אמיר
¶
פה יש תנאי סף, אז זה לא צריך להיות באותו זמן. אם הוא מגיע שעה או שעתיים אחרי, ועדיין הוא לא זכאי להטבות של - - -
רוני אמיר
¶
אבל אם הוא עבר לטיסה אחרת והוא מגיע בטווח שהוא עוד לא זכאי להטבות לפי עיכוב, אז הוא לא צריך לקבל הטבות.
אתי בנדלר
¶
אני לא יוצרת אי-התאמה. לגבי כל אחת מההטבות יש את מכלול התנאים לקבלת אותה ההטבה. מעבר לזה, ולפני הכול, יש תנאי סף, ותנאי הסף הם קודם כל תתייצב בזמן שנקבע לך בשדה התעופה – תיכף אנחנו נראה בדיוק איפה, בנושא הזה דיבר מר חלפון, לאחר דבריו של מר שפרכר – ואם הועברת לטיסה אחרת, הגעת בזמן ליעד שלך. אלה תנאי הסף שבאי-התקיימותם אתה לא זכאי. לא מתחילים לדון בשאלה אם אתה זכאי להטבה זו או אחרת.
יהודית גריסרו
¶
העיקרון ברור. יש פה רק שאלה אחת שהיא פרקטית – סליחה שאני לוקחת את גברתי למקום הפרקטי – אם לא תהיה הלימה בין מי שזכאים בתנאי הסף, לבין אלה שיהיו גם זכאים לאישזהן הטבות, נמצא את עצמנו שקבוצה מאוד גדולה של אנשים, שמעצם היותם זכאים בתנאי הסף, עכשיו נמצאים באיזו מפת ציפיות אל מול הארגון. ומה שאנחנו מנסים לעשות, אנחנו מנסים לכייל את הציפיות האלה כבר בשלב הראשון של החוק. ולכן בהגדרה, צריך שתהיה הגדרה יותר מצרה, על מנת שכולנו נפנה את הקשב – הרי בסוף אנחנו באנו לכאן בשם השירות ולמען הלקוחות – למי שזכאים, ולא עכשיו מרחיבים את היריעה ומכניסים פנימה כאלה שזה לא רלוונטי בעבורם.
אתי בנדלר
¶
סליחה, גברתי, אני מצטערת. יש – לא יודעת איך לומר את זה – שפה של משפטנים, בואי נגיד ככה. תנאי סף לא מקנים זכאות, תנאי סף הם כאלה שלא שוללים זכאות. לכן זה לא מעורר ציפיות. למשל, באיחור של עד שעתיים, עיכוב של עד שעתיים – לא זכאים אפילו לסנדוויץ'. אז מה זה אומר, שאם לא שללו את הזכאות שלי על הסף, זאת אומרת שאני כבר זכאית לסנדוויץ' בגלל זה?
אתי בנדלר
¶
אני לא יודעת. אני יודעת לכתוב בשפת חקיקה אחידה, פחות או יותר. יש דפוסי חקיקה, יש לשון של חקיקה, יש משמעות לתנאי סף בחקיקה. אני לא יודעת לכתוב את זה בלשון יותר בהירה שתתאים לכל המקרים, אולי יש, אני אנסה ללמוד, לא יודעת עדיין. יש למשרד המשפטים איזושהי הצעה בעניין הזה?
הילה דוידוביץ -בלומנטל
¶
נראה לי שאני מסכימה עם היועצת המשפטית של הוועדה. זה שכתוב תנאי סף זה לא אומר שזה לחוד וזה לחוד. כשקוראים את החוק, קוראים את כולו כמקשה אחת.
יהודית גריסרו
¶
אני הראשונה ללמד קטגוריה על שפת חקיקה. אני רק אומר שבסוף מי שצריך לעשות שימוש בחוקים האלה הם הצרכנים ונותני השירות, אז אני מציעה שזה יהיה בהיר. זה הכול.
שמשון כץ
¶
אני חושב שבסיפה של סעיף 2א הכתוב, לצערי, נדרש להוסיף "לפחות 90 דקות" – כאמור, דיברנו – "לפני מועד ההמראה המתוכנן בלוח הטיסות, או הנקוב בכרטיס הטיסה".
אתי בנדלר
¶
איך אני אמורה לדעת מה נקוב בלוח הטיסות? לי יש כרטיס טיסה, כתוב לי שהטיסה היא בשעה תשע, ואני אמורה להתייצב בשעה שמונה.
שמשון כץ
¶
הסעיף מדבר על המועד שבו נקנה כרטיס טיסה – שהוא יכול להיות שלושה חודשים לפני הטיסה, או ארבעה, או חמישה וכן הלאה. לוח הטיסות הוא דבר דינאמי, והוא משתנה, והוא מפורסם, והוא ידוע – באתרי האינטרנט ובכל מקום. ולכן המועד הכתוב על כרטיס הטיסה - -
היו"ר אחמד טיבי
¶
לפרוטוקול, יושב-הראש חזר.
<(הישיבה נתחדשה בשעה 11:47.)>
<(היו"ר כרמל שאמה-הכהן, 11:47)>
שמשון כץ
¶
- - - הטיסה משתנות, ה- scheduleמשתנה. לכן על מנת לגזור את זה נכון – ואת זה היום כולם יודעים, כולם יודעים שלוח הטיסות משתנה, כולם בודקים את הטיסות האלו באינטרנט. לדעתי, הזמן הנקוב בכרטיס הטיסה הוא נתון שיהיה כבד מאוד - - -
אתי בנדלר
¶
ההערה שלך נשמעה, אם תשמע דעתי, אני מתנגדת באופן נמרץ לשינוי הזה. כפי שאמרתי קודם, לגבי כל הטבה שהיא, כתוב בפירוש מה תנאי הזכאות לה. לגבי כל אחת מההטבות נאמר מתי אפשר להודיע על שינוי. אם יש שינוי במועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה, תתכבד החברה ותודיע לנוסעים. אנחנו לא צריכים להעביר את הנטל אל הנוסעים, להתחיל לבדוק בלוח ההמראות.
שמשון כץ
¶
הסעיף הזה מדבר על מתי הנוסע צריך להתייצב בשדה. ההתייצבות בשדה היא אחריות הנוסע, ולכן מה שנקוב בכרטיס הטיסה מלפני ארבעה חודשים, לא בהכרח משחק לטיסה שקיימת היום.
חנא סוייד
¶
אז מה הוא צריך? אם אני קניתי כרטיס לפני ארבעה חודשים, כל יום להיכנס לאינטרנט לבדוק אם יש שינויים?
סלעית קולר
¶
סליחה, זה או-או. זה יכול להיות בהחלט או. אם הבן אדם לא בדק, והגיע במועד הנקוב בכרטיס הטיסה, הוא זכאי להטבה. ואם במקרה התקשרו אלי מסוכנות הנסיעות שלוש שעות לפני שהייתי אמורה להתייצב בשדה התעופה, ואמרו לי: גברת, הטיסה נדחית בחמש שעות, אני לא אהיה מטומטמת – סליחה שאני אומרת – לבזבז את הזמן שלי, להתייצב בשדה התעופה במועד הנקוב בכרטיס הטיסה בשביל שאני אוכל לקבל אולי הטבה אם וכאשר יסתבר - - -
סלעית קולר
¶
לכן העניין צריך להיות או. מה שאנחנו אומרים לא לשלול את האפשרות שהבן אדם יתייצב בזמן לטיסה, גם אם הם איחרו לו את הטיסה. בעיקרון, הוא התייצב בזמן לטיסה, ללא קשר לכרטיס הטיסה שהוא - - זאת אומרת, יכול להיות מצב – אני אומרת שוב – יכול להיות מצב שבן אדם קיבל הודעה מאוחרת יותר לשעות שהיו צריכים להודיע ולזמנים שהיו צריכים להודיע, הוא מתייצב לפי ההודעה הזאת, ואז כאילו תנאי הסף שוללים ממנו הזכות. לפי הנוסח כמו שזה עכשיו, ככה זה נראה. לפי הנוסח הזה, אם אתה לא מתייצב במועד הנקוב בכרטיס הטיסה - - -
אתי בנדלר
¶
אני מצטערת, קודם כל, תיכף עורך הדין עצמון יקרא לכם את הדירקטיבה האירופאית – וכאן אנחנו הולכים אפילו בהחמרה לעומת הדירקטיבה האירופאית. אבל מעבר לזה, אני חושבת שמייחסים כאן – סליחה, במטותא מכם, אני מתנצלת – איזשהו טמטום של הקהל הישראלי. אם נוסע יודע מראש שהטיסה שלו – למרות שכתוב בכרטיס הטיסה – היא בתשע, ומסרו לו הודעה, או שהוא עקב, והוא ראה שהטיסה יוצאת רק ב-12, אז אם מישהו חושב שהוא יבוא בשביל לקבל את הסנדוויץ' 60 דקות או שלוש שעות לפני שעה תשע כדי לקבל את הסנדוויץ' הזה, אז סליחה, אני חושבת שזה פרשנות בלתי סבירה של החוק.
אתי בנדלר
¶
ההערה של ה-Check in באינטרנט מתייחסת להערתו של עורך הדין שפרכר לעניין החובה להתייצב דווקא בדלפק הבידוק.
רון חלפון
¶
הסעיף קובע שתי אופציות להתייצבות במועד, או על-פי הודעה של מפעיל הטיסה – וכאן אני חושב שצריכים להוסיף: "במועד שנקבע לכך ובמקום שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על-ידי מפעיל הטיסה". וכך, אם מפעיל הטיסה אומר לו להתייצב בביטחון, או בכל מקום אחר, הוא צריך לפעול על-פי הוראה של מפעיל הטיסה.
סלעית קולר
¶
אבל שים לב לסיפה: "בעת הזמנת כרטיס הטיסה", ואז אם הוא הודיע לי את זה אחרי כן, אני בבעיה.
רון חלפון
¶
את צודקת, ולכן אפשר לשנות את זה כדי לפתור עניין של Check in
באינטרנט. אם הוא הודיע לו במהלך ה-Check in שהוא צריך להתייצב לא בדלפק ה-Check in, אלא במקום אחר, אז כך הוא צריך לעשות. אני ברור?
שמואל זכאי
¶
קודם כל, המגמה הזאת של יותר ויותר נוסעים עושים Web check in, מה שאנחנו קוראים, Check in באינטרנט היא מגמה שהאחוזים היום מגיעים מעל 20% בנתב"ג, וזאת מגמה שהולכת ומתחזקת בכל העולם וגם אצלנו. מה שהציע כאן עורך הדין חלפון הוא בלתי ישים משום שנוסע שעשה Check in – לא משנה אם באמצעות האינטרנט, או באמצעות קיוסק, או באמצעות ה-Smartphone שלו, הוא יכול לעשות את זה במגוון שלם של אמצעים – שטס עם כבודת יד בלבד, לא מגיע לא לביטחון שלפני הדלפקים , וממילא לא לדלפקים עצמם. הוא מגיע ישירות ל-Check point, לבידוק של כבודת היד.
דוד שפרכר
¶
זה לא נכון. סליחה, זה לא נכון, כי בבידוק של תיק היד הפקיד בודק שיש מדבקה של הביטחון למטה.
שמואל זכאי
¶
ולכן נוסע כזה, שעשה Check in בבית – בכל דרך שהיא – וטס רק עם כבודת יד, לא מגיע בכלל לדלפק של חברת התעופה. הוא עובר ביטחון, ומגיע ישירות ל-Check point. הוא עובר אחר כך ביקורת גבולות, והוא מגיע ל-Gate, למה שאנחנו קוראים E-ticket, או עם פתק – הוא מוציא מהמדפסת של האינטרנט שהוא עשה Check in, או עם ה-Smartphone שלו ומראה ב- Gateשהוא רשום על הטיסה.
שמואל זכאי
¶
בדרך כלל אפילו לא מבקשים ממנו גם את זה. לכן נוסע כזה – המטרה של החוק היא להגן על הצרכנים, בכל הוריאציות של ההגעה לשדה התעופה, והוא מסיבה כלשהי עבר את תנאי הסף שמזכים אותו להטבה, לא תהיה לו שום יכולת – בבואו לתבוע את הזכאות – להוכיח שהוא הגיע בזמן, וזה יהיה מקור לוויכוחים אין סופיים – הגעת בזמן או לא הגעת בזמן?
דבר נוסף שאני רוצה להגיד, כל ה-Web check in הזה, וה-Self check in וה- Smartphone– כל זה נועד כדי להקל על הצרכן. אז אנחנו לא רוצים – אני מתאר לעצמי – לעשות פה - - למרות שהוא השתמש בטכנולוגיה. ארז את כל החפצים שלו רק לכבודת יד כדי שלא יצטרך למסור ולא יצטרך לחכות. אז מה אנחנו רוצים, שגם נוסע כזה עכשיו אנחנו נכריח אותו באמצעות החוק להגיע יותר מאוחר מאשר הפוטנציאל שלו מאפשר לו כי הוא השתמש בכל הטכנולוגיה ונכנס לתוך מערכת של אילוצים? אני מקבל את מה שאמר אדוני המלומד, החוק חייב לתת לזה – אם אנחנו רוצים להגן גם על הפלח הזה, שאני חוזר ואומר, הוא הולך וגדל, והוא הולך וגדל גם בנתב"ג.
אתי בנדלר
¶
אם כך, מה ההצעה שלך? בוא נגיד שנוסע כזה הגיע, הוא רואה על לוח הטיסות שהטיסה שלו או לא קיימת או שכבר לא קיימת, כי הקדימו אותה ולא מסרו לו הודעה, או שהיא תצא באיחור כלשהו. הוא פונה למישהו, למשהו.
שמואל זכאי
¶
מה שעשו האירופאים – וגם זה נאמר כאן – הם הגדירו את המועד הזה כמועד להתייצבות ב-Gate, בשער היציאה למטוס. עכשיו אני רוצה להזהיר – עוד משהו, הערה שהיא הערה מקצועית – מהיצמדות לנוסח האירופאי. ואני אומר את זה דווקא בהיבט של הגנה על הצרכן. צריך להבין שבישראל – בניגוד לתהליך שקיים באירופה, וגם ברוב שדות התעופה בארצות הברית – יש שלב בתהליך שנוסע יוצא, שקיים בישראל ולא קיים בשדות התעופה האחרים בעולם, וזה השלב של הביטחון. ברוב שדות התעופה בעולם לפני שהנוסע מגיע ל-Check in, הוא לא עובר שלב ביטחוני.
בישראל – ואני אומר את זה בהיבט של הגנה על הצרכן – זה שדה התעופה כמעט היחיד בעולם, נתב"ג, שנוסע עובר תהליך ביטחוני עוד לפני שהוא מגיע ל-Check in. הנושא הזה של האימוץ הדווקני של התקנות האירופאיות – צריך מאוד מאוד להיזהר עם זה, כי אלו תהליכים שיש בהם שוני, שמבחינת הצרכן וחברות התעופה, הוא שוני מהותי. וצריך מאוד להיזהר עם זה. אני רוצה לחזק את אדוני, חבר הכנסת, כיוון שזה כל כך מורכב, אני מסכים שהבחינה צריכה להיות בחינת התוצאה ולא בחינת התהליכים.
עוד נקודה שאני רוצה להבהיר, רק לגבי נתב"ג – לא משנה מה יגידו לכם לגבי מועד ההמראה, הטייסים גם מודיעים את זה בקוקפיט אנחנו כולנו שומעים את זה – מבחינת הנוסע, מועד ההמראה, מבחינת חברת התעופה, הוא המועד שבו המטוס מתנתק מהשרוול.
חנא סוייד
¶
מתנתק מהשרוול. נאמרה כאן הערה מאוד חשובה לעניין הגדרת ההמראה. ההמראה היא לא כפי שאמרת, או שהצעת. התנתקות מהשרוול, זו המראה.
אחמד טיבי
¶
אני מסכים שבחוק הזה לא צריכים להיכנס לזה. לא צריך להיכנס בחוק הזה להגדרה של המראה. זה משהו אחר לחלוטין.
שמואל זכאי
¶
כשאנחנו מדברים פה עכשיו, יש מעל השמיים של אירופה 20 מטוסים במקביל. כשחברת תעופה מקבלת מועד זמן שבו המטוס צריך לעבור בין תחנת מכ"ם אחת לשנייה, אם המטוס פספס את הזמן הזה הוא לא יכול להמריא מתי שבא לו. לפעמים החברה מוכנה להמריא ורוצה להמריא בזמן – היא עשתה את הכול. היא מוכנה, הנוסעים סגורים, המטוס סגור, והיא באמת מוכנה להמריא. באירופה לא נותנים לה להמריא כי קרה משהו בשמיים של אירופה.
יוסי פתאל
¶
אבל יכול להיות שנותנים לה להמריא והחברה תכניס אותך לתוך המטוס, ותעשה את התיקון שכמתנתקים מה-Gate, כשהבעיה היא לא slotting לצורך העניין. יכול להיות. אני מדבר על מצב - - -
שמואל זכאי
¶
במיוחד בישראל. זה בגלל שאנחנו לא מחוברים ל-Euro-control. כל הטיסות באירופה מוזנקות במרוכז. זה - - - שקוראים לו Euro-control- - - וזה שולט על - - - באירופה. מכיוון שישראל לא מחוברת ל-Euro-control, לפעמים חברת תעופה – הרבה פעמים זה קורה – מוכנה, עשתה את הכול, כל הנוסעים על המטוס, סגרה את ה-Gate, המטוס התנתק מהשרוול. עשתה את הכול כמו שצריך. אבל מאירופה – היא מקבלת את זה דרך מגדל הפיקוח של נתב"ג – אומרים לה אתה לא יכול להמריא. למה הוא לא יכול להמריא? כי יש עומס בנתיב בין קפריסין ליוון. זה לא בגלל חברת התעופה. לכן אני מציע לעניין הגדרת החוק – כדי שיהיה ברור – מבחינה חברת התעופה, היא צריכה לנתק בזמן את המטוס מהשרוול. זהו, זה המבחן הקובע.
אהוד שבתאי
¶
סליחה, בהקשר הזה, אני מבקש להוסיף – אהוד מ"ארקיע", היועץ המשפטי של "ארקיע" – לפעמים יש לנו מקרים שבהם אנחנו מוכנים לצאת לטיסה. יש לנו נוסע אחד שמאחר, אנחנו מוכנים לגמרי. אנחנו רוצים לסגור את דלת המטוס, העניין הוא שצריך לפרוק כבודה וכן הלאה. אנחנו בסדר, הנוסע איננו. המטוס לא מתנתק מהשרוול, האם אני עכשיו צריך לשאת את האחריות? יכול להיות שאני מחכה חצי שעה, יכול להיות שאני מחכה שעה, יכול להיות שבגלל עיכוב של 20 דקות אני מפספס את ה-slot הזה שעליו מדברים ואני לא יכול להמשיך בטיסה.
שמואל זכאי
¶
אני חייב לענות לו כדי לא להטעות אתכם. התשובה לשאלה ששאלת היא חד משמעית – כן, אתה אחראי. משום שאחריות חברת התעופה לוודא שכל הנוסעים שנמצאים במטוס נמצאים עם הכבודה שלהם ושאין כבודה של נוסע על המטוס בלי נוסע. זו האחריות של חברת התעופה, זה מוגדר בכל החוקים התעופתיים - - -
אהוד שבתאי
¶
חברים, הכבודה במטוס, והנוסע ב"דיוטי פרי". אני הולך ומוצא את הנוסע והוא אומר לי: אני עדיין עושה קניות, תן לי עוד חמש דקות. מה אני עושה? וזה קרה, יש על זה גם פסיקה. אני אומר: אם כך, אני סוגר את דלת המטוס, אני לא מאפשר לו לטוס, ואני רוצה לפרוק את הכבודה. עכשיו, אני באיחור - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אחרי שחברת התעופה תתבע פעם אחת נוסע כזה בהודעת צד ג', אנשים לא יתעכבו ב"דיוטי פרי". אי-אפשר לשרשר עד אין סוף.
סלעית קולר
¶
סליחה, יש פה בעיה עם הנוסח, ואני רוצה לחזור להערה הזאת. יכול להיות שלא הבנתי. אתי, אם את יכולה, תסתכלי: "יראו התייצבות במועד כהתייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על-ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בעת הזמנת כרטיס הטיסה". כלומר, אם הודיעו לי חמש שעות לפני הטיסה שאני לא צריכה להתייצב במועד, ואני לא מתייצבת במועד, כמו שהודיעו לי, כבר שללת ממני את ההטבות. זה סעיף הסף שאת מדברת עליו, שאני כבר לא אוכל אחר כך להיכנס - - והרי זו לא היתה המטרה.
סלעית קולר
¶
להוריד את "בעת הזמנת כרטיס הטיסה", שההתייצבות תהיה המועד שנמסר לי להתייצב. שאני לא אצטרך להתייצב במועד אחר.
סלעית קולר
¶
לעניין הזכאות שלי להטבות. שימי לב מה הסעיף הזה. הסעיף הזה קובע האם אפשר לשלול ממני את ההטבה. עכשיו, את לא מצפה ממני להתייצב היום רק בשביל שאני אוכל לקבל את ההטבה. הטיסה גם ככה תצא מחר, ואת ההטבות אני רוצה לקבל.
אתי בנדלר
¶
לא, זו דילמה, כי יתכן שגם האירופאים, כשהם כתבו את מה שהם כתבו לא קלטו את כל המשמעויות של מה שהם כותבים. אבל תראי מה יקרה במקרה כזה, את אומרת שלשנות את זה באופן שיראו התייצבות במועד שהיא תנאי לקבלת הטבות בכך שהנוסע יתייצב במועד האחרון שהודיעו לו. עכשיו, קחי את הדוגמא, אני אמורה לטוס מחר ב-09:00. ואני יודעת שאני צריכה להתייצב ב-06:00 בבוקר בשדה התעופה. מתקשרים אלי היום בצהריים ומודיעים לי שדחו את הטיסה שלי ב-24 שעות, ולכן שאני אתייצב מחרתיים ב-06:00, ואם אני לא אתייצב מחרתיים ב-06:00 בשדה התעופה אני לא אהיה זכאית לשום הטבה – לא על הביטול, לא פיצוי כספי, וזה ממש ביטול טיסה פרופר במשמעות החוק. אני צריכה להתייצב ב-06:00 מחרתיים כדי להיות זכאית - - -
סלעית קולר
¶
סליחה, מבחינת דיני החוזים, הזזת לי ב-24 שעות, אני יכולה להגיד: סליחה, זאת הפרה של החוזה, מגיע לי את הכסף שלי בחזרה, אני לא צריכה את החוק שלנו - - -
אתי בנדלר
¶
סליחה, אנחנו במישור אחר לגמרי. אנחנו לא במישור דיני הנזיקין כרגע. אנחנו לא מדברים על תביעת נזיקין רגילה שיש לך זכות לבחור - - -
אתי בנדלר
¶
או תביעה חוזית. זה ממש לא רלוונטי, אנחנו מדברים כרגע על פיצוי וסיוע מכוח החוק הזה ולא - - -
סלעית קולר
¶
אבל מה זה יעזור אם אני אתייצב 24 שעות לפני? הודעת לי שהטיסה היא בעוד 24 שעות, התייצבתי 24 שעות לפני רק בשביל לקבל את ההטבה של מה? השאלה היא אם אני התייצבתי במועד שאמרו לי להתייצב, אני כבר זכאי. אמרו לי להתייצב באיזשהו מועד, אני כבר זכאי להטבות. עכשיו, הם איחרו לי את הטיסה בחמש שעות, הם איחרו לי את הטיסה בשמונה שעות או ב-24 – זה כבר בסעיפים הרלוונטיים שאת מתייחסת אליהם.
אתי בנדלר
¶
אני חושבת, לאור כל מה שנאמר כאן, יתכן שאין מקום בכלל לתנאי סף. יתכן שבכל סעיף של הטבה אנחנו נצטרך לכתוב את התנאים הרלוונטיים לאותו סעיף.
חנא סוייד
¶
אפשר לשאול לגבי תנאי הסף, כי באמת זו נקודה שעלתה כאן, ודובר כאן על איזה מינוח – האם המינוח המקצועי או המינוח המשפטי. ואני רוצה להוסיף לזה מינוח נוסף, מה שנקרא סטיות מותרות, בשפת ההנדסה. סטייה מותרת – אם אומרים 2, אז זה 2, 2.25, 1.5, 12? איזה סטיות מותרות כאן? האם נלקח בחשבון העניין הזה של סטיות מותרות לזמנים קבועים?
אתי בנדלר
¶
אני אתן לך דוגמא – בעיכוב טיסה, אנחנו מדברים על כך שעד שעתיים אין בכלל זכאות לשום דבר, גם לא לכוס משקה. סנדוויץ' – בכלל אין על מה לדבר. אפילו לא לכוס משקה קל. אז אם אדוני מדבר על - - -
לאה ורון
¶
אולי כדאי לעבור לסעיף 3, לראות מה קורה, ואז תחליט היועצת המשפטית האם היא מכניסה לכל אחד מהסעיפים את תנאי הסף או שחוזרים לסעיף 2, לתנאי סף מגביל להטבות.
תמר קלהורה
¶
ברור שהחוק הזה יושב על תשתית משפטית קיימת – בראש ובראשונה יש לנו פה עסקה, יש לנו פה חוזה, חוזה אחיד שתנאיו מפורטים בכרטיס. ולכן בראש ובראשונה אנחנו בעולם של דיני חוזים, ועל החוזה הזה מורכבים גם דיני החוזים האחידים וגם דיני הגנת הצרכן, עוד לפני שהגענו לחוק הזה. כל נושאי הדין שעומדים לנוסע על-פי כל מערכות הדינים האלה וגם תביעת נזיקין, ועל זה מרכיבים את הזכאויות לפי החוק. זה דבר אחד.
דבר שני, אני לא רואה שום היגיון בלבטל את סעיף 2 ולהתחיל עכשיו שלכל סנדוויץ' יהיו תנאי הזכאות שלו. החוק הזה בוודאי לא נועד לתת סעד לנוסע שלא מגיע בזמן, שרוצה לקנות עוד נעל ב"דיוטי פרי" ובגללו הטיסה מתעכבת. זה צריך להיות ברור לחלוטין, זה צריך להיאמר בצורה הפשוטה והברורה ביותר. כי במסגרת החוזית, מה החובה של הנוסע? החברה מתחייבת להטיס אותו, אבל הוא מתחייב להגיע בזמן.
עכשיו, יש דברים שכן אפשר לשלוט עליהם, זאת אומרת, מועד הטיסה – אתה צריך להגיע למועד הטיסה בזמן, ואתה גם צריך להתייצב ב-Gate – כמה זמן מקובל, 45 דקות לפני? – אז גם כן, ובמדינת ישראל, בגלל הבידוק הביטחוני היום ממליצים לך – לא מחייבים אותך – להגיע שלוש שעות לפני. הוא צריך להגיע בזמן. ולכן דרישת הסף שכן צריכה להיאמר – והיא צריכה להיאמר לדעתי בצורה הרבה יותר פשוטה ממה שנאמר פה, אבל את זה אפשר לפתור על-ידי זה שנחלק את סעיף קטן (א) לתתי סעיפים ולפסקאות, ואז אולי זה יהיה קצת יותר ברור – הוא צריך להגיע בזמן. ונוסע שלא מגיע בזמן לא זכאי לכלום, לכוס קפה ולא למים ולא לסנדוויץ' ולא לשום דבר. שלא יבוא בטענות, אנחנו יודעים שבמדינתנו אנשים באים בטענות גם כשהם אחראיים למה שקרה להם. לדעתי, מה שנאמר פה - - -
איתן כבל
¶
אני אומר את זה, זה תמיד ככה מתחלק, אני אומר את זה, סליחה, פה בעיקר בוועדת הכלכלה שעוסקים בהרבה נושאים צרכניים – יש את העם ויש את אלה שטוענים. זאת אומרת, אלה שטוענים, תמיד הם בסדר. לכן אני סתם בשם העם מנסה להגן על הנוספים.
תמר קלהורה
¶
- - וצריך להיות ברור שהחוק הזה לא נועד להגן על אנשים שהם בעצמם איחרו או גרמו לטיסה שתתעכב. אני חושבת, בעניין של הדלפק, שאם באמת הולך ונהיה נפוץ יותר המצב שבו אנשים בכלל לא עוברים בדלפק, זה נראה לי בעייתי להסתמך עליו. אני מציעה - - -
תמר קלהורה
¶
מה שאני מציעה זה קודם כל כן להשאיר סעיף של תנאי סף, והדבר המרכזי – אם לא היחיד –שצריך להיות כתוב בו זה שהנוסע הגיע בזמן. עכשיו, מה זה נקרא בזמן? בזמן – הוא צריך להגיע לנקודה שהיא נקודה שמשותפת לכל הנוסעים באשר הם, אלה שעושים Check in, ואלה שלא עושים Check in. אז אם זה הביטחון, אז שזה יהיה הביטחון, ואם זה המועד של ה-Gate, שיהיה המועד של ה-Gate. צריך למצוא משהו שמתאים לכולם, אחרת אי-אפשר. אם הדלפק הפסיק להיות רלוונטי - - -
לאה ורון
¶
אבל זה לא מהווה הוכחה. גם אם כל הנוסעים עוברים בדיקה ביטחונית, אין לנוסעה שום הוכחה שהוא התייצב בזמן.
תמר קלהורה
¶
אין לי הצעה, אני מצטרפת למי שחושב שדלפק הבידוק הוא קריטריון בעייתי, כי אנחנו שמענו פה שיש לא מעט נוסעים שהיום כבר לא מגיעים לדלפק הבידוק. אז אני מציעה למצוא משהו אחר, ואני מציעה לשקול לנסח את הסעיף. יכול להיות שאת חלק מהדברים צריך להפנות לתקנות, ויכול להיות שצריך לפצל את הסעיף הזה. כמו ש-2(א) נראה, אי-אפשר - - -
אתי בנדלר
¶
ואם הודיעו לו על המועד האחרון שעתיים לפני או יום לפני, וזה משבש לו את כל - - הוא לא רצה לטוס בטיסה האחרת. אומרים אם אתה דוחה לי את זה בשמונה שעות, אני לא רוצה לטוס בטיסה הזאת, זה קריטי. אני טס לחתונה.
אתי בנדלר
¶
אני לא מבינה על מה את מדברת, יש זכאות לפיצוי ולצעדים אחרים על ביטול טיסה. ביטול טיסה זה עיכוב החל משמונה שעות.
תמר קלהורה
¶
סליחה, החוק הזה עוסק, למיטב הבנתי – ונדמה לי שאני מוותיקי המתדיינים בחוק הזה – בסיטואציה שבה הנוסע מגיע לשדה ובשדה מתברר לו שהוא עכשיו צריך לחכות שמונה שעות. זאת הבנתי - - -
תמר קלהורה
¶
רגע, אני רק רוצה לסיים את המשפט, כדי שתראו מה אני חושבת – אם זה מעניין מישהו. אני חושבת שבמצב שבו אתה עוד לא הגעת לשדה – או שאתה בדרך, שאתה עוד יכול לעשות אחורה פנה, או שאתה בבית בכלל ומודיעים לך 24 שעות מראש. לטעמי, זה לא החוק הזה בכלל זה. זה דיני הגנת הצרכן הכלליים.
אתי בנדלר
¶
תסתכלו בסעיף 7. אני מפנה את כולם לסעיף 7 – "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה" - - -
יוסי פתאל
¶
יש אבל עוד הערה לסעיף 2, שלא קשורה לכל מה שאמרת. יש כאן אחריות, שמטילים גם עלינו בנושא של - - כתוב כאן: "אם קיבל הודעה מאת מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות" - - -
אתי בנדלר
¶
לא מפעילים אחריות. אנחנו רק אומרים שאם הוא קיבל הודעה – גם אם זה מסוכן הנסיעות – הוא לא יכול אחר כך לדרוש הטבות. להיפך.
תמר קלהורה
¶
הוא יוכל לבקש פיצוי על הפרת חוזה. הרי החוק הזה מטפל בנושאים שנתקעו, זה הדבר שהוא ביקש לסדר. זה מה שהרגולציה האירופאית מבקשת להתמודד איתו. מקום שבו מודיעים לך מראש שהטיסה שלך תצא במועד אחר, אז אתה יכול להיערך בזמן, ואז אתה גם יכול לכמת את הנזקים שלך, ואתה יכול ללכת לבית משפט לתביעות קטנות ולתבוע, אם בסופו של דבר נגרם לך נזק. אבל זה לא החוק הזה. החוק הזה עוסק במצב שבו אתה תקוע בשדה, אתה עכשיו מחכה 12 שעות, החיתולים של הילד נגמרו, אין לך אוכל ואתה באיחור - - -
אתי בנדלר
¶
אני חולקת לחלוטין על גברתי. יש סעיף שמדבר על שמירת דינים, על כך שהחוק הזה אינו מונע סעדים לפי כל דין אחר - -
אתי בנדלר
¶
- - לרבות תביעה על הפרת חוזה או הפרה נזיקית. כמובן, אדם, בהתאם לעקרונות כלליים, לא יוכל לקבל כפל פיצויים. דא עקא שהחוק הזה, בין היתר, מתייחס במפורש גם לביטול טיסה ואומר מתי אדם יהיה זכאי להטבות לפי חוק זה בשל ביטול טיסה, גם אם ההודעה נמסרה לו זמן מסוים לפני שעת הטיסה המתוכננת. והחוק, בסעיף 7, מונה בפירוש את השעות או את הימים, את פרק הזמן למסירת ההודעה.
אני חוזרת בכל זאת להצעה לסעיף 2, ואם יהיו הערות - - מה אני מציעה, כדלקמן: קודם כל, לגבי אלה שפטורים מלעבור Check in, אני מציעה לא לשנות שום דבר. כי אם הנוסע שעשה Check in בבית והגיע לשדה התעופה ורואה שאין לו טיסה – הוא תקוע, אם משום שהטיסה כבר יצאה, אם משום שהיא מתעכבת בפרק זמן שהחוק מתייחס אליו, או שהיא בוטלה לגמרי. הוא פונה למישהו. עכשיו, למי הוא פונה? אין דלפק בידוק, אבל יש סעיף אחר בתיקון עקיף לחוק רישוי שדות התעופה – זה אחד הסעיפים בהמשך הצעת החוק – שמחייב את המפעיל למנות נציג שצריך להיות בשעה שהיתה מיועדת לטיסה בהתאם לכרטיס הטיסה.
אם הנוסע יודע מראש על זה, קרוב לוודאי שהוא לא יגיע. כפי שאמרתי, אני מציעה לא לייחס אווילות יתר לנוסע הישראלי. אבל אם באמת לא נמסרה לו הודעה ויש שם נציג, הוא יפנה. ואם לא יהיה לו למי לפנות, אני חושבת שאף בית משפט לא ישלול על הסף את זכאותו לפיצוי משום שלא תהיה לו דרך להוכיח שהוא התייצב בפני אחד הגורמים האלה. אני חושבת שזו פרשנות סבירה של החוק. אי-אפשר לתת בחוק מענה למקרה הפנטסטי הזה שהוא הגיע במועד, התייצב כמו שצריך, עשה את ה-Check in בבית, ואין לו ליד מי לצעוק.
אתי בנדלר
¶
כן. זה דבר אחד. עכשיו, לגבי המשפט שכתוב: "ובלבד שקיבל את ההודעה שבוע לפחות לפני מועד הטיסה", כפי שהצעתי קודם, אני מציעה למחוק את המשפט הזה ולכתוב: "ובלבד שהגיע ליעדו במועד המתוכנן בהתאם לכרטיס הטיסה או שהטיסה בוטלה". וזו התשובה לנושא השלישי שעלה, ועורך דין איתי עצמון בדק עכשיו בדירקטיבה האירופאית, וגם שם בפירוש נאמר שהנושא הזה של ההתייצבות כתנאי סף לא חל אם הטיסה בוטלה. וכאן אנחנו בדיוק הולכים עקב בצד אגודל בנושא הזה שהוא כן מתאים לנו בדירקטיבה האירופאית.
דוד שפרכר
¶
סליחה, יש לי שתי הערות. קודם כל, הרשו לי לתקן, זה לא דירקטיבה אירופאית, זה נוהל. זה מאוד שונה. כי נוהל אירופאי זה חוק אירופאי, דירקטיבה זה משהו אחר. אבל מה שרציתי לומר זה שבנוהל האירופאי רשום אופן ההודעה לנוסע. ורשום בתרגום האנגלי: In writing, including electronic means, אבל אם אני לא טועה, בהצעה פה לא רשום בעצם שיש חובת הודעה בכתב. ואז יש לנו באמת בעיה במישור ההוכחה, מכיוון שצד אחד יטען שהוא כן הודיע, הצד השני יאמר שהוא - - -
דוד שפרכר
¶
לדעתי זה מאוד חשוב. ושתיים, נכון שבנוהל האירופאי יש באמת חובת התייצבות אבל יש גם כן סעיף אחר שאומר שאין חובת התייצבות כתנאי סף, במקרה לדוגמא שכבר הודיעו לנוסע על - - - כלומר, על העברה לטיסה אחרת בתנאים הקבועים בנוהל.
דוד שפרכר
¶
יש חובה, יש שתי חלופות. אבל הנושא העיקרי בעצם הוא דרך ההודעה, שחייבת להיות בכתב. בכתב או באמצעים - - -
חנא סוייד
¶
אדוני היושב-ראש, יש לי הערה גם לעורכת הדין היועצת. אני חושב שבכלל, הערה כללית לגבי החוק – כל חוק הוא שיקוף של תרבות מסוימת. אני חושב שכל מילה וכל משפט אומרים הדירקטיבה האירופאית. הדירקטיבה האירופאית לא צריכה לחול בכל דבר, כי פה מדובר בעניין של התנהגות תרבותית – גם של הנוסע וגם של החברות. אנחנו כאן במצב אחר. אז לא יכול להיות שכל דבר שהדירקטיבה האירופאית בעצם תנטרל את הכול כאן.
רוני אמיר
¶
- - הם עושים התאמות ובדיקה מחדש, ויכול להיות שמה שהם כתבו לפני כמה שנים זה לא מה שהם באמת היו רוצים שיהיה היום, והם עושים את ההתאמות. אם אנחנו כבר כאן מאמצים, אז בואו גם אנחנו נחשוב על הבעיות ונשמע את ההערות.
אתי בנדלר
¶
אז זה יהיה במועד - - יראו התייצבות במועד כהתייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על-ידי מפעיל הטיסה, המארגן, נותן שירות, סוכני נסיעות בעת הזמנת כרטיס הטיסה, ובלבד שלא יעלה על שלוש שעות לפני המועד הנקוב".
יהודית גריסרו
¶
יש נושא אחד שנשאר פתוח – וסליחה שכל פעם אני מחזירה לאחור, זה לא כדי להטריח, כי זה באמת מציק, וקשה יהיה ליישם – וזה מה שהעלתה הנציגה של משרד המשפטים. יש לא מעט טיסות שבהם אנחנו מודיעים לאדם מראש, אפילו בטווח של 24 שעות. האדם לא מגיע. לא נגרם נזק לרוב האוכלוסייה. אני אתן דוגמא פרקטית: עכשיו אנחנו מבינים שהמטוס שצריך לחזור מטיסה אחרת מתעכב. ואנחנו יודעים שבגלל שהוא מתעכב אנחנו נכנסים למגבלה של מתי אסור לנו להמריא יותר משדה התעופה – שזה בין 02:00 לפנות בוקר ל-05:00 לפנות בוקר. אז אנחנו בצעד מקדים, בשעות אחר הצהריים של היום שלפני, מרימים טלפון לכל הלקוחות ואומרים: דוחים את הטיסה ל-05:00 בבוקר. אל תטריחו את עצמכם כי המטוס שלנו התאחר. אנחנו דואגים לטיסות הקישור, ואם היה ומישהו בכל זאת לא קיבל את ההודעה והגיע, אנחנו מטפלים בו. אבל הנזק למרבית האוכלוסייה – לא נגרם נזק.
יהודית גריסרו
¶
עכשיו אני אומרת, ואלו שנגרם להם נזק, פונים אלינו, ואנחנו מטפלים לגופם. ולא הצלחנו להגיע להתדיינות, צודקת היועצת המשפטית שאומרת: אם לא הצלחנו להגיע לעמק השווה, הוא תובע אותנו בתביעות קטנות. זה לא שזה יושב בחלל ריק. עכשיו בשיטה החדשה – ואי-אפשר יהיה להתעלם מזה – אנחנו לוקחים את הכללים האלה ומחילים גם על המקרים הללו. עכשיו, השאלה היחידה שיש לי אחרי כל התיאור הזה – האם לזה התכוונו?
דוד שפרכר
¶
אנחנו לא מדברים בהכרח על פיצוי, הרי סיוע מינימאלי הוא רוצה, מה זה? אבל קודם כל סיוע. קודם כל סיוע.
יהודית גריסרו
¶
אם אני לא יודעת שיש טיסת המשך, אז כמו שאתה מבין, אני לא יכולה לטפל בזה. אבל כשאני יודעת שיש טיסות המשך, אנחנו מטפלים בזה. ואם תרצה, נדון בזה אחר כך.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
גמרנו עם הסעיף. מי בעד הסעיף כפי שהוקרא עם השינויים?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 אושר.
לאה ורון
¶
חבר הכנסת איתן כבל מצביע במקום חבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת חנא סוויד מצביע במקום חבר הכנסת דני דנון, שיושב ממילא על מקום של חד"ש.
רון חלפון
¶
רגע, אנחנו לא משנים את: "הודע לו בזמן מכירת הכרטיס"? אם הודיעו לו חודש לפני שהוא צריך להגיע כמה שעות אחרי - - -
רון חלפון
¶
אבל אם הודיעו לו חודש לפני שהטיסה מתעכבת בשלוש שעות, הנוסע חייב לבוא ולעמוד שלוש שעות לפני כדי לקבל את הזכאות?
אתי בנדלר
¶
לא, על זה עניתי שאני סבורה שאם הוא יבוא במועד והטיסה תצא במועד שהודיעו לו שלושה שבועות מראש, חודש מראש – מה אמרת? – הוא לא יהיה זכאי לפיצויים, ובתקווה שהטיסה תצא בזמן. אני לא יודעת, אין לי פתרון לכל דבר.
רון חלפון
¶
לא, אבל הפתרון הוא שהודיעו לו, ואז אנחנו פותחים – תנאי הסף הוא רחב, ואחרי זה הוא נכנס - - -
אתי בנדלר
¶
לא, כי אם אתה משאיר את זה בצורה כזאת אז יודיעו לו יום מראש או שלוש שעות מראש, ואז אתה שואל את הזכאות שלו על הסף. אני לא יודעת, היתה הצבעה. אדוני, ראש - - -
אתי בנדלר
¶
יכול להיות שאתם צודקים. לי אין פתרון, כל הפתרונות שהוצעו עד עכשיו הם לא פתרונות ראויים לדעתי. יתכן שאם הוועדה תתקדם עם החוק, ואם זה הנושא היחידי שיישאר לא ברור, אז תבקשו דיון מחדש, בתקווה שעד אז תמצאו איזשהו פתרון ראוי, ואולי יהיה - - -
רוני אמיר
¶
אנחנו פשוט ביקשנו את הנושא של מסלול אחד בתנאי הסף בסעיף (ב) כי אנחנו חושבים שיש בעיה עם הסעיף הזה.
אתי בנדלר
¶
זה לא לסעיף 2 בכל מקרה. סוגי ההטבות – שוב, זו רשימה כללית, זה עדיין לא מדבר על הזכאות לכל אחת מההטבות, שזה יופיע בסעיפים האחרים. "סוגי ההטבות –
(א)
שירותי סיוע ללא תשלום, כמפורט להלן
¶
(א)
מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה;
(ב)
אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע;
(ג)
שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו הנוסע שוהה כאמור בפסקה (ב), ואם בחר הנוסע לשהות במקום אחר בפרק הזמן האמור באותה פסקת משנה – שירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה;
(ד)
שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע".
לכל אלה, כאמור, קוראים "שירותי סיוע ללא תשלום". סוג אחר של הטבה:
"(2)
השבת תמורה בסכום ששולם בשל רכישת כרטיס טיסה לטיסה שעוכבה או בוטלה או לחלק בטיסה שעוכב או בוטל; נוסע לא יהיה זכאי להשבת תמורה אם בחר לטוס בטיסה אחרת שמפעיל הטיסה או המארגן שעיכב או ביטל את הטיסה כאמור הציע לו, ובלבד שאם הוצעה לו טיסה ליעד שאינו היעד הסופי, יהיה זכאי להשבת תמורה בסכום ההוצאות בשל הסעה לשדה התעופה ביעד הסופי; מפעיל טיסה או מארגן ישיב את התמורה כאמור בתוך 21 ימים מהיום שהנוסע פנה אליו בכתב".
עכשיו, אלטרנטיבה, כאמור, להשבת התמורה – מדובר על כרטיס טיסה חלופי, זה או-או, כאמור.
"(3)
כרטיס טיסה ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל הניתן לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לנוסע ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה האחרת".
"(4)
פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה; הפיצוי האמור ישולם לנוסע בתוך 45 ימים מהיום שפנה בכתב למפעיל הטיסה או למארגן, במזומן, בהעברה בנקאית או בהמחאה, ואם הסכים לכך הנוסע במפורש ובכתב – בהמחאות נוסעים או באמצעי תשלום אחר כפי שהוסכם עם הנוסע".
"(5)
פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, כאמור בתוספת השנייה" – כאן זה ה"שִנמוך", מה שנקרא, אם מעבירים אותו ממחלקה למחלקה – "הפיצוי האמור ישולם לנוסע בתוך 14 ימים ממועד הטיסה, במזומן, בהעברה בנקאית או בהמחאה, ואם הסכים לכך הנוסע במפורש ובכתב – בהמחאות נוסעים או באמצעי תשלום אחר כפי שהוסכם עם הנוסע".
"(ב)
לעניין השבת תמורה כאמור בסעיף קטן (א)(2) – כאן מדובר, כאמור, על השבת התמורה – "מחיר כרטיס טיסה שהונפק לנוסע כחלק מחבילת תיור יחושב בהתאם למרחק הטיסה שלגביה התקיימו נסיבות המקימות עילה לקבלת הטבות כאמור בסעיפים 5 עד 8, וכן בהתאם לסוג הטיסות הכלולות בחבילת התיור, הכל כמפורט בתוספת השלישית; ואולם, נוסע יהיה זכאי להשבת תמורה בסכום גבוה יותר, אם שילם בפועל סכום כאמור בעד כרטיס הטיסה".
מספר הערות בקשר לסעיף הזה – כפי שאני ציינתי קודם, זו רשימה סכמטית, הייתי אומרת, של סוגי ההטבות שהחוק הזה מתייחס אליהם. עדיין אין התייחסות לשאלה לאיזה סוג הטבה יהיה נוסע זכאי בהתקיים עילה מסוימת. זאת אומרת, עיכוב, הקדמה, ביטול וכיוצא בזה, או העברה ממחלקה אחת לשנייה.
עוד הערה שאני רוצה להעיר – לגבי סעיף קטן (א)(2), שמדברים על שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו שהנוסע שוהה, כאמור בפסקה (ה) – והוספנו כאן, בהתאם להערות שנשמעו – מה קורה אם הנוסע מבכר לא ללון בבית המלון, אלא נניח שהוא עוכב בניו-יורק ויש לו קרובים בעיר והוא רוצה ללון אצלם. וההנחיה היתה לאפשר לו ללון גם במקום אחר שהוא בוחר ללון בו. לזה היתה הערה במכתב של חברת "אל-על", שהם אומרים שצריכים לקבוע שהמקום הזה צריך להיות בסמוך לשדה התעופה, שאם לא כן, אולי הוא ירצה בכלל הסעת ספיישל מעיר אחרת. הוועדה צריכה לדון בכך.
אתי בנדלר
¶
מדובר רק על הסעה מאיפה לאיפה. לגבי סעיף קטן (ב), כזכור, בדברי ההסבר של הצעת החוק, בעת אישורה, בעקבות הנחיה שקיבלתי מהוועדה, ציינתי מפורשות שהוועדה תדון בשאלה מה קורה אם כרטיס הטיסה הוא חלק מחבילת תיור וההשבה מתייחסת רק למרכיב מסוים שלא יודעים בדיוק איך לכמת אותו בתוך חבילת התיור. אנחנו דנו בישיבות פנימיות בינינו באפשרויות איך לחשב את כרטיס הטיסה, איך לחלץ את מחיר כרטיס הטיסה מתוך חבילת התיור. המוצע כאן, בסעיף קטן (ב) זו בעצם הצעה של משרד התחבורה. וכפי שאתם תראו, ציינו כאן עוד שתי סוגיות קטנות הקשורות לנושא הזה, שצריכים לתת להם מענה. זה באופן כללי.
יצחק גורן
¶
יצחק גורן, אני נציג של כמה חברות תעופה זרות. אני רוצה להצטרף למה שאמרה היועצת המשפטית לגבי - - -
יצחק גורן
¶
לגבי התוספת של תיקון של סעיף קטן 3(א)(1)(ב) – הבהרה. כמו שזה מנוסח כרגע, זה מאוד פתוח – בין אותו מקום לשדה התעופה. אותו מקום זה מאוד פתוח, במיוחד כשיש לך כמות נכבדת של נוסעים, 180 ,200, 150, 100 נוסעים. זה יוצר קצת בעייתיות, במיוחד כשזה מנוסח כמו שזה מנוסח כרגע – הסעה לכל מקום למעשה.
סלעית קולר
¶
זאת אומרת, כשאני אגיע ואני אגיד: אני בבית המלון הזה והזה, יגידו לי: לא, זה לא סביר. אז מה, תשאירו אותי בבית המלון שלכם? אני רוצה להבין מהי האלטרנטיבה.
דוד שפרכר
¶
הערה. בסעיף 3(א)(2), לדעתי חסרה חלופה שקיימת בנוהל האירופאי בסעיף 7. מדובר בנוסעים שהם בטיסות מעבר. בנוהל האירופאי הכלל הוא שאם לדוגמא הנוסע החל בנסיעה, הגיע לאיזשהו יעד ביניים וצריך להמשיך בטיסת המשך, טיסת ההמשך בוטלה, לדוגמא. על חברת התעופה להשיב לו את מלוא הכסף, כלומר, של כל הנסיעה ולא רק הקטע שבוטל; פלוס, על חברת התעופה להחזיר אותו למקום היציאה המקורי. זה לדוגמא 60% מהתיקים שמשרדי טיפל בהם בתקופה של הענן הוולקני. היו הרבה מאוד נוסעים, וטיפלתי בהרבה מאוד תיקים של נוסעים שטסו, לדוגמא, לאירופה דרך פראג עם החברה הצ'כית. אנשים הגיעו לשדה התעופה "רוזין" בפראג. בפראג נודע להם שטיסת ההמשך מבוטלת כי הענן הוולקני, בתקופה מסוימת, נעצר סמוך לצ'כיה. הכלל היה – ואני זכיתי בכל התיקים באמצעות הגופים האירופאים – חברת התעופה החזירה את כל הנוסעים לתל-אביב, פלוס – אחרי התערבות של גורם בנציבות האיחוד האירופאי – Czech Airlines החזירה את מלוא הכסף של כל הטיסה. כלומר, לא רק של הטיסה, לדוגמא, מפראג לפריז או פריז לפראג. וזהו הכלל גם בנוהל האירופאי וגם בפסיקה.
רוני אמיר
¶
כשאתה מדבר על חברות אירופאיות. ואם לא אותה חברה מבצעת את טיסת ההמשך? כאן מדובר, ברוב המקרים - - החברות הישראליות - - - לנו אין טיסות המשך מאירופה. שם יש את Czech Airlines.
דוד שפרכר
¶
מי אמר את זה? סליחה, עם כל הכבוד ל"אל-על", יש לה לא מעט הסכמי Codeshare, ואני לא יודע מה יהיה ההמשך. יתכן אולי שמחר בעקבות, לדוגמא, הסכם Open sky עם אירופה, יהיו טיסות "אל-על" מבריסל ללונדון. מאיפה אנחנו יודעים? עם Codeshare של "אל-על". מאיפה אנחנו יודעים את זה? סליחה, עם כל הכבוד. ואם המטרה פה היא בכל זאת ליצור איזושהי הרמוניזציה ואיזשהו איחוד עם מה שקורה, בין היתר, עם חברות אחרות, שטסות הרבה מאוד Ex תל-אביב, ולא רק "אל-על", גם הרבה מאוד חברות אירופאיות. אז מן הראוי להוסיף גם את הדבר הזה.
רוני אמיר
¶
אבל החברות האירופאיות, בכל מקרה, חל מה שאמרת, הנוהל האירופאי. זאת אומרת, הן יהיו מחויבות - - -
יהודית גריסרו
¶
אין בעיה. אם זה המצב, אז אין בעיה. סליחה, אדוני היושב-ראש, דווקא הערתו של העורך הדין המכובד בדיוק ממחישה את אחת הבעיות שלנו. הרי הוא אומר שכבר היום חלים עלינו התקנות האירופאיות כשאנחנו טסים. לכן זה מייתר את ההערה.
דוד שפרכר
¶
סליחה, גברתי, עם הרבה מאוד צניעות, אבל אני מטפל בזה כבר הרבה מאוד שנים, בכל הנושא של רגולציה. אירופאי – וגם לא בהכרח אירופאי, Extra אירופאי – ואני אומר לך שיש יותר ויותר הסכמי Codeshare אירופאי - - -
רוני אמיר
¶
לצערנו - - - הסכמי Codeshare, ואת זה, אם היית בדיון הקודם, היית שומע. אנחנו לא יכולים לעשות את הסכמי Codeshare האלה, כי מגבילים אותנו. מעבר לזה שהחברות האירופאיות קשורות בבריתות גדולות שבמסגרתן הן עושות את זה. אנחנו לא יכולים להיכנס - - -
דוד שפרכר
¶
אנחנו לא מדברים על ברית. היתה לי שיחה במטה של "אל-על" עם האחראי על ההסכמים האסטרטגיים, הנציג הקודם שלכם בקנדה – בן אדם מאוד נחמד – שאמר לי שאתם בכל זאת עובדים על Codeshare, גם פנים-אירופאי. הוא אמר לי. כרגע אין, אבל בפוטנציאל יש.
קריאה
¶
אין הסכמים עם אירופה, משום שהרשות להגבלים עסקיים לא נותנת לעשות את הסכמי ה-Codeshare. מה שאתה אומר לא רלוונטי. הרשות להגבלים עסקיים לא מאפשרת לחברות ישראליות לעשות Codeshare. עם ארצות הברית אי-אפשר מכיוון שיש קטגוריה - - -
דוד שפרכר
¶
סליחה, אני רוצה להוסיף דוגמא ממש מוחשית. בוא נאמר שמישהו טס עם כרטיס של Swiss מתל אביב לניו-יורק כאשר הקטע הראשון מתל אביב לציריך הוא טיסת Swiss, אבל מבוצעת בפועל על-ידי "אל-על". מה ה-Codeshare שלכם, Swiss-"אל-על"? אז במקרה הזה אני צריך את הדבר הזה.
דוד שפרכר
¶
היא לא Swiss, כי המפעיל בפועל, Effective carrier, הוא "אל-על". ולכן הנוהל האירופאי לא חל.
אהוד שבתאי
¶
אני לא נכנס לחברות אחרות. מה שאני כן מבקש לציין – אולי עורך הדין המכובד יכול לעזור לנו – עניין ההטבות בשירותי הסיוע ללא תשלום.
אתי בנדלר
¶
מה עומד מול מה, בסעיף 3(א)(2) כתוב: "השבת תמורה בסכום ששולם בשל רכישת כרטיס טיסה לטיסה שעוכבה או בוטלה או לחלק בטיסה שעוכב או בוטל". עורך הדין שפרכר מציע למחוק את הקטע הזה – "או לחלק בטיסה שעוכב או בוטל". לטענתו – אם הבנתי אותו נכון – אם אדם קונה כרטיס ליעד סופי כי הוא רוצה להגיע לאיסלנד, לצורך העניין הזה, או לארצות הברית, והטיסה שלו מורכבת משתי טיסות – לאו דווקא חניית ביניים של טיסה אחת, כי אז אין לי בעיה – טיסה אחת תל-אביב-ציריך – הוא נתן דוגמא – והמשך מציריך לניו-יורק. ביטלו את הקטע מציריך לניו-יורק, אבל היעד הסופי שלי הוא בעצם ניו-יורק. בהתאם למוצע כאן, אני אהיה זכאית אך ורק להחזר התמורה בשל ביטול הטיסה מציריך לניו-יורק.
אתי בנדלר
¶
בהתאם למוצע בהצעת החוק, יהיה הנוסע זכאי רק לחלק שבוטל, קרי, מציריך לניו-יורק. מה שמציע עורך הדין שפרכר – שלטענתו, כך גם מופיע בדירקטיבה האירופאית, אני לא בדקתי זאת – שהוא יהיה זכאי למלוא התמורה ששילם.
יהודית גריסרו
¶
שנייה רגע, אדוני. קודם כל, אני חייבת לומר שיש פה משהו לא ברור. אני מאוד מתרשמת מידיעותיו המופלגות של עורך הדין המכובד - - -
יהודית גריסרו
¶
זה לא מלחיץ. זה ממש לא מלחיץ. מה שהסברנו בפעם הקודמת זה שלחברת "אל-על" יש מאפיינים ייחודיים משלה, שלא נכון לקחת ולעשות העתק-הדבק מהנוהג או מהחוק האירופאי, במיוחד כשהוא חל עלינו כשאנחנו נמצאים באירופה. ולכן החוק הזה נבנה, מתוך ראייה, אחרי הרבה מאוד דיונים, שמתחשבים גם במאפיינים הייחודיים של "אל-על", ואני מבקשת שהתיקון הזה לא יכנס. במיוחד עוד לא הבנו את המשמעויות של מה שמציע האדון המכובד.
לאה ורון
¶
מה שהוא מציע זה לא להשאיר את הנוסע בשדה תעופה אחר, אלא להביא אותו אל היעד, שככל הנראה גם שולמו שם בתי מלון.
דוד שפרכר
¶
או להחזיר אותו חזרה, ואני מפנה אתכם לנייר העמדה שכתבתי, בעמוד 3 אני העתקתי מילה במילה באנגלית, עם הבלטה של מה שהיה חסר בהצעת החוק הישראלית.
קרן כהן סעד
¶
יש עוד הרבה דברים אחרים שחסרים, וגם בכיוון השני. רק הערה אחת, הכוונה פה היתה גם לכרטיס שיש - - - אני רק מסבה את תשומת ליבכם שהכוונה כאן היתה גם לכרטיס טיסה שהוא הלוך ושוב, ובוטל רק חלק מהטיסה – ההלוך, ולא החזור, או ההיפך. זה היה אמור לכסות גם את זה, לא רק את טיסות הטרנזיט.
אתי בנדלר
¶
יש כאן הצעה להשאיר את זה, אבל בכל זאת להרחיב, דהיינו, שבאמת שהזכאות תהיה רק לחלק בטיסה שעוכב או בוטל, ובלבד שבטיסה הכוללת חניית ביניים. זאת אומרת שבאמת מדובר רק בחניית ביניים המופעלת על-ידי מפעיל טיסה או מי מטעמו – שזה ה-Codeshare – תוחזר כל התמורה ששולמה, גם אם רק חלק מהטיסה עוכב או בוטל. רק כשמדובר ממש בחניית ביניים, זה לא אם אני קונה - - -
יוסי פתאל
¶
פה יש מצב אנומאלי. עם כל הכבוד לציטוטים החוזרים ונשנים מאירופה – אני מאוד מכבד את האירופאים, אבל הם יכולים ללמוד מאיתנו כמה דברים - -
יוסי פתאל
¶
- - ויש כמה דברים שלומדים אצלם, למיטב הבנתי. התעופה הישראלית – בטח מול האירופאית, שהם עובדים בבריתות, המושג Codeshare הוא בכלל פאסה. אני לא יודע למה, מר שפרכר, אתה משתמש בו. כי באירופה – With all do respect – ה-Codeshare מת, ותחי הברית החדשה. ובנושאים האלה הבריתות מתמודדות מול חברות התעופה הישראליות. הניסיון להשוות או לייצא את הסטנדרטים של הבריתות לתוך השוק הישראלי, הוא מגוחך, עם כל הכבוד לנו, שאנחנו מנסים להיות אירופה. ויש לחברות הישראליות בעיה מאוד קשה בטיסות המשך. ללכת להכביד עליהן עכשיו עוד עם החוק הזה, זה קצת להרוג אותן. ואנחנו לא תמיד לא נמצאים איתם. דואגים לנוסע, מביאים אותו, הוא מתעכב בחצי שעה. מה עכשיו לפצות גם על הקטע שהכול היה בסדר?
יוסי פתאל
¶
אבל יש ניסיון לתת לו פיצוי, גם אם את החלק הראשון הוא טס והכול היה בסדר. להגיד, שמע, גם על זה מגיע לך כי בקטע ההוא היה לא בסדר. למה?
אתי בנדלר
¶
הרי אמרנו קודם כבר שהשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי הם לא שני דברים שהולכים אחד עם השני. זה או-או. זאת אומרת שאם הטיסו אותו בטיסה חלופית הוא לא יהיה זכאי להשבת תמורה.
יוסי פתאל
¶
אבל אין מצב כזה שמשאירים אותו באירופה, ואומרים לו: עכשיו תסדר, והוא הופך להיות, איך קוראים לו, זה שמחפש את אמא שלו?
דוד שפרכר
¶
אני חושב שיוסי לא היה פה כשאמרתי, ההערה שלי היתה במקרים יוצאי דופן, שהנוסע החל בנסיעתו ובנקודת הביניים טיסת ההמשך בוטלה. זה מה שאני נתקלתי - - -
רוני אמיר
¶
יש לנו עוד הערות כלליות לסעיף. ההערה הראשונה היתה מה שדיברנו קודם לגבי מקום קרוב לשדה, ואני מבינה שאת זה סגרנו. מקום חלופי קרוב לשדה.
רוני אמיר
¶
במרחק סביר, בסדר. הערה נוספת – סעיף קטן (3), אנחנו ביקשנו, כמו שבסעיף קטן (2) בסיפה שלו יש הבהרה שאם הוא בחר בהשבה הוא לא יהיה זכאי לכרטיס החלופי, ביקשנו שאותו הדבר יהיה בסיפה של סעיף קטן (3). בסעיף קטן (2) כתוב בסיפה: "נוסע לא יהיה זכאי להשבת תמורה אם בחר לטוס בטיסה אחרת".
רוני אמיר
¶
צריך בסיפה לסעיף קטן (3) לכתוב כפי שהצענו: "נוסע לא יהיה זכאי לקבלת כרטיס טיסה כאמור בסעיף קטן זה, אם בחר בהשבת תמורה כאמור בסעיף קטן (3)(2)".
רוני אמיר
¶
כן, יש לנו. בסעיף קטן (4) שמתחיל ב"פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה", אנחנו ביקשנו להוסיף "או הטבה בכרטיס טיסה בשווי זהה". לפעמים מציעים את זה לנוסע והוא בוחר לקחת את זה, ואנחנו לא חושבים שצריך לשלול את זה, לתת פיצוי כספי.
רוני אמיר
¶
אפשר לפי בחירת הנוסע. סעיף קטן (4): "פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה" – ביקשנו להוסיף: "או הטבה בכרטיס טיסה בשווי זהה. אפשר להוסיף "לפי בחירת הנוסע". אם הוא מסכים לכך.
יוסי פתאל
¶
הנוסח הנוכחי אומר, נגיד שהם ירצו להציע לו, והוא לא רוצה לתבוע, הוא רוצה את הכרטיס. החוק בעצם אומר, אתם לא יכולים לעשות את העניין הזה, ואז מכביד על מערכת המשפט. בשביל מה? סוגרים את זה במקום.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להציע, בסעיף 14 – שאולי נגיע אליו היום ואולי לא – "החוק המחייב: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד". אני הייתי מציעה להוסיף פה: "אלא אם כן מוצעת הטבה לטובת הנוסע", ואז זה יפתור את הכול, ואז אפשר יהיה להתנות את זה, אם ההטבה המוצעת נותנת לנוסע משהו מעבר.
אתי בנדלר
¶
לא, אבל הוא הסכים בתנאי שלא יטעו אותו, שלא יציעו לו משהו בערך נחות. ולכן זה צריך להיות במשהו שערכו לפחות הוא כערך ההטבה.
רוני אמיר
¶
סעיף קטן (5) – אנחנו ביקשנו להתאים שזה לא יהיה תוך 14 יום, אלא יהיה 45 ימים, כמו בסעיף קטן (4), הפיצוי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה. כל הפרוצדורות של הפיצויים לוקחות זמן והן מסובכות, ואם יש הוראה דומה בסעיף קטן קודם, אנחנו לא חושבים שצריך להיות שוני ביניהם.
אתי בנדלר
¶
לי אין עמדה, אדוני, בקשר לעניין הזה. אני רק רוצה להזכיר שהנושא נדון בעת הדיונים בהכנה לקריאה ראשונה, ואז ההחלטה המפורשת של הוועדה היתה לא לקבל את העמדה הזאת, כי הם אמרו שבקשר לדברים האחרים, הנוסע צריך לפנות בכתב והם צריכים לבדוק את הפרטים ולאמת אותם וכולי. כאן, הפיצוי הזה הוא במקרה שמעבירים נוסע ממחלקה למחלקה. חברת התעופה יודעת, מודעת לזה. לי אין בעיה לשנות את זה ל-45 ימים, אבל אני רק מזכירה.
רוני אמיר
¶
בסעיף קטן (ב), לגבי הצעת משרד התחבורה – בתוספת אנחנו נדון בנפרד, נכון? אוקיי – לגוף הסעיף עצמו, השאלה אם לקרוא את הכול כולל התוספת שלנו כדי להבהיר את זה. ראשית כל, אנחנו ביקשנו לשנות במקום: "לסוג הטיסות למחלקת השירות הכלולה בחבילת התיור", כי לא ברור מה זה סוג הטיסה. תסתכלו על הנוסח שהעברתי עם ההדגשה הצהובה. במקום "סוג הטיסות" לכתוב: "למחלקת השירות הכלולה בחבילת התיור", כי לא ברור מה זה סוג הטיסה.
רוני אמיר
¶
בחבילת התיור. יש כרגע לסוג הטיסות הכלול בחבילת התיור – ביקשנו במקום זה למחלקת השירות הכלולה. אחר כך "הכול כמפורט בתוספת השלישית", אבל הנוסע יכול להוכיח שהוא שילם יותר על כרטיס הטיסה. אז אנחנו ביקשנו, קודם כל, שזה יהיה הדדי, שגם חברת התעופה תוכל להוכיח שהנוסע שילם פחות על כרטיס הטיסה, ואז זה גם יהיה רלוונטי. ואם הנוסע הוכיח שהוא שילם סכום גבוה יותר, נטל ההוכחה עליו. זאת אומרת, שני הצדדים יוכלו להוכיח שהסכום בתוספת השלישית הוא לא הסכום הנכון באותו מקרה. אם חברת התעופה תוכיח שהנוסע שילם פחות, או שהנוסע יוכיח שהוא שילם יותר, אז התוספת השלישית לא תהיה רלוונטית במקרה זה, ואנחנו העברנו את הנוסח שמבהיר את כוונתנו.
סלעית קולר
¶
סליחה, למה הפיצוי בטיסות – בדבר השני, כשאין חבילות תיור, יש פיצוי סטאטוטורי, קבוע כמה הפיצוי יהיה, לעומת זאת, כשיש חבילת תיור, אנחנו - - -
תמר קלהורה
¶
זאת השבה. זה ניסיון לאמוד את מה ששולם בפועל. זה לא פיצויים, לכן קובעים פה חזקה ומאפשרים לצדדים לערוך - - -
סלעית קולר
¶
אבל איך אתה יכול להוכיח? אני לא יודעת, מתוך חבילת תיור, סוכן הנסיעות לא מסר לי כי גם הוא - - -
רון חלפון
¶
יש מקרים שאני יכול לדעת. ויש מקרים שזו חבילה קלאסית, כמו שאנחנו מכירים, ואז קשה לחלץ את המחיר, וזו מטרת התוספת. אבל יש מקרים שכולם יודעים.
דוד שפרכר
¶
אבל מכיוון שבהצעת החוק נאמר שחוקים אחרים וטקסטים אחרים יכולים לחול – ישנה לדוגמא את האמנות התעופתיות של מונטריאול וורשה, שמאפשרות תביעה של מה שנקרא "פיצויים עקיפים", Indirect damages. לכן התחום התעופתי הוא פה, ולגבי היתר, אתה תובע ואתה מוכיח את הנזק לא באמצעות החוק הזה, אלא האמנות הבין-לאומיות האלה, שישראל חתומה עליהן, ולכן אין שום בעיה גם בכימות וגם בהיקף הנזק. הכול מכוסה.
אתי בנדלר
¶
הנוסע יהיה זכאי להשבת תמורה בסכום שונה אם הוכח כי שילם בפועל סכום כאמור בעד כרטיס הטיסה.
רון חלפון
¶
אני מבקש להעיר הערה. כשאנחנו ערכנו את התוספת השלישית, נפלה פה טעות מתמטית, המחירים שאנחנו קבענו להשבה הם מחירי הלוך-חזור - - -
רון חלפון
¶
אנחנו הצענו את זה כנקודה לדיון. להבנתנו, אם הוא לא טס אז לא שולמו מיסי נמל עבורו והם צריכים לחזור אליו.
דוד שפרכר
¶
סליחה, לגבי הגדרה של מיסי נמל, מיסי נמל כשמוגדרים, מוגדרים הן ממיסי נמל שמשולמים לרשות שדות התעופה וכולי, והן כאיזשהו פריט שמוגדר YQ – או Overcharges – לכל מיני תוספות שחברות התעופה מוסיפות על מחיר קרן של כרטיס הטיסה – תוספות דלק למיניהן וכולי.
אתי בנדלר
¶
העניין הוא שלגבי התוספות האלה העובדה שהם קוראים להם היטלים, ברור שזה לא היטלים במשמעות הנודעת להם בדרך כלל בדיני המיסוי. אני לא יודעת אם אנחנו נכתוב כאן והיטלים ששולמו למפעיל.
יוסי פתאל
¶
כל חיוב. ההיטלים זה באמת טריק די מנוול שחברת התעופה עושות. הן לקחו את המחיר של הכרטיס ובנו תעשייה שלמה של תוספות מסביב, שלפעמים יותר יקרות מהכרטיס. ולכן כל חיוב.
קובי זוסמן
¶
זו לא התחכמות פיננסית. חברות התעופה פועלות בסביבה מאוד קשה, הסוכנים מקבלים עמלות על הדברים האלה.
אתי בנדלר
¶
זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן על סעיף קטן (א)(2): "השבת התמורה בסכום ששולם בשל רכישת כרטיס טיסה לטיסה שעוכבה או בוטלה או לחלק בטיסה שעוכב או בוטל, ובלבד שבטיסה הכוללת חניית ביניים המופעלת על-ידי מפעיל טיסה, או מי מטעמו, תוחזר כל התמורה ששולמה גם אם חלק מהטיסה עוכב או בוטל".
קרן כהן סעד
¶
זה קצת מבלבל לגבי אם יש הלוך ושוב בניסוח הזה. זה לא ברור מזה, זה מבלבל על ההלוך ושוב, החלק שבוטל. אני צריכה להחזיר גם את החזור?
אתי בנדלר
¶
כן. תצטרכי להחזיר אותו הביתה, זה הרעיון. אחרת הוא יהיה תקוע. הוא בדרכו לניו-יורק, אין לו איך להגיע לניו-יורק.
אהוד שבתאי
¶
בסדר גמור, אבל בינתיים, מה אני מחזיר לו? אני מחזיר לו את כל הנתיב? יכול להיות שעולה כאן שצריך להחזיר לו את כל מחיר הכרטיס כי הוא יצא מתל-אביב דרך ציריך, דרך ניו-יורק וחזרה לתל-אביב. הכוונה היא לאותו כיוון טיסה.
אתי בנדלר
¶
ממש לא, כי בדוגמא שניתנה למי שטס לאיסלנד והגיע עד לפראג, ונתקע בפראג – זה לא היעד שלו. הוא חוזר לארץ.
אתי בנדלר
¶
אתה יודע מה, לא ענן אפר. בן אדם טס ליעד סופי עם חניית ביניים. אני מעוניינת להגיע ליעד מסוים. זה הכרטיס שקניתי עם חניית ביניים. אם בוטל החלק השני אחרי חניית הביניים ואתם לא לוקחים אותי לאותו יעד, תחזירו אותי הביתה. מה אתם רוצים שאני אעשה?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
רק שאלה, ומה קורה אם אני כבר בחזור מניו-יורק דרך לונדון לישראל ותקעו אותי בלונדון, לפי הסעיף הזה?
רון חלפון
¶
אם הצליחו להחזיר אותך לתל-אביב, אז הכול בסדר. אם הם לא מצליחים להחזיר לתל-אביב, הם צריכים להשיב לך את כל הטיסה – מניו-יורק עד תל-אביב.
אתי בנדלר
¶
זה יהיה, אגב, במקרה של אחת משתיים: הטיסה התעכבה יותר משמותר או התעכבה יותר משמונה שעות ולא נתנו לך כרטיס טיסה חלופי - - -
דוד שפרכר
¶
אני רק אומר שעמדתי גם כן היתה עמדת יועצים משפטיים של חברות תעופה זרות פה בארץ, ועורכי הדין הישראלים גם והחברות האלה כן החזירו את הנוסעים וכן החזירו את כל הכספים. כלומר, המנגנון הזה הוא לא איזשהו מנגנון שקיים רק בבריסל או בפריז. המנגנון הזה באמת פועל, ואני כבר הפעלתי אותו.
סלעית קולר
¶
הרעיון הוא שאין יכולת להסיע אותו ליעד. הרעיון הוא שאין יכולת. בסיטואציה שהוא מתאר לא היתה יכולת להטיס אותו ליעד ולא היתה יכולת לעשות עם זה שום דבר, ולכן נוצר המצב הזה. אם יש יכולת להטיס ליעד, אז צריך להיות ברור שאם יש יכולת להטיס ליעד, שהם צריכים להעדיף להטיס אותו ליעד. ואז אתה מונע חלק גדול מכל הבעיה שיש להם עם ההחזרה וכל הדברים האלה, מכיוון שהם באים ואומרים: הטסתי אותם ליעד, יש לי יכולת להטיס אותו ליעד, ואני צריך לפצות אותו ולהחזיר לו כספים, אז אני כבר אעדיף לא לעשות את זה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
טוב. תודה. הערות נוספות? אין. מצביעים על הסעיף עם השינויים. מי שאוכל, אסור לו להצביע. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 אושר.
אתי בנדלר
¶
"אחריות מפעיל טיסה או מארגן – מפעיל טיסה או מארגן שאין בינו ובין הנוסע התחייבות חוזית והנוסע מקבל ממנו שירות, יראו אותו, לעניין חוק זה, כמי שמקיים את ההתחייבויות החוזיות מטעם האדם או הגוף שהנוסע התקשר עמו בחוזה". סעיף זה בא להגן על מפעיל טיסה גם אם החוזה לא נקשר איתו ישירות, אבל הוא מבצע בפועל את ההתחייבויות. אי-אפשר יהיה לתבוע אחר כך מפעיל אחר בשל אי-ביצוע ההתחייבויות לפי סעיף זה אם הן כבר בוצעו בפועל. הוא מועתק כמעט מילה במילה מהדירקטיבה האירופאית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
יש הערות לסעיף 4? אין הערות לסעיף 4. מי בעד סעיף 4?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 אושר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
פה אחד. אחמד טיבי לא משתתף בהצבעה. אחרי זה בפרוטוקול יוכלו לשחזר כמה זמן אכלת. 5.
אתי בנדלר
¶
"סירוב להטיס נוסע בטיסה – (א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן".
"(ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע, פיצוי כספי כאמור בסעיף 3(4), וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי".
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי, והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 7(ד)" – 7(ד) זה הסעיף שעניינו בביטול - - אנחנו מיד נגיע לזה. אני מתנצלת, אני קוראת שוב את סעיף קטן (ג):
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי, והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 7(ד)" – זה אם הוא רוצה לפצל כאלה שנסעו ביחד, הזמינו ביחד כרטיס טיסה והוא רוצה לפצל אותם בעצם, אז מותר לו לסרב ולהגיד כולנו ביחד או אף אחד מאיתנו לא – "ובלבד שהאיחור במועד הנחיתה ביעד הסופי של הנוסע לעומת המועד המקורי לנחיתה באותו יעד הוא כמפורט להלן:
(1)
עד ארבע שעות – אם מרחק הטיסה אינו עולה על 2,000 ק"מ;
(2)
עד חמש שעות – אם מרחק הטיסה עולה על 2,000 ק"מ ואינו עולה על 4,500 ק"מ;
(3)
עד שש שעות – אם מרחק הטיסה עולה על 4,500 ק"מ".
"(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם בשל טעמי ביטחון או בשל מצב בריאותו של הנוסע או בשל חשש לפגיעה בבטיחות הטיסה לא ניתן להטיס את הנוסע בטיסה, או אם אין בידיו מסמכי טיסה נאותים". ובכן, זה סעיף שחל בעיקר ב-Overbooking, אבל לאו דווקא. לא מטיסים נוסע שיש לו כרטיס טיסה תקף לאותה טיסה, והסירוב הוא לא מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ד).
הזכאויות לפי המוצע – ושתואמות כאמור את הדירקטיבה האירופאית – הן כך: קודם כל, שירותי סיוע ללא תשלום, שזה, כמו שאמרנו, מזון ומשקאות, בית מלון, הסעה בין נמל התעופה לבית המלון – יש זכאות מלאה. בנוסף, הוא יהיה זכאי לפי בחירת הנוסע או להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי. ובנוסף יש לו זכאות מלאה לפיצוי כספי בכפוף לכך שאם הוא בחר לטוס בטיסה חלופית שנחתה ביעד הסופי באיחור כמפורט בסעיף שקראתי, יופחת הפיצוי ב-50%, למעט כאמור אם הטיסה החלופית לא בוצעה למלווה או אם נבצר ממנו לטוס הטיסה החלופית מטעמים מוצדקים. אלה העקרונות שבהצעת החוק. אני רוצה להזכיר שמרחקי הטיסות כאן הועלו לעומת אלה הנקובים בדירקטיבה האירופאית, וזה מתוך רצון להתחשב בתנאים המיוחדים של מפעילי הטיסה הישראלים.
קרן כהן סעד
¶
קרן, "אל-על". רציתי לקבל רק את התייחסות הוועדה לגבי תקנות רישום יתר, הן יבוטלו? תקנות רישום היתר יבוטלו?
אתי בנדלר
¶
בואי נגיד ככה, במדרג הנורמטיבי, חקיקה ראשית גוברת על חקיקת משנה. ככל שיש אי-התאמות בין חקיקת משנה לבין החקיקה הראשית, יחולו ההוראות שבחוק הזה לאחר שהוא יתקבל בקריאה השנייה והשלישית, וככל שהוא יתקבל. ומשרד התחבורה ישקול את קבלת החוק – אם לבטל את כל התקנות או לעשות בהן התאמות. נכון?
רוני אמיר
¶
לגבי טווחי השעות בסעיף קטן (ג)(2)(3), אנחנו ביקשנו להחליף מ-5 ל-6 ומ-6 ל-8 שעות. נעשתה עבודה כלכלית ב-"אל-על" שבחנה את הניתובים האפשריים בתוך אירופה, והניתובים האפשריים בישראל, ונמצא שיש פערים מאוד גדולים בין האפשרויות. באירופה יש כמה אופציות שלא קיימות בישראל, מעבר לכך שיש הרבה יותר תדירויות בין אותם יעדים מאשר יש ביעדים בישראל, יש אפשרויות לנתב דרך יעדי ביניים, ועדיין לעמוד בטווח הזמן שמאפשר את הקטנת הפיצוי. יש אפשרות לעשות הובלת קרקע – שפה היא לא אפשרית – בין יעד ליעד.
הרבה פעמים יש גם שני שדות באותה עיר, מה שאין אצלנו, אצלנו יש שדה אחד בכל הארץ ומסלול אחד בכל הארץ. ולכן אנחנו חושבים שיהיה נכון לבחון שוב את הנושא הזה של טווח השעות ולתקן ב-1 להשאיר 4 וב-2 לכתוב 6 וב-3 לכתוב 8, כדי, באמת, לאפשר לחברות בישראל – אגב, גם לחברות אירופאיות שטסות מישראל – לבצע את הניתובים האלה, ועדיין לשאת בפיצוי שהוא חלקי, ולא בפיצוי המלא שהוא מאוד משמעותי, כשאין יכולת באמת לנתב. אין יכולת אמיתית לנתב.
רוני אמיר
¶
אנחנו נתנו בנייר שכתבנו את כל הנימוקים האלה של האפשרויות שבתוך ישראל לעומת האפשרויות באירופה, וההבדלים הם משמעותיים.
רוני אמיר
¶
כן, היעדר אפשרויות. זה ביחד עם זה - - ממש, המרחקים הם כל כך גדולים, וצריך לקחת את זה בחשבון.
דוד שפרכר
¶
השאלה שלי רק היא איך הם מתמודדים פה עם חוסר ההקבלה המוחלט מול מה שרשום בנוהל האירופאי הן מבחינת המרחקים - - -
רוני אמיר
¶
באירופה, כשקבעו את הנוהל האירופאי הם לקחו בחשבון את השוק האירופאי, לא את השוק הישראלי המצומצם.
דוד שפרכר
¶
סליחה, החוק הזה לא חל רק על "אל-על". אני מניח שהוא חל על כל חברת תעופה שתטוס מתל-אביב. נכון? אוקיי. הנוסע האירופאי שיבוא לפה, תהיה בחירה בידיו או להפעיל את הדבר הזה – שבאמת, לפי מה שאת מציעה ולפי הנימוקים שלך – מגביל אותו, וכמו שצריך. או בעצם ליהנות מההוראות של הנוהל האירופאי בצורה הרבה יותר טובה. ואז מה שיקרה זה שיהיה חוסר איזון מוחלט בין השחקנים שפועלים בתעופה - - -
רוני אמיר
¶
לא, זה לא נכון, מכיוון שהתקנה האירופאית אומרת שהיא תחול גם על מובילים אירופאים אם אין שום הסדר במקום היציאה. זאת אומרת, מוביל אירופאי שפועל ממדינת ישראל, ובמדינת ישראל יהיה החוק הזה, שיחול גם עליו, והנוסע קיבל את הסיוע לפי החוק הזה, התקנה האירופאית לפי סעיף התחולה שלה – שאני אפנה אותך אליו אם אתה תרצה – אומרת שיחול עליו החוק הישראלי כי הנוסע כבר קיבל את הסעדים, ודיברנו על זה בדיון הקודם בוועדה.
סלעית קולר
¶
היו הרבה דיונים בסעיף הזה. היו הרבה דיונים על הסעיף הזה בקריאה הראשונה. הנוסח שהוצע פה, שבסוף הוסכם עליו הוא סוג של פשרה, שנתנו יותר קילומטראז' וסיכמו את השעות בצורה הזאת. עכשיו, כדי לפתוח את זה מחדש – אז אוקיי, קיבלנו את הקילומטראז', אתם לא זוכרים, אנחנו ננסה לקחת גם את השעות עכשיו.
אתי בנדלר
¶
אולי רק כדי לרענן את הזיכרון של היושבים אני אזכיר מה היו ההוראות מלכתחילה ואיך הן שונו. בקטגוריה הראשונה היה במקום עד 4 שעות היה עד שעתיים, ובמקום 2,000 היה 1,500 ק"מ. בקטגוריה השנייה היה עד 3 שעות ועכשיו זה עד 5 שעות. במקום 1,500 עד 3,500, עכשיו 2,000 עד 4,500. ובקטגוריה השלישית זה היה עד 4 שעות, כאן זה עד 6 שעות, והטיסה היא במרחק העולה על 3,500 שעות, עכשיו זה 4,500. זאת אומרת, השינויים נעשו – אני חשבתי שרק במרחקי הטיסות, עורך הדין עצמון מזכיר לי שהשינויים נעשו גם בקטגוריות של השעות וגם במרחקי הטיסות. זאת אומרת, נעשתה כאן התאמה מאוד יפה, בהתאם - - -
רוני אמיר
¶
עדיין, אנחנו אומרים שאנחנו ביצענו עבודה ובדיקה ואפשרויות הניתובים, וזה עדיין לא מספיק. וגם מה שדיבר פה מנכ"ל החברה בפגישה הקודמת, שהסביר את המצב שלנו ביחס למצב באירופה. ורק כדי להבהיר מה שנאמר פה, שלא תהיה תחולה שווה זה לא נכון. חברות אירופאיות שייצאו מכאן, יחול עליהן החוק הישראלי בגלל הסעיף שדיברנו עליו בפעם הקודמת, שכשיש סעד לנוסע במדינה אחרת, אז יחול אותו סעד והוא לא יהיה זכאי לקבל גם באירופה סעד נוסף.
דוד שפרכר
¶
אז אני מאוד מתנצל, אני גם עורך דין שרשום בבלגיה. אני מתמחה במשפט האירופאי. משרדי עוסק ביום-יום בהגנה על אנשים בפני בית המשפט האירופאי בלוקסמבורג, ואני אומר לך שנוסעים שרואים איזה סיוע הם מקבלים פה ימהרו בבית המשפט – או בבריסל או במילאנו, איפה שתרצי, ומשם ללוקסמבורג – ואני אומר, חד וחלק, שהפסיקה - - -
דוד שפרכר
¶
אבל הפיצוי לו בעצם הוא זכאי באירופה, הוא בהרבה – ואת יודעת היטב – יותר גבוה ממה שאת את מציעה פה. ובצדק, את מגינה על האינטרסים של "אל-על". זה בסדר גמור מבחינתך, אבל מבחינת הצרכן – המצב הוא לא טוב. ואני אומר, חד משמעית, נוסע ישראלי – ואנחנו מייצגים גם ישראלים – מה שהם יעשו, הם יתבעו את מי שצריך לתבוע באירופה ולא פה.
יהודית גריסרו
¶
אנחנו כל פעם חוזרים לאם כל חטאת. כל ניסיון לחקות את מה שקורה באירופה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. ואני מבקשת - - -
יהודית גריסרו
¶
ואני מבקשת שאנחנו לא נרמוס ברגל גסה את כל ההבנות ואת כל מה שדובר כאן במהלך כל הישיבות הקודמות, כשהמוטו הוא לא ניתן ליישם אחת לאחת את מה שהיה באירופה - -
יהודית גריסרו
¶
- - גם בגלל הגודל של השוק הישראלי, גם בגלל עניינים גיאוגרפיים, גם בגלל עניינים של בריתות – לא ניתן ליישם את זה.
ורד וייץ
¶
עורכת הדין וייץ מההסתדרות החדשה. אני מעלה את מה שאנחנו רוצים לומר בשלב הזה על אף שהנושא - - -
ורד וייץ
¶
אני רק אומר את זה בקצרה. לשם הזהירות – כי גם סיטואציה של סירוב להעלות נוסע, אם נאמר אנחנו מדברים על מצב של שביתה, עלול להיות מצב שיגידו שמסרבים להעלות את הנוסעים לטיסה בגלל שביתה אומנם, אבל לשם הזהירות - - -
ורד וייץ
¶
כן, הטיסה לא יוצאת, אבל לשם הזהירות אני מזכירה שאם לא תתקבל עמדתנו ובקשתנו להחריג את נושא השביתה בכלל, אז אנחנו נבקש התייחסות גם לסעיף הזה. שההתייחסות וההחרגה אם ילכו על שיטה ספציפית, אנחנו נבקש גם לגבי הסעיף הזה, משום הזהירות, שלא יתפרש שגם - - -
אתי בנדלר
¶
כן. כפי שאמרתי, זה שונה בקריאה הראשונה. הם אומרים שהם עשו בדיקה כלכלית וזה עדיין לא מתאים לתנאי - - -
יהודית גריסרו
¶
בדקנו פרקטית. האפשרויות שלנו באמת מוגבלות.
הצבעה
בעד – 1
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 5 אושר ללא שינוי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
טוב, ברגע שאחד פה מתנגד, אין רוב בכל מקרה, לא משנה כמה אני אתלבט. אז הסעיף מאושר ללא שינוי.
אתי בנדלר
¶
לא, זה היה בסעיף אחר. אנחנו בסעיף 5 עכשיו. סעיף 5א הוא סעיף חדש. שוב, בדברי ההסבר או בעת הדיונים הוועדה החליטה לדון בנושא הזה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. כשהגענו כבר לשלבים מתקדמים של דיונים בשלב הקודם, שמנו את ליבנו לכך שבעצם הצעת החוק מדברת על ביטול טיסה, על עיכוב בטיסה, אבל איננה אומרת דבר על מה קורה אם מקדימים את הטיסה. והתבקשנו לגבש הצעה, ולהלן הצעת משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים בנושא הזה:
סעיף 5א – כמובן שבסוף הוא ימוספר בסדר רץ – "(א) נוסע שנמסרה לו הודעה על-ידי מפעיל טיסה, מארגן או נותן שירות סוכנות נסיעות, פחות מ- 14 ימים לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה, המקדימה את הטיסה ביותר מחמש שעות, זכאי לבחור לטוס בטיסה שהוקדמה, ואם בחר שלא לטוס בטיסה כאמור – יהיה זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו".
סלעית קולר
¶
אין פה כלום, שום דבר. אין לי פיצוי על חמש השעות שהקדימו לי את הטיסה וקיצצו לי את החופשה.
סלעית קולר
¶
תלוי מאיפה אתה בא. סליחה, אני מתנצלת. רוב התלונות שלי – אני מקבלת אחד על קיצרו לי, זאת אומרת, דחו את מועד הטיסה בהלוך, ובחזור הודיעו לי בבית המלון שהטיסה שלי הוקדמה לחמש שעות, שש שעות ושמונה שעות לפני, אני לא מדברת כבר על 24 שעות ו-12 שעות. לכן בסעיף הזה אין דבר.
תמר קלהורה
¶
ב(א) לא צריך, כי (א) זה פחות מ-14 יום לפני הטיסה. (א) זה הדין הכללי. (א) אומר אם הפרו את החוזה איתך, אתה זכאי לביטול והשבה או לביצוע בקירוב. זה הדין הכללי, אפשר לחיות גם בלי סעיף 5(א) הוא לא מעלה ולא מוריד, זה קישוט. זה פרח לדש הבגד. 5א(ב) קצת יותר רציני, מכיוון שאנחנו מדברים באמת על סיטואציה שבה הבן אדם - - זה באמת יהיה רלוונטי במיוחד בחזור, שמקצרים לבן אדם את החופשה שלו, ואז באמת מגיע לו פיצוי.
תמר קלהורה
¶
בסדר. 5א(ב) – אני מסכימה שיש בו חידוש נורמטיבי. 5א(א) – אפשר למחוק אותו ולא יעלה ולא יוריד שום דבר.
רון חלפון
¶
אני לא מסכים, ואני מבקש להסביר. כי אם אנחנו מדברים על ביצוע בקירוב, אף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן הקדמה נחשב כביצוע בקירוב ומה לא. אני מזכיר שגם בנוגע לעיכוב טיסה, אנחנו קבענו את הקו שבין חמש לשמונה שעות, שעד חמש שעות לא מגיעה הזכאות להשבה, ואתה חייב לטוס על הטיסה. תמונת הראי של זה, זה הסעיף הזה. ואם פה זה קישוט, אז גם שם זה קישוט. הרעיון הוא לקבוע עד חמש שעות אם הטיסה הוקדמה – לא קרה כלום. מחמש עד שמונה שעות אתה יכול להחליט – או לטוס או לקבל את התמורה חזרה.
אני רוצה להזכיר שגם כשאתה יוצא לפעמים מקדימים לך את זה בחמש שעות, זה כבר לא מתאים לך. כבר לא מתאים לך לנסוע. יש לך את זכות הבחירה, כמו בעיכוב, גם בהקדמה – עד חמש שעות לא קורה כלום. מחמש עד שמונה יש לך זכות בחירה אם לטוס בטיסה שהתעכבה או לא. משמונה ואילך – מגיע לך פיצוי כספי, וכמובן, השבה.
אהוד שבתאי
¶
סליחה, רבותי, הסיטואציה יותר סבוכה ממה שזה נראה. יכול להיות שתהיה שביתה אפילו בנתב"ג, ואנחנו נבקש להקדים יציאת טיסה כדי כן לאפשר לנוסעים לצאת. יכול להיות שתהיה תקלה כלשהי במגזר שהוא לא אצלנו – אצל המתדלקים, אני לא יודע איפה, שביתת פקחים מעל איטליה – אנחנו רוצים לסייע. אז השאלה היא האם סעיף 7 - - -
אהוד שבתאי
¶
- - האם סעיף 7(3) שדן בפטור, שיוכיח שיש פטור במקרה שביטול הטיסה נבע מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתנו, האם זה יחול גם על הקדמת טיסה או על עיכובה.
יהודית גריסרו
¶
אני אתן דוגמא מהשבועות האחרונים, אם אפשר. Iberia הודיעה שהם הולכים להשבית את שירותי הקרקע שלהם.
יהודית גריסרו
¶
אחר כך אני אגיע גם לזה. אני אתן דוגמא, ברשותכם, על מנת להמחיש. לפני שבועות אחדים נודע לנו ש- Iberiaהולכת להשבית את שירותי הקרקע שלהם. על מנת שאנשים בכל זאת יוכלו להגיע למדריד ולברצלונה – היות ואנחנו שוכרים שירותי קרקע מ-Iberia – אז בחרנו לעשות הקדמה של הטיסה. כדי להביא את האנשים - - -
רון חלפון
¶
יכול להיות שיש מקום להחיל את הסייג שמסיבות שלא היו תלויות בו גם על ההקדמה. כי, אכן, גם בשביתה הכללית הזו הוקדמו הרבה טיסות, וזה ברור שזה לא באשמת החברות. אז לעשות את ההקבלה, כמו שיש על עיכוב שבנסיבות שלא בשליטתו, גם להקדמה.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להבין בכל זאת, היתה טענה של עורכת הדין קלהורה, שברמה העקרונית אני הסכמתי איתה, שסעיף קטן (א) איננו משנה את הדין הקיים. ענה לזה, בצדק, עורך הדין חלפון, שבכל זאת, כדי להתווכח מה זה ביצוע בקירוב כדאי אולי להבהיר את הדברים, ואולי גם דברים שיכולים להשאיר את זה לפרשנות, ראוי שהם יבדקו - -
אתי בנדלר
¶
אוקיי. אז למרות שזה אולי מיותר, אני מציעה בכל זאת להשאיר את זה. לגבי סעיף קטן (ב), אני מבינה שאין הערות לסעיף קטן (ב).
סלעית קולר
¶
יש. סליחה, אם בחר שלא לטוס בטיסה שהוקדמה, כלומר, אני לא מקבל פיצוי אם אני נוסע שמונה שעות לפני ואין לי ברירה. תשע שעות לפני – אני לא מקבל פיצוי לפי החוק. זה מה שכתוב פה.
אתי בנדלר
¶
מה שנטען כרגע זה שאין תשובה מה קורה אם הוקדם בין חמש לשמונה שעות. לא, סליחה, אני לא מבינה. אני בודקת ואני רואה שאין לי בעיה. את מוכנה לחזור שוב על הטענה שלך?
סלעית קולר
¶
נורא פשוט. כאן כתוב: "נוסע שקיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי הקדמת הטיסה ביותר משמונה שעות" – שוב, אני יושבת בבית המלון שלי. אני אמורה להיות פה עוד שמונה שעות. בבית המלון מודיעים לי: את אמורה לטוס בטיסה של 12 שעות קודם. "זכאי להטבות כמפורט להלן, אם בחר שלא לטוס בטיסה שהוקדמה". יופי. פטרת את הבעיה,, גמרנו, אין לי הטבות. הרי יש לי ברירה? אני אשאר עכשיו בטורקיה בשביל לקבל את ההטבות?
רון חלפון
¶
היא צודקת, וזו לא היתה הכוונה. הכוונה היתה שאם הוא בחר שלא לטוס, אז הוא לא יוכל לקבל השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי. אבל פיצוי – אם יוקדם לו בעשר שעות, את הפיצוי הוא מקבל בכל מקרה.
אתי בנדלר
¶
רגע, היתה לי הערה, אני רק מנסה להיזכר, אני כבר איבדתי קצת את הריכוז, אני מצטערת. מה קורה אם הוא לא קיבל על כך בכלל הודעה? והוא מגיע לשדה – רואים את זה כטיסה שבוטלה בעצם? כן.
רוני אמיר
¶
מה לגבי כוח עליון שאין אותו כאן? כוח עליון יש לכל סעיף בנפרד. אין סעיף כללי של כוח עליון.
אתי בנדלר
¶
אני אגיד לאדוני מדוע. הנושא נדון שוב בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה. והוועדה הגיעה למסקנה שהסעיף של כוח עליון – או כפי מנוסח בהצעה – רלוונטי רק לגבי ביטול טיסה. לגבי עיכוב – או עכשיו, גם הקדמה – הבן אדם צריך להגיע, הבן אדם צריך את הסעד. הוא הגיע לשדה, הוא צריך לקבל את הסעדים המיידיים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
רגע. מה זאת אומרת אדם תקוע? אדם תקוע יכול להיות גם שבדרך לשדה יקרה לו משהו, הוא יצטרך לשאת בנזק. זה לא באשמת חברת התעופה.
אתי בנדלר
¶
אני אומרת מה היתה עמדת אדוני בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה. הסעיפים האלה חלים בכל מקרה של ביטול או עיכוב שמונה שעות ואילך, שאז זה נחשב כבר לביטול. אנחנו מדברים על זכאות לסעד בעיכוב של בין חמש לשמונה שעות – הקדמה זה לא רלוונטי – מה - - -
רוני אמיר
¶
למה, הקדמה - - סליחה, עורכת הדין בנדלר, הקדמה זה רלוונטי, מכיוון שכמו שאמרו, במקרה של שביתה שעומדת לקרות בנמל, כדי כן לאפשר לנוסעים לטוס, מקדימים את הטיסה, וזה לטובתם. ולכן זה כן, בגין כוח עליון זה קורה הדבר הזה, ולכן צריך כוח עליון גם בסעיף הזה.
רון חלפון
¶
גם אם עומדת להיות סערת שלגים, וחברות התעופה מקדימות להוציא את הטיסות שלהן, זה בסדר גמור. אי-אפשר להשית עליהם גם - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
נשאיר את זה לאחרי ההפסקה. אנחנו מחדשים את הדיון ב-15:30.
<(הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 15:35.)>
איתי עצמון
¶
לא, על הפיצוי יש, אבל שאר ההטבות. על הפיצוי יש בפסיקה. אבל השאלה – אוכל או כרטיס טיסה חלופי, על זה לא.
אהוד שבתאי
¶
<כרגע ההחרגה היחידה שיש היא במקרה של ביטול טיסה. אבל יש גם את עניין הקדמת טיסה ודחייתה בגלל כוח עליון. >
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
איך שאתה רוצה, אבל בעיקר, העיקרון צריך לחול שכוח עליון שלא ניתן היה לצפות אותו ולא היה ניתן לעמוד בהתחייבות - -
איתי עצמון
¶
<אני אקרא כרגע את סעיף 7(ג)(3) לגבי שלילת זכאות לפיצוי כספי בשל ביטול טיסה. כתוב שם שלא תקום זכאות כאמור אם "מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי ביטול הטיסה נבע מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע" – אנחנו נעשה כאן את הקדמת הטיסה בשל אותן נסיבות. האם לכך הכוונה? >
רוני אמיר
¶
אותו דבר גם לגבי עיכוב. אנחנו נגיע אחר כך לסעיף של עיכוב, אבל אנחנו חושבים שגם בעיכוב זה צריך להיות, ולא ברור ההבדל למה בעיכוב אין.
ורד וייץ
¶
אנחנו רק רצינו להבהיר, היות ואנחנו נמצאים כבר בגדרם של סעיפים, אז זה רלוונטי לגביהם. כפי שהצגנו את הדברים לא אחת - - -
ורד וייץ
¶
אבל זה קשור לכאן. אני רק אסביר לאדוני בשתי מילים. כי אם אנחנו נקבע דברים מסוימים כאן, הוועדה תצביע, ואחר כך הסעיף שנוגע לשביתה לא יכסה את כל מה שצריך. לא נוכל לעשות כבר שינויים בסעיפים האלה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
תמיד בסעיף אפשר להחריג סעיף קודם. תמיד אפשר. את יכולה לעשות גם דיון מחדש. אל תדאגי, לא נתקע בגלל זה. הוויכוח שלנו יכול להיות, במקרה הרע, על המהות. פרוצדורה לא תפריע לנו להגיע לתוצאה כשנרצה להגיע.
רוני אמיר
¶
לא, אני מדברת לגבי עיכוב, אנחנו התייחסנו לזה, זה בסעיף של עיכוב, אפשר לדבר על זה כשנגיע לשם. אבל בסעיף של עיכוב יש - - -
איתי עצמון
¶
<אני רק מפנה את תשומת הלב שלגבי סעיף קטן (א) כתוב שיש למסור הודעה פחות מ-14, אבל לא נקבע מועד מינימאלי למסירת אותה הודעה. >
רון חלפון
¶
אז זה נכנס לגדר הסעיף, ואז הוא יהיה זכאי לפיצוי או להשבה. העניין הוא שאם אתה מודיע לו יותר, זה בסדר, ואם לא, אז הוא יהיה זכאי להטבות.
אתי בנדלר
¶
הוא לא יהיה זכאי להטבות, הוא יהיה זכאי רק להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי. אם הרסו לו את החופשה - - אם היתה לי עכשיו טיסה, נניח, מתוכננת לחצות, והקדימו לי את הטיסה הזאת בחמש שעות, ואז נבצר ממני לטוס – הרסו לי את החופשה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חופשת סילבסטר – מקדימים לך את הטיסה מה-1.1 מוקדם בבוקר בלילה למצב שאתה מפספס את כל המסיבות והחגיגות. הלכה החופשה.
אתי בנדלר
¶
כן, אבל אתה אומר שנמסרה לו הודעה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה. פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה יכול להיות גם חמש שעות לפני. יכול להיות גם 10 שעות לפני.
אתי בנדלר
¶
נכון, ואם הוא לא טס, אז הוא זכאי להשבת התמורה שהוא שילם, אבל הוא לא זכאי לשום פיצוי על זה שהרסו לו - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
<כן, אבל אם הוא לא מקבל את ההקדמה כדי לא להרוס לעצמו איזה איטם בחופשה – חתונה, אירוע, מסיבה, קונצרט, לא יודע – והטיסה הבאה היא בעוד יומיים, כי אין שם טיסה כל יום או פעמיים ביום, אז כבר יש לו הוצאות של לינה וכולי. >
רון חלפון
¶
לא, אז כל הדברים האלה שמעבר למחיר כרטיס הטיסה, זה בכל מקרה, גם במקרה של ביטול, עיכוב והקדמה. אם יש נזקים נלווים אחרים, בוודאי הוא יכול לתבוע. החוק הזה לא מטפל - - -
רון חלפון
¶
גם ישירים. אבל אם אתה הפסדת בגלל שהטיסה שלך בוטלה, נאלצת לבטל את ההזמנה שלך של מלון שעלה לך 10,000 דולר לשבוע, אתה תלך ותתבע את זה. החוק הזה לא מטפל במלון או באוטו או בחתונה או בפגישת העסקים, כי הוא לא יכול להתמודד עם זה.
רון חלפון
¶
אם נגרם לך נזק, אז אתה הולך ותובע מעבר למחיר הכרטיס. אני רציתי רק לשאול אם ניתן מענה בנוסח לכך שהתוספת: "אם בחר שלא לטוס בטיסה שהוקדמה" נוגעת רק לסעיף (ב)(2) ולא - - -
איתי עצמון
¶
"6. עיכוב טיסה – (א)
נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע כאמור בסעיף 3(1)(א) ו-(ד)".
"(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של חמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו; נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שאמורה להמריא ביום שלמחרת ובחר לקבלו, זכאי לקבל גם שירותי סיוע כאמור בסעיף 3(1)(ב) ו-(ג); ואולם, המריאה הטיסה באיחור כאמור בשל שביתה או השבתה מוגנות, יהיה הנוסע זכאי להשבת תמורה וכן לשירותי סיוע כאמור בסעיף 3(1)(א) ו-(ד), בלבד".
הסעיף הזה כאמור מדבר על עילה של עיכוב טיסה, כאשר מדובר בעצם על איחור של שעתיים ומעלה כמזכה בקבלת הטבות. ההטבות במקרה הזה יהיו מזון, משקאות ותקשורת, כאשר לגבי איחור של יותר מחמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, תקום זכאות גם להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי לפי ההגדרות שאושרו קודם לכן. נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שאמורה להמריא ביום שלמחרת יהיה זכאי גם להלנה ולהעברות מבית המלון לשדה התעופה.
יש כאן גם סייג בסיפה של סעיף קטן (ב) המוצע, לגבי שביתה או השבתה מוגנות. במקרה כזה יהיה הנוסע זכאי להשבת תמורה, וכן לשירותי סיוע כאמור בסעיף 3(א) ו(ד), כאשר מדובר על מזון, משקאות ותקשורת בלבד, כלומר, לא יהיה זכאי לכרטיס טיסה חלופי. ויש כאן הערה שכתבנו לצד הסעיף, שאנחנו נבהיר בנוסח – אם הוועדה תקבל – כי נוסע לא יהיה זכאי להשבת תמורה אם בחר לטוס בטיסה שעוכבה באיחור של עד שמונה שעות.
סלעית קולר
¶
היא המארגן. אם השביתה היא של שדה התעופה זה לא של החברה, אבל אם החברה - - - אז זה כבר משהו אחר.
ורד וייץ
¶
לכן אני רציתי לומר פה קודם שהנושא הזה של ההחרגה של שביתה והשבתה נוגע למעשה לכל סוגי ההטבות ולכל סוגי המקרים שאנחנו דנים בהם - - - תקראו לה איך שתקראו. זאת הסיבה, בין היתר, שביקשנו בעצם שההחרגה תהיה כללית, שיאמר שהחוק לא חל במקרה של שביתה או השבתה.
אבי אדרי
¶
אני יכול לתת גם דוגמא אחרונה מהשביתה האחרונה. היה אינטרס להקדים את הטיסות. אינטרס של חברות התעופה, אינטרס של הוועדים, אינטרס של הנוסעים אפילו. וגרמנו להקדמת טיסות. עכשיו, על-פי החוק יש שיפוי לנוסע. אז איך זה מסתדר?
רוני אמיר
¶
- - - מהכרטיס המקורי, ולכן אנחנו חושבים שזה צריך להיות כל נסיבת כוח עליון פה, ולא דווקא שביתה או השבתה, גם בסעיף הזה.
אהוד שבתאי
¶
במקרה של סופת שלגים בפריז שמביאה לעיכוב של הטיסה בשבע שעות – עדיין לא שמונה שעות, עדיין לא ביטול – הנוסע יכול לעזוב את הטיסה? לפי הנוסח הזה הוא יכול לרדת מהטיסה, הוא יכול להגיד: תודה רבה, תן לי חזרה את הכסף, וללכת. אני עכשיו עם מחצית מכמות הנוסעים, חצי אולי עזבו. זה לא נשמע כל כך סביר. בשמונה שעות ביטול – הבנתי. בין חמש לשמונה שעות הנוסעים יכולים פשוט לקום ולעזוב? במקרה של מזג אוויר קיצוני?
סלעית קולר
¶
- - - יש סעיף בחוק החוזים שבא ואומר שברגע שאתה לא יכול לקיים את החוזה כמו שהוא – מסיבות של כוח עליון, מסיבות חיצוניות – אז יש עניין שישיב כל אחד את התמורה שקיבל - -
אהוד שבתאי
¶
החוק המוצע מדבר על חלון של בין חמש שעות לשמונה שעות. במשך של שלוש שעות הנוסעים יכולים לרדת מהטיסה. אני לא מבין איך זה - - -
סלעית קולר
¶
מה זה הם יכולים לרדת מהטיסה? הם יורדים מהטיסה ומקבלים את הכסף שלהם בחזרה, זה הכול. הם לא מקבלים פיצוי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
תפסיקו להתווכח ביניכם. זה בלתי נסבל. כוח עליון פוטר אותך מפיצוי, אתה לא מעביר את הנזק שלך לנוסע.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
זה העניין, זה העיקרון שצריך להיות. יש לך חסינות מנזק נוסף, מפיצוי לנוסעים, אבל אתה לא מעביר את הנזק שנגרם לך לנוסעים, ואתה – כאילו לא קרתה סופת שלגים.
אהוד שבתאי
¶
- - אני מבקש להגיד שבחלון הזה שבין חמש שעות לשמונה שעות אני עדיין דואג לנוסע, אבל אני לא צריך להחזיר לו כסף אם הוא רוצה לרדת מהטיסה. בשמונה שעות אני מבטל את הטיסה, לפי הנוסח שאתם מציעים. אבל בדלתא הזאת של שלוש השעות אני יכול לאבד את הנוסעים, עדיין יש לי מטוס שאני צריך להחזיר לתל-אביב – למשל מצרפת – או להוציא אותו. זה לא נשמע סביר, לדעתי.
אהוד שבתאי
¶
אני לא מדבר על סיטואציה רגילה. אני מדבר על סיטואציה של מזג אוויר קיצוני. על סיטואציה שבה כוח עליון מונע ממני להפעיל את הטיסה, לא סיטואציה שבה אני – מבחינה מסחרית – אומר אני רוצה להזיז אותה עכשיו בשש או שבע שעות. זה משהו אחר.
דוד שפרכר
¶
באירופה הדין הוא חד משמעי, בכל מקרה, כולל גם כן של כוח עליון, כולל גם השבתה או מזג אוויר וכולי – הסיוע ניתן. והסיוע כולל - - -
דוד שפרכר
¶
לא, סיוע – במונח האירופאי – זה או השבת הכספים או, לדוגמא, שוב, אם אותו הבן אדם נתקע איפשהו, משיבים את הכרטיס וגם מחזירים אותו אחורה.
דוד שפרכר
¶
בסדר, אבל בסופו של דבר, בהתערבות הנציבות, כולם קיבלו את ההשבה. לא פיצוי, אבל את השבת הכספים ואת הסיוע.
רוני אמיר
¶
הוא רוצה כרטיס טיסה חלופי. כרטיס טיסה חלופי לטיסה אחרת אם הוא מחליט שהוא לא רוצה לעלות לטיסה שנדחתה, הוא רוצה כרטיס טיסה חלופי. במקרה הזה, של עיכוב בין חמש לשמונה שעות, אנחנו לא חושבים שזה מגיע לו. זה יקר לנו יותר מאשר השבה, וזה לא צריך להיות. לכן אנחנו חושבים שאין סיבה שיהיה שוני במקרה של שביתה או השבתה לכל כוח עליון אחר. אתם מדברים על סופת שלגים, אבל גם מסיבות ביטחון לפעמים דוחים בגינן. גם הסבירו פה היום – מרש"ת, לדעתי, על כל ה- Euro-control, חוסר אפשרות להמריא ב- slotמסוים, כל הדברים האלה יכולים ליצור עיכוב. בגדר כוח עליון אין למוביל שום השפעה שהיא, ולא צריך שיהיו לו הפסדים מעבר להשבה הזאת שהחוק מקנה לו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אתם רוצים שאני אקרא אתכם לסדר? מה, באירופה זה מקובל להפריע? אם את נותנת לו כרטיס חלופי, אז מה ההבדל יכול להיות? פעם זה יהיה לך פחות ופעם יותר.
אהוד שבתאי
¶
אני מזכיר שבחקיקה הישראלית הממוצעת יש כאן מן מנגנון חדש – אחרי שמונה שעות טיסה נחשבת למבוטלת כך או כך, מה שאין גם לאירופאים.
אתי בנדלר
¶
אודי, אתה מכיר ודאי את הפסיקה, כיוון שבאירופה לא מוגדר אחרי כמה שעות עיכוב נחשב לביטול, כשיש פסק דין שאחרי שעתיים רואים בזה ביטול.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
יש גבול כמה אפשר להתווכח. דעתנו היא שכרטיס חלופי כלול. זו חובתה של החברה, כך זה גם יהיה בחוק הזה. אלא אם כן נציג רע"מ-תע"ל מתנגד.
ורד וייץ
¶
אני רק רציתי להעיר ששביתה והשבתה זה לא לגמרי נכון לבוא ולומר שזה בדיוק כמו כל מניעות אחרת שמה שקוראים לה כוח עליון.
ורד וייץ
¶
רק שנייה, אבל אני הייתי באמצע משפט. אני לא דיברתי הרבה. בכל מקרה, יש את האלמנט הזה של מאזן האינטרסים. כאשר באים לבית הדין ומבקשים – המעסיק, המפעיל, במקרה הזה נאמר, יבקש צו מניעה, הרי הוא יביא בפני בית הדין את הטיעון: שמעו, זה עוד נזק שעלול להיגרם לי. אם אני צריך לשלם פיצוי או אם אני צריך להלין כמות כזאת של נוסעים או אני צריך להסיע כזאת כמות של נוסעים וכן הלאה, זה לא דבר שמישהו יטען במקרים אחרים. פה זו סיטואציה די ייחודית לנושא של השביתה וההשבתה. אני רק רציתי להבהיר את הנקודה הזאת.
ורד וייץ
¶
לא, זה לא נכון. בדיוק עכשיו יצא יו"ר איגוד עובדי התחבורה, ואני מיד אקרא לו להיכנס ולומר את דברו. אבל זה לא נכון. דווקא אני חושבת שגם בתי הדין ציינו את האחריות שנוקטת ההסתדרות. אם היה מקרה חריג – וגם הוא הוסבר – הוא הוסבר. אני חושבת שגם אדוני די חיזק את ידיה של ההסתדרות בשביתה האחרונה בנושא עובדי הקבלן וכן הלאה - -
ורד וייץ
¶
- - ובשביתה הזו, זו דוגמא למקרה שבו אגב שביתה בנושא הכי מוצדק שיכול להיות, אנחנו בין היתר יזמנו הקדמה של טיסות כדי שנוסעים יפגעו כמה שפחות. אז אני חושבת ששביתה והשבתה זה כן נושא מיוחד, גם בתוך המסגרת של מה שקוראים לו כוח עליון, והסברתי את הדברים. לכן אנחנו עדיין חושבים שצריך להחריג את הנושא הזה באופן גורף, שהחוק הזה לא יחול על מקרים של שביתה והשבתה מוגנות. זאת הבקשה שלנו בגדול.
עכשיו, אם צריך להיכנס עכשיו לסעיפים הספציפיים, אז שוב, כפי שאמר יושב-ראש האיגוד, אם אתם מטילים בכל זאת חובה של סיוע במובן של מתן משקה וכריך וטלפונים וכן הלאה, מישהו צריך לעשות את זה. העובדים של המפעיל בשביתה. זו בעיה. חיוב לעשות את זה הוא בעייתי, הוא עלול לגרום לפגיעה בחירות השביתה והאפקטיביות של השביתה וכן הלאה. על כן זו עוד סיבה שאנחנו עומדים על הבקשה שלנו להחריג את הנושא של השביתה וההשבתה.
אדוני, ברשותך, אני יכולה לצאת כדי לבקש יושב-ראש הארגון להיכנס ולומר כמה דברים? הוא כנראה - - -
רוני אמיר
¶
רק לגבי ההערה של הסעיף שעורכת הדין בנדלר דיברה עליה, אנחנו שלחנו נוסח שיבהיר את הסעיף בהתאם להערה. זאת אומרת, יאמר שהנוסע לא יהיה זכאי להשבת תמורה אם בחר לטוס בטיסה, כי לא סביר שיתנו לו את שתי ההטבות האלו.
אתי בנדלר
¶
קודם כל, אני מודה לך על זה ששלחת נוסח, ואני בוודאי אעיין בזה, אבל לא התכוונתי בזה שאני מבקשת שיציעו לי איך לנסח, אלא זה היה - - -
אתי בנדלר
¶
אני לא מזלזלת. העליתי כאן הערה. זו הערה לתשומת לב הוועדה שצריכה לדון בנושא הזה, כמו בהערות האחרות שאנחנו ציינו, כדי שהוועדה תחליט אם אכן זו התשובה לשאלה.
איתי עצמון
¶
כמו שכתבנו, השאלה היא מה בעצם יהיה גדר הזכאות של נוסע להשבת תמורה, באמת אם הוא בחר לטוס בטיסה שעוכבה. כלומר, הוא בחר להמתין. האם הוא מקבל הטבה מההטבות שמנויות בהצעת החוק במקרה הזה?
אתי בנדלר
¶
- - בשדה התעופה, ועלה על הטיסה המעוכבת בסופו של דבר – חוץ מאותו סנדוויץ' שדיברנו עליו, כשם קוד לשירותי הסיוע – לא מקבל שום דבר. זו המשמעות של העניין.
אתי בנדלר
¶
אם הוא עולה על הטיסה שעוכבה, הוא יכול או ללכת הביתה – ואז הוא יהיה זכאי להשבת תמורה – או לעלות על הטיסה שעוכבה. יכול להיות - - -
אהוד שבתאי
¶
סליחה, הוא יהיה זכאי למזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעה, שתי שיחות טלפון, משלוח הודעה בפקסימיליה, דואר אלקטרוני לפי בחירה. יש פה רשימה ארוכה.
סלעית קולר
¶
אנחנו דנו בזה. לצערי הרב, זאת היתה ההחלטה. כי אנחנו דיברנו בזמנו על העניין של השמונה שעות. אני מאוד אשמח – מאוד אשמח – אם אתם תשנו את זה, אבל ברמת העיקרון, הדיון היה על הסוגיה באיזה שלב אתה מקבל פיצוי כספי. וברגע שהחלטתם ששמונה שעות נחשב לטיסה מבוטלת בתור חוק הפיצוי הכספי, אז בעצם שללתם משלוש שעות לשמונה שעות לא היה שום דבר חוץ מהסיוע. ואז הוחלט לתת איזשהו סעיף – היה פה בחור של ההסתדרות, אם אני לא טועה – שנתן הצעה, אמר: רגע, לפחות הבן אדם יכול להשתחרר מהחוזה בזמן הזה. זאת היתה ההשתלשלות. אם אפשר יהיה להוסיף פיצוי כספי חלקי - - -
דוד שפרכר
¶
לא, הוא לא. סליחה, אני מתקן אותך כי השנה, בדיוק כרגע, הנוהל האירופאי משתנה בעקבות אותו פסק דין - - - נגד - - - - - -
רון חלפון
¶
אדוני, אני רוצה להתייחס בבקשה. אמנת מונטריאול, שחלה גם במדינת ישראל, קובעת שעל עיכוב בטיסה קבוע פיצוי באמנה, והפיצוי שיינתן לנוסע הוא הפיצוי שקבוע באמנה. החוק לא יכול לסתור את האמנה, האמנה היא אמנה שחלה כמעט בכל מדינות העולם. לכן נוסע יקבל פיצוי אם הטיסה שלו התעכבה, אבל לא מכוח החוק הזה. החוק הזה לא יכול לסתור את אמנת מונטריאול, הוא רק משלים את האמנה.
רון חלפון
¶
לא, אני אסביר למה. כי חוק התובלה האווירית של הכנסת אימץ את אמנת מונטריאול, אז אי-אפשר לחוקק חוק אחד שיסתור את החוק השני, ובי"ת, אני אומר, אמנת מונטריאול היא אמנה שמקובלת בערך ב-200 מדינות בעולם. במודל זה, זה המצב המשפטי הנוהג. ובשורה התחתונה, הנוסע יקבל פיצוי, רק לא מכוח חוק פיצוי וסיוע, אלא מחוק התובלה האווירית. זה לא אומר שהוא יישאר בלי כלום אם הוא המתין - - -
סלעית קולר
¶
אני רק רוצה לסייג, זה לא ממש נכון. לפי הפסיקות של בתי המשפט, באופן קונסיסטנטי לגבי טיסות סדירות, מה שתיארת כרגע הוא נכון. לגבי טיסות שכר, הפרדיגמה של בתי המשפט היא שאלו טיסות זולות, ולכן יש עיכוב בשעות, ולכן הזמן הזה שאתה מדבר עליו – שלוש עד חמש שעות – בדרך כלל לא מזכה בפיצוי.
דוד שפרכר
¶
אני שוב אומר, הנוסח כפי שהוא מוצע, הוא יוצא מן הכלל. הוא ממש מצוין. והוא הולך בדיוק בעקבות אותו התיקון של הנוהל האירופאי שייכנס לתוקף במהלך שנת - - -
רוני אמיר
¶
לא, אבל צריך את ההבהרה. צריך את ההבהרה שנכתבה, כי כרגע זה לא ברור. ואגב, במקרה שהיתה הבהרה אנחנו עלינו על הלקונה הזאת, ותכננו להעלות - - -
רוני אמיר
¶
שבמקרה של עיכוב בין חמש לשמונה שעות, הנוסע בחר לטוס בטיסה, הוא לא יהיה זכאי להשבה. הוא לא יכול להיות זכאי להשבה.
סלעית קולר
¶
רגע, שנייה אחת, עוד שאלה, איך אנחנו נדע שהשביתה בניקוסיה היתה שביתה מוצדקת? שוב, בשאלה שתעלה.
לאה ורון
¶
הנציגים של חברת "אל-על", ה- Loungeבשדה התעופה, שייכים ל-"אל-על", קרי לחברות התעופה, או שייכים לרשות שדות התעופה?