PAGE
14
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
28/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
<פרוטוקול מס' 82 >
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שלישי, ה' באדר התשע"ב (28 בפברואר 2012), שעה 10:45

הצעה דחופה לסדר (דיון מהיר): "המשבר בעובדים זרים בענף הבנייה"
של חה"כ מירי רגב וחה"כ אורי מקלב

חברי הוועדה: >
ניצן הורוביץ – יו"ר

אורי מקלב

>
עו"ד איריס מעיין - ממונה על זכויות העובדים הזרים, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

זכריה אביגל - ממונה על הכשרה בתעשייה ומינהל, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

עמית סדן - רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שושנה שטראוס - יועמ"ש יחידת סמך לעובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

בנצי משולם - מנהל הבטיחות, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת - סגן מנהל אגף ניתוח מידע וכלכלה, משרד הבינוי והשיכון

סא"ל אורי ממן - רע"ן כלכלה מינהל אזרחי, משרד הביטחון

יצחק גורביץ - סמנכ"ל כספים וכלכלה, התאחדות הקבלנים

שלמה יפרח - איש קשר בן הסתדרות עובדי הבניין לכנסת

וייצמן נגר - חטיבת המחקר, בנק ישראל

נטליה פרסמן - חטיבת המחקר, בנק ישראל

חני בן-ישראל - "קו לעובד"

אלדד ניצן - יו"ר התאחדות תאגידי כח אדם זר לענף הבניין

סנדרה שנקר - התאחדות תאגידי כח אדם זר לענף הבנייה

עו"ד רות דונר - יועמ"ש, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

בת-שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים

"המשבר בעובדים זרים לענף הבנייה"

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום, הצרכים לעובדים בענף. בבקשה, חבר הכנסת אורי מקלב, תציג את הדברים.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אומנם חברת הכנסת מירי רגב הובילה את ההצעה ואני הצטרפתי אליה, אבל היא לא נמצאת כאן ואני אשתדל למלא את מקומה בנדון. יתכן והיא מדברת מהיבטים אחרים ואני אדבר על ההיבט שלי.

המשבר בענף הדיור, הוא משבר מדהים, ידוע לכולם ומדברים עליו כולם, שהרי אחד הדברים המחוללים סערה במחאה החברתית, הוא משבר הדיור. זה עניין שנוגע בכל המגזרים ובכל הציבור המשבר קיים ומגיע לממדים של קטסטרופה. כולם אוהבים לנתח מהם הסיבות שמביאות למשבר הדיור וגם מוצאים פתרונות. כל אחד בשלו, זה אומר שמחיר המשכנתאות הוא הבעיה לטוב ולמוטב, בנק ישראל מתערב אם ההחזרים גבוהים, רבית גובהה ואם התמהיל נכון, השני אומר הבעיה היא הבירוקרטיה בוועדות התכנון למיניהן - על זה מוצאים פתרונות כאלה ואחרים כמו פורום הבנייה, שיפור הליכים ואחרים. רבים אומרים שהבעיה היא במינהל מקרקעי ישראל. הבעיה היא שהנושא הוא נושא מתמשך בענף ועוד לפני המשבר הקשה, הבעיה עם העובדים, חוסר של עובדים בענף הבנייה הוא דבר שמתמשך לאורך זמן.

מספרים על אותו אחד, שהגיע מידי יום לכותל המערבי והתפלל שיזכה בפיס. עבר שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע ובסוף הוא הגיע בטענה 'כל שבוע אני בא ומתפלל ואני לא זוכה בפיס'. אומרים לו 'כן, אתה מתפלל ואתה אף פעם לא קנית כרטיס פיס'. הוא מתפלל שהוא יזכה והוא לא קנה כרטיס פיס אז הוא רוצה לזכות.
אנחנו יכולים להתעסק עם הרבה דברים, אבל היום עוד לפני שאנחנו צריכים להשלים את כל הדברים שיש לנו, אנחנו יודעים שאחד הדברים הבולטים בענף הזה, את זה אומרים אנשים מהשטח: הקבלנים ואחרים שמתעסקים בענף – הנושא הוא נושא של עובדי קבלן בענף הבנייה. אני לא אכנס כעת אם יש בעיה רק עם העובדים בתום העבודות הרטובות, בחלקים האחרים או במהנדסים. אנחנו מדברים על העובדים. מבלי להיכנס לנקודת המחלוקת האם צריך, בוודאי שצריך לעודד את העובדים הישראלים. בשנה – שנתיים האחרונות, יש גידול ניכר במספר העובדים הישראלים שהשתלבו בענף הבנייה.

כן, אבל זה הפרויקט שפחות או יותר אימצנו בוועדה הזאת, שאנחנו מאוד מעודדים את המגמה.

הנתונים בגידול במספר העובדים הישראלים בענף הבנייה, הם מרשימים. אני מבין שזה לא נפל כמן מהשמיים, אלו דברים שעליהם נעשו הרבה עבודת שטח, הרבה עידוד, הרבה הכשרות בעניין. עדיין יש חוסר גדול. הדימוי של הענף, השכר שיש בענף הזה, יכול להיות שהבירוקרטיה בעידוד העסקת עובדים ישראלים או בדברים אחרים, יתכן שכמו שאמרה הדוברת האחרונה, איריס מעיין בדיון הקודם, אם הדימוי הוא שזה מקצוע מסוכן זה יכול להרתיע כניסה של עובדים.
המטרה שלנו היא, לשמוע איפה הבעיות בנושא של העובדים הישראלים ולהציף אותן, שכידוע מספרם לא לפי הצפי ולא על פי הדרישה. בוודאי ובוודאי, שאם יתגשמו כל השינויים ושהבנייה תגדל יותר ותשלים פערים יחסרו עובדים וחסרונם יהיה מורגש מאוד, אז נעמוד בפני דברים שלא יהיה מי שיעשה אותם. מצד שני הצמצום בעובדים זרים, המגמה לצמצם בעובדים זרים, כן טוב או לא טוב זו החלטת ממשלה. לא יתכן שבגלל שמקבלים החלטות ללא סנכרון בין הדברים, עושים קיצוצים - קיימת בעיה. יש חוסר בטחון בענף הזה מבחינת הקבלן וכל מי שמתעסק בזה לא יודע מה יהיה לו כשהוא נכנס לפרויקטים. הם לא יודעים באילו קשיים הם יתקלו בנושא של עובדים. מצד אחד הממשלה קיבלה החלטה לצמצם, אולי מפעם לפעם היא מתקנת ומאפשרת בגלל לחצים כאלה ואחרים, זה גורם לחוסר בטחון ואין סינכרון בין העלייה במספר העובדים הישראלים לבין הצמצום בעובדים הזרים. אי אפשר לצמצם בעובדים זרים כל זמן שאין פתרון עם העובדים הישראלים.

נכון שאם אתה מייצר לחץ אז יבואו יותר, אבל אי אפשר לעשות את זה בענף שהוא נושא כל כך חשוב וקריטי. יכול להיות שבענף שהוא לא קריטי יאמרו יש מקום לנסות, לצמצם אפילו שיש מחסור כי אז יכנסו יותר ישראלים, יעלו את השכר. אבל כשמודבר על מחסור בענף שנצרך כל כך לפעול במלוא תפוקתו ובמלוא היכולות שלו המשחקים האלה הם דברים שגורמים נזק לענף. על כך ביקשנו לעלות את הנושא הזה לסדר היום.

תודה רבה חבר הכנסת אורי מקלב. בוועדה הזאת אנחנו עוסקים, באמת, בתדירות גבוהה בתלונות על מחסור בעובדים בענף הבנייה. בענף הזה, כמו שאמרתי בדיון הקודם, יש עכשיו תנופה, נקווה שגם תהייה הלאה, של בנייה למגורים, וגם, עבודה על תשתיות. אנחנו בהחלט ערים לצורך להעמיד לרשות הענף הזה כוח אדם ולהכשיר.
במהלך השנה האחרונה נמשכה כניסה של עובדים ישראלים לענף הבניין. אנחנו מברכים על זה ומעודדים את זה. עדיין יש מחסור בעובדים במספר תחומים. במחסור בחלק מהתחומים, כמו עובדי שלד, ניתן להתמודד באמצעות מכסות עובדים זרים ופלשתינים ובאמצעות הכשרת ישראלים. אני רוצה לומר, ככלל, עדיפה בעינינו העסקת ישראלים באמצעות גיוס והכשרה וכאשר הצרכים עולים על יכולת הגיוס וההכשרה, עדיפה העסקה של עובדים פלשתינים על פני זרים שמביאים מכל מיני מקומות מהעולם.
חתימת ההסכמים הבילטראליים בענף הבניין והעברת האחריות לגיוס העובדים בחו"ל לרשויות הגיוס הממשלתיות של מדינות המקור, כפי שמקובל בהסכמים מהסוג הזה, גם בה אנחנו תומכים. בעיננו זה צעד מבורך שייעל את המאבק בגביית דמי תיווך לא חוקיים, שזו מכה נוראית – ובהבאת עובדים לא מתאימים ומיותרים.

קיים מחסור הולך וגובר במהנדסים בענף, למרות הביקוש הגובר ללימודים הצפי הוא שהמחסור לא יתמלא וצריך לתת את הדעת להכשיר עוד מהנדסים. כמו כן יש גם בעלי מקצוע שחסרים: מפעלי מכונות, ציוד מכאני הנדסי, מנהלי עבודה ואחרים.

התיעוש בענף לא מקודם ויש לכך כל מיני סיבות, אבל מה שברור הוא שנדרשת מעורבות ממשלתית אולי כמו שעשו בחקלאות, שם המדינה משתתפת ברכישת מיכון חקלאי. יש לנו פרויקט גדול שהולך לקום בנגב "עיר הבה"דים" כך שיהיה צורך בהרבה מהנדסים ועובדים במיוחד באזור הדרום.

נהוג לדבר על הצורך בעוד ועוד עובדים זרים. אני רוצה לומר, עובדים זרים הם רק פתרון אפשרי אחד ולאו דווקא הפתרון המיטבי. אורי מקלב, אני לא באשליות שיום בהיר אחד אפשר לצמצם ומיד בבד אחת, אני מודע לבעיות ואני יודע ומכיר את הענף הזה. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שכמה שיותר ישראלים ישתלבו בענף הזה. בכל המקצועות כולל מקצועות שלד –זה הפתרון המיטבי. זה עולה ויש כאן אנשים ששותפים לפרויקט שמפעילה התאחדות הקבלנים, התמ"ת האוצר, משרד הביטחון. הייתי שם, היינו שם בסיור וראינו שלעובדים ישראלים כשמשלמים בסדר ונותנים אופק הם מוכנים לבוא לדבר הזה למרות הסטיגמה ושאר הדברים. אנחנו צריכים לעודד את זה. אנחנו גם חושבים שזה יועיל לענף הרבה יותר מאשר תוספת מכסות לעובדים זרים.
נבקש לשמוע עכשיו ממשרדי הממשלה איך הם פועלים למען עידוד תעסוקת ישראלים בענף, עובדים, כמהנדסים. איך מתארגנת הממשלה מבחינת הצורך בהכשרות והדרישה הגוברת ללימודי הנדסה בפקולטות שהגיעו לקצה גבול היכולת. אני לא יודע אם את יודעים. כאמור איך עושים שיהיה אפשר לגייס כמה שיותר ישראלים לפרויקטים בדרום לבנייה ולתשתית שיבנו שם בשנים הקרובות. בבקשה.

אני ממונה על ההכשרה בתעשייה ובבניין במשרד התמ"ת. כאגף, אנחנו לא עוסקים בשאלה כן צריך עובדים לא צריך עובדים, זה עניין של הכנסת והממשלה. כחבר בוועדה לעיר הבה"דים, אני רואה את כל התמונה.
האגף קיבל בעבר תקציב של כמעט 10 מיליון שקלים לטובת ההכשרות. הכשרנו למעלה מ- 15 פעולות במרכזי ההכשרה שלנו בתכניות מיוחדות. כאן זה המקום לומר מילה טובה להתאחדות הקבלנים, נדמה לי שהיום שמה "בוני הארץ". הדבר נעשה בשילוב ידיים. אנחנו כאגף שינינו תכניות לפי בקשתה של ההתאחדות מול חברות הבנייה, האגף נרתם וכל אשר שנאמר בהתאחדות בנוגע לתכניות הלימודים עשינו ונעשה.
לעניין התקציב העתידי, היה סוג של דיבור בין התאחדות הקבלנים לנציג האוצר ויש איזו הסכמה ל- 40 אלף שקל לאדם שיכנס לסיפור הזה, כשאנחנו כאגף נותנים במשך שלושת חודשים ראשונים התנסות מעשית ועיונית בתוך מרכזי ההכשרה, לאחר מכן עבודה בחברה שאז מתחילים יחסי עובד-מעביד.

בשבוע הבא, אנו נקיים דיון מיוחד ספציפית על התכנית הזאת, עם קדמי ושמע, היות ואנו באמת אוהבים את הפרויקט הזה.

יצאנו במכרז ראשון, בקריאה לגופים להצטרף להכשיר עובדים. מבאר שבע, טירה ניגשו למכרז. ראינו שמעט גופים נגשו לכן פתחנו את אותו שוב. מתנו את הקריטריונים ואת תנאי הסף והצטרפו גם מרשת עתיד, חיפה ומקומות נוספים נכנסו למכרז השני והם נענו להכשיר עובדים.
לעניין תכניות הלימודים, עד היום הייתה תכנית לימודים של חמש שנים שבקצה העובד היה מסוגל לגשת למבחנים של קבלן עבודה. היום זה הצטמצם כמעט לשלוש וחצי שנים כשהוא מקבל ניסיון מאוד יעיל בתוך חברת הבנייה. אני מקווה, שעם צמצום טווח ההכשרה, נוכל לגייס יותר אנשים.

זה עלה גם בישיבה לגבי שירות התעסוקה, נעשה קיצוץ משמעותי בתקציבי ההכשרה המקצועית של מבוגרים. משרד התמ"ת לא מסוגל לתת מענים של הכשרה מקצועית מהתקציבים הנוכחים, לא בתחום של שלד, גם לא למאות הבודדות של אנשים שעברו קורסים בשנת 2011 בתחומים אחרים של בניין. אין להם את היכולת להציע היצע. היום נוצר מצב שיש דורשי עבודה שאפשר לשלוח להכשרה ואין מי שיכשיר אותם מכיוון שאין לתמ"ת את הכלים האלה. ככל שימשיך הקיצוץ בתקציבים ותקציבי הכשרה מקצועית לבוגרים, זה מופנה למשרד האוצר, תהייה פחות יכולת להכשיר בוגרים וכשתהייה פחות יכולת, יבואו הגורמים שמעסיקים ויגידו: "אין לנו עובדים, תביאו לנו זרים מוכשרים מחו"ל", אז נעמוד בפני שוקת שבורה. ההכשרה צריכה להתחיל היום.

יש נתונים?

במסמך שהכנתי לדיון רחב על שירות התעסוקה, יש נתונים המראים שיש חסר. התמ"ת מסוגל להעמיד פחות או יותר, 40% לקורסים מסך דורשי העבודה שמופנים רק על ידי שירות התעסוקה. גם זה בעדיפות למגזרים מסוימים. למשל כשנותנים העדפה לנשים זה מצוין, אבל זה לא עוזר לבניין. אין בעיה, תנו העדפה, אבל צריך להבין שיש צרכים שלא נענים היום כי אין הכשרה מקצועית.

גם אין לנו תקציב חדש לעניין.

ללא הדברים האלה, לא תוכל להכשיר. לא רק פועלי שלד שהיום צריך לזה תקציבים ייעודיים, אבל זה גם מגובל ל- 1,000 איש בשנה, זה לא יענה על הצרכים. אני אוכל לתת את הנתון, אני צריך להוציא את המסמך.

כשאתה אומר שצריך לצאת עם זה, אתה צריך את המספר. יש חסר ויש דרישה של 1,000 עובדים ו- 1,000 עובדים לא מתקבלים. 1,000 עובדים ישראלים שבגלל חוסר אמצעים להכשרה - - -

מעבר לקורסים, יש גם דורשי עבודה, זה נתון שכן מופיע כאן - - -

יש לפניכם את המחקר שעשה גלעד נתן מטעם המרכז מחקר והמידע של הכנסת על צרכי כוח אדם בענף הבניין, זה המחקר הזה. טבלה 8 בנושא השמה.

טבלה 8 בנושא ההשמה, אבל זה רק אנשים שהם דורשי עבודה שיש להם כבר הכשרה .יש עוד אנשים שניתן להכשיר ואין איך, אין איפה להכשיר, אין מי שיכשיר ואין תקציבים להכשיר. צריך להתייחס לבעיה הזאת. נכון שהיום אתה רואה מגמה של כניסה של ישראלים גם בלי ההכשרה לענף. יש לזה גבול ויש לזה גם מחיר. זה חלק מהמחיר שדנו עליו בדיון הקודם. כניסה של יותר אנשים בלי הכשרה זו כניסה של יותר אנשים שיהיו מועדים לתאונות. צריך להכשיר את העובדים.

מדובר על אלה שרוצים, אבל לא קיבלו אותם?

סירובים, אלו אנשים שרצו. הטבלה עוסקת במי שיש לו הכשרה במקצוע.

אין כאן נתון של מי שרוצה להיכנס לענף.

אני אשלח את המסמך אליך, היה דיון אחר על שירות התעסוקה. יש צפי גבוה של צרכים - - -

זה נכון שיש צפי גבוה של דורשים יותר ממה שמכשירים.

אין ספק שדורשים יותר. יש גם יותר אנשים שהם דורשי עבודה שניתן היה להכשיר אותם, אין את המסגרות המתאימות להכשיר אותם. זה עניין שצריך לתת עליו את הדעת.

יש גם עניין של דרישה שתלך ותעלה בענף גם אם לצורך העניין בענף הבנייה יש בעיות שהן אחרות, כי לפני שמגייסים עכשיו ומביאים לכאן עוד מכסה של עשרת אלפים או חמשת אלפים עובדים, אמורים להיכנס השנה 6,800 עובדים זרים בענף הבניין על פי הסכמים בין הממשלה והקבלנים. יש מי שצריך להעסיק אותם, אם יש מחנק אשראי בענף ואנשים לא יוכלו בכלל לגשת לפרויקטים, תביאי לכאן עובדים ומה הם יעשו, מי ילך הביתה? לא תוכל לשלוח אותם בחזרה ישר, אלא עובדים ישראלים. אין מהנדסים שיעשו את התכניות, אין מפעלי ציוד כבד, אין עגורנים, מי יעשה את הדברים האלה שמצריכים, עוד לפני שאתה מגיע עם הפועל בשטח, מענה. זה מה שעולה מהמחקר וזו לא השנה הראשונה.
המדינה חייבת להתייחס לעובדה, שהפקולטות להנדסה הגיעו למלוא יכולת הקיבולת שלהן. אין כיתות, אין ציוד, אין מרצים. בלי תקנים למרצים, בלי ציוד ובלי כיתות לא יהיה אפשר להכשיר יותר מהנדסים. יש היום מצב שיש 100% השמה בענף, אין ענף אחד של בוגרי אוניברסיטה כמו בתחום, הפקולטות עומדת ב- 100% השמה. כל הפקולטות בישראל אמרו לי את זה. 100% השמה. בשנה רביעית המהנדסים כבר נחטפים, אין להם עוד הכשרה ואין להם עוד כלום. אם לא יכשירו את המהנדסים האלה לא יהיה מי שיעשה את העבודה בכלל.

יש נתון מאוד רלבנטי שצריך לעקוב אחריו, שמפורסם על ידי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), לגבי של התחלות בנייה מדי רבעון ומהו גמר בנייה מדי רבעון. משנת 2009 נפתח פער שהוא קבוע, כלומר גמר בנייה - היכולת לסיים דירות, כבר שלוש-ארבע שנים עומד על 32 אלף דירות גמורות, מדי שנה מסיימים דירות. התחלות הבנייה עלו כתוצאה משיווקי קרקע, אבל לא מסיימים את אותן דירות. כל הפער הזה הוא משמעות של הימשכות זמן הבנייה, זה כבר לא שנתיים אלא יהיה יותר. הנתונים האלה גם הוצגו וגם מתפרסמים על ידי הלמ"ס וזה הביטוי של המגבלות שדוקטור גלעד נתן מציין כאן, גם המחסור העצום בעובדים שזו המגבלה האפקטיבית העיקרית במונחים של כלכלה בעיקר בתחומים "הרטובים", בנושא האשראי - - -

יש לך הערכה כמה עובדים בסך הכל חסרים?

כן. ציינו וזה מופיע בדוח של דוקטור גלעד נתן. אנחנו מדברים על כך שמדינת ישראל רוצה לבנות 30 אלף דירות, לסיים 50 אלף דירות, אנחנו צריכים תוספת של 20 אלף עובדים לעבודות הרטובות. זו הערכה. הנושא הזה מבוסס על ידי מודלים הנדסאים של הטכניון. יודעים כמה עובדים בעבודות הרטובות – זה המחסור כדי לסגור את הפער של עשרות אלפי דירות.

הרי ברור לך, שמספרים כאלה אי אפשר להפיל על עובדים זרים, זה בלתי הגיוני, אתה מבין באיזה מספרים אתה מדבר איתנו כאן?

ראשית השאלה שאתה מסתכל במחסור ואם רוצים לטפל בו, נניח שרוצים לסגור את המחסור של עשרות אלפי דירות, אתה צריך לתת לזה איזה שהוא מיקוד וזה מאמץ. נניח שאתה מביא או שאתה מכשיר עשרות אלפי ישראלים לצורך העניין, אין לך מאיפה להכשיר אותם בכלל.

אני לא מדבר על הכשרות בהיקפים האלה. לנו אין.

לצורך העניין אם רוצים לבנות זה מה שצריך להיות. אי אפשר לבנות בלי כוח אדם. הנתון הוא מוכח על ידי גמר בנייה שזה קבוע ומדובר על 32 אלף. זה פשוט.

אני מבקש, גם מבנק ישראל שנמצא כאן להגיב, אבל קודם הערה אחת. דבר שראינו גם בדיון הקודם בנקודה שעלתה, אחד מגורמי התאונות בקרב עובדים זרים זה ימי עבודה של 12-13 שעות, אין הצדקה לעבודה פיסית קשה בענף הבניין בכל כך הרבה שעות. כשאין פועלים וכשהשכר נמוך צריך להשלים אותו בשעות נוספות, כן, אנשים לוקחים על עצמם לעבוד יותר יותר שעות. אם ניקח את ענף הבנייה ונוריד אותו ל-8 שעות עבודה ביום ולא כמו היום 12 שעות עבודה ביום, אתה תהייה בעוד יותר מחסור.

הנקודה היא שזרים הם אף פעם לא הפתרון האידיאלי וגם לא כאן. המדינה צריכה להבין שכן צריך להכשיר ולא זה רק עניין טבעי, זה לא רק כניסה. אכן הייתה כניסה אדירה של עובדים ישראלים. נשאלת גם עוד שאלה, יש תמיד פער בין הרבעון השלישי שיש בו הרבה יותר עובדים ישראלים מהרבעון הרביעי, אז הממוצע השנתי יותר נמוך משיא העובדים הישראלים במהלך השנה. איך משמרים את העובדים האלה? אלו פיקים שנמצאים בתוך - - -

הפיקים האלה נובעים בעיקר, מהחופשים שבהם משתלבים תלמידים, זה לפי הסקרים של הלמ"ס. כשמסתיימות החופשות הם יוצאים.

כל כך הרבה תלמידים עובדים בבניין?

כן, בתחום של נקיון אתרים וכדומה.

אגב, יש עוד מספר של אוכלוסיית המסתננים. גם היא נכנסת לענף הבניין ובעיקר אצל חפרים שאוספים אנשים בצומת בבוקר, אתה רואה גם באתרים גדולים.

אני ממשרד הבינוי והשיכון, אני רוצה להוסיף לגבי הביקושים. יש נתונים של הלמ"ס על משרות פנויות בבינוי. בשנה האחרונה יש גידול בסך הכל בבינוי מ- 8,000 ל- 12,000 משרות פנויות.

המספרים בטבלה כאן מקובלים עליך? במסמך הזה מופעים המספרים של הקבלנים בעמוד 11. זה לא 20,000. בשנת 2015 יהיה מחסור צפוי של 20,000, זה לפי הטבלה והמדרג הזה.

הדוח של משרד השיכון הקודם, עמד על 17,000 מול 20,000.

יותר קל לנו לראות מאשר לחזות קדימה מה יקרה כי לא תמיד אנחנו יודעים לחזות קדימה. גם כשהיו לנו מודלים הם לא תמיד חזו טוב קדימה. אנחנו כן יודעים שבפועל סך הכל משרות פנויות בבינוי עלה מלפני שנה מ- 8,000 ל-כמעט 12,000 משרות ומתוכם לעבודות רטובות מ- 3,000 ל- 6,000. זאת אומרת שיש לנו בסופו של דבר מחסור שאנחנו רואים אותו בנתונים, אנחנו בעצם יכולים לנסות ולקבל הצלבה לנתונים האלה דרך סקר חברות של בנק ישראל ששואל את חברות הבנייה איפה הבעיה שלכם. שם אנחנו רואים שהמחסור בעובדים זרים הוא המגבלה העיקרית שלהם והיא בדרך כלל גבוהה. זה מהסקר האחרון והמחסור הוא מצד ההיצע.

גם
חשוב גם לציין שיש גידול בהתחלות בנייה ובגלל המחסור, שנניח קיים, אנחנו יודעים שיש כניסה של ישראל וגם השכר שלהם עולה. השכר שלהם ביחס לממוצע במשק עולה, כל הזמן הוא במגמת שיפור וזה טבעי.

ועדיין הוא נמוך.

רציתי להדגיש כאן את הפרמטרים שיחסית אנחנו יכולים לקבל אומדן על מה שקורה היום.

אני מחטיבת המחקר בבנק ישראל. אני אתחיל עם ההערה האחרונה של יצחק גורביץ. נכון שכשמסתכלים בכל נקודת זמן על הפער בין ההתחלות לבין הסיום רואים פער הולך וגדל. בנייה נמשכת שנתיים ולכן, ניקח את שנת 2011 כדוגמה לעומת שנת 2009, כמה התחלות היו בשנת 2009 וכמה סיומים יש בשנת 2011. התחלות בשנת 2009 היו 35 אלף דירות, טיפה מתחת. הסיומים בשנת 2011 הם 34 אלף דירות. זאת אומרת בסך הכלל אנחנו רואים שזה די עקבי ודי הולך, כך הפיגור שמציג יצחק גורביץ הוא רחוק מאוד מהמצב הקיים, - - -

זה פשוט לא נכון.

זה נכון. מה לא נכון?

ויצמן, למה אתה מתכוון, תסביר לנו.

יש לנו משך זמן בנייה של שנתיים ולכן בשביל לדעת מהו הפיגור בגמר הבנייה כתוצאה מאיזה חסר למשל בגורמי ייצור כמו עובדים צריך לבחון את ההתחלות. ניקח שנתיים ונראה מה הסיומים. בקטע הזה אני לא מוציא איזשהו פיגור רציני, התחלות היו 35 אלף סיום של 34 אלף. לזה אני רוצה להוסיף שגם הבנייה הרוויה יותר, גדולה יותר. מה שאנחנו רואים שבסך הכל רבי-הקומות הולכים וגדלים והבניות הפרטיות הקטנות הולכות וקטנות באופן יחסי. ככל הנראה גם זה דורש זמן בנייה יותר ארוך כי יש חפירות מתחת לבנייה, יש חניות ודברים מהסוג הזה, ולכן גם פה ממוצע הבנייה, משך זמן הבנייה ייקח טיפה יותר. אני מנסה עכשיו להסביר את האלף הזה שהוא הפער בין ההתחלות לסיום בין השנים 2009 לבין 2011.

שלישית, השכר בבניין לא עולה, זה נכון שיש הרבה ביקוש לעובדים, יש הרבה משרות פנויות, אבל הפלא ופלא השכר לא עולה. בשנה שעברה הצטרפו 14 אלף עובדים ישראלים לענף הבנייה. מזה סדר גודל של 35% גם בעבודות הרטובות, אולי 38% שזה מעבר לחלק היחסי, הם הצטרפו לענף הבנייה בלי עליית שכר. זאת אומרת שמה שקרה כאן זה שרק צריך לקורא להם. כך אני מבין את הדבר הזה, רק להגיד להם בואו לעבוד אצלנו. זה נבע מכך שבאיזשהו אופן אמרו להם זהו עם הזרים, נגמר הדבר הזה, יש איזו מגבלה.

בתהליך המעבר אנחנו רוצים יותר טכנולוגיה בענף, יותר בנייה מתועשת, יותר בנייה מבוססת על עבודה ישראלית, יש תהליך חיכוכי. בתהליך החיכוכי הזה, כדאי שהקבלנים יבינו את זה – יש מחסור זמני. אנחנו לא צריכים למלא אותו בזרים. מה שאנחנו צריכים לראות בתהליך החיכוכי הזה בפונקצית הייצור?- אנחנו צריכים לראות חסר בעובדים ובעקבות זה עלייה בשכר, בעקבות זה נכנסת טכנולוגיה. אז עבור יחידת בנייה כלשהיא אנחנו נמצא יותר טכנולוגיה ופחות עובדים – זה התהליך ולכן לא צריך להיבהל מהדבר הזה.
מה זה אומר מבחינת הטווח הקצר, במובן של חסר בבנייה - - -

איפה אנחנו בארץ מבחינה טכנולוגיה בענף הבנייה לעומת מדינות אחרות ברמתנו.

מצוין. המחקר שלי, הוא מוצג גם בוועדת אקשטיין, הוא גם מוצג בכנס האגודה הישראלית לטכנולוגיה. מאז מלחמת ששת-הימים, מאז כניסת העובדים הזרים לענף התוצר לעובד לא השתנה בבנייה. ----

זה לא נכון.

לא השתנה בבנייה. 40 שנה ענף הבנייה נמצא פחות או יותר באותו מצב בהשוואה לסקטור העסקי ביחס התוצר לעובד, יחסי שכר לעובד, הוא היה מעל אחד בערב מלחמת ששת-הימים, באזור שנות ה-60. הוא ירד לאזור של 0.8 ביחס לסקטור העסקי. אמרו לי וזאת גם הייתה הביקורת של איציק, 'מה אתה משווה לי מול הסקטור העסקי, הרי הסקטור העסקי הוא הייטק, הוא צומח, זה לא בנייה'. בדקתי את זה גם לבד לא ביחס לסקטור העסקי ומצאתי שהוא נשאר קבוע. נשאר קבוע. הוא נשאר קבוע ומה שרואים הוא שההון בענף נשחק כל הזמן, נכנסו עובדים זרים בשכר נמוך, בהתחלה היו הפלשתינים אחר כך זרים, נכנסו בשכר נמוך, השקעות ההון עד שנת 90 הלכו ונשחקו וזאת התוצאה. נכון שמשנת 1990 עקב גל העלייה אנחנו רואים צמיחה וזה שיפר את המצב, זזנו מ- 0.8 לאזור 0.88-0.89, אבל עדיין מבחינת יחס התוצר לעובד בבנייה בהשוואה לסקטור העסקי עדיין יש לנו דרך ללכת. אם אני בודק את ההון בבנייה ביחס להון בסקטור העסקי, זזנו מ- 0.4 מ- 40% בתחילת העשור ל- 0.6 היום. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור. עשינו גם השוואה בין-לאומית. בהשוואה הבין-לאומית ראינו שיחס התוצר לעובד בבנייה ביחס לתוצר העובד לסקטור העסקי, על פני מרחב של מדינות, הוא סביב 1, 1.05, 0.99 במדינות המפותחות. אנחנו נמצאים שם בתחתית הרשימה. זה נעשה לגבי העשור האחרון.

מה הלחץ בהתחלות, או מה הלחץ בבנייה? - נזרקו כאן המון מספרים של השנתיים-שלוש אחרונות של כמה דירות חסר והיה 100 אלף והיה 150 אלף והיה 60 אלף, אבל הפלא ופלא בסך הכל לעומת העשור שבנו 33 או 34 אלף יחידות דיור כל שנה, התחלות. בשנתיים האחרונות התחילו בעוד 17 אלף. בשנת 2010 הגיעו לכמעט 40 אלף והשנה זה 43 אלף. פתאום יש דירות לא מכורות ויש 5,000 גידול בדירות לא מכורות ובמובן הזה חזרו לתחילת העשור. זאת אומרת - - -

זה הזוי. לשמוע את בנק ישראל שחסם את האשראי לזוגות הצעירים, אין בעיות בדירות.

זאת אומרת שלא באים וקונים. זאת אומר שחזרנו במובן הזה לעודפי היצע, חזרו לתחילת העשור. אני כן חושב שצריך לאפשר לתהליך החיכוכי הזה להבשיל, שהשכר יעלה ושתכנס טכנולוגיה ואז סוף סוף נראה בנייה אחרת בארץ.

תודה ויצמן. בבקשה.

יו"ר תאגידי מעסיקים בענף הבנייה. אני רוצה לדבר על שני נושאים. הראשון, אדוני היושב חלק ממה שגלעד נתן אמר ואתה ציינת וגם ציינו נציגי ההתאחדות לגבי נושא של המחסור.

אני נמצא בענף מעל 20 שנה, המנטרה של הדיבור על הישראלים, גם סנדרה שהיא שמנהלת תאגיד נמצאת על ידי, שנינו ברוך ה' עוסקים גם בעסקים אחרים ואנחנו נשמח לפרוש מהענף הזה ברגע שיהיו כאן ישראלים על הפיגומים ויעבדו בעבודות הרטובות.

בנק ישראל מטעה כל הזמן והוא הפך לכהן דת בדיבור של נגד עובדים זרים. הנתונים שלו לא נכונים. האילוצים של האוצר או של בנק ישראל כדי לעצור וכדי להביא למחסור של דיור בקרב הזוגות הצעירים, אנשים לא נמצאים על הגדר. תזכרו מה שאני אומר עכשיו, בעוד שנה, עשרה חודשים, כל הטירוף שהיה בענף יחזור בחזרה. אנשים יושבים על הגדר בתקווה שהמחירים ירדו והקושי שהערים בנק ישראל על הזוגות הצעירים בקניית דירה הוא שעוצר עכשיו את הפיתוח וקניית הדירות.

לעניין העובדים זרים, שוב מטעה נציג בנק ישראל שאומר שהשכר היום לעובד זר הוא נמוך, אנחנו הצגנו תלושים וזה לא קשור לשעות נוספות זה קשור לבסיס עבודה, אנשים בגלל מחסור היום, וגם מה שהציג גלעד נתן שהם עובדים שעות, אבל הם מקבלים היום מהקבלנים והם נותנים תפוקות. אומרים להם שבגלל המחסור אם תעשו X ככה וככה תפוקה תקבלו ככה וככה – הם מקבלים בונוסים על העבודה ועל התפוקות שהם עושים. הם קבוצות הומוגניות. השכר של עובד זר על שמונה שעות עבודה בבסיס מגיע היום לעשרת אלפים שקלים נטו ואם אנחנו לוקחים את התפוקות זה מגיע ל- 13,000 ו- 14,000 שקל נטו.

גם אני אשמח לראות, אלו נתונים שאני לא מכיר.

אני אשמח להעביר לך אישית את הנתונים האלה.

העובדים הזרים הפכו היום למעסיקים שלנו, לא אנחנו מעסיקים שלהם. היום הם מנצלים את המחסור בענף וכופים עלינו עליות, מעבר לשכר הקיבוצי שעלה.

אם זה כל כך נורא, אל תעסיק ותיפטר מהבעיה הזאת.

מה זאת אומרת לא להעסיק אותם?

אני רוצה לראות את הדברים. אתה אומר שנציג בנק ישראל מטעה את הוועדה, אתה אומר את זה כך, אז זה לא מקובל עלי.

גם אני יכול לומר את זה כך ולהוכיח לך.

כך, לא מקובל עלי.

זכותי להביע את דעתי, אדוני היושב ראש.

אם אתה רוצה שנתייחס, תביא את הנתונים.

אני אעביר את הכל, אני העברתי כבר מה פעמים לוועדה.

אני אומר דבר אחד אדוני היושב ראש, גם ביחס לעולם, בכל העולם הנושא של העבודות הרטובות העובדים הם עובדים זרים. ניקח את גרמניה למשל, הטורקים היום בגרמניה הם אוכלוסייה מקומית, לא רואים את זה כעובדים זרים אלא טורקים שהם היום אזרחים גרמנים, אבל הם עובדים זרים, לא הגרמנים עצמם עולים לפיגומים. במבחן הזמן לאורך זמן, ציין גלעד נתן ובצדק, לא מתקיימות תכניות להכשרה רציניות. זה דבר שעולה בוועדות עוד לפני שאדוני היושב ראש נכנס לתפקיד, זה עלה כאן הרבה פעמים אין ספור נושא של ההכשרות והצורה של ההכשרות.
אני חושב שאם באמת ייקחו הכשרות בצורה סופר-מקצועית, לא בצורה חובבנית יהיה אפשר טיפין-טיפין להכניס אנשים. כמובן שכמו שאתה ציינת, לא 20 אלף עובדים, אבל במקביל אי אפשר לעשות cut לחתוך ולא להכניס אחרים.

לא אמרנו CUT.

אני אומר את זה באופן עקרוני.

לגבי הבאת העובדים, שגם חלק מזה עלה בהצעת החוק. הבאת העובדים וההסכמים הבילטראליים – יש היום עיכוב באישור המכסה של הכנסת עובדים לגבי אותם 6,800 על פי המתווה. היו כאן כמה שלבים, אני אומר דבר פשוט, אתה ברכת על הסכמים בילטראליים, כולנו מברכים על הסכמים בילטראליים.

לא כולכם, אתם עושים לא מעט בשביל "לתקוע" את זה.

זאת דעתך אדוני היושב ראש.

הגשתם בג"צ. אני רואה מה קורה פה בכנסת, אתם הולכים כאן לכל ועדה כדי לנסות לתקוע את זה.

לא. אתה יודע על מה הבג"צ? אתה מוכן היום להעסיק מזכירה שיכפו אותה עליך, גם אם היא לא טובה? אנחנו לא רוצים להביא את העובדים, אנחנו רוצים שהעובדים שיבואו זה לא היה מצב של חתול בשק. יבואו לענף עובדים שלא עברו סינון, שאף אחד לא בחר אותם, מגיעים ללא סינון לא רק שלא יגיעו רק קריטריונים תיאורטיים. לזייף תעודות של טפסן וברזלן בבולגריה או ברומניה – זה לא בעיה. יגיע לכאן עובד שהוא לא מקצועי ולי יש את המחויבות לשלם עליו אגרות וכל מה שקשור לזה ללא שום אפשרות עוררין על העובד הזה.
גם בבית המשפט עלה, שעובד שיגיע לכאן ויברח ולא יגיע בכלל לוועדה, הוועדה הזאת לא יכולה להכיל, לבדוק ולבחון מספר של 6,800 מקצועית. אי אפשר לכפות על מעביד להעסיק עובד שהוא אינו מקצועי ולכפות עליו אגרות קדימה. אם המצב היה משתחרר עכשיו לגמרי והיו אומרים 'עובד לא מקצועי, מיד מוחלף, אין לך מחויבות אליו לטווח הארוך' - אנחנו עסק כלכלי. אתם אומרים הסכמים בילטראליים, אומרים מיון, אומרים שכל הנושא של הבאת עובדים, עמלות תיווך וכל הסיפור. אדוני היושב ראש לא ידוע וצוין שכל הנושא של כניסת המדינה במעורבות בהבאת העובדים מחו"ל תכניס את המדינה למעורבות בנושא העמלות והדברים עוד יוכיחו - אז כל האנשים יצטרכו לבלוע את הלשון על מה שהם עשו.
בנוגע לנושא של ההבאה, אני אומר שוב, אף אחד לא "תוקע" את התהליך. מצידנו אנחנו רוצים שיהיו עובדים, אנחנו גם מתפרנסים כתוצאה מעובדים שיש על הפיגומים כי אנחנו מעסיקים אותם. אם יגיעו לפה עובדים שהם לא מקצועיים, לא מקצועיים לענף אז הוא הולך הצידה ואין לנו מחויבות כלכלית לגביו כי אנחנו עסק כלכלי, אנחנו לא יכולים לפשוט רגל בגלל שיגיעו 300 עובדים לא מקצועיים ואנחנו נצטרך להעסיק אותם. כאמור מדובר במספר של 6,800. אם סטטיסטית יבואו 25% או 30% לא מקצועיים, כי נבחנו רק על פי קריטריונים יבשים להגעת העובד. אי אפשר להביא עובדים כך, מצידנו שיהיה גוף מוסמך נטרלי שיבחר את העובדים. זו הנקודה. ההעסקה, לא הבחירה.

תודה. בבקשה, גבירתי.

לעניין השכר. לפי הנתונים של הלמ"ס, השכר השנה בענף הבנייה, עלה בסביבות 6% נומינאלית. זו עלייה יחסית גבוהה לשאר הענפים. ברור שזה לא 20%, זה לא יכול לעלות ב- 20% בשנה, אבל זה שיעור גידול יחסית גבוה ויפה.

יש פה מצב קצת הזוי. לקחו במקום אחד בבנק ישראל והחליטו שהולכים להתגלח עם ה- 0.4 ועם 0.8 שלהם על מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים. לפי דעת בנק ישראל באותה נקודה אין מצוקת דיור, אבל נגיד הבנק סטנלי פישר דואג לטפל בנושא אשראי למשכנתאות כי הוא יודע את נושא המצוקה והוא מקשיח את תנאים לקבלת משכנתא. כנראה שבמקום אחר בבנק ישראל, כמו שכרגע תואר כאן, יודעים מציאות אחרת. אנחנו ביקשנו, אפרופו פגישה איתך כי במסגרת החומרים שיש לי אני גם אראה לך מסמכים של הלמ"ס שאומרים שהנתונים של בנק לא נכונים, גם יש התכתבות. לכן אני מבקש, ממש בנושא זה, כל מה שמתואר כאן ובמיוחד בעניין הון לעובד שלוקחים בחשבון עובדים לא חוקיים שכוללים גם נשים שנשארו בישראל, אפרופו בדוח הזה, נשים שנשארו בענף הסיעוד בישראל הושלכו סטטיסטית לענף הבניה. זה במסמכים של הלמ"ס.

ניקיתי לך אותם, הורדתי את כולם.

ויצמן, אנחנו נוכיח את זה. לכן אני מבקש שאם בבנק ישראל אחר יודעים על המצוקה ובבנק ישראל הזה לא, אז - - -

בסדר. עמית סדן, בבקשה. פסחנו עליך בדיון הקודם, אבל פה אתה חשוב.

נושא הבאת העובדים הזרים לישראל, אני מצטרף לדבריו של ויצמן נגר מבנק ישראל. אני רוצה להדגיש שהכניסה של ישראלים לעבודה זה לא שהם יעשו הכשרה ויכנסו עובדים. יש כאן גם עניין של רצון של המעסיקים לקלוט אותם והביקוש בענף לעובדים האלה. אם נעשה הכשרות ומצד שני לא יהיה להם ביקוש אז לא עשינו כלום.

חלק מהעניין של הביקוש זה כמובן היצע של העובדים הזרים. ככל שיהיו עובדים זרים – אני בטוח שהראשונים, גם רואים את זה כאן בנתונים, העובדים הראשונים לצאת הם העובדים הישראלים. העובדים הזרים כאן, יתווכחו איתי כאן על השכר, אבל בתפוקה פר עלות כמובן שהעובדים הזרים עולים על העובדים הישראלים ותמיד עדיף להעסיק אותם. כניסה של ישראלים לא יכולה להתבצע בלי שבד-בבד יהיה סוג של מחסור בעובדים זרים. אנחנו כמובן לא הולכים להוריד את המכסה לאפס על פי ההסכם האחרון שחתמנו, הולכים להישאר כאן עובדים זרים ויש גם עובדים פלשתינים במספרים לא מבוטלים. ככל שלא יוצר מחסור אין שום סיכוי לעובדים ישראלים להיכנס לענף.

בנוסף למסלול ההכשרות, אנחנו גם עומדים בפני יישום של מסלול לסיוע למעסיקים בקליטה של עובדים, סיוע בשכר שייתן השתתפות בשכר במהלך החודשים הראשונים שהתפוקה של העובד נמוכה יותר. יש בזה איזשהו עיכוב בירוקראטי בעייתי, אנחנו דוחפים ליישם את זה כמה שיותר מהר. אני חושב שאם אנחנו רוצים להסתכל קדימה על הענף ולבנות אותו באופן שלא יתבסס על עובדים זרים גם בהיבט של הקידמה הטכנולוגית שהיא סופר משמעותית. ראינו את זה גם בנתונים של ויצמן, בעשור האחרון כן היה גידול בהון. נכון? עם הירידה הגדולה של העובדים הזרים שהיו באזור עשרות אלפים לפני כמה שנים ועם הירידה כן ראינו עלייה בהון. רואים את ההשפעה בענף הזה, אולי לעומת ענף החקלאות שזה קצת פחות, כאן זה מאוד בולט ויש לאן להשתפר כאן. אני חושב שזה אספקט מאוד חשוב בעניין הזה.
לגבי ההסכמים הבילטראליים שמעכבים, כמובן שאנחנו עושים כל מאמץ שהעובדים האלה יגיעו כמה שיותר מהר, אנחנו בתקשורת מלאה עם התאחדות הקבלנים בעניין הזה ובשיתוף מלא. אנחנו ממש לקראת תחילת כניסתם של עובדים שיעברו בדיקות שהם עובדים מנוסים בענף, לא בדיקות מקצועיות אלא בדיקות של המדינה שבוחנות את הניסיון התעסוקתי שלהם ומכאן נגזרת מקצועיות, כי עובד שעבד שלוש-חמש שנים בענף ככל הנראה הוא עובד מקצועי. אם אנחנו שמים אחד ליד השני את הצורך לבחון ספציפית, נקודתית את העובד שהוא הטוב ביותר לבין התופעה שאנחנו מתמודדים איתה שלא צריך להרחיב לגביה, אני חושב שהממשלה הצהירה על המדיניות באופן ברור בעניין הזה. אני חושב שזו מדיניות נכונה ומבורכת.

תודה עמית. שושנה את רוצה להוסיף? אני מכיר את עמדתך.

מבחינת רשות ההגירה, אולי הייתי מתחילה שזה לא כל כך רשות ההגירה. כמו שכולם אמרו כאן יש משתנים רבים שמשפיעים על בעיות הדיור וביניהם מלאי קרקע מצומצם, במיוחד באזורי המרכז, באזור ירושלים. אי אפשר לומר שהנושא של העובדים הוא הנושא המרכזי. אנחנו גם יודעים שבכל המחקרים אחוז הזרים העובדים במדינת ישראל לעומת אחוז העובדים הישראלים הוא מהגבוהים בעולם המערבי. יש ביקורת קשה על כך.

מעבר לכך, יש היום זרים בענף הזה. בסביבות 19 אלף פלשתינים בענף הבניין ועוד כ- 6,000 זרים בענף הבניין, כך שאי אפשר לומר שאין זרים כאן בעבודה בענף. אכן ביולי 2011 הממשלה שינתה מדיניות שהייתה כבר כמה שנים. השינוי הוא שהחל משנת 2012 כמעט ולא יהיו פה עובדים זרים בבניין. השינוי במדיניות בנסיבות שהשתנו בעצם מחייב הכנסה לישראל של כ- 6,000 עובדים זרים חדשים לענף הבניין. דבר שאנחנו מכירים מהעבר שיכול להוליד בעיות קשות בתחום של עבדות, שכר, עושק ולכן במקום להחליף בעיה בבעיה, הממשלה השכילה - - - -

אחר כך שואלים: "למה יש להם ילדים, ומה יהיה עם המשפחות"?

בבניין אין ילדים. הסינים חוזרים הביתה ללא שום בעיה. אין שום ילדים כאן. בבניין אין שום בעיה של ילדים.

בכל אופן, במקום להחליף בעיה בבעיה הממשלה השכילה להתנות את הבאת העובדים האלה בהתקשרות של מדינת ישראל מול הממשלה הזרה, לנסות לגרום להבאה מושכלת ומיודעת של העובדים ולצמצם את הבעיות.

ברור שזו מטלה לא קלה לממשלה שאף פעם לא עסקה בזה. אנחנו הזדרזנו, אני חושבת שזה מפליא שהשכלנו תוך כמה חודשים להתקשר בהסכם תקדמי עם בולגריה, במשא ומתן עם עוד מדינות. יחד עם זאת, אנחנו מכירים שהתהליכים האלה לוקחים זמן, לכן בד-בבד אנחנו הארכנו את השהות המקסימאלית של עובדי הבניין הזרים הנמצאים כאן מעבר לתקופה המקסימאלית הרגילה, כי אנחנו רואים בזה צורך לאומי בתקופת הביניים. אנחנו הולכים ומקווים להאריך את זה בתקופה נוספת כדי שלא יהיה מחסור עד להגעת העובדים הנוספים. אנחנו מקווים שהמשלחת הראשונה של עובדי בניין מבולגריה, היא כנראה תהייה בשלב ראשון לצורך הרצה, יגיעו בתקופה הקרובה.

תאגידי הבניין המעסיקים את העובדים הסבירו לממשלה שבעבר הם היו נוסעים לארץ המוצא של העובדים ובוחנים את העובדים במשך כמה שעות או חצי יום, הממשלה הציעה ומה שהיא קבעה שהעובדים יגיעו לפה על פי מבחנים אובייקטיבים, תנאי העסקה אובייקטיבים שקבענו, אבל אחרי שהם נמצאים כאן לתאגידים יהיו 30 יום, לא כמה שעות, לבחון את כישורי העובדים ואם הם יראו שהעובדים האלה אינם מתאימים והם באמת בלתי מקצועיים בעליל, אז הם יוכלו לבוא למדינה לבקש שנבחן אותם, אם נמצא כן הם יוכלו לקבל החזר אגרות. מלבד זה אמרנו שתמיד יש לתאגידים אפשרות לפטר עובדים בכפוף להסכמים קיבוציים ולדיני העבודה הכלליים. כלומר הם לא חייבים להעסיק כל עובד שהם הזמינו. אנחנו חושבים שזה מתווה סביר בעליל שנותן מענה לכל השיקולים.

תודה רבה שושנה. בבקשה, איריס מעיין.

אני רוצה להתייחס לעלות של שכר העובד. אני רוצה להגיד שבניסיון שלי בחדר שלי לא ראיתי סכומי נטו ששמענו מהתאגידים, אף פעם. אני ראיתי מספר רב מאוד של תלושי שכר של עובדים זרים. יחד עם זה הנתונים שנמצאים אצלי, הידע שיש אצלי, אומר שכן כשאתה שוקל את העלות של העבודה בסך העלות של הבנייה, העלות של העבודה יקרה מאוד וזאת משום שהרבה מאוד כספים שחורים שאינם מגולמים בתלושי השכר של העובדים, שהם נמוכים גם ביחס להסכמים קיבוציים, בהרבה מקרים וגם בוודאי ביחס למספר שממענו כאן, יש סכומים שחורים שמגולגלים בשוק הזה והם מן הסתם אחר כך מגולגלים לעלות בפועל של נכסי הנדל"ן שנמכרים על ידי הקבלן. צריך לקחת את זה בחשבון. זאת אומרת שעובד זר יכול להיות מאוד שהוא מאוד יקר.

תודה.

אני מברך על ההיענות של האוצר לסייע בנושא התקציבי. צריך לזכור שזו פונקציה של גיוס עובדים. אם ההכשרה - בתי הספר, מכללות מגייסים את העובדים והקורס לא נפתח כי הם פשוט בורחים מהענף. אם תזדרזו בעניין הזה אנחנו מיד יכולים לפתוח עשרות קורסים.

תודה. אני חייב לסיים. אני מתנצל, כי אני חייב ללכת לוועדת פנים ואין כאן מישהו שיחליף אותי. אני אקרא את הנקודות לסיכום.

הוועדה קוראת לממשלה להגביר את ההשקעה בהכשרה מקצועית וגיוס של עובדים ומהנדסים ישראלים לעבודה בענף ולהציג בהקדם בפני הוועדה תכנית מיוחדת שתראה כיצד מתכוונת המדינה להכשיר ולקלוט עובדים ומהנדסים ישראלים בפרויקטים הקשורים לתכנית 'צה"ל עובר לנגב' – עיר הבה"דים' בדרום.

הוועדה סבורה שמגמת הגידול במספר העובדים הישראלים בענף הוא הפתרון המשמעותי ביותר לצורכי כוח האדם בענף.

הוועדה מברכת, כאמור, על גיוס עובדים זרים באמצעות מדינותיהם. אין ספק שגיוס עובדים ישירות בין מדינות באמצעות הסכמים בילטראליים היא הדרך הנכונה לגייס עובדים זרים.
בלי שום קשר, הוועדה סבורה שאת הצרכים הזמניים בכוח האדם שלא ניתן לאייש בדרכים האלה, עדיף תמיד למלא באמצעות עובדים פלשתינים.

הוועדה סבורה שיש להגביר את האכיפה של שעות העבודה על פי החוק בענף ושל הבטיחות והגהות באתרים. זה מתקשר גם לדיון הקודם. וכן את האכיפה כנגד העסקת עובדים לא חוקיים.

הוועדה קוראת לממשלה לשבת עם נציגי הקבלנים וליצור מודל לקידום התיעוש והמיכון בענף באמצעות תמיכה ממשלתית להשקעה בתיעוש.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:05.>