PAGE
40
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
21/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 149 >
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012), שעה 10:00

<סיור וישיבת ועדה במזרח לכיש בנוגע לפניות ציבור של תושבי המקום, תושבי גוש קטיף לשעבר>

חברי הוועדה: >
דוד אזולאי – היו"ר

>
אמנון והב - סגן מנהל מחוז, משרד הבינוי והשיכון

מירה זעירא - מהנדסת מחלקת בריאות הסביבה, משרד הבריאות

אודי שפירא - מתכנן מיפוי ותכנון, משרד החינוך

אבי סנדר - מפקח ארצי בעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עופר שומר - מפקד תחנת קרית גת, המשרד לביטחון פנים

אביחי שלום - עוזר מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

אילנה טלר - מנהלת תחום תשתיות עירוניות, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

זוהר נוימן - סגנית מנהלת מחוז ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל

סער גונן - מנהל אגף תשתיות, החברה הלאומית לדרכים בישראל

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, מנהלת תנופה

ארז קרייזלר - פרויקטור מנהלת תנופה, מנהלת תנופה

חנוך אלמסי - מנהל מרחב דרום, חטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית

דקלה כהן - תושבת, יישוב אמציה

דני מורביה - ראש מועצה אזורית לכיש

יהל בן אריס - מזכיר אליאב חרוב, יישוב חרוב

מוטי שומרון - פרויקטור היישוב, יישוב בני דקלים

יורם אוהב ציון - מזכיר היישוב, יישוב נטע

אברהם רוזן - עוזר לח"כ דוד אזולאי

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלומית אבינח

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור וישיבת ועדה במזרח לכיש בנוגע לפניות ציבור של תושבי המקום,>
תושבי גוש קטיף לשעבר

שלום לכולם. אני אציג את עצמי, אני מרכז המשק של קטיף-אמציה, בכובע השני שלי אני גם מזכיר היישוב נטע-מרשם, אם נספיק נגיע לשם ואחר כך נדבר יותר מאוחר. אני מברך את כולם שהגיעו לפה. ברשות חבר הכנסת, אני רוצה להגיד משפט - מי שהגיע זו הוועדה לפניות הציבור/תלונות, אין לנו תלונות.

ברוך ה'.

אין לנו תלונות, הכול בסדר, רק נושאים לטיפול ואנחנו נקדם אותם הלאה, אבל לפני שנתחיל בנקודות עצמן אני רוצה שנעשה סיור באזור. אחרי הפינוי מגוש קטיף כשהחלטנו, מספר יישובים, להקים חבל ארץ חדש, פנינו לממשלת ישראל, הציעו לנו כמה אופציות, אחת האופציות היא מזרח לכיש, לקחנו את המשימה ושמחנו ביחד עם נווה דקלים שהקימו את בני דקלים, ביחד עם תל קטיף וחלק מכפר דרום את נטע-מרשם, קטיף הגיעו לאמציה ובימים אלה אנחנו הולכים ומתקדמים. אנחנו נמצאים כרגע בקטיף-אמציה. לצערנו הרב זו הדוגמה הלא טובה של כל מה שקרה. למעשה אנחנו עוד מעט שבע שנים אחרי הפינוי ומה שאתם רואים כרגע זה חידוש, זאת אומרת טרקטור עלה על השטח, ברוך ה', יום ראשון. בזכות מנהלת תנופה, בזכות דני מורביה, ראש המועצה ומשרד ראש הממשלה, נעשתה דחיפה מאוד מאוד גדולה לגמור את ההסכם מול היישוב הוותיק, נחתם השבוע הסכם, הסכם השבה, אנחנו יכולים להתחיל לעבוד, החטיבה להתיישבות שעשתה עבודה מצוינת גם באתר הזמני ממשיכה לעשות פה את העבודה בפינוי המפטמה והכול, וביחד עם משרד השיכון להתחיל לקדם את הכול.

על פניו היישוב קטיף כיום מונה כ-75 משפחות. בשלב ראשון 70 מגרשים יהיו לבנייה למסירה, כולל מוסדות ציבור והכול, בסוף זו פרוגרמה של 175 מגרשים. השלב שאנחנו נמצאים כרגע, החלק העליון, במקום של המפטמה והאנטנה הולכים להיהרס ולעבור, שם יהיה מבני הציבור, בית הכנסת וכל מה שמסביב, כאן זה בעצם יהיה שלב א', שלב א' של ה-70 מגרשים, בשלוחה הזאת כאן יהיה מוסד חינוכי שהולכים למקום, אנחנו כרגע בבדיקה של איזה מוסד חינוכי. המפטמה, שנמצאת למעלה, עוברת למעשה לעבודות שנמצאות שם, על מנת שנוכל לעמוד ולהתחיל- - -

5 מיליון שקל.

אתה רוצה להתחיל להגיד מספרים? עדיף שלא.

המפטמה תעבור ונוכל להתחיל לעבוד. אנחנו בשאיפה ובתקווה שבעזרת ה' באזור בין ינואר למאי 2013 המגרשים יהיו למסירה. ככל שזה יהיה יותר מהר, אנחנו נשמח יותר מהר, על מנת שלא תהיה כותרת, כמו שאני רואה בעשר שנים לפינוי, שרואים שקטיף עדיין מתעסקת בבנייה של הבתים הפרטיים. אנחנו מקווים בעזרת ה' שזה יהיה כמה שיותר מהר. זה בנושא אמציה.

היישובים פה באים עם כל אותן משפחות, כקהילה אחת?

רוב היישובים הם יישובים שלמעשה קצת התפזרו. קטיף, יחסית, מתוך 65 משפחות הגיעו 45 משפחות, מתוכן 33 משפחות שמוגדרות זכאיות, שאר המשפחות הן משפחות שהצטרפו תוך כדי לקהילה ועוד היד נטויה.

כשאתה אומר זכאיות, מה הקריטריון לזכאות?

בזכאיות בעצם מה שחוק פינוי-פיצוי אומר, משפחה שהייתה עם ותק, או עם מגרש או בלי מגרש, עם ותק כזה או אחר, נחשבת משפחה זכאית.

זה בא לידי ביטוי במימון?

זה בא לידי ביטוי בכל הנושא של מנהלת התנופה שמלווה אותנו. כל הנושא, אם זה פיצוי, אם זה מגרש, אם זה טיפול כזה או אחר, אם זה אפילו משרד הרווחה, שמלווה כל משפחה ומשפחה, אם זה דרך ליווי פרטני או דרך ליווי יישובי, מנהלת תנופה מתקצבת, משרד הרווחה מטפל, הגענו לנושא של הטיפול הפרטני וגם הנושא של- - -

ביישוב אמציה, כל מי שיושב כרגע זה נקרא מבנים זמניים?

כן. אנחנו גם נשב שם במועדון. כל הגגות אדומים, אלה מה שמוגדר קרווילות. יש פה 57 קרווילות על 35 מגרשים. ההסכם מול אמציה אומר שברגע שאנחנו בעזרת ה' נבנה, המדינה לוקחת את הקרווילות והמגרשים הופכים להיות לבנים ממשיכים אצלנו.

לא רואים את זה מפה. במסגרת המבנה עצמו, הירוקים עשו לנו המון המון בעיות, כי זה אזור ביו-ספירי וכו' וכו', ורשות העתיקות קיבלה 7 מיליון שקלים על מנת לשחרר את האתר. כחלק משחרור האתר, אנחנו כבר ידענו מראש, עשינו בדיקות ביחד עם המתכנת, נמצא פה, אנחנו לא נגיע לשם כי ייקח לנו עוד הרבה זמן, בית הבד הכי גדול בארץ.

איפה, באיזה מקום?

ממש פה למטה. זה בית בד שהארכיאולוגים מדברים על משהו בסדר גודל של 170 שנה לפני חורבן הבית. זה פחות או יותר מה הארכיאולוגים אומרים.

אז איך נתנו לכם לבנות בשטח?

מה שעשו, כחלק מהשחרור, שחררו את כל האתר עצמו וביקשו מאיתנו, בשיתוף פעולה איתנו ביחד, אנחנו בעזרת ה' נטמיע את זה בתוך היישוב החדש, שני מגרשים שהיו שם נפסלים, כי חלק מהבעיה, ביחד עם משרד השיכון אנחנו מנסים לראות איך עושים את זה, אבל אנחנו לא יכולים כרגע למסור לאנשים מגרשים, גם אם זה לתכנון, מכיוון שיש סיכוי מאוד שייתכן מאוד שמגרש אחד או שניים ייפסלו, כמו שכרגע קורה וכמו שכרגע קרה בנקודה הזאת. אם אנחנו רואים מקום שיש בעיה, אותו מגרש נפסל ואז מתקדמים הלאה.

זאת תהיה בנייה עצמית? כל אחד בונה לעצמו או שיש תכנית אחידה לבנות ביחד?

לא, בנייה עצמית. על מנת לקדם את הכול יש מה שמוגדר בנייה מרוכזת. אנחנו בודקים מטעמנו פרויקטור, הפרויקטור בונה מספר דגמים ומי שרוצה מצטרף, יודעים עלויות, יודעים את הכול וככה גם מתקדמים יותר מהר, אבל אין פה בנייה ממשלתית או בנייה כזו או אחרת.

זה גם מבחינת המועצה, אתה היית במשרד הפנים, זה יישוב נפרד, יש לו סמל יישוב, היישוב הזה עלה מעל הקו, זאת אומרת יש לו תכנית מתאר מאושרת ובעצם מה שחיכינו זה שיאושר ההסכם הזה שאז יהיה אפשר לבקש את ההרשאות ולהתחיל בכל הנושא של הפיתוח.

לאיזה ועדת לתכנון ובנייה הם שייכים?

שקמים. ועדה מרחבית של יואב ושפיר ומועצה אזורית.

מבחינת הוועדות המרחביות אין לכם בעיה עם היתרים?

קודם כל מנהלת תנופה תקצבה תגבור במקום של התכניות, מכיוון שהיא נותנת שירות לא רק לנו, היא גם נותנת שירות לניצן ובניצן הכמויות יותר גדולות.

ניצן זה היישוב הסמוך לאשדוד?

חוף אשקלון. אני יכול להגיד, אולי לבקש אפילו, ארז, זה נכון, אנחנו חלק מהתכנית של המועצה להקים ועדה מקומית בלכיש.

אתם בהגדרה מועצה אזורית?

כן, מועצה אזורית לכיש.

ואין לכם את הוועדה לתכנון ובנייה שלכם, אלא אתם- - -

ועדה מרחבית שקמים.

כבר היה אישור בעבר של משרד הפנים. על מנת לקדם את זה אנחנו רוצים להביא את זה לוועדה מרחבית עצמאית.

ועדה מקומית של המועצה.

יש תקדימים, זו לא בעיה.

עשו את זה, בני שמעון יצאו.

בני שמעון עשו את זה לא מזמן, אני חושב שזה דבר שאנחנו יכולים- - -

גם מעלות כרגע על הפרק לפצל ולעשות...

עשינו בדיקה, עשינו סיור בכמה מועצות, ראינו שזה מצוין, זה טוב, זה טוב לשירות, אנחנו עכשיו- - -

אתה יודע, מי שמלווה את המועצה... הכרת את דודו כהן, שהיה ממונה על מחוז הדרום.

בטח.

איש יקר, מצוין, הוא מלווה אותנו בצוות במועצה.

דודו גם בקשרים טובים עם עמרם.

כמו שאתה יודע, לפעמים יש פה מלמטה סיעתא דשמיא, אנחנו מלמטה- - -

יש לכם הזדמנות. אני אומר עמרם, מפני שעמרם קראזי, כמנכ"ל, הוא איש מקצוע, מכיר את המערכת ויודע גם איך לקדם. לכן אני אומר תנצלו את המומנטום הזה.

בסדר גמור.

סיור בבני דקלים

אתם באים ליהנות מהטבע.

תפסנו מזג אוויר טוב שאנחנו יכולים גם ליהנות.

זה הכול בתיאום.

ברוכים הבאים. קודם כל אנחנו באמת שמחים מאוד לארח את כולכם פה, ברוך ה', במזג אוויר כזה יפה. הוא יפה, כי היה גשם כמו שצריך, תודה לאל, הקדוש ברוך הוא מסדר לנו את כל העניינים. אנחנו נמצאים כרגע בבני דקלים, זה יהיה היישוב המרכזי של כל אזור מזרח לכיש, היישוב אמור למנות, אם ירצה ה', 500 משפחות, לוח הזמנים שקבענו לעצמנו, שבין ארבע לחמש שנים תגורנה פה 500 משפחות במקום הזה.

שכולם באים מ- - -

לא, הגרעין המייסד זה תושבי נווה דקלים לשעבר, 70 משפחות ועוד בנים ממשיכים וכל מיני אנשים אחרים מגוש קטיף, יחד כ-110 משפחות מגוש קטיף ואליהם מצטרפות ותצטרפנה עוד כ-400 משפחות נוספות מכל עם ישראל ויהיה פה יישוב גדול בעזרת ה' והטרוגני. היישוב יהיה תורני ואנחנו בונים אותו בהתאם.

מה שאנחנו רואים פה, אנחנו נמצאים כרגע על הגבעה הבולטת והמרכזית, תהיינה פה ארבע שכונות, תיכף נראה את השכונה הראשונה שהבנייה כבר התחילה שם, מבנה ציבור בבנייה. אנחנו נמצאים בטבעת הזו, לא רציתי להתחיל עם מפות, יותר טוב לראות בשטח, מפות יש לנו במשרד. פה התחלנו לבנות שני בתי הכנסת הראשונים מתוך מתחם של מספר בתי כנסת, בית מדרש, ספרייה תורנית. אצלנו תמיד המרכז הרוחני הוא למעלה, מגובהה של עיר, כמו שכתוב, מזה אנחנו מתחילים, מבתי כנסת ומקוואות, מזה מתחילים אצלנו.

אתם משחזרים את בתי הכנסת שהיו לכם?

לא בדיוק אותם בתי כנסת, יותר גדולים, יותר מהודרים. גם שם היה, ברוך ה', אבל פה יהיה עוד יותר. אפשר לראות את זה בציור גם, פה גמרנו בשבוע שעבר לצקת את ה-150 כלונסאות, 17 מטר עומק, שתבינו שעל זה תבוא קומה תחתית שהיא אולם שמחות גדול, שמאפשר לעשות פה חתונות, אנחנו מתכננים פה על הגבעה למעלה גם משטח לחתונות. אגב, זאת הנקודה היחידה באזור שרואים ממנה במשקפת פשוטה, לא צריך 120 על 120, אפשר לראות במשקפת את גוש קטיף מפה, אין שום דבר שמפריע. זאת הגבעה הגבוהה בשטח, מפה רואים את גוש קטיף, כך שאנחנו נמצאים בדיוק באמצע הדרך גוש קטיף-ירושלים, עם כל הסמליות של זה, וכך אנחנו הולכים. בונים פה אולם שמחות גדול למטה, מעליו כרגע שני בתי כנסת, אחד המדינה נתנה, את הקטן, לגדול אנחנו השגנו תרומות, עוד לא הכול, אבל אם ירצה ה' גם נשיג את ההמשך.

פה גמרנו כרגע לצקת את הכלונסאות, בעזרת ה' בימים הקרובים מתחילים פה יציקות ועולים למעלה ומתחילים לרוץ.

בצד הזה, אם תיקחו איפה שהרכב, קצת מאחוריו, ליד הסיבוב בצד ההוא, זה כל אזור מרכז החינוך, שני בתי ספר, ממ"ד תלמוד תורה בנים ובית ספר לבנות. כרגע בשלב סיום תכנון. משרד החינוך כבר אישר את התכנון, אנחנו מחכים להרשאה התקציבית, גומרים בעזרת ה' בתוך שבועיים-שלושה את כל הקצוות התכנוניים, ביום שתגיע הרשאה תקציבית זה כבר בהיתר בנייה, בקשה להיתר בנייה, ביום שתגיע הרשאה תקציבית מעלים בנוהל מזורז של משכ"ל קבלנים לשטח. אנחנו קבענו יחד עם המועצה, דני, ארז, כולם, שבעזרת ה' כבר ב-א' אלול השתא אנחנו מתחילים את שנת הלימודים פה במקום. איך עושים את זה? אמנם הבתים עוד לא יהיו מוכנים, בונים פה בעזרת אנשים טובים ובראשם חנוך אלמסי, מחנה זמני, מין בקו"ם כזה, עם מבנים זמניים, כרגע כבר נמצאים בייצור, בשאיפה 15 מבנים, נכון, חנוך?

15 בייצור.

אנחנו מקווים שנגדיל את זה בעוד 5, מקווים להגדיל את זה סביב קרוב ל-30, מחנה זמני, שבו תגורנה משפחות, בשלב א' רק אלה שבונות בפועל פה ושיש להם ילדים לאכלס לנו את הגנים ואת המעונות. לוח הזמנים הוא מאוד צפוף, מאוד נוקשה, אבל אנחנו הגענו למסקנה שאם לא פותחים את שנת הלימודים ב-א' אלול השתא, אנחנו מדלגים שנה. זה אומר שכולם ישימו ברקס, יגידו 'עוד שנה, יש זמן, נדבר'. לא. החלטנו, עם כל הקשיים שזה מעמיד כלפי המועצה ולוגיסטיקה ולכולם, וקבענו בעצה אחת עם המועצה ועם כל הגורמים, שנת הלימודים תיפתח השנה בעזרת ה'.

כל תקציבים עוברים דרך המועצה, אני מבין.

תקציבים עוברים דרך המועצה, בוודאי, זה הצינור. אנחנו לא- - -

זה נפתח במבנים.

איך זה ייפתח? המשפחות תגורנה פה במחנה הזמני, יהיו כאן מעונות וגנים שאנחנו תיכף נראה, עובדים עליהם כרגע, קודחים את היסודות, ההערכה היא שבתוך חצי שנה הם יהיו מוכנים, יש הרשאות, יש הכול, שם סגור הכול, חוץ מפיתוח שלא מתוקצב, נדבר אחר כך, אבל בעיקרון המבנים הללו יהיו מוכנים, אלה יזוזו קצת ימינה, אלה קצת שמאלה, שנת הלימודים א'-ג' נפתחת פה, זהו. זה מנוי וגמור עם כולם וככה אנחנו מתנהלים וכך כל הראש עובד כרגע. זה שינוי בתפיסה, אין מה לעשות. נכון שזה יצריך תקציבים והסעות ולקחת את הילדים לפה ולשם, אבל ברגע שהם נמצאים והיישוב מתחיל לפעול, זו פאזה אחרת לחלוטין, לעומת מצב שכולם יגידו 'יש זמן, נסתדר, נתארגן'. אין דבר כזה, קבענו.

מבחינת המשפחות, בשכונה שאנחנו תיכף יורדים אליה תגורנה 153 משפחות, המגרשים כולם תפוסים. המשפחות, חלקן, כבר עם היתרי בנייה ביד, זה תהליך לצערנו במדינת ישראל ארוך ומייגע ומסורבל, שאפשר לקצר אותו, תיכף נדבר על זה בישיבה.

יש עכשיו רפורמה בתכנון ובנייה, אולי זה יעזור.

כן, נדבר. נתנו שם מענה שעוד לא התבצע, צריך לראות מה עושים איתו. הייתי אתמול בוועדה. כולם אנשים עם רצון טוב, אבל בסוף העגלה בבוץ.

153 המשפחות האלה, כולם רכשו את המגרשים, כולם בשלבי תכנון כאלה או אחרים. כ-40% מדובר שזה הולך להיות בנייה מרוכזת ומשותפת, ששם התכנון הולך להיות לאט אבל בשאיפה שהבנייה עצמה תהיה יותר מהירה, בפרוסות של 25-25, כל השאר בבנייה ותכנון פרטי, הראשון כבר בונה, נראה כבר רצפה יצוקה, האחרים כרגע בשלבים של קבלת היתרי בנייה. בקיצור כולם בעבודה.

אחר כך השכונה הזו, פה מאחורינו, הגבעה הזו זו שכונה ב'. משרד השיכון קצת הופתע, אבל אנחנו גומרים יחד עם משרד השיכון את התכנון המפורט של שכונה ב'. אנחנו שייכים היום, למזלנו, ברוך ה', למחוז ירושלים, עם משה מרחביה, נעשית פה עבודה מואצת. אני מקווה מאוד שבתוך- - -

מבחינת משרד הפנים אתם מחוז דרום?

כן, ירושלים דרום. זה דווקא טוב. פה התכנון בגמר, ממש בקצוות האחרונים של התכנון, יש חסר בזה שלא הטמיעו בתכנון את מבני הציבור, אני בקשר עם משה מרחביה שיטפל גם בזה, אבל בעיקרון כל השכונה הזאת, 127 מגרשים נוספים, בשלב תכנון. על ה-127 מגרשים הללו כבר מחכות 250 משפחות לקליטה. ביקשתי, ואני מקווה שזה יתבצע, שאנחנו נכנסים עכשיו לתכנון שכונה ג', עוד 140 מגרשים, וגומרים את התכנון שלה, נכנסים לשכונה ד' ומשלימים 500 מגרשים. אנחנו לקחנו על עצמנו לאכלס אותם בארבע שנים.

כל מגרש כמה זה?

כמה עולה?

לא, כמה שטח.

חצי דונם. חצי דונם ליחידה נפרדת, לא דו, יחידות נפרדות.

אני סיימתי, רק שתי נקודות קטנות, מאחורי הגבעה אנחנו מתכננים כפר נופש, יש כבר יזמים שמתעניינים. פה לידנו מתוכנן מרכז מסחרי, מינהל מקרקעי ישראל מסיימים, אני מקווה השבוע, את הכנת המכרז. מדובר פה על מרכז מסחרי שייתן מענה אזורי, זה לא יישוב בפני עצמו, אלא מרכז אזורי שייתן מענה אזורי עם סופרמרקט גדול, עם מרכז בריאות, כל מה שקשור למרכז מסחרי. בפינה הזו יבוא גם, עוד לא רואים את זה בשטח, אבל כרגע בתחרות אדריכלים, מרכז תיעוד גוש קטיף, יהיה אחד בניצן ואחד פה, וליד השכונה הזאת, ליד המקווה, יבוא גם בית גיל הזהב. אנחנו מתכננים שם מבנים חד קומתיים לאוכלוסייה המבוגרת, יכול להיות שזה יהיה כבר אנחנו עד שהתהליכים יזוזו במדינה, אבל מתוכנן שם בית גיל הזהב.

אמרנו, אזור חינוך שם, אמרנו שנכנסים לרכבים, עושים סיבוב, אפילו לא יורדים מהרכבים, רק לראות את הבנייה, אין יותר חשוב מזה, כל השאר שטויות. אנחנו נכנסים, רואים בנייה של בית ראשון שנבנה, רואים פה את העבודה בגנים, מעונות, מועדון שכונתי, הדברים יצאו לדרך, אז כולם למכוניות וזזנו.

ישיבה במזרח לכיש

אני פותח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור. הוועדה הזאת היא אחת הוועדות החשובות בכנסת, היא עוסקת במגוון של נושאים, בדרך כלל הסיורים מתקיימים בימי ראשון וחמישי, הפעם חרגנו ממנהגנו ויצאנו ביום של הכנסת וזאת הסיבה שלא הופיעו הרבה חברי כנסת, אז אני רק יכול להגיד לכם שסביר להניח שאם זה היה ביום ראשון או חמישי היו באים חלק גדול מחברי הכנסת.
אני באופן אישי בראש ובראשונה מודה לראש המועצה. דקלה, יוזמת הסיור הזה, שיש לנו עוד היכרות מגוש קטיף ואני רק אציג את הצוות שלי ואחר כך אני אבקש סבב היכרות. לשמאלי מנהלת הוועדה, שלומית, ועליזה, המזכירה שלי, מירב, מזכירת הוועדה, ונלך לפי הסדר.
(סבב נוכחות).

קודם כל אני מודה לכל אלה שהתפנו מכל העיסוקים היום ובאו איתנו לסיור הזה. יש פה נציגות מכובדת מאוד של כמעט כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, פרט למשרד אחד, משרד האוצר, שהבטיח לשלוח את עמדתו בכתב ובהמשך הדיון אנחנו נקריא גם את ההתייחסות שלו.
קודם כל אפתח בדבריי ואגיד יישר כוח לכל אלה שעושים במלאכה החשובה הזאת של הקמת היישובים מחדש. לשמוע אתכם פה, את הלהט שאתם מציגים את הדברים ואת התחושה שלמרות הסבל הרב שעברתם ועדיין עתידים לעבור עד שתיכנסו למגורי הקבע, ולשמוע את האופטימיות שלכם, פשוט לקנא בכם. ובאמת טוב טוב טוב שיש לנו עדיין אזרחים כאלה במדינת ישראל שצריך ללמוד הרבה מהם ועל כך יבורכו עושי המלאכה ואלה המשתתפים במלאכה.

אני מבקש קודם כל לשמוע את ראש המועצה, אם יש דברים שאנחנו יכולים לסייע בהם, אז בוודאי שהייתי רוצה לשמוע, למרות שעושה רושם, לפחות לפי הפתיח שהיה פה, אמרו לנו 'נכון שאתם ועדה לפניות הציבור, אבל לנו אין תלונות'. אז זה כבר נותן הרגשה טובה של אופטימיות. בבקשה, אדוני.

טוב, אני אסדר את זה בצורה אחרת, אני אציג את זה. קודם כל אני שמח שאתם פה, זה שאנחנו שש-שבע שנים אחרי הפינוי ואנשים לא בבית, זו כבר בעיה של המערכת, של המדינה, קודם כל. של המדינה ושל כל המשרדים, כי באיזה שהוא מקום זה היה צריך להיות יותר מהר ובסוף מדברים באנשים, בבני אדם שהם מחוץ לבית, בקרוונים, קרוב לשבע שנים. מצד שני, אני יכול להגיד לך שבאמת בשנתיים האחרונות לפחות יש שיתוף פעולה מול כל משרדי הממשלה, כל הנציגים שיושבים פה, בלי יוצא מן הכלל, רצון, שיתוף, עזרה, יחד עם זאת בכל הדברים תקציבים חסרים, ומי שחסר פה זה נציג האוצר. בסופו של דבר בכל הפעילויות חסרים תקציבים כדי לסיים. צריך לזכור, זה פרויקט לאומי וזה תפקיד המדינה, לא הרשות ולא התושבים לא מסוגלים לבצע את זה בכוחות עצמם בלי עזרה של האוצר והמדינה. מראש לוקחים את כל התקציבים ומראש בונים אותם בחוסר, אבל אני יכול להגיד שעם כל זה, מול כל המשרדים בשנתיים האחרונות שיתוף פעולה, עבודה פורייה ובאמת יישר כוח לכל העושים במלאכה בעניין.

אתה יודע, זו ועדה לביקורת, אבל אנחנו קוראים לזה לא רק ביקורת, שיתוף פעולה. אנחנו רוצים עזרה ולהמשיך לקדם ברוח שהחבר'ה פה מקדמים ומריצים את העניין. אני לא אכנס לפרטים, אבל אין ספק, כמו שאמרת, מה שאני מרוויח כמועצה זה את האנשים. אלה אנשים טובים, ואני אומר את זה לכל האנשים שבאים איתי לסיור או שיושבים איתי, אין ספק שהחוסן שלהם הוא מהקהילתיות הבריאה שיש להם, מהאמונה שיש להם, הם דתיים, כחילוניים היינו נשברים הרבה לפני, להיות אחרי שבע שנים במצב הזה, כי אין מה לעשות, זה שבר שהוא לא ייגמר, גם ברגע שהם ייכנסו לבית לא בזה זה נגמר, כי באיזה שהוא מקום הזזנו אותם מהמקום שלהם ובעצם אתה אומר 'בואו תסתדרו'. זה כמו עלייה, כמו שעם העולים הרבה פעמים גומרים את הבעיות רק בדור השני, אני מקווה שפה לא נגיע לדור השני, הדור הזה יצליח ונצליח בכוחות משותפים, עם כל המשרדים שצריכים להמשיך ללוות את העסק הזה ואת האנשים שיתיישבו, אם זה בתעסוקה ואם זה ברווחה ובשאר הדברים.

בסך הכול נשמע אותם. אני מאוד מרוצה, מאוד שמח ומאמין שזה גם יחזק את המועצה.

תודה רבה לך, אדוני ראש המועצה. אני רוצה רק להגיד לך, כנראה שבעברך הרחוק היו לך כמה זכויות, אחרת אי אפשר להסביר איך זכית בכזאת אוכלוסייה טובה. מי כמוך יודע, כראש מועצה, לא כל אחד זוכה לכאלה קהילות שיכולות רק לתרום, ולהסתכל עליהם ולהתעודד ולהגיד 'אנחנו בתנופה'. אני מאמין שבדברים האלה זה נהנה וזה לא חסר, ושניהם נהנים ושניהם לא חסרים.

בבקשה, מזכיר האיגוד.

אני באמת הרחבתי במלים, אני אקדים ואומר, חבר הכנסת, שמאז שקיבלתם החלטה להגיע לפה, כבר אנחנו רואים את השיפור ויש דברים שכבר ביקשו מאיתנו לסגור עוד לפני הישיבה על מנת שבאמת... ולכן ברור לנו ואנחנו יודעים שדברים יתקדמו. צריך גם להגיד לאכסניה, ראש המועצה, שהסכים לקבל אותנו לפה. אמנם הוא זכה, אבל אנחנו זכינו לא פחות. זו מועצה אזורית שבאמת מקדמת ודוחפת. אמרו לנו בהתחלה שזו מועצה אזורית חלשה, יכול להיות, אבל האכסניה ושיתוף הפעולה שמתבטא בכל משרדי המועצה, שבא דרך משרדי הממשלה, תקציבים מסוימים והכול, שיתוף הפעולה, הכול שקוף, הכול מצוין, עובדים בצורה טובה ובאמת זה ייאמר לזכותו של דני, ראש המועצה, שהוא דוחף את זה כל הזמן.

עם זאת, כמו שאמרנו, אין לנו תלונות, אנחנו לא מסתכלים על שש-שבע שנים אחרונה, אנחנו מסתכלים על השנים קדימה בעזרת ה' ויש כמה נקודות שהיינו רוצים שהוועדה תעזור לנו לטפל בהן. אולי בכותרת אני אגדיר, כמו שכשעשינו סיור, כשבאמצע הסיור דיברנו, שמדינת ישראל חשבה שבתוך שנה וחצי-שנתיים יהיה פתרון ולכן גם ההיתר להנחת מבנים היה היתר לשנתיים ומתברר שזה לוקח הרבה הרבה יותר שנים. אנחנו נכנסים היום לתקופה שגם בני דקלים וגם חרוב וגם נטע,שנמצאים עם מגרשים כמו שראינו, וקטיף, שנמצא קצת יותר רחוק, נמצאים עכשיו בשנות מעבר. שנות מעבר זה לא ברור מאליו, זה לא נמצאים בבית ונגמר. שנות המעבר התחילו לפני שבע שנים וכנראה ייגמרו בעוד שלוש שנים, לפחות. בשנות המעבר האלה יש כמה דברים שאנחנו רוצים לטפל בהם, דיברנו על זה גם מקודם, נושא ההסעות לבתי הספר. משרד החינוך לקח על עצמו משימה מאוד גדולה, כל שנה מחדש, לעזור ולממן את הנושא של הדחיפה של ההסעות לבתי הספר הקודמים, כי מי שהגיע לפה מחויב לבית הספר החדש, אבל עם זאת יש בתי ספר שכרגע אנחנו ממשיכים עדיין לגרור אותם, לדוגמה שומריה שנמצא בבני שמעון, 80% מהקהילה פה לומדת שם, הם עדיין מקבלים את המימון, אבל עכשיו בזמן הקמת בית הספר החדש, שיקום בעזרת ה' בשנה ש- - -

כמה זמן נסיעה מכאן לשומריה?

רבע שעה, באוטובוסים. בגלל שזו מועצה אזורית אחרת, יש פה את הבעיה שהוא לא במיפוי ומתחילות כל הבעיות, לכן אנחנו- - -

זה שייך למועצה אזורית אחרת?

בני שמעון.

אז הם דורשים את המימון?

אגרת תלמידי חוץ והסעות ועוד מעט יפסיקו את ההסעות- - -

אתה מעביר את אגרת תלמידי חוץ?

לא, המועצה האזורית בני שמעון דורשת את זה ממועצה אזורית לכיש.

אבל המיפוי שלנו זה קרית גת. יש חלק שלומדים בקרית גת ואומרים לך מיפוי למקום אחד.

- - -לא מממן אגרת תלמידי חוץ.

הרשות המקומית צריכה לממן את זה.

וזה מאות אלפי שקלים.

זו הנקודה שאנחנו רוצים בבקשה שיטפלו בה.

הנושא הנוסף זה נושא שקרוב לחבר הכנסת, נושא של תקן רבנים. הקהילות למעשה שבאו מגוש קטיף, יש להם תקן רב שבא איתם, אבל יש היום קהילות חדשות, שאו שהתפצלו או שהתאגדו בצורה כזו או אחרת. פנינו, ביקשנו תקן רב, אנחנו מבקשים שכל היישובים שעובדים בפועל ונמצאים על הקרקע או לקראת הקרקע, שיהיה להם תקן רב, על מנת שנוכל- - -

אין שום תקן בכל ה- - -

יש רק לקטיף-אמציה תקן. והתקן הזה הוא תקן שבא מגוש קטיף. הבעיה שהתקציב שלו עובר דרך מנהלת תנופה, דרך זה וזה וזה, עד שזה מגיע ולפעמים זה... אז צריך לקבע את זה, שזה יהיה תקן רב יישוב וגמרנו.

התקנים של הרבנים שהיו שם, היה רק תקן אחד?

לכל יישוב או מושב היה תקן שלו. אבל ישנם יישובים שהתפצלו, ישנם יישובים שהתפרקו, ישנם יישובים שהתאגדו, מארבעה-חמישה נהיה אחד, אז נוצר מצב שיש יישובים כמו נטע, כמו בני דקלים, שיש להם בעיה עם תקן רב, ויש יישובים שאין להם את הבעיה, רק צריכים לקבע את זה במסמרות כמו שצריך והתייחסות של המשרד...

על כמה מדובר? כמה תקנים?

אנחנו מדברים כאן על, חוץ מקטיף, עוד שלושה תקנים, נטע, בני דקלים וחרוב, שהם יישוב חדש שקם פה באזור.
הנושא הנוסף שאנחנו רוצים להגיע עליו; כשעשינו סיור דיברנו על כביש 358, כביש שפתח פה את האזור בצורה מדהימה למעבר, לגישה של תעסוקה ומעבר לבאר שבע, מיתר וכדומה. עם זאת עדיין נשאר לנו כביש שצריכים לגמור אותו, זה כביש הגישה לבני דקלים, אנחנו היינו בכביש גישה לחרוב. ממה שאני יודע, הובטח תקציב של 6.5 מיליון שקל, בפועל זה כנראה תקוע.

אושר בהחלטת ממשלה תקציב של 6.5 מיליון לביצוע משרד התחבורה, שהועבר לחברה הלאומית לדרכים.

התקציב לא הועבר, אבל בהחלט זו הייתה החלטת ממשלה וגם הביאו תכניות לצאת לכביש ברגע שהכסף יגיע.

יש תכניות- - -

יש תכנית סטטוטורית, שכדי לבצע צריך עוד תכנון קטן ואת הכסף.

אז איפה הכסף?

זו החלטת ממשלה.

החלטה יופי, אבל- - -

שנייה, החלטה זה דבר חשוב, אל תקלו ראש בזה. אותו סכום שנקבע הוא גם סכום שאמור להספיק לסלילת הכביש?

לפי האומדנים הראשונים, כן.

בסדר, שמעתי. אנחנו נתייחס לזה אחר כך. יש לי רק בקשה מנציגי משרדי הממשלה, כל אחד אחר כך, אם יש לו התייחסות לנושא שנוגע לו, אנא מכם התייחסותכם.

הנושא הנוסף זה הנושא שדיברנו עליו מקודם, הנושא של ועדת בנייה. היום, נכון להיום, אנחנו נמצאים בוועדה מרחבית, ועדת שקמים, מנהלת תנופה עזרה, סייעה, מימנה, ביחד עם יושב ראש הוועדות, זה ראש המועצה, לתגבר שם. אנחנו נמצאים היום בצוואר בקבוק מאוד מאוד לא פשוט וזה הולך ונהיה רחוק יותר מכיוון שכאן מטפלים גם בניצן וגם פה ואנחנו מדברים על לפני שלב א'. אנחנו בשלב א', יש שלב ב'. אנחנו, כמועצה, פעלנו להביא את ועדת הבנייה אלינו הביתה, כוועדה- - -

יש ועדה מרחבית, הרעיון להחזיר שלכל רשות תהיה ועדה, ועדה מקומית ברשות. אנחנו ארבע רשויות, חוף אשקלון, יואב, שפיר ולכיש, זו ועדה מרחבית שקמים. פנינו גם לעמרם וגם לאבי הלר, הממונה על המחוז, לפצל ושלכל רשות שתהיה ועדה.

מתי הייתה הפנייה שלכם לעמרם?

הפנייה האחרונה לעמרם, המכתב האחרון הנוסף היה בינואר. הוא יצא לחוץ לארץ, אני יודע, ואמרו לי שהם אמורים היו לשבת יחד עם הממונה מחוז ול- - -

יש לי בקשה אליך, את ההתכתבות עם משרד הפנים בנושא הזה של ועדה לתכנון ובנייה, תואיל בטובך להעביר אליי, בסדר?

בסדר גמור.

בנוסף לזה אני רוצה לציין, אמרנו את זה גם מקודם, את מנהלת תנופה, שמאז היכנסו של בנצי ועכשיו עם הרב אופיר כהן, באמת דוחפת ודוחפת ודוחפת. אנחנו יודעים שהיא הולכת להיסגר באמצע 2013, אנחנו מודעים לצוואר הבקבוק שאנחנו נמצאים בו על מנת לנצל את כל היכולות שאפשר, כל הנושא של המעבר, לוודא שהמעבר הוא מעבר טוב למשרדים, כי אחר כך אנחנו נאבד את עצמנו... כרגע יש לנו אבא ואמא, לא ברור שיהיה לנו אבא ואמא במשרדים ואני לא רומז על משרד כזה או אחר, כולם מצוינים, אבל באופן טבעי אין לך את משרד ראש הממשלה שמאחורה שכותב מכתב ודוחף את הדבר הזה. אני לא יודע כמה ארז קרייזלר, שהוא עוזר ודוחף וממומן על ידי מנהלת תנופה, עדיין ימשיך איתנו. אנחנו צריכים את הדחיפה הזאת.

מי שמגבה את מנהלת תנופה הוא משרד ראש הממשלה?

כן, משרד ראש הממשלה.

ויש דיבורים שהיא אמורה לסיים את- - -

בהחלטת ממשלה באמצע 2013.

אני מציע לכם, אל תחכו לדקה ה-90, כבר היום תפעלו בנושא הזה.

יש פה שלושה משרדים, גם החטיבה להתיישבות וגם משרד השיכון- - -

אתה יודע למה ארז בסדר? הוא בא מהצפון.

הוא גם תגבור רציני למנהלת תנופה, ייאמר גם לזכותו של ראש המועצה ששיתוף הפעולה מצוין, כך שכולנו בסוף נהנים מהדבר הזה. צריך לציין באמת את החטיבה להתיישבות, את משרד השיכון, שמאז שעברנו למשרד השיכון עברנו ממחוז דרום למחוז ירושלים, אז אנחנו באמת דוחפים קדימה. יש שם דברים, אנחנו צריכים לסגור כל מיני אישורים כאלה או אחרים, אבל בגדול שיתוף הפעולה הוא טוב. החטיבה להתיישבות, אם אפשר לעזור ולסייע להם בתקציבים נוספים, דיברנו על זה מקודם, כשאמרת שעברו כבר שבע שנים, אז אמרנו שיש פה אנשים שבאו עם שני ילדים והיום הם כבר שבע, אצלנו הקצב הוא קצב... החטיבה להתיישבות, במימון שלה, הרחיבה לנו את הקרווילות והוסיפו כל מיני מבנים, השנה אין להם תקציב בנושא וצריכים לראות איך עושים. אנחנו בשאיפה שלא נתמקד בדבר הזה, אבל גם אם עוזרים לנו מאוד מאוד בנושא של הבקו"ם, כל הנושא של הקליטה, כל מימון דרכם יכול להיות מצוין.

כל יזם שיבוא לפה, יעשה... מי שייקח פה יוזמה, לא יפסיד.

חבר הכנסת, עוד נושא אחד שכדאי להעלות, הנושא של משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). אנחנו מפעילים את המעונות באופן עצמאי, יש לנו סמל מוסד וכולם עובדים, כמעט כל היישובים פה... בתמ"ת, כל הנושא של המעבר ממקום למקום, מאבדים את הסמל, מחדשים את הסמל, לא עוזרים לממן כרגע כי בינתיים יעברו שנה-שנתיים עד שהמעונות יעברו. העסק שם מאוד מאוד ככה ביורוקרטי.

לא העליתם את זה בבקשה ובחומר שלכם.

נכון.

כמה זמן הסמל נמצא אצלכם?

אנחנו פה, כמעט כל אחד מאז שהוא הגיע לפה, אנחנו כבר שבע שנים.

כמעט שבע שנים יש לנו את אותו סמל. מה המשמעות פה? משרד התמ"ת אומר, 'אין בעיה, תעברו למעון חדש, זה סמל חדש, הצטיידות מגיע לכם רק אם אתם קיימים חמש שנים. אתם תקבלו סמל חדש, לא תוכלו לקבל הצטיידות'.

נזכרתי בזה כי דקלה היא מנהלת המעון.

יש פה עוד מישהו מנציגי היישובים שרוצה להתבטא?

בחרוב אנחנו כבר שמונה שנים בקרוונים כאן- - -

יהל, השם הסופי זה אליאב, הרבה פעמים נציגי המשרדים מתבלבלים.

לא רציתי לשגע את כולם, התחילו פה עם חרוב, אז שיישאר חרוב. אני אתן לכם רשימה של כל השמות שהיו ויהיו. אבל, דני צוחק, לפני כמה חודשים החלפנו את השם סופית לאליאב, סופית בינתיים, על שם לובה אליאב שנפטר לפני כשנה והקים את חבל לכיש.
אני מצטרף לאופטימיות הכללית שציינו פה הדוברים הקודמים. למרות זה יש בחרוב בעיה מרכזית אחת, בשלב מסוים לפני שנה וחצי הסתיימה רכישה של 56 מגרשים מתוך 73, 17 משפחות לא הצליחו להשלים עד היום את התהליך.

לא הגישו בקשה במועד? מה שהיה מבחינת משרד השיכון?

לא עניין של בקשה, הם היו צריכים להעביר מקדמות עד למועד מסוים והעבירו את המקדמות אחרי המועד הזה ומאז ועד היום לא נפתח המסלול להשלמת רכישת המגרש. אתמול התבשרנו בשעה טובה על פריצת דרך בתהליך הזה אבל אני מנצל את ההזדמנות הזאת, הנוכחים כאן, לקדם את העניין של השלמת רכישת המגרשים, זה עושה נזק היום בקהילה שאנחנו מנסים לגבש. הקהילה שלנו גם ככה מפוזרת, חלק גדול ממנה לא נמצאת כאן כי אין מקום במחנה הזמני. אנחנו מנסים לקיים קהילה אחת, אבל- - -

הבעיה עם משרד השיכון עכשיו?

לא, מינהל מקרקעי ישראל.

החל מאתמול זה במינהל, אבל כולם פה והרעיון הוא להתקדם ולא לבדוק עכשיו מה קרה ומה היה. כמה שיותר מהר לעשות את זה כדי שהקהילה לא תתפרק ואנחנו כבר מתחילים לאבד משפחות בעניין הזה, כבר איבדנו עד עכשיו, ואם אפשר לקדם כמה שיותר מהר.

אחר כך אני אבקש מנציגת המינהל, את התייחסותך לעניין הזה.

בבקשה, מוטי.

אני לא אחזור על האופטימיות, ראינו אותה בשטח, זה הדבר הכי חשוב, שמתחילים בבנייה, אבל מספר נקודות- - -

כשראיתי את הלהט שלך למעלה על הגבעה, הבנתי שהולכים לפתוח את היישוב בעוד שבוע.

מוטי, הוא שאל אותי איפה הם יגורו בעוד שבוע.

כל הכבוד, אני מצדיע לכם, באמת.

הבעיה הגדולה שהלהט בא במקום תקציבים. אז אני אגע גם בנושאים ש- - -

הלהט הוא חלק מהרצון ואין דבר העומד בפני הרצון.

בנושא של בתי הספר, נמצא פה אודי שפירא. בבתי הספר, ההנחיה שניתנה בתכנון היא, ברוך ה' יש לנו שני סמלים, אבל ההנחיה של משרד התכנון כגורפת לצמצם את הפיתוח למינימום, אני אומר לכם את זה מחבריי המתכננים, הם קיבלו הנחיה 'מצדנו תעשו מדרכה פצפונת, אפילו שייצאו מהכיתה ללא מדרכה'. אמרתי, 'חבר'ה, מה אנחנו? אפילו במגזר הבדואי אין דברים כאלה, לא יכול להיות'. אני לא אומר שצריך לצפות בזהב את בית הספר, אבל צריך ללכת על דברים שהם הגיוניים. אז הורידו שלא תהיה תקרה אקוסטית בכיתות ושלא יהיו מדרכות כמעט ושלא יהיה... וצריך לחשוב פה. אני באמת מציין לשבח את משרד החינוך, שמשרד החינוך באמת רוצה, אבל גם משרד החינוך עם ידיים קשורות ובלי כסף לא יוכל להתקדם, ואני חושב שהוועדה הזאת בהחלט יכולה לקדם את הנושא הזה. שיתייחסו אלינו כמו לכל בית ספר שבונים במגזר הבדואי- - -

הפרוגרמה שלכם כבר מקוצצת מראש, כשאתה מסתכל היום על הפרוגרמה?

לפרוגרמה יש רמות, אבל אצלנו, המתכננים, אני מדבר מתוך הישיבות של המתכננים, הם קיבלו הנחיה לצמצם את הפיתוח למינימום מינימום ההכרחי ואני חושב שצריך לקחת בחשבון- - -

המון כסף וזה לא בסטנדרטים של משרד החינוך.

כל אזור עם ההנחיות שלו, אצלנו לא צריך גג ממוגן אמנם, אבל אם יש שיפויים, צריך להתייחס, זה דבר טריוויאלי. גם בירושלים בונים בתי ספר, למיטב ידיעתי.

פיתוח של בתי הספר, שיהיה תקציב לבנות בתי ספר עם פיתוח. אגב, בונים אותו, הוא מתוכנן ל-16 כיתות בנים, 16 בנות, כשהביצוע יהיה, כמו שאנחנו יודעים, 8 ו-8 כרגע. מה שאנחנו מבקשים, אל"ף, שרמת הפיתוח תהיה כמו רמה שצריכה להיות בכל בית ספר נורמלי במדינת ישראל, בי"ת, גם דברים שמקובל לעשות אותם בשלב ב' של התכנון ושל הביצוע, למשל ספרייה. אין בשלב א' ספרייה לבית הספר, הילדים יהיו בלי ספרייה של בית הספר, זה בית ספר דתי, אבל אין בית כנסת או בית מדרש, כי זה לא מופיע בתכנון של שלב א'. זה כשיש 10 כיתות, תוכלו אז להתפלל, בינתיים, לא יודע, תתפללו בבית. יש דברים בסיסיים בבית ספר, לא יכול להיות שזה לא ייכנס ויתוקצב בתכנית הנוכחית. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, הנושא של תקצוב של חיבורים ותשתיות. למבני הציבור היום, לחלקם הגדול, אין תקצוב לתשתיות, לא לבתי הכנסת, לא למבני הציבור. אמרו נגיע לנהר, נעבור אותו, הנהר כבר הגיע, אנחנו כבר נמצאים שם.

מוטי, צריך להסביר את זה, כי אני חושב שזה לא כל כך ברור. דוד, ראינו שהשטח הציבורי הוא עצום, מה שאומר מוטי זה שהמשרדים, בין אם משרד השיכון או משרד החינוך, מתקצבים פיתוח צמוד. שואל מוטי וגם אני שואל, מה קורה לשאר הפיתוח של האזור הציבורי שהוא לא צמוד למבנה הציבורי. צריך שבילי גישה, צריך ניקוז. מדובר פה במיליונים גדולים. בזמנו אנחנו עשינו פנייה למשרד השיכון והתרענו שמעבר לפיתוח צמוד למבני ציבור אין כסף ואין תקצוב. נכון להיום אין לזה פתרון ומוטי צודק שתהיה בעיה בגישה ובחיבור של מבני הציבור ליישוב, כי אין לזה כסף.

השאלה אם אגף הפיתוח במשרד החינוך, ישבתם, הוא מודע לבעיה?

כן, אבל הוא נותן פיתוח צמוד לחצר.

מי אמור לתת את הפיתוח הרחב יותר, משרד הפנים?

בדרך כלל היו הרשויות, אבל הם מקבלים היטלי השבחה. לנו פה זה בלי היטלי השבחה, זה אומר שלרשות אין שום כסף נוסף.

גם תקציבי פיתוח, מה שהוא מקבל- - -

זה 200,000 שקל, פה מדובר במיליונים. זה כלום.

צריך לזכור שהרשות, עם כל הרצון הטוב, ובאמת דני- - -

ברור, זה לא תקציב של רשות, זה צריך להיות תקציב ייעודי שאמור לתת מענה לנושא הזה. זה לא יכול לבוא מתקציבי הפיתוח השוטף של הרשות המקומית.

זה לא קיים, ולכן אני מתריע ואומר שכבר שנה ויותר - אין תקציבים לתשתיות כמו שנדרש, אין תקציבים- - -

בפני מי הצגתם את הבעיה הזאת?

הצגנו את זה למשרד השיכון.

בחינוך יודעים את הבעיה, אין מענה והכול כרגע עומד ואין מענה, וזה חמור מפני שהמבנים- - -

רבותיי, לעניות דעתי, אני אומר לכם, הנושא הזה, וארז מגדיר את זה נכון, מי שמכיר קצת את המערכות איך הן עובדות יש פה באמת נפילה בין הכיסאות, זה משרד הפנים, זה משרד הבינוי והשיכון ומשרד החינוך. משרד החינוך בעצם, ובצדק, יטען שהוא עוסק בדל"ת אמות שקרובות למערכת ומעבר לכך לא, ומשרד הבינוי והשיכון לא אמור לפתח את המקומות האלה, לכן אני מציע פה שהמנהלת תיזום מהלך של שלושת השרים, שרי הממשלה, פנים, בינוי וחינוך, זו הדרך היחידה, אחרת אתם תמשיכו להתקשקש פה ולא תמצאו את הדרך. מי פה יושב מטעם המנהלת? יישבו המנכ"לים או השרים, זה חייב להיות ברמה בכירה, כי פה מדובר באמת על הרבה תקציבים.

יש את זה גם בניצן.

הבעיה פה היא לא של יישוב כזה או אחר. הבעיה פה לא שונה מניצן או מבני דקלים בדרום. הבעיה הזאת ידועה, פיתוח של מרכז היישוב, נקרא לזה, או הפיתוח הציבורי, הוא לא בתוך הסכמי המקום ו- - -

השאלה אם אתם יזמתם מהלך כזה של ישיבה משותפת של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שהם יבדקו את הנושא הזה. כי אם לא, שיהיה לך ברור, משרד הפנים, כמו שאני מכיר, אין לו את הכסף הזה- - -

לאף אחד אין, וכולם בונים על הרשות שלא מסוגלת לממן את זה.

הרשות מקבלת תקציבי פיתוח אבל זה בקושי מספיק לה לכמה פרויקטים שלה. בקושי בקושי.

- - -גזבר מועצה, כולם משליכים, כל משרדי הממשלה, אגב בכל היישובים משליכים- - -

אין בעיה, שיעבירו תקציבי פיתוח, של כל משרד ומשרד, למועצה והוא יעשה את זה. אבל כל עוד לא יעבירו להם, אין לו, הוא לא יכול לקחת את זה משום מקום.

צריך מנכ"ל ראש הממשלה לדברים כאלה.

במיוחד שאין פה אגרת- - -

כלום, אנחנו לא גובים שום דבר. מראש ההליך היה כזה.

אני אגיד מה שצריך לעשות. אנחנו נפנה למנכ"ל ראש הממשלה שהוא ייזום את המהלך הזה, זה הדבר החשוב ביותר.

יש פעם בחודש, חודשיים, ועדת חסמים. אם תהיה פנייה של יושב ראש הוועדה זה יכול להיות- - -

מי יושב בוועדת החסמים, מי מנהל אותה?

מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אוקי.

אם יגיע מכתב מפה, זה- - -

לדעתי זה גם עניין רוחבי, זה לא מאפיין רק את לכיש, אני יודע שזה גם בניצן.

אני לא יודע אם אני אוכל להתייחס כרגע לכל המקומות- - -

פה זה בעיה.

ההחלטה תהיה רוחבית.

הבעיה היא ארצית, אבל שפה מקימים יישובים ואנשים שהוציאו אותם ושפונו מהבית, לכן יכול להיות שלגבי זה יכול להיות פתרון נקודתי. אנחנו לא הצלחנו עד היום, אבל אולי פנייה כזאת יכולה- - -

אנחנו נעשה את זה, אנחנו גם נכתב אתכם. מאה אחוז.

נקודה נוספת בהקשר הזה של מימון רוחבי, מתוכננת שכונה ב', גם ביישובים האחרים זו אותה מתכונת, מבני הציבור לא מוטמעים בתכניות, ואני שואל אז אומרים לי 'זה המועצה תשבור את הראש', איך המועצה תשבור את הראש? מה, ראש המועצה פתאום יבנה פה גנים?

אני לא מכיר ראש מועצה אחד שבנה ארבעה בתי כנסת או חמישה בתי כנסת בתקופה כל כך קצרה. אין דבר כזה.

לא יכול להיות. אני אומר עוד פעם, אם לא תהיה קודם כל הטמעה בתכניות, שכונה ב' אצלנו הולכת בעזרת ה' לצאת למכרז בעוד חודשיים וחצי-שלושה, אמרו לי, ייצא במכרז מגרשים, מבני ציבור? לא יודע, ידברו על זה פעם, אנשים הולכים לגור פה תיכף, אין אפילו תכנון, לא מוטמע בתכנון הכוללני מבני ציבור, ולמי שאני פונה אומרים לי, אמרתי לך, זורקים את הכול על המועצה, כאילו שהמועצה יכולה להרים דבר כזה. זו בדיחה.

אין דבר כזה.

הכול זורקים על המועצה.

נקודה שלישית, אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר, אבל הנושא של שנת מעבר זה נושא שידרוש תקציבים. בסוף בסוף, הכול מתחיל ונגמר בכסף. ברור שכשאנחנו מדברים על הקמת בית ספר והפעלתו כבר ב-א' אלול השתא, זה ברור שיצטרכו הסעות, מעין צורים, מכל מיני מקומות, זו שנה קשה לכולם, למועצה, לתושבים, לכולם. אם לא ישנו פה פאזה בכל משרדי הממשלה, שצריך פה ללכת ביד יותר נדיבה מהמקובל ומהסטנדרטי, העסק הזה לא יוכל לעבוד. המועצה לבד לא תרים את זה, אין שום סיכוי שבעולם.

נקודה נוספת, העלינו אותה ולא קיבלנו מענה, לגבי הנושא של השמירה ביישובים. אנחנו דרשנו שתהיה שמירה. יש מה שנקרא רכז ביטחון אצלנו ביישוב וגם ביישובים אחרים, לא מצליחים לתקצב שמה, לצערנו, אחרי כל הלחצים והיה פה עמיקם סמירסקי והיו פה כולם, לא מצליחים לתקצב שמירה, לא מצליחים לתקצב כמעט שום דבר, למעט מרכיבי הביטחון, גדרות ושערים, כל השאר אומרים לנו 'אין תקציב לדבר הזה'. צריך לקחת בחשבון שהולך לקום פה מחנה זמני, אנשים נכנסים פה לבנייה, העסק מתחיל לרקום עור וגידים, לא יכול להיות שגם משרד הביטחון יעמוד מנגד וגם המג"ב יעמדו מנגד ויגידו, 'מה שנתנו, נתנו'. יישובים סמוכים לפה, אני לא אומר שמות, מקבלים הקצאה. ויש 186 יישובים כאלה במדינה שיש להם תקצוב של שומר שבשכר. אצלנו אמרו לא.

שנמצאים בתוך הקו הירוק?

כן, צמודי גדר.

אנחנו יותר צמודי גדר מכולם. נכון, אנחנו לא בגוש קטיף עכשיו, אבל מבחינת צמודי גדר, לא יכול להיות ביישובים אחרים, אני לא אמרתי לקחת מאף אחד כלום, אבל לא יכול להיות שאנחנו נהיה מחוץ לתקנים. התשובה הייתה של עמיקם סבירסקי, אין לי תקן.

מי זה עמיקם סבירסקי?

משרד הביטחון.

ובזה זה נגמר. לא הגיוני. מישהו פה צריך להרים את הכפפה, מישהו צריך להבין שהמדינה בונה פה יישוב, זה לא קומץ אנשים בונים יישוב, המדינה בונה יישוב והיא צריכה לתת לו מענה כמו לכל יישוב אחר שקיים בארץ.

מי שכרגע מבצע את השמירה ההיקפית זה המשטרה או משמר הגבול?

האחריות הגזרתית היא של משמר הגבול.

אבל עוד פעם, זה מחוץ ליישוב, אנחנו מדברים עכשיו על מצב שהולכים להפעיל את השערים, הולכים להפעיל תאורת ביטחון, בעזרת ה', חברת חשמל אצלנו כבר מחברת את היישוב בחודשים הקרובים, עובדת על זה. יהיה שער, יהיה הכול, אבל עוד פעם, כולנו יודעים מה קורה עם הבדואים בסביבה, אם לא יהיה מצב שתהיה פה שמירה, אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בבנייה ומה יהיה במחנה הזמני.

מה נותנת המשטרה פה ביישובים האלה?

למשטרה יש כוח שלדי שעובד במשמרות ונמצא איפה שצריך, על פי קריאות. אנחנו לא נמצאים באופן קבוע במקום כזה או אחר.

אבל התחנה שלכם זה קרית גת, שהיא נותנת שירות לכל- - -

היא נותנת מענה ראשוני לאירועים, כשאני יכול להגיד לך שמי שמסייע לנו בכל הקטע של היישובים הכפריים זה משמר הגבול, כי השטחים פה הם עצומים וקשה להגיע בתוך זמן קצר לכל היישובים פה. בכל הקטע החקלאי, מה שנקרא, כל מה שקשור לעברות שקשורות למגזר הכפרי, מי שמטפל בזה הוא משמר הגבול.

גם למשמר הגבול, אני מבין, יש את המגבלות שלו, הוא לא יכול- - -

יש כאן מרחבים עצומים.

חשוב לציין שיש מאה מתנדבים מהאזור שלוקחים חלק עניין הזה.

והם עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה?

עם משמר הגבול. המתנדבים שפה עובדים, כולם שמים יד, אבל המדינה כרשות ממלכתית צריכה להבין את האחריות שלה ולא להתנער. האמירה, 'אנחנו לא בעסק', זה לא מקובל.

יישובים דומים מקבלים שמירה. הוא אמר, 186 מקבלים.

186 מקבלים, עובדים, זה מקובל במדינה.

גדר היקפית קיימת?

יש גדר היקפית.

אני מדבר על היישובים הזמניים.

כן, יש. מהבחינה הזאת יש וגם נפעיל את השער. מהבחינה הזו זה בסדר. נעשתה פה עבודה טובה, אבל כשזה מגיע לשומר, אומר לי 'אין לי מענה, תסתדרו לבד'.

נקודה נוספת, עלה פה הנושא של ועדת שקמים, הוועדה ברשות. עד שהוועדה תהיה ברשות ועד ש... ועד ש... ועד ש... אנחנו כבר נגור בבתים, אני מניח, כמו שדברים מתנהלים במדינה, זה בטוח. אולי לשלב ג', אני מוכן להיות אופטימי. מה שאנחנו מבקשים, הייתה החלטת ממשלה, אם אני לא טועה היא עברה כבר, נכון, יעקב? עברה החלטת ממשלה על הוספת תקן לבודק תכניות בוועדת שקמים, התקן התקבל, הייתי בוועדה השבוע- - -

כסף התקבל, לא תקן. 200,000 שקל.

יפה, אז יש כסף. במדינה שלנו להגיד על דבר שיש לו כסף והוא לא יוצא לפועל, זה באמת דבר משמעותי. כי פה יש כסף וזה לא יוצא לפועל, אני מבקש- - -

תקן למה?

כסף למימון תגבור הוועדה שבודקת תכניות עבור המתיישבים.

אושר כסף לתגבור הוועדה. אני הגשתי תכנית השבוע, אמרו לי 'אינשאללה בעוד חודש וחצי הערות ראשונות'.

אז מה, אין את הבן אדם שיבצע את זה?

המועצה האזורית העבירה לוועדה מספר מועמדים, על מנת... הרי היא אמורה לעבוד בוועדה. זה לא מכרז. המועצה העבירה לוועדה מספר מועמדים, הוועדה צריכה לאשר אותם ולהפעיל אותם. יש אישור למועצה מבחינה כספית, כרגע זה בוועדה. הוועדה צריכה לאשר את כוח האדם.

איזו ועדה?

שקמים.

מה הבעיה בוועדה מרחבית? אנחנו, ראשי הרשויות, בעצם חיים רק על התקציב, כל השאר זה בשביל- - -

מי זה היושב ראש?

צביקה קדמן, הוא גם יושב ראש ועדה אצלנו בשקמים וגם בשמעוני.

בחצי משרה.

חצי פה חצי פה, וככה זה נראה.

הם עמוסים מאוד.

וככה זה נראה בהתייחסות.

צריך להבין שהוועדה הזו מטפלת במרחב גדול מאוד, בבאר גנים ובניצן, בנו וגם על שטחי הציבור. אני הלכתי לוועדה, התחננתי שאת המחנה הזמני, אתה אפילו לא יודע את זה, שיביאו לי את התכנית, אמרתי שיש פה בינוי מאושר, בסך הכול אנחנו מבקשים היתר לעבודות עפר כדי להתחיל לעבוד, כי זה תוקע את כל המהלך, תעשו לי טובה, תשימו אותו בערמה למעלה.

יש פה נציג של משרד הפנים?

הם אמרו שהם לא קשורים. אתמול אבי הלר דיבר איתי, אמר שאין בעיות עם משרד הפנים.

זה חלק מהבעיה.

אם הוא לא פה, אז אין בעיה.

אני רוצה להגיד, ודיברתי על זה עם דקלה. כל הפניות שהעליתם, אנחנו העברנו למשרדים שהיו יכולים להגיב. מה שלא העברתם, אנחנו לא היינו אמורים לדעת, לא היה לנו את הידע להתעמת עם אבי הלר. אם היה לי את המידע, אז הייתי אומרת 'כן, יש נושאים עם משרד הפנים'.

אדוני ראש המועצה, אני מבקש ממך, עולים פה כל מיני נושאים, גם נציגי המשרדים השונים שיושבים כאן, סביר להניח שהם יכולים לתת מענה חלקי, לא הכול, כי בכל זאת כשאתה מדבר על פרויקטים של פיתוח זה לא ברמה של הנציגות שיושבת כאן. מה שאני מציע לכם, תעביר לנו דף ריכוז של כל הבעיות שעלו כאן ואז אנחנו נפנה, מעבר למה שאנחנו נסכם בהמשך, אבל זה יקל עלינו את המלאכה... תבינו, רבותיי, הפיזור הוא גדול, זה לא שאתה עוסק מול מינהל מקרקעי ישראל או מול משרד החינוך, אתה פה עוסק מול גופים שלמים כאשר המנהלת, סביר להניח, שהיא מרכזת את כל העבודה מול משרדי הממשלה. אנחנו רק יכולים לזרז ולפנות לאותם גורמים ולהאיר בפרוזקטור על אותן בעיות שעלו כאן. זה מה שאנחנו צריכים לעשות ונעשה את זה. אמרתי את זה בפתיחת הדברים שלי קודם בסיור, אתה נותן כדוגמה נושאים של ועדה לתכנון ובנייה, אלה נושאים של משרד הפנים, אף אחד לא יכול לגעת בזה, לא יעזור. אז יכול להיות שעד שתהיה הרפורמה, חנון ורחום, אבל בינתיים אנחנו עובדים לפי הכללים הישנים ואלה דברים שצריכים לבוא לפתחו של מנכ"ל משרד הפנים. מנכ"ל משרד הפנים, כמו שאני מכיר אותו, הוא איש עבודה, הוא מכיר את המלאכה. בעניין הזה אני מציע שתפנו אליו, תציגו בפניו את הדברים, אני גם ביקשתי, תעביר אליי את ההעתק שהעברת, אני גם אדבר איתו באופן אישי.

אני רוצה בנקודה הזאת להעלות נקודה נוספת. הבעיה היא לא שאין שם רצון, הבעיה היא שהם כל כך רגילים שיהודי שמבקש היתר בנייה מקבל אותו אחרי חצי שנה ומבחינתם להעביר את ההערות פעם ראשונה אחרי חודש וחצי זה נקרא משהו חלומי, אז הם לא מבינים שאנחנו מדברים פה על אנשים ששבע שנים נמצאים בקרוונים בגלל המדינה וכשמגיעים סוף סוף להתחיל לקבל היתר בנייה, אז עוברים את כל הוויה דולורוזה ועד שמגיעים שאפשר להעלות קבלן לשטח לוקח עוד שמונה חודשים.

עצם העובדה שיושב ראש הוועדה הוא פה בחצי משרה ובשמעוני הוא בחצי משרה, יכול להיות... אז חברים גם ראשי המועצה בוועדה. אני לא יודע, צריך להפנות את תשומת לב המשרד, יכול להיות שהוא לא מודע לבעיה.

הם מודעים, הם לא רואים בזה בעיה, שם הבעיה.

זה לא נכון, זה שונה מכל מקום אחר. אין דומה ועדה מרחבית כזאת לוועדה מרחבית אחרת שאנחנו מכירים כולנו.

אני מבקש שבאמת הוועדה שלכם תיתן על זה הערה מיוחדת שיבינו שמי שמכניס תכנית לבקשה להיתר בנייה, אני לא רוצה להגיד אחרי יומיים מקבל את ההערות אם ישנן, אבל תן זמן סביר, לא יודע, עשרה ימים, שבועיים, שלושה שבועות.

נקודה אחרונה. יש הרבה נקודות, אבל אחת נוספת, שטחי המסחר שלנו יוצאים, אני מקווה, עכשיו למכרז. זה החוק ואלה התקנות היום, שהם יוצאים דרך מכרז. אני ניגשתי למינהל מקרקעי ישראל, ועדה מיוחדת, שיאכפו, מי שלא יהיה היזם שיזכה, שיפעילו את כל האמצעים שיש היום, כדי שדבר כזה ייצא לפועל עם מחויבות הכי דרסטית שיכולה להיות של היזם. למה אני מתכוון? אנחנו נמצאים על גבעה ללא שום דבר, ללא מענה בריאותי, ללא מכולת, ללא כלום. אם יהיה מצב שיזם זוכה, כי הוא נתן את ההצעה הכי זולה וזה בדרך כלל מה שמעניין את המכרזים, יזם יזכה- - -

ההצעה הכי גבוהה.

יהיה צדיק גדול, יקדח יציקה אחת בקרקע ויילך לישון חמש שנים וישאיר אותנו עם שדה קוצים. אמרו לי, תראה, נשים את הדברים על השולחן, מינהל מקרקעי ישראל לא אוכפת שום דבר, אז אמרתי, האמירות שאתם אומרים לי, זה אומר שיכול להיות שיהיה פה יזם שבכלל יזכה לצרכי ביזנס ונדל"ן, יעשה קידוח אחד, יבוא עוד חמש שנים ואנחנו נישאר בלי כלום ואתם תגידו 'לא מקובל אצלנו לאכוף', למרות שבתקנים ובכול זה מופיע. אני מבקש שהוועדה תאיר את הנקודה הזאת, מדובר פה בדבר חריג, חייב להיות מצב שמינהל מקרקעי ישראל לוקח את זה ברצינות, שהעסק הזה יוצא לביצוע מיידי, מכרז, יזם וביצוע מיידי עם כל כללי האכיפה שקיימים, לא צריך להמציא אותם, הם קיימים, רק צריך שהיזם יידע שתהיה פה אכיפה במידה שהוא לא יעמוד בדברים כמו שצריך.

זה אחד הדברים שצריך לבדוק. יכול להיות שבמסגרת המכרז אפשר להתנות- - -

אני ביקשתי שיתנו במכרז- - -

אני רוצה להתייחס, אם אפשר. המכרז מבחינתנו, באופן עקרוני מינהל מקרקעי ישראל היום משווק מכרזים כאלה בחוזי חכירה ישיר. אנחנו הפנינו שאילתה, מכיוון שזו חריגה מהחלטות המועצה למעשה היום, לעשות את זה בהסכם פיתוח, ואני מאמינה שיש סיכוי טוב שתתאפשר אפשרות כזאת. יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון שגם בהסכם פיתוח יכול היזם לא לבנות, אם קורה דבר כזה או אחר, או שהפרויקט- - -

אבל אם כשמוציאים את המכרז, אחד התנאים יהיה לחייב את היזם בתקופה של זמן שהוא יצטרך- - -

זה בכל מכרז.

כן, אבל אף פעם לא אוכפים את זה.

אוכפים את זה ומבטלים. אבל גם בכל מכרז, גם כשיזם, יש לו פרק זמן של שנה להגיש תכניות, פרק זמן לבנות... התהליכים בתחום המקרקעין הם תהליכים שאורכים זמן. צריך לקחת בחשבון שגם אם זה בהסכם פיתוח, אז לא תמיד יש יכולת אכיפה מיידית. בסופו של דבר יזם שלא בונה, מבוטל ההסכם שלו וזה יוצא למכרז מחודש וזה כדי לעשות את זה בהסכם פיתוח ולא בהסכם חכירה ישיר. אנחנו, על מנת להיענות לבקשה, או לפחות לבחון אותה, שקלנו לעשות גם איזה שהוא מנגנון של לקחת ערבויות מהיזם כדי להבטיח בנייה, אבל כדי לבדוק אם בכלל אפשרות כזאת היא בת קיימא, שלחנו עכשיו במקום להוציא את המכרז הזה ללא שומה ושירוץ וניתן לשוק לעשות את שלו, התבקשנו לעשות שומה- - -

זה רעיון.

- - -כדי לראות כמה כלכלי זה אם ערבויות לא יפילו את הפרויקט.

יש- - -

עוד אין. הוא אמר לי להגיד לכם אם יש עלויות פיתוח זה לא שומה.

הערבויות הוא רעיון חשוב- - -

אני מבקש, באמת, יושבים הרבה אנשים ותיקים בעסק, אין ספק, אני מבקש לאמץ את הראש ולתת פה באמת רזולוציה רצינית איך אנחנו דואגים שהעסק הזה ייצא לפועל ואיך אנחנו דואגים שבפרק זמן הכי קצר שיכול להיות היזם באמת יתחיל לבנות וירוץ עם הבנייה, עם כל אמצעי האכיפה שמדינה יודעת לעשות כשהיא רוצה. עיין ערך גירוש גוש קטיף, אני יודע שזה לא שייך לעניין, כשהמדינה רצתה משהו היא הפעילה את בתי המשפט, את כל העולם ואשתו והוציאה לפועל מה שהיא רצתה. גם פה אני חושב שאם מדינת ישראל תחליט שזה חשוב באופן חריג, אין לי ספק שימצאו את הדרכים לעשות את זה.

תודה.

יש עוד מישהו מנציגי היישובים שרוצה לדבר?

אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד. דיברנו על המועצה, דיברנו על המשרדים השונים, אני רוצה להגיד להם תודה. אמרתי מקודם שלושה, הזכרתי מתוכם שניים, אני רוצה להזכיר עוד אחד, במועצה יש מחלקה שנקראת מחלקת רווחה שבדרך כלל היא מחלקה שמטפלת במשפחות לא מי יודע מה, ואנחנו כמובן לצערנו משפחה, כולנו פה מבתים הרוסים, הרסו לנו את הבית, ועם זאת אני אומר, עם זה שאנחנו אוכלוסייה מצוינת ואין פה את כל התקציבים והכול, שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה בכלל ועם מחלקת רווחה בפרט פה באמת הוא יוצא מן הכלל. אני יכול להגיד לך שבאופן אישי אני מכיר של חלק מבני שמעון כמה שזה קשה העסק הזה של רווחה, ובאמת משרד הרווחה עושה גם את המאמץ, ופה במחלקה, על מנת לקדם את כל הנושאים האלה. את זה רציתי להדגיש.

נציג משרד החינוך, בבקשה.

אני רציתי להתחיל בהתייחסות קצרה לנושא של ההסעות שהעלו פה.

הסעות וילדי החוץ.

המשרד שלנו, נכון לרגע זה, מממן הסעות עד לאותו רגע שיהיה לבית הספר פתרון קבע. כשיהיה פתרון קבע, המשרד משתדל לשמור על העיקרון של מיפוי אחד, זאת אומרת לא מיפוי כפול, אבל מאחר שאנחנו מודעים לזה שתהיה תקופת ביניים, תקופת מעבר עד שהמערכת תתייצב, אז המקרים המיוחדים, או המקרים השונים, שידרשו מיפוי כפול, אני חושב שהמועצה תצטרך לבוא בדברים איתנו כדי לסגור את הדברים האלה. לא יהיה פתרון אחר. זה מה שנעשה בעבר.

לגבי אגרת תלמידי חוץ?

אגרת תלמידי חוץ?

אלה אותם תלמידים מהמועצה והם לומדים בבני שמעון.

זה לא נושא שלנו.

נכון שזו התחשבנות בין הרשויות, אבל בדרך כלל זו התחשבנות בין הרשויות ואני אגיד לך גם למה זה קורה, כי המספר הוא זעום בדרך כלל, זה לא מסה כזאת. פה יש מסה שנוסעת יום יום. אני בטוח שאם תכפיל במספר הילדים והאגרה, זה מאות אלפי שקלים.

צריך לבדוק את זה עם ה- - -

בצדק בני שמעון ידרשו את הכסף, כי הם מפעילים את המערכת, זה הגדיל להם תקנים, זה מרחבים, זה הכול, אני לא צריך להגיד לך, אתה מכיר את זה, הם לא יכולים לעמוד בזה פה. תבוא לפה לראש המועצה של לכיש, גם הוא לא יכול לממן את זה, אבל הוא צריך לתת את מערכת החינוך, אני חושב שזאת סוגיה שצריכה לבוא לפתחכם, כי המועצות לא יכולות לשאת בזה ובצדק. אני לא אתפלא שזה שהיום מועצה אזורית שמעון עושה את זה, צריך להגיד לה כל הכבוד- - -

אגב, היא דורשת את הכסף. יש פנייה ודרישה מהמועצה האזורית לכיש. פנייה של מאות אלפי שקלים. אני אומר את זה. דני אפילו מתבייש להגיד את זה, אני אומר את זה.

ארז, מה שקורה הוא שזה מצטבר ויבוא יום שברגע שמועצה אזורית- - -

צריך לסגור חשבון.

זה חייב לבוא לידי פתרון ופה זה חריג. נכון, אני מקבל את זה שזו התחשבנות בין מועצות, אבל זה במקרה שמדובר על עשר, עשרים משפחות, פה מדובר על מאות משפחות שכל יום מסיעים את הילדים שלהם לבית הספר. לא יעלה על הדעת לדרוש ממועצה אחת שתממן את השנייה. אין דבר כזה.

זה נושא שתצטרכו לדון איתו עם- - -

יש לנו פגישה אצל - - -

הנושא הזה מאוד חשוב, כי יבוא יום שידרשו מכם. אני מכיר ראשי מועצות שלקח זמן אבל בסופו של יום הם דרשו את הכסף ויקבלו אותו.

עוד הערה לגבי מה שמוטי אמר, לגבי הנושא של התכנון. אני מאוד מקווה וזה מה שנמסר לי, שבשבועות הקרובים, השבועיים-שלושה, המועצה תקבל תקציב של 16 כיתות, את ה-2,000 מטר, פלוס מינוס האלה, מה שאתם אמורים לבנות. צריך לבדוק לגבי מה שאמרת, הנושא של התכנון, עם המועצה ועם המתכננים של המועצה והאדריכל של משרד החינוך מה מאושר. אני לא יודע בדיוק מה מאושר בתכנית, איזה פונקציות, צריך לבדוק את זה איתם, מה נכלל במסגרת הזאת.
לגבי העניין של הפיתוח, זה ידוע, זה לא חדש, המשרד שלנו זה רק מה שבתחום החצר, אין מעבר לזה תקציב.

כן, ידוע שמשרד החינוך בקטע הזה לא ייתן תקציבי פיתוח, ולכן אמרתי, זה לפתחכם, עם הסיוע שלנו, אנחנו נפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ונבקש ממנו לכנס את נציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת פתרונות לעניין הזה.

נציג משרד הדתות.

נציגת המינהל, יש לך עוד משהו להתייחס? לגבי המשפחות של אליאב?

כן, מדובר ב-17 משפחות שרק עכשיו, בימים האחרונים, קיבלנו מה קורה לגבי עבודות הפיתוח. הוזמנו שומות וברגע שתהיינה לנו שומות ותהיינה רשומות עדכניות... זה צריך להיות זריז מאוד.

מה זה זריז?

ברגע שתהיה שומה.

כמה?

שבועיים-שלושה- - -

חודש.

אומרים עוד שלושה שבועות, לא שבועות הזה, לא שבועות הבא, השבועות שאחריו.

אני לא יודעת להגיד כמה זמן לוקחת השומה, אבל ההקצאות הן...

המשרד לשירותי דת. לעניין תקני רבנים להתיישבות, שהזכיר פה החבר, אז כבר כמה שנים אין תקנים חדשים לרבנים בהתיישבות בכל הארץ, זו לא בעיה שמיוחדת לעניין, למרות שהצורך המיוחד של הקהילות ידוע ומוכר גם על ידי המשרד לשירותי דת.

בוא נשאל ככה, מחר יש תקנים במשרד הדתות לרבני ההתיישבות, הם נכללים?

לפי הקריטריונים שיהיו, בוודאי. אבל יש את ההקצאות ש... אבל בוא גם לא נהיה אופטימיים, זה לא ייפתר מחר בבוקר. ההליכים המשפטיים נמשכים הרבה זמן, אנחנו מנסים לפתור אותם ולעשות החרגות מסוימות, אבל זה לא כל כך- - -

מחר אתם הולכים להפשיר תקנים ואני יודע שיש התדיינות בנושא הזה, השאלה שלי, ברגע שמופשרים תקנים ויש תקנים להתיישבות, הם נכללים בתוך הדבר הזה או לא?

אם הם עומדים בקריטריונים של יישוב חדש עם מספר קהילות מינימלי, אז כן.

זו שאלה אחת. השאלה השנייה, יש פה תקן- - -

אני רוצה לעזור. יש פה שני סוגי בעיה. הבעיה הראשונה זה מה שהוא אמר, הנושא שאין כרגע... אגב, הנושא הזה בטיפול, אנחנו דוחפים ככל יכולתנו במשרד לענייני דת. המשרד לשירותי דת שיושב בקומה שלי עושה ככל יכולתו. הנושא הזה עומד על סף החרגה, כמו שחבר הכנסת אמר, זה כנראה ייפתר, אבל הבעיה שמעלים פה היישובים היא בעיה אחרת לגמרי, כי כרגע כל הרבנים שבגוש קטיף נמצאים על תקן זמני במימון שלנו, כשכל שנה בתחילת שנה יש מלחמת עולם עד שהכסף יעבור, מפברואר הם מקבלים גם את המשכורת לינואר ואז מגיעים לדצמבר שוב. אבל זה עומד להיגמר, כי ברגע שיעברו ליישובים החדשים צריך תקני קבע. גם הנושא הזה לגבי ועדת החרגות שבעזרת כולם, אחרי שבישיבה של ועדת חסמים עם מנכ"ל ראש הממשלה, עומד להיפתר, הבעיה היא שמדובר על היישובים הקטנים. התקנים שמדובר עליהם, אם הם יגיעו לתקן, התקן היום אומר שנותנים לכל קהילה בת 50 משפחות ויותר. יש יישובים כמו נטע שמדובר על 30 משפחות, בשלב הראשון, לא יהיה להם רב, וגם אם יהיה להם רב, הוא לא תקן מה- - -

אז אני אגיד מה יעשו, רב אחד ותקן אחד ישמש בשני היישובים.

התשובה היא שזה מה שעושים בכל הארץ. הם מדברים על העובדה שזו קהילה ייחודית והיא קהילה עצמאית והיא תהיה ללא רב. זו בעיה שלא המשרד יודע לפתור.

בוא אני אעזור לך בנושא הזה. אני מציע ככה, בוא, בשלב ראשון נקבל רב אחד בשני היישובים, ואחר כך דיה לשמחה בשעתה.

אבל זאת לא הבקשה שלהם.

אני יודע שזאת לא הבקשה, אבל בשלב ראשון תתחיל עם משהו.

זה יהיה, אבל זה לא פותר את הבעיה של- - -

הבעיה כרגע העומדת, שיש פה תקן אחד והוא בעצם עובר תהליך ארוך של תשלום השכר שלו, ופה אני חושב שראוי הוא שמשרד הדתות יתערב בעניין הזה.

היום זה תקנים זמניים וזה חייב לעבור דרכנו. ברגע שעוברים ליישובי קבע- - -

משרד הדתות מעביר לכם את התקציב?

הפוך, אני מעביר להם והם משלמים. אבל זה בזמני, זה על הרבנים במקומות הזמניים. אמציה, למשל, מקבלים את זה תחת אמציה זמני. ברגע שיעברו ליישובי קבע, קרי אמציה, יש לנו את חזן שזה בני דקלים וכשיהיה לנו את נטע, הם אמורים להיות כעצמאים ושם צריכים להיות תקני קבע, כי החלטת הממשלה מדברת רק עד המעבר, עד שעוברים רוב התושבים לקבע. אבל יש פה בעיה עקרונית שעוברת כחוט השני אצל כולם וצריך לפתור אותה. המדינה מתייחסת ביישובים רק למשפחות הזכאיות. דיברו על זה באמציה, שיש 33 מתוך 45, הבעיה הרבה יותר חמורה, ואלה רוב הבעיות שמעלה מוטי, אולי בצדק, היישוב שהוא יהיה 500 משפחות המדינה מסתכלת על כך שיש בתוכו כמה עשרות מפונים, וכאשר יש מבני ציבור מה שאנחנו קוראים לזה שכל תושב הביא איתו על הגב, זה על המשפחות הזכאיות שפונו. אם הגישו 500, אז שלב ב' שהוא מדבר, שאין מבני ציבור והוא צודק, אבל הם לא קשורים למפונים ולכן הם לא מגיעים על הגב. זה נכון שיש פה בעיה כמו של כל מדינת ישראל ויש איזה שהוא מפתח שזה עובר דרך הרשות ורשות שיש לה פיתוח מואץ אחרי הרבה שנים אולי לא יכולה להתמודד, אבל זו לא בעיה שתיפתר על ידי המשרדים כמפונים אלא כיישוב חדש בארץ ישראל שהרבה שנים לא הקימו בישראל כמוהו.

כן, בבקשה.

אותי זימנו כדי להגיב על המכולת והמרפאה שלא קיימות פה. אני רוצה להגיד שכדי לקבל אישור צריך להגיש בקשה קודם כל. הבעיה שהבקשה תקועה בוועדת התכנון שקמים, אבל אלינו לא הגיעה בקשה בנושאים האלה, כשהיא תגיע נטפל בזה וכמובן שניתן לזה עדיפות כמו שעשינו בתכניות אחרות של מבני ציבור.

מי אמור להגיש את הבקשה, המועצה?

שקמים. ועדת התכנון שקמים מגישה את זה דרך- - -

אבל מי מבקש משקמים להגיש את הבקשה?

היא מעבירה את זה אלינו לדיון כחוות דעת של משרד הבריאות לתכניות למבני ציבור.

מי מגיש לשקמים?

היזם. ואם אין יזם, אז בטח שאין בקשה.

יש כרגע יזם?

אני אענה על השאלה הזאת, היא שאלה נכונה. אם אנחנו נראה שהעסק יוצא כמו שנראה פה בעליל חוקי, אבל מזורז כמו שצריך, אז ננסה לחשוב מה עושים. אם נראה שהעסק הזה בצינור יותר מדי, נהיה חייבים לפתרון זמני, פתרון ביניים. אנחנו לא רוצים לרוץ סתם, משום שיכול להיות שהמהלך שלהם יהיה, אני יודע שהיא מטפלת במרץ רב ואני כל יום מוודא שהבקשה שלנו למעלה בסוף הערמה, כל בוקר, אז יכול להיות שבאמת המהלך יהיה מהיר ו- - -

בראש הערמה.

בראש הערמה, אני מוודא בכל בוקר שזה שם, שזה לא נפל בטעות למטה, ואם המהלך יהיה נכון, אז הבקשה תהיה דרך זה. אם אנחנו נראה שלא מצליחים לעשות את המהלך הזה, לא בגלל שהוא לא טוב, אלא שלא הולך ויש פה פער רציני, אז אנחנו נדרוש שזה יהיה- - -

כל עוד הם עומדים לפי התברואה אז מבחינתנו כמובן שניתן, איך אמרתי, ביד נדיבה, מתכוונים לזרז את זה.

הנושא של קופת חולים פה, יש לכם שירות כזה בכלל?

יש פה גם קופת חולים לאומית וגם מכבי וגם- - -

מדובר שבמרכז שייבנה יהיה גם מרכז בריאות אזורי גדול.

אני מדבר כרגע- - --

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, כשמדברים פה על מרפאה, כשמדברים על קופת חולים לאומית, אז מדברים על רופא ארבע שעות בשבוע, ואם אתה לא חולה ביום ראשון ולא ביום חמישי, אז אתה צריך לחכות שיגיע רופא. זו הסיבה שאני למשל בחרתי את שירותי הבריאות בקרית גת, כי אני לא יכולה לבחור באיזה יום הבנות שלי עם קוצר נשימה, אני רוצה רופא כאן ועכשיו. כשאנחנו מדברים על מרפאה, אנחנו לא מדברים על מה שיש לנו כרגע, שזה בשביל לעשות וי לפרוטוקול. אני לא מתכוננת לחיות חיים כאלה בשום פנים ואופן, ואנחנו גם גדלים ומתבגרים ואנחנו נזדקק לרפואה יומיומית, אז מה שיש לנו עכשיו זו בדיחה. אבל יש.

אני חושב שהעניין הזה הוא לא לפתחו של משרד הבריאות, זה לפתחן של קופות החולים. אני חושב שבעניין הזה, אני לא רוצה להתערב בשיקולים שלכם, אבל יכול להיות שאם כולם היו מרוכזים בקופת חולים אחת, אז השירותים היו הרבה יותר טובים. ברגע שזה פוצל לשלוש קופות זה קצת בעייתי.

אני רוצה לומר משהו ואני מראש מתנצלת אם זה יעורר הדים שליליים, ודני כבר עושה כך, כי הוא יודע מה אני עומדת לומר. אני אמונה על בריאות הציבור ואתם מדברים פה על דיור זמני ולהכין תוך פחות מחצי שנה את בתי הספר ובכלל את מבני הציבור שכאן, אני אומרת שיש בעיה. דיברתם על תשתיות אזוריות היקפיות, אני מדברת על תשתיות אזוריות, הביוב, מתקן הטיפול בשפכים של הביוב בבנייה, דני, תקן אותי, הוא לא יהיה מוכן בעוד חצי שנה- - -

לא, הוא אמור להיות בסדר עד אוגוסט. הוא אמור לעבוד.

אני מעלה את זה ואני כל פעם מעלה את זה, וזה לא רק מתקן הטיפול. תכניות אחרות לא הגיעו אלינו. אז יש חצי שנה, זה לא הרבה זמן בעניין של תשתיות ביוב. עם כל הכבוד לדיור הזמני שרוצים להכניס אותו, צריך גם לתת לזה את הדעת שבטח לא לתת לביוב לזרום בשטח ולזהם, לא את מקורות המים ולא ריחות שיווצרו ולא יתושים ולא כל הנגזרות האחרות של תשתיות שלא- - -

את יודעת שמערך הביוב הוא לא רק בעיה של המועצה, הוא בעיה אזורית של כל הגורמים שצריכים לתת יד לכך ופה יצטרכו כולם לשנס מותניים ולקחת בחשבון שהולכים לפתוח בית ספר, על כל המשתמע מכך, וכל אלה שעוסקים בנושא הזה יצטרכו לקחת את זה על עצמם ולטפל בזה.

ומי יסבול מיתושים?

אני כבר רואה את התמונה שב-1 בספטמבר או ב-א' אלול, כפי שנאמר כאן, בתי הספר ייפתחו ויצטרכו להתמודד עם זה.

<
עד אז יהיה ביוב. >

המט"שים גמרו, הבעיה זה להריץ את המערכות כשאין עוד תושבים, זאת הבעיה, אבל בגדול הוא אמור להסתיים עד אז. אין שום בעיה.

נציג משרד הרווחה.

אני שמח להצטרף למה שנאמר קודם ולציין את שיתוף הפעולה גם של המחלקה לשירותים חברתיים, דר' מלכה לוי, וראש המועצה ארז. אני רוצה להאיר ב-א' פן נוסף של המחלקה לשירותים חבתריים וזה הפן הקהילתי. אנחנו בכלל מלווים את כל התהליך של הפינוי מתחילת דרכו עם מנהלת תנופה בשיתוף פעולה ולמעשה אנחנו בעבודה צמודה עם ועדי היישובים, עם מזכירי היישובים, בשיתוף תושבים בכל ההליך הזה. מה שנאמר על ידי מר שומרון מראה את הכוח של התארגנות התושבים, גם מבחינת המסירות, גם מבחינת ההירתמות. הנושאים של העמידה על הזכויות זה אינטרס ציבורי רחב של כולנו ואני שמח שהתהליך הזה קיים ומואץ וגם באמצעות עובדים סוציאליים קהילתיים וגם יועץ מיוחד שקיבלנו מרשות המועצה.

אני חייב לומר בהזדמנות זו דבר שהוא מעבר לאמירה של משרד אחד. כולנו צריכים להיות מודעים שאחת ההמלצות של ועדת החקירה הייתה שההיבטים החברתיים והקהילתיים ששייכים לכל המשרדים יימשכו לפחות שנה אחת אחרי סיום הכניסה לבתי הקבע. כרגע, על פי החלטות ממשלה בתקצוב, שמסתיים בסוף דצמבר 2012, כחלק מהתקציב הדו שנתי, אין עדיין החלטה ביצועית על 2013 ואילך. שמענו בסיור והבנו שהמהלך לכניסה לבתי הקבע ובטח השנה לאחר מכן ולפחות שנתיים ואפילו יותר מכך, לכן צריך למצוא את הדרך לקבל החלטה שהיא תמשיך את המהלכים ואת המשאבים הייחודיים, כי כל המשרדים, כולל המשרד שלנו, קיבלנו משאבים ייעודיים כדי לאפשר את אותה הגשת תשומת הלב גם מבחינת תקני כוח אדם, גם מבחינת משאבים.

אחרי מגורי הקבע.

כן, ופה נאמר לנו שהכניסה לבתי קבע, ייתכן שתתחיל בתחילת 2013, הבנייה, שנה אחרי זה, אז בטח 2013-2014 בפנים, אולי גם 2015 בחלק מהיישובים, וזה דבר שהוא לא קשור רק ללכיש, הוא בא לידי ביטוי מאוד בלכיש, כיוון שהתהליכים כאן לקחו יותר זמן, אבל זאת החלטה שהיא החלטה מערכתית כללית שצריך לקבל במסגרות הלאומיות.

תגיד לי, בבקשה, אתם, כמשרד הרווחה, ברגע שהצטרפו כל היישובים למועצה האזורית לכיש תגברתם בעובדים סוציאליים את המחלקה?

כן. במסגרת הפעילות המשותפת מ-2006 עד סוף שנת 2011 נוספה כאן תוספת של 2 מיליון ו-480,000 שקל ושני תקנים של עובדים סוציאליים קהילתיים ועובד סוציאלי שנמצאים במשך- - -

התקנים בתוך התקציב?

כל המשאבים האלה הם משאבים ייעודיים לטובת המתיישבים. מעבר למה שהמחלקה נתנה עד עכשיו.

זה עובר בגגות אליהם. בתנופה, מתקציב הרווחה, יש מה שנקרא תקציב רווחה וזה עובר בגגות אליהם והם המבצעים.

נציג משרד הבינוי והשיכון, בבקשה.

ראשית, אני מודה לוועדה שהגיעה לכאן, למועצה בראש ובראשונה. תיכף אני אגע בכל הנושא הבעייתי שהוצג כאן מבחינתנו, כי אנחנו משתדלים להיות די זמינים ונכונים לכל בעיה, לוועדות ולעניינים כאלה כדי לטפל בעניינים. הדבר שעלה פה זה על שכונה ב', מבני הציבור שהעלה מוטי. יש הבדל מאוד מהותי בין שכונות א' ושכונות ב' בכל היישובים. שכונות א' זה בטיפול מלא של המדינה, כולל מוסדות ציבור, מתכנון ועד מוסדות ציבור. שכונות ב' עוברות להליך אחר, כמו כל היישובים האחרים בארץ. לשמחתנו, כל היישובים האלה נכללו בשבוע שעבר בהחלטת הממשלה כאזור עדיפות לאומית וזה מאפשר השתתפות הן בתכנון והן בפיתוח, ואנחנו כבר לקראת סיום הליכי התכנון של שכונות ב'. במפות אנחנו מציינים היכן יהיו מוסדות הציבור. התקציבים לכך, נשתדל לעזור אבל זה תפקיד שהוא גדול עלינו מבחינת התקציבים שלנו. רק לסבר את האוזן, המשרד שלנו התחיל את השנה, תקציב 2012, ב- - -

אתה מדבר על התכנון?

אני מדבר על התכנון, אבל תיכף אני אסיים את התכנון... התקציב שלנו של מוסדות ציבור, כרגע התחלנו את השנה עם 0 אפס, ממש 0 עגול. בשנה שעברה התחלנו אותו עם 657,000 כלל ארצי, אז מוסדות ציבור אנחנו לא שם, לצערי. סיימנו אותה עם יותר, אבל זו הייתה ההתחלה, אז אנחנו הצלחנו לסיים את התכנון.
את הפיתוח, בעזרת ה', אנחנו כן נעשה בכל היישובים, גם בשכונה ב', גם את התכנון אנחנו מסיימים וגם את הפיתוח.

לגבי כביש הגישה 358?

גם זה. דרך אגב במע"צ ייתנו לזה התייחסות. יש נקודה שכדאי לציין אותה, שמאוד מטריד אותם, הכביש הזה, כביש 358, אמור להגיע עד הכניסה לחרוב, הוא לא ממשיך לשקף שנמצא בקצה הכביש, והכביש הוא באותה רמה, אם לא יותר גרוע. זה צורם לנו במשרד השיכון, אני בטוח שהוא צורם לתושבים, שחצי כביש נגמר להם.

אז תבצעו.

אבל אמרתי שזה מע"צ.

לזה הוא מנדב אותם.

חנוך, החטיבה להתיישבות, אין לך מה להגיד?

מעבר לדברים האחרים שאנחנו עושים, הבעיה היא מימון. 7 מיליון עד היום הושקעו בכל מחנה זמני, חסר, אבל זה בשלבים של ניסיון לגייס כסף, אולי מנגב-גליל, אולי מגורמים אחרים.

נגב גליל נתן פה משהו? שם זה מאטצ'ינג, נכון?

זה מאטצ'ינג. פה בלכיש, אני לא יודע. מדברים על זה שאולי הוא ייתן.

אבל אם מדובר על מאטצ'ינג, המאטצ'ינג הוא מהמועצה או מכם?

לא מהמועצה ולא מאיתנו.

משרד התחבורה.

לגבי הנושא שהועלה, כביש הגישה בין בני דקלים ל.. אנחנו נפעל כמובן בהתאם להחלטת הממשלה. לגבי 358, הכביש המפותח יותר, מהאזור שאנחנו נמצאים בו לכיוון דרום, לכיוון באר שבע, המשרד פעל גם בהתאם להחלטת ממשלה והשקיע 350 מיליון שקל. לגבי ההמשך צפונה לשקף, כל פרויקט שכזה צריך לעבור בדיקת כדאות כלכלית, שצריכה להראות קיצור בזמן נסיעה וקיצור- - -

דוגמה אחת מספיקה.

בכל מקרה כרגע התכנון של הכביש 358...

כבישי הגישה ככלל זה נחשב עבודה שמשרד התחבורה עושה, כל כבישי הגישה ליישובים במהלך השנה הזאת יעברו לסמכות מע"צ ואז לא יהיה מצב שכביש, כל עוד הוא בגבול של מע"צ הוא מטופל, ומהמועצה ועד ליישוב הוא לא מטופל. במהלך השנה זה ייפתר. דיברתי על כלל היישובים. בינתיים ברגע שמישהו יחליט להעביר כסף למשרד התחבורה, הפרויקט יבוצע. אצלנו התכנונים מכירים את מנהלי פרויקט התכנון, עברנו, בדקנו, הכול, כסף.

יש החלטת ממשלה?

יש החלטת ממשלה.

לא 358. 358 לא על הפרק בחומש הזה, לא יודע אם הוא יהיה על הפרק בחומש הבא, עוד חזון למועד. 358 לא קשור למפונים, 358 קשור לאזור.

אבל הקטליזאטור שהביא לבנייה שלו זה בעצם הילדים שלנו שהיו צריכים להגיע לבית הספר.

בכלל לא, עוד לפני שהיה הרעיון הזה של ההתנתקות, כבר 358 היה באוויר וכבר התחיל ביצוע. זה באמת כביש שהוא גדול מדי בשביל להתייחס רק לארבעה יישובים, הוא אזורי.

ואז מה יקרה ברגע שהתכנית של מע"צ נכנסת ל- - -

לא, 358 עלה פה בתור... אמרו 'עשינו את 358 ואפשר לנסוע לבאר שבע'. החבר'ה אמרו תודה, לא ביקשו יותר. מה שמעניין עכשיו זה כביש הגישה ליישוב. נסענו שם היום, מהכיכר לכיוון- - -

זו כבר החלטת ממשלה לפני שנתיים, זאת אומרת לא ברור לי, הרי היה תהליך תכנון במע"צ- - -

לא במע"צ, תהליך התכנון היה ב- - -

היה פרויקט. לא ברור לי איך הכסף לא עבר, אני לא מתמצא בהעברת הכספים אבל אנחנו כבר היינו אצל מיכה גולדמן בזמנו, הוא היה ראש המועצה, הובטח, אמרו שיוצאים לביצוע, אי אפשר להגיע ליישובים בנפח הזה על הכביש המאוד מסוכן הזה.

אני חייב להגיד, הכביש לא מסוכן ברמות האלה, הוא דורש טיפול- - -

אתה לא ראית אותו ביום ראשון, אי אפשר היה לנסוע.

ביום ראשון בחצי מהמדינה אי אפשר היה לנסוע. שתיים, לא אמרתי שלא צריך טיפול, אמרתי שיש גבול בין סיכון בטיחותי לבין זה שצריך באמת להרחיב אותו ולעשות שינוי.

השאלה, בוא נפריד את זה לשניים, יש את החלק שהוא מה שנקרא עזרה ראשונה, על מנת לאפשר מעבר בטוח ל- - -

ה-6.5 מיליון זה העזרה הראשונה של הכביש הזה. אין משהו לעשות כמעט- - -

וכי ישנו התקציב הזה?

התקציב ישנו בגדול, לא במשרד התחבורה, זה דבר די קל, ללכת היום לרפרנט במשרד האוצר מול משרד התחבורה ולסגור את זה, זה לא דבר קשה.

למה זה לא נעשה?

זה המדינה, יש החלטת ממשלה, יש כסף, יש תכנון, יש מנהל פרויקט אפילו.

אבל איפה הכסף, ארז? מי נותן את הכסף?

יש הכול, יש חוסר תיאום בין משרדי הממשלה.

אבל, ארז, מי מעביר את הכסף?

משרד התחבורה יעביר את ה-6.5 מיליון.

לא, בוא נעשה אחרת. אנחנו נעשה פנייה דרך משרד התחבורה, קרן טרנר החליפה עכשיו את זוכמן. בוא, ראש המועצה, דני נשלח מכתב עוד היום, מחר היא תעשה טלפון ל..., לא סיפור גדול.

ארז, תהיה פנייה שלכם? מי פונה?

אני אומר שאנחנו מחר גם נוציא מכתב לקרן טרנר.

תגידי לה שהופתעתי לשמוע, אבל אני מברך אותה.

הדבר היחיד שאתם תוכלו, מבחינת ועדה, זה להיות איתי או עם אילנה בקשר ולראות עוד יומיים שעשינו את הפנייה למשרד האוצר ו- - -

עם העתק לוועדה.

יש רק עוד נושא אחד, ברשותך, שהוא קצר, ואני מתנצל שזה הנושא פה לסיום, הנושא של בית העלמין האזורי שמתוכנן. יש לו תכנית מאושרת ביישוב נווה דקלים, אבל עוד פעם הוא נופל בין כל הכיסאות לצערי. מוקם פה גוש התיישבות, אני חושב שזה שירות אזורי, זה לא בית עלמין פרטי, מה שקרה הוא שמאחר שלא מצאנו גורם מתקצב, אנחנו, המועצה האזורית, יחד עם המנהלה, גייסנו כסף ראשוני, עשינו תכנון ראשוני, צריך לעשות שם תכנון מפורט ולביצוע מדובר על בין 3 ל-5 מיליון שקל, תלוי מה עושים, העניין הוא שאין פה אבא לדבר הזה. לפני כחודש היה שר הדתות אצלנו במועצה, העלינו בפניו את העניין הזה, שבעצם אין פה גורם, אין פה אבא, אפרופו כבישים ללא אבא, יש פה בית עלמין ללא אבא ואני חייב להגיד שעד לרגע זה אין תשובה.

זה במסגרת אותו דיון של משרדי הממשלה. הנושא הזה צריך לעלות באותו פורום של משרדי הממשלה. יש צוות היגוי ממשלתי בנושא של בתי עלמין. נדמה לי שגם המינהל יושב שם, זה לא רק משרד הפנים, זה משרד הפנים, זה משרד הבינוי והשיכון, זה המשרד לענייני דתות וזה מינהל מקרקעי ישראל.

בקיצור, מה שאנחנו צריכים בשלב ראשון זה 250,000 שקל לתכנון ואחרי זה ביצוע. זה מה שצריך.

כרגע אצלנו אסור למות ואסור להיות חולה.

רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני אתחיל בנושא של משרד החינוך, גם במשרד החינוך יש נושא של תלמידי חוץ שכאן אני אבקש מראש המועצה שיפנה את הפנייה למשרד החינוך, זה מקרה חריג, זה לא כמו כל מקום אחר ותבקשו דרישה תקציבית. תפנו אלינו, אנחנו גם נפנה בנושא הזה ואני גם אוכל לקחת על עצמי לדבר אישית עם השר, כי אני חושב שהנושא הוא מספיק חשוב.

לגבי כל הנושא של מבני ציבור ותשתיות פיתוח בכל אותם מקומות, פה אנחנו לוקחים על עצמנו כוועדה לפנות למנכ"ל ראש הממשלה, גם בנושא הזה וגם בנושא של בית עלמין אזורי. אנחנו נפנה ונבקש את ההתייחסות, כי אני חושב שאם יחכו עם שני הדברים האלה עד לבנייה, זה יכול להיות כבר מאוחר. סליחה על השאלה, אבל מה קורה בינתיים חס ושלום כשמישהו נפטר? מה אתם עושים?

קודם כל אצלנו שני דברים, אסור למות ואסור להיות חולה. מי שרוצה להיות חולה או למות, שלא יבוא. אבל זו בעיה כרגע.

בית העלמין האזורי פה?

יש לנו בנהורה. לאמציה יש בית עלמין, לשקף יש בית עלמין ויש לנו בנהורה. כי רוב התושבים עד היום היו במערב לכיש.

לגבי הנושא של הוועדה לתכנון ובנייה, תהיה פנייה למנכ"ל משרד הפנים ונשקול את האפשרות או להוסיף תקן או לאחד. יצטרכו לתת פתרון לזה, בגלל הצרכים המיוחדים של המקום פה, זה לא ועדה מרחבית כמו כל ועדה מרחבית, שלא תמיד יש לה את לחץ העבודה שיש פה, בכל זאת רוצים פה לבנות מאות מבנים ומישהו צריך לקחת את זה בחשבון.

אני חוזר, הפנייה שלנו לראש הממשלה לעניין בית עלמין אזורי ופיתוח של מבני ציבור.

לא, זה לא פיתוח בית העלמין, זה פיתוח שטחי הציבור. זה לא מבני הציבור, על מבני הציבור יש פיתוח.

לא, אבל מבני הציבור בשלב ב' שלא קיימים בכלל.

בסך הכול שלושה נושאים.

אחד זה פיתוח שטחי הציבור- - -

ואחר כך בא השלב השני של מבני הציבור.

מבני הציבור בשלב ב'.

הכביש סוכם. יש סיכום בין נציג מע"צ לבין ראש הרשות שהם ייפנו ויטפלו בנושא הזה.

יורם, תעבירו לנו רשימה מסודרת של כל הפניות שלכם.

כן, נעביר את הכול.

רבותיי, אני מודה לכם, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>