PAGE
8
ועדת הכספים
20/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1011 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ב (20 בפברואר 2012), שעה 11:50

הצעה לסדר-היום בנושא: "המצב הכלכלי חברתי במגזר הערבי"

חברי הוועדה: >
ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

טלב אלסאנע

אבישי ברוורמן

זהבה גלאון
שי חרמש

>
ד"ר רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

אמיר רשף - רפרנט מינהל מקרקעי ישראל ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג'עפר פארח - מנהל מרכז מוסאוא

סמאח עיראקי - מרכז מוסאוא

תום מהגר - יוזמות קרן אברהם

איה בן עמוס - יוזמות קרן אברהם

אורי אלדר - תנועת המחאה

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון

"המצב הכלכלי חברתי במגזר הערבי"

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום המצב הכלכלי חברתי במגזר הערבי, הצעה לסדר היום של חבר הכנסת טלב אלסאנע.

שי, אני משאיר לך את כל אלה שמשרתים בצבא ואם אתה תפתור להם את הבעיה, אני אקרא להם שיתמכו בך, אבל לא רק שתבטיחו להם ותאמרו להם שהם אחים שלכם וחברים שלכם אלא אל תרמו אותם. תאמרו להם את האמת.

חברים, אנחנו אחרי הישיבה הקודמת.

אדוני היושב ראש, מתברר שהסוגיות של אבטלה ועוני, הן לא בעיה אלא הן סימפטום של בעיה. הבעיה האמיתית היא מדיניות הממשלה. זאת המציאות שהיא תוצאה ישירה למדיניות ממשלתית. יש מי שאחראי לפשע הזה, יש מי שאחראי לעוני שלנו, יש מי שאחראי לאבטלה, יש מי שאחראי למציאות שילדים שחיים מתחת לקו העוני, יש מי שאחראי למצוקות הכלכליות. זה חוסר הבושה של הממשלה שהיא אחראית וכתב האישום נגזר מתקציב המדינה. אנחנו רואים שהפרויקטים הכלכליים שמובילים שינוי זה למשל נושא ההיי-טק ואנחנו רואים כמה מהמגזר הערבי נמצאים בתחום הזה מבחינת אזורי תעשייה מתקדמים, כמה יש במגזר היהודי וכמה יש במגזר הערבי, כמה יזמים ערבים קיימים וכולי. אני שואל מדוע קיימת המציאות הזאת.

מספר האקדמאים הערביים לא מתבטא ביכולת הכלכלית. יש במדינה מיליון וחצי ערבים והם מהווים פוטנציאל אדיר אם הממשלה מצליחה לשלב אותם ולרתום אותם, גם מבחינת התרומה שלהם למשק המדינה. במקום שהם יהיו נטל, יהיו נכס. במקום שיהיו אזרחים ממורמרים, עניים ומובטלים, יהיו אנשים מרוצים. זה האינטרס של המדינה ולא רק אינטרס כלכלי. מדוע הטיפשות הזאת? מדוע הגישה הפסולה ליצור גם אבטלה, גם עוני, גם אזרחים מתוסכלים, גם ממורמרים, גם כאלה שאין להם תקווה? מי מרוויח מזה?

אני מאמין בשינוי מדיניות. במקום מדיניות בידוד - תהיה מדיניות שילוב, במקום מדיניות ניכור - תהיה מדיניות שיתוף והתייחסות לאוכלוסייה הערבית באופן שוויוני. מושגים של צדק ושוויון לא צריכים להיות נחלת מדיניות הממשלה כאשר היא מדברת על יהודים והעדפה מתקנת כאשר היא מדברת על מתנחלים אלא צריכה להיות מדיניות צודקת ושוויונית גם כאשר היא מדברת על האזרחים הערביים. המבחן צריך להיות בתקציב המדינה, איך היא מחלקת ואיך היא מקצה ובאיזו מידה.

את הנושא הזה העליתי בעקבות הפנייה של מרכז מוסאוא שמלווה את תקציב המדינה ומנתחים אותו. מהנתונים שקיבלתי, יש נתונים שהם מאוד מזעזעים.

הייתי מאוד שמח אם תואיל לתת את רשות הדיבור למר ג'עפר פארח שהוא מנכ"ל מוסאוא כדי שיציג את הנתונים כדי שגם חבריי והאורחים יקבלו מושג יותר מעמיק שנעשה מתוך ניתוח אמיתי של הנתונים של תקציב המדינה.

זה יהיה אחרי חבר הכנסת אבישי ברוורמן.

אני אומר בשני משפטים. זכיתי להיות שר לענייני מיעוטים במשך שנתיים ואני אומר שהטעות הישראלית הקשה ביותר לשתי האוכלוסיות שבמהירות הופכות להיות שתי אוכלוסיות שיש להן את המשמעות הגדולה ביותר להשתתפות בכוח העבודה ולכלכלה הישראלית, כפי שידידי חבר הכנסת טלב אלסאנע אמר. אני לא יכול להחמיא לו מכיוון שהוא היחיד ממשפחתו שלא למד באוניברסיטת בן-גוריון והגיע לגדולה, אבל למרות שלא למד שם, אני עדיין אומר שדבריו נכונים.

אבל אשתו כעובדת סוציאלית מרצה במכללת ספיר ועל כך מגיע לו קרדיט.

נכון. על שלושה חטאי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. לגבי החרדים, זה כבר ברור, מדברים עליהם כל יום, אבל לגבי הערבים, רבין היה היחיד שנתן כבוד לאוכלוסייה הערבים ומשאבים. כשנכנסתי לממשלה והוצע לי תפקיד אחר, סירבתי אבל בתפקיד הזה ראיתי שליחות. התחלנו כמובן עם המגבלות כי לצערי הייתה חסרה עוד ההבנה שהציבור הערבי הוא נכס להתפתחות הכלכלית והוא גם רוצה להשתלב בחברה הישראלית. התחלנו בתוכנית של 800 מיליון ל-13 ישובים, תקציב השכלה גבוהה ב-350 מיליון שקלים כשלפני כן הסכום היה חמישה מיליון שקלים. התחלנו אבל לצערי בנימין נתניהו הקשיב יותר מדי לאביגדור ליברמן והעביר החלטות שגויות לגבי ההתייחסות לאוכלוסיה הערבית ולא התקדם בתהליך השלום. היום אני באמת רואה את הבעיה, כולל הבעיה של הבדואים. תראו, הציבור היהודי לא מכיר את האוכלוסייה הערבית. לצערי מההתרשמות – גם בתקשורת – עולה כי הציבור הערבי הוא או גיס חמישי, או שהוא לא מספיק מפותח או שהוא קיצוני מוסלמי. אחד העיתונים האמריקאים אמר שאני השר הבדואי הראשון וזה כי אני מכיר כל מקום ואת כל האוכלוסייה הערבית ואני אומר שהאוכלוסייה הערבית ברובה הגדול היא נאמנה והיא רוצה להיות חלק. לצערי אנחנו עושים טעויות מחרידות.
לצערי הממשלה הזאת, שהייתי חבר בה בעבר, שהתחילה בנושא הזה, לא עושה. תהיה טרגדיה בנושא הבדואי. הזהרתי את ראש הממשלה. אמרתי לו שוועדת גולדברג נתנה עקרונות, דוקטור פראוור, עם כל הכבוד לו, לא מקושר לשטח וביקשתי שייתן לי, שייתן לעמרם קלעג'י שהוא איש השטח, לתת לגשר ולפתור את הדברים אבל שום דבר לא קרה. ראש הממשלה לא מתקדם לפתרון כי הוא יודע שאם לא משתפים אנשים ולא עובדים, זה רק יביא לפיצוץ. העסק יושב כמו פצצת מימן וכבר לא כמו פצצת אטום.

בסופו של דבר צריך להחליף את הממשלה כי צריך להאמין ולהבין שערביי ישראל הם נכס והם נכס כלכלי. הסיפור הזה הוא לא רק לגבי ההיי-טק עליו דיבר טלב. כל כך הרבה אקדמאים מדהימים, יש להם אפליה לגבי הכניסה לשוק. כשהייתי שר, פעם ראשונה פתחנו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון שוק תעסוקה והבאנו את ראשי המשק. שאלנו אותם כמה ערבים הם מעסיקים והתשובה הייתה כלום. אמרנו שיפתחו את הדבר הזה.
צריכה מדיניות והמדיניות מתחילה מלמעלה. דוקטור ג'עבר אלסאנע, בחור צעיר, סיים אצלי בהצטיינות מדעי המחשב. שלחנו אותו לקורנל, סיים בהצטיינות. החזרנו אותו לבן גוריון והוא עוד מעט מקבל את הפרופסורה. הוא אחד המובילים בעולם בקומפיוטר גרפיקס. הוא פתח בית ספר למצוינות.

רבותיי, אנחנו כולנו עם אותו ה-DNA ולכן כל מה שאפשר לעשות עכשיו, לצערי זה להחליף את השלטון כי כמו רבין, כמו שאני האמנתי, צריך אנשים שיאמינו וייתנו כבוד לאוכלוסייה ובעקבות הכבוד, גם משאבים. כרגע אין התייחסות, אין כבוד ואין משאבים והתוצאות הן הרסניות גם לכלכלה והן רעות ליהודים.

תודה רבה. לפי הסקרים אני מבין שאתם תישארו עוד הרבה זמן באופוזיציה.

אני לא יודע. צריך לעשות מה שנכון ולא מה שאומרים בסקרים.

ציון, אתה מתגרה באנשים.

אנחנו עושים עבודה מצוינת.

לא רואים אותה.

רואים אותה. אולי אתה לא רואה אותה אבל אני רואה אותה בכל מקום.

אני מודה לכם על הדיון. אני חושב שזה דיון חשוב כי הוועדה הזאת בסופו של דבר גם מבקרת את התקציב והיא מאשרת את תקציב המדינה.

אבישי ידידי, הכוונה היא לא אליך. אנחנו חברים טובים וכאלה נמשיך להיות.

כל התקציבים שמיועדים בתקציב הממשלה, בסופו של דבר ממנפים גם את הסקטור הפרטי.

אני רוצה להבהיר כמה נתונים. בתוך התקציב הרגיל שאנחנו מתייחסים לסך כל העובדים שעובדים במשרדי הממשלה – להוציא ביטחון – 6,2 אחוזים הם ערבים. זה אומר פחות או יותר כמה הולך לעובדים ערבים בתוך משרדי הממשלה מתקציב השכר של הממשלה.

אנחנו בדקנו את תקציב הפיתוח והוא לא עולה על חמישה אחוזים מתקציב הפיתוח של הממשלה בשנת 2012 שמיועדים לאוכלוסייה הערבית. אני לא אלאה אתכם עכשיו בנתונים לגבי כל משרד ומשרד, אבל לפי המצב – לפי סקר שבוצע על ידי מרכז השלטון המקומי, ונמצא כאן דוקטור רמזי חלבי והוא עשה חלק מהסקר וחלק אחר נעשה בישובים על ידי אמין פארס – מתברר שב-58 אחוזים מהרשויות הערביות נדרשת הרחבת שיפוט. 37 רשויות ערביות תקועות בלי הרחבת שטח שיפוט ובתוך משרדי הממשלה יש מעט מאוד כסף לנושא הזה. יש חמישה מיליון שקלים שנמצאים במשרד הפנים לכל הנושא של תכנון ובנייה. ל-45 אחוזים מהישובים הערבים אין תוכניות אב. 27 רשויות ערביות, אין להם אדמות מדינה, כלומר, אי אפשר לבנות מוסדות ציבור בתוך הישובים האלה. לפי התוכניות שנמצאות בישובים הערביים, יש תוכניות ל-45,395 יחידות דיור בתוך הישובים הערבים, תוכניות שקיימות. לעומת זאת, יש יותר מ-36 אלף בתים ללא רישיון בתוך הישובים הערבים. כלומר, אם היו מתכננים ומסיימים את התכנון שכבר קיים במעט הישובים הערבים בהם יש תכנון, היינו כבר פותרים את הבעיה של הבנייה ללא היתר שקיימת בתוך הישובים הערבים.
מבחינת כבישים. בשישים ישובים חסרים 781 קילומטרים של כבישים בתוך הישובים, ואני לא מדבר על הכבישים האדומים שמע"צ החדשה מטפלת בהם.

חברים, 27 אחוזים מבתי האב הערבים היום לא מחוברים לתשתיות ביוב. יש שיפור בנושא הזה מבחינת מענקי ביוב.

ב-41 רשויות ערביות אין אזורי תעשייה. אני רוצה לציין שהקמת אזור תעשייה בידי יזם פרטי, סטף ורטהיימר שבא לנצרת ואמר שהוא שם עשרים מיליון דולר ומקים אזור תעשייה, אבל לעומת זאת כל התקציבים שבמשרד התעשייה לא מסוגלים לבנות אזור תעשייה אחד בתוך הישובים הערבים.
ב-65 אחוזים מהישובים הערבים אין קו הסעה מסודר. כלומר, התחבורה הציבורית לא מגיעה בצורה מסודרת.

קיים מחסור של 3,597 כיתות לימוד.

אני מבקש לקצר כי הדברים האלה ידועים לנו. הדברים ידועים לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן.

גם את הידוע, חייבים לוודא.

אני לא מוכן לשמוע הרצאות. אני לא מוכן. בתוך עמי אנכי יושב. אני גר באזור ואני מכיר את הבעיה.

הנתונים האלה הם נתונים שמבוססים על סקר חדש שעדיין לא התפרסם ולכן הם לא ידועים. בכל מקרה, אני מציע לוועדה לקיים דיונים עם משרד ומשרד כדי לדעת מה כל משרד מתכוון בשנת 2012 לעשות בתעסוקה, ברווחה, בחינוך, בבריאות ובתחבורה. אדוני, תקציב משרד החקלאות הוא יותר מ-700 מיליון שקלים ובתוכו כמה מאות אלפי שקלים שמיועדים לחקלאות הערבית. זה תחום חשוב ואני מציע לוועדה לקחת משרד-משרד, לזמן גם את השר וגם את מנהלי האגפים במשרדים השונים כדי לראות איך בתקציב המסומן ואיפה בתקציבים שלא מסומנים יש תקציבים ייעודיים לפתרון כל המצוקות שמנינו, כי אחרת הוועדה הזאת לא תקיים מעקב ברור אחרי הממשלה.

תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת טלב אלסאנע על קיום הדיון. אמנם זה דיון מהיר שתמיד מתקיים רק על קצה המזלג.

לפני כשבוע השתתפתי בדיון בוועדת החקירה הפרלמנטרית של חבר הכנסת טיבי והיה שם ראש הממשלה. הוצגו נתונים מאוד מאוד חמורים שעכשיו נגעו בחלק מהם. הם הוצגו אמנם לא בפירוט הזה, אבל נתונים שבעצם מראים איך היעדר התעסוקה, איך האבטלה והמצב הכלכלי הקשה גורמים לטרור ואלימות קשה בקרב האזרחים הערבים. זה דבר שפשוט מחפיר.

לצערנו גם אין משטרה במקום.

פשוט מחפיר. אני מציעה לנו לאמץ את ההמלצה של ג'עפר פארח לגבי ההתייחסות הפרטנית של כל משרד. אני חושבת שההמלצה היא נכונה.

אני רוצה להעיר רק הערה אחת. אמר קודם ג'עפר באשר לבנייה במגזר הדרוזי אבל זה נכון גם כאן. יש משהו בלתי מתקבלת על הדעת והוא שאין תכנון, אין תוכניות מתאר, אנשים נאלצים לבנות ללא רישיון כי אנשים צריכים לחיות ולגור במקום כלשהו. אז באה המדינה והורסת, גובה את הכספים ובסוף גם המדינה מתפרנסת מהעובדה שהורסים בתים וכך מגדילה את תקציבה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת.

לכן אני מציעה לאמץ את ההמלצה - ואני חושבת שזאת יוזמה מאוד חשובה – לקיים דיון פרטני עם כל משרד ומשרד.

תודה רבה. דוקטור רמזי חלבי.

שלום לך אדוני היושב ראש וחברי הכנסת. אני יועץ אסטרטגי במרכז השלטון המקומי וערכתי חלק מהסקר שידידי ג'עפר פארח הזכיר את הנתונים שלי. אני רוצה לציין עוד נתון אחד. מרבית הרשויות הערביות במדינת ישראל נמצאים במצב של או תוכנית הבראה או חשב מלווה או ועדה קרואה. כלומר, מצבן של הרשויות הערביות בישראל הוא מאוד מאוד קשה.

למעלה מ-52 אחוזים מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני, כך שזה לא כל כך עוזר לכלכלת הרשות.

אנחנו במרכז השלטון המקומי – שלמה בוחבוט היושב ראש ואחרים – פנינו לראש הממשלה ולמנכ"ל החדש של משרד ראש הממשלה וביקשנו לקיים דיון על נתוני הסקר שערכנו כדי לעשות תוכנית רב שנתית לסגירת הפערים בין הרשויות הערביות ליהודיות. תודה.

תודה רבה. גברת איה בן עמוס.

אני מקרן אברהם. אנחנו עמותה שעוסקת בקידום, שילוב ושוויון בין ערבים ויהודים אזרחי ישראל. אני רוצה לומר מילה בהקשר של הנתונים בעניין העוני. בשבוע שעבר צוין כאן בכנסת יום המאבק בעוני ובאמת אנחנו מכירים את הנתונים שאומרים שמחצית מהאוכלוסייה הערבית נמצאת מתחת לקו העוני ומחצית העניים בישראל הם האוכלוסייה הערבית.

בהקשר הזה אני רוצה לציין את הנושא של תעסוקת נשים ערביות. הוספת מפרנס שני למשפחה, באופן מוכח – על ידי מחקרים, גם של משרד התעשייה – דבר שמסייע באופן דרמטי להוצאת המשפחה ממעגל העוני ומוריד את הסיכויים לחיות בעוני. הוכח כבר גם על ידי פרויקטים כמו פרויקט תעסוק נשים שאנחנו מפעילים וגם על ידי פרויקטים אחרים, שנשים ערביות רוצות לצאת לעבוד, יכולות לצאת לעבוד, החסם המנטאלי הוכח כדבר שהוא לא רלוונטי. הממשלה צריכה לעשות על מנת לקדם תעסוקת נשים ערביות - ויש לה יד בעניין הזה – כדי להגיע לארבעים אחוזים עד שנת 2012, אם כי לפי התוכניות שקיימות היום בשטח קשה להאמין שיוכלו להשיג את היעד הזה.

כמה זה היום?

22,5 אחוזים. לא מדובר רק במחסור של מקומות עבודה, שזה הדבר הבסיסי והמרכזי שצריך הקמה של אזורי תעשייה, אזורי מסחר והגדלת מספר מקומות העבודה שזמינים לנשים ערביות באזורים בהם הן גרות. מעבר לכך יש גם את הנושא של תחבורה ציבורית ואת הנושא של מעונות יום, נושאים שמהווים חסמים מאוד משמעותיים. אני חושבת שאם הממשלה תאמץ ותרחיב מודלים קיימים שכבר עובדים בנושא הזה, היא יכולה לצמצם באופן מאוד מאוד דרמטי את תחולת העוני בחברה הערבית וגם להצמיח את הכלכלה הישראלית כולה.

אורי אלדר, השדולה החברתית כלכלית של המחאה. אני רוצה לומר מספר מלים ולא להתייחס למספרים שציין ג'עפר שכולכם יודעים אותם ולכן חבל לחזור עליהם.

היחס למצב החברתי והכלכלי במגזר הערבי מתבטא כאן. למעט היושב ראש שנמצא כאן בתוקף תפקידו, אין כאן איש קואליציה ואין כאן שר. זה היחס של מדינת ישראל למגזר הערבי.

אני מבקש להעיר הערה. אתן דוגמה אחת ויחידה ולא אומר יותר. יש כביש מכפר סבא לטירה. עד בית ברל הוא כביש ארבע מסלולים אבל מבית ברל לטירה הוא דו מסלולי. מה קרה? אנשים לא נוסעים לטירה שהיא עיר ענקית בישראל? זה היחס והדוגמה הקלאסית של מדינת ישראל למגזר הערבי.

אני מכיר את יושב ראש הוועדה ויודע שהוא יודע להילחם על דברים שונים. הוועדה הזאת צריכה לקיים לא דיון של רבע שעה אלא דיון מעמיק יותר.

תודה. נציג האוצר, משפט אחד.

באופן כללי יש החלטות ממשלה מהותיות בנושא אוכלוסיית המיעוטים, החלטה שחבר הכנסת אבישי ברוורמן דיבר עליה לגבי 13 ישובים, החלטה שעלותה 800 מיליון שקלים לפני חמש שנים.

פעם היו עושים סקר ואחר כך תוכנית חמש שנתית לסגירת פערים.

מבחינה נושאית, הנושאים שצוינו כאן אלה בדיוק הנושאים שמכסה ההחלטה. דיברו על ביטחון פנים ויש שם ביטחון פנים, דיברו על תעסוקה ויש שם תעסוקה כולל תעסוקה איכותית, דיברו על תכנון ויש שם המון כסף לתכנון ולפיתוח. בנוסף יש שלוש החלטות נוספות ייעודיות לאוכלוסייה הבדואית בדרום שמלווה את כל הנושא של הסדרת הישובים הבדואים עליה דיברו כאן ויש עוד שתי החלטות לאוכלוסייה הבדואית בצפון ולאוכלוסייה הדרוזית.

בהקשר של תכנון ציינו שיש מעט מאוד כסף לתכנון אבל אני רוצה לומר שבשנה שעברה במשרד השיכון קידמנו תקציבים במסגרת ההחלטה לגבי 13 ישובים ותוקצבו מעל 30 מיליון שקלים לתכנון בישובים ערביים בקרקע פרטית.

רק לסבר את האוזן. האוכלוסייה היחידה שהמדינה מממנת תכנון קרקע פרטית, זאת האוכלוסייה הערבית. זה לא נעשה במקומות אחרים. המדינה לא מתערבת בתכנון של קרקע פרטית למעט במגזר בגלל שכמו שצוין כאן יש ישובים ערבים בהם יש בעיקר קרקע פרטית ולעתים הקרקע הפרטית היא במקומות הזמינים יותר לבנייה. במסגרת פרק הדיור של דוח הוועדה לשינוי חברתי כלכלי יש התייחסות לנושאים האלה ואני יכול לומר שתכנון יקבל שם, ברגע שזה יגיע לממשלה, נתח משמעותי.

מה סך התקציב שעומד?

הוא אמר לך.

לא. הוא דיבר על 13 ישובים. מה הסך הכול לכל התוכניות?

אין שום בעיה לקבל את הנתונים מאתנו. רק תבקשו.

תעביר לוועדה.

תעביר לוועדה ואנחנו נעביר הלאה.

אני מברך את חבר הכנסת טלב אלסאנע על היוזמה ועל העלאת הנושא לסדר. כולנו מסכימים לכך שהמצב לא מזהיר ומצריך תיקון. יש לשאוף לשוויון בין המגזר היהודי והלא יהודי. אנחנו מאמצים את ההצעה שהוצעה כאן לקיים דיון בוועדת הכספים ולדון בכל משרד ומשרד כדי לראות מה נותנים, מה לא נותנים, מה חסר והיכן אפשר לתקן. כאמור, נקיים ישיבה בהקדם האפשרי.

תודה רבה.

משרד האוצר יעביר לנו את הנתונים.

משרד האוצר יעביר את הנתונים. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:20.>