PAGE
2
ועדת הכספים
22/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1016>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012), שעה 9:15

<1. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"א - 2010>
<2. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א - 2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

אורי אריאל

זהבה גלאון

מגלי והבה

יצחק וקנין

איתן כבל

שלמה מולה

ציון פיניאן

ליה שמטוב
שכיב מוראד שנאן

>
עו"ד דניאל רימון - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

דודו לביא - מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

לימור אופז - מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

אלחנן הרמור - מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

ציון שמע - ראש חטיבת הבנקים וחברות הביטוח, ההסתדרות החדשה

עו"ד רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

חיים ונציה - חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רן ונגרקו - איגוד הבנקים בישראל

יוסי גל - יו"ר ועד מנהלים, בנק הפועלים

שמואל ויסמן - יו"ר ועד מנהלים, הבנק הבינלאומי הראשון

אליעזר ברגל - סגן יו"ר ועד מנהלים, בנק מרכנתיל

יגאל כוחלאני - חבר ועד עובדים ארצי, בנק לאומי לישראל

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"א - 2010>
<תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א - 2011>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון שעל סדר היום הוא תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"א – 2010 ותקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א – 2011.

אנחנו עסקנו בעניין הזה באחת הישיבות הקודמות ואמרנו שניתן שבוע כדי לנסות להגיע להסכמה.
אני רוצה להקדים ולומר לחברי הוועדה משהו שלא כל כך נוגע לסעיף הזה אלא זה מעניין לעניין באותו עניין.

אנחנו הולכים לעודף רגולציה, גם של הרשות לניירות ערך וגם של אגף שוק ההון. יכול להיות שזה נכון, לא התעמקתי בעניין הזה האם זה נכון א, האם זה לא נכון, האם זה קיים בכל העולם באותה מידה אבל אני סומך על האנשים גם ברשות לניירות ערך וגם באגף שוק ההון שהם יודעים מה שהם עושים. אני מקבל הרבה מאוד טענות על עודף רגולציה שהחברות לא עומדות בעניין הזה. לא עומדות או שזה מקשה עליהן מאוד. אני מנסה לאזן בוועדה בין הדברים.

באחד הדיונים הקודמות היה נושא שהחברות לא אהבו. אני אומר החברות ואני מתכוון למנהלי תיקי השקעות וכל הגופים שעוסקים בעניין הזה. הם לא אהבו את החלטת הוועדה בנושא של תעודות הסל וכל מה שנלווה לעניין הזה. אני גם לא בטוח שהם כל כך יאהבו את מה שיהיה כאן בשבוע הבא בעזרת השם.

ממש לא יאהבו את זה.

לא טעיתי?

לא טעית.

לא יאהבו את מה שהולך לקרות כאן בשבוע הבא לגבי הנושא של הפחתת דמי הניהול.

תארו לכם שזה היה 0,6 או 0,7, מה הייתם עושים?

אני לא אקדים את המאוחר. אשמור את זה לשבוע הבא.

נכון. אני אאפשר לכם לומר את הדברים שלכם ונקשיב לכם. לגבי העניין הזה אין ויכוח. המטרה שלנו או היעד שלנו כפי שאני רואה אותו, הוא לדאוג קודם כל לעמיתים, לדאוג קודם כל לאיש הקטן, לחוסך הקטן, וכך זה נכון.
בעניין הזה אני סברתי שאנחנו יכולים ללכת לקראת החברות. ייאמר לזכותה של הרשות לניירות ערך ושל דניאל שהיא הסכימה.

מה זה הסכימה? מה זה אומר הסכמה?

אני הרגשתי שלוקחים את החברות הקטנות והן לא יעמדו בזה. המשמעות של העניין היא – כולנו הגענו לאותה מסקנה – שמה שיקרה בסוף זה שיהיו מיזוגים, ואנחנו הרי כבר רואים את התהליך הזה, וחברות קטנות לא יוכלו לעמוד בזה. יהיו מיזוגים של חברות קטנות שיתמזגו עם חברות גדולות או שיתבטלו או שיעזבו את השוק הזה והתוצאה תהיה ריכוזיות בנושא ואז יהיה קשה מאוד להתמודד. יהיו כמה חברות גדולות ואת יודעת שחברות גדולות מביאות לכאן סוללה של עורכי דין, הטובים ביותר, ואחרי כן הם ילכו לבג"צים. יהיה קשה לרשות להתמודד אתן כי הם יהיו בעלי הבית ולך לא תהיה ברירה, וגם לי לא תהיה ברירה, ולא יהיה לנו מבחר של חברות שנוכל להשקיע בהן.

הפגיעה בצרכן היא פגיעה בו בין אם היא באמצעות הריכוזיות ובין אם היא באמצעות חברות קטנות. הפגיעה בצרכן היא אותה פגיעה. אם יש מה להסתיר, אולי מי שמסרב לשקיפות, אולי יש לו מה להסתיר.

את מבינה על איזו שקיפות אנחנו מדברים כאן?

כן.

החברה צריכה לפרסם לכל העולם מי המשקיעים שלה.

אני לא צריכה לדעת אם גובים ממני יותר?

את הולכת ובוחרת לך את החברה. יש לך 140 חברות. רונן, כמה חברות יש היום?

144 חברות.

כמה חברות היו קודם? המספר ירד.

205.

אם זה עובר, יהיו עוד פחות חברות. אז את נכנסת לחברה ואת אומרת לה שאת רוצה ללכת אליה או לשכן או לחברה שלישית ומבקשת לדעת כמה דמי ניהול היא גובה. את כל הפרטים הוא חייב לתת לך ואם הוא לא נותן לך, את הולכת לשני. יש לך את הבחירה.

אתה מכיר הרבה אנשים שהולכים מאחד לאחד?

אני מכיר.

אני לא.

במקום זה את אומרת למשקיע הקטן, נניח שזה רונן סולומון שבמקרה הזה הוא לא החברה הקטנה אבל הוא אמור לייצג את כולם, תארי לעצמך מה את אומרת במקומו אחרי שאת מקבלת כזה עודף רגולציה. את צריכה להשקיע כסף בעניין הזה, אין לך הרבה אפשרויות, אין לך גם יכולות כלכליות והמשמעות של העניין היא שאת סוגרת את החברה שלך או שאת מתמזגת עם חברה גדולה שהנכסים שלה בשווי של עשרות מיליארדי שקלים. זאת התוצאה. חברת הכנסת גלאון, את אישה של איזונים.

אני לא יודעת. תלוי באיזה נושא. על מה אנחנו מדברים עכשיו, על חוק טל או על התחבורה?

שמעתי אותה הבוקר ברדיו בנושא של חוק טל והיא הייתה מאוד מאוזנת. את אמרת שלא חייבים לגייס את כולם וצריך לתת להם לשרת בשירות אזרחי.

אגב, עומד לבוא לכאן – כבר התחיל – נושא העלאת האגרות. כבר התחלנו את הדיון בנושא הזה. יש כאן עודף של דברים שאנחנו צריכים לקבל החלטה. אנחנו יכולים לקבל החלטה שאנחנו הולכים עם הרגולטור לאורך כל הדרך. הולכים אתו, גם עם הרשות לניירות ערך וגם עם אגף שוק ההון, אבל שנדע שאני לא הולך אתם לאורך כל הדרך. זאת עמדתי. אני חושב שצריך להיות שוק מפותח. אני קיבלתי את עמדת הממשלה בדמי הניהול, שצריך שיהיה איזון, והתבטאתי באופן חריף על הפחתת דמי הניהול, אבל במקביל אמרתי שצריך לדעת שמפחיתים את דמי הניהול מפני שהיעד שלנו הוא באמת החוסך הקטן והעמית, אבל לא לתת לחברות ליפול. אנחנו רוצים שהשוק יהיה מפותח. אם השוק מפותח, זה גם לטובת העניין ואת האיזונים האלה צריך.

אמרתי אתמול ואני חוזר על זה גם היום וכנראה אני לא אומר את זה יותר. אני מפא"יניק, אני חושב שצריך ללכת לפשרה ובפשרות האלה, אם אני רואה את כל המכלול של מה שאנחנו עושים בנושאים הללו, אנחנו נוטים יותר ללכת עם הרגולטור אבל צריך לדעת גם לא לזרוק את החברות.

דניאל, תגידי איפה אנחנו עומדים.

אתה כינית שלוש פעמים ברצף את הפעילות כעודף רגולציה ואולי התכוונת לריבוי רגולציה. במילה עודף רגולציה יש כבר אמירה ערכית כאילו מה שאנחנו מביאים הוא יותר מדיי.

לא, סליחה. אמרתי עודף רגולציה כי לא למדתי את הליבה. התכוונתי יש יותר רגולציה ויכול להיות שזה נכון מבחינת הרגולטור. לא התכוונתי למילה ערכית. אצלי ערכי זה תלמידי ישיבות שלומדים תורה. זה ערכי. הנושא של רגולציה הוא לא ערכי. לא התכוונתי לערכי.

אני רוצה לומר שכאשר אנחנו מבשלים רגולציה או חושבים על כינונה, אנחנו לוקחים בחשבון בין השאר את ההשפעה שתהיה לזה על השוק, על השחקנים. גם אנחנו, כמו הוועדה, לא חפצים בריכוזיות בשוק הזה, אבל יחד עם זאת הערך המוגן המרכזי מבחינתנו הוא הערך של הלקוח. כשאנחנו הבאנו את הנוסח בפני הוועדה, עשינו את זה באמונה שלמה שהמידע שיינתן לציבור בכללותו הוא חשוב והוא ייתן איזשהו סל של מידע בסיסי מבחינתנו להשוואה בין בתי השקעות מבלי להידרש לעבור אחד-אחד. יחד עם זאת קיבלנו על עצמנו שיש עמדה אחרת והיא עמדת הוועדה ואמרנו בו בעת שאנחנו מבינים שאנחנו מביאים רפורמה רחבה וחשובה ושבתוכה על החלק הזה אפשר לוותר בעת הזאת.

לכן אנחנו חוזרים לעמדה שהושמעה בדיון הקודם ואת החלק שמדבר על הדיווח לציבור אנחנו מוכנים להשמיט מהתקנות.

מה עושים עם סעיף 23?

סעיף 23 הוא בתוך הפרק הזה והוא לא יהיה.

את מורידה את כל הפרק.

אני רוצה שהיא לא תוריד את כל הפרק.

בשלב מסוים הייתה אופציה להחיל את הוראות הפרק לגבי חברות שממילא חלים לגביהן כללי ממשל תאגידי.

זה אני מבקש.

אני אומר לכם למה אנחנו עדיין בעמדה עליה החלטנו בהחלטה מאוד מהירה אגב הדיון. הייתה לנו הזדמנות בשבוע האחרון לדון בה בצורה יותר מעמיקה והגענו למסקנה שעדיין עדיף לנו, בהינתן זה שהוועדה אינה מאשרת לנו לאשר את הפרק הזה כפי שהובא, שעדיף המצב שהוא לא יאושר כלל מהטעם שאנחנו ממשילים את זה לצורך העניין לכך שזה כמו שאתה עושה מחירון לוי יצחק רק לסטיישנים ובלי מחירים.

אני לא מבין במשלים. רק אליקים רובינשטיין מבין במשלים אבל אני לא מבין במשלים.

הוא הרגיז אותך.

לא, לא הרגיז. קראתי את פסק הדין בדרך מבני ברק לכאן וחשבתי שאני מתפלץ. איך אפשר באותיות עבריות להכניס כל כך הרבה שטויות?

אני חושב שאתם כן צריכים ללכת לעניין הזה. לא הבנתי את המשל עם יצחק לוי ועם הסטיישן.

אני אסביר את המשל בלי להתחכם.

בואי נדבר בהווה.

אנחנו כרשות רצינו להביא מסד נתונים שיכול להוות כר השוואה לא רק בין הקבוצה של עשרה בתי השקעות, אולי, שנכנסים לקבוצה הנבחרת כי זה לא מעניין.

למה?

אני חושבת שכלקוח יש לך 140 בתי השקעות, 140 מנהלי תיקים, אז אתה רוצה מסד להשוואה בין כולם ולא רק בין הסטיישנים ולא רק בין הקבוצה הנבחרת הזאת וגם לגביה, בלי הנתונים הכי עוקצניים ומעניינים שזה שווי נכסים מנוהל ועזיבת לקוחות.

תדעי שאז אני מכניס כאן איזה משפט שגם שכשאני לא אהיה יושב ראש ועדת הכספים, לא תוכלו להביא את זה.

למה?

אז למה את אומרת משל? תגידי שאת מחכה שיהיה יושב ראש אחר לוועדת הכספים.

לא, לא זאת הייתה הכוונה שלי ואתה גם יודע את זה. אני אומרת שאנחנו נלך ונעשה שיעורי בית. הוועדה נתנה לנו תמסורת ואנחנו לוקחים אותה ברצינות. אנחנו מבינים שכרגע לא בשלה העת בעת הזאת, בתחושה הציבורית אולי, שזה יותר מדי כרגע, שזה קצת הרבה מדי. הפנמנו את זה, זה מקובל עלינו ואנחנו מורידים את הפרק הזה. אני לא אתן ערובה והבטחה שלטונית כי אין לי זכות כזאת שבעתיד לבוא לא נחשוב אחרת וננסה לשכנע את חברי הוועדה בצורה אחרת.

למה מפריע לך שהחברות הגדולות יהיו? רונן סולומון, אתה היית בדיונים שקיימנו בניסיון להגיע לפשרה, יש לך מה לומר בעניין?

ברור שאנחנו מעדיפים שהפרק ירד. עשינו על זה חשיבה. לפי מה שאדוני אמר, אני עכשיו מצביע לאדוני שכל הזמן הוא יהיה יושב ראש הוועדה.

זה רעיון שאם היה זמן, היינו מרחיבים בעניין הזה אבל אין לנו זמן. מה אתה מציע לעשות במקרה הזה?

ברור שעל פניו עדיף להוריד את כל הפרק. בסופו של דבר אכן תהיה השוואה בין החברות.

לא. זה לא טוב. אני לא אוהב את זה. אני הייתי רוצה שזה יחול על חברות.

אני גם לא אוהבת שהרשות לניירות ערך מקבלת את הפשרה הזאת.

אני אמרתי את עמדתי ואני לא מסתיר אותה.

גם אם יבוא יושב ראש ועדת כספים אחר ולא יהיה זה חבר הכנסת גפני, מה שלא ייכלל עכשיו, לא ייכלל. חוץ מזה, גפני תמיד יהיה יושב ראש ועדת הכספים.

הם יודעים שמה שהולך לקרות עם חוק טל, אני עוזב. אני לא נשאר כאן.

יושב כאן מנהל המחלקה המקצועית שהוא מופקד על הפיקוח על העניין הזה.

האמת היא שאני מסכים עם חברת הכנסת זהבה גלאון שאי אפשר לדעת מה יהיה כאן בעתיד. יכול להיות יותר טוב, אבל יכול להיות יותר גרוע. כדאי שתשימו עכשיו את מה שאפשר.

כדאי לכם לקחת מה שמציעים.

אי אפשר לדעת מה יהיה. יכול להיות שבאמת יהיה לכם יותר טוב. אני לא חושב שרע לכם היום כאן, אבל בעניין הזה אני באמת לא אתכם לגמרי. הסברתי את הנימוקים ואמרתי את כל המכלול. אני לא רוצה שחברות ייפלו, אני לא רוצה שחברות יתמוטטו, אני אלך עם הנושאים האחרים בהם אנחנו הולכים אתכם. כשאני אומר אתכם, אני לא מתכוון רק לרשות לניירות ערך אלא אני מתכוון לרגולטור. אני לא חושב שבמכלול השיקולים המקרה הזה הוא המקרה שצריך ללכת ייקוב הדין את ההר ושייפלו החברות הקטנות.

מה אתה אומר? תעזור לי.

נתחיל בזה שקודם כל למען הגילוי הנאות המשקיע זכאי לקבל כל פרט שחשוב לו לצורך קבלת החלטת השקעה. אנחנו לא מדברים על סקטורים שונים אלא אנחנו מדברים על אותו סקטור ובמסגרת הסקטור הזה אותן 144 חברות מתחרות זו בזו. מצב שבו יש אי-סימטריה. זאת אומרת, חלק מהחברות נותנות מידע מסוג מסוים למשקיעים פוטנציאליים כאשר אותם משקיעים פוטנציאליים שהם גם משקיעים פוטנציאליים בחברות אחרות לא מקבלים את אותו מידע ביחס לחברות האחרות, זה מצב שהוא פחות רצוי מבחינתנו. זה לא בבחינת תפסת מרובה לא תפסת או הכול או לא כלום.

את זה אנחנו יודעים. מה אתה מציע? אנחנו כבר אחרי הדיון.

את ההצעה שלנו אמרנו בדיון הקודם.

אבל למה לא כדאי לשים את החברות שאפשר לשים?

בהיעדר אפשרות לתת לציבור הרחב את מידע הליבה ביחס למכלול הפעילויות, אנחנו חושבים שהמצב הרצוי הוא בשלב הזה לא לתת מידע, לא כמידע חלקי ולא כמידע ביחס לחלק מהחברות.

למה שלא תלכו על איזו פשרה בין החברות הגדולות לקטנות?

אני מנסה לעשות את זה כבר שעתיים אבל אני לא מצליח.

אני הולכת אתך. למה שלא תלכו על איזו פשרה?

כן, זה הדבר הכי הגיוני.

כי ככל שמדובר במידע שהוא מידע שחשוב למשקיע, חשוב באותה מידה למשקיע ששוקל לקבל שירותים מחברה גדולה ולקבל שירותים מחברה קטנה. אנחנו לא מדברים על סקטורים שונים אלא אנחנו מדברים על חברות.

מר לביא, זה נראה לי כאילו אני יושב ואומר שניתן לחברות להסתיר את המידע כך שלא ידעו כלום. אני הולך לחברה ושואל אותה מה השעה, ואני רוצה לדעת באיזה שעון היא משתמשת. שלא לדבר על כמה דמי הניהול, מה ההשקעות, ואם אתה לא אומר לי את הכול מהתחלה ועד הסוף – אני הולך לשכן ממול. אין דבר כזה שהוא יכול להסתיר משהו. לא זה הדיון. אל תשים את זה בקונוטציה הזאת. אני שואל הכול. אני רוצה לדעת מתי בעל החברה התחתן. אני אומר שאתם דרשתם בפרק הזה שהחברות, כולל החברות הקטנות שיש להן עשרה משקיעים, יפרסמו את כל זה לציבור וזה פשוט יפיל אותן. זה הוויכוח. הוויכוח הוא לא האם להסתיר את המידע או לא להסתיר אותו. אני מודיע שכל אדם במדינת ישראל שמעוניין להשקיע בחברה הכי קטנה או הכי גדולה, הוא זכאי לקבל את מלוא המידע. אם החברה מסתירה ממנו פרט הכי קטן, שלא ישקיע שם. זה המצב. אין חברה שלא תמסור לו את כל הפרטים אלא אם כן היא חברה פלילית שזה כבר טיפול אחר. אין שום סיבה שלא למסור למשקיע את כל הפרטים. אין דבר כזה.

היא הנותנת.

לא. היא לא הנותנת.

לאור עמדת הוועדה שהפרקטיקה הנוהגת צריכה להיות שהמשקיע מגיע לחברה ומקבל מהחברה את מלוא הפרטים, אנחנו חושבים שאין מקום לייצר גם אפליה מהכיוון ההפוך. זאת אומרת, משקיע שמבקש להתקשר עם חברה לניהול תיקים לצורך קבלת שירותים, יפנה לחברה – בין אם היא גדולה, בין אם היא בינונית ובין אם היא קטנה – ויקבל את המידע. זאת המשמעות של ההחלטה שלנו למשוך את הפרק. מתן מידע ביחס לחלק מהחברות, מתן מידע חלקי, לדעתנו גורם יותר נזק.

בסדר. אם כן, פרק 23 יורד. יש לנו עוד משהו לעשות או שצריך להצביע?

אדוני, אני רוצה להעיר הערה. קודם כל, העמדה הכללית העקרונית שלי, אם אני יכולה לומר את זה באופן הזה, היא שאני תומכת בחובת דיווח ובשקיפות לציבור. אני לא מבינה מה יש להסתיר. נניח שאנחנו עכשיו לא בשלב הזה אלא התקדמנו ומנסים לראות האם מושכים את הפרק הזה לחלוטין או מנסים להגיע לאיזושהי פשרה.

אני רוצה לנסות להציע מודל מסוים שאם לחלוטין הפרק הזה יימשך, אני אומרת לכם שהוא לא ייכנס. אין סיכוי שהוא ייכנס בעתיד ואנחנו, הציבור, נהיה חשופים לזה שלא נהיה חשופים למידע. זה לא ייכנס. השאלה אם אפשר להגיע לאיזושהי פשרה.

אני רוצה להציע איזושהי פשרה לפיה קודם כל הפרק הזה יישאר אבל נגיע לאיזושהי פשרה שלפחות בשלב הראשון הוא יחול על חברות מסוימות ולאו דווקא עשר הגדולות. הוא יחול על חברות שיש להן היקף נכסים מסוים, כך שזה לא באופן שרירותי עשר הגדולות, ואחר כך מי שמגיע להיקף ניהול נכסים מסוים או שיש לו מספר לקוחות מסוים, הוא יחול עליו. יהיה איזה שילוב בין חלק מהקטנות לבין אלה שלא נחשבות ריכוזיות. אם תסכים למשוך את הפרק הזה לחלוטין, בעיניי אנחנו מחוקקים כאן חוק נכה שלא מאפשר דיווח לציבור. בעיניי זה משדר כאילו יש פרקטיקות שמבקשים להסתיר. אני לא אדע אם היו הרשעות, אני לא יודע מה ההיקפים ואני לא אדע כלום. אני חושבת שזה לא נכון.
אני אומרת לך ברמה העקרונית. אתה כיושב ראש הוועדה לא יכול לחוקק חוק כזה שלא נותן את שלושת ההיבטים, שלושת הפרקים כפי שהרשות הציגה מלכתחילה. אני מבינה את הרשות.

זאת הייתה עמדת כל הוועדה.

אני לא מגלגלת את זה רק לפתחך.

אני עומד מאחורי העניין. להפך. עשיתי הפסקה ועשינו התייעצות גם הגופים ולאחר מכן גם עם הרשות. ניסינו להגיע. אין לי כאן עניין של כזה ראה וקדש.

אני גם לא רוצה לפגוע רק בקטנות. אם הריכוזיות קיימת, היא קיימת והיא פוגעת בצרכנים. מה שצריך לעמוד לנגד עינינו זה הצרכן, הלקוח. איך הלקוח יקבל נתונים שיעזרו לו להחליט לבחור. אם אתה מחוקק חוק שיש בו רק שני פרקים שזה דיווח לרשות לניירות ערך וללקוחות, אבל הציבור הרחב לא יודע, בעיניי זה חוק חסר.

לא חוק. תקנות.

תקנות. לא משנה. אני מציעה שאתה תנסה להגיע לאיזושהי פשרה ואני הצעתי סוג מסוים של פשרה שאפשר לדון עליה כי אחרת זה לא יהיה, זה לא ייכנס.

אתם מסכימים שנתחיל לדון בזה?

צריך לתת את הדעת לעניין נוסף. החברים שמייצגים את הגופים הקטנים דאגו שכתוצאה ממתן מידע בתצורה כזאת או אחרת יוטבע אות קין שיפגע בחברות הקטנות. אנחנו חושבים שמצב של יצירת דיפרנציאציה לפיה חלק מהחברות נותנות גילוי מלא וחלק מהחברות הן בעצם בגדר קופסה שחורה ולא נותנות את הגילוי הזה, זה עלול להחמיר את מצבן של החברות הקטנות כי זה יהיה מנוף שיווקי בצד הגופים הגדולים שיבואו ויאמרו שהנה, ראו, אנחנו שקופים, אנחנו נותנים את המידע אבל הגופים הקטנים מונעים מכם את המידע. לכן כל א-סימטריה, כל מה שאנחנו קוראים ארביטראג' רגולטורי בין פעילות שהן פעילויות תחליפיות מתחרות, הוא בעייתי. זה פשוט לא עובד כלכלית. לכן כל מצג עקום מהסוג הזה, להערכתנו יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת. כמובן גם נשאלת השאלה בנסיבות האלה היכן שמים את הרף כי אופן ההתפלגות של אותן 144 חברות מבחינת היקף נכסים מנוהל, בהנחה שזה הפרמטר שרלוונטי לצורך קביעת הרף כפי הצעתך, הוא יהיה כזה שבהכרח ישים רק את מיעוטן של מיעוטן של החברות כחברות שנותנות את הגילוי כי הרוב המוחלט של החברות הן חברות שמנהלות נכסים בהיקפים מאוד נמוכים, או שנתפסות על ידי הנציגות של הגופים האלה כחברות שהן חברות קטנות. זאת אומרת, לשיטתן של החברות האלה, גם חברה שמנהלת 500 מיליון שקלים, היא חברה שהיא חברה בינונית קטנה והרף צריך להיקבע ברמה מאוד מאוד גבוהה של חברות שממילא הן חברות שגם פועל יוצא של הפרסום שלהן, השיווק שלהן, המשאבים שלהן, הן חברות שמוכרות לציבור והן חברות שהנגישות שלהן לציבור היא ממילא גבוהה. כולם מכירים את החברות שבשליטת חברי הבורסה ואנחנו בפועל מדברים בעיקר על החברות האלה ככל שתתקבל החלטה לעשות את הדיפרנציאציה.

יוצא שאנחנו נאשר כאן תקנות שיעזרו לרגולטור כי יהיה דיווח לרגולטור אבל בעצם השוק יישאר ללא תחרות או ללא תחרות אמיתית. בטח הוא לא יהיה שקוף וזה לא יאפשר בחירה צרכנית נבונה. אם כן, מה אנחנו עושים?

אתה הולכת ממש בקיצוניות. מה הנכות כאן? בעצם העובדה שלא הולכים לפרסם לציבור את כלה דברים שיש בחברות שהן חברות לא גדולות? חברות גדולות, אני מבין. דודו אומר שאין אפשרות לעשות הבחנה ביניהן, בסדר, אני מקבל. אני רציתי שתהיה פשרה. מה המשמעות של העניין? הרי החיים הם כל הזמן בסדרי עדיפויות ובאיזונים. היעד שלנו הוא לדאוג לצרכן. זה היעד ואמרת זאת נכון. בדאגה לצרכן, אנחנו כוועדת כספים לא יכולים לטמון את הראש בחול. החלטה שלנו בסופו של דבר יכולה להועיל לצרכן או לפגוע בו. לדעתי החלטה כזאת שתסיר מהשוק או תוריד מהשוק הרבה מאוד חברות קטנות, זאת פגיעה בצרכן. זאת לא הפחתה של דמי ניהול,אלה לא תעודות סל, אלה לא התשלומים הכפולים שהם גבו וכאן באמת הלכתי נגדם. אני דווקא אוהב אותם אבל אני הולך לגופו של עניין.

ברשותו של אדוני, אני רוצה להדגים באמצעות דוגמה אחת קטנה שתמחיש למה הנושא הזה יכול לשמש כחרב פיפיות. מן המפורסמות הוא שחברות גדולות לניהול תיקים גובות דמי ניהול נמוכים מהותית מדמי הניהול שנגבים על ידי חברות קטנות. מצב שבו תהיה אי-סימטריה, שהחברות הגדולות יספרו לכלל הציבור כמה דמי ניהול נמוכים הם גובות, ואז כשהלקוח ייכנס לחברה קטנה הוא יוכל לראות שדמי הניהול שנגבים ממנו הם הרבה יותר גבוהים, זה מצב שיפגע בחברות קטנות.

זה יפגע בחברות הקטנות אבל זה פוגע בי כצרכנית שמשלמת דמי ניהול גבוהים יותר. אם אין להם מה להסתיר ואין להם ממה לפחד, למה שהם לא ידווחו? מה שאתה אומר עכשיו זה בכלל היא הנותנת מהכיוון השני. נכון, אני פתאום אראה שבחברות הקטנות אני משלמת יותר.

אני מתחבר לרוח שהתווה יושב ראש הוועדה.

זה גם יכול לעבוד הפוך. אם אני אראה שהחברה הגדולה לוקחת דמי ניהול נמוכים, כשאני אגיע לחברה הקטנה אני אתמקח אתה משום שראיתי שיש אופציה לדמי ניהול נמוכים. זה עובד לכל מיני כיוונים. אי אפשר לצפות ולכוון את התנהגות הציבור.

שגית, אני לא הולך כל כך נגד הרשות לניירות ערך. אם הם לא רוצים, הם לא רוצים.

הרי הם באו מלכתחילה עם תקנות שכוללות שלושה פרקים.

נכון.

בעקבות הדיונים שהיו בוועדה, שיכול להיות שלא כל התמונה עמדה לנגד כל חברי הוועדה, הרשות מושכת את הפרק של הדיווח לציבור הרחב. הרשות בעצם אומרת לנו שהיא מקבלת את הדיווח שלה, הרשות לניירות ערך מקבלת את הדיווח, הרגולטור מקבל את הדיווח, אבל לא הציבור הרחב כי הוא לא צריך לדעת שהבנקים או החברות הגדולות גובים פחות. אני לא מבינה את ההחלטה. אני חושבת שצריך ללכת כאן לעסקת חבילה כוללת. אני בעד לעשות איזונים. אני חושבת שעושים כאן סיבוב על הגב של הציבור, על גב הלקוחות.

מה העלתה ההתייעצות הסיעתית?

רציתי לוודא עם חברי שהוא עומד על דעתו.

שבעצם יישארו חברות קטנות שגובות דמי ניהול גבוהים.

לא. יהיו חברות קטנות שגובות דמי ניהול גבוהים.

אתה נותן להן גושפנקא.

חס וחלילה. יהיו חברות קטנות שגובות דמי ניהול נמוכים ואין אחד שלא זכאי לקבל את הפרטים המלאים. השאלה האם הם צריכים לפרסם את כל הדברים האלה באופן מוחלט, את כל הפרטים כפי שמופיעים בתקנות המקוריות, מה שיכול לגרום להפלת חברות.

לעניין הזה הרשות הייתה מוכנה לקבל את הגישה הזאת אם קו התפר היה עובר באותה נקודה שמתייחסת לחברות שמנהלות פחות מחמישים מיליון שקלים למשל. חברות שמנהלות פחות מחמישים מיליון שקלים הן חברות קטנות אבל אנחנו לא שם.

אין מה לעשות, נכריע בהצבעה.

אדוני, אני רואה מה מסתמן ולכן אני אמנע.

בסדר.

בתקנה 6 צריך להוריד את המלים החל מ"על אף האמור". הורדנו את הפרק והסיפא של התקנה מתייחסת לפרק שהוסר. מ"על אף האמור רשאי מנהל תיקים" הוא כבר לא רלוונטי כי הפרק ירד.

תקנה 6. מה את מבקשת?

מ"על אף האמור" ועד תום הסעיף, אנחנו מבקשים להשאיר כי זאת הפניה לפרק שהוסר.

אם כך, יש לי הערה לסעיף 6.

זאת הפניה לפרק ג' שלא קיים. זה בסדר.

אם כך, בסעיף 6, נוסיף כאן הערה של "או כל מסמך אחר" – "למעט אנליזה". כלומר, שתהיה אפשרות לצרף אנליזה. בחלק מהמקרים שולחים אפילו לא דוח רבעוני אלא גם דוח חודשי ויש לאפשר שגם בעת משלוח הדוחות יתאפשר לשלוח בתוך אותה מעטפה גם אנליזה כי אז יצא שמוציאים שתי מעטפות וחבל על הבול ועל המעטפה.

ההערה לא מקובלת עלינו והיא גם הערה חדשה.

זה נכתב במכתב ההערות של זיו.

לא יודעת. על הסעיף הזה עברנו מזמן וההערה לא מקובלת. אנחנו רוצים שהדיווח יהיה בנפרד ושהלקוח יוכל לראות מה נמצא בפנים.

תמשיכו.

אם כן, הסיפא יורדת.

הגענו לתקנה 2.

עמוד 11.

תיקון שביקשנו בישיבה הקודמת לאור ההסרה. "מספר לקוחות התאגיד המורשה והכל תוך יצירת הבחנה בין לקוחות של גופים מוסדיים לבין לקוחות אחרים ותוך ציון מספר הלקוחות החדשים שנוספו במהלך הרבעון ומספר הלקוחות שעזבו. לעניין תקנה זו, כל הסכם שערך התאגיד לפי סעיף 13 לחוק ייספר כלקוח אחד".

זאת אומרת, תוך ציון מספר הלקוחות החדשים.

בתוך ציון מספר הלקוחות החדשים שנוספו במהלך הרבעון ומספר הלקוחות שעזבו. אם נשאר אותו מספר, נדע לזהות שזה לא באמת היה סטאטי אלא הייתה תנועה.

זה לא משהו שהיה בתקנה 23?

זה היה לציבור ועכשיו זה לרשות. הרשות כן תדע.

לגבי הדיווח הרבעוני לרשות. התחלנו להעיר את הערותינו בדיון הקודם אבל הוא נפסק. אנחנו נרצה להחזיר את הדיווח הרבעוני לרשות שיהיה ברמה מותאמת. אין כאן בעיה לתת את הנתונים האלה לרשות אבל צריכה להיות כאן גם הוגנות מטעם הרשות שלא לדרוש מאתנו, מהגופים, שלושה ימי עבודה רק כדי לאסוף את הנתונים מכל מיני גופים כאלה ואחרים, חיצונים, שנותנים להם את השירות אלא יקלידו ויעבירו להם את הנתונים. כלומר, נוספו לקוחות או ירדו לקוחות, נכתוב להם שנוספו לנו איקס לקוחות או ירדו לנו איקס לקוחות. שלא יתחילו עכשיו לבקש מאתנו להמציא אישורים ודוחות, מבנקים ומרואי חשבון. בדוח השנתי הם יקבלו את זה.

הדיווח הרבעוני הוא דיווח לקוני. לא נדרש בהמצאת אישורים מיוחדים.

בסדר. הערתך התקבלה. דודו אמר שהוא מסכים אתך.

אם הוא מסכים אתי, בסדר. לגבי סעיף 31 או 49 הישן שהוא יהיה עד ה-30 לחודש. מאחר שאנחנו מרחיבים כאן כרגע את הדיווח ועדיין אנחנו צריכים לזכור שיש כאן עוד עבודה נוספת שמנהלי התיקים נדרשים לה.

לא עברנו על זה?

>
לא. העלינו הערות בדיון הקודם אבל הדיון נעצר בדיוק בהערות על הדיווח הרבעוני.

זה דיון שכבר דנו בו. הדיווח הרבעוני לא יהיה עד ה-15 בחודש כפי שהוא גם היום עד ה-15 בחודש.

היום הוא עד ה-15 בחודש כי הוא דיווח קצר. עכשיו אנחנו מרחיבים את הדיווח וזה לוקח קצת יותר זמן לעשות אותו. הגופים מקבלים קנסות על איחור בדיווח. ביקשנו שלושים ימים במקום 15 ימים.

אבל יש לכם דיווח עד ה-15 בחודש. דיווח נוסף. יהיו לך שני דיווחים רבעוניים. על פי החוק יש דיווח רבעוני, לפי סעיף 27, שקובע שתדווח ב-15. אז יהיה מערך שיהיה דיווח שנתי, דיווח רבעוני, דיווח רבעוני ב-30. זה נראה לי סרבול ומיותר.

אני מבינה שגם בדיווחים האחרים נעשתה דחייה של הדיווחים, בפרקים האחרים בתקנות האלה.

יש כאן תוספת.

למה אני מרגיש מתח ביניכם? למה אי אפשר בדבר כל כך טכני להגיע לפתרון?

אני שוב מציין ואומר שיש כאן תוספת עבודה שדורשת להכין את הדיווח הרבעוני שהוא רחב יותר לעומת הדיווח הקודם. יש חברות שקיבלו קנסות על איחורים בדיווחים ואלה דברים ידועים. מאחר שאנחנו מרחיבים כאן את הדיווח, בסך הכול עוד כמה ימים נוספים.

אני מציע שיהיה כתוב 21.

אני רוצה להסביר מאיפה זה נובע.

זה לא חשוב. אני חייב לסיים את הישיבה כי אנשי מפעל בריל כבר הגיעו.

אני רק מסב את תשומת לבה של הוועדה לכך שחובת הדיווח קבועה בחוק ובהתאם לחוק הדוח הרבעוני צריך להיות מוגש לא יאוחר מה-15 בחודש. מה שאנחנו עושים, אנחנו בסך הכול מאגדים כאן. אנחנו חוסכים מהם את הצורך להגיש מספר דוחות. יש לנו ניסיון מאוד לא טוב עם הדבר הזה.

זה עדיין יותיר להם את האפשרות להגיש עד ה-15 אם הם ירצו לאגד וזה נותן להם חופש של עוד שבוע. זה מה שהם מבקשים.

נכון.

מזל שיש לי את דניאל.

בתקנה 41 יתוקן: 21 במקום 15.

אני גם לא אוהב את זה שאתה אומר לו מה טוב לו. לי אומרים כל הזמן שטוב שאני לא אלמד תורה. כל הזמן אומרים לי מה טוב לי.

אני רוצה להקריא שני תיקונים אותם אנחנו מבקשים.

דיווח רבעוני של מנהלי תיקים. אנחנו מבקשים שבתקנה שעכשיו הופכת לתקנה 34 – הייתה במקור תקנה 52 – אחרי פסקה (3) יבוא: מאפייני התיקים המנוהלים עבור לקוחות התאגיד המורשה ודמי הניהול הנגבים בגינם.

כוונת ההוספה הזאת היא כיוון שאנחנו הסרנו את הסעיפים שהיו חשובים לנו בדיווח פומבי על מאפייני התיקים, על שווי הנכסים המנוהל, על היקף הלקוחות ואפיונים אחרים, חשוב לנו שתהיה חלופה. אמר יושב ראש הוועדה שזה לא ימנע, יחסוך ויגרע מהיכולת הפיקוחית של הרשות וחשוב לנו להבטיח את זה. לכן אנחנו רוצים להבטיח שנוכל לדרוש דיווחים לנו באופן שאנחנו נדע את המאפיינים ונתאים את תשומות הפיקוח שלנו למאפיינים של התעשייה.

אני בעד.

גם אני בעד, אבל יהיה כתוב שאתם לא מפרסמים את זה לציבור.

אנחנו לא מפרסמים לציבור שום דבר מכאן.

מה זה מאפייני התיקים?

אנחנו נכין טופס מגנה. הדיווח יהיה בהתאם לטופס מגנה ושם יהיו רובריקות מאוד ברורות מה צריך למלא.

אנחנו מאשרים לכם את זה אבל לאיזה מאפיינים אתם מכוונים? זה יהיה כל תקנה 23? אלה יהיו תקנות אחרות?

למשל לשאול איזה שיעור מהלקוחות הוא שיעור שמנהלים עבורם נפח תיקים גדול, איזה נפח תיקים קטן, מה סדר גודל של שווי נכסים מנוהל וכיוצא באלה נתונים. לו היינו יודעים לומר כבר עכשיו את המבנה של הטופס, היינו מביאים אותו כבר עתה לאישור הוועדה. כיוון שלא כך הדבר, אנחנו נגביל את עצמנו ולא יידרשו סימני שאלה. אם את חושבת שראוי שנבהיר את זה, אפשר לכתוב שמאפייני התיקים המנוהלים עבור לקוחות התאגיד המורשה ודמי הטיפול הנגבים בגינם, כפי שייקבע בטופס שתפרסם הרשות באתר שלה. כלומר, לא יהיה מצב לפיו הם נדרשים למשהו נוסף.

זה פשוט ניסוח מאוד מאוד כללי ואמורפי.

כל טופס כזה, בלי מסמכים וכדומה כי זה סתם מסרבל את העניין. זה אומר דיווח חשבוני.

נכון. זאת הכוונה. למלא שדות ומספרים ליניארים.

למלא במגנה.

כן. זאת הכוונה.

נוסיף שזה יהיה בטופס.

כן, בהתאם לפרטים שייקבעו בטופס שתפרסם הרשות באתר הרשות.

אנחנו חושבים שזה רחב מדיי. ההגדרה רחבה מדיי.

מה אתה מציע?

גם הורידו את הסעיף של השקיפות לציבור וגם זה רחב מדיי?

לא ראינו את הטופס ואנחנו לא מכירים אותו. אנחנו חוששים שההגדרה היא רחבה מדיי.

אנחנו מדברים בדיווח לרשות ולרשות לבדה לצורכי פיקוח.

נכון. לא אמרנו שזה לא לרשות. אנחנו לא מכירים את הטופס.

אם הנימוק עד עכשיו היה החשיפה בפני הציבור ואולי פגיעה בהיקף העסקים, הטענה נשמעה ואף התקבלה ואף למעלה מזה.

תביאו את הטופס לכאן לאישור. אם הטופס היה מוכן, הייתם מביאים אותו. תביאו ונאשר אותו.

אז זה לא יוכל להיכנס?

ברגע שהטופס יהיה מוכן, הוא נכנס. תביאו אותו לכאן.

אמרנו שנוריד את הסעיף שמדבר על שקיפות ודיווח לציבור. אומרת דניאל שהם רוצים את הטופס הזה שבא לרגולטור. הוא מגיע לרשות ולא מגיע לציבור.

קיבלתי. אני מסכים.

אי אפשר לאחוז את המקל הזה בשני קצותיו.

אין ויכוח.

מר גפני, אני רוצה לומר משהו מעבר לכך שחשוב לי לומר אותו.

אני בעד. אמרתי. אין טופס מוכן מכיוון שזה לא היה בתקנות שהיו בדיון שהתקיים בישיבה הקודמת. אם היה טופס, הוא היה כאן עכשיו והיית רואה אותו ויודע במה מדובר. אני אומר שאני מקבל את זה, אבל יש כאן שיקול דעת שהוא יכול להיות על ידי הדור הבא של הרשות לניירות ערך. אני רוצה שזה יבוא לכאן.

יש לנו בחוק סעיף שמסמיך אותנו כבר היום להוציא הוראות.

אתה לא מדבר על העיקרון אלא אתה מדבר על טופס.

נכון.

אני רוצה את העיקרון.

העיקרון, אני בעד. אמרתי זאת.

מבחינת התקנות, האם יש יותר שקיפות?

בוודאי. הכול תוספות לשקיפות.

הרחבת דיווחים.

הרחבת דיווחים לרגולטור ולא לציבור. תדגישו את זה.

וללקוחות.

ללקוח עצמו.

אני חושבת שאין למעט מהישגי הדיון הזה על אף הפשרה שהתקבלה בוועדה.

בגלל הפשרה.

בעיקר בגלל.

לכן אני תומכת בעניין הטופס שאת מציעה.

הפשרה גרמה לכך שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. אנחנו מגדילים את השקיפות גם לרגולטור וגם לציבור ואנחנו לא גורמים לחברות ליפול.

מר גפני, חשוב לי לציין שיש לנו סמכות כבר היום בחוק, ועוד לפני התקנות האלה, סמכות שמותר לנו להפעיל אותה לפיה אנחנו יכולים להוציא הוראות אד-הוק שכל הגופים ידווחו לנו את כל המידע.

את מאיימת עלי?

חלילה.

אם אני עוזב את הכנסת, אני לא הולכת להקים תיק השקעות ואני לא הולך להקים חברה אלא אני הולך להיות מחלק תה באגף התקציבים. אל תאיימי עלי.

אתה לא עוזב כל כך מהר ואתה יודע שזה לא יקרה כל כך מהר.

למה אתה לא אומר שאתה הולך להיות ראש כולל?

צודק.

מה עם הנעליים? כולכם מתגייסים עכשיו ויצטרכו הרבה נעליים.

אני מבקש לחזור על משפט שאמרתי בדיון הקודם שעלה בהקשר הזה. צריך להבין שהרשות אמורה לפקח על 144 חברות שמנהלות מאות מיליארדים של שקלים באמצעות כוח אדם מאוד מאוד מצומצם. כדי ליישם פיקוח אפקטיבי, היא צריכה לנהל סיכונים באופן מושכל. ניהול סיכונים מבוסס על מידע. אנחנו מדברים כאן על מתן מידע. אם אנחנו מסתכלים על התקנה הספציפית הזאת, היא מתייחסת רק לשני פרמטרים: האחד, מה המאפיינים של התיקים שאתה מנהל, והשני, איזה דמי ניהול אתה גובה בגינם. הדברים האלה נועדו גם לייצר הכרות מעמיקה של הרגולטור עם הגופים המפוקחים על ידו, שזה דבר סופר טריביאלי, והתכלית השנייה היא תכלית שאנחנו מקווים שיש הסכמה סביב השולחן, כולל האגף המרוחק של השולחן. הרשות רוצה ליישם רגולציה מידתית. כדי לייצר רגולציה מידתית, היא גם צריכה לקבל מידע. אנחנו מדברים על תהליכים דינאמיים.

ביקשתי להביא לוועדה את הטופס. אני אפילו לא בטוח שאני מבקש לאשר אותו כאן. אני רוצה שהטופס יהיה כאן, ברגע שהוא מוכן, שנוכל להניח אותו על שולחן הוועדה.

אבל שהכניסה לא תהיה תלויה בטופס.

אני מבקש שלפני שהם מקבלים את זה, אנחנו נקבל את זה.

אין שום בעיה.

בסדר. יש משהו שלדעתי הוקרא כבר לפרוטוקול אבל אני לא בטוחה ולכן אני אקרא אותו שוב.

מה שאני מבקש זה שלא תשחקו אתי. יש כבר הרבה שמשחקים אתי. אני ישבתי עם דורית בייניש כמה פעמים ובסוף ראיתי שלא יצא כלום.

אין לך ניסיון בודד כזה אתנו.

קחו אותי ברצינות. אני מבקש, לפני שאתם שולחים להם את הטופס, תביאו אותו לכאן כדי שחברי הוועדה יראו.

הם לא מתנגדים לזה.

להביא את זה לכאן לפני שאתם שולחים.

אין שום בעיה.

האחריות היא שלי.

תקנה 38, עיסוקים נוספים. תאגיד מורשה וכן בעל רישיון שאינם מועסקים בתאגיד מורשה או בתאגיד בנקאי ידווחו אודות עיסוקים נוספים שלהם במהלך השנה האחרונה.
זה לבקשת הגופים.

לא כל מה שהגופים מבקשים אני מקבל.

תסבירי דיווח חודשי של תאגיד בנקאי.

אחד החידושים החשובים שנמצאים כאן. אתם יודעים שמרבית היועצים מועסקים על ידי המערכת הבנקאית ונכון להיום אין דיווחים שוטפים על הפעילות שמתרחשת שם לרשות ניירות ערך וזה כמובן פוגם בצורה משמעותית ביכולת הפיקוח של הרשות. לכן אנחנו מייסדים כאן מסד נתונים חשוב לביצוע פעולת הפיקוח על בסיס חודשי של הבנקים על הפעילות המיועצת. פעילות מיועצת שנעשים בגדרה עסקאות בבנק תצטרך להיות מדווחת. מעבר לכך, יש כאן הסמכה של הרשות לבקש דרישות קונקרטיות נוספות ברמת היועץ הבודד.

אנחנו נגיד שאת התוספת שראינו, אם צריך התאמה לאור הסרתו של פרק ג', נעשה התאמות.

בסוף התקנות, בתוספות, הטפסים מונחים כאן. הטופס הזה שהובא עכשיו, לא מונח כאן.

אנחנו נעשה התאמות בתוספת לאור התיקון שקיבלה הוועדה.

אין עוד משהו. אתה יכול להצביע.

אנחנו מצביעים על אישור תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב-2012 בהתאם לסיכומים שהיו בוועדה לאור הדיונים גם בישיבה הזאת וגם בישיבה הקודמת וההסכמות שנעשו יחד עם הרשות לניירות ערך ועם הגופים.

הצבעה
בעד אישור התקנות – רוב
נמנע - 1

התקנות אושרו

תודה רבה. אני מודה לכם, הרשות לניירות ערך ואני מודה לגופים ולחברי הכנסת.

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום, סגירת מפעל בריל והעברת ייצור הנעליים לארצות הברית.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>