PAGE
37
ועדת משנה לפריפריה של ועדת הכספים
21/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 14>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לפריפריה
יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012), שעה 14:00

<1. דיור בר השגה>
<2. הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
אבישי ברוורמן

מרינה סולודקין

>
ישראל שוורץ - סמנכ"ל אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

רן רידניק - אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - אגף התקציבים, משרד האוצר

אבי פלדמן - ראש המטה לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלכס ריף - ראש ענף תחום תעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ברוך שוגרמן - מנהל השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איתי קורן - תקציבן משרד הפנים

מיכל אמיתי - יועצת לתכנון במגזר הערבי, משרד הפנים

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

רות ירון אמבייה - מנהלת תכניות בכירה, ג'וינט ישראל

אביתר חוגג - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת ספיר

אביעד רוזנפלד - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת תל-חי

תמר מייבום - אגודת הסטודנטים, מכללת תל-חי

יוחאי סביר - אגודת הסטודנטים

אלישבע מזי"א - מנכ"ל רוח חדשה, סטודנטים למען ירושלים

ספית חשביה צורי - ראש מינהל פיתוח קהילה, החברה למתנ"סים

חיים אבקסיס - מנהל תכנית רשות מקדמת תעסוקה, החברה למתנ"סים

ברברה אפשטיין - מנכ"ל עמותת סנגור קהילתי

נסים מלכה - ראש עיריית קריית שמונה

שמעון גפסו - ראש העיר נצרת

מיכאל ביטון - ראש מועצת ירוחם

טובה מעוז - עוזרת ראש העיר

ליאור נחמה - מזכיר תנועת ההתיישבות

ישראל נדיב - מרכז מועצות אזוריות

סיון ורדי - סמנכ"ל רוח חדשה

רוני פלמר - תנועת או"ר

בועז רקוץ' - פעיל המשמר החברתי

דוד קשני - עמותת קול בשכונות ודיור ציבורי

אורי פנסירר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<דיור בר השגה>
<הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה>

אני פותחת את ישיבת הוועדה. אנחנו מתחילים בדיור להשכרה. מי מייצג אתכם בנושא?

ראובן. הוא בישיבת ועדת הפנים.

חשובה לי מאוד עמדת האוצר בנושא הדיור להשכרה. נמתין לו כמה דקות כי חשוב לי שהוא ישמע את ההתייחסויות ואת הנושאים.

אנחנו מתחילים. חברים, צהרים טובים. אני פותחת את ישיבת ועדת המשנה לנושא הפריפריה של ועדת הכספים. נמצאים כאן חבריי חברי הכנסת ברוורמן ומרינה סולודקין. נמצא כאן ראש עיריית נצרת עילית, ידידי גבסו, שלום לראש עיריית ירוחם, נמצא כאן השותף הבכיר לכל מה שנעשה כאן בשדולה, מנכ"ל תנועת אור, רוני פלמר שמסייע לי לקדם את כל הנושאים בנושא התיישבות צעירים ובכלל בפריפריה. תודה לך, רוני, זאת ההזדמנות לומר לך תודה. נמצאת כאן מנהלת הוועדה ליאת והגורמים שתכף כל אחד יציג את משרדו ואת חוות דעתו.
הדיון היום יעסוק בשני נושאים עיקריים. הנושא האחד הוא דיור להשכרה בפריפריה, כיצד אנחנו יכולים לעודד דיור להשכרה בפריפריה. מתוך סקר שערכה לטובת הדיון הזה עמותת אור עולה ש-43 אחוזים מהנשאלים מעדיפים לגור בשלב הראשון בשכירות. דרך אגב, זה הגיוני. רוב האנשים שנישאים, בשלב הראשון, עד שהם מחליטים מה הם עושים עם החיים שלהם, עד שהם מביאים ילדים, עד שהם מחליטים היכן הם עובדים, הם רוצים לגור בשכירות ולא כולם רוצים לקחת משכנתא כל כך גבוהה כדי לקנות דירה. 56 אחוזים מהנסקרים השיבו כי היצע הדירות להשכרה מסוג כזה בנגב יעודד אותם לעבור לנגב. מבחינתנו זאת שאלה מאוד מאוד חשובה כי אנחנו רוצים לדאוג למצב שיותר ויותר צעירים יגיעו לנגב ולגליל. הצעירים יגיעו לנגב והגליל אם תהיה להם תעסוקה ואם יהיה להם דיור. עם כל השאר הם יסתדרו. עם התחבורה הם יסתדרו וכך גם עם הבריאות, אבל אם לבן אדם יש היכן לגור והיכן לעבוד, הוא יבוא לנגב ולגליל כי גם שם החיים מבחינת איכות החיים הם יותר נוחים וגם במונחים מסוימים היא הרבה יותר זולה לאותו זוג שמתחיל את החיים שלו.

לצערי חלק מראשי הערים חושבים שזוגות צעירים מהווים אוכלוסייה חדשה, דבר שהוא בגדר טעות גדולה משום שזוג צעיר שמגיע לעיר מסוימת והילדים כבר לומדים בגנים, הוא נשאר לגור באותה עיר כי יש לו את החברים שלו, את סביבת העבודה שלו, את סביבת התרבות שלו והוא מעדיף להישאר באותו מקום.

לכן הדיון הזה עוסק בשני היבטים: האחד, הדיור להשכרה, והשני, מרכזי תעסוקה לצעירים כאשר בנושא השני יציג נציג משרד התעשייה מצגת בה הוא יסביר מה הם המרכזים האלה, עד כמה הם תורמים, היה איזשהו פיילוט בנושא הזה, ואיך אנחנו יכולים להרחיב אותם.

<דיור בר השגה>

כפי שאמרתי, אנחנו נפתח את הנושא של דיור להשכרה. אחת ההמלצות החשובות של ועדת טרכטנברג – וזה לא סוד שאני לא מתה על כל ההמלצות שלה אבל האוצר והממשלה כל כך אוהבים אותה, הם בוודאי יאמצו את רוב ההמלצות שלה - היא בנושא של דיור להשכרה. בוועדה דיברו על חשיבות דיור להשכרה כדיור שמאפשר לצעירים לשכור במקומות בהם הם רואים את עתידם, דיור זול יותר, איכותי יותר ונוח יותר עד לשלב שבו הם יתקבעו. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת את מה שאמר טרכטנברג בדוח שלו ולבדוק כיצד הממשלה מתכוונת ליישם את המלצותיו. לכן היה לי מאוד חשוב שנציג האוצר יישאר כאן כי אני מבינה שגם במגעים אותם התחלנו לנהל מול האוצר, האוצר לא פוסל את האפשרות של דיור להשכרה אלא ההפך הוא הנכון. אני מאוד אשמח לשמוע את חוות דעת האוצר בעניין של דיור להשכרה. יש לנו גם כמה פתרונות אבל לא נעלה אותם כבר בשלב הזה. אני חושבת שכדאי שנעלה אתם לאחר שקודם כל אתם תציעו את ההצעות שלכם, נשמע גם את נציג משרד השיכון והבינוי ולאחר מכן חברי הכנסת יוכלו להתייחס וכך גם ראש עיריית נצרת, ראש עיריית ירוחם וכל אחד שנמצא כאן ורוצה להתייחס.

אני מבינה שנמצאים כאן גם נציגי הסטודנטים ואני מברכת אתכם. אני שמחה שאתם שותפים לדיון הזה. אני חושבת שאתם יכולים לקחת חלק ביותר ועדות של הכנסת כי אתם דור העתיד ואתם הדור שגם ישתלב בעתיד בתוך אותם גורמים ומוסדות שיקבלו את ההחלטות לדור הבא. אני שמחה מאוד שאתם נמצאים כאן.

מנכ"ל אור, רוני, פתיח ולאחר מכן נבקש את התייחסות הגורמים.

קודם כן, תודה רבה. זאת הזדמנות לומר לך תודה על כל הפעילות המבורכת של הוועדה. היום עולים שני נושאים מאוד פרקטיים ורלוונטיים והם גם למחר בבוקר, הם לא ארוכי טווח אלא הם תוצאות מיידיות.
אני חושב שבחרנו לקחת נושאים שההשפעה המיידית שלהם ניכרת גם אצל צעירים אבל לא רק. כאן חשוב לו לומר שיש כאן הזדמנות אדירה. לכאורה זאת ועדה שמתחילה לגלגל איזה כדור שלג. הרבה ראשי ערים התנצלו על שלא באו, אבל אני בטוח שבפעם הבאה לא יהיו שניים או שלושה ראשי ערים אלא יהיו יותר.

יש בעיה עם היום בו יושבת הוועדה ואני אדבר על כך עם יושב ראש ועדת הכספים. ראשי הערים בדרך כלל מגיעים לכנסת בימי שני ורביעי. ביום שלישי הכנסת עובדת בדרך קצת אחרת. לטרטר ראש עיר שגם כך יש עליו מעמסה של ניהול עיר פעמיים בשבוע לכנסת, זאת בעיה. לכן אני חושבת שאת הדיונים על הפריפריה, בשונה מדיונים אחרים שאנחנו מקיימים, משום שאנחנו זקוקים לאימפוט, להתייחסות ולכל החשיבה של ראשי הערים, יכול להיות ששווה לקיים את הדיונים האלה בימי רביעי וחמישי אחרי או לפני מליאת ועדת הכספים. אני חושבת שנכון יהיה להעלות את זה בפני יושב ראש הוועדה וכך אעשה.

בעיקרון מה שאנחנו רוצים לומר זה שאנחנו לא מדברים על צפי עתידי. אנחנו מדברים על מחאה שהייתה, הוציאה הרבה אנשים ברחובות וחלקם עוד נשארו ברחובות ללא פתרונות. אנחנו רוצים לראות איך היום זוג שיכול במקרה הטוב לממן שכר דירה בסכום של 1,500-2,000 שקלים יוכל לעמוד בכך ולא לתקופה קצרה וקצובה אלא לנהל חיים ולא פחות חשוב, לא בפתרון דחוק כשבעל הבית מתעלל בו והתנאים יהיו תנאים לא תנאים. אנחנו מדברים על יצירת מצב של דיור איכותי במחיר סביר ושבאמת מתייחס לשכר במשק ולסכום אותו מרוויחים הצעירים במדינה ולא למשהו אוטופי שבסוף גורם לזוג לשלם 3,000 ו-4,000 שקלים לחודש, ואפילו יותר, בשכירות.

יש כאן הרבה סיטואציות. מי שהיה נשיא אוניברסיטת בן גוריון יכול להעיד על כך שיש כמות אדירה של מרצים שאם היה פתרון דיור בשכירות איכותי בבאר שבע, אני בטוח שהרבה מאוד מרצים היו נשארים לגור במקום ולפחות היו בוחנים את האופציה הזאת. אנחנו מדברים היום על הרופאים וזאת מגמה של המדינה שרוצה להביא אותם ולהשאיר אותם בפריפריה וגם הם חלק מהסיפור הזה. שוב, אלה לא רק צעירים ולא רק סטודנטים אלא משפחות.

את התייחסת לסקר. הסקר נגע באלף משפחות שבתהליכי מעבר כאשר 43 אחוזים ו-56 אחוזים מהם השיבו את מה שהשיבו. לקחנו בכוונה מספר גדול מסקר רגיל. לא רק 450 אנשים אלא אלף אנשים וזאת כדי שזה יהיה הרבה יותר מובהק. אני חושב שעד היום, לפחות בארגון שלנו, ראינו ש-6,000 משפחות שעברו לגור בנגב ובגליל בעשור האחרון, רובן ככולן התחילו בפתרונות של דיור להשכרה. אף אחד לא קופץ מתל אביב או מרמת השרון או מפתח תקווה – מהיכן שאני עברתי לנגב – ודבר ראשון רוכש דירה. גם אם יש לך את היכולת הכלכלית, אתה קודם בודק את זה. לפני מעבר צה"ל, אם זאת עיר הבה"דים בה התחילו עבודות ובשעה טובה יש קבלן זוכה, ואם זה אירוע יותר חשוב והוא המעבר של 11 אלף החיילים ו-5,000 קצינים של חיל המודיעין לאזור צומת שוקת. אם אנחנו רוצים שלא רק עומר ולהבים ירוויחו אלא ירוויחו מה שאנחנו קוראים לו יע"ד – ירוחם, ערב ודימונה – בדרום, ואם אלה מקומות בצפון שיכולים להיות מושפעים מחר בבוקר, אז המטרה היא ליצור אינוונטר – כפי שהוא עובד יפה מאוד בהרבה מקומות בעולם – של דיור איכותי להשכרה כאשר מדובר ב-100, 200 ו-300 יחידות בקומפלקס ברמה העירונית אבל גם ברמה הכפרית.

הרבה פעמים אומרים שלא חשוב או לא קריטי כי לאזור הכפרי כולם רוצים להגיע. אם זה כך, מעולה, אבל בואו ניתן להם את האפשרות ונפרוץ. יש 300 ויותר ישובים כפריים בנגב ובגליל, אם נוכל לתת פתרון של בנייה להשכרה ולא רק בקרוואנים כי קרוואנים זה נחמד אבל אולי זה לא הפתרון הטוב ביותר. אני חושב שבסופו של יום מדובר כאן בפתרון שהמדינה תשקיע בו כאשר ברמת העלות תועלת יש כאן את אחד המהלכים המבריקים שהמדינה יכולה לעשות, מה גם שהכל באמת חוזר למדינה מהר מאוד במסים כאלה ואחרים וגם הערך הכלכלי של משפחה שעוברת לאזור הוא ערך רב.
תחת השאלה איפה המדינה ואיפה החזון, אנחנו מתכנסים כאן כדי לראות איך אנחנו מעבירים הילוך.

המדינה משקיעה, באיזו צורה?

תכף נתייחס לזה.

נגיע לזה. לכן גם האוצר כאן.

היינו רוצים לצאת מכאן כאשר התרגום של טרכטנברג בסעיף הדיור להשכרה יתחיל להתממש ושלא נשאל את עצמנו בעוד חצי שנה או בעוד שנה או בעוד שנתיים איפה נשארה השורה בטרכטנברג והיישום נשכח מאחור.

תודה רבה. אני מבקשת את נציג האוצר. נמצא כאן אמיר.

כפי שנאמר, בדוח של ועדת טרכטנברג הייתה התייחסות לכל הנושא של דיור להשכרה ולדיור בר השגה.

לגבי היישום של זה. במסגרת חוק התכנון והבנייה שנדון בוועדת הפנים של הכנסת, הוכנס חלק די רחב שמתייחס לסוגיה של דיור בר השגה ולמעשה מגדיר שלושה מסלולים שהם דירות קטנות – אנחנו יודעים שאחת הבעיות היא מחסור בדירות קטנות – דירות להשכרה בשוק החופשי ועכשיו ככל הנראה ייכנס דיור להשכרה במחיר מפוקח.

מה ההבדל בין דירות להשכרה בשוק החופשי לדירות להשכרה במחיר מפוקח?

בשוק החופשי יהיו דירות שמיועדות להשכרה, ובמחיר מפוקח יהיה מנגנון שמגביל את עליית המחיר.

מעבר לכך מוסדות התכנון יהיו חייבים להתייחס לכל המסלולים האלה ולקבוע את התמהילים הדרושים לכל רשות מקומית בכל מרחב עירוני ובכל ישוב כפי שנדרש ולפי התוכניות שיובאו למוסדות התכנון, ישווקו הדירות במסלולים שהזכרת.

מסלול נוסף שנועד לקדם דיור להשכרה הוא מסלול שמנסה לתמרץ את המוסדיים להיכנס לשוק הזה ולקחת על עצמם את הבנייה ואת ההפעלה של הדיור להשכרה.

כשאתה מדבר על תמריץ למוסדיים לבנייה והפעלה, אני רוצה להבין למי אתם מכוונים או האם יצרתם איזה שהם קשרים ראשוניים ואתם יודעים שהמוסדיים מעוניינים בכך. שנית, איזה סוג של תמרוץ יעודד אותם להגיע.

התמרוץ יהיה על ידי מדיניות מיסוי כמו שמתבצע בעידוד השקעות הון בפריפריה. אנחנו בודקים את ההתעניינות של הגופים הפיננסיים, גופים כאלה ואחרים, להיכנס לשוק הזה, אבל המטרה היא להוציא חוק ולא הסכם ספציפי.

מה אומר החוק? משהו בדומה למדיניות מיסוי של השקעות הון?

כן.

מענה או עשר שנים פטור.

פטור ממס או חלופת מענק.

יש מסלול שהולך ומתגבש וכאשר יהיה מוכן, בהקדם הוא יוצג לממשלה.

חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס לדברי נציג האוצר לפני שהוא הולך לוועדת הפנים? יש משהו נקודתי בעניין הזה?

לא.

נקשיב קודם לנוכחים.

משרד השיכון והבינוי.

בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אני רוצה להדגיש שהבנייה להשכרה בפריפריה עם מחייבת סבסוד אמיתי. זה לא הוקוס פוקוס שיוצרים מכרז מעניין ופתאום קמות דירות להשכרה.

כשאתה מדבר על סבסוד אמיתי, למה אתה מתכוון?

היום פחות או יותר אלה היזמים שהולכים ובונים בנייה להשכרה והם רוצים תשואה בסדר גודל של שמונה-תשעה אחוזים ברוטו. קחי דירה שעולה מיליון שקלים, עשרה אחוזים ממאה אלף שקלים, זה 9,000 שקלים לחודש.

כן, אבל דירה בפריפריה לא עולה מיליון שקלים.

בפריפריה אין דירות שעולות מיליון שקלים.

לצערנו כבר עולה גם מיליון ומאתיים אלף שקלים.

היא הנותנת.

להפך, קל וחומר.

כן. אם מיליון נותן 9,000, תעלו למעלה כמה שאתם רוצים. לכן זה לא דבר קל אלא זה דבר שמחייב החלטה והשקעה של לא מעט אמצעים. ברגע זה, לפחות מנקודת משרד השיכון, אנחנו מנסים להפעיל מסלול של בנייה של מכרזים כאשר בקרוב יצאו מכרזים כאלה גם בבאר שבע. מכרזים הם יש מחיר קרקע פחות מהערכת שמאי והתחרות היא על מי מוכן לגבות שכר דירה יותר נמוך.

מחיר למשתכן בשכירות.

בדיוק.

אבל אתם הולכים לבניית דירות קטנות.

כמו שאנשים גרים במרכז הארץ. גם דירות גדולות וגם דירות קטנות. חלק מהדירות יהיו דירות למכירה. יהיה תמהיל של אוכלוסייה מעורבת. חלק מהדירות יהיו למכירה, חלק מהדירות יהיו בשכר דירה בשוק חופשי וחלק מהדירות יהיו בשכר דירה מפוקח.

מתי אתם הולכים לצאת עם זה?

אנחנו עובדים על זה וזה לא צריך לקחת יותר מדיי זמן. הכוונה היא לשווק את זה בבאר שבע, במודיעין, בכפר סבא ובירושלים.

איפה הפריפריה כאן חוץ מאשר באר שבע?

מה עם ירוחם?

בהמשך למה שאמר נציג האוצר, אין ספק שמה שיגרום להשכרה מסיבית, אלה גופים פיננסיים. זה לא שאני ושלושה אנשים ננסה להרים מיזם כי יש שם הרבה מאוד כסף והתשואות היום בשוק ההון, לא צריך לומר, הן מאוד נמוכות וגם התשואות הנמוכות הן עם סימני שאלה, עם תספורות וגילוחים. לגופים כאלה יש עניין בבנייה להשכרה ושר השיכון באופן אישי נפגש עם כל הגופים כדי לבדוק. אין טעם ללכת למכרז ואחרי כן יאמרו שכאן טעינו ושם טעינו. השר מנסה ביחד עם המשרד לראות איך אפשר לעשות התאמה בין המשרדים לבין הצרכים של הגופים האלה כדי שבאמת יצא מזה משהו.

איך קבעתם את באר שבע, מודיעין, כפר סבא וירושלים? על פי מה?

מקומות שהיו תב"עות זמינות.

זאת אומרת, השטח הוא שהגדיר לכם את הערים.

כן.

אין תב"ע בנצרת עילית ובירוחם?

בכל מקום במדינת ישראל יש תב"עות זמינות.

אני שוב אומר שבנייה להשכרה בנצרת עילית, זה גם מחייב סבסוד. נכון לרגע זה של החיים, אין פתרון של הסבסוד הזה. הכי קל זה לומר שנעשה, אבל עד שאין פתרון סבסוד, אי אפשר.

מה זה אין פתרון לסבסוד? אנחנו צריכים לבוא עם הפתרון של הסבסוד. אנחנו ואתם, שר השיכון שלא צריך לישון בלילה. אני מניחה שגם אתה לא ישן בלילה כי זה התחום שלך, הנושא של הדיור, והוא מעסיק אותך מאוד. אני בטוחה בזה. מישהו צריך לבוא עם המלצה לסבסוד, למענקים, איך אפשר ללכת ולהביא למצב שלכל אזרח במדינת ישראל יהיה דיור בה השגה אם בקנייה ואם בשכירות. אני שואלת האם אתם באתם למשרד האוצר עם הצעה לסבסוד בנושא הזה.

ברגע זה של החיים, לא.

אם אתה מוציא את המכרז, משרד האוצר נותן לך כלי אדיר והשאלה אם אתם מתואמים שיצא מכרז שיאמר גם סבסוד וגם מדיניות מיסוי.

אין כלי אדיר ואין כלי זעיר. אם יהיה, יהיה טוב.

השאלה אם אתם מדברים עם האוצר.

בוודאי.

כי הוא מדבר על מדיניות מסים.

בינתיים הם ממשיכים בשני קווים מקבילים.

גם מדיניות מסים היא סבסוד.

שהמכרז יכלול את שניהם.

לא חשוב איך אתה קורא לזה, קרקע, מענקים, אפס מס.

ראש עיריית נצרת עילית.

תודה רבה. אני רוצה לומר שיש מספר דרכים ואין ספק שמעורבות ממשלה יכולה כאן להטות את הקו. הטבות יכולות להינתן ואני מדבר רק על הפריפריה כי אם נבנה דבר כזה בתל אביב, זה עשוי לפגוע בפריפריה. בהחלט יכולות להינתן פטור ממע"מ ודברים כאלה, שזה דבר שלא עולה למדינה שום דבר והיא לא מפסידה כשהיא נותנת פטור ממע"מ. נכון, הוא לא מרוויחה אבל היא לא צריכה לסבסד. זה כלי מצוין שיכול לפתור בצורה מאוד משמעותית. באירופה, בעיקר בצרפת, המדינה יוזמת פרויקטים בהם משכירים את הדירות וגם אנשים מאוד מאוד אמידים משלמים בפריז בפרוורים בין 1,000 ל-1,200 יורו שכר דירה לחודש לבית מסודר ויפה שכולל מערכת הסקה. כך הם שומרים על איכות חיים ועל תחזוקת הבניין. הפתרון הזה הוא מצוין.

1,200 יורו זה בסביבות 6,000 שקלים. זה מה שאנחנו רוצים שאנשים ישלמו?

לא רוצים. רמת החיים היא שונה, אבל אני אומר שגם כאשר מדובר בבית גדול בלב פריז, המדינה מעודדת. הדבר הזה, אם הוא יצליח, אם נלך על כך, גם הממשלה צריכה להירתם לכך כי יכול להיות שאנחנו נשב כאן ונחליט אבל הממשלה לא תהיה אתנו כאן, מה גם שאני רואה שנציג האוצר שצריך לשלם את השיק כבר הלך. דבר כזה עשוי להוריד בצורה משמעותית את כלל המחירים בשוק החופשי בהשכרת הדירות.
אני רוצה לומר שנצרת עלית עכשיו הפכה מחדש למקום שבו קולטים עלייה גדולה וברוך השם השנה קלטנו כ-300 עולים מברית המועצות, כולם יהודים וצעירים. אני מדגיש את זה וחשוב לי לומר את זה. אנחנו ממשיכים בשנה הבאה ואנחנו רוצים לעבור את ה-400. אנחנו מתקשים למצוא פתרונות דיור ופתרון כזה או מיזם משותף כזה, אפילו עם הממשלה או עם אחת החברות הממשלתיות, בהחלט יכול לעודד. המדינה יכולה גם לעודד בפטור מהיטלים וזירוז היטלים בבניית דירות בגודל כזה. כמובן לא מדובר בדירות גדולות אלא בדירות קטנות.

אביתר, יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללת ספיר.

תודה. אנחנו כאן יחד עם יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללת תל חי. בעניין הזה אנחנו סוג של אחיות תאומות.

אנחנו באים משדרות ומקריית שמונה. אנחנו לא באר שבע. אנחנו מחשיבים את עצמנו לקצת יותר פריפריה.

אני מתארת לעצמי שמה שאתה אומר כאן, אתה מעביר את המסר לסטודנטים אחרים ולכן כדאי שתלמדו איך הממשלה ואיך המדינה הגדירה פריפריה. יש כמה הגדרות לפריפריה. יש הגדרה של פריפריה גיאוגרפית ובאופן אוטומטי באר שבע יותר פריפריה משדרות. יש פריפריה שהיא בגלל ההיבטים הסוציו אקונומיים ויש פריפריה עליה הוחלט על פי מפת עדיפות לאומית שעל פיה נקבע הגבול הדרומי והצפוני שהוא קשור גם לבג"ץ עדאללה ולכל מיני דברים אחרים שלא ניכנס אליהם. רק שתדע שכרגע יש מפת עדיפות לאומית שהיא הגדירה וממנה נגזרה הפריפריה. כשאתה אומר יותר פריפריה, תדע למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על פריפריה.

אם זה מרחק גיאוגרפי, נראה לי שזה כך.

יש היום מפה ואני חושבת, אם אני לא טועה, ששדרות בתוך המפה.

כעוטף עזה.

כן, אתם בתוך מפת הפריפריה אבל זה בסדר.

אפשר להתווכח על ההגדרה הזאת אפילו יותר לעומק. אני חושב שמה שקורה בשטח, זה לא בדיוק לפי ההגדרות. יותר מזה, יש גם את הסיכונים סביבנו וגם בקריית שמונה.

אנחנו מבקשים מהוועדה, ושגם יירשם בפרוטוקול, שאגודות הסטודנטים יודעים בדיוק את הבעיות שמונעות מהסטודנטים להישאר במקום. אנחנו מכירים מאות סטודנטים שמוכנים להישאר אבל הבעיה היחידה היא שתמיד יש התייחסות לקהל המבוגר יותר, לאלה שרוצים להינשא ולהקים בית. יש מאות סטודנטים שכרגע סיימו את התואר ורוצים להתיישב באותו מקום בו הם למדו – אם בגין התאהבות באזור הצפון או אם אפילו ממניעים ציוניים באזור הדרום והנגב – ולכן ההתייחסות שלנו לעניין הזה היא בקשה לשתף כמה שיותר אותנו, את מנהיגי הדעה באזור הזה.

אתה אומר שאתה רואה את הדיור להשכרה כפתרון מצוין לסטודנטים שמסיימים ללמוד במקום מסוים ורוצים להחליט האם באותו מקום הם רוצים לחיות.

אני אומר יותר מזה. אנחנו יודעים שיש אנשים שרוצים להישאר וההתייחסות היא תמיד התייחסות לאוכלוסייה שהיא מעט יותר מבוגרת.

אבל דיור להשכרה הוא לא מנווט כך. לגבי מחיר למשתכן לדירה שקונים, אתה צודק, אבל בדיור להשכרה אני לא חושבת שיש פרמטרים של זוג נשוי.

אני לא מדבר על הפרמטר אלא על רמת ההתייחסות מבחינתנו ומה שאנחנו יודעים שצריך להיות. מה שנאמר כאן, זה לא בדיוק מה שאנחנו יודעים שצריך להיות.

תודה רבה. ראש עיריית ירוחם, בבקשה.

ראשית, ברכות ותודה למירי שמובילה מאבק מתמיד של בקרה ודאגה לפריפריה, לנגב ולגליל, ולרוני שעושה עבודת שטח יפה. תודה לחברי הכנסת שבאו והקציבו מזמנם לדיון, חבר הכנסת ברוורמן וחברת הכנסת סולודקין.

אני רוצה לומר לך שמשנות ה-90 יש קיפאון בדיור בפריפריה והסיבה היא פשוטה. מדינת ישראל הפסיקה לבנות דיור ציבורי והפסיקה לבנות דיור לעולים בתהליך של ערבויות מדינה. מאותו רגע פנינו אל היזמים אבל היזמים פוחדים לבוא לירוחם כי הם לא יעשו את הקופה הגדולה בירוחם. יש קיפאון בין בריחת הממשלה לחשש היזמים והיעדר אשראי של בנקים ליזמים. יזם שרוצה לבנות מאה בתים בירוחם, לא מקבל אשראי מהבנק והוא צריך להיאבק על כך.
האוצר בא ואומר שנעשה רגולציה, נעשה פטנטים של רגולציה. המחיר למשתכן, הקצאה לשכירות וכן הלאה, אבל זה לא עובד ואין תוצאות. הוא לא ילך מהר לממן בנייה ציבורית על אף שראוי לעשות את זה ועל אף שראוי לממן בנייה לצעירים.

בין רגולציה לבין מימון מלא של ממשלה יש פתרונות נוספים שלא עולים כסף למדינה. האחד, להכיר בחברות כלכליות של עיריות כיזמים לדיור לצעירים ולתת להם פטור ממכרז כפי שנעשה במשרד הביטחון. חיילינו וקציננו פטורים ממכרז לדיור של אנשי קבע. בנינו ולוחמינו שבאים לכפרי סטודנטים, פטור ממכרז. פטור מעלות הקרקע, זה המינהל, ופטור או מימון של עלות הפיתוח, משרד השיכון. דבר כזה מביא אותנו ליכולת לבנות, ליצור קבוצות רכישה ופילנתרופיה. אנחנו יושבים בהיכל שבנתה משפחת רוטשילד. במדינת ישראל פילנתרופיה היא לא בושה. יש לנו פילנתרופים שנוחתים אצלנו במסוק ורוצים לבנות דיור והם לא ירוויחו שמונה אחוזים או עשרה אחוזים כמו היזמים אלא ארבעה אחוזים, אבל עדיין נצא לדרך. אם כל, זה חסם אחד.

החסם השני. לייעד קרקעות או חומים או צהובים לדיור להשכרה לצעירים.

זה נושא שעלה כאן.

נוסף לכך אפשרות לערבויות של איקס שנים לשכירות ליזם שקפץ לדרך. זה לא עולה כסף למדינה אבל היא לוקחת סיכון קטן.

אם ייעשו המהלכים האלה, ננצח. החסם הכי גדול בפריפריה הוא דיור. לא תעסוקה. חברים, אל תטעו. חסרים מהנדסים, פסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים. כל המקצועות חסרים בירוחם, בדימונה, בערד וזה בדוק. בא צעיר, בוגר אילים, בוגר תהליך ליווי של או"ר ורוצה בית, אבל אין בית. אנחנו תקועים בכשל הזה בין יזמות עסקית לבין מימון ממשלתי. לכן פתיחת צוואר הבקבוק עוד לפני מימון ישיר של הממשלה הוא פטנט יצירתי שאפשר לעשות אותו וצריך כאן להילחם ולנהל מאבק רציני כדי להביא הצעת חוק בתחום הזה. לדעתי את יכולה להוביל הצעת חוק כזאת בתחום הזה.

תודה רבה לך. טובה מעוז.

אני רוצה להודות למירי. תמיד כשמדברים פריפריה, רואים אותך. צר לי מאוד שאני יושבת כאן – אני לא יכולה לדבר בשם ראש העיר אלא בשמי – אחרי שעזבנו הכול ובאנו לכאן ואני רואה שגם נציג משרד השיכון לא חשב שזה מספיק מעניין והלך.

לא, הוא כאן. אני חושבת שהוא רק יצא לרגע.

בסדר. גם האוצר לא כאן וזה נושא שחשבתי שנוגע לו.

אני יודעת שבשנות ה-90 כשהייתה עלייה ברוכה, ובאמת ברוכה, מברית המועצות, מדינת ישראל ידעה לשלוף דירה להשכרה כך שתוך שנה וחצי היו דירות להשכרה. ידעו איך לעשות את זה. זה לא שהמדינה לא יודעת. המדינה לא רוצה וכך אני רואה את הדברים. אני יודעת שהיום זוגות צעירים – ואני מחזקת כאן את ראש עיריית ירוחם – לא יכולים להרשות לעצמם לקנות בית. היום הבנק רוצה ארבעים אחוזים מימון אישי ואני שואלת מהיכן? מההורים? מאיפה זה יבוא? זוג צעיר שסיים את הלימודים, מהיכן יש לו ארבעים אחוזים לתת? נכון, דירות להשכרה בצורה מפוקחת, לא שנצרת עלית תהפוך לעיר מעבר עד שאני אמצא כסף ללכת לגור במושב אלא שהם יבואו, יראו ויישארו בה.
אני חושבת שגם אם נותנים דירות להשכרה, צריך לעשות סנקציות לזוגות הצעירים שהם ידעו שאחרי תקופה או שהם זזים או שהם קונים. צריך למצוא מכנה משותף באמצע.

תודה רבה. תמר מאגודת הסטודנטים בתל חי ולאחר מכאן ראש עיריית קריית שמונה.

צהרים טובים לכולם. מירי, את ואני נפגשנו בוועדת הכספים בפרי הגליל עת באתי לייצג את הסטודנטים. כבר אז דיברתי על כך שאין תעסוקה. רצו לפטר 55 עובדים במפעל. אני יודעת שאותו סיפור היה בנצרת עלית. אני חושבת שהדיון הזה קפץ לגובה כי הרבה לפני דירות להשכרה, צריך לחשוב למה הסטודנטים לא רוצים להישאר באזור. האמת שזה לא שהם לא רוצים אלא שהם פשוט לא יכולים.

דיברו על דיור בנצרת עלית, על עולים שמחכים לדיור, אבל אחרי הדיור מה תעשה אתם? איזו תעסוקה תיתן להם? איזה לימודים תיתן להם?

יש לימודים ויש תעסוקה.

לגבי מגורים למרצים. מה זאת ההתייחסות למרצים? כמה מרצים יש באזור וכמה סטודנטים? איפה הסטודנטים בכל הסיפור? בתל חי עכשיו אנחנו מקימים התארגנות של סטודנטים שמאמינים בהתיישבות בקיבוצים ורוצים להחיות את האזור. איפה הממשלה בכל הסיפור עוזרת לסטודנטים? הממשלה לא עוזרת לסטודנטים. אם הממשלה תעזור לסטודנטים, היא תעזור לעצמה לפתח את הפריפריה. כרגע לפריפריה אין כלום להציע לסטודנטים. אני שנה א' וכל מי שאני מכירה שלמד בתל חי עזב את המקום בעצבות ובכעס על המדינה שמפקירה אותו, שמפקירה את הצפון. אין לנו תארים שניים, מי שרוצה ללמוד מינהל ציבורי ולקחת אחריות – אין לנו עם מי לדבר אלא אנחנו צריכים לברוח לירושלים או לתל אביב. תנו לאנשים שאוהבים את הצפון, שבאים לשם מתוך אידיאל אמיתי, לבטא את זה.

אתם מדברים כאן על הדיור. זהו, הסטודנטים בכיינים, יהיה להם דיור והם יעברו? זה הסיפור? אין להם שם עבודה. צריך לבדוק מה הסטודנטים לומדים בתל חי, מה העיסוק שלהם ולהביא את העבודה לסטודנטים.

את צודקת במאה אחוזים ואכן המשך הדיון הזה הוא בנושא מרכזי תעסוקה בפריפריה.

אני רוצה לדעת איזה מרכזי תעסוקה הולכים להיות לסטודנטים.

אני שמחה שאת רוצה לדעת. גם אנחנו רוצים לדעת ואנחנו נשמע על כך כאן. זאת בדיוק מטרת הדיון הזה, לדבר גם על דיור וגם על תעסוקה.

הסיפור הזה הוא כמו תקליט שבור וכל הזמן חוזר על עצמו. אני חושבת שצריך לתת יותר מענה חוץ מדיור ציבורי.

ברור לחלוטין. ראש עיריית קריית שמונה.

שלום לכולם. אני מודה על היוזמה הברוכה לקיים את הדיון. סוף סוף אפשר לבוא ולומר את מה שהרבה רוצים לומר אבל זה לא מגיע למקום הנכון.

אני רוצה לחלק את הדברים שלי לשני חלקים. אני רוצה לחזק את דבריה של הסטודנטית שדיברה. כשאנחנו מדברים על פריפריה, באיזה מקום טשטשו את הפריפריה. יש טשטוש מוחלט. אני נפגש עם יזמים ויזם שרוצה היום לבוא ולהקים מפעל או להעביר מפעל עוגן לקריית שמונה, הוא מקבל את אותם תנאים כפי שמקבלים ביוקנעם כי זאת אותה פריפריה ואלה אותם תנאים. האם אפשר להשוות את זה? למה הוא צריך להגיע לקריית שמונה? הוא יעצור ביוקנעם ושם יקבל את כל התנאים, מה גם שההובלות שם יותר זולות ולכן הוא לא צריך להגיע לקריית שמונה. צריך קודם כל לומר מהי פריפריה וצריך להגדיר הגדרות ברורות כפי שהיה פעם. פעם היה אזורי עדיפות והגדירו אזור עדיפות א' ואזור עדיפות ב'. הגדירו מה זה אזור עדיפות א' והוא קיבל תנאים שלא קיבל אזור עדיפות ב' ואזור עדיפות ב' לא קיבל מה שקיבל אזור עדיפות ג'. אם כן, קודם כל צריך להגדיר את זה אחרת כי לא תהיה תעסוקה.
הופעתי במשך שנה שלמה בפני השולחן הזה, בפני ועדת הכספים, כי יש יזם שרוצה להעביר את המפעל שלו, איתורן, לקריית שמונה, איזי שרצקי, ובמשך שנה שלמה אנחנו מטורטרים, גם היזם מטורטר, ובסופו של יום הבן אדם החליט שהוא לא עובר לקריית שמונה כי אף אחד לא בא לקראתו. הוא לא רוצה שיחבקו אותו אבל שלפחות יעזרו לו לעבור אבל גם את זה לא עשו. היום מפעל שהיה אמור להגיע לקריית שמונה עם בהתחלה 240 עובדים, כאשר מתוכם מאה מהנדסים, דבר שהיה פותר בעיות רבות גם לאותם סטודנטים שלומדים במכללה, לא הגיע אלא נשאר במקום שלו.

הייתה ועדת טרכטנברג שמה שהיא עשתה, היא עשתה נזק גדול בעיקר לפריפריה. עם כל הכבוד, ההישג היחידי שהיה היה חינוך חינם לגיל שלוש וממילא זה קורה בפריפריה, כך שזאת לא הטבה. מה שכן עשתה הוועדה זה שצמצמו וקיצצו תקציבי ביטחון וזה אומר שהפסיקו את ההזמנות במפעלי ביטחון בקריית שמונה והיום תשעה מפעלים מועמדים לפטר מאה עובדים כי אין הזמנות לא של המרכבה ולא של הנמר. זאת מכה נוספת לפריפריה וכולם ישנים. לאף אחד לא איכפת ואף אחד גם לא מתעניין בזה כי מזמן שכחו את האזור הזה. לכן אני אומר שצריכה להיות הגדרה ברורה.

דבר נוסף. אני מסכים שצריך לתת לנו את האפשרויות כי אף יזם לא יבוא לבנות בקריית שמונה ולא יבנה דירות לא להשכרה ולא למכירה כי זה יקר מאוד. יש מחויבויות בקריית שמונה לבנייה שלא קיימות במקום אחר כי בקריית שמונה צריך להיות סטנדרט מסוים של בנייה והבנייה חייבת להיות בנייה ביטחונית מסוימת דבר שמייקר את הבנייה. למכור בית כזה, זה יקר מאוד ואותו אדם יכול לקנות את אותו בית גם במקום אחר ולא צריך להגיע לקריית שמונה כדי לקנות אותו. גם השכירות בוודאי יותר יקרה.

מעבר לכך שמינהל מקרקעי ישראל עושה לנו את המוות. אפילו קרקעות שכבר קיימות ואפשר להכניס אותן היום לשיווק, הם עושים לנו את המוות. לא משחררים שום דבר והכל חסום. אין היום עתודות קרקע בקריית שמונה. סוף כל סוף יש לה עתודת קרקע לבניית שכונה, אנחנו עוברים מדורי גיהינום. עד עכשיו עברנו ולא נראה שזה עומד להסתיים.

איך אתה מסביר את מה שקורה במינהל מקרקעי ישראל? מה אתה רואה?

אני רואה שצריך לשחרר כל מיני חסמים. ביקשו ממני להביא אישור מחיל האוויר. אני צריך לרוץ לפיקוד צפון כדי לבקש מהם אישור. מבקשים מיליון דברים. צריך לשחרר ולתת שחרור. בשנת 1991 בנו שכונה שלמה בקריית שמונה שיש בה 7,000 תושבים בלי היתרים ובלי שום דבר, עלו עם טרקטורים, חפרו ובנו בתים ששוחררו להשכרה. אין סיבה לא לעשות כך גם היום.

אני מודה לך היושבת ראש על מה שאת עושה ומקווה שתמשיכי בזה. אני חושב שאת הפה והאוזן שלנו, של כל הפריפריה.

תודה רבה לך. אלישבע מ"רוח חדשה".

אני אסיט את הדיון כי אנחנו לא נחשבים פריפריה. חשוב לי לומר שהבעיה של ירושלים שהיא נחבטת קצת משני הכיוונים.

אתם עובדים יחד עם התעוררות? אתם בקשר?

מתעסקים הרבה בנושא הזה של איך משאירים צעירים בירושלים וגם בנושא הדיור. חשוב לי לומר שירושלים נחבטת משני הכיוונים מכיוון שמצד אחד האטרקטיביות שלה לצערי היא ברמה של הפריפריה ומצד שני המחירים הם כמו בתל אביב. לכן אנחנו עוסקים הרבה וחושבים איך פותרים את הסיפור הזה של דיור להשכרה שבעיניי הוא פתרון מעולה. ירושלים בעניין הזה עומדת בקו אחד ואפילו יותר עם ערים כמו דימונה וירוחם בגלל שיותר יקר בה. אני חושבת שהנושא הזה של שכונות הקצה בירושלים, השכונות היותר חדשות, חייבים להסתכל על זה כאילו זאת פריפריה ולא סתם המציאו את המונח פריפריה חברתית. מאידך, בירושלים אנחנו מתמודדים עם העניין הזה של הרבה ביקוש ומעט מאוד היצע והביקוש הוא לאו דווקא מהאוכלוסיות האלה של הסטודנטים.
אני חושבת שאם מדברים על הנושא הזה ומקדמים איזשהו מהלך גדול בנושא של דיור בר השגה, וזה מאוד מבורך ואני מאוד אשמח לעזור, צריך לקחת בחשבון גם את ירושלים.

ירושלים, כפי ששמעת מנציגי משרד השיכון, דווקא נמצאת בפיילוט בעניין הזה של דיור להשכרה.

דווקא במסקנות של טרכטנברג זה לא נמצא.

בכל מקרה, בנושא דיור להשכרה אתם נמצאים בתוך הפיילוט של ארבעת הערים והעיר היחידה מבחינת הפריפריה היא באר שבע. אני חושבת שהיה צריך להגדיל את זה ולפחות לתת עוד פיילוט אחד לגבי הצפון, שם זה לא קיים ועל זה כמובן נעיר ונדבר.

משרד הרווחה.

אני רוצה לציין שלושה דברים קצרים. הנושא של דיור להשכרה צריך לשרת לא רק את הצעירים. אנחנו בהחלט רואים חשיבות בצעירים שיישארו בפריפריה ואכן אני חושב שחשוב לדאוג שיישארו אלה שרוכשים השכלה וישקיעו את מאמציהם שם אבל זה לא רק לצעירים אלא גם לאוכלוסיות נוספות, אם אלה קשישים ונכים. הדירות בהשכרה שאזלו במדינה בהחלט פגעו באוכלוסיות האלה ולכן אנחנו בעד שיגדילו את מלאי הדירות להשכרה.

מבחינת ההיבט הקהילתי, ואני מנהל את השירות לעבודה קהילתית ויש לנו הרבה שנות ניסיון בתחום הזה, הנושא שהועלה על ידי משרד השיכון של תמהיל הוא מאוד חשוב. כשבונים רק דירות להשכרה או בניינים שלמים, אנחנו מכירים משנים עברו גם את הבעיות. התמהיל הוא חשוב גם לטווח הארוך, התחזוקה והקהילתיות גם של הבניין וגם של השכונה. זה יכול להבטיח משהו בקיימות של זה לטווח הארוך.

אני לא רוצה להיכנס לתחומים שאני פחות מכיר, אבל בכל זאת יש לנו גם ניסיון בתמ"א 38. דברים שרק מתוכננים בהיבט הכלכלי כמו תמ"א 38 לא עובדים בפריפריה. יושב כאן ראש עיריית קריית שמונה והוא יכול להעיד אפילו שיקום שכונות עם הסבסוד שלו לא כל כך הצליח למנף את זה. לכן צריכים להיות תנאים שונים אם עושים אותם כלים במרכז ובפריפריה.

תודה רבה. נציג מרכז השלטון המקומי.

יושב ראש מרכז השלטון המקומי מר שלמה בוחבוט פנה לשר השיכון לפני כחודש, היינו אצלו בפגישת עבודה והצענו פרויקט שקראנו לו פרויקט האלף. הפרויקט הזה אומר שצריך לבנות אלף יחידות דיור בכל ישוב מרכזי בפריפריה כאשר המדינה פונה לאותם יזמים וחברות בנייה גדולות ונותנת להם כל מיני תמריצים כמו למשל קרקע במחיר מופחת, פטור מהיטלים ומסים, ולוקחת על זה אחריות. אני יכול לומר לך ששר השיכון אמר לנו שהוא רוצה שנקים צוות משותף, של השלטון המקומי יחד עם משר השיכון, כדי לבחון את העניין. יחד עם זאת, האצבע תמיד מופנית כלפי משרד האוצר.

כדאי שהאוצר יהיה בפנים כי אם האוצר לא שומע, הוא גם לא מתפקד. אפשר לדבר על עשרים צוותים אבל בסוף המפתח נמצא אצל האוצר ולכן כדאי שהוא יהיה חלק מהצוות.

נכון. הוא אמר שנהיה אתו כדי שהאוצר יבוא אתנו

הנקודה השנייה שאני רוצה להדגיש היא שאמרנו לשר השיכון שיחד אתנו אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיו משכנתאות שיממנו כשמונים אחוזים ממחיר הדירות. יהיו גם דירות להשכרה וגם דירות לרכישה בתנאים נוחים. אנחנו קראנו לזה משכנתא כמו חליפה, להתאים אותה למצב הסוציו אקונומי של המשפחה.

חליפה מחויטת.

אני עומד להיות סטודנט ואני בדיוק בשלב הזה של בחירת מקום ובדילמה של התחום אליו אני רוצה ללכת.

איפה אתה לומד?

אני עוד לא סטודנט. בשנה הבאה אני עומד להיות סטודנט ואני בדיוק בדילמה הזאת של איפה לבחור כי התחום שאני מעוניין בו, שבמקרה הוא מדעי המדינה, אני בטוח שיש עוד דוגמאות לתחומים נוספים, אני לא יודע אם הוא לא קיים אבל לדוגמה בספיר ובמכללת תל-חי – שאת שתיהן אני מאוד מאוד מכבד ומאוד הייתי רוצה ללמוד בהן – פשוט אין בהן את התחום הזה וזה תחום שאני מאמין שהוא חשוב, שאני מאמין שאני יכול לתרום בו ושאני יכול לתרום למכללה בו. מעבר לכך אני מאמין שאם מדברים על דיור, למה לי לעבור לפריפריה אם אני לא סטודנט? אני יכול להישאר אצל ההורים במרכז אבל אם יהיה לי דיור מוסדר והגיוני ואני סטודנט, זה מוקד משיכה מאוד גדול. על התחבורה הציבורית שהיא על הפנים, אני כבר לא מדבר והיא כזאת בכלל בישראל ובפרט בפריפריה.

איפה אתה גר היום?

היום אני מושבניק במושב בן שמן, אבל האופציות שעומדות בפניי בגדול הן פחות או יותר תל אביב על מקומותיה השונים וירושלים. אולי עוד כמה מקומות, אבל זה בגדול.

הבין תחומי בהרצליה.

הוא לא בתחום השכר ההגיוני. אני מאמין שכמו שזה נראה עכשיו, כדי שאני אעבור לפריפריה, אני צריך לעבוד לא מעט זמן במרכז כדי לחסוך כסף ואז לעבור, אבל אז מתי שהוא הכסף ייגמר. זה אבסורד לא הגיוני. דרך אגב, חבל אם מקום כמו תל חי שמתאים לי כתלמיד עם לקות למידה, וזה המקום הכי טוב בארץ ללקויי למידה, אני פשוט לא יכול ללמוד בו כי מה שאני ר וצה ללמוד לא קיים שם. זה פשוט אבסורד.

אגב, אני מבין שעבר החוק של הבגדים השחורים לסטודנטים.

זה לא מתואם, אבל שחור הוא לא צבע שמח.

אני מהפורום לדיור ציבורי. אני רוצה לומר רק משפט אחד כדי לתקן את נציג האוצר אמיר שישב כאן. הייתי בחוק תכנון ובנייה כבר שנתיים. רק לפני חודשיים החליטו שייכנס לשם דיור בר השגה להשכרה. זה יקרה רק בעוד שנתיים. כלומר, סטודנטים כאלה ימתינו שנתיים ועוד ארבע שנים עד שיבנו את הבניין, דבר שאומר שש שנים. בינתיים הוא יעשה תואר דוקטור ואולי ייסע לחוץ לארץ ולא יישאר בארץ. זאת הבעיה המרכזית. לפני חודשיים היינו בירוחם, ישבנו בשולחנות עגולים, היו שם אלפי אנשים והשאלה המרכזית שעלתה הייתה שיש לו המון קרקעות. שאלנו למה לא נותנים לך את הקרקעות האלה כדי לבנות והוא אמר שמינהל מקרקעי ישראל לא נותן להם שום דבר. זאת הבעיה. תודה רבה.

מירי, אני מברכת כי את נפש חיה מאחורי כל העניין של דיור בר השגה והדיור הציבורי בקואליציה. אני וחברי ברוורמן באופוזיציה ולכן חשוב מאוד שהכנסת מתאחדת מקיר לקיר בנושאים האלה.

בנושא הזה אפשר לשתף פעולה גם אם זאת אופוזיציה וקואליציה, וזה מומלץ.

אתה מסביר לי? זה נכון.

מירי, יש גם בשורות טובות כי בעוד שבועיים, כך אמרו לי, משרד הבינוי והשיכון, לשר יש כוונה להעביר את החוק שמדבר על חמישה אחוזים לדיור הציבורי.

אני אאמין רק כשאראה את זה. אחרי שפסלו לנו אותו, הורידו לנו אותו וירדו עלינו במליאה, נראה.

כי הוא היה צריך את הקרדיט.

אין לי בעיה עם קרדיט. שכולם ייקחו את הקרדיט, אבל שזה יבוצע.

מירי, אנחנו נצרף את החוק שלנו שנפל שלוש פעמים בנושא הדיור הציבורי. אני חושבת שמשרד הבינוי והשיכון מבין שבלי דיור ציבורי כל נושא של דיור בר השגה בעייתי כי יש אנשים שיותר קשה להם.
אני חושבת שאנחנו צריכים גם להדגיש שהמצב בשוק הדיור יהיה אחר. זה לא רק הדיור הציבורי אלא חייבים גם מעונות לסטודנטים כפי שהבטיחו והבטיחו 10,000 יחידות דיור.

מירי, אם הכוח והמרץ שלך אנחנו חייבים שכך יהיה.

קראנו לזה אקירוב לסטודנטים. אמרנו בצפון, בירושלים ובבאר-שבע.

צריך דירה רגילה אבל לא במחיר של אקירוב.

אל תדאג.

שמעתי מחברי ראש העיר ירוחם, מיכאל ביטון, שהוא שאל מה עם החברות הכלכליות של הערים בפריפריה.

זה רעיון מצוין.

אנחנו ישבנו בישיבה קודמת שלך ואני חשבתי שדווקא ראשי הערים בפריפריה יודעים מה לעשות דרך החברות הכלכליות. למה אנחנו לא מקדמים את העניין הזה?<

אפרופו, היה דיון בעניין הזה עם כל החברות הכלכליות יחד עם השר אטיאס והצגנו לו מודל איך חברה כלכלית יכולה להפוך לחברה יזמית. היא לא תיקח את הנתח של החברות הקבלניות. ראש עיריית ראש העין הציג איזשהו פרויקט, אחד המצפים שנבנו על ידי חברה כלכלית. אטיאס אמר שזאת בהחלט הצעה טובה אבל מאז לא קרה עם זה כלום. לדעתי כדאי שנגיש הצעת חוק בעניין.

נכון.

אנחנו פרצנו מחסום לאומי. עד היום נתנו פטור מקרקע לאנשי קבע במינהלת הבנייה של משרד הביטחון. אנחנו עכשיו בונים מאה בתים לאנשי קבע בעיר הבה"דים בערבות משרד הביטחון והאוצר, בביצוע של החברה הכלכלית. כל מה שנשאר עכשיו זה פטור מקרקע.

יפה. תעביר לנו את המודל הזה.

בסוף זאת חקיקה ובזה את צודקת.

תעביר לנו את המודל. במעבר עיר הבה"דים, בגלל שיש רצון להשאיר את 8200, את אותה אוכלוסייה שלא תישאר בנגב אלא שתעבוד בנגב ותחזור ברכבות, באוטובוסים או ברכבים שלה בחזרה לתל אביב, דווקא זה רעיון מצוין. תביא את המודל וננסה לפתח אותו.

חבר הכנסת ברוורמן.

אני אדבר בקצרה. אחד הדברים המדהימים הוא שאתה רואה את השיחות האלה חוזרות ונשנות כאילו לא היה דבר וגם קיימות הציפיות כאילו בוועדות הכנסת, אם יבואו לכאן אנשים וידברו, קורים דברים. אז באים לכאן כל כך הרבה אנשים תמימים, מביאים אותם לכנסת והם אומרים שהם ישבו בוועדה, דיברו עם חברי כנסת וכולי. לצערי אני שבע כינוסים בדרום. מאות כינוסים על חזון הנגב אליהם מביאים אנשים. אני כבר מצפה לימים של העבר שאנשים, מעשיהם גדולים ממילותיהם. ספיר לא היה מדבר הרבה אלא היה עושה.
אני כבד את מירי ומעריץ את מרינה שמדברת פחות אבל בכל מקרה השאלה היא מה אפשר לעשות.ב סופו של דבר מכאן הרבה לא יצא אלא אולי הצעת חוק וקצת רעש. יושב כאן ישראל שוורץ שהוא איש מעשה ואיש מבין. הוא אמר לכם שההחלטה כרגע לגבי הנושא הזה הייתה בארבעה מקומות אבל הוא אמר לכם שבלי סבסוד משמעותי, זה לא יהיה.

הטעות הבסיסית שהייתה בעשרים השנים האחרונות – ולא רק בישראל אלא גם במערב – שהכספים האדירים של קופות הפנסיות וקרנות הגמל, אלה כספים שאם היו משקיעים אותם בתשתיות בתשואה נמוכה, העולם היה פורח. זרקו אותם על קרן הצבי. עכשיו יש הזדמנות. לאמיר מהאוצר, באמת אין לו שום כוח. הוא יושב כאן, אבל הוא קובע? מה זה משנה אם הוא יושב כאן או לא יושב? אתה חושב שזה משנה? זה לא הכוח שלו. אתה חושב שכאן משנים את הדברים אבל לא משנים כאן דברים.

אבל אתה עדיין כאן. קצת אופטימיות.

אני רוצה להסביר לך למה אני כאן ולמה עדיין אפשר לעשות. אני יושב כאן מכיוון שאני מאמין שעדיין אפשר לבנות משטר אחר.

אני מגיע לנקודה הבסיסית. למוסדיים יש היום הרבה מאוד כספים.

900 מיליארד שקלים.

טריליון. מכיוון שהמוסדיים באמת אין להם אפיקים עכשיו להשקיע, בנייה להשכרה על פני זמן בתשואה נמוכה ובטוחה – זאת הזדמנות. לכן המהלך הגדול הוא מה שאמר כאן ישראל, שצריך להושיב כאן את שר האוצר מול כמה דברים ולפתוח את המהלך הזה. בלי המהלך הזה לא יהיו דברים גדולים אלא יהיו דברים קטנים ועקב הבירוקרטיה הישראלית, לא יהיה שום דבר.

כאן אני מגיע לדבר הכללי. אני יושב כאן עם ידידי רון ואנחנו חברים כבר הרבה מאוד שנים. כאן אני דווקא מסכים עם תמר. הצלחנו בזמנו להביא כל כך הרבה סטודנטים לנגב ואני יושב עם כל הבוגרים. זה לא הדיור אלא זאת התעסוקה. באים כולם וחוזרים. אם לא תהיה תעסוקה בנגב ואם לא תהיה תעסוקה בגליל, הם לא יבואו. אני מסכים שדיור לירוחם אולי זאת בעיה נקודתית, אבל הבעיה הראשונה היא תעסוקה ובלי תעסוקה כל הישובים הקטנים, לא רלוונטיים.

לגבי ירוחם. יש ראש עיר דינאמי. כל ראשי הערים כאלה אבל אני מדבר על ירוחם. בא ראש עיר עם יוזמה אבל בדבר אחד יש טעות לגבי כל הפיתוח בנגב. הפיתוח הזה בנגב, הטעות שלו, אני אתן לכם רק דוגמה אחת. ב-1990 ומשהו, כשביבי היה בשלטון, אני הופעתי בתוכנית בשם פופוליטיקה, תוכנית שפעם הייתה תוכנית מפורסמת, על אופקים. באופקים הבעירו צמיגים. הייתה שם אבטלה ואני הגעתי לתוכנית. למחרת הזמין אותי אחד הכתבים הידועים בישראל לראיון ושאל אותי מה לעשות לגבי האבטלה בישראל. אמרתי לו מטרופולין באר שבע, לפתח אותו ביחד. הוא שואל אותי למה אני מדבר על באר שבע בעוד שהוא מדבר על אופקים. שאלתי אותו קבל עם ועולם – ולא אומר את שמו, הוא אחד המפורסמים בארץ – מה המרחק בין באר שבע לאופקים. הוא אמר לי שעה. אמרתי שמביתי ברחוב יריחו 11 לאופקים – 14 דקות. אין עיירות פיתוח. ירוחם במרחק של עשרים דקות, דימונה במרחק של 25 דקות. היה צריך להיות מושל הנגב כמטרופולין ואז עושים חוק עידוד השקעות הון. צריך לפתח את האזור כי זה לא עניין של ירוחם ולא עניין של דימונה אלא זה עניין אזורי. מכיוון שאין כאן ממשל והממשל כאן הוא ממשל שטחי, יבואו לכאן אנשים ויציעו הצעות שאני אתמוך בהצעת החוק שנותנת את הדברים האלה. בלי המוסדיים, בלי ששר האוצר יודע לבצע, אנחנו נשב כאן ודיור בר השגה יהיה בעוד ארבע שנים אבל תעסוקה לא תהיה.

סליחה שאני צריך לעזוב. רוני, אתה יודע שאני אעזור לך בכל דבר.

בגלל שהממשל הזה לא שווה והקודם היה עוד יותר לא שווה, לכן אנחנו יושבים כאן כי שנתיים רק הרסנו את כל מה שבניתם. אנחנו לא מדברים על פוליטיקה. אל תדבר על הממשל הזה אלא בוא נדבר עניינית על התפקיד. בעיית הדיור התחילה לפני עשר שנים.

מירי, את לא מקשיבה.

תקשיב גם אתה. אתה לא באקדמיה ואני לא סטודנטית שלך.

בובל'ה, תקשיבי.

אני גם לא בובל'ה. אתה בובל'ה. אני לא בובל'ה. אני שווה לך ואל תקרא לי בובל'ה. אני לא בובל'ה.

לא דיברתי על הממשל הזה. דיברתי על כל הממשלות.

בובל'ה תקרא לבת שלך.

את הפטפטנית הכי גדולה בכנסת.

שלום בובל'ה.

את תהיי מספר אחד בליכוד. את לא אשת מעשה.

אתה תישאר באופוזיציה כל חייך וכך תצליח לעזור לאנשים עם הרבה אופטימיות.

את יודעת לדבר. לעשות, כלום.

שלום בובל'ה.

נעבור לסיכום הדיון. בובל'ה מסכמת את הדיון. מזל שיש נשים שהן בובל'ה. כל הנשים, שימו לב ואני לא בלונדינית.

אני מצטער על ה-בובל'ה. את הדוגמה למה שקרה לליכוד, שהכל זה דיבורים.

אם סיימת עם ה-בובל'ה והתנצלת, אני מקבלת את זה.

צריכים לכבד בעלי ברית.

אולי גם הוא סתום.

יכול להיות. אני לא אמרתי את זה. זה אתה אמרת.

את אמרת פעם על מישהו אחר.

אנחנו נסכם את הנושא ונעבור לנושא הבא.

אנחנו נלך בדרך לחקיקה. נביא חקיקה גם על הנושא של החברות הכלכליות. ראש עיריית ירוחם, תעביר לנו את המודל. ניקח את המודל הזה, נעביר אותו לייעוץ המשפטי ונראה איך אנחנו עושים את המודל של חברות כלכליות. לדעתי יש לנו את המודל הזה מהדיון שעבר שהיה לנו עם השר אטיאס. אם כן, אנחנו ניקח את זה ונלך לחקיקה.

אבל זה של משרד הביטחון.

לגבי מעונות סטודנטים. בזמנו דיברנו על מגדלים לצעירים בשיטת ה-BOT. כמו שעיר הבה"דים עוברת בשיטת ה-BOT לדרום, אמרנו שייבנו מגדלים לצעירים בריכוזי אוניברסיטאות בשיטת ה-BOT. לדעתי גם את זה כדאי לקדם בחקיקה. זה נושא אותו אנחנו יכולים לקדם. זה נושא שלא עולה למדינה שקל, היא מקצה קרקעות ואחרי איקס שנים הקרקע חוזרת למדינה. לכן אני חושבת שזאת שיטה שבהחלט אפשר לקדם אותה. אם כן, מגדלי סטודנטים בשיטת ה-BOT זה דבר שנכון לעשות.

הדבר השני. אני מציעה שנחכה ונראה כיצד נגמר הדיון בוועדת הפנים בנושא המוסדיים, בנושא דירות להשכרה במחיר מפוקח ובנושא דירות להשכרה בשוק החופשי. נראה אם הכניסו לתוך ועדות התכנון את הנושא הזה.

הכניסו.

אם אכן אנחנו הולכים עם המוסדיים, אני חושבת שאנחנו יכולים בדיון הבא שיתקיים במושב הבא לקבל התייחסות של האוצר כיצד הנושא של המוסדיים בא לידי ביטוי בדיור להשכרה.

זה לא שייך.

אנחנו רוצים לשייך את זה לזה. אנחנו רוצים לעודד מוסדיים לבנות דיור להשכרה. על כך דיברנו קודם על נציג האוצר.

חוק התכנון.

אני יודעת שזה ייעוד הקרקע, אבל הוא אמר שהוא הולך לדבר על הנושא של המוסדיים בכלל בכל מה שקשור גם לדיור להשכרה וגם לדיור לבנייה. כך אמר כאן נציג האוצר.

אני רוצה להבין אם אנחנו יכולים לבוא עם איזושהי תוכנית מגובשת, ולכן אני מבקשת להזמין לדיון הבא שיתקיים במושב הבא, את נציג האוצר שיבוא לכאן עם תוכנית מתואמת עם השיכון. אני מבינה שהשיכון הולך עכשיו לאיזושהי ועדה משותפת עם השלטון המקומי. כדאי שלוועדה הזאת יצטרף נציג של האוצר. תביאו הצעה גם בעניין של הנחה בקרקע, הנחה בפיתוח ועידוד מוסדיים. ברגע שאנחנו נלך עם שלושת הדברים האלה ביחד, אני חושבת שנוכל להביא משהו אמיתי בנושא בנייה להשכרה. אז גם נטפל בזה ברמת החקיקה.

היה עוד רעיון. שמונים אחוזים של משכנתאות.

אני אגיע למשכנתא. אני רוצה לדבר בכל זאת על סבסוד הקרקע, על סבסוד הפיתוח ועל עידוד המוסדיים בכל מה שקשור לדיור להשכרה בפריפריה. אם אתם תוכלו לבוא עם איזשהו מודל שמקובל על משרד השיכון יחד עם אחד הרעיונות שהציע כאן השלטון המקומי והאוצר, נראה לי שמודל כזה, אם הוא יבוא לחקיקה כמו שביקש האוצר, יכול לקדם מאוד את הנושא של הבנייה להשכרה. נקרא לזה פרויקט בובל'ה.

בובה של פרויקט.

המעונות מיועדים רק לסטודנטים שבאים והולכים. לא שמעתי על משהו יותר קונקרטי.

זה דיור להשכרה. אנחנו מדברים על שני דברים נפרדים.

כולל גם את הסטודנטים.

אני לא רוצה להמשיך בדיון כי אני חייבת לעבור לנושא הבא. אנחנו מדברים קודם כל על מגדלי צעירים.

הצעירים לא רוצים מגדלים. יש סיבה בגינה באים לתל חי ולספיר.

באמת. עכשיו נתחיל בזה.

אני מייצג את הסטודנטים והסטודנטים שלי מגיעים לתל חי בגלל שהצפון יכול להציע דיור שהוא צמוד קרקע ודיור שהוא קצת שונה מהקיים במקומות אחרים.

סליחה, אנחנו מתנהגים כאן כמו בוועדה בכנסת ולא כמו באוהלי המחאה. אני מבקשת להפסיק עם הדברים האלה. זה לא מקובל. פעם ראשונה שתקתי אבל פעם שנייה לא. אנחנו כאן בוועדה מסודרת בכנסת בה מצביעים כדי לקבל רשות דיבור ואז מתייחסים לדברים.

ביקשתי לשאול משהו, אבל את לא נתת לי.

מצטערת. יש כאן רשימה מסודרת ומי שרוצה לדבר, נרשם. יש כאן נהלים שלהבא נסביר אותם כי כנראה כשהגעתם לא הבנתם אותם. בוועדות בכנסת, מי שרוצה לדבר, נרשם אצל מנהל הוועדה וכל מי שנרשם, דיבר.

שתקתי ולא הפרעתי. אמרתי את דעתי בשקט.

הערת שוליים. במחאה באוגוסט אנשים הלכו לשבות בגלל שאין דיור ציבורי אבל לא היו מספיק חכמים כדי לדבר עם חברי הכנסת.

אנחנו מדברים על דיור להשכרה.

למען הסר ספק כי אני רואה שלא הבינו. יהיה מודל כפרי, יהיה מודל עירוני וזה כולל מהשלב בו אתה מסיים את הלימודים כאשר שנה לפני כן כבר ידברו אתך וישאלו היכן אתה רוצה לגור, בכפרי או עירוני, מגדל או צמוד קרקע, וזה כולל את כל האוכלוסייה.

ברור. דיור צמוד קרקע, אין שום בעיה שהוא יהיה גם בקריית שמונה. הרעיון הוא שיש קונספט מסוים עבורו באים הסטודנטים ובגללו הם גם יסכימו להישאר.

קיבלנו. אתם גם תהיו שותפים בגיבוש הרעיון.

תהיו שותפים בגיבוש הרעיון אבל יש מקומות בהם צמוד קרקע לא מתאים. בירושלים הוא לא מתאים כי אין קרקע ואין אדמות. אותם סטודנטים משלמים המון כסף כדי להמשיך וגם לגור בירושלים וגם ללמוד בירושלים. יש לנו כוונה להביא צעירים לירושלים ולא להשאיר את ירושלים חרדית או עם אוכלוסייה ענייה. לכן אני אומרת שכל מודל ייבנה בהתאם למקום עליו אנחנו מדברים. זה לא יהיה מודל שהוא בגדר דפוס אחד לכולם. דיברתי על העיקרון של בנייה לצעירים במרכזי סטודנטים, קראנו לו בשם מגדלים לצעירים בשיטת ה-BOT. שיטת ה-BOT אומרת שהמדינה לא אמורה להשקיע בזה שקל אלא היא צריכה להקצות קרקע, היא צריכה להחליט על קבלן שזוכה במכרז כמו במעבר צה"ל לנגב ומרגע לזה, איזה דפוס של מגורים זה יהיה, זה כמובן יהיה בהידברות עם ראש העיר, עם הגורמים הרלוונטיים ועם המשרדים הרלוונטיים. קודם כל, שהרעיון כרעיון יתקבל. כרגע הרעיון עדיין לא התקבל ועדיין לא הצלחנו להעביר אותו.

אם תבואו שוב לוועדת הכנסת, לא מדברים אחרי סיכום היושב ראש, אבל בגלל שלא נתנו לכם לדבר, אני נותנת לך אפשרות לדבר.

אני מעריך את זה. תודה. אני מהמשמר החברתי. לגבי ה-BOT, השאלה היא למי מתוכננים הנכסים האלה לעבור בשלב הסופי.

למדינה.

את זה רציתי לוודא.

אמרתי את זה בתחילת דבריי. תמיד במקרה של BOT, זה עובר למדינה.

מרינה, את לא נשארת לדיון על מרכזי תעסוקה בפריפריה?

לצערי הרב אני לא יכולה.

הסיכום ברור? ברורות המשימות של משרד השיכון ומשרד האוצר? תודה.

אנחנו עוברים לנושא השני שבסדר היום.

<הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה>

כאמור, הדיון הוא מרכזי תעסוקה בפריפריה. נמצא כאן אבי פלדמן ידידנו ממשרד התעשייה.

משרד התעשייה, פיתוח אזורי. אני שמח להתחבר לדיון הקודם.

לפני שאתה מציג את המצגת שלך, אנחנו רוצים לעשות הבחנה בין מרכזי תעסוקה בפריפריה לבין לשכת התעסוקה. מרכזי תעסוקה בפריפריה מיועדים בעיקר לצעירים.

אני אתייחס לזה. המצגת מדברת גם על אוכלוסיית היעד.

הכוונה היא להשאיר צעירים שהגיעו לפריפריה ולסייע להם למצוא מקומות עבודה. זאת הכוונה שלי במרכז תעסוקה בפריפריה.

גם לצעירים אבל לא רק לצעירים. זה נבדל מהשירות ומאוכלוסיות היעד של לשכות התעסוקה ולא נוגע בהן. זאת אומרת, אנחנו באים ומוסיפים.

זה גם בניגוד למרכז צעירים שמגביל את הגילאים.

מדברים כאן על צעירים, סטודנטים וזוגות צעירים.

כן. קודם כל, אני מודה על ההזדמנות.

אנחנו אמורים לסיים את הדיון בשעה 4:00 לסיים את הדיון כי יש לנו מליאה. הדיון הראשון לקח לנו זמן.

המצגת תהיה קצרה, בערך רבע שעה.

כן. צריכה אחר כך להיות התייחסות האנשים ואני רוצה לסכם את הדיון ולקדם אותו לקראת הדיון הבא.

אני אהיה קצר. זה מתחבר נפלא לדיון הקודם ואמרתם את זה בעצמכם תוך כדי הדיון, שהנושא של תעסוקה משלים לכל הנושא של דיור ושל חינוך במיוחד בפריפריה. אלה הן שלוש סוגיות שהולכות ביחד ולכן יש כאן ממשק.

להערה שנזרקה קודם. אנחנו באים ומראים קודם ביצוע של מה שהיה וזה לפני שאנחנו מציעים לקחת את המודל הזה ולעשות לו אפ-סקל ולהפיץ אותו למקומות נוספים.

ההצעה שאתה מביא מקובלת על שר התעשייה?

בוודאי. יותר מזה, התברכנו ונמצאים כאן שני ראשי רשויות, אחד שבתחומו המודל הזה כבר פועל מספר שנים, ראש עיריית קריית שמונה, והשני, ראש מועצת ירוחם, שאצלו המודל אמור להיפתח בחודש הבא.

גם נצרת.

נצרת עלית אבל המודל עדיין לא פועל.

אנחנו מסתכלים כאן על שני צירים. אחד מסתכל על שיעור האבטלה ושיעור האבטלה בישראל בשנים האחרונות במגמת ירידה. יחסית לעולם אנחנו במצב טוב יחסית בשיעור האבטלה.

יש כאן שתי בעיות שאנחנו לא רואים אותן, או אחת מהן אנחנו רואים באופן חלקי. אנחנו מסתכלים על הגרף הכחול שמראה לנו את שיעור האבטלה שיורד בישראל בשנים האחרונות. בשנה הקרובה ככל הנראה, לפי כל הציפיות והתחזיות הכלכליות, יש שינוי במגמה וככל הנראה שיעור האבטלה עומד לעלות בעקבות המשבר שמתפרץ שוב.

יש לנו בעיה מבנית ואת זה רואים בגרף האדום שמתייחס לנושא של שיעור ההשתתפות בעבודה. שיעור ההשתתפות בעבודה בישראל נמוך משיעור ההשתתפות בממוצע מדינות ה-OECD אליו אנחנו מנסים להשתוות. הוא נמוך בצורה משמעותית.

בעיקרון שלוש קבוצות אוכלוסייה הן הבעייתיות: חרדים ומיעוטים שכולם מדברים עליהם כל הזמן ואוכלוסיות בפריפריה. יש כמובן גם חפיפה, שי אוכלוסיית מיעוטים גדולה מאוד בפריפריה אבל יש – ויש הרבה ויותר – אוכלוסייה יהודית בפריפריה שלא נהנית מכל התקציבים הגדולים שנחתו בשנה האחרונה כתוצאה מכל מיני מהלכים ובעיקרם גם דוח טרכטנברג. אנחנו נגיע לזה בסוף הדברים.

כמה מספרים. בישראל יש כ-800 אלף בלתי מועסקים . הם לא מובטלים אלא הם בלתי מועסקים. יש עוד מאות אלפים שנמצאים בתת תעסוקה. זאת אומרת, או בעבודות זמניות או במשרות חלקיות או במשרות שלא מתאימים לכישורים שלהם.

או אצל הקבלן.

גם. אם אנחנו מסתכלים על הגרף הזה שמשווה – קצת קשה לראות את כל המדינות – בעצם הגרף הזה מעלה את כל מדינות ה-OECD ומראה היכן אנחנו נמצאים ביחס הזה. כמו שאתם רואים, אנחנו נמצאים במקום לא טוב, נמוך יחסית, ואנחנו יכולים לעלות. הנקודה האדומה התחתונה היא ישראל, הנקודה האדומה העליונה מראה את ממוצע ה-OECD ויש הרבה מדינות כדוגמתנו מבחינת ההתפתחות הכלכלית שהיינו יכולים להיות כמותן והן אפילו צפונית ל-OECD. זה נובע משיעור ההשתתפות ונובע מרמת פריון נמוכה. כל זה, זה תעסוקה. אלה היו כמה נתונים.

אם אנחנו עוברים אלינו, אתם יכולים לראות כאן את הנתונים על שיעור המועסקים לפי מחוזות ואפשר לראות באופן מאוד ברור את הנושא של שיעור התעסוקה הנמוך במחוזות הצפון והדרום ביחס למחוז המרכז. אם תוסיפו לזה את הנתונים של הגירה שלילית – והסטודנטים דיברו כאן קודם על הנושא של סטודנטים באים, לומדים בצפון ובדרום ואחר כך חוזרים למרכז, בין אם כאלה שבאים מהמרכז ובין אם כאלה שמחוז הלידה שלהם הוא הצפון והדרום ואחרי כן הם נודדים בעקבות התעסוקה לאזור המרכז – יש לנו כל הזמן הגירה שלילית של אוכלוסייה חזקה למרכז.

יש לנו עוד נתון חד שמתחבא בין כל הנתונים וזה הנושא של זמן האבטלה. כשאתה כבר נפלט ממעגל העבודה, יש לך זמן אבטלה ארוך הרבה יותר, בדרך כלל פי שניים עד שלושה, בגלל היצע ומגוון נמוך של מקורות תעסוקה. עד שאתה שוב מוצא מקום עבודה.

כל הדברים האלה משפיעים על המצב התעסוקתי.

אנחנו מציעים מודל שפותח במשרד התעשייה כבר לפני מספר שנים והוא נוסה כמודל על ידי הג'וינט שהוביל אותו והחברה למתנ"סים. נציגי שני הגופים האלה נמצאים אתנו כאן. החברה למתנ"סים זכתה במכרז ההפעלה שלו והיא מפעילה אותו בשנים האחרונות. תכף נגיע לפריסה שלו.

אני רוצה לומר שנעשו שני מחקרי הערכה על המודל הזה שמופעל היום במספר מצומצם של מקומות ותכף גם נאמר היכן. לטעמנו ההצלחה היא גבוהה מאוד. כשישים אחוזים מהמשתתפים בתוכנית מגיעים בסופו של דבר להשמה ולתעסוקה. זה אחוז גבוה וזה אחוז ששווה את ההשקעה בצורת המודל הזה.

התוכנית היא תוכנית וולנטרית. זאת אומרת, היא לא כופה על המשתתפים להגיע ולקבל את השירותים כתלות בזכאויות כאלה ואחרות אלא היא תוכנית וולנטרית שמציעה את השירותים בסל שירותים גדול. התוכנית פועלת ביחד ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית בכל רשות בה אנחנו מפעילים אותה והרשויות המקומיות, לא רק שזה שיתוף פעולה יחד עם הרשות ברמה העקרונית אלא גם ברמה התקציבית. הרשויות המקומיות – ויושבים כאן ראשי רשויות שזה לא קל להם - ואני מודע לכך ומכיר בזה - תקציבית להפנות תקציבים לנושא הזה אבל הם מבינים את החשיבות והם מבינים את התרומה של הפרויקט הזה לפיתוח התעסוקתי העירוני והאזורי.

יש תוכניות מקבילות שפועלות גם באוכלוסיות אחרות. יש את תוכנית מעברים שברוך ממשרד הרווחה מנהל אותה. התוכנית הזאת פועלת במגזר הכפרי.

תתייחס לתוכנית שלך כי אנחנו מוגבלים בזמן.

בסדר. אני אדלג על זה.

לגבי התוכנית עצמה. התוכנית עצמה היא פרו-אקטיבית. זאת אומרת, המרכזים והרכזים שיושבים שם עושים אאוט ריצ' לתוך הקהילה ומושכים אנשים פוטנציאליים לקבל את השירות לתוך המרכזים כדי לקבל את השירות. הם נותנים סל שירותים רחב – ותכף אני אומר מה יש בסל השירותים הזה – מרעיון אבחון ראשוני דרך כתיבת קורות חיים ועד לליווי ואפילו ליווי תוך כדי עבודה כדי לוודא שאדם, אחרי שהוא נכנס לעבודה, הוא לא נושר ממקום העבודה. יש כאן סל שירותים מאוד מיוחד שהותאם לתוכנית הזאת.

אנחנו מחברים את המעסיקים לתוך הפעילות במרכז, גם בבנק משרות אבל יותר חשוב מזה, גם בפיתוח איך התוכניות ואיך היזמות המקומית יגרמו להבאת אנשים לתעסוקה לרבות הנושא של הכשרה מקומית.

לאן אנחנו הולכים. עד עכשיו אלה היו מלים כלליות על המודל כמו שהוא. מטרות התוכנית הן טיפול בקשר השוק התעסוקתי, מתן מענה לכל מחוסרי העבודה ברמה המקומית, הגברת המעורבות של הגורמים המקומיים והאזוריים והקצאת משאבים אופטימאלית. כאן אני רוצה להדגיש שזאת שותפות בין-משרדית כאשר יש כאן מספר משרדים. דיברתי על משרד הרווחה, משרד נגב וגליל, משרד הבינוי והשיכון. יש כאן מספר משרדים שתורמים תקציבית לתוך התוכנית הזה וזה משהו שצריך לציין אותו כי אין הרבה תוכניות כאלה בתוך הממשלה שמשרדים מתגייסים למען נושא מסוים, מאגמים משאבים ומאגמים יכולות.

אחד הדברים הייחודיים בתוכנית הזאת היא גמישות ההפעלה המקומית. זאת אומרת, כל מרכז עירוני כזה יכול לקבוע לעצמו ולהפעיל תוכניות מקומיות להבאת אנשים לפי התעסוקה שיש באותו מקום. אם התעשייה היא מוטת היי-טק, איך עושים תוכניות תעסוקתיות עם ההיי-טק. אם התעשייה מוטת תוכניות אחרות, אפשר לרוץ אתן.

אוכלוסיות היעד, אתם רואים אותן. אנחנו שמים דגש במיוחד על שתי אוכלוסיות של בני 45 פלוס ושל צעירים וסטודנטים כי אלה הן אוכלוסיות היעד. מצד אחד, הצעירים והסטודנטים, אלה הן האוכלוסיות החזקות הפוטנציאליות שצריך להשקיע בהן, מצד שני גילאי 45 פלוס שיש להם קושי גדול יותר מאחרים להשתלב שוב בשוק העבודה. אנחנו מביאים כלים מיוחדים כדי לעשות את זה.
סל השירותים. אני משאיר לכם את החומרים שלנו שתוכלו לעיין בהם לאחר מכן. יש כאן סל שירותים מאוד נרחב שלא מופעל בשום מסגרת אחרת ונותן לפונים שירות מאוד מקיף. שוב, הדגש כאן הוא על הנושא הפרו-אקטיבי. אנחנו לא משאירים לאנשים להיות פסיביים אלא אנחנו מושכים אותם פנימה, מציעים להם ודוחפים אותם בכוח לכיוון התעסוקה.

קריית שמונה, בית שאן, עכו, כרמיאל, טמרה, כבול וסחנין. לאחרונה – כתוב כאן ב-2012 אבל זה היה בסוף 2011 - פתחנו שתי תוכניות כאלה – במעלות תרשיחא ובאום אל פאחם. אנחנו נמצאים בתהליכי הקמה של מרכז אזורי נוסף בנגב המזרחי – וזה מודל חדש שאנחנו עושים עכשיו, מודל אזורי משותף – בירוחם, בערד, בדימונה כאשר כולן תחת קורת גג אחד של מרכז אזורי עם שלוחות יישוביות בכל אחד ואחד מהישובים האלה. זה איזשהו פיילוט בתוך הפיילוט אותו אנחנו מפעילים,.
כאן אתם רואים, כמו שאמרתי, את התקציבים וההשתתפות של הרשויות המקומיות.

כמה אנשים השתתפו עד עכשיו בתוכניות האלה? כמה אנשים פנו אליכם ואיך הם פנו אליכם?

כ-11 אלף.

חשוב לי לדעת כמה צעירים פנו אליכם.

כ-11 אלף פנו עד היום בכל שנות הפעילות של התוכנית. לא כל המרכזים נפתחו באותה שנה. בערך כאלפיים בשנה.

כמה כתוצאה מהפנייה אליכם מצאו עבודה?

שישים אחוזים. כשישים אחוזים מהם מצאו עבודה.

עבודה לאורך זמן?

אנחנו קודם כל בודקים את ההשמה.

אתה בטח עושה פיקוח ומעקב אחרי האנשים.

בוודאי. הליווי ממשיך למשך תקופה של שלוש שנים. יש לנו מידע על מי נקלט בעבודה ויש לנו גם מידע על הישארות לאורך זמן. אנחנו צריכים כל הזמן לעדכן את הנתונים האלה. שישים האחוזים מדברים על כניסה לעבודה.

אותם ארבעים אחוזים שלא מצאו עבודה, ממשיכים להשתתף?

הם נשארים בתוך המערכת. בוודאי.

מקומות העבודה שאתם מוצאים להם, הם כמובן באזור הפריפריה.

בוודאי.

באזור בו הם גרים.

בוודאי. זאת מטרת התוכנית. מיקום העבודה יהיה מקומי או במרחב היוממות של עשרים-שלושים דקות.

עיקר הפונים הם סטודנטים שסיימו את לימודיהם? פונים אנשים עם תארים במקצועות מסוימים? יש לכם איזשהו חתך לגבי איזה אנשים פונים אליכם?

בוודאי. הנתונים האלה לא נמצאים כאן אתי, אבל אם תרצי, נוכל לשלוח לכם אותם.

כן. תשלח לי אותם. אני מדברת על הצעירים, כמה מהם נניח ממכללת תל חי.

אחרי כן אני אדבר על תל חי באופן ספציפי ואומר משהו לגבי הסטודנטים, משהו שמשלים את מה שדובר עליו קודם. אני משאיר את הדובדבן לסוף דבריי.

הבעיה העיקרית שלנו כרגע. התוכנית הזאת בעצם הסתיימה כפיילוט בשנת 2010. משנת 2010 – בשנת 2011 ו-2012 – אנחנו פועלים המשכית לתוכנית הפיילוט בלי שיש לנו תקציב רב שנתי לתוכנית הזאת ולהבדיל מאוכלוסיות אחרות להן יש תוכניות רב שנתיות.

למה?

תכף אני אגיע לזה, לכל נושא התקציבים. יש לכם כאן את הפריסה של כל התוכניות לכל המגזרים המיוחדים. דרך אגב, בכל המגזרים האחרים יושבים על בסיס המודל שפותח בתוכנית הזאת. זאת אומרת, התוכנית הזאת הייתה בסיס לתכנון גם למגזרים הנוספים. יש לנו בדואים צפון, בדואים דרום, דרוזים, צ'רקסים ומיעוטים כללי. כל ארבעת התוכניות האלה, אלה תוכניות שפותחו בשנתיים האחרונות.

במודל הזה.

במודל הזה עם תקציבים לחמש שנים. הממשלה העבירה החלטות על תקציבים לחמש שנים ובמסגרת טרכטנברג גם אמורה להיות לחרדים תוכנית דומה, שוב, מבוססת על אותו מודל בסיסי ראשוני.

התוכנית הזאת כרגע נמצאת ללא תקצוב רב שנתי. כל שנה המשרד והמשרדים השותפים מגרדים מהשאריות שיש לנו, מתחתית החבית, את התקציבים לשנה הבאה כדי להמשיך את התוכנית ולהחזיק אותה בחיים.

מול האוצר יש לנו דיון עקרוני והסכמה עקרונית בדבר הנחיצות של התוכנית הזאת. עד היום עוד לא הצלחנו להגיע לתקצוב הרב שנתי של זה ואני מקווה שבמסגרת תקציבי 2013, זה בעצם היעד שלנו, נגיע לכך.

מה ההבדל בין התוכנית הזאת לתוכנית של המיעוטים - גם לגבי החרדים - שאמורה להיכנס ושהם קיבלו תקציב לחמש שנים?

בתוכנית הזאת כל שנה צריך למצוא תקציב.

למה זה כך? אני רוצה להבין למה.

אין סיבה. התוכנית הזאת הייתה הפיילוט, על גבה למדנו – כל הממשלה – את המודל הזה.

מה יצר את הפיילוט הזה? איזה משרד הביא את הפיילוט הזה?

משרד התעשייה יצר את הפיילוט הזה במסגרת שותפות עם הג'וינט, שותפות שנקראת טבת, שהיא חברה מעורבת לממשלת ישראל והג'וינט. בהמשך אפשר יהיה לשמוע את נציגת הג'וינט. במסגרת הזאת הופעל הפיילוט במשך ארבע שנים.

הרציונאל של הפיילוט היה לפתח פיילוט כדי שהתוכנית הזאת תהיה תוכנית המשכית.

בוודאי. כמו שאמרתי, אני פותח עכשיו סוגריים, יחד עם משרד האוצר יש הסכמה עקרונית על נחיצות התוכנית הזאת. אין כאן מחלוקת לגבי העקרונות. עד היום לא נסגר הנושא התקציבי הרב-שנתי ואנחנו בדיונים כל הזמן ומקווים שבמסגרת תקציב 2013 יימצאו לזה המקורות המתאימים כי יש הסכמה רחבה שהמודל הזה הוא מודל טוב ומסייע באותם מקומות בהם הוא מופעל.
אתם יכולים לראות כאן את הפריסה המתוכננת הרב שנתית של הפרויקט. זאת אומרת, לאן אנחנו רוצים להגיע החל מהשנה הבאה כשהעמודה הימנית ביותר מראה את המקומות בהם זה פועל כיום. הכוונה באופן הדרגתי לפתוח במקומות נוספים. יש כאן את פוטנציאל האוכלוסייה שתקבל את השירות במסגרת הזאת. יש כאן את כל המידע ואת כל עבודת התכנון איך להפוך את התוכנית הזאת לתוכנית שתהיה פרוסה על פני עשרים מרכזים - ולא רק בשמונה ישובים - חלקם ישובים וחלקם אזוריים.

תודה רבה. בעיניי זה פרויקט מאוד מאוד חשוב. זה פרויקט שחשוב שנרחיב אותו לעשרים ישובים מעבר לשמונה בהם הוא כבר מתבצע. אני אשמח לקבל התייחסות קצרה של נציגת הג'וינט, אם יש לך מה להוסיף על דבריו של אבי פלדמן.

אני חושבת שאין הרבה מה להוסיף. אבי הציג את הדברים מאוד יפה. אני רוצה לומר שזה לא טריביאלי תוכנית כזאת שעובדת מתוך הרשויות המקומיות בכוח המקומי הקהילתי, מתוך הישוב, מתוך הצעירים של הישוב ומשרד ממשלתי לוקח את זה תחת חסותו ורואה בזה ערך. אני חושבת שלכן צריך מאוד לעודד את סוג ההתערבות הזאת בתוך הקהילה והיא נותנת תוצאות שאנחנו לא רואים במקומות אחרים מבחינת השמות. אנחנו מרגישים ששלב הפיתוח עבר יפה והגיע הזמן להרחבה.

יפה מאוד. יישר כוח.

נסים, כראש עיר שאצלך התוכנית הזאת מתקיימת, אתה יכול לומר משהו?

הכול נאמר, אבל אני אוסיף משהו. זאת תוכנית שכאשר נבחרתי לראשות העיר, הג'וינט הוא זה שהוביל את התוכנית והוא הוביל אותה בהצלחה. רשות שנמצאת בתוכנית הבראה עם כל הקשיים התקציביים, בכל זאת ראתה לנכון כן להשתתף בתוכנית הזאת כי היא מועילה ומוסיפה. היום, אחרי שמשרד התעשייה הצטרף לתוכנית, עדיין אנחנו מחוברים עם הג'וינט גם בשיקום שכונות במשרד השיכון וגם משרד נגב וגליל וכולם שותפים בפרויקט הזה.

לפרויקט הזה יש חשיבות והחשיבות היא בכך שקודם כל יש מרכז. יש מרכז שכל אדם בקריית שמונה – ללא יוצא מהכלל, צעירים ומבוגרים, מפוטרים וכל מי שרוצה לדעת אם יש מקורות תעסוקה – יכול לפנות אליה. לצערי שירות התעסוקה לא עושה את העבודה הזאת אלא שם אתה מוצא אנשים שבאים לחתום ולא למצוא עבודה.

כי אין לו את אותו המימון. אי אפשר לעשות א ההשוואה הזאת.

אני לא עושה השוואה אלא אומר עובדות. אני מדבר עכשיו על עובדות. לכן יש כאן עבודה. קודם כל, זה מתחיל בהשמה כאשר אדם בא ומתחילים להתאים לו תעסוקה לפי הכישורים שלו. מעבר לכך, אנחנו גם עובדים מול המפעלים. אנחנו מקיימים ישיבות עם מנהלי המפעלים ובודקים מה הצרכים כי יש מפעלים שיש להם צרכים לעובדים מסוימים בהכשרה מקצועית מסוימת וכאן במקום הזה אנחנו יוצאים להכשרה מקצועית כדי להכשיר את אותם אנשים שמגיעים.

אם לא יחשבו על זה, אם לא תהיה כאן החלטה חד משמעית ולא יהיה תקציב רב שנתי, זה גזר דין מוות.

מה התקציב?

התקציב כרגע לתוכנית הזאת, בשנה הזאת, הוא 7.5 מיליון שקלים לכל שמונת המרכזים.

מה התוספת עליה אנחנו מדברים?

בפריסה רב שנתית, זאת אומרת, התכנון שלנו לחמש שנים עם פריסה לעשרים מוקדים מדברת על כ-115 מיליון שקלים.

עשרים מוקדים בחמש שנים. מה העלות?

כ-115 מיליון שקלים כאשר המרכזים יתפרסו בהדרגה. לא במכה אחת נפתח את כולם אלא באופן מדורג. זה סדר הגודל התקציבי.

זה לא בשמים.

היום כל מי שפותח עסק, לא פונים לשירות התעסוקה להכוונת עובדים אלא הוא פנה דווקא להכשרה הזאת.

אני לא אפתח כאן דיון על שירות התעסוקה ומרכז התעסוקה. אני חושבת שיש מקום לדבר על התפקיד.של מרכז התעסוקה.

אני חושב שכן צריך להיות חיבור וצריך להיות שיתוף פעולה. חייבים להיות ביחד ושיהיה תיאום כי רק כך נוכל להצליח. חייב להיות תיאום בין הגופים האלה כי שני הגופים עוסקים פחות או יותר באותו תחום. היינו בכנס עם שר התעשייה וגם שר התעשייה מבין שזה חייב להיות כך. חייב להיות תיאום ושיתוף פעולה בין שירות התעסוקה לבין הגופים שלנו.

משרד הרווחה.

אני רוצה לציין את שני הדברים הייחודיים וכרגע לא אתייחס לנושא של שירות התעסוקה. יש כאן באמת שיתוף פעולה נדיר ושיתוף פעולה פורה בין משרדים שונים עם מומחיות שונה. אני חושב שזה בהחלט שיתוף פעולה שנוצר במיוחד בינינו לבין משרד התעשייה בשתי התוכניות, במעברים וברשות מקדמת תעסוקה. זה דבר שנותן את הכוחות ואת היכולות של כל אחד מהמשרדים בתחום המקצועי שלו לטובת הרשות המקומית ולטובת האוכלוסייה. אני חושב שזה דבר שלא קיים במספיק תוכניות וכאן אסור להפסיק את זה אלא לתמוך.

תודה רבה. אני מבקשת את התייחסות נציג האוצר לגבי הפרויקט החשוב הזה. אני שמחה שעד עכשיו תקצבתם אותו וסייעתם למשרדים להוציא אותו לפועל, מה גם שאתה יודע וברור לך שאדם שהולך לתעסוקה, מהווה פחות נטל על המדינה כי אז לא צריך לשלם לו את דמי האבטלה. הוא מוצא לעצמו תעסוקה, הביטחון העצמי שלו עולה, הוא מצליח לפרנס את עצמו בכבוד והוא לא צריך ללכת לשירות התעסוקה ולקבל דמי אבטלה להם אולי אחרים באמת נדרשים ואלה לא הצעירים שיכולים לעבוד ולמצוא עבודה מסודרת.

הם גם לא משלמים ארנונה.

נכון. הייתי רוצה לשמוע מנציג האוצר את ההתייחסות לגבי תקצוב רב שנתי, היכן זה עומד.

בהמשך למה שאמרת,אין ספק ואין מחלוקת שהגדלת שיעור ההשתתפות הוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. אני חושב שהמדינה קיבלה מספר רב של החלטות בכיוון הזה.

לגבי הפרויקט הזה ספציפית. אני חייב לומר מילה טובה. באמת מודל יפה ואפשר לראות בו איך תוכנית צריכה להיות מפותחת ומוטמעת ולצורך כך הוקמה טבת. המדינה הקימה את חברת טבת ביחד עם הג'וינט כדי להיות אינקובטור לפרויקטים תעסוקתיים. משרד התעשייה ומשרד הרווחה אמרו רוצה אני והתחילו להפעיל את זה. יש תהליך הטמעתי וזה תהליך מבורך.

בהתאם לכך בשנת 2012 התקציב עצמו עוגן. אמורים לצאת באיזשהו מכרז. לגבי תקציב 2013 לתוכניות המשך, כמו שאבי אמר, התקציב עצמו ייקבע במסגרת תקציב המדינה לשנת 2013 ואני מציע ששר התעשייה יעלה רשימה של דברים שהוא רוצה ובמסגרת הדיונים על התקציב וסדר העדיפויות שלו, גם הנושא הזה יעלה ואני חושב שייקבע תקציב במסגרת אותם דיוני תקציב.

אני שמחה על כך שהאוצר תומך בפרויקט הזה אבל מבין הדברים שלך אני לא מבינה שאתם מתכוונים לתת לזה איזשהו תקציב רב שנתי. אני מבינה שאתם מדברים על תקציב 2013, אבל זה כמו שהיה עד עכשיו כאשר כל שנה בא שר התעשייה, בא השר לפיתוח הנגב והגליל, בא שר הרווחה, בא שר האוצר וכל אחד שם תקציב לשנה הקרובה. החשיבות בתוכנית הזאת היא שאתה יודע שלתוכנית כזאת יש איזושהי המשכיות ויש לה עקביות.

סליחה, זה באמת מפריע לי. יכול להיות שכך אתם עובדים בוועדת כספים, אבל לא כאן. אני לא מבינה את הדיבורים האלה.

מסכים אתך.

יש כאן נהלים של התנהגות. זאת כנסת ואני לא רוצה לעבוד בצורה כזאת. לא יודעת, אולי דפני מאשרת את הדברים האלה בדיונים ואם זה כך, תאמרי לי כי יכול להיות שאני בוועדת משנה לא מכירה את הדברים האלה.

זה נראה לי פשוט יותר מכובד.

ברגע שאת תהיי בין מקבלי ההחלטות, תחליטי שזה מקובל ותעבירי את זה כהצעה, אנחנו נקבל את ההחלטה שלך. כל עוד את לא בין מקבלי ההחלטות, לכנסת יש מינהל תקין אותו קבע יושב ראש הכנסת עם ועדת הכנסת שמורכבת מכל חברי הבית, גם האופוזיציה וגם הקואליציה, כל עוד לא תביאי את זה לאישור שם, אני מבקשת שכאן בוועדה הזאת יתנהגו על פי כללי הכנסת. אני יושבת ראש הוועדה ואני מבקשת להתנהג כאן על פי כללי הכנסת. כשאני אגיע למרחב שלך, אני אכבד את המרחב שלך.

חברי הכנסת צועקים אחד על השני.

זאת ההתנהגות בכנסת. אפשר להחליף את כל חברי הכנסת. כל ארבע שנים יש בחירות ואנחנו נותנים לכם את כל הכוח להביא רק את חברי הכנסת שלכם לכאן והלוואי ותעשו את השינוי המיוחל. בינתיים אנחנו כאן ובגלל שאנחנו לא עושים כלום, אנחנו רק מתאמצים לעשות, לפחות תני לנו לנסות לעשות משהו ולקדם משהו בדיון הזה. תודה.

לעניין תקציב רב שנתי. קודם כל, צריך לציין שמרבית התקציב של משרדי הממשלה נקבע במסגרת דיוני התקציב השנתיים, כל חוק התקציב שנקבע משנה לשנה. יש מקרים מיוחדים - בדרך כלל אלה החלטות ממשלה רב שנתיות או פרויקטים מסוימים שדורשים הרשאה להתחייב דרך תקציבי פיתוח – להם יש תקציב רב שנתי. כדי שיהיה תקציב רב שנתי לפרויקט מסוים, צריכה להיות החלטת ממשלה ייעודית רב שנתית או שלפעמים קורה במסגרת דיוני התקציב, סיכום התקציב שנחתם, יכול להיות תקציב רב שנתי.

בפרויקטים שהוצגו על ידי אבי לגבי המיעוטים והחרדים, יש תקציב רב שנתי. תגיד לי איך אנחנו יכולים ללמוד מזה כדי לקחת את הפרויקט הזה ולהפוך גם אותו לפרויקט רב שנתי.

אני אסביר. ראשית, לגבי הפרויקט של החרדים, אין תקציב רב שנתי וכרגע אין בכלל תקציב. היה דיון בהחלטת ממשלה שבפועל לא התקבלה ולכן זה פחות רלוונטי. לגבי מרכזי הכוון של מגזר המיעוטים, היו חמש החלטות ממשלה כאשר ארבע מהן הן במסגרת תוכניות החומש למגזר המיעוטים שהתקבלו בין מרץ 2010 והאחרונה הייתה ביולי 2011, והן יצרו מתווה רב שנתי בתוקף היותן תוכניות חומש, תחום לפרויקטים כאשר בין היתר מדובר במרכזי הכוון עליהם אבי דיבר. הייתה החלטה חמישית של טרכטנברג שהרחיבה שניים מהמרכזים הכללים לאותו מודל עליו דובר. במקרה הקונקרטי הייתה החלטת ממשלה רב שנתית במסגרת תוכנית החומש.

אם כן, זה דורש החלטת ממשלה. תודה רבה. ראשד עיריית ירוחם ביקש להתייחס.

זאת תוכנית מצוינת שקשובה לרשויות המקומיות ואומרת להם לבוא ולהציג הפעלה. יש שם גם גמישות בהפעלת המשאבים. מה שקרה עד היום זה שבלשכת התעסוקה היו למשל מענקים לתעסוקה, אבל הבן אדם לא היה מממש אותם כי אין לון מקור מימון ואין לו מימון ביניים. כאן יש גם כוח אדם, גם תקציב ואפשר להיות גמישים. ככל שיצטרפו משרדי ממשלה נוספים למשרד הזה, סל התקציב לפעילות יהיה גדול וזאת פלטפורמה אדירה לכל המשרדים. תודה לאבי.

אני מעמותת סנגור קהילתי. אני לא באה לומר שום דבר נגד התוכנית הזאת. אני חושבת שזאת תוכנית יפה, מבורכת וצריך להמשיך לתקציב אותה. אני פשוט מגיבה למה שראש עיריית קריית שמונה אמר. אני חושבת שזה לא הוגן באותו הקשר לדבר על לשכות התעסוקה שיש בהן בסך הכול 8,000 אבחונים ארצי ובפריפריה יש להם 1,000 תיקים לעובד ולומר שהתוכנית הזאת עושה עבודה הרבה יותר יפה. ברור שהתוכנית הזאת עושה עבודה הרבה יותר יפה. הייתי מציעה לממשלת ישראל, למשרד התעשייה ולאוצר, לממן את שירותי התעסוקה באותה מידה כי אז גם זה היה עובד עם אותם מובטלים ומקבלי קצבאות.

אני מאשר.

הערה חשובה וגם נכונה.

אני רוצה לחזק את מה שנאמר קודם על ידך. חשוב מאוד, כפי שנאמר כאן, כדי לתת מענה למה שאמר קודם יוחאי, חשוב שהנתונים שעוברים ממשרד התעשייה, גם משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה יוכלו להיחשף לנתונים האלה כי זה באמת יכול להשפיע על איזה חוגים נפתחים והיכן. אם באמת נותנים כאן מענה גם תעסוקתי וגם בתחום הדיור, חשוב שלאוכלוסייה הצעירה של הסטודנטים שרוצים להגיע, הנתונים יגיעו אליהם.

כן, זאת חבילה.

אנחנו כאגודת סטודנטים מרכזים נתונים לפי חוג. כל חוג, כמה סטודנטים היו נשארים במידה שהייתה להם תעסוקה. אני יכול להגיד לפי כל חוג במכללה שלי, כמה סטודנטים מעוניינים בתעסוקה מאותו חוג ספציפי. אם נשנה קצת את הגישה של איך להביא אינטל לקריית גת ולעשות את כנס נגב וגליל בגני התערוכה ונסתכל בספיר ובתל חי איזה סטודנטים נמצאים שם, מה הם לומדים ואיך אנחנו גורמים להם להישאר כי הם רוצים להישאר. דיברנו כאן על הרבה אבסורדים.

אתם יכולים להעביר לי נייר עמדה בעניין?

אין בעיה.

תעביר לי נייר עמדה בעניין. באתר הכנסת תוכל למצוא את המייל שלי. תעבירו לי נייר עמדה שנבחן אותו. יכול להיות שנעביר אותו למועצה להשכלה גבוהה. אולי נבקש התייחסות בשאילתא ואולי נקיים דיון ייעודי בעניין הזה. זה לא קשור לדיון הזה כי זה עוסק בפריפריה אבל נמצא איזושהי דרך.

כמו שנאמר קודם שתהיה משכנתא לפי דירה, את מסכימה שצריך להיות פתרון שהוא רב תחומי.

אין ספק שזה פתרון רב תחומי. כשאתה רוצה להגיע לפריפריה, אתה צריך גם תחבורה, גם בריאות, גם תעסוקה וגם דיור. זה ברור אבל אנחנו צריכים להתחיל ממשהו. אם נעשה הכול, לא נצליח לעשות כלום. בוא נתחיל ממשהו.

כאמור, אני אשמח לקבל מכם איזשהו נייר עמדה. מי אתה?

אביעד, יושב ראש אגודת הסטודנטים מכללת תל חי.

בסדר. אתה תעביר אלי נייר עמדה ונראה איך נקדם את העניין הזה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכמת את הדיון?

עוד מילה אחת. הבטחתי משהו לגבי הנושא של הסטודנטים.

חיכינו. אנחנו במתח.

לא צריך. אתם אמורים להכיר את זה מתל חי. יש פרויקט שהתחיל בתל חי בשנים האחרונות והוא נקרא טובים לתעסוקה. בשנה האחרונה לקחנו אותו ועשינו פיילוט שלו עם שישים סטודנטים. התקציב לזה היה נמוך רק כדי להכניס רגל בדלת לסוג הפעילות הזאת. הפרויקט אצלנו מוכוון סטודנטים למקצועות טכנולוגיים במגזר העסקי. הוא נותן להם את שנת ההתמחות או שנת סיום הלימודים ושנת העבודה שלאחר מכן. הפרויקט הזה בשנה הקרובה יורחב משישים סטודנטים לאלף סטודנטים בשלוש השנים הקרובות. תקציב בין משרדי שאגמנו יחד עם משרד נגב וגליל ועם משרד האוצר כדי להטות את הנושא של תעסוקת סטודנטים בפריפריה לכיוון המגזר העסקי וכדי לשלב אותם טוב יותר בעבודה במקומות הלימוד.

אני חייבת לסכם את הישיבה כי אסור לי לקיים את ישיבת הוועדה אחרי השעה 4:00. אני רוצה קודם כל לברך את אבי ממשרד התעשייה, את הג'וינט וגם את האוצר בעניין הזה. אתם יודעים שבדרך כלל אתם לא מקבלים ממני מחמאות ואנחנו לא רואים עין בעין חלק מהמיסוי, תוכנית המיסוי ורפורמת המיסוי, אבל בעניין הזה מגיעות לכם מחמאות. אני חושבת שהפרויקט הזה הוא פרויקט מאוד חשוב והוא חשוב משום שבאמת אנחנו רוצים להביא אוכלוסייה צעירה, איכותית, חזקה לפריפריה. מדינת ישראל, כמו שתמיד אני נוהגת לומר, היא לא בין גדרה לחדרה אלא היא מדן ועד אילת. לכן אני חושבת שהנושא הזה, בשיתוף עם הדיור, ייצור לנו איזשהו יתרון אמיתי ואיכותי לנושאים האלה.
בסוגיה של הרחבת המרכזים, הייתי רוצה לשמוע ממך, אבי, עד מתי לדעתך אני יכולה לתת תאריך, לך ולאוצר, לבוא עם איזושהי הצעה מגובשת האומרת האם אנחנו מצליחים להרחיב בעשרים ישובים או בפחות ומה העלות עליה מדובר? כדי שנצליח לעשות משהו לקראת דיוני התקציב, קודם כל לשנת 2013 ואחר כך נדבר גם על תקציב רב שנתי.

אני חושב שבצדק אמר רן, שהנושא הזה ייכנס לתוך הדרישות המשרדיות שלנו לתקציב 2013. הדיונים המשותפים על תקציב 2013 מתחילים מהחודש הבא עד יולי-אוגוסט, עד לסגירת התקציב.

תוכל לענות לנו על כך בתחילת המושב?

בוודאי.

אבל סטטוס בהתרעה כזאת שיש לנו יכולת התערבות. המושב מסתיים והשאלה אם כדאי לקיים דיון כזה במהלך הפגרה או שנחכה לתחילת המושב, מיד אחרי החגים, כלומר במאי.

אני חושב שמאי זה זמן טוב.

רן, זה בסדר?

כן. אני ממושמע.

אם כן, בדיון בו נתייחס לדיור להשכרה, נקבל סטטוס. לא צריך את כל המצגת אלא סטטוס האומר בכמה ערים אנחנו מדברים על הרחבה, באיזה תקציב מדובר והאם יש הסכמה בין שלושת המשרדים – אוצר, תעשייה ונגב וגליל – לגבי התקציב והרחבת הפרויקט.

אני אומר כאן משהו לגבי משרד הרווחה ואני מתייחסת לשירות התעסוקה. היה כאן ויכוח גדול מאוד במשך שנה שלמה על תוכנית ויסקונסין שאמרה ששירות התעסוקה לא עושה את התפקיד ולכן נפריט את התפקיד של שירות התעסוקה כדי ליצור מצב שאנשים יוכשרו, יימצאו להם מקומות עבודה ואחר כך נקים משוב ונראה שאכן הם מצליחים להיקלט במקום העבודה לפרק זמן ארוך ולא לאותו חודש-חודשיים. יש איזושהי בעייתיות שאני רואה עם הנושא הזה של שירות התעסוקה. לא נכנסתי לזה ואני לא רוצה להיכנס לזה אבל אני בהחלט מתכוונת לדבר על זה עם שר הרווחה. אני חושבת שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו בעצם מאחדים כוחות בין כל הגורמים שמחפשים תעסוקה לאותם אנשים שאחר כך הופכים להיות נטל על המדינה. בנושא הזה נצטרך למצוא איזשהו פתרון. את צודקת, זה גם עניין של תקציבים, עניין של תקצוב ואין ספק שאי אפשר לתת להם מקומות עבודה, השמה, פיקוח ומעקב אחרי הדברים כשאין להם תקציב לטובת העניין הזה. השאלה היא למה זה לא נעשה עד עכשיו. אני אדבר על כך עם שר הרווחה ונראה איך אנחנו יכולים לקדם את העניין הזה.
אנחנו מסכמים שנייר עמדה מעבירים לי הצעירים.

זה גם בנוגע לתעסוקה וגם בנוגע לדיור.

כן. תעביר לי נייר עמדה. משרד התעשייה ומשרד האוצר יציגו כאן בתחילת המושב הבא, בדיון הראשון שנקיים על הפריפריה, את המקומות בהם אנחנו הולכים להרחיב. דרך אגב, ירוחם כבר תתחיל את הפיילוט?

בוודאי. הפיילוט מתחיל בחודש הבא.

אם כן, עד אז נוכל לשמוע גם ממיכאל שהפיילוט אכן הצליח ומרכז התעסוקה עובד. זאת בעצם הכתובת שלנו כוועדה לנסות שלקדם את הנושאים האלה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:00.>