PAGE
6
ועדת הכספים
21/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1014>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012), שעה 11:55

<1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012>
<2. תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2012>
<3. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)(תיקון), התשע"ב-2012>
<4. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)(תיקון), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

גאלב מג'אדלה

שכיב מוראד שנאן

>
פרופ' עודד שריג - הממונה על שוק ההון, משרד האוצר

הילה בן חיים - סגנית הממונה על שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד נטע דופרמן-רביב - משנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

ענת פייער - רו"ח, משרד האוצר

עו"ד ברוך לוברט - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד ורד אורן - יועצת משפטית לאיגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד נירה בהט - יועצת משפטית לאיגוד קופות הגמל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן וינוגרד - יועץ משפטי לאיגוד קופות הגמל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד ניצן סנדור - יועצת משפטית לאיגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר

חגי זך - סמנכ"ל מגדל-מקפת, קרנות פנסיה וקופות גמל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רן ונגרקו - איגוד הבנקים בישראל

משה וינרב - אחראי על התחום המקצועי, התאחדות חברות ביטוח חיים

יוני טל - התאחדות חברות ביטוח חיים

יואב בן אור - מנהל מיוחד, עמיתים, קרנות הפנסיה הוותיקות

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012>
<תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2012>
<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)(תיקון), התשע"ב-2012>
<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)(תיקון), התשע"ב-2012>

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. על סדר היום תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב-2012, תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2012, תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)(תיקון), התשע"ב-2012, תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)(תיקון), התשע"ב-2012.
עודד, אתה מציג. בבקשה.

אין לכם משהו עם פחות מלים?

אולי נקרא לזה תקנות גופים מוסדיים.

בוקר טוב. מדובר כאן בסט של תקנות שנעשה מכוח חוק קופות הגמל וחוק הביטוח. החוקים הלה קובעים שגם כספי החוסכים וגם כספי החברות המנהלות, מה נקרא כספי הנוסטרו, יושקעו בכפוף לתקנות שקבע שר האוצר.

התקנות האלה בעצם מטפלות במספר נושאים. ראשית, הן מטפלות בכך שהתיק יהיה תיק מבוזר ולא יהיה מרוכז במספר מצומצם של נכסים. לכן יש לנו מגבלות שאנחנו מציעים על מנפיק בודד, על קבוצת משקיעים, מגבלות על השקעות בנדל"ן שאינו סחיר ולכן הוא פחות נזיל וכדומה.

סליחה, אנחנו עומדים להביא בשבוע הבא למליאת הוועדה את דמי הניהול.

מצוין.

יש סיכומים?

כן. יש פשרה שהושגה עם ראש הממשלה. 1.1 בתחילת 2013, 1.05 ב-2014. 0.6 לפנסיונרים ו-4 לתפעול שוטף. כנראה זה יהיה ביום שני, אבל צריך עוד לתאם את זה. בוועדה עוברים דברים

אכן.

אנחנו משתדלים לסיים את הדברים כמו שצריך.

הנה, יש לנו עוד משהו שאנחנו רוצים לסיים, את התקנות האלה.

הדבר השני הוא תקנות שקשורות לסיכון ההשקעות. תנאים שקשורים לסיכון ההשקעות, דברים שקשורים לאופציות וחוזים עתידיים. במיוחד זה נכון כאשר מדובר בהשקעות של ההון העצמי של הגופים, שאז נדרשים להשקיע בנכסים יותר בטוחים מאשר את הכספים הפנסיוניים.

בנוסף יש לנו תנאים שקשורים למה מותר לעשות כשמדובר בקבוצת חברות, תנאים שקשורים לממשל תאגידי, מגבלות על השקעות של חברות בצדדים קשורים ותנאים שקשורים להשקעות בחוץ לארץ כדי לוודא שהכספים שמושקעים בחוץ לארץ הם ברמת ביטחון סבירה ניירות ערך שמוחזקים בחוץ לארץ.

מה שקורה היום זה שיש לנו שני סטים של תקנות. סט אחד חל על חברות ביטוח וסט שני חל על קופות גמל ועל קרנות פנסיה. כתוצאה מזה שיש לנו שני סטים שונים, במהלך השנים נוצרו פערים בין ההוראות לקבוצה האחת ולקבוצה השנייה של הגופים המוסדיים וגם כתוצאה מזה פערים בתיקי השקעות. בסופו של דבר מדובר בתיקים שאמורים להיות דומים וההתנהלות שלהם אמורה להיות דומה. הם אמורים להיות מוצרים תחליפיים ולכן אנחנו חושבים שצריך להכין סט אחיד של תקנות על כל הגופים המוסדיים ולכן אמרה עורכת הדין נטע דורפמן שאולי נקרא לזה תקנות לגופים מוסדיים.

שאלתי גם את הרשות לניירות ערך למה בזמן האחרון מגיעות הרבה מאוד תקנות וחוקים? תמיד זה היה כך? אתם עושים שינויים די דרמטיים.

זאת שאלה טובה. אחד הדברים ששמתי לעצמי כמטרה עת נכנסתי לתפקיד היה לבחון את הדברים שהאגף קבע במהלך השנים ולנסות לייצר איזושהי תשתית מסודרת, מאורגנת ומאוגדת. כדוגמה, במקרה זה, יש לנו שני סטים וכבר ב-2008 חשבו שראוי לאחד אותם ואנחנו מאחדים את הסטים האלה. אבל יש לנו הזדמנות כי כל העולם עובר, בעקבות המשבר, שינוי רגולציה גדול. בקונטקסט שלנו זה נקרא סולוונסי 2. הסולוונסי 2 מאפשר לנו להציע פלטפורמה לבחינה של כל הדברים בראי המשבר ולא רק בראי המשבר. לכן זה קורה. זה קורה בכל הגופים הפיננסיים.

בסדר. תמשיך.

אנחנו מקווים שבסופו של דבר האיחוד הזה יאפשר לנו להגיע לתיקים אחידים, לתיקים שהם דומים, המוצרים יהיו תחליפיים ויש כמה עקרונות שאנחנו מנסים להכניס כאן.

ראשית, אנחנו רוצים שוועדות ההשקעה תהיינה הרבה יותר מעורבות ממה שהן היום בהחלטות ספציפיות. התוצאה היא שאנחנו נותנים לוועדות ההשקעה יכולת לקבל החלטות אבל מצפים מהן, מעבירים אליהן סמכויות, להתנהלות מסוימת. זה חלק מההוראות שאנחנו מטפלים בהן כאן. חלק מהדברים הם שינויים לאירועים שקרו בעולם. לדוגמה, הייתה קביעה לגבי איזו מדינה ניתן להשקיע בה חוץ לארץ, מדינת חוץ מאושרת, ובעקבות שינויים שקרו בעולם אנחנו מנסים לטפל במצב שבו אנחנו מתמודדים עם השינויים האלה ואנחנו רוצים להחיל אותם על כל המדינות. היום חלק מהשינויים האלה, חלק ניכר מהם, מחייבים אותנו להליך מאוד מסורבל ואנחנו רוצים חלק מההוראות להעביר לאחריות הממונה כדי שאפשר יהיה להתמודד עם שינויים שקורים בשוק באופן יותר זמין.

דוגמה. אירלנד היא מדינה שיחסית נחשבת לבטוחה. הרבה מאוד השקעות נעשו באירלנד מכיוון שהיא מהווה תשתית ארגונית להשקעות אבל כתוצאה מהורדת הדירוג שלה, בגלל הכללים שנקבעו לפני כעשור, אנחנו מצאנו את עצמנו מחפשים דרכי מעקף להתמודד עם הדברים. אנחנו מנסים לסדר את הדברים בצורה יותר גמישה, יותר אחידה ובהתאם גם לצפות לאחריות גדולה יותר מהגופים הקשורים.

אני אומר כמה דברים על ההוראות הספציפיות. צדדים קשורים, כל מה שקשור לממשל תאגידי, לא הייתה מגבלה. אנחנו מכניסים מגבלה שאומרת שהשקעות בגופים קשורים בתוך הקבוצה לא יעלו על חמישה אחוזים מהתיק כדי שתהיה מגבלה כמותית על הדבר הזה. אחזקת אמצעי שליטה, זה אומר מניות, כאשר עד היום היה מצב שבו יכלו לקנות עשרים אחוזים בקבוצה אחת ועשרים אחוזים בקבוצה אחרת ולהגיע לארבעים אחוזים שזה כמעט שליטה בגופים. אנחנו מאחדים את זה ואומרים שעד עשרים אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד זאת השקעה פיננסית והגופים האלה הם גופים פיננסיים. מעבר לעשרים אחוזים בסך הכול האחזקות, אנחנו רואים בזה מעבר להשקעה פיננסית, השקעה ריאלית שמחייבת מעורבות בניהול ואנחנו לא רוצים שהגופים יהיו בחלק הזה של ההשקעות.
אנחנו הולכים לצמצם את ההשקעות בתאגיד בודד. היום זה עד עשרה אחוזים וזה גם מותנה בדירוג ויכול להגיע ליותר. אנחנו מצמצמים את זה לחמישה אחוזים. אני אומר שזה בתיאום עם ועדת הריכוזיות. ועדת הריכוזיות בוחנת את הריכוזיות בין היתר של ההשקעות של הגופים המוסדיים והיא גם המליצה שאנחנו נצמצם. ממילא אנחנו התכוונו לעשות את הצמצום הזה ולכן הצמצום הזה נעשה כאן. המגבלה הזאת מוטלת לא רק על תאגיד בודד אלא גם על קבוצה של תאגידים. כפי שאמרתי, אנחנו גם מדברים בנושא של מדינת חוץ מאושרת ומיישרים קו עם העולם. מדינת חוץ מאושרת תהיה בדירוג השקעה או חברת OECD. להזכיר, מדינת ישראל הצטרפה ל-OECD לא מכבר ואנחנו חלק מהקבוצה של המדינות המפותחות בעולם.
בנוסף יש לנו גם טיפול בקרנות הוותיקות. הקרנות הוותיקות היו מאוד מוגבלות ביכולת ההשקעה שלהן וכתוצאה מכך עלה חשש שהן לא תוכלנה לעמוד במחויבויות שלהן לחוסכים הפנסיונרים. כדי לאפשר להן לעמוד במחויבויות האלו, אנחנו עדיין משאירים את הדרישה של שלושים אחוזים באג"ח מיועדות אבל אנחנו מקטינים את השיעור שנדרש להשקעה באג"ח ממשלתיות ומאפשרים להם מגוון גדול יותר של השקעות בחלק מהתיק.

אלה השינויים.

(היו"ר ציון פיניאן)

תודה רבה. אנחנו נעבור תקנה-תקנה ונקבל את הערות החברים שרוצים להעיר.

אם אפשר, הערה כללית. אני ראש תחום שוק הון באיגוד הבנקים. הטיוטה של התקנות רצה כבר כמעט שנה. הטיוטה הראשונה פורסמה בחודש אפריל 2011 וטיוטה שנייה בחודש אוגוסט. הטיוטה השלישית שכבר כוללת עוד שינויים, חלקם מאוד חשובים, פורסמה רק ביום רביעי והדיון מתקיים היום. לצערי לא הספקנו לדון בכל.

אתה מבקש שלא תהיה הצבעה.

אני מבקש מהוועדה לתת לנו שבוע אפשרות לדבר צורה מסודרת עם המשרד כדי לנסות לבחון כאן את הדברים. יכול להיות שהם ישתכנעו שאין כאן בעיה, אבל אנחנו רוצים לפחות את הזמן המינימאלי למהפכה שיש כאן, שתהיה לנו אפשרות למצות את הדיון אתם.

טוב. אנחנו נעבור לתקנה שנייה.

תקנה מספר 2 מתייחסת למה שעודד כבר הציג. על מנת לאפשר לקרנות הוותיקות לעמוד בהתחייבויות שלהן מוצע להגדיל את החלק החופשי של השקעה במניות, במקום עשרה אחוזים לשלושים אחוזים, ולהקטין את החלק הסולידי משישים אחוזים לארבעים אחוזים. זה לגבי תקנה 2.

יש הערות?

אני יועץ משפטי של איגוד קופות הגמל. יש לנו הערה מקדימה, לפני הסעיפים, הערה לסעיפי ההגדרה. אם אפשר בבקשה לחזור אחורה.

למה לא אמרת לפני כן?

אני מתנצל. אני אקדים ואומר שאנחנו הגשנו מכתב הערות לוועדה, מספר מצומצם של הערות, ביחס לטיוטת התקנות. מאז פורסמה טיוטת התקנות, עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם אגף שוק ההון במשרד האוצר והתקנות הן באופן כללי על דעתנו למעט אותן הערות ספציפיות שהגשנו במכתב ליושב ראש הוועדה.

ברשותכם, אני אגש להגדרה שברצוננו להעיר לגביה. מדובר בהגדרה של בעל רישיון לניהול תיקי השקעות. גוף מוסדי רשאי להוציא חלק מניהול התיק שלו לניהול על ידי מנהל השקעות חיצוני. הגדרה של מי הוא מנהל השקעות חיצוני עושה אפליה בין מנהלי השקעות בישראל לבין מנהלי השקעות מחוץ לישראל כאשר האפליה היא לרעת מנהלי ההשקעות בישראל.
על פי ההגדרה הקיימת , זאת הגדרה שקיימת כיום בדין, וההגדרה המוצעת כעת היא זהה להגדרה הקיימת כיום בדין ואנחנו מבקשים לשקול לשנות אותה. האפליה היא שמנהל תיקים ישראלי שרשאי לתת שירותי ניהול תיקים בישראל, זה רק מי שהוא בעל רישיון של רשות ניירות ערך מכוח הוראות חוק הייעוץ. ואילו מנהל תיקים שהוא מחוץ לישראל, הוא יכול גם להיות לא רישיון מנהל תיקים ובלבד שהוא רשאי לספק את השירותים האלה לפי הדין במדינה בה הוא מאוגד. כיום החוק הישראלי מאפשר לספק בישראל שירותי ניהול תיקים גם ללא רישיון ניהול תיקים של רשות ניירות ערך ובלבד שהשירותים האלה ניתנים ללקוח כשיר. לקוח כשיר הוא לרבות חברה מנהלת של קופות גמל. יוצא מכך שגוף בישראל שאין לו רישיון לניהול תיקים, אבל רשאי על פי חוק הייעוץ ועל פי כללי רשות ניירות ערך לספק שירותים כאלה לחברה מנהלת של קופות גמל, הוא לא רשאי לעשות את זה לפי החקיקה של הגמל ואילו גוף זהה שיושב מחוץ לישראל ורשאי על פי מקום מושבו לספק שירותים כאלה בפטור מרישיון על פי דין המקום, רשאי לספק שירותים כאלה לחברה מנהלת של קופות גמל. זאת אפליה לרעת גופים שפועלים בישראל, שהם בעלי התמחות בניהול השקעות בחוץ לארץ.

תודה. מי רוצה לענות?

מה קובע החוק לגבי זה?

זה החוק. זה אותו הדבר.

זה אותו הדבר בחוק?

זה אותו הדבר. הוא אמר שזה אותו הדבר בחוק.

אני יכולה להתייחס לגבי המצב בישראל, מדוע לא רצויה ההצעה שלך. אפשר אולי להחמיר עם אלה שבחוץ לארץ אבל אני מניחה שזה לא הרצון שלך אלא הרצון שלך הוא להקל עם האנשים בישראל.

אנחנו סבורים שכאשר מדובר בקופת גמל שמנהלת תיקים עבור הרבה מאוד עמיתים, ההקלה שניתנת היום בחוק להסדרת העיסוק שמאפשרת ניהול תיקים לכמות מצומצמת של לקוחות בלי רישיון, לא מתאימה כשמדובר בחברה מנהלת של קופות גמל שמנהלת תיקים עבור מאות אלפי לקוחות. שם מדובר בניהול תיקים בסדר גודל זה ונראה לנו נכון שמי שצריך לעשות את זה, זה בעל רישיון. יכול להיות ואפשר לשקול החמרה לגבי מי שמנהל בחוץ לארץ אבל בוודאי לא הקלה לגבי מי שאין לו אפילו רישיון בישראל.

(היו"ר משה גפני)

אם יורשה לי להתייחס לדבריה של עורכת הדין נטע דורפמן. עדיין לא הבנתי מדוע יש את האפליה הזאת לרעת מנהלי השקעות ישראלים. מדוע אגף שוק ההון סבור שמנהל השקעות מחוץ לישראל, שאין לו רישיון לפי דין המקום ושעל פי דין המקום בו הוא יושב מותר לו לתת שירותים בפטור ברישיון, מדוע גוף זהה בישראל לא ייהנה מאותו פטור על פי דיני הגמל.

אני אנסה להשיב בקצרה. אנחנו חושבים שצריך להיות בעל רישיון שמנהל תיק בישראל. אנחנו לא שולטים על מה שקורה בחוץ לארץ ולכן האמירה היא שבחוץ לארץ לפי נוהגי המקום ובישראל, מקום שבו אנחנו יכולים לומר, אנחנו רוצים שיהיה רישיון.

אם יורשה לי להתייחס. גם בישראל יש את נוהג המקום. נוהג המקום נקבע בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות והוא מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. על פי נוהג המקום בישראל נקבע שניתן לתת שירותי ניהול תיקים לחברה מנהלת של קופות גמל בפטור מרישיון. כך על פי החקיקה הקיימת שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך ואילו בחקיקה המוצעת כאן – והדגשתי שהחקיקה המוצעת בהיבט הזה זהה לדין הקיים ואין כאן שינוי – לא ניתן יהיה לעשות את זה מבחינת הגוף שמקבל את השירותים. קרי, לפי דיני הגמל, קופת גמל לא יכולה לקבל שירותי ניהול תיקים בפטור מרישיון ואילו לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ, גוף שרשאי לתת שירותים בפטור מרישיון, יהיה רשאי לעשות את זה כלפי קופת גמל. יש כאן איזושהי סתירה בין שתי הוראות החוק.

אתה מייצג את קופות הגמל?

כן.

רונן סולומון לא הגיע?

כן. אני הצגתי את עצמי ואני יכול להציג את עצמי שוב.

אתה יועץ משפטי לאיגוד קופות הגמל.

נכון ורונן סולומון לא יכול היה להגיע בגלל סוגיות דמי הניהול בהן הוא עסוק. הוא מתנצל ואני כאן מייצג אותו ואת האיגוד. אני יועץ משפטי חיצוני.

אני רק רוצה לדעת האם אתם בעד התקנות האלה.

הוא אמר בהתחלה. הם בעד.

לא שמעתי.

אנחנו בעד התקנות. התקנות האלה נמצאות בצנרת במשרד האוצר מספר שנים.

אנחנו מדברים על כל הפרקים? גם על פרק 1, פרק 2?

לא היו הערות לתקנה 2.

אנחנו מסכימים עם כל התקנות למעט מספר מאוד מצומצם של הערות שהערנו במכתב.

פרק ב', השקעות קופות גמל משלמת. אתם בעד?

אנחנו בעד. כרגע הסעיף שדיברנו עליו הוא סעיף בהגדרות ומדובר בהגדרה של מי הוא מנהל תיקי השקעות. יש לנו הערה ביחס להגדרה.

את זה הבנתי. אתם בעד כל התקנות, כולל פרק ב'.

אנחנו בעד כל התקנות.

אתה מייצג גם את הקרנות הוותיקות.

לא, רק את קופות הגמל.

מי מייצג את הקרנות הוותיקות?

אני.

תציג את עצמך ותאמר מה תפקידך.

יואב בן אור, מנהל המיוחד של קרנות הפנסיה הוותיקות של ההסתדרות.

אתם מסכימים לתקנות האלה?

כן. אנחנו מסכימים. אנחנו בעד התקנות.

בסדר. אתכם אין לי בעיות אבל יש לי בעיות עם אחרים.

אפשר להצביע בחלקים.

אנחנו חוזרים עכשיו למסלול הרגיל. רציתי לדעת איפה אני עומד ועכשיו אני יודע.

גם אנחנו בעד התקנות למעט אותן הערות ספציפיות. לפחות לגבי שני סעיפים, סעיפים 10 ו-11 לתקנות, אנחנו נבקש דחייה באישור התקנות כדי לאפשר שהות מספקת לבוא בדברים עם אגף שוק ההון בקשר אליהן. מדובר על ההסדרה של חמשת התאגידים הגדולים ביותר, מגבלות השקעה עליהן, בראי של תאגיד בודד ובראי של קבוצת תאגידים. אני יודע שהיו מגעים בין איגוד קופות הגמל.

יש כימיה ביניכם והכל בסדר. מה איכפת לכם שההצבעה תהיה בעוד שבוע?

אין לי בעיה.

הם לא מבקשים בקשה בשמים.

אין לי בעיה שההצבעה תהיה בשבוע הבא.

הם אומרים שהם לא ראו ולא למדו את החומר.

זה נמצא רק חודש בחוץ.

בואו נתקדם.

זה שלושה ימים בחוץ.

שבוע.

בסך הכול יש הסכמות.

בסך הכול ידעתם מראש.

אבל לא את הנוסח. הנוסח משפיע.

איפה אנחנו? אתה רוצה להמשיך?

אני מוביל?

אתה כל הזמן מוביל.

דיברנו על הגדרת בעל רישיון ניהול תיקי השקעות.
הסעיף הבא שיש לנו הערה לגביו הוא סעיף 12. על סעיפים 10 ו-11 אפשר לקיים דיון ענייני או להחליט לדחות.

תסבירו.

נסביר בקצרה. אני ממשיכה בתקנה 3 ובתקנה 4 בעמוד 10. תקנות 3 ו-4 דנות בהשקעות של קרנות הפנסיה החדשות. אין שינוי לעומת ההוראות שקיימות היום.

את יכולה להסביר לי את תקנה 2?

כן. תקנה 2 מדברת על ההשקעות של הקרנות הוותיקות. היום, לפי הכללים, שיעור ההשקעה באגרות חוב מיועדות שלושים אחוזים, עוד שישים אחוזים בנכסים סולידיים יותר ועשרה אחוזים בחלק החופשי. קרי, מניות וכיוצא בזה. יש חשש מאוד גדול שהקרנות לאורך השנים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם לפנסיונרים וייאלצו לקצץ את הזכויות הפנסיוניות. לכן מוצע להעלות את החלק החופשי לשלושים אחוזים במקום עשרה אחוזים.

זה לא יותר מדי הרבה?

אנחנו סבורים שלא.

יש כאלה שלא סבורים כמוכם.

זה לגיטימי.

לא, לגיטימי זה לא מספיק. השאלה אם אתם תסכימו להתפשר.

אני מניחה שיואב ועודד יוכלו להתייחס.

אתם. אותם הבנתי. הם בסדר, הם אתכם. אתם תסכימו להתפשר? אני קיבלתי פניות לניסיונות פשרה. בסדר, תמשיכו.

אני רוצה להבין.

אני אגיד לך אחר כך.

אם כן, זה לגבי תקנה 2. בתקנה 3, 4 ו-5 אין הבדל לעומת ההוראות הקיימות היום וזאת בסך הכול העתקה.

כנ"ל לגבי תקנה 6 ו-7.

תקנה 8 עוסקת בחריגה משיעורי ההשקעה ואנחנו בסך הכול מציעים להעביר כאן, באמצעות הוראות הממונה, יותר גמישות ומנדט לוועדת ההשקעות ביחס לקביעה מתי יש לתקן חריגות מכללי ההשקעה.

תקנה 9, אין שינוי לעומת ההוראה הקיימת.

תקנה 10, כמו שעודד הציג, אנחנו מציעים לצמצם את החשיפה למנפיק בודד ובאמצעות כך להגדיל את הפיזור ולרדת משיעור של עשרה אחוזים לחמישה אחוזים. כמו כן, בעקבות המלצות ועדת הריכוזיות, אנחנו מציעים להגביל את סך החשיפה של כל גוף מוסדי לחמשת התאגידים הגדולים ביותר עד שיעור של עשרים אחוזים מנכסי הגוף המוסדי.

אם אנחנו עדיין בתקנה 10, האם אנחנו מקיימים כאן דיון לגופו של עניין?

בטח, אבל קודם היא מדברת.

אנחנו בתקנה 10 ויש לנו הערה.

אני החלטתי עכשיו שבוועדה יהיה סדר ולא כל אחד ידבר מתי שהוא רוצה. עכשיו אתה מדבר.

לגבי תקנה 10 אנחנו מבקשים את דחיית ההחלטה. לחלופין, אם לא תהיה דחייה כדי להתדיין עם אגף הממונה על שוק ההון, אנחנו סבורים שהמגבלה החדשה שלפחות הצטרפה לנוסח האחרון בדבר השקעה בתאגידים הגדולים ביותר, היא לא מגבלה נכונה. פעם אחת מגבלת החשיפה לתאגיד בודד יורדת מסגרת התקנות האלה מעשרה אחוזים מנכסי הקופה לחמישה אחוזים מנכסי הקופה וזאת הפחתה משמעותית. פעם שנייה, לא ברור מדוע יש להגביל עוד יותר מעבר לחמישה אחוזים מנכסי קופה. אפשר לקחת כדוגמה השקעה של קופת גמל במניה גדולה כמו חברת טבע ומנייתה של חברת טבע תתחיל בעלייה משמעותית וזה לטובת החסכון הפנסיוני של כולם, ובסיטואציה כזאת, בגלל עלייה בשווי מניה של חברה גדולה, הגוף המוסדי ייאלץ לבחור האם הוא מוכר חלק מהאחזקות באותה מניה או האם הוא עושה התאמות ביחס למניות של יתר ארבעת התאגידים הגדולים ביותר.

זה לא כל כך מדויק כיוון שמדובר כאן בחריגה שהיא פסיבית ולא אקטיבית. אתה לא קונה באופן יזום ולכן הדוגמה שאתה נתת לא תופסת.

נתתי דוגמה שמתייחסת באמת לחריגה פסיבית. המשמעות שלה היא שכל גוף צריך לאמץ בנהלים כיצד הוא הולך להתמודד עם אותה חריגה.

לא. הוא צריך לאמץ בנהלים אבל לא אמרנו בהכרח שהוא צריך למכור.

נכון, הוא צריך לעשות זאת במסגרת הנהלים אבל המשמעות היא שהוא בחריגה מהוראת התקנה ועכשיו יחליט איך הוא מתמודד עם אותה חריגה. הבעיה שלנו היא עם עצם הטלת המגבלה הזאת מלכתחילה, עצם ההגדרה של זה כחריגה במסגרת חמשת התאגידים הגדולים ביותר.

אני רוצה להבין. נגיד שערך המניה הכפיל את עצמו וכתוצאה מכך מצאת את עצמך עם תשעים אחוזים מהתיק מושקע במניה בודדת. זה לא יטריד אותך?

זה יטריד אותי מאוד.

מהרגע שהסכמנו על העיקרון, עכשיו אנחנו במספרים.

נכון, אבל המספרים מדברים כרגע על חמישה אחוזים ומה שמתבקש כעת זה להפחית את זה אף אל מתחת לחמישה אחוזים.

נכון.

הרי אם המניה עלתה לתשעים אחוזים מנכסי הקופה, אני לא צריך את מגבלת חמשת התאגידים הגדולים ביותר כדי להתמודד עם זה. ממילא יש לי מגבלה של עד חמישה אחוזים מנכסי הקופה. הבעיה שלנו עם בעיית חמשת התאגידים הגדולים ביותר היא שזה מגביל ואפשר להשקיע עוד פחות מחמישה אחוזים מנכסי הקופה בתאגיד אחד. אנחנו מדברים על תאגידים כמו טבע, אולי בנק לאומי ותאגידים גדולים. אין כאן גם סוגיה של אינטרס של הגופים המוסדיים וזה לא היבט של דמי ניהול או שמישהו הולך להרוויח מזה בחברות המנהלות. אלה בסך הכול הערות ועמדות של מנהלי השקעות ושל הגופים המוסדיים שחושבים שהמגבלה הנוספת הזאת, שכתוצאה ממנה חשיפה לתאגיד תפחת מחמישה אחוזים מנכסי קופה בתאגידים גדולים, דבר שפשוט יפגע בחסכונות של העמיתים ויגרום להסטה של כספים מתאגידים יותר גדולים ויותר יציבים ופחות מידתיים לתאגידים יותר קטנים.

הכול כאן בסופו של דבר זה עניין של המספרים. אני חייבת לציין שעל המספרים, על חמשת האחוזים ואחר כך בתקנה הבאה אלה עשרה אחוזים, קיבלנו הרבה מאוד דעות והרבה מאוד עמדות, חלקן באמת דומות לעמדה שאתה מייצג כאן לפיה אנחנו מגבילים מדיי, אבל החלק השני אומר שככל שהמספר גדל, אנחנו חושפים את הגופים המוסדיים לתאגיד ספציפי שאם הוא נופל, הנזק לעמיתים הוא מאוד מאוד גודל. הכול כאן עניין של איזונים. אנחנו חושבים שהאיזון הזה הוא ראוי.

יועצת משפטית לאיגוד תעודות הסל. אני מבינה שההערה שלנו לסעיף הזה הייתה מקובלת על אגף שוק ההון. אני מדברת על תקנת משנה (3), רק להשוות את הטיפול בתעודות סל לטיפול בתעודות הקרן.

טופל.

תקנה מספר 11 עוסקת בשיעור החשיפה לקבוצת תאגידים קשורים. התקנה מציעה שיעור החשיפה של גוף מוסדי לקבוצת תאגידים קשורים תהיה עד שיעור של עשרה אחוזים. אם מדובר בחמש קבוצות התאגידים הגדולות ביותר בתיק ההשקעות של כל משקיע מוסדי, החשיפה לא תעלה על שיעור של ארבעים אחוזים. בתקנה הזאת מוצע להחריג גם את קרנות הנאמנות ואת תעודות הסל.

אותה הערה עקרונית כמו קודם. גם כאן מופחתת החשיפה לקבוצת לווים, קבוצת תאגידים, מ-15 אחוזים לעשרה אחוזים.

יושב כאן אדם שמנהל תיק ואולי שווה לשמוע עד כמה המגבלה הזאת היא אפקטיבית ועד כמה המגבלה הזאת היום תגרום לפעולה.

יוני טל, מנהל השקעות ראשי בקבוצת מנורה מבטחים. אנחנו מדברים על המגבלה לגבי החשיפה לתאגיד בודד ולא לקבוצת תאגידים. ככל שמדובר בכספי עמיתים, למעט במסלולים קטנים או מסלולים מתמחים שכאן הייתה אפשרות ללכת במסלול אחר, הפיזור בארץ ובחוץ לארץ, הפיזור בניירות ערך שונים יוצר מצב שהמגבלה לגבי תאגיד בודד עשויה להיות אפקטיבית אבל המגבלה על המכפלה פי ארבע היא בדרך כלל בתחום הזה לא תהיה אפקטיבית.

כדוגמה אני אתן את מניית טבע. מניית טבע היא מניה גדולה וחשובה והיא יכולה להיות בשיעור של עשרה אחוזים מתיק המניות אבל תיק המניות הוא שלושים או ארבעים אחוזים אצל האגרסיבי ביותר מהתיק הכולל. אם בעצם היום חלק מכובד מהתיק נמצא בחוץ לארץ, אז מניה כמו טבע לא תעבור שני אחוזים ואולי בקופה מאוד מאוד קיצונית שלושה אחוזים מהתיק. לכן אני חושב שזאת מגבלה אפקטיבית רק לגבי מקרים מאוד מסוימים. בנק גדול שאתה מצרף את הפיקדונות, את איגרות החוב שלו ואת המניות שלו, אז זה יכול לעבור את חמשת האחוזים וכאן נתנו הקלה לפיקדונות למרות שלטעמי הייתה יכולה להינתן הקלה יותר גדולה ולהתייחס לזה במגבלות של מבטח, אבל בסך הכול המגבלה הזאת היא נכונה.

רונן, מה אתה אומר?

אני לא מנהל השקעות.

אני יודע. לא את זה שאלתי.

לעניין האפקטיביות. המצב של התיקים המנוהלים, מדובר על מניות שהן באמת מניות גדולות כמו טבע ומניות של בנקים. אחזקת המניות והאג"חים של אותם בנקים, לא הפקדת הפיקדונות בהם, לפי מה שנמסר לי ממנהלי השקעות, המגבלה הזאת יוצרת הכבדה גם בעצם האפשרות הפחותה להיחשף לתאגידים גדולים ויציבים וגם יש לכך השלכה נוספת שלא ברור איך מגדירים כאן תאגיד.

אתה דבק בעמדתך. לא השתכנעת.

גם במידה שהסעיף הזה נשאר כפי שהוא, עדיין צריך לעשות לו תיקוני נוסח כדי להבין מה זה תאגיד גדול.

אם יורשה לי, עוד הערה. אנחנו יושבים במסגרות שונות, גם כאן וגם בוועדת הריכוזיות, ודנים בדיוק באותה שאלה. הכוונות של ועדת הריכוזיות הן לצמצם ריכוזיות הרבה מעבר למה שכתוב כאן וגם את זה צריך לזכור. כאשר אנחנו מסתכלים על הריכוזיות במשק, אנחנו רוצים לוודא שלפחות התיק הפנסיוני והתיק של חברות הביטוח, הנוסטרו, הם תיקים מבוזרים שלא תלויים בגוף יחיד ושלא קיימת כתוצאה מכך חשיפה גדולה מדי. לכן אנחנו חשבנו שהמספרים האלה הם מאוזנים כאשר הם מצד אחד דואגים שהתיק יהיה מבוזר ומצד שני הם מאפשרים השקעה שהיא לא בשברי אחוזים. בסופו של דבר אלה מספרים שבעינינו נראים סבירים. הלחץ של ועדת הריכוזיות היה מאוד מאוד חזק לצמצם את המספרים האלה עוד יותר ואולי אפילו באופן דרסטי.

הוא דיבר גם על שינויי נוסח.

בגלל שהורדנו את תעודות הסל מהגדרה של נייר ערך, בתקנת משנה (ב) צריך להוריד את פסקה (2).

תקנה 11(ב)?

11(ב)(2), צריך להשמיט את פסקה (2) שנתנה הקלה לתעודות סל. עכשיו תעודות הסל ממילא כבר לא בפנים. בתקנת משנה (ג) צריך להיות תקנות משנה (א) ו-(ב) כי הורדנו מ-(ב) את (2).

לגבי הנוסח, אני מבקש, אם לא מקבלים את עמדתו, לשבת על הנוסח.

תקנה 12 מדברת בשיעור ההשקעה שגוף מוסדי רשאי להחזיק במניות או באמצעי שליטה אחרים בתאגיד שבו הוא משקיע. מציעים כאן לאחד ולהסתכל לדוגמה על חברת מנורה כקופת גמל אחת גדולה ולומר שהיא רשאית להשקיע במניות של תאגיד עד עשרים אחוזים על מנת לשמר את הפעילות שלה כפעילות פיננסית. מוצע שביחס להשקעות בתאגיד ביניים תבוצע שקיפות וביחס להשקעה בשותפות, ההוראות ייקבעו בהוראות הממונה.

תקנה 13 מדברת על שיעור ההשקעה של גוף מוסדי בנכסי מקרקעין. השינוי כאן לעומת ההוראות הקיימות הוא כזה שמוצע להגביל את שיעור ההשקעות.

לכל סעיף יהיה לך הערות?

לא. יש לי הערות אולי לחמישה סעיפים אבל פסחנו עכשיו על אחד מהם. לתקנה 12(ד). יש לי הערות נוסח בלבד.

אני מציע שלגבי הנוסח תגיעו להסכמה. על נוסח לא יהיה מחלוקת. אני מכיר אותם והם יסתדרו אתך. או שישכנעו אותך או שישנו.

תקנה 13 מדברת על זכויות במקרקעין. השינוי המהותי לעומת ההוראות היום ניסה להגביל את שיעור ההשקעה של הגוף המוסדי בזכויות במקרקעין עד לשיעור של 15 אחוזים.

בתקנה 14 מוצע להקביל את שיעור ההשקעה של כל הגופים המוסדיים מאותו הבית עד לשיעור השקעה של 25 אחוזים מאיגרת חוב סחירה.

לגבי תקנה 15, הלוואות בלתי סחירות, מוצע לקבוע את ההוראות שיחולו ביחס להלוואות האלו בהוראות ממונה.

כנ"ל לגבי תקנה 16, הלוואות למבוטח והלוואות לעמיתים.

לגבי תקנה 16. הסדרה של הלוואות לעמיתים מוסדרת כיום בתקנות מס הכנסה וכעת מוצע להעביר את הסמכות לממונה. במסגרת העברת הסמכות לממונה, פרסם הממונה טיוטת חוזר ובה המספרים החדשים לגבי היקפי ההלוואות לעמיתים. במספרים החדשים מופחת שיעור ההלוואה שהעמית זכאי לקחת על חשבון החסכון הפנסיוני שלו. ההפחתה היא, לפחות לעמדת איגוד קופות הגמל, היא הפחתה גבוהה מדיי. אם נדבר על מספרים, נכון להיום מותר לעמית לקבל הלוואה על חשבון החסכון הפנסיוני בשיעור של חמישים אחוזים מהחסכון הפנסיוני וההצעה שכרגע מונחת על השולחן במסגרת טיוטת החוזר אומרת שהחישוב יהיה כמה העמית רשאי לקבל לאחר ניכוי מס, מניכוי מס מפחיתים 35 אחוזים כך שנותרים 65 אחוזים ומזה חמישים אחוזים. כלומר, הפחתה במסגרת השינוי מחמישים אחוזים מהחסכון הפנסיוני בערך ל-32.5 אחוזים מהחסכון הפנסיוני. זאת הפחתה ביכולת של העמיתים ובאפשרות שלהם לקבל הלוואות על חשבון החסכון הפנסיוני. אלה הלוואות מאוד אטרקטיביות, הן בריבית נמוכה ומאחר שהן מובטחות בקופת החסכון הפנסיוני הגופים המוסדיים שמחים לתת את ההלוואות האלה שכן אלה הלוואות עם בטוחה מלאה. לעמיתים זה עוד מקור מימון.

למה באמת אתם עושים את זה?

אני אנסה להתייחס לזה בקצרה. ראשית, אם עמית לא יפרע את ההלוואות, הוא יצטרך לשלם את הקנס כדי לממש את הדבר הזה ולכן הבטוחה שעומדת היא באמת הבטוחה בניכוי המס שהוא צריך לשלם, אם הוא ימשוך את הקרן מוקדם מדי. שנית, ויותר חשוב, ומעבר לעניין של הבטוחה יש את העובדה שאנחנו חושבים שהמדינה נותנת תמריצים בצורת הטבות מס כדי שאדם יחסוך לפנסיה ולא כדי שהוא יצרוך בדרך. מה שההלוואות האלה מייצרות זה מסלול עוקף חסכון פנסיוני.

הם לא יודעים את זה?

אני לא צריך לומר בשמם.

הוא דווקא שכנע אותי. אני עמית ועד היום אני יכול לקחת הלוואה בגובה חמישים אחוזים.

ומה תעשה כשתגיע לפנסיה?

אבל אני מחזיר את ההלוואה.

מי אמר?

מי באמת אמר אני אחזיר?

או שאתה מחזיר או שאתה לא מחזיר. יש תנאי החזר להלוואות. לא הוחזרה הלוואה, זה יקוזז מהחסכון הפנסיוני.

רק רגע. עכשיו הם שכנעו אותי. הם אומרים שאתה תפגע בפנסיה. מהי בטוחה? הפירוש הוא שלא יהיה לי פנסיה.

ברגע שלעמית יש את זה כמקור מימון, אם יש לו מקור מימון של חמישים אחוזים או של 32.5 אחוזים, זה דבר אחד. להלוואה כזאת של עמיתים יש תנאי החזר ועל העמית לעמוד בתנאי החזר ההלוואות. אם הוא לא יעמוד בהן, הוא צריך להסתדר עם הגוף המוסדי ולגוף המוסדי יש בטוחה. אין לי סטטיסטיקה לגבי כמה עמיתים עומדים בהלוואות שנטלו וכמה מהם נכנסים לדיפולט ומקזזים להם בסוף מהחסכון הפנסיוני.

זה נתון שחשוב לדעת אותו.

מה שבטוח הוא שבהחלט יש עמיתים שלוקחים את ההלוואה בשביל לממן צרכים מיידיים.

אי אפשר להגיע לאיזו פשרה בעניין הזה?

לא, רק נאמר משהו. רונן, אנחנו מתכוונים להוציא טיוטת חוזר ולשנות את הכללים כך שהגופים המוסדיים לא יצטרכו לחשב את שיעור המס כאשר החוסך רוצה לקחת הלוואה. אנחנו נפרסם טיוטת חוזר בימים הקרובים ובעצם נציע מתכונת אחרת ללקיחת הלוואות, כך שאם הכספים נזילים הן יהיו בשיעור של חמישים אחוזים ואם הכספים לא נזילים, זה יהיה בשיעור של שלושים אחוזים. אני מציעה ששם נקיים את הדיון.

זה פותר את ההיבטים התפעוליים של המיסוי.

בהיבט הטיפול של המיסוי, אנחנו נשנה את זה.

את אומרת שזה מפחית מחמישים אחוזים לשלושים אחוזים.

כאשר הכספים לא נזילים.

אלה כספים לא נזילים.

אנחנו חושבים שמדובר בחסכון פנסיוני ובהחלט צריך להגביל את שיעור ההלוואות שהחוסכים לוקחים כי יש איזו מטרה מסוימת לחסכון הפנסיוני הזה. לכן נראה לנו נכון לעשות את ההבחנה הזאת בין כספים נזילים ללא נזילים. גם אם נהיה פרקטיים, אנחנו חושבים שזה נכון להשאיר את זה בהוראות הממונה. אנחנו נעלה את זה לאתר האינטרנט ונקיים דיון.

כלומר, המשמעות היא שלגבי החוסכים שטרם הגיעו לגיל פנסיה, עד שהם יגיעו לגיל פנסיה והכספים יהיו נזילים, יש כאן הפחתה באפשרויות המימון שלהם מחמישים אחוזים לשלושים אחוזים.

נכון.

אני אציג את זה אחרת. יש כאן צמצום של היכולת של אדם לעשות ארביטראג' על חשבון מדינת ישראל, מחד לקבל הטבת מס ומאידך למשוך את הכסף מיידית.

יש לי שאלה אחרת באותה סוגיה. אני חוסך בקופת גמל. לפי מה שאני שומע מגיעה לי הלוואה מקופת הגמל בא אני חוסך?

כן.

עד עכשיו בסדר גודל של חמישים אחוזים מגובה החסכון שלי?

כן.

זה לא מגיע, זה אם הגוף המוסדי רוצה לתת הלוואות. לא כל הגופים המוסדיים נותנים הלוואות. אם הגוף המוסדי בו אתה חוסך רוצה לתת הלוואות, אתה זכאי. אין חובה לתת הלוואות.

אני אעבור לגוף מוסדי אחר שנותן הלוואות.

נכון. אין שום בעיה. זאת החלטה עסקית של הגוף המוסדי אם הוא רוצה לתת הלוואות או לא רוצה לתת הלוואות. זה כמו שתבוא לבנק ובנק אחד ירצה לתת ובנק שני לא ירצה לתת. אותו הדבר כאן.

אבל הוא לא עושה לי טובה. אני חוסך אצלו ויש לי כסף אצלו. הוא בעצם נותן לי מהכסף שלי.

הוא נותן אבל התשואה, הריבית על ההלוואה הולכת ליתר העמיתים. אתה הרי מחזיר ויש ריבית על ההלוואה ממנה נהנים כל העמיתים בקופת הגמל. זאת החלטה עסקית ואנחנו אישרנו כבר שנים, מרגע שחוקקו את התקנה הזאת. הגוף המוסדי, כמו שהוא רשאי להחליט אם להשקיע באיגרת חוב כזאת או אחרת, מבחינתו הוא רשאי להחליט אם הוא רוצה לתת הלוואות לעמיתים או לא. זאת חלופה להשקעה באג"ח למשל.

אתה מבין למה אני אומר לך כבר כמה חודשים שצריך לקיים דיון מסודר על כל הדברים האלה? אם אני לא יודע את זה, מי שלא למד את הליבה, גם הוא לא יודע את זה.

בטח שהוא לא יודע.

העמית, האזרח הפשוט, בטח לא יודע.

לא כולם מבקשים הלוואות.

התנאים של הקרן שונים מהתנאים של הבנק מבחינת שיעור הריבית?

זה תלוי בגוף בו אתה חוסך. זאת החלטה של הגוף באיזה תנאים הוא מעמיד את ההלוואה.

משה וינרב, התאחדות חברות ביטוח חיים.

אתה בעד או נגד? נתחיל בזה.

אני חושב שהפיקוח ראוי שיהיה קצת יותר ליברלי בעניין הזה.

לא הבנתי. אתה בעד או נגד?

אני תומך בעמדה של עורך הדין רן שחושב שהפיקוח צריך לשקול מחדש ואולי להיות יותר ליברלי בנקודה הזאת.

אתה מדבר כמו חבר כנסת. שואלים אותי האם אני בעד החזרת יהודה ושומרון לפלשתינאים ואני אומר: המצב הוא כזה, היום ירד גשם.

אני בעד ניסוח יותר ליברלי של הסעיף הזה בתקנה. הניסיון מלמד שמספר העמיתים שלא עומד בפירעון ההלוואה הוא נמוך מאוד, מה גם שההוראות קובעות כללים וחובות איך חייבים להחזיר את הכסף כי אחרת יש ניכוי מס במקור. המצב מונע את המצב שאנשים ימשכו כסף כשהם לחוצים כי היום האלטרנטיבה שלהם היא לעשות משיכה שלא כדין ואז הם לא יכולים להחזיר אף פעם את הכסף לקופה וישלמו את המס וזהו. לעומת זאת, אנשים שדחוקים, אם הם לוקחים הלוואה ונותנים להם סדר פירעונות ולוח זמנים לפירעון כפי שמוגדר בהוראות, ברוב המקרים הם מחזירים את הכסף והכסף אכן נשאר לגיל פרישה.

משפט אחד לגבי ההיבט הצרכני שהעלה חבר הכנסת. התוצאה היא שאותו עמית שרוצה לקחת הלוואה, זה שמפחיתים לו את חמישים האחוזים לשלושים אחוזים, אם הוא יצטרך ללכת לבנק לקבל את אותה הלוואה או את הדלתא, התנאים שהבנק ייתן לו יהיו בהכרח נמוכים יותר וזה בהכרח פחות טובין, כלומר, בריבית יותר גבוהה ולו מהסיבה שאין לו את הכספים האלה מופקדים בבנק כבטוחה.

תודה. תמשיכי.

תקנה 17 מדברת על השקעה מחוץ לישראל. אנחנו בסך הכול מיישרים קו עם מה שמקובל בעולם ורוצים לאפשר להשקיע בנכסים במדינות שהדירוג שלהם הוא טריפל B מינוס ומעלה או במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD.

בתקנות 18, 19 ו-20 למעשה אין שום שינוי מהותי ביחס להוראות הקיימות היום.

לגבי תקנה 21, אין שינוי לעומת ההוראה שקיימת היום למעט מתן האפשרות לאפשר לגוף המוסד במקרים מסוימים לתת ערבות הנדרשת לצורך ביצוע בנכסים שלו עצמו.

לגבי תקנה 22, איסור השקעות בעסקי המעביד, אין שינוי מהותי לעומת מה שקיים היום.

תקנה 23 מאפשרת לממונה לקבוע את ההוראות שחלות ביחס לביצוע עסקאות עם צד קשור והשקעות בצד קשור בהוראות הממונה.

בתקנה 24 אין שינוי לעומת ההוראות כיום.

תקנה 25 ביחס לעסקאות מחוץ לבורסה מציעה שוועדת ההשקעות תקבע נוהל ובהתאם לנוהל ניתן יהיה לבצע עסקאות מחוץ לבורסה.

תקנה 26 מאפשרת לממונה בנסיבות מאוד מיוחדות ובמקרים מאוד רוחביים לקבוע הוראה שונה מההוראה שקיימת כאן בכללי ההשקעה לתקופה מוגבלת בזמן. זה בא להתמודד עם כל מיני מקרים יוצאי דופן שיכולים להתרחש בשוק ההון.

תקנה 27 באה לקבוע את כללי ההשקעה שיחולו על ההון העצמי של החברה המנהלת לאור הכניסה לתוקף של תקנות ההון העצמי של החברות המנהלות.

בתקנה 27 יש תוספת טכנית שהוספנו לגבי הגדרה של תקנות ההון. ההגדרה תחול לא רק על פרק ד' אלא גם על פרק ה' ובהתאם שינינו את הנוסח.

תקנה 28 קובעת את סוגי ההתחייבויות של המבטח.

תקנה 29 היא תקנה שמתייחסת לתחולה.

בתקנה 30 אין שינוי לעומת ההוראות הקיימות.
תקנה 31 קובעת על דרך ההפניה אילו תקנות שחלות על כספי עמיתים יחולו על כספי הנוסטרו של חברת הביטוח בשינויים המחויבים.

תקנה 32 קובעת את המגבלות שיחולו על הנוסטרו של חברת ביטוח ביחס להשקעה בצדדים קשורים.

אם אתם לא מצביעים, זאת שתיקה כהודאה וכי אין לכם הערות.
מתי התחלתם להכין את זה?

ב-2008.

אני חושב שאפילו ב-2007.

ב-2008 הייתה טיוטה ראשונה. ב-2007 התחילו להכין את זה.

תקנה 33 מתייחסת לסוגי התאגידים השונים שמבטח רשאי להחזיק בהם מעל שיעור של עשרים אחוזים. יש לנו רק שינוי אחד ביחס לתקנה (ג).

אני אקריא את השינויים לגבי תקנת משנה (ג). השינוי אותו אנחנו מבקשים הוא להחריג השקעות בנכס מקרקעין וליתן סמכות לממונה לקבוע שההשקעה הזאת נעשתה במישרין בידי מבטח. אני אקריא את הנוסח השתנה בתקנת משנה (ג).

השקעה בתאגיד כאמור בתקנת משנה (א) המוחזק או נשלט במישרין או בעקיפין על ידי המבטח, למעט השקעה בנכס מקרקעין באמצעות תאגיד המנוי בפסקה (3), הממונה הורה לגביה כי יראו אותה כאילו נעשתה במישרין בידי המבטח והשקעה בהתאם לתקנות 12(ג), (ד) ו-13(ב) תעמוד כנגד עודף ההון המוכר - הסיפא נשארת כפי הייתה – של המבטח שמעבר להון העצמי המזערי הנדרש ממנו לפי תקנות ההון העצמי בלבד.

לגבי תקנת משנה (ד) בניגוד לנוסח המתוקן שהעברנו, אנחנו נעביר אותה כהוראת מעבר לגבי תקנה 33 ולמעשה נאפשר למבטח בהתאם להיתר שניתן לפי תקנות ההון העצמי, היתר שקיים היום, נאפשר להם, ואני אקריא את הנוסח:

הוראת מעבר. על אף האמור בתקנה 33, מבטח יהיה רשאי להחזיק כנגד התחייבות מסוג שבעים סכום הפרש מקורי הנובע מאחזקתו בפעילות של קופת הגמל או בחברה מנהלת של קופת גמל אשר ערב כניסתן לתוקף של תקנות אלה ניתן לגביה אישור על ידי הממונה כי ניתן להפחתה מההון הנדרש של המבטח לפי תקנה 53 לתקנות ההון העצמי ואשר המבטח העבירו לחברה המנהלת לאחר יום 31 בדצמבר 2011 והכל בכפוף לתנאי האישור שניתן על ידי הממונה.
כך למעשה נסדיר כהוראת מעבר והשינוי שמופיע בתקנה 33(ד) ייוותר אבל לא תהיה בו את ההסדרה לגבי ההשקעות.

אני מבקש שתעביר את מה שהקראת ליועצת המשפטית. אנחנו צריכים לבחון את זה.

נשארת תקנה 33(ד) אבל יש לה גם הוראת מעבר.

משה, זה בסדר?

אני סומך על הפיקוח. הם הבטיחו לנו דברים ואני סומך על כך שהם יקיימו אותם.

אם אני אבקש את זה ממך בכתב, אתה לא תיתן.

אני אתן.

תקנה 34 מדברת על השקעות של מבטח במבטח אחר או בחברת האם שלו.

תקנה 35 מדברת על קביעת הכללים לניהול הנכסים לפי ההתחייבויות והנכסים.

בתקנות 36 עד 38 אין שינויים מהותיים לעומת התקנות היום.

תקנה 39 קובעת את שיעור הנכסים הנזילים שהמבטח חייב להשקיע מתוך ההון העצמי שלו.

בתקנה 40 אין שינוי לעומת ההוראה הקיימת היום.

תקנות 41 עד 43, אלה הוראות כלליות שעוסקות בכניסה לתוקף של התקנות ביחס להוראות מעבר.

אנחנו מפסיקים כאן.

יש גם תיקונים עקיפים. אנחנו מתקנים את התקנות האלו ונאלצים לכן לבצע מספר תיקונים עקיפים.

בסדר. את זה נשאיר לישיבה הבאה. בישיבה הבאה תהיינה הצבעות.

אני מבקש עד הישיבה הבאה, שככל הנראה תהיה בשבוע הבא בעזרת השם, ראשית, הדבר הכי פשוט זה שינויי נוסח שהבטחתי לרונן וינוגרד שייעשו. לגבי הנושאים האחרים שהועלו כאן, תנסו להגיע להסכמה. אם תצטרך הכרעת הוועדה, היא תהיה. אנחנו תמיד מבקשים להגיע להסכמות ואם אין הסכמות, הוועדה תכריע בהצבעה.
אני מבקש עוד כמה דברים שביקשתי בשקט לעשות אותם בשבוע הבא כדי שאז נוכל להצביע.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55>