PAGE
27
ועדת הכספים
20/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1010>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ב (20 בפברואר 2012), שעה 10:30

<1. הקצאת מגרשי בניה לחיילים המשוחררים בני העדה הדרוזית - מעקב>
<2. עלות חלקות חיילים משוחררים>

חברי הוועדה: >
שי חרמש – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

טלב אלסאנע

אבישי ברוורמן

זהבה גלאון

מגלי והבה

יצחק וקנין
חמד עמאר
ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

שכיב מוראד שנאן

>
סימונה טסטה - סגנית מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

כמאל בדר - סגן מנהל מחוז מגזרי מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

אל"מ אחמד ראמז - ראש מינהלת אוכלוסיות, אכ"א, משרד הביטחון

בן הילף - היחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

אמיר רשף - רפרנט מינהל מקרקעי ישראל ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי קונפינו - אגף התקציבים, משרד האוצר

האשם חוסין - משרד ראש הממשלה

לימור ברזילי - מינהל מקרקעי ישראל

עלי הזימה - יושב ראש הפורום הדרוזי והצ'רקסי

סלאח פארס - ראש המועצה חורפיש

ביאן קבלאן - ראש המועצה בית ג'אן

נביה נסר אדין - סמנכ"ל מיעוטים, מרכז השלטון המקומי

יונתן פלד - המשמר החברתי

סמיר והבה - מזכיר עמותת הקצינים הדרוזים

עו"ד ג'מאל ח'יר - יועץ משפטי לעמותת הקצינים הדרוזים

געפר פרח - מנהל מרכז מוסאווא

נעים יוסף - אזרח

יחיא הב - מעלות תרשיחא

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הקצאת מגרשי בניה לחיילים המשוחררים בני העדה הדרוזית - מעקב>
<עלות חלקות חיילים משוחררים>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום דיון מהיר של חבר הכנסת חמד עמאר על עלות חלקות בנייה לחיילים משוחררים והצעתו של מגלי והבה על הקצאת מגרשי בנייה לחיילים משוחררים בני העדה הדרוזית.

הדיון המהיר של מגלי והבה התקיים בעבר והיום זאת ישיבת מעקב.

מגלי, הנושא חופף.

יש נושאים חופפים ויש לא.

חבר הכנסת חמד עמאר.

אדוני היושב ראש, אני לא צריך לדבר הרבה על כל הבעיה של המגזר הדרוזי בקשר לתכנון ובנייה. זאת היום הבעיה במגזר הדרוזי. יש לנו בעיה מאוד גדולה בכל הנושא של תכנון בנייה. אני בעצמי מעלה את זה כל יום שלישי ומביא כדוגמה ישוב כלשהו. אתה רואה ישובים שתוכנית מתאר אושרה להם בשנות ה-70 אבל כל הנושא של הבנייה לא מתקדם.

אני אדבר על הנושא הספציפי בגינו ביקשתי היום לקיים את הדיון. לא די שאין לנו מספיק חלקות לחלוקה במגזר הדרוזי אלא היום יש ישובים שכמעט ואין להם חלוקה בכלל והם לא קיבלו וחילקו חלקות במשך שנים רבות. התחלנו לעבוד על הוזלת מחיר החלקות לחיילים משוחררים כי ראינו שחלקה לחייל משוחרר ב-120, 130, 150 ו-200 אלף שקלים, חייל משוחרר לא יכול לקנות את החלקה. קיימנו ישיבה עם שר השיכון.

זאת רק החלקה או זה גם הפיתוח?

חלקה כולל הפיתוח. המחיר לחייל משוחרר כולל פיתוח. לפני התקציב והתכנית של הדרוזים קיימנו ישיבה עם שר השיכון. שר השיכון אמר לנו במפורש שצריכים ארבעים מיליון שקלים ואם נצליח להשיג את הסכום הזה, החלקות יוזלו ויעלו רק חמישים אלף שקלים. בתוכנית של הממשלה הוקצו ארבעים מיליון השקלים הללו והממשלה עצמה הבטיחה שהחלקות לא יעלו חמישים אלף שקלים. כולם הבטיחו זאת והכסף הוקצה אבל מה נעשה אדוני היושב ראש? אתה בעצמך שאלת. המחיר מחולק לשניים: מחיר אחד של הקרקע והמחיר השני הוא לפיתוח. את המחיר של הפיתוח הוזילו ואת ארבעים מיליון השקלים ניצלו לפיתוח, אבל מה עשו מהצד השני? העלו את מחיר הקרקע.

אני אתן לך דוגמה.

אלה שתי רשויות נפרדות.

שתיהן שייכות למשרד השיכון.

לא, שתיהן שייכות לשר השיכון.

אלה שתי רשויות נפרדות.

כן. אלה שתי רשויות נפרדות. משרד השיכון אמר שהוא מוזיל את הפיתוח ובא המינהל ואמר שאם כבר מוזילים את הפיתוח, נעלה את המחיר של הקרקע וכך נצא שווה בשווה.

קרקע שבשנת 2006 עלתה 7,000 שקלים ובשנת 2010 עלתה שישים אלף שקלים, היום, בשיווק שהם רוצים לשווק, הקרקע עולה כמעט תשעים אלף שקלים. לקחתי את אותו גודל חלקה ובדקתי מ-2006 ועד היום. ב-2006 החלקה עלתה 7,000 שקלים, ב-2010 היא עלתה שישים אלף שקלים פלוס ובשנת 2011 – כי השיווק התחיל ב-2011 – היא עולה תשעים אלף שקלים. כמעט שלושים אלף שקלים יותר.

בדקת גם את נתוני הפיתוח של 2011?

הפיתוח הוזל. אין לי את הנתונים המדויקים, אבל הוא הוזל.

זה המגזר היחידי שמקבל מאה אחוזים פיתוח. מגזר המיעוטים הוא היחידי שמקבל. מעלים כאן בעיה מאוד קשה.

היה תרגיל והתרגיל שקוף אבל אתה לא יכול לעשות תרגיל כזה שקוף כי הרי אנחנו מדברים עם הממשלה. שר שמייצג את הממשלה אומר שאם אנחנו מקצים ארבעים מיליון שקלים לנושא, החלקה לא תעלה על סכום של חמישים אלף שקלים. החלקה הזולה ביותר היום, המחיר שלה עובר את השמונים אלף שקלים. 75-80 אלף שקלים עלות החלקה ואני לא מדבר על חלקת יחיד אלא על חלקת דו. העלו את מחיר החלקות בצורה דרסטית וכך נוצר מצב שכל ההוזלה וכל הארבעים מיליון שקלים ירדו לטמיון. כל ארבעים מיליון השקלים שהצלחנו להשיג, ירדו לטמיון ומחיר הקרקע, במקום להוזיל אותה, נשאר אותו המחיר, ואם הוזילו את המחיר, הוזילו אולי ב-10,000 שקלים ופחות מכך. אנחנו מדברים על בית שהוא דו.
אדוני היושב ראש, חלקות במגזר הדרוזי לבנייה ב-2006, כולל פיתוח וכולל הכול, יש ישובים שלא עברו את ה-15 אלף שקלים ויש ישובים שקיבלו את החלקות חינם, כולל הפיתוח וכולל הכול. יש לי את הנתונים של ישוב אבו-סנן. המכרז האחרון שיצא, ואתה יכול לראות שעבור הפיתוח הסכום הוא 89,900 אלף שקלים.

לא, לא על הפיתוח אלא על הקרקע.

נכון, מחיר הקרקע. סליחה. 89,900 שקלים. המחיר של הקרקע 310 אלף שקלים.

יש ממשלה אחת במדינת ישראל והממשלה קבעה שהמחיר של הקרקע לא צריך לעבור את הסכום של חמישים אלף שקלים וכי המחיר יהיה כולל המחיר, כולל הקרקע וכולל הכול. אנחנו יכולים לצאת גם עכשיו לשיווק אבל חיילים משוחררים לא יתקרבו לזה ולא בגלל שהם לא רוצים לקנות ולבנות אלא כי אין להם את היכולת לקנות את האדמות האלה. תודה רבה.

אני מתפלא שנתנו לך לנהל את הישיבה. בכל החלטה אנחנו נהיה רוב, כך שאני מודה לך.

לא. פניה קירשנבאום הגיעה.

נהיה רציניים. אני רוצה לחזור לחודש יוני 2011 עת קיימנו את הדיון. באותו דיון למשרד השיכון לא הייתה תשובה לנושא המגרשים והמחירים שלהם. לא השתתף נציג של המינהל שיכול היה לתת תשובות. אני פניתי השבוע לשר השיכון ושאלתי אותו עד מתי הוא ימשיך לזלזל בעדה או בעדות ועד מתי לא נהיה בסדר היום מבחינת משרד השיכון כדי למצוא פתרון לסוגיית השיכון. הוא אמר לי שנקיים דיון והם יבואו לדיון הזה. אני ניהלתי בשם ועדת הכספים שיחות גם היום וגם אתמול מול לשכת שר השיכון ולצערי הרב גם משרד השיכון וגם מנהל המחוז של המינהל, לא הגיעו.

נמצא כאן נציג המינהל ונציג משרד השיכון.

מנהל המחוז מיישם מדיניות של המינהל.

אותו עיתונאי שסיכם את הדיון הקודם שקיימנו נמצא כאן והמסקנה הייתה שהממשלה הזאת ומשרד השיכון לא שמים על סדר היום את פתרון סוגיית החיילים הדרוזים ופתרון סוגיית המגרשים.

לצערי הרב לממשלה הזאת אין הבנה או שהממשלה מנסה להתעלם מכל הסוגיה של חייל משוחרר. כאשר קיבלו בשנת 1989 את ההחלטה לתת לחיילים המשוחררים את הסבסוד או את המחיר שהוא כמעט אפסי, התכוונו באמת לתת פתרון לחיילים המשוחררים. אנחנו לא מדברים על פתרון דיור לאוכלוסייה הדרוזית או הצ'רקסית הרגילה אלא אנחנו מדברים על מתן פתרון לחיילים המשוחררים. כשהחליטו מה המחיר לאותו מגרש, התחשבו באותם חיילים.

אני שמח שהצטרפו אלינו עוד חברי כנסת שיש להם ניסיון רב בנושאים האלה והם מכירים את הבעיות האלה.

אנחנו רואים היום שמצד אחד אין מחיר קבוע – מחיר שנקבע באותן הממשלות ששמרו עליו ברצף אבל בממשלה הזאת החליטו לא להתחשב בחיילים המשוחררים – והמחיר היום לחיילים המשוחררים – וחברי חמד ציין חלק מהמחירים – הם בדיוק אותם המחירים שמיועדים לכל אזרח במדינת ישראל. אני מחזיק כאן שני מסמכים של משרד השיכון, גם משנת 2006 וגם משנת 2011.

כללי או למגזר?

למגזר. אז המחירים הסתכמו בכך שחייל שילם תמורת הקרקע 53 אלף שקלים עם הפיתוח ועם הכול. אני מדבר על שתי יחידות.

לא שתי יחידות. לדו על אותו מגרש.

כן.

כל אחד שילם 53 אלף שקלים.

אני אסביר. משרד השיכון שהעתיק את המסמך, לא טרח לשנות אותו אלא לקח את המסמך ושינה את השם והתאריך. הוא העתיק את מסמך. אותם מגרשים, אותם מספרי מגרשים. אני לא יודע אם במדינה שלנו אנחנו יכולים לסבול דבר כזה במינהל תקין. המחיר לדו, סך הכול, כולל הפיתוח, כולל הכול, 310 אלף שקלים. אתם יודעים מה זה ההבדל הזה? זה מסמך של משרד השיכון.

אם אני צריך לשאול את עצמו או ללכת לבית המשפט או לכנסת, יש כאן חוסר הבנה בסיסי. רוצים שהמדינה תתנהל בצורה כזאת? אנחנו מדברים על חיילים משוחררים. זאת סוגיה שאין לה תשובה.

גם המשכורת של החייל עלתה.

נכון. היום 1,200 במקום 700 שקלים.

אדוני היושב ראש, כשהגדירו את הסוגיה, לצערי הרב פקידות משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל, וגם הממשלה לא מבינים את ההגדרה של חייל משוחרר. כשאריק שרון בזמנו קיבל את ההחלטה כשר השיכון, בשנת 1987, הוא הבין שהוא רוצה לעזור לחיילים המשוחררים. מה עשתה הממשלה הזאת? היא הרגה את המושג חיילים משוחררים.

ציפיתי שלדיון הזה יבוא שר השיכון. אדוני, היה חוק וד"לים, ואתה היית שותף לו ואתה יודע כמה נלחמנו בחוק הוו"דלים כדי שאולי יכניסו משהו שקשור לדרוזים. אין לנו בנייה בקומות ואין לנו בנייה לגובה. כשבאו לדבר על פתרון דיור לאזרחי ישראל, כל משבר הדיור בו טיפלנו בשנתיים האחרונות, הדרוזים לא על הפרק. אין לנו מגרשים, אין לנו היצע, זה מה שיש לחיילים המשוחררים. אני ציפיתי ששר השיכון או מנכ"ל משרד השיכון יבואו לכאן היום וייתנו הסבר לוועדת הכספים.

אני רוצה לומר לחבריי לשם הגילוי הנאות שכאן לפני שלושה חודשים אנחנו עצרנו תקציבים למשרד השיכון. אמרנו שלא יקבלו כסף עד שיתקנו את המצב. פנה אלי מנכ"ל המשרד, פנה לפיניאן ופנה לאחרים וביקש שנשחרר לו את הכסף הזה והוא מבטיח לנו שהנושא הזה יעלה על סדר היום. חשבתי שמשהו השתנה בממשלה הזאת - אנחנו לא מדברים פוליטיקה – ושהיא תבוא היום עם פתרון לשתי סוגיות שנוגעות לחייל המשוחרר כאשר סוגיה אחת היא המחיר והסוגיה השנייה היא הקצאת המגרשים.

כשתסתכלו על הנתונים – ונמצא כאן ראש ענף אוכלוסיות, אלוף משנה רמיז, שיכול לומר לכם כמה חיילים משוחררים יש והחוק מחייב לתת להם הקצאה בהתאם – וכשאני מסתכל על חלוקת המגרשים שנתנו לנו כאן החברים במשך השנה או השנתיים האחרונות, אני אומר שיש כאן מדינה שפשוט מאוד החליטה למחוק את הדרוזים מסדר היום.

כשאני מדבר על החלוקה, אני אקריא לכם קטע כדי לסבר לכם את האוזן. אני מברך את ראשי הרשויות ואת יושב ראש הפורום שהגיעו לישיבה. אני מדבר על שיווק 2011, זה מסמך של משרד השיכון ולא אני המצאתי אותו, בית ג'אן, אין השנה ובשנה שעברה היו כעשרה מגרשים. אני יודע וראש המועצה יודע שבסך הכול חולקו ארבעה מגרשים לצערי הרב שניים מהם לחיילים שנפצעו במבצע עזה. אמרו להם שיעשו להם טובה עבור השירות הטוב ולכן הם קיבלו. בשפרעם קיבלו 12 מגרשים, בראמה שני מגרשים, בעין אל אסאד 28 מגרשים, במרר 118 מגרשים, בסמיע 38 מגרשים, באבו סנן 26 יחידות, בדליה 30 יחידות, בחורפיש שש יחידות, בינוח 18.

יש לנו את הנתונים ולפחות בשלוש השנים האחרונות משתחררים קרוב ל-2,500 חיילים אבל אנחנו רואים את המספרים האפסיים האלה. מצד אחד אין הקצאה, הרבה תוכניות נתקעות בוועדות המחוזיות, מצד שני יש את החייל שאתה אומר לו שאתה כבר מקצה לו קרקע אבל אין לך מחיר והוא לא יכול לשלם את זה.
צריך להיות פתרון אבל אני לא רואה את השר ולא רואה את המנכ"ל. דיברתי עם גפני לפני שנכנסנו לישיבה. גפני בפעם הקודמת הפסיק את הישיבה ואמר שהוא מתבייש שיש לנו משרדי ממשלה כאלה שלא נותנים מענה. אז אמרנו שהנושא התפוצץ לנו בפרצוף. מה מצפים מראשי הרשויות שכל יום שני וחמישי באים לפתחיהם? אתה מסתובב במגזר, ואני יודע על הקשרים שיש לך ושאתה גר אתנו – אדרי נמצא שם רוב הזמן ויודע – אבל מה התשובה שלנו היום לחיילים משוחררים שעשו את השירות? אחר כך יגידו לי שוויון. בסדר. אני רוצה שוויון לכל אזרחי ישראל. זה לא סוד ש-84 אחוזים מחיילינו משרתים בצבא וזה יותר מאשר היהודים. כשהם באים לשירות למשך שלוש השנים האלה, אחרים למדו וחיזקו את עצמם בדברים אחרים. יש אנשים שלמדו אתי וכשאני השתחררתי מהשירות הסדיר, הם כבר היו עם תואר אקדמי שלא היה לי. אני מדבר על החיילים של היום שאחרי שהם משתחררים אין להם הקצאה למגרשים והם לא יכולים במחירים.

לא מקובל לפנות לעיתונאי, אבל אני פונה למצפון של אזרחי ישראל וצבי, אתה תכתוב את זה. תכתוב שמדינת ישראל מחקה אותנו בהתייחסות שלה בנושא השיכון ובנושא המגרשים לחיילים המשוחררים. אני מתבייש ששר בממשלת ישראל מבטיח לי שייתן פתרון ומענה, אבל בסופו של דבר הכול דברים בעלמא. טוב שאני רואה כאן את ראשי הרשויות. כל הזמן אנחנו נפגשים. אם היום לא נקבל תשובה, אני מצפה מוועדת הכספים שתנקוט בפעולה.

לפחות במקום אחד אתם לא מקופחים בכנסת. חמישה חברי כנסת משתתפים בדיון.

שלושה בקואליציה ושניים באופוזיציה. אני רואה כמה מהחברים שאיכפת להם מהמגזר ואיכפת להם מהעדה.

בעניין הזה כולנו אחד.

ציון בעבר נלחם על בעיות שהיו קשורות בעדה הדרוזית בנושאים שונים והנה אני מביא לפתחך בעיה שאתה מכיר גם כסגן ראש עיר וגם כאחד שטיפל בתיק השיכון בטבריה ושואל איך אנחנו היום יוצאים בהחלטה אתה נפתור את בעיית החיילים המשוחררים.

ברוכים הבאים ראשי הרשויות. תמיד נעים לראות אתכם כאן. זאת הזדמנות לברך את חבר הכנסת שכיב שנאן שזאת הופעת בכורה בוועדת הכספים.

ציון, אנחנו תכף מתחלפים.

אני יכול לומר כאן את כל מה שנאמר בדיון שהתקיים ביוני 2011 ועוד לפניו. לדעתי מה שצריך לעשות כאן כרגע, ברשותכם ראשי הרשויות – וזה לא אני מונע מכם את זכות הדיבור – מה שצריך לקבל היום זה את זכות התשובה ולא את זכות הדיבור ואני מקווה שתסכימו אתי.

אני מסכים. עדיף לשמוע את משרדי הממשלה. מה שאמרו חברי הכנסת, יחזרו על זה ראשי הרשויות.

במקביל צריך לעצור את כל התקציבים של משרד השיכון.

זאת צריכה להיות ההחלטה.

יש לנו כאן שני גורמים מהם הייתי מצפה לקבל תשובות כי השאלות נשאלו כבר לפני תשעה חודשים. אנחנו צריכים לקבל תשובות מנציג המינהל. שם ותפקיד.

אני עוסקת בשיווק. אחראית על השיווק.

כללי או צפון?

כללי.

עלתה כאן היום שאלה שעלתה כבר בדיון שהתקיים ביוני 2011 ובדיונים קודמים וזאת שאלת העדפה מתקנת לגבי שיווק קרקעות במחיר מוזל לחיילים משוחררים במגזר הדרוזי. אני עוד לא עוסק בבעיות של תוכניות מתאר, אם יש מגרשים או אין מגרשים אלא אני מדבר על כך שכבר יש מגרשים ויש העדפה מתקנת. נשמע מה קורה בנושא הזה במיוחד לאור הנתון שנמסר קודם על ידי חברי הכנסת לגבי עלייה דרמטית במחירי עלות הקרקע בין 2006 ל-2011.

יש לי כאן טבלה על מחירי הקרקע ומחירי פיתוח לשנת 2010 ו-2011. מחירי הקרקע הם נגזרת של שומה.

אבל שומה הייתה גם ב-2006.

ב-2010 המחיר התבסס על שומה של 2009 וב-2011 הוא התבסס על שומה עדכנית. הממוצע של המגרשים לעדה הדרוזית הוא בין 600 ל-900 יחידות דיור.

בואי נדבר על המחיר ולא על השיווק. השיווק נגזר מהמחיר. שאלה עקרונית. למינהל יש דרך שהיא בגדר שני שלבים לקביעת מחיר כאשר השלב הראשון הוא שמאות והשלב השני הוא כמה אחוזים מהשמאות מפעילים. לדוגמה, בעוטף עזה או בגבול הלבנון השמאות קיימת אבל ההחלטה היא שהשמאות קיימת וההכפלה היא באפס. יש שני מרכיבים בקביעת המחיר הסופי כאשר האחד הוא השמאות והשני הוא כמה אחוזים מהשמאות אתה מטיל על המשתכן. בגבול הלבנון ועוטף עזה יש שמאות אבל המחיר הוא אפס. אתם רואים כל שמאות שאתם רוצים. ברגע שתכפילו אותה בחמישים אחוזים, תקבלו מחיר אחד, וברגע שתכפילו אותה בשמונים אחוזים, תקבלו מחיר אחר. השאלה אם יש לכם מדיניות להכפיל את השמאות במרכיב שהוא פחות ממאה אחוזים כי אחרת לא עשינו כלום.

המדיניות היא שחייל משוחרר משלם 65 אחוזים מערך הקרקע אחרי כל ההנחות. יש הנחות של אזור עדיפות לאומית וחייל משלם 65 אחוזים אחרי ההנחה. זאת אומרת, הוא משלם 65 אחוזים מערך הקרקע אחרי כל ההנחות.

חבר הכנסת מגלי, זה תואם לאינפורמציה שבידיכם?

לא.

זה 65 אחוזים מהשמאות? למעט קווי עימות.

זאת הטבלה שלך. יש כאן טבלה שהצגת לחבר הכנסת אדרי. אבו סנן, מחיר הקרקע לשני חיילים, 52,390 שקלים. נכון?

נכון.

זה ב-2010.

ב-2011 המחיר הוא 65 אלף שקלים.

נכון כי ב-2010 התבססו על שומה של 2009 כי השומה היא לשנתיים ובשנת 2011 השומה הייתה לאותה שנה.

כדי שאני אבין. חייל משלם 65 אחוזים מהמחיר הזה? מהשומה? מ-65 אלף שקלים?

לא.

זה אחרי הנחות.

זה המחיר אחרי הנחות?

כן. זאת אומרת שכל חייל בודד משלם כשלושים ומשהו אלף שקלים.

נכון.

33 אלף שקלים לפי הטבלה הזאת.

רק על הקרקע.

הפיתוח הוא כמעט באפס.

אדוני היושב ראש, משלמים יותר.

אני רוצה לשמוע ממשרד השיכון כמה הפיתוח היה ב-2010 וכמה ב-2011. אתם תראו שאת ההורדה הוסיפו למינהל.

משרד האוצר, אגף התקציבים. יש כמה מנגנונים שפועלים בהנחה בקרקע כאשר האחד הוא הנחה לחיילים משוחררים כפי שצוין כאן. מעבר לכך יש הנחת אזורי עדיפות לאומית.

זה יש לכולם ואתם לא עושים טובה.

בסדר, אבל ערך הקרקע של הנחת חייל נגזר כבר מהנחה שקיימת.

בוא נדבר על הנחה ייחודית ולא לא הנחה גלובלית. הנחה גלובלית של אזור עדיפות לאומית מוכרת לכולנו. מה ההנחה הייחודית להעדפה לחיילים דרוזים משוחררים?

מעבר לחיילים משוחררים ואזורי עדיפות?

מה ההעדפה הספציפית לחיילים משוחררים במגזר הדרוזי?

אני ארצה לבדוק את זה אבל אני יודע שיש עוד הנחה שהיא 65 אחוזים מערך הקרקע.

זה נאמר קודם.

אחרי שעשית הנחת אזור עדיפות לאומית.

שזה יש לכולם.

זה כבר מוריד לך חמישים או שבעים אחוזים מערך הקרקע. אתה מוריד עוד הנחה נקודתית.

של 35 אחוזים.

כן. זה מביא לירידה משמעותית במחיר הקרקע שמשלמים. זה שהייתה עליית מחירים של הקרקע ב-2010 וב-2011, זאת תופעה שהיא כלל ארצית. האדמות האלה נמצאות במציאות מסוימת של שוק דיור והן לא מנותקות ממנו.

הוא מנסה עכשיו לבלבל את חברי הכנסת.

מה עם הפיתוח?

הפיתוח הוא עלויות קבועות. נציג משרד השיכון יכול לספר על סבסוד הפיתוח שהם נותנים כי המינהל לא מסבסד פיתוח אלא נותן הנחות בערך הקרקע.

בבקשה, שיגיד לנו כמה זה עולה.

עברנו מינהל, עברנו אוצר ועכשיו משרד השיכון.

עוד התייחסות של משרד האוצר. חשוב לציין – זה לא משהו שרלוונטי ספציפית לקרקע אבל חשוב להדגיש את זה – שחיילים משוחררים זכאים גם למענק שחרור ולפיקדון.

מה זה שייך?

בואו לא נחמם את הגזרה. חייל משוחרר רשאי לעשות שימוש בפיקדון שלו ללימודים, לחתונה, לבניית עסק ולבניית בית. אף אחד לא עושה כאן טובה. אזורי עדיפות לאומית נתונים על פי חוק לכל מי שגר באזורי עדיפות לאומית. בוא נדבר כרגע על הדבר הספציפי שנקרא המגזר הדרוזי והחיילים המשוחררים. אל תביא אותנו למקומות כאלה כי זה לא פותר את הבעיה.

משרד השיכון.

כמאל בדר, סגן מנהל המחוז. אנחנו שיווקנו השנה את כל המגרשים שניתנים לשיווק במגזר הדרוזי, הצ'רקסי והבדואי. מדובר ב-717 יחידות דיור. אלה לא מגרשים. תבחינו בין מגרשים לבין יחידות דיור. יש מגרשים שמיועדים לשלושה אנשים, לשלוש יחידות ושיווקנו אותם לשני אנשים. כלומר, 717, זה המספר היבש.

משפחות.

משפחות. בפועל זה משווק לפחות מ-717 אנשים או יחידות דיור כי אנשים רוכשים מגרש לשתי יחידות במקום שלוש יחידות בגלל גודל המגרש. משרד השיכון עמד בהחלטת הממשלה משנה שעברה. הממשלה החליטה שזה לא יעלה על חמישים אלף שקלים. משרד השיכון סבסד לאור החלטת הממשלה, אבל כנראה שהייתה תקלה, לפי דעתי, כאשר לא הוחלט שהמחיר הזה כולל גם פיתוח וגם קרקע. המינהל עושה את שלו. זה שבשנת 2006 המחיר היה 6,000 שקלים לחייל והיום המחיר הוא 90 אלף לאותו מגרש, זה לא שוויון אבל זאת עובדה. כלומר, התשובה היא אצל המינהל ולא אצלנו.

אני רוצה להבהיר את העניין. כשהממשלה החליטה על חמישים אלף שקלים, היא הבינה שזאת חבילה של פיתוח ומגרש?

אני לא יודע מה היא הבינה.

אני ישבתי עם שר השיכון. שר השיכון אמר לנו שנשיג ארבעים מיליון שקלים, מחיר החלקה לא יעבור את החמישים אלף שקלים.

כולל פיתוח.

כולל פיתוח. הוא לא דיבר על זה. ארבעים מיליון שקלים נמצאים היום בתקציב משרד השיכון אבל מחיר החלקה לא ירד לחמישים אלף שקלים.

אין ארבעים מיליון שקלים בתקציב.

בהחלטת ממשלה יש ארבעים מיליון שקלים.

מגרש באבו סנן לשני חיילים, שאלה שתי יחידות דיור, אחרי הנחה עולה 63 אלף שקלים לשניים. מחלקים את זה לשניים, זה עולה 31 אלף שקלים.

פיתוח.

הקרקע עולה 65 אלף שקלים, חלקו את זה לשניים, 32.5 אלף שקלים, תוסיף על זה את הסכום.

מגיע למאה אלף שקלים.

לא. 65 אלף שקלים.

לא עם הקרקע.

עם הקרקע. זה לדו.

130 אלף שקלים לדו.

הקרקע 65 והפיתוח 63?

לדו. לשניים.

זה שישים אלף שקלים למגרש.

אדוני היושב ראש, אני יושב ראש הפורום הדרוזי והצ'רקסי.

אני מכיר ויודע ונותן לך את זכות הדיבור.

בשנת 2006 המגרש של 600 מטרים חולק ב-9,000 שקלים לקרקע.

גם הבית עלה מאתיים אלף שקלים. אל תיקחו אותנו ל-2006. אל תגזימו, עם כל הכבוד.

ב-2009 המחיר היה 11 אלף שקלים והיום המחיר לדו הוא 104 אלף שקלים.

אני קניתי בית בשלומי ב-100 אלף שקלים. היום הוא שווה 400 אלף שקלים. אל תביאו את 2006 כי היא לא דוגמה.

אני מדבר על שנת 2009, אז המחיר היה 44 אלף והיום המחיר הוא מאה אלף שקלים. לא יכול להיות שהורידו את הפיתוח ומצד שני בא המינהל ומעלה את המחירים פי אלף.

המחירים עולים בגלל השוק. המינהל לא יוזם העלאת מחירים.

אין קרקעות ולכן המחיר עולה.

יש אנשים שעובדים כרגע על הגדלת היצע הקרקעות.

אנחנו לפחות מסכימים על מספר אחד שהוא על דעת כולם. אנחנו מדברים על שיווקים ולקחנו את אבו סנן כדוגמה. זה לא קו עימות וזה גם לא אזור עדיפות לאומית א' כפי שאני מכיר את המגזר הדרוזי.

קח את דליה כדוגמה. אותו הדבר.

מצאתי משהו באמצע. לא לקחתי את חורפיש ולא את דליה אלא את אבו סנן שהיא באמצע. זה לא אזור עדיפות לאומי. מינהל פלוס פיתוח יוצא כשישים אלף שקלים למגרש. הגענו למספרים מוסכמים.

לא למגרש אלא ליחידת דיור.

נכון. לדו. ליחידת דיור, שישים אלף שקלים.

יש בעיה כשאתה קונה חצי מגרש מסובסד וחצי לא. אל תטעו אותנו כי אנחנו יודעים מה קורה.

בואו נפריד בין מחיר קרקע שהוא מסובסד מבחינת חיילים משוחררים לבין סבסוד הפיתוח. סבסוד הפיתוח ניתן לחייל. לא פר מגרש אלא פר חייל. אם חייל מעוניין לקנות מגרש שיש בו שתי יחידות דיור, הוא יקבל סבסוד של אחד ולא של שניים כי הסבסוד הוא לחייל.

אבל את שוכחת שאותו מגרש נמכר לאותו חייל במחיר שונה לפני שנתיים. אמר לך יושב ראש הפורום. אם כן, מה קרה? החיילים עכשיו מקופחים יותר?

אתה מדבר על מחיר הקרקע ואני מדברת על הסבסוד.

אני מדבר גם על מחיר הקרקע וגם על הסבסוד.

אני רוצה לשאול את משרד השיכון שאלה פשוטה. בכמה ירד מ-2010 ל-2011 הסבסוד של הקרקע? כמה היה ב-2010 הפיתוח וכמה היום? רק הפיתוח. אתה תראה שאת ההוזלה שהם עשו, המינהל הוסיף.

אני רוצה להבהיר משהו. משרד השיכון עובד על פי החלטות ממשלה והיו החלטות ממשלה לסבסוד פיתוח ליישובי המגזר הדרוזי כאשר פעם היה אפס פיתוח – זאת אומרת, המדינה סבסדה הכול – ומחיר הפיתוח לא השתנה. מחיר הפיתוח הוא כפי שהוא. אלה העבודות שצריך לעשות וזה מחיר הפיתוח. השאלה היא מה החייל משלם.

בדיוק. את זה אני רוצה לדעת.

זאת השאלה, כי מחיר הפיתוח לא השתנה. הייתה החלטת ממשלה שדיברה בהתחלה על אפס, ואחר כך העלתה את זה לשבעים אלף שקלים סבסוד פיתוח ואחר כך היא העלתה את זה למאה אלף שקלים סבסוד פיתוח. החלטת הממשלה האחרונה לא דיברה על סבסוד פיתוח אלא דיברה על כמה החייל ישלם. לכן יש מקומות בהם סבסוד הפיתוח הוא 300 אלף שקלים כי אם עלות מגרש, אומדן הפיתוח הוא 400 אלף שקלים, והחייל משלם חמישים אלף שקלים ליחיד או לדו מאה אלף שקלים, זה אומר שהמדינה מסבסדת 300 אלף שקלים למגרש.

זה שונה מישוב לישוב.

זה שונה מישוב לישוב.

כמה החייל שילם ב-2010 וכמה הוא אמור לשלם היום?

יש מקומות בהם הוא שילם כמעט מאתיים אלף בשנת 2007.

אני מדבר על 2010.

בוא נגיד 2010 בחורפיש.

אדוני, הממשלה החליטה לתת לכל הישובים הלא יהודים מגרש בחמישים אלף שקלים. זה טוב לתת לכל אזרחי המדינה. אני מדבר על חייל דרוזי, על חייל ששירת שלוש שנים ובאותו ישוב כמו אבו סנן בו גרים תושבים מיתר העדות, אותו דרוזי שהולך לצבא למשך שלוש שנים ומקבל משכורת מינימום, מגיע למאתיים אלף שקלים. מוסלמי ונוצרי מסיים את התואר שלו ויש לו עבודה. אנחנו יוצאים בלי מקצוע ובלי תואר ואין לנו כסף לקנות מגרש. עד שהוא מתחתן עוברות עוד ארבע שנים. אם תראה היום מצב של התאבדות של צעירים, של חיילים, האחוז הכי גבוה במדינה הוא בקרב העדה הדרוזית. אנחנו נמצאים בפה פתוח, אין לנו תקציבים והמדינה לא מסתכלת בצורה יפה. לפחות שייתנו לחייל המשוחרר. אני בטוח ומשוכנע שחברי הכנסת המכובדים שנמצאים כאן ואלה שלא נמצאים, יש להם אהדה לעדה הזאת.

אני חושב שמגיע לתת לחייל הדרוזי קרקע של אפס עם חלק הפיתוח שמשלמים שלא יעלה על שלושים אלף שקלים. כל שנה משתחררים מצה"ל אלף חיילים, אבל כמה משווקים כל שנה? לא יותר ממאתיים מגרשים. זאת אומרת, ששמונים אחוזים מהמשתחררים בונים על אדמתם. אני חושב שחברי הכנסת המכובדים צריכים לקחת את הדרוזים כמקשה אחת ולתת מחיר פיתוח הקרקע שיהיה בין שלושים לארבעים אלף שקלים ושמחיר לא יעלה על הסכום הזה. זה לא באזור עדיפות לאומית א' אלא זה בעשרה או ב-12 ישובים של העדה הדרוזית. אני חושב שהוועדה המכובדת צריכה לקבל החלטה בסגנון הזה ושההחלטה הזאת תתקבל בממשלה או אצל שר השיכון. זה דבר שיחסוך לנו הרבה אצל הצעירים. אנחנו בבעיה רצינית עם הצעירים שלנו ולא יודעים מה לעשות. אנחנו לא רוצים לרדת לכביש, חס וחלילה. אני לא יכול לומר לך מה קורה אצלנו בשטח.
זאת אחריות שלנו ואחריות שלכם. חייבים למצוא לעדה הדרוזית פתרון.

אלוף משנה ראמז.

אני אתן את הנתונים. יש לנו 1,100 בני נוער בשנה מתוכם מתגייסים כ-900. יש לנו שישה אחוזים דתיים שלא מתגייסים לצה"ל ויש עוד שלא מתגייסים בגלל סיבה רפואית. אחוז הגיוס בקרב הדרוזים מגיע ל-82 אחוזים והאחוז הזה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים כאשר בקרב היהודים אחוז הגיוס מגיע ל-74 אחוזים. מתוך 82 האחוזים המתגייסים, 57 אחוזים הולכים ללחימה בכל יחידות צה"ל. בזמן האחרון אפילו הולכים יותר ליחידות המיוחדות בכל המקומות.
עיקר הבעיה היא שהדרוזי, ברגע שהוא הולך לשירות, אם אתם מדברים במושגים של חמש שנים – ואני יודע שזה ירגיז אותך, חבר הכנסת, מה היה ב-2006 – אני חייב לומר לך שמ-2006 עד היום המשכורת של החייל עלתה מ-305 ל-320 שקלים.

אולי לא הבנת אותי נכון.

לא, הבנתי.

אתה לא יודע כמה צרחתי על שלומי, כאן בוועדה, ובמשך תקופה ארוכה אמרתי שמשכורתו של השכיר לא עלתה כאשר הוא צריך לשלם שכר דירה. זאת הייתה הכוונה שלי. במשך שנתיים אני צועק על זה.

במשך התקופה הזאת, במשך חמש השנים האחרונות, העלינו את שכרו של החייל ב-15 שקלים בסך הכול.

אנחנו עשינו מכפלה הפוכה. עשינו את המחיר כפול אלף אחוזים ממה שהיה בעבר. לא חמישים אחוזים, לא הנחה אלא הכפלנו כמעט את הסכום. במצב הנוכחי היום קשה מאוד לחייל משוחרר לרכוש אדמה. ברשותכם, אני רוצה לדבר על דגם יהודי ועל דגם שנקרא דרוזי אבל זה נכון גם לבדואי ולערביי ישראל שמשרתים בצה"ל.
הדגם של הילד היהודי הוא שעד גיל 18 הוא לומד, בגיל 18 מתגייס לצה"ל ומשרת עד גיל 21 ובגיל 21 יוצא לטיול בדרום אמריקה או במזרח. בהנחה שהוא לא מתמסטל, הוא חוזר לכאן ומתחיל לימודים בגיל 22.

זה לפרוטוקול?

בהנחה שהוא לא מתמסטל. יש כאלה בקיסריה שכן. אני סיירתי שם וראיתי. חוזר הילד ללמוד ולומד לימודי הנדסה במשך ארבע שנים עד שמגיע לגיל 26 ואז נכנס למשק העבודה. שנה אחרי כן הוא מתחתן ושוכר בית קטן או גדול בהתאם למספר הילדים.

הדגם הדרוזי הוא כזה שבגיל 18 הוא נכנס לצה"ל אחרי לימודים בבית הספר התיכון ועד גיל 21 משרת בצבא. בגיל 21 הוא מתארס, מתחתן ולמעשה ברגע שאתה מתארס או מתחתן, אתה באופן אוטומטי מתחיל לבנות כי אין כאן תרבות של שכירות. הילד נכנס לחובות ואז לא יכול ללמוד. לא פלא שהמקום של הדרוזים היום בתוך מערכת ההשכלה במדינת ישראל, היהודים הם הכי משכילים, השניים הם המוסלמים, השלישים הם הנוצרים, הרביעים עם הדרוזים והחמישים הם הבדואים.

הנוצרים יותר משכילים מהמוסלמים.

לא. זה היה אבל בגלל כל מה שקורה באום אל פאחם ובכל המכללות, המקום שלנו הוא מקום גרוע בנושא חינוך.

אני רוצה לומר משהו לגבי הנשואים ואני חייב לשתף אתכם בכך. אני עושה סדנה לחיילים שמשתחררים לקראת השחרור. אחד הילדים אמר שההם כעדה לא יכולים להתנזר עד גיל 27. הדגם הוא נכון ליהודים ולכן אין כאן שוויון אלא יש שוני תרבותי, שוני חברתי ושוני שמרני שאנחנו מחויבים להסתכל על הדרוזים באופן שונה מזה שאנחנו מסתכלים על היהודים. אי אפשר להשוות ולהדגים את הדגם היהודי לדרוזי בגלל השמרנות הדרוזית. הילד היהודי כבר בגיל 18 יש לו חברה והוא חי אתה גם בתקופת הצבא, אחר כך בתקופת הלימודים, אחר כך בתקופת הטיול ואחר כך בתקופת העבודה. הדגם הזה לא יכול לפעול על הדרוזים ולכן צריך להסתכל על כך אחרת.
בזמנו המלצתי ארבע המלצות ולדעתי צריך לקבל אותן. אני תמיד אומר שמה שלא פשוט, פשוט לא יהיה.

מה אתה מציע?

ארבעה דברים. דבר ראשון, אני מדבר על שכר של מגרש שעולה חמישים אלף שקלים. זאת אומרת, חמישים אלף שקלים, לא נתחכם עם החייל.

כולל פיתוח?

כולל הכול. זה מה שזה עולה. כשאני הולך לסופרמרקט אני לא שואל כמה עולה קוטג' אלא אני קונה אותו בסכום מסוים. אנחנו סיבכנו את החיילים.

הדבר השני.

הדבר השני. לתת בכמות מספקת. אנחנו עובדים על האנשים. אני אומר שמשתחררים 900 ותעזבו את מה שמוצע ואת מה שעובר משנה לשנה, צריך לתת מספיק.

הדבר השלישי. להוריד את הנושא של הדו שגם אלה משחקים סטטיסטיים.

הדבר הרביעי עליו אני ממליץ שכל החלטה כאן תיושם כי יש לנו הרבה החלטות בקטע הזה. זה יביא לתחושה בקרב הצעירים שהם כמו כושים, עושים את השירות שלהם וביום שהם יוצאים הם לא מקבלים כלום.

תודה רבה. אגב, הניתוח הסוציולוגי הוא נכון. אין בכלל ויכוח על כך.

יש לי שאלה מאוד חשובה. למה אתה מתכוון כשאתה אומר לבטל את הדו?

התרבות הדרוזית היא תרבות שמרנית. אתה לא יכול לשים אנשים ולומר להם שזאת הכניסה שלהם. אין לנו תרבות של רב קומות. הבעיה התרבותית מגבילה אותנו.

אני היום חייל, אני אקבל את השטח הזה שבעצם יכולים לגור בו שתי משפחות?

כן.

המגרשים האלה מחולקים לשניים עם כניסות נפרדות.

אני חושב שזאת בעיה.

אנחנו לא נפתור כאן את כל הבעיות. אני רוצה להתמקד בבעיות ולומר דבר אחד. הדבר המרכזי שכרגע על סדר היום הוא בעיית היצע המגרשים, ואני לא רוצה לחזור לדיון שהיה לפני שבוע או שבועיים על דלית אל כרמל, נושא שהעלה נדמה לי מגלי והבה וגם חמד עמאר כאשר מדובר בבעיה של תוכניות המתאר. כרגע לא ניגע בזה כי לא בכוחותינו לפתור את הנושא הזה.

לדעתי אנחנו צריכים להתרכז בסוגיית המחיר. אני מניח שיתר הדברים לא בידינו כרגע וחבל.

סוגיית המחירים היא פונקציה של ההיצע שיש.

לא. ממש לא. סוגיית המחירים היא החלטה רגולטיבית. אם מחר יחליטו במינהל ששמאות כפול שלושים אחוזים, מחיר השיווק ירד בחצי. זאת החלטה של הרגולטור. זה שאי אפשר מחר בבוקר לייצר היצע מרשים במספר אותו אתם מבקשים, זאת בעיה תכנונית שלא נפתור אותה כאן כרגע.

אנחנו יכולים לחזור כאן על הדברים וזה בסדר גמור. אנשים הגיעו מרחוק. אני רוצה להגיע למשהו פרקטי בו אני אשים לפתחה של הממשלה, על דעת הוועדה, קריאה של כולנו בנושא המחיר. אני חושב שיתר הדברים אינם ישימים כרגע והם לא יתרמו לעניין.

זה הדבר הקריטי.

לא, סליחה, זה לא הקריטי.

אתם חברי הכנסת מדברים. תנו לנו, האזרחים, להתייחס. אדוני היושב ראש, אני מכבד אותך ואתה יודע שאני סר למרותך, אבל אני מבקש זכות דיבור.

תקבל. קודם כל פרופסור ברוורמן, בבקשה.

יש כאן אנשים שבאו לכאן והם רוצים לדבר. לכן אני מוותר על זכות הדיבור שלי.

לא. אנחנו רוצים שתדבר אבל שגם לנו תינתן זכות הדיבור.

תקבלו. פרופסור ברוורמן, בבקשה.

אני אהיה קצר. יושבים כאן כל כך הרבה חברים.

גם בדואים.

נכון. יש שתי סטטיסטיות בהן הדרוזים הם מספר אחד בישראל. מצד אחד הדרוזים הם המשרתים באחוז הגבוה ביותר בצבא וגם מגיעים לדרגים הגבוהים ביותר. שנית, לדרוזים יש חמישה חברי כנסת. אוכלוסייה של מאה אלף מתוכה מצביעים חמישים אלף, יש להם יותר חברי כנסת לעומת חברי הכנסת היהודים. בשני הדברים האלה הם מספר אחד בישראל. מצד שני, כמו שנאמר על ידי אלוף משנה ראמז, בנושא של חינוך, של השכלה, של תנאים וכולי, הם נמוכים בצורה משמעותית לעומת האוכלוסייה הערבית. בדבר הזה אשם גם השלטון, ואני גם מפנה את האצבעות אליכם, אבל כרגע נוריד את האצבעות שמופנות אליכם ונראה מה קורה כאשר עם עוצמה פוליטית כזאת התוצאות הן כל כך נמוכות.

אני חוזר לשלטון. יש כאן שאלה מאוד עמוקה על פני זמן. לגבי הנושא הזה, מזמן היו צריכים להכשיר מגרשים, מזמן עם העוצמה הפוליטית שלכם הייתם צריכים לומר בצורה הכי ברורה שאי אפשר, אחרי שלא תכנננו את הדברים על פני זמן שלא לשנות את זה. כך היה צריך להיות במצב שקיים ועם הכוח הפוליטי הגדול שיש לכם, יותר מאשר יש לכל עדה אחרת. לכן כאן העוצמה הפוליטית שלכם צריכה ללכת בכיוון הזה ולספק את הסחורה. אם לא הבאתם, חלק מהאשמה היא גם עליכם.

אנחנו מתמקדים רק בנושא המחיר. ועדת הכספים לא מחליטה. בסופו של דבר הכוח הוא של הממשלה. יש לכם אנשים בקואליציה ובכל מקום אחר. לוקחים את נושא המחיר, לוקחים את המגרשים ולפני בחירות מביאים סחורה. את הגיבוי יש לכם כאן מכולם כי יודעים כמה אתם עושים את העבודה, איזו אוכלוסייה נהדרת אתם ושהקיפוח כלפיה הוא פונקציה גם של המנהיגות שלכם וגם של שקרה בממשלה. אנחנו אתכם.

תודה רבה. להזכירכם, עד לאחרונה פרופסור ברוורמן היה השר האמון על המגזר. אני חושב שהדברים שהוא אמר נוגעים בקצות האצבעות של הנושא הזה.

אני מקבל את מה שאמרת. זה בהחלט נכון. צריך להוריד את עלות המגרשים. צריך להחליט להוריד את עלות המגרשים לישובים הדרוזים. במקום 65 אחוזים הנחה עליה דיברו, לתת שמונים אחוזים כפי שהיה לפני כן.

אני רוצה לומר כמה מלים ולהעלות תהיות. תבדקו את התקציב של משרד השיכון לעדה הדרוזית. בשנות ה-90, משנת 1990 עד 1998, היה תקציב ומשנת 2000 עד 2010 היה תקציב אפס. אפשר לבדוק את זה אבל אלה עובדות ועם עובדות אי אפשר להתווכח.

תבדקו את התנהלות המינהל. מה עשה המינהל? השמאי שלי יקבע מה שאני רוצה והשמאי שלך יקבע מה שאתה רוצה. אנחנו חיים עם זה ואנחנו יודעים מה השמאי הממשלתי קובע ומהי שמאות. תבדקו את השיווק. כאשר המינהל מחליט לתת מגרשים בחינם בחורפיש, קו עימות, משרד השיכון מכין את החומר, שולח אותו למינהל, החומר שוכב במינהל במשך שישה חודשים כי כסף לא יוצא לו מזה ולכן הוא לא עושה כלום. אלה עובדות. אפשר לבדוק אותן אחת לאחת.
ממשלת ישראל, לאחר התערבות ראש הממשלה ולאחר הכנת תוכנית החומש והקביעה של 680 מיליון שקלים למגזר הדרוזי, הוחלט לתת למשרד השיכון ארבעים מיליון שקלים על מנת להוריד את עלות המגרשים. אנחנו בישרנו לתושבים שלנו שהחייל שהיה משלם מאה אלף שקלים בחורפיש, היום הוא ישלם עד חמישים אלף שקלים. למחרת היום אמרו שנכון, הורידו ממאה אלף לחמישים אלף – ניקח כדוגמה את אבו סנן שם הורידו לשלושים אלף שקלים – אבל המגרש שעלה לך 6,000 שקלים, עולה לך היום תשעים אלף שקלים. איך המחיר עולה מ-6,000 ל-90 אלף שקלים? אני לוקח את משכורתו של החייל. כשאני שירתתי המשכורת שלי הייתה 18 לירות. תבדוק היום, המשכורת לא עלתה. חבר'ה , כל העדה הדרוזית מונה מאה אלף תושבים. העדה הזאת שמה את כל הביצים במקום אחד. תפסיקו. התקציב של הדרוזים היה צבוע בתקציב המדינה בשנת 1993, בימי רבין זיכרונו לברכה. בשנת 2004 ממשלת ישראל המכובדת מחקה את צביעת התקציב הזה.

אגב, אני לא צריך חמישה חברי כנסת. אני מרגיש שהממשלה היא שלי, כל ה-120 חברי הכנסת הם שלי. אל תתחשבן אתי על חמשת חברי הכנסת המכהנים כיום.

עם אבישי אנחנו שישה.

צריכות להיות החלטות שיעזרו לעדה הדרוזית ושההחלטות שיתקבלו ייושמו ולא סתם החלטות שלא יבוצעו.

הדבר השני הוא להיכנס לראש של הפקידות. הפקידות במדינת ישראל לא מבצעת את ההחלטות. פשוטו כמשמעו. יש פקיד דתי, יש פקיד דרוזי, יש פקיד אחר וכל אחד שומר על המגזר שלו. אין קיבוץ גלויות במדינה. יש פקיד שבכלל לא יודע מי אני, קוראים לי סלאח ולכן הוא מתנהג אתי כסלאח והוא לא יודע מה שאני עשיתי.

צריך להמליץ לממשלה להוריד את עלות הפיתוח לעדה הדרוזית וזה אמור לגבי כל מאה אלף התושבים, לגבי כל השכונה.

לא את עלות הפיתוח. היא כבר ירדה. אתה מדבר על מחיר הקרקע.

בן לילה הפכו אותנו מכפרים לישובים עירוניים. המגרש שלי שהיה 800 מטרים, היום הוא 250 מטרים. שמעתם את נציג משרד השיכון שידבר על דו, אבל המגרש שלי היה 800 מטרים והיום הוא 250 מטרים.

אבל ידידי היקר, אני חייב לומר לך משהו ואל תחשוד בי חלילה וחס. אני כמוך גר בקו העימות ומכיר את הדבר הזה. פעם היה לנו מגרש דונם או 800 והיום אנחנו מקבלים בדיוק את מה שאתה אומר ואני לא שלומי אלא יערה.

סמיר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חבריי הנכבדים. אני לא יודע מה לומר לכם. כואב הלב על מה שהמדינה הזאת עושה לעדה הדרוזית. הממשלה הזאת בגדה בעדה הדרוזית. מדבר אתכם אדם שהיה עוזר שר הבינוי והשיכון אריק שרון בשנת 1989. הייתי יועץ ראש הממשלה ואני חי את המצוקות שלנו.

יש לי בעיה ששני שרים שהם אמונים על העורק הראשי של העדה הדרוזית היום הוא שר הפנים ושר הבינוי והשיכון. אלה שכל החיים קופחו, מקפחים את העדה הדרוזית. לא יעלה על הדעת אדוני שישוב בית ג'אן עם 53 חללים, במשך עשר שנים לא מחלקים מגרש אחד. מגרש אחד לא מחלקים. איך אתם רוצים שנופיע בפני הנוער שלנו ונאמר לו שזאת המדינה לה שילמנו הכול? הלב פשוט כואב. אני באים להתריע לפניכם לפני שיהיה פיצוץ. מספיק. אתם כולכם נכבדים, אתם חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה, צאו לשטח. מתי שר הבינוי והשיכון ביקר בישוב דרוזי? יאמרו לי ראשי הרשויות מתי במשך שלוש השנים האחרונות ביקר אצלם שר השיכון. איזו מדינה זאת? נלחמנו למענה, נתנו את הדם ואת הנשמה. ארצות הברית לא נותנת טיפת דם אבל אנחנו נתנו בגאון ובגאווה.
אני מתרגש כשאני אומר את הדברים האלה. נסעתי מבית ג'אן עד לכאן כדי לומר לכם תתעוררו. זאת החלטה של שר. אני זוכר כשהייתי עם השר אריאל שרון כשר הבינוי והשיכון אמר לו המינהל שהמגרש עולה כך וכך כסף. אמר: חייל משוחרר דרוזי משלם רק 25 אחוזים. זה דבר שהוא ידע לעשות אותו.

אנחנו מדברים על משרד הפנים, על תוכנית בינוי ערים. אני הייתי יושב ראש ועדת תכנון ובנייה בגליל, שלושה ישובים ערבים, ותוך שלוש שנים השקעתי בתוכנית 2020 לכל הישובים. כשרוצים, אדוני, עושים. אל תגידו ממשלה או לא ממשלה כי אגורה אחת לא תעבור במשרד ממשלתי אם לא תעבור דרככם חבריי הנכבדים.

אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, ויפה שעה אחת קודם. אני לא מאיים אלא אני בא כשליח. אני מזכיר עמותת הקצינים הדרוזים בישראל. לכו ותראו מה מצבנו היום. ראשי הרשויות, במקום שכל אחד יתעסק כל יום בישוב שלו, צריך להתעסק בדברים אחרים. הדרוזים היום נותנים משכנתא למדינה. חייל דרוזי שבונה את הבית שלו על האדמה הפרטית שלו, אין לו שם תוכנית מתאר וקונסים אותו במאה אלף שקלים ובמאתיים אלף שקלים, סכום אותו מחלקים והוא צריך לסבסד את המדינה. ריבונו של עולם, לאן הגענו? עד מתי?

תודה רבה לכם.

שכיב שנאן. אני מבקש לא להפריע לו כי זה נאום הבכורה שלו בוועדת הכספים.

רבותיי, אדוני היושב ראש, מכובדיי כולם. אין ספק שהנושא הזה שעולה לשולחן היום הוא אחד הנושאים הטעונים ביותר שקורה ברחוב הדרוזי. זאת פצצה מתקתקת שכל מי שלא רוצה להבין אותה, שווה שישמע את המילה הזאת שזאת פצצה מתקתקת. הצעירים שלנו בכפרים, כולם סובלים. יש הרבה מאוד זוגות צעירים שלא מתחתנים כתוצאה מכך שאין להם בית בו יוכלו לגור. אני בטוח שאני קולע לדעת חכמים שדיברו לפני כן. הכאב שיצא מפיו של סמיר והכאב שעדיין טמון בלב רבים אחרים ולא יצא כי לא קיבלו את זכות הדיבור, לא מבטל את רמת הקושי הקיים.

אני באמת מבקש, אחרי דבריו של ראש מועצת חורפיש, לקבל את זה כהצעת החלטה שנביא אותה לשולחן הממשלה כך שייתנו את זה למאה אלף התושבים שנתנו את כל מה שנתנו. אני לא רוצה שאף אחד ייתן לי רק בגלל ששירתתי בצה"ל אלא אני רוצה שייתנו לי כי אני אזרח שראוי וצריך לקבל. הגיע הזמן לעשות זאת.

תודה רבה. נציג האוצר, זכות תגובה.

יש החלטת ממשלה שהוזכרה כאן והיא נותנת סיוע ומשקיעה כספים במגזר הדרוזי. אולי העמיתה שלי ממשרד הבינוי והשיכון תוכל לפרט יותר. יש גידול בפיקדון שבשנים הקרובות ימשיך לגדול ויגיע לסך של כמעט חמישים אלף שקלים.

אמיר, אני מבקש. אנחנו מדברים כאן על דבר ממוקד. אי אפשר למכור סחורה שהיא עולה לכולם. גם לחייל בתל אביב יעלה הפיקדון בשנה הבאה. עזוב את זה כרגע כי זה לא העניין. תן תשובה נקודתית לנושא עצמו.

סוגיית ערך הקרקע שמחירה עלה היא סוגיה נכונה אבל המחיר לא עלה רק במגזר הדרוזי ואת זה צריך להבין. המנגנון שהמינהל נותן הנחות – ואמרתי זאת קודם – הוא שיעור מערך הקרקע והוא לא יהיה קבוע על מחיר מסוים. אם ערך הקרקע יעלה ל-500 אלף שקלים, נישאר עם חמישים אלף שקלים?

כן.

הפתרון הוא הגדלת ההיצע. גם מינהל התכנון במשרד הפנים מקדם תכנון מתארי ביישובי המיעוטים ומשרד הבינוי והשיכון מקדם תכנון מפורט שצריך להסדיר את כל נושא התכנון והבנייה במגזר המיעוטים ולאפשר את הגדלת ההיצע. הבעיה היא בעיה אמיתית ואנחנו לא מתכחשים לכך שיש בעיה.

אני מוכן להעביר את הבקשה למנהל המינהל לבדוק את הנושא הזה, למה בבית ג'אן, כמו שאמרו כאן, לא הוקצו קרקעות במשך מספר שנים.

לא חולקו.

הפתרון הוא שהאדמות שנלקחו מהדרוזים יוחזרו אליהם בחינם. זה הפתרון. אדמת המינהל היא שלנו. אלה אדמות שלנו שלקחתם לנו אותן. תחזירו אותן.

הוא נתן פתרון הקסם שצריך לאשר את כל תוכניות המתאר, אבל מי שתוקע את זה זאת מדינת ישראל וממשלת ישראל. לכן הם רוצים שאנחנו נסבסד את המדינה.

מדברים על היצע כאילו שלנו במשרד השיכון יש ולא רוצים לשווק. זה מטעה. אנחנו משווקים את כל מה שיש לנו מאושר מבחינה תב"עית.

אבל לא רק לדרוזים.

אולי זה לא השולחן ולא הפורום, אבל מה נעשה שחסרה כאן עוד צלע אחת והיא משרד הפנים? מה נעשה אם אנחנו מגישים תוכניות למשרד הפנים, לוועדה המחוזית, ושם זה נתקע שנים? יש לנו קרוב ל-11 תוכניות במשרד הפנים שהן תקועות שם במשך שנים.

השכונות האלה הן שכונות שהן על אדמת מדינה ואני ביקשתי לתת לחיילים מסלול ירוק בנושא של אישור תכנון. ברגע שמשרד השיכון סיים את התכנון, זה עובר לוועדה המקומית כך שזה לא ייתקע במשך שנים בוועדה המחוזית.

אני רוצה לציין לגבי אבו סנן. ראש הרשות דיבר על כך אבל לא פירט. רבותיי, משרד השיכון, וגם המינהל, מחק שכונות חיילים משוחררים דרוזים. אין. אין דרוזים. הוא חילק 17 מגרשים שהיו בשנת 2006 רק לחיילים דרוזים באבו סנן, גם למוסלמים, גם לנוצרים וגם לאחרים שהם אחינו. זה קרה לא רק באבו סנן אלא גם בכפר יאסיף. המחיר היה 9,000 שקלים. כל האחים שלי שילמו רק 9,000 שקלים. היום המחיר, אם אתה חייל משוחרר רוצה דו, אתה משלם 310 אלף שקלים עבור מה שפעם שילמת 9,000 שקלים. אם אתה מוצא בן זוג שמוכן לגור מעליך, אתה משלם 110 אלף שקלים. זה אותו מגרש. לא השתנה כלום ולא הוסף פיתוח. אין יותר דרוזים, אין יותר שכונות לחיילים משוחררים אלא יש מחוסרי דיור לא רק באבו סנן אלא גם בכפר יאסיף ל-17 מגרשים. שלא יספרו לכם סיפורים. אלה הניירות של המדינה. אין יותר שכונות של חיילים משוחררים.

אני מסתכל על התקציב ועל ההבטחות. בתקציב משרד השיכון יש לישובים פיתוח תשתיות לבנייה חדשה במגזר הדרוזי והצ'רקסי 10 מיליון שקלים. עם כל התוספות זה יכול להגיע ל-18 מיליון שקלים. אנחנו רגילים להחלטות ממשלה אבל החלטות ממשלה לא נמצאות בתקציב. התקציב הזה עבר בוועדה הזאת, בוועדת הכספים. ועדת הכספים יכולה היום לבוא ולדרוש מהממשלה לשנות את התקציב ואני יכול גם לומר לכם היכן.

יש תקציב אחר במינהל מקרקעי ישראל, ושלא יספרו לכם סיפורים. אפס תקציב לישובים הערבים הדרוזים בצפון ולישובים הערבים בכלל. יש 400 מיליון שקלים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל שמיועדים לפינוי הבדואים בנגב. הסכום קיים והוא מיועד למשהו אחר. אפשר לקחת ממנו כסף ולהעביר. הסיפור הזה של מחיר הקרקע, הוא פונקציה של היצע וביקוש. כשאין קרקע, המחיר עולה ולכן השמאי הממשלתי קובע מחיר יותר גבוה ואז אתם אומרים שהאחוז הוא קבוע אבל המחיר עלה כי אין קרקע.

הנושא של התכנון. יש חמישה מיליון שקלים בסך הכול בתקציב משרד הפנים לתכנון כל הישובים הערבים. תגידו לי איך אפשר לסיים את כל התוכניות התקועות בחמישה מיליון שקלים? זה תקוע בוועדות ועובר מוועדה לוועדה. לכן אנשים נאלצים לבנות ללא היתר. הקנסות שאנשים משלמים כאן, האוצר עושה כסף מהקנסות שמשלמים כל האנשים שיושבים מסביב לשולחן הזה. זה לא עניין של חיילים משוחררים אלא זה עניין של תכנון ולהפסיק לשלוט בחיי האנשים. התקציב של משרד הבינוי והשיכון, חוץ מהמענקים וההלוואות למשכנתאות שזה סיפור אחר, הוא מיליארד ו-400 מיליון שקלים. מתוך זה הרשאה להתחייב, הסכום הוא 18 מיליון שקלים.

הבעיה שלנו היא אחרת. למרות שהדיון הוא על החיילים הדרוזים, ואני מעריך את החיילים הדרוזים כי הם אחינו וכל הכבוד להם שהם מעלים את הבעיה שלהם. אנחנו הבדואים רוצים שמישהו יעלה את הבעיה שלנו. אני רואה בכל חברי הכנסת כמי שעוזר לנו. במגזר הבדואי, וגם החיילים שנמצאים בכפרים אחרים, מי מייצג אותנו? מי מדבר עלינו? יש חיילים בדואים ויש גם חיילים לא בדואים שמשרתים בתוך הכפרים בגליל. צריך לתת את תשומת הלב גם לדברים האלה.

בתרשיחא עלות מגרש של 200 עד 300 שקלים לחייל הוא 120 אלף שקלים, כולל פיתוח כי כך קבע המינהל וכך קבע משרד השיכון. הדבר היותר חמור הוא שחמישה חיילי צה"ל מתרשיחא רצו לקבל את החלקות בצד הדרומי של הכפר, חמש חלקות, אחרי שהמינהל שלח שמאים למקומות האלה, אני רוצה לדעת מדוע החיילים האלה לא קיבלו את החלקות האלה כי המינהל עצר את זה. אני רוצה לדעת האם אנחנו כפופים למינהל, האם אנחנו כפופים לראש העיר, האם זה פוליטי. אני רוצה לדעת למה המינהל עצר את זה. חמישה חיילים רצו לקבל את החלקות, אבל ראש העיר כתב מכתב למינהל ובשיתוף פעולה עם המינהל עצר את הכול. למה? אחרי כן קיבלו החיילים האלה מכתבים בהם הודיעו להם שהם לא מקבלים. למה חייל במגזר שלנו צריך לקבל את החלקה שלו במכרז? אני צריך להתחרות עם בן אדם שלא שירת ולא עשה כלום למען המדינה? אני צריך להיות במכרז אתו? למה? למה לא באים ואומרים לחיילי צה"ל שאלה המגרשים שלכם ללא מכרז? למה אני כחייל צריך להיכנס במכרז?

יושב ראש פורום ראשי הרשויות לשעבר והיום מרכז המגזר הדרוזי והצ'רקסי במרכז השלטון המקומי.

אדוני, אני חושב שיש מדיניות מובהקת של ועדות התכנון והבנייה על מנת להראות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי כעברייני בנייה. לאורך כל השנים הקיפוח הזה התמשך. נציג משרד האוצר דיבר על אישור תוכניות מפורטות וגם תוכניות מתאר, אבל משנת 1993 ועד עצם היום הזה אף תוכנית מתאר לא אושרה במגזר הדרוזי וזאת בכוונה תחילה, על מנת להראות שבני העדה הזאת הם עבריינים והם צריכים לשלם ולסבסד את המדינה. זאת בדיוק המדיניות שמתנהלת.

אני ליוויתי את כל הנושא הזה במשרד השיכון וגם עם כבוד שר השיכון בזמנו יעקב אדרי, על מנת שבאמת נשווק מגרשים למגזר אבל נראה לי שמינהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר במיוחד רוצים שהמגזר הזה ימשיך באותה מתכונת של עבריינות ואז אי אפשר לשווק את המגרשים במחירים של היום. דיברו על 48 מגרשים ששווקו, אבל אני אומר לך שרק שני חיילים קיבלו את המגרשים וזה היה מחוסר ברירה כי הם היו מאורסים כבר יותר מעשר שנים והעדיפו לשלם מחירים מופקעים. במדיניות הזאת אי אפשר להמשיך.

אני פונה אליכם לשים קץ לכל השערורייה הזאת ולכל מה שמתחולל כיום לא רק במגזר הדרוזי אלא בכל המגזר הלא יהודי באי אישור תוכניות מפורטות, תוכניות מתאר ואי שיווק מגרשים.

נציג היחידה לחיילים משוחררים. אני רוצה לציין שאנחנו רואים באוכלוסייה הדרוזית, בחיילים המשוחררים הדרוזים והבדואים, אנחנו רואים בהם אוכלוסייה ייחודית לכל דבר. אנחנו מנסים לתת כמה שיותר העדפה מתקנת לעניין השכלה במכינות קדם אקדמיות. אנחנו חושבים שהעניין הזה של ערך הקרקע הוא חלק חשוב מהעניין הזה של עידוד הגיוס ואנחנו נתמוך בכל הצעה שתוזיל את המחיר.

פה אחד יש צל"ש לקרן לחיילים משוחררים. חבר הכנסת טלב אלסאנע.

אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב אלא שלדעתי הבעיה היא בעיה כללית של מצוקת הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית וכשאני אומר האוכלוסייה הערבית, זה כולל בראש ובראשונה את האוכלוסייה הדרוזית. המצוקה הזאת לא מקרית אלא היא עקב תכנון שלדעתי הוא תכנון מעוות שגרם למצוקה ויצר את התופעה העבריינית.

מדברים כאן על חיילים משוחררים וזה לגיטימי מאוד, אבל השאלה האם זוגות צעירים שלא שירתו לא זכאים לפתור את בעיית הדיור שלהם? בוודאי שהם זכאים. אנחנו מתייחסים לסוגיה של החיילים המשוחררים שמבחינתם תרמו וראויים לכך שהמדינה תחזיר להם התייחסות. זה דבר שצריך לחול על כלל האזרחים, לא קשור אם שירתו או לא שירתו, זאת זכות מוקנית לכל אזרח ואזרח, אבל עצם העובדה שהאנשים האלה שירתו, הם אמורים לקבל.

אין קריטריונים ברורים, אין התייחסות אחרת, האפליה היא אותה אפליה, אין גישה אחרת. לכן לדעתי אם המדינה לא מתייחסת בכבוד הראוי ובצורה הנכונה וההולמת, אני לא רואה שום סיבה להמשיך ולשרת. צריך לשאול לשם מה לשרת אם כאשר חוזרים, סובלים? אנחנו מדברים על שוויון כאשר הם משרתים וסובלים מאפליה אחרי סיום השירות. מה הסיבה? איך המדינה מתגמלת אותם? איך היא מתייחסת אליהם?

כאשר מדברים על חייל, למה צריך להיות הבדל בין חייל יהודי לבין חייל דרוזי לבין חייל צ'רקסי? אני נגד שירות בצבא, שיהיה ברור.

לא האשמנו אותך חס וחלילה.

אבל אם הם כבר שירתו, למה יש את ההבחנה והאפליה הזאת? זה מצדיק את הטענה שלי ששירות צבאי מקדם שוויון, לא, שירות צבאי לא מקדם כל שוויון. שירות צבאי הוא תירוץ. האפליה היא אותה אפליה. צריך שינוי מדיניות, שינוי גישה, להתייחס לאזרחים, לכולם, באופן שויוני.

אפליה לטובה.

מנהל הקרן, זה פרלמנט ופרלמנט מבטא כל מיני עמדות. אני לא בעמדות של טלב אלסאנע, אבל אני אשכב על הגדר כדי לאפשר לו להציג אותן.

אני רואה את התוצאה. אני רואה מה קורה להם.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו עוסקים באוכלוסייה שזכאית וראויה, לדעתנו כולנו כאן, מהאופוזיציה והקואליציה גם יחד, להעדפה מתקנת. אני אומר את הדברים בצורה הברורה ביותר. לך, טלב, אני יכול לומר שאני לא יודע איזה סיוע מקבל חייל משוחרר יהודי או לא יהודי. בכל מקרה, האוכלוסייה הזאת, דפוס ההתנהגות שלה שונה. אלוף משנה ראמז ציין כאן אפיון שלפעמים הוא סוציולוגי חברתי אבל הוא מבטא את מהות העניין. צעיר מהמגזר הדרוזי שמשתחרר, נכנס למסלול שצעיר יהודי נכנס אליו בשלב הרבה יותר מאוחר והדברים חייבים התנהלות אחרת לגמרי.

על דעת הוועדה אני רוצה לקדם את הנושא. צריך להבין שהוועדה איננה מחלקת כסף. נכון שלוועדה יש יכולת לשים את היד על הברז עד שהדברים לא יסודרו. לפני שבועיים עברנו דיון קשה וטעון ביוזמת שני חברים בעניין דלית אל כרמל ועוספיה, גם אני הייתי שותף לו וגם זהבה, בנושא חיבור החשמל לבתים. יש שתיים-שלוש בעיות. אתם ציינתם שתי בעיות אבל אני אומר שיש שלוש בעיות. בעיה אחת היא קידום תוכניות מתאר במגזר הדרוזי – וכשאני אומר דרוזי, אני מתכוון גם לצ'רקסי וגם לבדואים שמשרתים בצה"ל.

כמה החלטות כאלה התקבלו לדעתך בוועדות השונות ולמה הממשלה לא מתייחסת להחלטות האלה?

שלושים אחוזים מהחלטות הממשלה, אחרי שהוחלטו – שום דבר לא קורה. הממשל הישראלי, וזה כבר לא עבודה, ליכוד וקדימה אלא זה שינוי הממשל, צורה אחרת בה לשרים יש סמכות וביצוע אחר. מביאים את הציבור הכי מכובד לכאן אבל לא נמצא כאן לא שר אוצר, לא שר שיכון ולא שר פנים. הבחור הצעיר הזה הוא נחמד, אבל הוא צריך לעמוד כאן מול כולם? אתם באים ויש לכם ציפיות. שי חרמש, כמה שאני אוהב אותו, יכול להביא את הסחורה? לא. הבעיה היא כאן כשל הממשל הישראלי. אתם שואלים את זה כל הזמן.

לא רק כשל אלא גם ההתייחסות.

בוקר אחד שמו אותי להיות יושב ראש ועדת כספים ואני מהאופוזיציה ולכן קל לי לבוא בטענות לממשלה אבל אני לא אעשה את זה כאן.

זאת הסמכות שלך.

לא אגיע למקום הזה. אנחנו צריכים לצאת מכאן בהכרת המגבלות והיכולות של ועדת הכספים.

למה? נצל את ההזדמנות שאתה יושב ראש.

לא. תכף יש לנו העברות תקציביות.

קבל החלטות ואז הם ירוצו ויתחננו. יבוא שר האוצר.

שר השיכון לא היה במשך שלוש שנים במגזר הדרוזי.

בקליפורניה יש חוק לפיו ברגע שהמושל יוצא ליום אחד, ממלא המקום שלו יכול להעביר את כל התקציבים. לכן, כשיש בעיה, המושל לא עוזב את המקום. יש לך הזדמנות.

אני מקבל עצות טובות, בעיקר מידידתי זהבה, אבל אני לא מקבל אותן.

על דעת חברי הוועדה אני מציע את הצעת ההחלטה הבאה שתוחמת טווח של שלושה חודשים לממשלה בשלוש סוגיות כאשר היא תצטרך להגיע לוועדה ולדווח על התקדמות המהלכים.
קיימת בעיה שמונחת לפתחה של הממשלה, משרד השיכון, משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, בשלוש סוגיות עיקריות. סוגיה אחת היא קידום תוכניות המתאר, נושא שמתחבר לדיון שהתקיים כאן לפני שבועיים לגבי דליה ועוספיה. הסוגיה השנייה היא מחיר המגרשים לחיילים המשוחררים הדרוזים והצ'רקסים שזאת באמת החלטה רגולטיבית שאפשר מחר להחליט ש-65 הופכים ל-35. הסוגיה השלישית היא הקצאת המגרשים לחיילים.

הוועדה ממליצה לממשלה להוריד את מחיר עלות המגרשים.

מדובר בחיילים משוחררים.

תכף אני אביא את זה להצבעה. זה הדיון המהיר שמתקיים כאן.

הוועדה ממליצה לממשלה להוריד את המחירים של עלות המגרשים ובעיקר מחירי הקרקע - לגבי הפיתוח, הבעיה פתורה ואני לא חוזר אליה., בעיית הפיתוח נפתרה – כדי שחיילים יוכלו לקנות ולבנות. אני כבר אומר שקצה הפתרון הוא בהקטנת ה-65 אחוזים למקדם אחר שייתן את התוצאה במחירים זולים יותר.

הגדלת האחוז.

נכון. הגדלת אחוז הסבסוד מעבר ל-65 אחוזים.

הוועדה ממליצה למשרד השיכון להציג תוכניות הקצאות למגרשים בכל הישובים הצ'רקסים והדרוזים ותוך שלושה חודשים להניח כאן הצעה לביצוע.

תתקיים ישיבת מעקב. כאן אני אומר שוב – ובעניין הזה אני אפנה לגפני – שיש לנו יכולת להביא לכאן את שר השיכון ואת שר האוצר. תאמינו לי שאנחנו יודעים לעשות את זה. תתקיים ישיבת מעקב בעוד שלושה חודשים בהשתתפות שר השיכון ובהשתתפות שר האוצר.

תביא את מנהל המינהל.

כשיש לי את שר השיכון, אני לא צריך את מנהל המינהל. יש מי שנותן למנהל המינהל הוראות מה לעשות. אני חבר של בנצי ליברמן, אבל רבותיי, יש שר ממונה על המינהל ונא לא להתבלבל.

בישיבת המעקב, כאמור, ייבדקו מימוש המלצות ועדת הכספים.

את המלצות הוועדה נניח על שולחן הכנסת בהתאם לרוח ההחלטה. סיכום הדיון כאן יונח על 120 המושבים בכנסת. תוך שלושה חודשים מהמועד הזה, שר השיכון ושר האוצר צריכים לבוא בעצמם ולהביא פתרונות לנושא הזה.

שיסיירו בכפרים ויראו מה קורה במדינה הזאת.

אין לי דבר קל יותר מאשר לתקוף אבל זה לא יביא את הפתרון.

אני מודה לבאים.

אנחנו מצביעים על הצעת הסיכום.

הצבעה
בעד אישור הצעת הסיכום – פה אחד

הצעת הסיכום אושרה

הצעת הסיכום אושרה פה אחד. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50>