PAGE
18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20.2.2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 565 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ב (20 בפברואר 2012), שעה 10:30

<הפרדת תלמידים יוצאי אתיופיה בנתניה>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – יו"ר

עינת וילף – מ"מ היו"ר

רוברט אילטוב

מסעוד גנאים

ניסים זאב

רוברט טיבייב

שלמה מולה

>
חנוך צמיר - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

דלי אלי - מנהלת מרחב נתניה והשרון, המשד לקליטת העלייה

עו"ד יעקב פרידברג - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אברהם ליפשיץ - ראש מינהל החינוך הדתי, משרד החינוך

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אביטל לאופר - סגן ראש עיריית נתניה

טובה דולב - ראש מינהל חינוך, עיריית נתניה

שלמה ישי - מחלקת החינוך, עיריית נתניה

אלמו הרב יפת - יו"ר נציגות הארגונים לעולים אתיופים, עיריית נתניה

מהרט דניאל - פורום הנהגת הקהילה בנתניה

אברהם נגוסה - מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

דוד מהרט - מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

שולה מולה - יו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

מיכל אברהם סמואל - מנכ"ל עמותת "פידל"

רות קופינסקי - יו"ר ארגון המורים בחט"ב עליונות, הסתדרות המורים

גדי יברקן - יושב ראש מטה המאבק החברתי לשוויון חברתי

גיל אליאס - המשמר החברתי בכנסת

דוד דהאן - המשמר החברתי בכנסת

יוסף פייט - כנף דרום לציון

דין זהר - יו"ר מועצת התלמידים והנוער נתניה, נציג המועצה הארצית

נטע זלינגר - יועצת הוועדה

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים
`<הפרדת תלמידים יוצאי אתיופיה בנתניה>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט.

הנושא שעל סדר היום, הפרדת תלמידים יוצאי אתיופיה בנתניה, דיון על פי בקשת חבר הכנסת שלמה מולה. נמצאים איתנו כאן נציגי עיריית נתניה ומשרד החינוך, כל מי שרוצה להתייחס לנושא ואינו נציגו של גוף ממשלתי או השלטון המקומי, מתבקש להירשם תחילה.
חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, ברצוני להודות לך על כך שכשפניתי אליך בבקשה לקיים את הדיון, לא היססת אפילו לשנייה וקבעת אותו מיד, מבלי שהספקנו אפילו לבקש את הדיון, אלא באופן ישיר, אני שוב מודה לך על כך.

אנחנו מקיימים כאן דיונים מידי מספר חודשים, אני עוד יותר שמח שהדיון מתקיים בוועדת החינוך ולא בוועדת הקליטה, כי הנושא הוא לא על קליטת תלמידים עולים חדשים, אלא על אנשים שגרים בדיור קבע ועד כמה שידוע לי הם לא מתכוונים לעבור למקום אחר, אלא אם כן, מישהו כאן יגיד לי שהם מתכוונים לעזוב. אנחנו מדברים גם על ילדים ילידי הארץ, לכן הנושאים הם הרבה יותר מורכבים ממה שאנחנו חושבים.
בישראל יש 24 בתי ספר וגני ילדים בחינוך חובה, שיש בהם אחוזים גבוהים של תלמידים יוצאי אתיופיה. היום נעסוק אך ורק בנתניה, שבה יש ארבעה בתי ספר כאלה. בשנה שעברה עסקנו בבית הספר בפתח תקווה, אשר בסופו של דבר הוא נסגר. בית ספר נוסף בבאר-יעקב, היה אמור להיסגר אולם המשפחות התנגדו ולדעתי בית הספר עדיין פעיל. אני בטח לא חסיד גדול של סגירת בתי ספר, אני לא מאמין בזה, סגירת בית ספר היא לא הפתרון האמיתי ליצירת אינטגרציה. הרשויות המקומיות, מערכות הקליטה ובעיקר מחלקות החינוך ברשויות, זה צריך להיות האינטרס העליון עבורן, שלא יהיה בית ספר לאתיופים בלבד.
בשבועות האחרונים זעקנו, בעיקר בנתניה, אחרי שסיכמנו אדוני היושב ראש, גם אצלך כאן בדיון, אחרי ששר החינוך ומנכ"לית משרד החינוך, הודיעו לנו שהם רוצים באופן שיטתי לפזר או להגיע לסוג של פתרון סביר בכל 24 בתי הספר. התברר לנו, שבבית ספר מסוים, ברחוב מסוים בנתניה, יש בניין חדש מעבר לרחוב. הבניין החדש מוצע במסגרת אזורי הרישום לבית הספר עוזיאל, כאשר מעבר לבית הספר יש את הבניינים הישנים, שברובם לומדים יוצאי אתיופיה. אני לא רוצה להשתמש במילים "גבוהות", בעיניי זו הפרדה מכוונת של מחלקת החינוך.

אני רוצה לומר בצורה הכנה והישרה ביותר, נכון שנתניה קלטה את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה באחוזים גבוהים יותר ביחס לעיריות אחרות.

10% מכלל העלייה, בשלוש שכונות.

נכון. אני יכול לומר, שבתפקידי הקודם הייתה לי הזכות יחד עם חנוך צמיר, להמליץ לסגור את נתניה לרכישת דירות כשאחד השיקולים היה מערכת החינוך. אי אפשר ולא ניתן להסכים, שיהיה בית ספר על טהרת יוצאי אתיופיה, זה לא יכול להיות במדינת ישראל. גם אם יש בעיה של חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי), גם אם יש בעיה בתי ספר הממלכתיים כלליים, גם אם יש בעיה של בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים ועם כל מיני וריאציות דומות, גם עם בתי הספר החרדים שלא קולטים את עולי אתיופיה, עדיין זה לא מצדיק שיהיו בתי ספר על טהרת יוצאי אתיופיה.

הפתרון הוא פשוט, ראשית, לפתוח את אזורי הרישום. משרד החינוך לא יכול להטיל את עלות ההסעות אך ורק על הרשות, כי לרשות המקומית גם כך יש לה בעיות. צריך לפתוח את אזורי הרישום וצריך לייצר תכנית מודולארית שלא לשנה אחת שאתה מפזר את כולם ואתה סוגר את ארבעת בתי הספר. צריכה להיות תכנית רב-שנתית שבפרק זמן של שנתיים-שלוש פותרים את הבעיה. אם אנחנו לא מתכוונים לכיוון הזה, האם מישהו חושב שאפשר כאן במדינת ישראל ליצר מערכת חינוך נפרדת לעולי אתיופיה? – רבותי, אנחנו יוצאי אתיופיה לא הגענו לכאן ללמוד בגטאות משלנו. זו פגיעה באינטליגנציה, פגיעה שהיא אפילו לא ראויה.

מבין ארבעת בתי הספר עליהם אנחנו מדברים, יתכן שאחד מהם הוא ברמה גבוהה, השני יכול להיות פחות והשלישי אחרת. אני גם לא נכנס לרמת בתי הספר, אבל בשום פנים ואופן לא יעלה על הדעת, שבתי הספר האלה יהיו מכוונים לתלמידים יוצאי אתיופיה. אני באמת רוצה לשמוע את הרשות. אתמול הייתה לי שיחה ארוכה עם ראש העיר, אני מאוד מעריך ומכבד אותה, לא הסכמתי איתה על הכל, אבל היא דיברה איתי על כך שאזורי הרישום עליהם אני מדבר כשיש הפרדה מכוונת של העירייה, על זה היא אמרה 'זה דבר שכבר ירשתי, כלומר אני לא המצאתי. היו כבר אזורי רישום וכן הלאה'. לא יתכן שמבלוק 32 התלמידים האתיופים ילכו לבית הספר מעבר לכביש ואחרים יוסעו לבית ספר יותר חזק כי הם לא רוצים ללמוד עם תלמידים עולים. זה לא מתקבל על הדעת בשום אופן.

אדוני היושב ראש, אני לא רוצה להרבות במילים, באתי לכאן יותר כדי לשמוע גם את הרשות, גם את נציגי הקהילה שנמצאים כאן וגם את אנשי משרד החינוך. דבר אחד ברור, אני אומר לכם שאני, ככל שניתן לא אסכים ש-24 בתי הספר האלה ימשיכו כאילו 'אנחנו נובחים והשיירה עוברת ושום דבר לא משתנה'. נכון שאנחנו עוסקים כעת בנתניה בארבעת בתי הספר האלה ובהמשך אנחנו נעסוק גם בבתי הספר הנוספים במקומות אחרים. הצהרת מנכ"לית משרד החינוך והחלטת שר החינוך היא, לדלל או להוריד את המספרים בצורה משמעותית מאוד באותם בתי הספר, לייצר במספר שנים אינטגרציה אמיתית.
לכן, נדרשנו היום לקיים הדיון הזה, לא באוגוסט ולא ביולי, אנחנו מקיימים אותו באמצע השנה, כי כעת זו תקופת הרישום. שלא יבואו ויגידו: "לא דיברו איתנו ולא קיימו איתנו דו שיח, כי לא ידענו לבצע את מדיניות השר". במדינת ישראל, מדיניות השר חייבת להיות מבוצעת. מי שלא רוצה לבצע את מדיניות השר, יצטרך להצדיק ולהסביר למה לא מבצעים את מדיניותו של שר כל שהוא. יש לכם בעיה תקציבית? יש לכם בעיה שאין ביכולתם להתמודד כרשות או כמי שעוסק במלאכה? תאמרו לנו, אנחנו לא רוצים לעסוק בפופוליזם. אמרתי ואני אומר זאת שוב, לא מדובר בילדים עולים, רובם הם ילידי הארץ אולי אפילו כולם, יש אומנם חדשים אבל רובם הם ילידי הארץ.

אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך לתת יותר משאבים, צריך לאפשר לרשות לנייד את האוכלוסייה וצריך ליצור אינטגרציה אמיתית. אם לא, אנחנו נחטא למטרה שלנו. אני בשולי דברי רוצה לומר, תחושות ההפליה, הגזענות, הניכור שיש בקרב עולי אתיופיה כמו שאנחנו רואים בזמן האחרון, זה לא הולך לדעוך, זה הולך ומתעצם ונהייה גדול יותר. הפתרון לתחושת ההפליה והגזענות היא אך ורק אם מערכת החינוך תהייה חוד החנית המוביל של השינוי, של התפיסה שאומרת אנחנו לא נשתתף בפסטיבל סרגרגציה. אני חושב שזה האינטרס של כולנו, אני לא חושב שיש מישהו בבית זה שיאמר 'שלמה אנחנו לא מסכימים איתך'. אם כולם מסכימים, אני מציע שנתקדם לפתרון. תודה רבה אדוני.

תודה רבה אדוני. חבר הכנסת רוברט אליטוב, היה סגן ראש העיר.

הייתי סגן ראש העיר בנתניה.

אדוני היה אחראי על נושא הקליטה. כחבר כנסת ותיק, בקדנציה שנייה, אתה בוודאי מכיר את העניין ואת מה שקורה בנתניה.

הבעיה שבבית ספר יש רק עולי אתיופיה, איננה בעיה של עיריית נתניה או רשות כל שהיא, אלא של מדיניותה של המדינה, שלאורך הרבה מאוד זמן עודדה קניית דירות בשכונות "קשות", מבחינה סוציו-אקונומית, מאחר שתקציב דירה של עולי אתיופיה היה בערך 95%, אם איני טועה, מעלות הדירה. לכן הם רכשו באותם אזורים ובאותן שכונות שהן יותר חלשות, כשהמחיר שהמדינה נתנה להם התאים לרכישה. אי לכך, נוצרו מצבים ששכונת מגורים שבה מתגוררים היום בין 7000 ל- 8000 תושבים, כ- 4,000 מהם הם עולי אתיופיה ודווקא בריכוז בו נמצא בית הספר עליו אנחנו מדברים. אחוז העולים האתיופים, הוא יותר גבוה כי הוא מסביב לבית הספר.

שכונת אזורים, גם גיאוגראפית, בנויה בסמוך לשכונה החדשה. אזור הרישום של השכונה החדשה ממש גובל בניינים החדשים עם הבניינים הישנים. לכן הילדים של השכונה החדשה נרשמים לבתי ספר אחרים. המצב הזה נוצר לא בגלל שהעירייה רוצה אלא בגלל המדיניות הממשלתית ברכישת דירות, גם שלמה מולה אמר את הדברים האלה, צריך לדייק ולחזק את הבעיה הזאת.

קיימת בעיה נוספת, 400 מטר משם ממוקם בית ספר "שז"ר", שהיום זה בית ספר מעורב שלומדים אתיופים ולא אתיופים, והתלמידים לומדים שם בגלל אזור הרישום. יכול להיות שהורים כן רוצים או לא רוצים, אבל עדיין הבעיה קיימת, כי השכונה הזאת מאוכלסת ברובה ע"י עולי אתיופיה. כשליש מאוכלוסיית עולי אתיופיה בנתניה כולה, מתגוררים בשכונה הזאת. עד לא מזמן, אני בעצמי התגוררתי בשכונה הזו במשך 21 שנה.

צריך לומר את הדברים בצורה אמיתית. בתי ספר בהם יש ריכוז עולי אתיופיה גדול, עוד כשאני הייתי ממונה על הקליטה, דאגנו גם מבחינת המדינה - משרד החינוך לתקציבים ייעודיים שהתלמידים האלה נהנים מהם. אף בית ספר אחר לא נהנה מהם, זה גם יותר שעות לימוד וגם שעות תמיכה. כמובן שיש כאן חסרונות שעל פניו נראים שהם לא בסדר, אבל יש גם הרבה מאוד יתרונות. אתמול באופן אישי דיברתי עם כמה הורים שאני באופן אישי מכיר שאומרים "גם אם יציעו לנו עכשיו לנסוע, אנחנו לא כל כך מעוניינים כי כל מה שאנחנו מקבלים פה, גם מהמדינה וגם מהעירייה, עוזר ותומך בילדים". לכן צריך להעמיד את הדברים בפרופורציות. המקום שבו נמצא בית הספר רמב"ם, הוא במרכז שבו חיים הרבה מאוד עולים מאתיופיה ולכן נוצר מצב שיש בית ספר ש- 65% מהתלמידים הם עולי אתיופיה. באופן מעשי, כ- 80% מעולי אתיופיה, מתגוררים באזור הזה באותה שכונה, לכן, בגלל שיש חובה לרשום לפי אזור רישום, נוצר המצב הזה.

אי אפשר לבוא ולהאשים אותי שאני משקר, כי גרתי עם עולי אתיופיה גם באזור וגם באולפן ב- יהודה אליו הגענו בשנת 1985, אדוני, אני חייתי אתכם ואני ממש מכיר את הבעיות מבפנים.

סליחה, קריית - - -

אדוני, אתה לא תתפרץ לדבריו. אם אתה רוצה להגיב תרשם בצורה מסודרת ואתן לך זכות דיבור. אתה נמצא בוועדה של הכנסת, שמדברים בה אך ורק באישורו של היושב ראש. רק לחברי כנסת ניתן להעיר הערות באמצע דיבור של אנשים אחרים, אתה או כל אורח אחר לא יכולים להתפרץ לדבריו של חברי כנסת. אני מבקש ממך, לשבת בשקט עד שתקבל זכות דיבור בצורה מסודרת. בבקשה לא להפריע לאף אחד שמדבר כאן. כאן בוועדה יש דיון תרבותי, שקט וענייני, בלי התלהמות וכל מה שיש מסביב. תודה אדוני.

אני בטוח, שאם תרצה להוסיף, או להגיד שאני לא צודק, יושב ראש הוועדה ייתן לך את זכות הדיבור, כך זה נהוג בכנסת. אין לי שום עניין, לשקר לך או לציבור. שוב, אפשר לבדוק את זה לפי מרשם האוכלוסין, אני חייתי בשכונה הזאת לאורך 21 שנה ולמדתי בבית הספר שז"ר.
כפי שאמרתי, כמובן שזו בעיה כשיש ריכוז כזה גבוה בבית ספר וצריך לטפל בבעיה הזאת, אבל צריך לראות לא רק את החיסרון אלא גם את היתרונות. חשוב להגיד שיש תקציבים מיוחדים נוספים ייעודיים לבתי ספר מסוג זה. ברגע שאתה תפזר בית ספר מסוג זה, אתה עלול גם לפגוע בילדים שמקבלים את אותן ההטבות.
אני בטוח שעובדי העירייה, נציגיה ונבחרי הציבור מטעמה, יציגו יותר את הדברים יותר לעמוק, כי אני כבר יותר משש שנים שלא נמצא בעירייה וגם לא משמש כחבר המועצה וסגן ראש העיר. אני חושב, שבסך הכל רשויות העירייה נותנות שירות, אמנם לא תמיד הוא מספיק ולא תמיד אנשי הקהילה מרוצים מהשירות הזה ומותר להם להגיד שזה לא מספיק, הרי תמיד זה לא מספיק. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. תודה כבוד היושב ראש.

הערה קטנה לחבר הכנסת שלמה מולה, דיברת על פתיחת אזורי רישום, אנחנו מתעסקים כאן המון בכל מיני סוגיות שונות ובכל פעם על עיר אחרת בנוגע לריכוזיות של עולים בבתי ספר, בין אם מדובר על אתיופים או עולים מברית המועצות לשעבר. לאו דווקא פתיחת אזורי רישום תפתור את הבעיה. יכול להיות שפתיחת אזורי רישום דווקא תיצור את הבעיה. יכול להיות וגם שמענו, שההורים יעדיפו בית ספר מסוים ובגלל שיש פתיחת אזורי רישום זה יכול להביא למצב שמשכונה אחרת לגמרי ירצו להגיע לבית ספר מסוים. פתיחת רישום מבוקרת יכולה להיות - - -

לא אמרתי בצורה ממוקדת, אלא באופן גורף.

אדוני, פורסמה היום כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות", על החלטת השר בעניין ריכוזיות של ילדים עולים יוצאי אתיופיה, בעניין של תקן. אני כבר אומר לך שאני לא איש של תקן, אני לא אוהב תקנים. למה? – כי ברגע שאתה מציב איזה רף אתה צריך לתת הסבר לאותו ילד שהופך פתאום אחד מעל ואז מתחילים עם קריטריונים, הגרלות וכל מיני המצאות של מצב כזה או אחר. אני רואה בזה בעיה. היום קשה מאוד לקבוע מצב סוציו-אקונומי בין שני אנשים שמצבם הסוציו-אקונומי נמוך. על פי איזה ממד יחליטו?

אם יש אפשרות לתת מענה חינוכי צריך לתת את המענה החינוכי הטוב ביותר. את זה לא ניתן לעשות על ידי החלטות שהן החלטות שרירותיות של 'אם החלטתי היום לפזר אז מפזרים, מחר החלטנו לקבץ אז מקבצים'. צריכה להיות תכנית. אני מכיר את ראש עיריית נתניה, אני בטוח שהיא מקבלת החלטות בצורה שקולה ומקצועית לאחר שהיא בודקת כל דבר ועניין. כמובן שאם לא תהייה, אני יודע שיש, תכנית מסודרת בין רשות העיר לבין משרד החינוך לחינוך הטוב ביותר לילדים בעיר אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה הרבה יותר גדולה. כשההחלטות מתקבלות על פי הרוח הנושבת ולא באופן מקצועי, אז כמובן הילדים יפגעו מזה. את זה ממש לא רוצים. אנחנו רוצים לראות תכנית מסודרת של משרד החינוך עם מימון, עם יעדים אליהם רוצים להגיע. היעדים הם יעדים ברורים מאוד. יעדים של ערכים ושילובם של העולים בחברה ושנית הישגים בלימודים. את זה מערכת החינוך צריכה לתת וכמובן גם השלטון המקומי. לכן צריך להיות מאוד מאוד מאוד זהירים בהחלטות ובהצהרות של האנשים שעוסקים בנושא הזה.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור, לעיריית נתניה.
אני מבקש מראש סליחה, כי אצטרך לצאת למספר דקות, ובמהלכן תחליף אותי חברת הכנסת עינת וילף. אנא המשיכו, עיריית נתניה.

שלום. אני סגנית ממלאת מקום ראש העיר נתניה, ממונה על מערכת החינוך. אני חושבת שהבעיה הוצגה כאן מאוד יפה. אכן נתניה היא העיר שקלטה באהבה רבה אני חייבת לציין, את המספר הגבוה ביותר של עולי אתיופיה. אנחנו מדברים על 16 אלף בהשוואה למשל, ארבעת-חמשת אלפים בפתח תקווה. כך שזו לא אותה השוואה למה שנעשה בפתח תקווה. אכן הם מרוכזים מסיבות כאלה או אחרות באותן שלוש שכונות, בעיקר באותן שלוש שכונות של הדרום. כשאנחנו מסתכלים על אותן שלוש שכונות, מה שחבר הכנסת רוברט אילטוב ציין, זו אכן הדוגמה. באותם בתי ספר שהם בתי ספר ממלכתיים, אנחנו רואים אחוזים כאלה ואחרים של עולים ותיקים, של עולים חדשים עם איזשהו תמהיל. נכון שאנחנו מדברים לפעמים על אחוזים של 50% עולים או ילדי עולים ממוצא אתיופי, אבל הייתי אומרת שהמצב פחות או יותר מאוזן.

המצב בשלושת בתי הספר הממלכתיים דתיים, השתנה בשנים האחרונות וזה היה תהליך "זוחל", מהרגע שבשכונות הללו קמו בתי ספר חרדים. צריך להבין, שהיום בעיר נתניה יש יותר בתי ספר חרדים מאשר בתי ספר ממלכתיים-דתיים, כאשר גם בתי ספר המוגדרים כ"ממלכתיים-דתיים", שייכים למשל לרשת חב"ד או לקריית צאנז', שהם לא ממש ממלכתיים-דתיים.

החלפת יו"ר – היו"ר עינת וילף

לאיזה זרמים אותם בתי ספר משוייכים?

החדשים יותר, שייכים לזרם של ש"ס.

זה בעצם תחת הכותרת: "מוכר שאינו רשמי" ותחת "חוק נהרי", שאתם מחויבים לתקצב אותם והם לא מקבלים.

הרי בשכונות הללו, גרו גם עולים ותיקים משנות החמישים, שבעצם לא נעלמו. כלומר, אותם ילדים שמראש היו הולכים לממלכתי-דתי, פשוט עברו והלכו לבתי ספר שבדרך כלל עומד בראשם רב מאוד כריזמטי, שמשפיע בשכונה. לכן, נוצר מצב שלאט לאט האוכלוסייה שהייתי קוראת לה "הוותיקה" של עולי שנות החמישים, עברה לאותם בתי ספר חרדיים. בעקבות זאת, נוצר תמהיל שבו רוב האוכלוסייה שנשארה בממלכתי-דתי, היא של יוצאי אתיופיה.

אותם בתי ספר של הרבנים, של רשתות החינוך של ש"ס, מקבלים תלמידים שהם יוצאי אתיופיה?

הם לא מקבלים. אני רוצה להבהיר, זה לא של רשתות החינוך של ש"ס. שאלת אותי למי הם שייכים, הייתי אומרת שמבחינת התפיסה האידיאולוגית, הם שייכים יותר לזרם הזה.

אבל כל אחד הוא עצמאי של רב כזה או אחר, הם עצמם סלקטיביים ולא מקבלים ילדים להורים יוצאי אתיופיה?

נכון.

רק בגלל שהם יוצאי אתיופיה?

לא רק. אני מניחה שגם וגם, בגלל שזה לא מתאים אולי מבחינת התפיסה הדתית. בשורה התחתונה, זה המצב.

לא. זה שונה.

חב"ד לא מקבלים.

זה דווקא לא חב"ד, כי חב"ד מוגדר אצלנו כממלכתי-דתי, נכון שגם חב"ד יש בשכונה הזאת.

חב"ד לא מקבלים עולי אתיופיה.

גם חב"ד לא מקבלים, זה נכון. גם שאר בתי הספר המוגדרים כ"מוכר שאינו רשמי", יש מעטים שנכנסים לשם. צריך לקחת בחשבון, שבדרך כלל הילדים שהולכים לבתי הספר, כפי שתיארתי, הם ילדים חרדים, אלו ילדים למשפחות מסורתיות שגרו בשכונה שהיו בעבר בממלכתי-דתי, אבל מאז שנתפתחו אותם בתי ספר, הם בחרו ללכת לבתי הספר החרדים.

תחת איזו אמתלה, אותם בתי ספר מפעילים את אותה הדרה?

אין לי תשובה לשאלה הזאת.

מישהו יודע לענות?

זו המציאות. ברשותך, הייתי רוצה להתקדם. לכן המצב שנוצר שיש אזור רישום, נכון, בכל בית ספר בעיר נתניה יש לנו אזורי רישום ונכון שברגע שנבנו אותם בתים חדשים ששייכים לשכונה החדשה, הם שויכו לבית ספר עוזיאל שהוא בית ספר במרכז העיר. בית ספר שגם הוא התרוקן כי האוכלוסייה במרכז העיר התרוקנה ולכן הייתה החלוקה הזאת. אבל כבר ביולי בשנה שעברה ראינו שיש בעייתיות והתחלנו דיונים עם משרד החינוך על מה עושים. זאת אומרת שעוד לפני המחאה ועוד לפני כן ראינו שיש צורך לעשות. אגב, אצלנו בעיר נתניה עד שראינו שאנחנו לא סוגרים את הכל עם משרד החינוך לא פתחנו בכלל את הרישום לתחילת השנה הקרובה כי רצינו פתרון ורצינו פתרון כולל.

היו לנו הרבה דיונים כולל עם וועדי ההורים של בתי הספר, מלבד בית ספר אחד הם ציינו שהם אינם מעוניינים שיסגרו בתי ספר, הם כן רוצים שינוי, אבל הם לא רוצים את סגירת בית הספר מלבד בית ספר אחד ששם היו הדעות חלוקות ואז אמרנו בסדר אם הדעות חלוקות סימן שפה צריך ללכת יחד עם החינוך ולסגור את בית הספר, את זה אכן עשינו וזה בית ספר סיני.

לא רצינו ליצור מצב, שבו אנחנו סוגרים את כל בתי הספר בשכונה ובעצם משאירים שלוש שכונות רצף שזה כל אזור - - -

לפי הנתונים שלכם, בסיני יש 76% וברמב"ם יש 96%. למה העדפתם את סיני על רמב"ם?

ברמב"ם, ועד ההורים אמר לנו חד וחלק: "אנחנו לא ניתן יד לסגירת בית הספר, אנחנו נלך נגדכם". בסיני, היו שתי קבוצות, האחת אמרה שהם לא רוצים לסגור, השנייה אמרה שהם כן רוצים לסגור.

סיבה נוספת לכך, רמת ההישגים ברמב"ם הייתה גבוהה יותר, יש שם מנהלת שניהלה את בית הספר במהלך הרבה שנים, היא מאוד מקובלת ולעומת זאת בבית ספר סיני הייתה תחלופה של מנהלים ובית הספר היה בקשיים מבחינה פדגוגית. לכן משתי הסיבות הללו המחשבה שאם לסגור בית ספר, נכון שהוא עם אחוז יותר גבוה של עולים, אבל הוא מתפקד ויש שביעות רצון של הקהילה, לעומת בית ספר שהוא אולי עם אחוז יותר נמוך, אבל הוא פחות מתפקד. ההעדפה הייתה לסגור את בית הספר החלש יותר. אמרנו שאנחנו סוגרים בית ספר אחד, אבל אנחנו לא יכולים ליצור מצב שבו בכל אזור דרום העיר נתניה לא יהיה בית ספר ממלכתי-דתי אחד, זה כרבע משטח העיר נתניה, יישארו שם רק בתי ספר חרדים והרי זה לא יעלה על הדעת. לכן אמרנו שצריך להיכנס לאיזה פתרון כולל. האמירה שלנו למשרד החינוך הייתה, כאן יושבים השותפים שלנו, בואו נראה איך אנחנו גורמים לכך כשאנחנו פותחים את אזורי הרישום אנחנו יוצרים מצב שלא רק שתהייה אוכלוסייה שתרצה לצאת מהאזור אלא תהייה אוכלוסייה שתרצה לבוא ללמוד בבתי הספר הללו.
הלכנו לכמה תהליכים, טובה דולב ראש המינהל, יכולה להציג את זה.

יש כוונה לפתוח את אזורי הרישום, אבל לפני כן אתם רוצים להיכנס לתהליך הכנה.

רצינו שתהייה סיבה, שילדים שגרים במרכז העיר נתניה - - -

כל בתי הספר האלה הם בתי ספר יסודיים?

כן.

גם לא חטיבות ביניים?

בתיכוניים שלנו בשני הממלכתיים-דתיים יש מעל ל- 30% יוצאי העדה האתיופית. אני חייבת להגיד שההישגים שלהם בבגרות יותר גבוהים מאשר ההישגים של האוכלוסייה הותיקה. אם אתם רוצים זה לדיון אחר ובשמחה.

לכן אמרנו מה עושים עם שני בתי הספר שנשארים שם באזור הדרום. נכנסנו לסוג של הסתכלות מה אפשר לעשות. בית ספר אחד, אותו בית ספר רמב"ם, אולי אתחיל מבית הספר השני. בית ספר רש"י נמצא במקום בו פועל גרעין תורני. לגרעין התורני יש גנים שבגנים הללו לומדת אוכלוסייה מעורבת, אוכלוסייה של הגרעין, אוכלוסייה של הותיקים –העולים של שנות החמישים, ואוכלוסייה של יוצאי העדה אתיופיות. אמרנו שיש כאן גנים עם תמהיל יפה שאנחנו רואים. הגענו למשא מתן עם הגרעין התורני שהוא יכנס לבית ספר רמב"ם ויראה את בית ספר רש"י כבית ספר תורני שבו יהיה תמהיל של אוכלוסייה של ילדי הגרעין התורני, ותיקים של שנות החמישים וילדי יוצאי העדה האתיופית. זה אכן התמהיל שהולך להיות. תהייה שם כיתה א' שתפתח וגם חטיבה צעירה שתפתח עם תמהיל זה. זה מתאים לאוכלוסייה תורנית במרכז העיר או בצפון העיר שמחפשת את החיזוק התורני ותרצה לבוא ממילא לבית ספר רש"י כי היא מחפשת בתי ספר תורניים יותר.
בבית ספר רמב"ם לא רצינו משהו תורני, כי משהו תורני לא תמיד מתאים לכל האוכלוסייה הממלכתית-דתית, לכן כשבדקנו מה יגרום להערכתנו לאוכלוסייה ממרכז העיר או מצפון העיר לבוא לדרום העיר - לבית ספר בדרום העיר כי אנחנו רוצים בעצם לעשות אינטגרציה הפוכה. לא רק לשנע את הילדים מדרום העיר לצפון העיר, אלא גם לגרום לילדים מצפון העיר לרצות לבוא לדרום העיר. זיהינו שרשת עמית נתפסת בציבור הציוני-דתי כרשת בעלת איכויות מבחינה טכנולוגית, מבחינת המסרים הדתיים שלה, אנחנו יודעים שבראשה עומד הרב יובל שרלו, שהוא מאוד מקובל על הציבור ציוני-דתי. לכן כשזיהינו את הדבר הזה, נכנסנו למשא ומתן עם רשת עמית שאכן נכנסת לבית ספר רמב"ם.

מעבר לכך, יש לנו כאן תכנית מלאה שבה בשיתוף עם משרד החינוך מוכנסים לאזור, אנחנו רוצים ליצור מצב שאנחנו לא מטפלים רק בבית הספר אלא עושים שינוי בכל אזור הדרום. זאת אומרת, להוביל לאיזה שהוא מהלך שהוא מבחינת התפיסה שלי הוא הכי נכון כשאנחנו רוצים לדבר על שכונות שלמות שבהן יש בעיה. לכן אנחנו מכנסים 20 חלוצים חינוכיים – חבר'ה עם עתודה ניהולית שמגיעים עם 10 שעות כל אחד לבתי הספר, לכלל בתי הספר בדרום העיר, כדי להצמיח אותם מבפנים. אנחנו בהסכמת משרד החינוך נכנסים באזור הזה לפרויקט המאה 21 שמדבר על המחשוב בבתי הספר וכל העזרים הטכנולוגיים, הייחודיות. אנחנו לא יכולים להיכנס לפתיחת אזורי רישום כי אנחנו בעד פתיחת אזורי רישום ולמעשה אנחנו משתדלים לאפשר לילדים בחירה ככל האפשר, אבל אי אפשר לעשות את זה אם אתה לא עושה את זה בצורה מסודרת יחד עם משרד החינוך. אנחנו אכן נכנסים - קיבלנו את אישור המנכ"לית להיכנס לפתיחת ייחודיות ולפתיחת אזורי רישום.

למתי אתם מתכננים את פתיחת אזורי הרישום?

זה כבר עכשיו ולכן אנחנו עדיין לא התחלנו. הפתיחה ממש של כל אזורי הרישום ודברים כאלה יהיו במהלך שנה הבאה. באזור הדרום כבר לילדי כיתות א' אנחנו מאפשרים בחירה בכל שאר בתי הספר.

איך אתם מסדרים מנגנונים? כלומר אם אתם פותחים שתהייה בחירה ולא נקלע אז לשלל הגרלות וכדומה.

למשל לילדי בית ספר סיני, הוא אותו בית ספר שאנחנו אכן הולכים לסגור, היה מפגש של - - -

כמה תלמידים היו בבית ספר סיני?

בית ספר סיני מבין שלושת בתי הספר הללו הוא הגדול ביותר. יש בו 200 משהו בעוד שבבית ספר רש"י 176 תלמידים ובבית ספר רמב"ם גם 176 תלמידים.

בית ספר סיני עם 229.

בית ספר סיני הוא בית הספר הגדול מבין השלושה.

אני רוצה להבין, את הסיפור של הרחוב ליד בית ספר רמב"ם. באתר העירייה מתפרסם, שמהבניין החדש שקם אתם מסיעים את התלמידים למקום אחר. באותו רחוב, באותו מספר את התלמידים האתיופים, אני לא רוצה לומר באופן סלקטיבי, אבל בצורה מודעת מראש אתם מפנים אותם לרמב"ם, למה? אני רוצה להבין למה כי פה טמון - - -

כפי שאמרתי, הרישום לשנה הקרובה עדיין לא התחיל ולכן מה שכתוב באתר הוא לא רלוונטי. אנחנו ממילא לא פועלים לפי מה שכתוב שם ולא התחלנו לפעול. כל הבניינים החדשים - - -

לא ענית על השאלה.

אני מצטערת, שיהיה ברור אף אחד לא פונה לאף אחד אחר בדרישות לענות על שאלות. אם אתם רוצים בבקשה תשלחו לי פתק, זו האחריות שלי כיושב ראש זמני וכחברת הכנסת. מי שרוצה לדבר נא לשלוח בבקשה פתק מסודר, יש כאן את כל הפתקים ושיהיה ברור, לפני הדיון האישי מדברים תמיד נציגי ממשלת ישראל והגורמים הרלוונטיים הרשמיים. בבקשה.

בכל מקום שיש בו אזור רישום יש איזו חלוקה גם בשכונה כשיש, למשל בשכונת קריית השרון יש עד מספר מסוים בית ספר אחד וממספר מסוים באותו רחוב בית ספר אחר. זה נוצר כאשר אתה רואה שאין איזון בין שני בתי הספר מבחינת מספר הילדים. אכן ברגע שהתחילו בינוי חדש באותו אזור, הבינוי החדש שויך לבית ספר עוזיאל בגלל הצורך לשמור גם שבבית הספר עוזיאל יהיה מספר תלמידים והוא לא ייסגר. רצינו לשמור על איזה איזון בין בתי הספר. הדבר הזה נוצר לפני הרבה שנים, זה לא משהו שנוצר עכשיו. מכיוון שראינו שדברים משתנים, אנחנו בודקים את הדברים הללו, כפי שאמרתי עכשיו החלטנו שאנחנו משנים את זה, אלא כבר ביולי כשהתחלנו במשא ומתן עם משרד החינוך כבר אז, נכון שמה שמפורסם הוא שייך למה שהיה. אמרנו זה לא ממשיך ולכן זה כבר לא רלוונטי.

האם יש בתי ספר ממלכתיים-דתיים בעיר נתניה, חוץ מהזרמים בהם לא נמצאים בהם תלמידים יוצאי אתיופיה?

אין אף בית ספר ממלכתי-דתי בעיר נתניה, שהוא באמת ממלכתי-דתי, שאין בו תלמיד יוצא אתיופיה, כמובן שהתמהיל משתנה.

בסדר. בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, כלומר המדינה מממנת, האם אתם הפנתם תלמיד או תלמידה והם אמרו שהם לא מקבלים? יש בתי ספר כאלה?

צריך שקודם כל הילד יגיד שהוא רוצה ללכת לשם.

אני מקשה בכוונה, כי זה בדיוק מה שהיה לנו עם פתח תקווה. יש בתי ספר של הציונות הדתית, שהם מאוד "אליטיסטיים", אני מדבר כעת על הממלכתי-דתי שלהם שיש שם חלוקה, כלומר המוכרים שאינם רשמיים ולא מדובר על הזרמים החרדים. השאלה היא, האם יש בתי ספר כאלה שהמדינה מממנת אותם ואליהם שלחתם, כי אתם רוצים אינטגרציה, ואמרו שלא קיבלו אותם. האם יש בתי ספר כאלה וכמה הפנתם ואמרו לכם שהם לא מקבלים?

התשובה היא לא, אני גם אסביר למה. אצלנו אין בתי ספר "המוכר שאינו רשמי" ששייכים לזרם של הציונית דתית, אין אצלנו בתי ספר "אליטיסטיים" כדוגמת פתח תקווה. בתי הספר שיש לנו של "המוכר שאינו רשמי", אלו כל מיני רבנים שאני לא יודעת מה הם מלמדים שם - - -

אבל מהות השאלה במקרה של פתח תקווה, כשהם לא רצו לקבל השר והמנכ"ל, הזמינו אותם לשמוע ובפועל היה עליהם לקבל.

השאלה היא, אם יש ילדים שרוצים ללכת לשם.

אני אגיד לך שאני מאוד מעריך את מה שאמרת, זה נכון. אני חושב שלהסתתר מאחורי רצונם של הורים זה לא בסדר. כשאין להם את הבחירה הם לא יודעים מה לבחור, איך הם ילכו? השאלה האם מעמידים את הבחירה בכלל? זאת בעצם השאלה.

אני לא יכולה לשלוח בלב שקט ילד לבית ספר של "המוכר שאינו רשמי", כשאין לי שם שום פיקוח, אני לא יודעת מה מלמדים, לא יודעת מה הילד יקבל שם. אני אומרת לך, שאלו לא בתי ספר אליטיסטיים, אין לי שום מידע מהם לומדים.

החלפת יו"ר – היו"ר אלכס מילר

אין מצב שדוחים ילדים אתיופים.

אני גם לא יודעת אם הילדים אתיופים רוצים להגיע לשם, לא היה מצב של ילד מהעדה האתיופית שביקש ללכת לשם.

סליחה, איך אפשר לקיים כך דיון? משרד החינוך, בבקשה.

אני רוצה להגיד, שחבר הכנסת שלמה מולה הציג את הדברים בצורה נכוחה ואני מזדהה עם כל מילה שהוא אמר. כמי שמייצג את משרד החינוך, אני יכול לומר שהוא מייצג את מדיניות השר, ממש מילה במילה.

למרות שאני לא בקואליציה שלו.

שמעתי קודם, שחבר הכנסת כץ רוצה להעביר אותך לאיחוד הלאומי, כך שאני לא יודע לאן אתה רוצה להגיע. אני אומר את זה בחיוך, אבל בשמחה גדולה.

מדיניות השר היא בדיוק כפי שאמר חבר הכנסת שלמה מולה, לא נאפשר לבתי ספר הומוגניים שברובם הרוב המוחלט הם תלמידים עולים מאתיופיה. זאת הייתה הצהרת הכוונות שלו אותן הוא מממש אחת לאחת. המנכ"לית שמובילה את המהלך הזה בבדיקה שגרתית ומסודרת מול כל מנהלי המחוזות איך הדברים מסתדרים בשנה ובשנתיים ולא יותר מזה, כיצד נייצר מצב שתהייה אינטגרציה נכונה, אינטגרציה בריאה, אינטגרציה אמיתית. אמר לי אחד ההורים בפתח תקווה 'לא בשביל זה הגענו מאתיופיה'. אתה אמרת את זה קודם והתרגשתי לשמוע, 'הגענו מאתיופיה כדי להיות חלק אינטגראלי ומוביל בחברה הישראלית'. אני שמח על המדיניות הזאת ואנחנו שותפים לה הלכה למעשה. זה נכון בכל הארץ ועכשיו ניגע בנתניה.

בשיתוף פעולה מלא עם עיריית נתניה, אני רק אחדד את הנקודות שאמרה חברתי דוקטור אביטל לאופר סגן ראש העיר. כשיש ארבעה בתי ספר שהם מעל 50% תלמידים עולים מאתיופיה לצד העובדה האזורית, הנושא הובהר בסיבות שהועברו כאן, בחרנו בקפידה דרך שיחה עם הורים, בשיחה עם הארגונים כולל בשיתוף פעולה מלא, כולנו שותפים. בחשיבה משותפת גם עם הרשות, חשבנו שבית ספר סיני הוא זה שצריך להיות שמוטמע ומלווה להיכנס לתוך מערכת החינוך. אני רוצה לומר במשפט כי זה לא הזמן להרחיב, כשמפזרים בית ספר זה להעביר קופסאות וחברת נעליים, זה העצמת התלמידים, זה לווי התלמידים, זה הטמעתם בצורה נכונה, זה ליווי במשך שנה-שנתיים בהמשך, זה להוסיף יועצת חינוכית כדי שיהיה ליווי מקסימאלי לתלמידים, להורים. הדברים נעשים בצורה מסודרת ומובהקת ברגישות רבה ובהעצמה גדולה של התלמידים.
יש בית ספר אחד שאביטל לא הזכירה, בית ספר שחל. משרד החינוך התחייב לבנות בניין חדש לבית הספר הזה, ליד שני בתי ספר די חדשים באותו אזור שבו הוא ממוקם. בשנת תשע"ד, במערך של שנתיים מהיום, התלמידים יתפזרו בשלושת בתי ספר באותו אזור, באופן שווה של תלמידים עולים יוצאי אתיופיה יחד עם התלמידים הישראלים הוותיקים. זה מהלך של שנה וחצי מהיום. קודם כל נדאג שתהייה אינטגרציה מלאה, נכונה, בריאה לשמחת כולם. אני אומר אינטגרציה ושאף אחד לא יחשוב לרגע, בתפיסתנו, שמישהו עושה טובה למישהו כולם יוצאים נשכרים. אנחנו אומרים, כולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים מזה, כולם מקבלים, מי שקיבל את העולים והעולים שקיבלו את הותיקים - כולם יוצאים נשכרים.

סליחה, לפני שתמשיך להתייחס למה שאתה רוצה , תתייחס לשאלתי. האם אתם מכירים את התכנית שבנו בעיריית נתניה והאם אתם מגבים אותה?

אנחנו מכירים היטב. לא רק שאנחנו מגבים את התכנית, אנחנו שותפים מלאים לעשיית התכנית. מי שמתבונן בתכנית, אני אומר שעשינו אותה יחד עם הארגונים בסוג דעת - - -

חוץ מנתניה, אם יש לכם תכנית מסודרת בנושא הזה אחרי אין-סוף ישיבות שעשינו כאן בוועדת חינוך?

זאת אומרת שיש לך ארבעה בתי ספר ובפתח תקווה היה אחד כזה, יש עוד עשרים בתי ספר. איפה אתם בדו-שיח?

אנחנו יכולים לשבת כאן כל שבוע על עיר אחרת. ביקשתי בעבר שאם יש רשות שאינה מוכנה לעשות את מה שעושים למשל בנתניה, לשתף פעולה, תבואו ותגידו. בכל דרך אפשרית אני מעדיף לשבת כאן עם תכנית ולפקח על ביצוע התכנית מאשר לפתוח את עיתון ידיעות אחרונות בבוקר ולראות את הדברים המזעזעים שכתובים שם. בשיא הרצינות אני אומר לכם כי בכל פעם שאני פותח את העיתון ואני רואה דברים, בין אם זה בבית שמש, בקריית מלאכי או חיפה.

הבעיה של בית שמש קיימת, היא לא נפתרה עד היום.

אני יודע, ראש עיריית פתח תקווה מעדיף להחליף אותי בראשות וועדת החינוך, מאשר לפתור בעיות של החינוך בפתח תקווה. בסופו של דבר, אנחנו יודעים גם להתמודד עם הדברים האלה.

אני מבקש ממשרד החינוך, הרי בסופו של דבר אנחנו מחפשים רציונאל ואת החינוך הטוב ביותר שניתן לתת להם במדינת ישראל. אני לא מוכן להתמודד עם רגולציה מכוונת על פי רצונות אישיים של ראש עיר כזה או אחר כלפי ילדי ישראל. אם הצלחתם בנתניה לכו למקומות אחרים.

אתה נותן יותר מדי קרדיט לנתניה.

הוא אומר שהוא מגבה אותם ויש תכנית, הלוואי שבכל עיר היה כך.

צריך לדעת שיש חורים בתכנית, צריך לדעת לדבר עליהם.

בסדר אדוני, אנחנו לא חיים בשוויץ, תכף אתן להגיב.

בוא נסיים עם התכנית. אני רוצה לומר לך בגדול, אם תרצה אפשר להציג את זה, בסך הכללי במדינת ישראל, כפי שאני יודע, אני לא יודע על איזו בעיה מיוחדת באחת הרשויות. במשך שנה-שנתיים הקרובות מדיניות השר הולכת להתממש. ראיתי בישיבות צוות של הנהלת המשרד שהן הולכות להתממש באופן נכון ומושכל. המנכ"לית מובילה את זה הלכה למעשה, זה נבדק לאורך כל הדרך. לגבי נתניה השאלות והמורכבות היו יותר גדולים וגם שם מצאנו מוצא, בשאר המקומות הדברים הרבה יותר פשוטים לדעתי ולכן הדברים מתממשים.

אני אסיים לגבי נתניה בעוד משפט אחד. אני רוצה לחזק את המהלך ולומר כשאתה מסתכל על ארבעה בתי ספר, בית ספר אחד שעכשיו הזכרתי בית הספר שהחל משנת תשע"ד הוא יהיה מפוזר עם שלושה בתי ספר כך שהפיזור, האינטגרציה תהייה נכונה, בריאה, מושכלת וכל אחד ימצא במקומו. זה דבר אחד שנפתר שכדאי שנזכור אותו, עם מבנה חדש של משרד החינוך. בתי ספר טובים, כל הקהילה מעורה בבתי ספר. שני בתי הספר עם מגמה - אני אגיד את זה במשפט אחד - המגמה הצמחה מלמטה. פתיחת אזורי רישום מבוקרים במובן שמגיעים תלמידים, עכשיו אנחנו עובדים על זה ונעשים ערבי הורים, ערבי תלמידים ורשויות. בתי ספר שפירא הוא בית ספר מצוין, בית ספר על-יסודי, כמו שנאמר למעלה מ- 30% עולים, כמו גם בית ספר ריגלר הוא מגיע להישגים גבוהים מאוד בבגרות בארץ כולל בנתניה. בית ספר שפירא הוא זה שיאמץ, יש בו מגמת חלל, מגמות טכנולוגיות מפותחות, הוא יאמץ את בית ספר רמב"ם יחד עם עמית. אנחנו רואים בזה בשורה שאנחנו מקווים שהציבור ילך עם כיתות א' ב' ובית הספר הזה יצמח כלפי מעלה ומהלך של כמה שנים קדימה תהייה אינטגרציה נכונה ובריאה עם תכנית מסודרת של המשרד.

כמו שאמרתי לשמחתנו הרבה, הדבר הזה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם עיריית נתניה, עין בעין עם תקשוב של המאה ה -21 לכל דרום העיר וגם דברים נוספים. השמחה הגדולה שלנו שלאורך כל מהלך הפעולה בכל הישיבות, בכל הדיונים, בכל המורדות והעליות הכל נעשה יחד עם הארגונים, בשיתוף פעולה בהתייעצות, במחשבה משותפת. אני חושב שצריך לברך על זה.

תודה אדוני. גדי יברקן, יושב ראש מטה המאבק לשוויון חברתי, בבקשה.

בוקר טוב. לפני הכל, יש לומר כל הכבוד לחבר הכנסת שלמה מולה, שביקש ויזם את הדיון הזה. בנוסף, אני רוצה להגיד מילה טובה לשר החינוך על מינויה של פנינה גאדי, למועצה להשכלה גבוהה. זו אחת מנקודות ההתקדמות.

אדוני, אתן לך רמז קטן, בוועדת חינוך לא מפרגנים. תאמין לי. בבקשה, נתניה, בעניין של בית הספר, איפה הבעיות מבחינתך, איך אתה רואה את הסוגיה הזאת ומה צריך לעשות.

ישבתי כאן ושמעתי את מה שנאמר, גם את דבריה של סגנית ראש עיריית נתניה, שאומרת "אנחנו גאים בזה שאנחנו הקולטים הכי גדולים במדינת ישראל של 16 אלף יוצאי אתיופיה". אני רוצה לשאול שאלה אחת מאוד פשוטה, האם את יכולה להגיד לי כמה תימנים יש בנתניה?
כל עיר יודעת מה מספר אתיופים עד הילד האחרון בצבע, בתעודת הזהות. לכן הגישה איתה באים לטפל בנושא של הקהילה, היא קודם כל הצבע. אנחנו יודעים בדיוק בכל עיר כמה אנשים יש. אם בסיפור הזה, כשמנסים לפתור את הבעיה אחת ולתמיד עם חזון לטווח הארוך, מלכתחילה מגדירים את הנושא הזה כבעיה. יהודי אתיופיה הם לא בעיה, הם אזרחים במדינת ישראל וחשוב שהם ייקלטו במדינה לטובת המדינה, לא לטובתנו, אנחנו כבר פה.

ברגע שמגדירים את הקהילה במספרים בודדים, אפשר להגיד על כל דבר, עובדה שאני לא יודע כמה תימנים או אשכנזים יש מדינה, אבל אני יודע כמה אתיופים יש. ברגע שאנחנו צובעים תרתי משמע בצבע, אנחנו לעולם לא נפתור את הבעיה הזאת.

גם בעליה הרוסית יודעים כמה רוסים הגיעו.

כמה צרפתים יש בעיר נתניה, אני גם יכולה לומר לך.

אני עדיין לא ידעתי שיש בעיית קליטה בחינוך בעיריית נתניה. אנחנו יודעים, אבל אין להם את בעיית קליטה של החינוך. אני חושב שאם היום לא יפתרו את הבעיה של גני הילדים - זה מתחיל בגן - - -

מה אתה מציע?

אני מציע שאת הסיפור הזה, כמו שמשרד החינוך עשה תכנית, יש לי הערות ותיקונים על התכנית, אבל לפחות משהו נעשה. לא יתכן שעיר מסוימת, לאו דווקא נתניה אלא בכל עיר, יעשו מה שהם רוצים. אם יש כאן בית ספר או מגזר כזה או אחר שלא רוצה לקלוט סקטור מסוים, אז בבקשה לסגור לו את רישיון העבודה. לא יכול להיות מצב, שנגיע בכל שבוע לדיון בוועדת החינוך או בכל וועדה אחרת להתחנן שיקלטו את הילדים שלנו לבית הספר, אין מצב כזה.

יש כאן את הפעילים המקומיים בנתניה, שבוודאי יגידו מה שיש להם. לדעתי זה פוגע באמת בביטחון העצמי של דור העתיד, הילדים, לא יתכן שילד יתקבל רק בגלל שעשו דיון בוועדת החינוך בכנסת כדי שהוא ילמד בבית ספר. מונעים את הזכות הבסיסית ביותר של ילד במדינת ישראל, ללמוד איפה שהוא רוצה. לצורך העניין, קובעים לו מהי היכולת שלו, מה גבול היכולת שלו, שמים לו תקרת זכוכית עוד מהגן. מה אתם מצפים מהאנשים האלה? לאן הם יגיעו אחר כך?

תודה. גיל אליאס, בבקשה.

רציתי להגיד שכל מי שיושב כאן, כולנו צבועים. הרבה אתם לא יכולים לעשות, כי כל הבעיות הן בעיות שהיו עוד קודם בין הממסד הדתי לחילוני. פשוט הכנסתם אותנו לתוך הסכסוך הזה, כאשר מי שנפגע מכל הדבר הזה זו האוכלוסייה החלשה, אנחנו מוגדרים כאוכלוסייה חלשה. אתם משחקים בזה "פינג פונג". זה שישב לידי אמר שיש בעיה עם שיטת הרישום, יש בנתניה רחוב ששינו את הרחוב בשביל שהוא יתאים לשיטת הרישום שלהם וקראו לזה אזור א', בגלל שהם משלמים יותר ארנונה וכל הדברים האלה. את האמת, אני יודע שאנחנו עושים סתם עוד דיון בשביל לשרוף עוד זמן, כל אחד יעשה את מה שהוא רוצה כי כל אחד שומר כאן - - -

אל תהייה פסימי כל כך אדוני, אני תמיד אופטימי.

אתה משתתף בדיון לעלות רעיון.

אני מעלה רעיון והרעיון שאני מציע, הבעיה היא ביניכם. יש כאן בעיה ביניכם וכל עוד אתם לא תסדירו את הבעיה בין הדתיים לחילוניים אנחנו תמיד ניפול בין הכיסאות. שוב, מתקצבים כאן אוכלוסייה מסוימת ולא נותנים לה את התקציב עצמו. ממשיכים עדיין עם הויכוחים ועם המריבות ועשינו עוד דיון, שרפתם זמן ומחר כל אחד ימשיך כרגיל כאילו לא קרה כלום.

אני פעיל חברתי בגוף שנקרא: "קואליציה חברתית", ברמה הארצית. ברמה המקומית אני הייתי בפורום שהשתתף וישב עם משרד החינוך ועיריית נתניה. ראשית אני מברך על התהליך שקורה, זה תהליך חיובי מבחינת תפיסתה של העירייה ומבחינת תפיסת משרד החינוך.

אנחנו יושבים ומדברים כאן, כשלמעשה שורש הבעיה הוא קודם כל הפיקוח של משרד החינו, שלא עשה את העבודה שלו במשך שנים. בגלל הפיקוח הזה, כל הורה שהוא בר דעת ורוצה חינוך טוב לילד שלו לקח את הילדים שלו מחוץ לשכונה כי החינוך שם היה ללא פיקוח כמו שצריך. נתחיל בזה כי זה אחת הבעיות.

עיריית נתניה נכנסה למכבש הזה, קיבלה את התושבים בפנים כשאמרו "אנחנו לא רוצים להיות בסיפור הזה, בבתי הספר האלה שיש בהם רק מהקהילה האתיופית, תוציאו אותנו ואנחנו רוצים שתשנו לנו אזורי הרישום", חלק אף זייפו בתעודת הזהות את הכתובות שלהם. אנחנו מכירים המון סיפורים של תושבים, גם תושבי שכונות, ביניהם גם תושבי השכונה שאני גר, אזורים. תושבי השכונות שלנו, עזבו את בתי הספר האלה והלכו למקומות אחרים. למעשה, אזורי הרישום היום מתייחסים לרחובות, לבתים – היום זה בכלל לפי שמות משפחה.
הוא התייחס לאזורי רישום פתוחים. אני אומר הפוך, אני אומר צריך לעשות אזורי רישום סגורים. זאת אומרת שכל השכונה תלמד ברמב"ם ובכל הגנים הממלכתיים-דתיים שנמצאים באזור, שם הם ילמדו כי כך אנחנו יכולים לעשות את האינטגרציה.

עיריית נתניה ומשרד החינוך, איפה שהיה קל נגעו, איפה שהיה קשה לא נגעו. אני מדבר על האתגרים, צריך להתמודד גם עם אתגרים. בנוגע לבית ספר רש"י, פורום ההנהגה היה שם, אבל לא נכנס לדיונים. התקיימו שם דיונים בדלתיים סגורות. אני רוצה לדעת מה נרשם שם ומה סוכם שם. אני לא יודע שום דבר על זה. נמצא איתנו גם כאן הרב שהצטרף אלינו והיה איתנו בוועדה, היו ישיבות שפשוט סגרו אותן בפניו. האם היו שם דברים שאנחנו לא יודעים? צריך לבדוק את הסיפור.

אפשר לקבל תגובה לדבר הזה?

אני רוצה להמשיך.

עובדה שגם אני לא הייתי שם, הן התנהלו מול משרד החינוך, אני חושבת שמשרד החינוך יענה.

למה היה דיון? בתהליך שבו תשתפו את עולי אתיופיה, גם המקומיים וגם את המקצועיים, תאמין לי שרק אתם תרוויחו. ברגע שאתם סוגרים דיון ואתם לא משתפים אותנו, זה כאילו יש לכם משהו להסתיר.

חס ושלום.

צריך להבין שהדיון לא היה סגור, גם אני לא השתתפתי בו, מכיוון שזה לא היה רלוונטי. אלו היו דברים שהיו עם משרד החינוך.

בכל דיון עקרוני שקיימנו, היו שותפים איתנו ארבעה או חמישה נציגים, שישבו לצידי כל הזמן.

אני מסבירה, כשסוגרים את הפרטים גם אני לא הייתי.

אני אחזור. החלוקה הזאת, המתווה הזה של משרד החינוך - - -

רבותי, תודה, אי אפשר כך.

בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.

אדוני היושב הראש, ברשותך אני רוצה לומר שגם הוריי כשהם עלו מעיראק יספרו לכם שהיו קשיי קליטה רבים. גם כשבאו המרוקאים הם הרגישו קצת תחושה של דחיקה מסוימת. ההשתלבות בתוך החברה הייתה איטית ולקחה - - -

אבל זה לא נורמאלי, להמשיך לעשות - - -

מה שהיה הוא שהיה. בסופו של תהליך אחרי שנים האינטגרציה תתהווה, זה מהלך שלוקח זמן, לכן, אל תזלזל בדיונים מהסוג הזה. אני חושב שקיימת חשיבות רבה בדיונים כדי להעמיק בסוגיות, כדי לראות את הקשיים וכדי להתגבר על הקשיים, זאת מטרת הדיון. זה לא מס שפתיים, כפי שאדוני רוצה להציג כאן, אני חושב שהאנשים מגיעים לכאן ברצינות, בין אם אלו חברי כנסת וכפי ששמענו את אנשי המקצוע, רוצים לעשות את הכל כדי למצוא את הדרכים, ואכן מוצאים את הדרכים כדי להתגבר על אותם קשיים ובעיות.

לכן אדוני היושב ראש, אני רוצה קודם כל להודות לשלמה מולה שיזם את הישיבה הזאת, היא חשובה ביותר.

גם לנו עצמנו הוא נושא חשוב - - -

סליחה, אדוני, מספיק.

תן לנו לבטא את עצמנו.

לעניין בתי הספר החרדים. אדוני היושב ראש, אני לא מאמין שבכלל בתי הספר החרדים דוחים אתיופים, אני מכיר הרבה אתיופים בבתי ספר חרדים. יכול להיות שברמה האידיאולוגית, אולי תפיסתה הדתית של המשפחה, שהיא אולי יותר דתית או פחות דתית, כל אחד משתלב במסגרת - - - -

סליחה, להפסיק את הדיבורים ביניכם.

שמת לב איך הוא סגר את הדיון? הוא התחיל עם גזענות כאילו, אחרי זה הוא אמר לנו תמתינו בסבלנות, תסבלו עוד הרבה ואחרי זה - - -

אמרתי לך שלא תזלזל בדיונים האלה, כי יש להם משמעות - - -

אני גם עברתי גזענות ואני כאן, בסופו של דבר יש לכם הרבה - - - -

אני יכול לקבל כאן שקט
חבר הכנסת שלמה מולה, אני רוצה להודות לך על שהעלאת את הסוגיה הזאת על סדר היום. כמו שאני שאמרתי לך וכמו שאתה מכיר, בגלל שאנחנו עושים דיונים שהם דיונים מהירים, לבקשתך, כנושא דחוף, אין באפשרות הוועדה לתת לכל המוזמנים את האפשרות להתבטא, בגלל זממנו קצר. חבר הכנסת רוברט טיבייב כבר ממתין רבע שעה לדיון שלו.

אפשר לשאול שאלה אחת?

סליחה, אבל אני חייב לסגור.

רבותי, אנחנו אכן מכירים שהסוגיה של החינוך היא אכן סוגיה לא פשוטה. כל התכניות שהיו בעבר יתכן שהן תכניות עם כוונות טובות, אבל העובדה שהגענו למצב שהן לא הכי מוצלחות. לכן יש בשנה האחרונה פעילות אינטנסיבית מאוד גם במשרד החינוך וגם בוועדת החינוך לבדיקה מחודשת בכל נושא של התכניות וגם בנושא שקשור לתקצוב השעות וכן לתקציבים המיוחדים לחינוך הילדים שעלו או נולדו כאן והם ממוצא אתיופי.

אני מאמין שכאשר התכניות, שחלקן תכניות טובות, אני מאמין שהתכנית שמשרד החינוך שעובד בשיתוף עם עיריית נתניה, היא תכנית שבסופו של דבר תצליח. אנחנו נמשיך לעקוב.

אני מבקש מכל הגורמים הרלוונטיים, יש כאן תחושה מאוד בעייתית שההורים והאנשים שמייצגים את הקהילה לא מקבלים אפשרות להשתלב בקבלת החלטות הקשורות אליהם. אני מבקש, גם ממשרד החינוך וגם מעיריית נתניה ומכל עיר ועיר שמתעסקת בסוגיה זו, תנו לאנשים במה שהם יוכלו להביע את עמדתם.

אבל אתה לא נתת לנו.

יש הבדל בין רצוי למצוי, המצב הוא לא פשוט ואנחנו מכירים את המצב הכללי וגם מצבן הלא פשוט של הרשויות המקומיות. יש רשויות שמתמודדות עם קשיים. כל תכנית ותכנית שבאה לפתור, אנחנו נגבה כל תכנית שתיתן את החינוך הטוב ביותר לכל ילדי ישראל.
יש את הצהרת השר, שר החינוך הצהיר על כך שהוא הולך להקים בתי ספר מעורבים, מדובר כאן על שילוב, על תכנית שלא ניתן לבצע מהיום למחר. אני מבקש שההחלטות שהתקבלו, כמו בעיריית נתניה שהתקבלו יחד עם משרד החינוך, אני פונה גם לכל שאר העיריות, לעשות תכניות עבודה מסודרות בשילוב של הקהילה בכל מה שקשור לילידיהם. לא שבכל פעם נופתע כאן שהדברים נעשים ללא ידיעה ואולי עם רצון טוב כזה או אחר או איזה רצון רע של ראש עיר.

אנחנו אומנם שמענו את סגנית ראש העיר וגם את משרד החינוך שיש כוונה. גם נציגי הקהילה לא משתתפים כשמתקיים דיון. אני הייתי מבקש ממך אדוני היושב ראש שישלחו לנו לוועדה את ההחלטות המפורטות שלהם בפרק זמן של שבוע-שבועיים, פרק זמן סביר ובהתאם לכך - - - -

אני יכולה לתת אותן, זה מוכן, יש לנו כבר ולא בתוך שבוע.

אני מציע לקיים על כך דיון, לשמוע את ההערות גם של הנציגים.

אני אקל עליך. אני אבקש מעיריית נתניה להעביר את ההחלטות לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת מולה, דלת וועדת החינוך פתוחה תמיד לבקשותיך. אתה תעבור על ההחלטות ואם תרצה נישב ואם נראה לנכון לקיים דיון נקודתי נקיים אותו, אם נראה לנכון לקיים שוב דיון כללי על הסוגיות הקשורות לתכניות הקשורות לחינוך עולי אתיופיה נעשה את זה. אתה תעבור על זה ותעדכן אותי.
בהצלחה לכולם, תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>