PAGE
25
ועדת הכלכלה
28/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 767>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ה' באדר התשע"ב (28 בפברואר 2012), שעה 15:00

<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מכירת נכסים של חברת חלמיש, של חה"כ דב חנין>
<2. הצעה היום (דיון מהיר): מכירת נכסים של חברת "חלמיש", של חה"כ אורלי לוי-אבקסיס.>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
חה"כ דב חנין
חה"כ אורלי לוי-אבקסיס

חה"כ ליה שמטוב
שרה צימרמן - מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

אהרון עבאדי - סגן חשב, משרד הבינוי והשיכון

אביחי יפת - ראש ענף שיכון ומקרקעין אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אריאל יוצר - משרד האוצר

גיל סער - מנכ"ל החברה, חברת חלמיש

מירב פנחס - מנהלת לשכת מנכ"ל, חברת חלמיש

אור עמית - פעיל, המשמר החברתי, שונות

יוסף עספור - רכז נושא דיור, אמנסטי ישראל

דוד דהאן - המשמר החברתי

צבי לביא - עיתונאי

לאה ורון

אתי אפלבוים
<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מכירת נכסים של חברת חלמיש, של חה"כ דב חנין>
<2. הצעה היום (דיון מהיר): מכירת נכסים של חברת "חלמיש", של חה"כ אורלי לוי-אבקסיס.>

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום דיון מהיר שהועבר ממזכירות הכנסת: מכירת נכסים של חברת חלמיש, הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת דב חנין ואורלי לוי-אבקסיס.
בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. חברת "חלמיש" היא חברה לדיור ציבורי והיא אמורה לבנות, להשמיש ולנהל דירות של דיור ציבורי. זאת סוגיה שיש לה חשיבות ציבורית מאוד גדולה. הופתענו לראות שהחברה הזאת תיאלץ, או תידרש לשלם בשבועות הקרובים 100 מיליון שקלים למשרד האוצר, מתוקף הסכם גישור שנערך ביניהם. על מנת לשלם את הסכום הזה, כך אנחנו שומעים, חברת חלמיש תצטרך לממש את הנכסים האחרונים שלה, כולל קרקעות שנועדו לבניית דיור ציבורי. הקרקעות האלה תימכרנה והכסף יועבר למשרד האוצר.

אני מבין שיושבת הראש של חברת "חלמיש" עו"ד הדין תורג'מן, ניסתה למנוע את המהלך הזה והציעה להשתמש בכספי של החוק לבניית דיור ציבורי בשטח של "חלמיש" אבל משרד האוצר מסרב להצעה הזאת.

אני אומר שהסוגיה הזאת היא לדעתי שערורייתית. בזמן שמדינת ישראל ומשרד האוצר צריכים להשקיע יותר כסף בדיור ציבורי כדי לייצר פיתרונות דיור ציבורי לאזרחים, מסתבר שאנחנו עדיין נמצאים בנתיב ההפוך. כסף שנמצא בקופות חברות הדיור הציבורי או משאבים שנמצאים בידי חברות הדיור הציבורי, ממשיכים לשמש למטרות אחרות, במקרה הזה לטובת האוצר.

מדובר בדיבידנד או בתשלום חוב לאוצר?

תשלום חוב לאוצר.

אין עליו מחלוקת.

בעיניך החלופה היא שהחברות הממשלתיות, בגלל תחום עיסוקן, לא ישלמו חובות למדינה?

לא. אני אומר לך: הטענה של האוצר היא, שמשנת 2004 חברת "חלמיש" לא מעבירה למדינה כספים שאותם היא גבתה ממכירה של נכסים. זאת הטענה שהועברה אלי. אני אשמח אם יש לכם מה להגיד.

על מה החוב?

על מכירת נכסים. זה כמובן חלק משערורייה הרבה יותר גדולה.

הדיור הציבורי בכללותו הוא שערורייתי.

נכון. המדינה ומשרד האוצר, חלקם בשערורייה הזאת היא שהם שואבים כספים מהדיור הציבורי ומפנים אותו למטרות שונות ובחלקן משונות. הם מעבירים כספים לסוכנות, בונים כבישים להתיישבויות בשטחים, עושים דברים שונים ומשונים הכול בחזותו של - - .

אם הם עושים את זה, זה דבר פסול.

זה דבר פסול.

עכשיו חברת "חלמיש" כנראה מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים של הנכסים שהיא מכרה בשנת 2004. טוב שכך אחרת הכספים האלה גם היו עוברים לחור השחור שלא חוזר לדיור הציבורי.

אז חברת "חלמיש", וטוב שכך, לא העבירה את הכספים שהיא גבתה והם כרגע נמצאים ברשותה וטוב שכך כי הנה יש לה 100 מיליון שקלים לעשות פעולות למען הדיור הציבורי.

מה הם עשו עם הכסף הזה מאז?

זאת שאלה שאדוני בוודאי יקבל עליה תשובות וגם אני אשמח.

אני לא זוכר איזה פרויקטים של "חלמיש" בדיור הציבורי.

אבל הנה יש להם את ההזדמנות. אתה יודע, האם יצא לרחובות והעם דורש צדק חברתי.

תסביר לי על מה החוב?

החוב הוא על מכירה.

אני ממרכז בינוי ושיכון באגף התקציבים.

כמו שאמר כבוד היושב ראש, כדי למקד את הדיון, הדיון כרגע הוא על יחסי מדינה ו"חלמיש". לדיור הציבורי, אגב, יש תשובות גם על הטעמים.

שמענו אותם מסגן שר האוצר, הוא מסכים לטענות. אולי הדרג המקצועי לא קורא את הפרוטוקולים של הכנסת אבל כדאי.

קורא ומשתתף.

כדי למקד את הדיון ולא לדבר על כל הנושא של הדיור הציבורי ברצוני לומר שחברת "חלמיש" היא חברה שהיא ב בעלות משותפת של עיריית תל-אביב והמדינה בשיעורים שווים של 50%-50% ותפקידה הוא לנהל את הדיור הציבורי.

היא מנהלת או שהיא גם הבעלים?

הבעלים של כל הדירות זאת המדינה.

זה לא בשותפות עם עיריית תל-אביב?

השותפות היא על החברה לא על הנכסים.

הנכסים הם בבעלות מלאה של המדינה.

מי הבעלים שרשום באמת?

חלק מהנכסים הרישום בהם נעשה בצורה לא תקינה והם לא נרשמו על שם המדינה. זה לא רק בחברת "חלמיש", דרך אגב, אלא גם בעוד חברות. אנחנו עובדים על הנושא הזה כדי לשנות את הרישום. אין מחלוקת על זה שהנכסים הם נכסים בבעלות המדינה רק חוקית הם לא תמיד נרשמו כך.

יש מחלוקת.

בכל אופן, ההתקשרות הבסיסית או ההסכם הבסיסי אומר שחברת חלמיש מנהלת את הנכסים ובגין אותו ניהול היא מקבלת עמלות. ברגע שהדירות נמכרות במבצעי מכר כאלה ואחרים, הכסף בגין המכר צריך להגיע לקופת אוצר המדינה לכספי הדיור הציבורי ומדינת ישראל, הממשלה והכנסת מאשרות תקציבים.

כל כספי המכירה.

כל כספי המכירה. הן מאשרות תקציבים שבהן קונים דירות חדשות. דרך אגב, אפשר להראות שבשנים האחרונות נקנו לא מעט דירות חדשות במעל ל-200 מיליון שקלים רק בשנה האחרונה. גם על זה אפשר לעשות דיון.

למה הכסף בכלל היה צריך לעבור דרכם? למה כשאדם קונה הוא לא מפקיד את הכסף לקופת האוצר?

כי היא המנהלת. גם המכר מבוצע באמצעות החברה.
אני רפרט שיכון בחשב הכללי.

מה המניע המשפטי שההפקדה היא לא למדינה.

ההפקדה היא ישירה למדינה כי זה הכסף של המדינה.

נכון, אז מה היתה המניעה? למה היה צריך להעביר את זה דרכם?

"חלמיש" הוא המנהל.

אני מבין שהוא המנהל וכל חודש הוא אוסף את השכירות, מטפל בבעיות, באחזה.

הוא גם מוכר עבור המדינה.

אם אני עכשיו עורך-דין ואני מנהל את המכירה – אלא אם כן הלקוח שלי הוא איזה חוסה. אבל המדינה היא לא, למדינה יש חשבונות, יש חשב כללי. אני ניהלתי, ערכתי את החוזה, ביצעתי את המכרז, אבל התשלום צריכים ללכת לאוצר המדינה.

צריך להבין. מי שקונה את הדירה או מי שהדירה נמכרת לו הוא דייר בדיור הציבורי.

אתה צודק. העברת הכספים בפועל יכולה להיות לחשבון של המדינה, אתה צודק.

נכון.

לחשבון של המדינה ולא דרך "חלמיש".

לא רק ב"חלמיש", בכל החברות האלה.

החברות המשכנות הן סוג של מתווכים. צריך לעשות את זה ישירות למדינה.

אני לא חושב שיש להם רישיון תיווך. היום לפי החוק רק מתווך שרשום יכול לגבות דמי תיווך.

זאת טענה לגיטימית אנחנו גם נבדוק אותה.

אז זה גם יקל עליכם להעביר את זה דרך החור השחור.

הדיון על החור השחור הוא דיון לגיטימי.

אתם כל פעם מקדמים את החור השחור הזה ומרחיבים אותו עוד קצת.

אני מגובה במספרים להראות שהכסף - - -

אי-אפשר לקרוא לתקציב המדינה חור שחור.

זה לגמרי חור שחור. ישנה החלטת ממשלה משנת 1999 שכל הכספים האלה הם צבועים והם ישמשו אך ורק לטובת דיור ציבורי.

למה אין בג"צ על זה שמישהו פועל בניגוד לחוק?

זאת שאלה מצוינת.

כל-כך הרבה בג"צים שטותיים מוגשים. הנה בג"צ עם המון סיכויים.

חבר הכנסת שאמה, אני איתך. אדוני צודק. בג"צ, ועדת חקירה פרלמנטרית, להעמיד את האנשים לדין. כל מהלך שאתה מקבל אני מייד לצידך ומאחוריך.

אין שום בעיה להראות מספרים שבהם תקציב הדיור הציבורי וההכנסות ממכר, לא רק שלא קטנו עם השנים אלא גדלו. כל הכסף שהתקבל ממכירת נכסים - - -

כמה דירות אנחנו רוכשים בשנה לדיור הציבורי?

זה משתנה.

38,000 דירות משנת 1999.

נרכשו?

לא, נמכרו. אתם לא רוכשים.

בוודאי שאנחנו רוכשים. רק בשנה האחרונה רכשנו כ-200 דירות חדשות. זה מעל 200 מיליון שקל.

בכמה מכרתם באותה שנה?

אין היום יותר מכירה. מכירות התבצעו בשני מסלולים. המסלול הראשון היה מבצעי מכר. בשנים האחרונות לא יצאו מבצעים.

לפני שבועיים היה אצלי אזרח שאמר לי: רוצים ממני יותר מידי כסף על רכישת הדירה מ"עמידר". ממי הוא רוכש?

יכול להיות שהוא נמצא בתוך הוראות המעבר.

יכול להיות שהוא רוצה לקנות בלי הנחות. נתנו הנחות גדולות מאוד.

לא משנה באיזה דרך, כמה נמכרו בשנה שעברה?

ב"עמידר" נמכרו 1,100 דירות.

אז רק ב"עמידר" פי 5, פי 6.

הם האחרונים.

רציתי רק לראות אם זרם המכירות של הדיור הציבורי הוא חיובי או שלילי. הוא שלילי חזק.

זה דייר שעד עכשיו היה דייר בדיור הציבורי והוא ירד מהמצבת.

זה היה נכון אם לא היו עומדים בתור עוד כמה עשרות אלפים. יש לי תחושה שאלף מהם פנו אלי לשאול למה הם לא מתקדמים בתור.

יש הבחנה בין ותיקים שזה בערך 2,000 איש לבין עולים. עולים זה לפי קריטריונים של משרד הקליטה שזה קריטריונים מקלים.

דיירי דיור ציבורי שיש להם תעודת זכאות ממשרד השיכון ולא קיבלו דירה עומדים על 2,000.

בכלל, האג'נדה של המדינה היא להרחיב את הדיור הציבורי? יש איזו החלטה מסודרת ולא מה ששר כזה או אחר חושב?

אני אסביר. באופן עקרוני לתת למישהו הטבה של מיליון שקלים, למרות שבאמת אנחנו מדברים על אנשים שהם הכי חלשים בחברה, לתת למישהו הטבה חד פעמית של מיליון שקל, אני חושב שיש בזה בעיות. אם זה הפיתרון הטוב ביותר אפשר לדון בזה. יש גם פיתרונות אחרים.

אבל הדיור הציבורי לא חייב להיות הטבה חד פעמית לאדם אחד. יכולה להיות שכירות מוגבלת ל-5-6 שנים. תחנה של רענון למי שקשה לו.

נכון. גם עכשיו בדוח טרכטנברג שמחכה לאישור הממשלה יש טיפול בעניין הזה, באותם 2,000 אנשים שמחכים בתור. מוצע להגדיל להם את הסיוע בשכר הדירה באופן משמעותי כך שהם יכולים להגיע עד ל-3,000 שקלים בחודש סיוע בשכר דירה. זה בוודאי פיתרון גם טוב יותר ממה שיש היום בגובה הסכום ואני גם חושב שמבחינה כלכלית וסבירה הוא טוב ונכון יותר והוא לא נותן הטבה חד פעמית כל-כך גדולה..

בוא נתמקד בטיעון של חבר הכנסת דב חנין. האם זה נכון עובדתית ש"חלמיש" נאלצת אדמות שבבעלותה?

צריך לשאול מאיפה חלמיש קנתה את האדמות הללו?

מהכספים הללו?

כן.

אני רק רוצה לחדד. זה לא משנת 2004 אלא משנת 1999 כשחברת "חלמיש" - - -

מהתחלת "השוד הגדול" של כספי הדיור הציבורי על-ידי האוצר. הם לא הסכימו להשתתף בשוד הגדול הזה? זה לא בסדר.

איזה שוד?

שוד, גניבה.

הם מכרו את הדירות.

לא, הם גנבו את כל הכסף.

מי גנב את כל הכסף?

אתם גנבתם את הכסף.

אני אשמח לשבת על המספרים ולהראות לך.

3 מיליארד שקלים. ישבתי עם סגן השר שלך. הוא אמר לי שמיליארד הועברו לסוכנות היהודית והוא רוצה לדרוש את זה בחזרה. אני מאחל לו בהצלחה. יש אצלכם כמה מאות מיליונים וכמה מאות מיליונים משמשים למטרות שונות ומשונות.

אצלנו אין מאות מיליונים, בטח שלא מאות מיליונים.

אדוני, יש לנו מספרים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אין לי אותם כאן אבל הם מאוד מדויקים, מאוד ברורים. יש אצלכם מאות מיליונים.

אני מוכן לשבת עם הנתונים ולהראות. הסכם הסוכנות הוא באמת נקודה נכונה, כפי שאתה אומר. צריך ללמוד כמובן מה עומד מאחוריו. זה לא שהסוכנות מישהו רצה להשאיר אותה ולכן אמר לה לקחת את כספי הדיור הציבורי. הדירות האלה הן דירות שלה. אם מוכרים לה אותן, אז היא אמרה שהכסף מגיע אליה. נכון או לא נכון, אפשר לדון על זה אבל זה המצב.

אני לא מתכוון לחסל באופן שיטתי ומגמתי - - -

אני ממשרד השיכון אגף נכסים ודיור.

התנהל גישור בין חלמיש והמדינה יחד עם. השופט תיאודור אור היה המגשר. בסך הכול התקדמו יפה והגיעו לאיזה מתווה. היה צריך לשפץ שם דברים אחרונים. בסופו של דבר זה לא הסתייע. הסיום של הסיפור הזה היה צריך להיות אצל החשב הכללי. בין לבין הסתבר שלחברה אין כנראה את הכספים להחזיר את המדינה והכספים הם בעיקר הנכס הזה. לכן, זה שהחברה היום רוצה היום למכור את הנכס הזה ולעשות בו שימוש אחר, זה אומר שהמדינה לא תקבל את חובה. אנחנו אחרי תהליכים שהצד השני הבין את זה.

האם "חלמיש" אכן נדרשת לשלם למדינה מאה מיליון שקלים?

המגשר פסק רק לגבי רכיב אחד של החוב. יש עוד סכומים שהחברה חייבת בהם ויש סכומים שהמדינה לא העבירה לחברה. החוב של "חלמיש" כלפי המדינה עומד היום על כ-260 מיליון שקל. זה החוב של "חלמיש" כלפי המדינה.

כולל מה שנתון במחלוקת?

כולל מה שנתון במחלוקת.

על מה המחלוקת אם אתם אומרים שהם בסך-הכול מנהלים ואין להם זכויות?

היינו בגישור אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור. מר תאודור אור קבע שנכון למרץ 2010 החוב של החברה על רכוש בהשקעה עומד על 80 מיליון שקלים. זה החוב שהחברה היתה צריכה לתת. בנוסף לזה היה עוד חוב של מכר רכוש מנהלי שהם העבירו, שעמד על מעל 20 מיליון שקל ועוד חובות בגין שכר דירה שהם לא העבירו.
המחלוקת בין החשב הכללי לבין החברה היתה לגבי משך הפריסה שהחברה תצטרך לתת ואלו ביטחונות היא תספק לפריסה שהיא תבצע. מאז ועד היום עברו הרבה מים בנהר והחברה היום, כמו שכתבה יו"ר הדירקטוריון החדש של החברה, מתנערת מחובה למדינה ולא מתכוונת לשלם את החוב הזה למדינה. אנחנו הגענו להסכמות גם עם מנכ"ל חברת חלמיש שיושב לצידי, על התשלום שהחברה תבצע למדינה ובכך תסתיים הפרשה הזאת.

אני רוצה לחזור ולהדגיש שהפרשה הזאת היא אחרי משא ומתן ארוך ואחרי משאבים רבים שהמדינה ה שקיעה, כולל פנייה למגשר, ואחרי הצעה של מגשר, שכבודו במקומו מונח. אין לזלזל בהצעה הזאת.

הפרויקט שמדברים עליו הוא לא פרויקט לדיור ציבורי. הוא פרויקט בסגנון של מחיר למשתכן ולא דיור ציבורי.

והזכאים הם לא אותם זכאים. אנחנו מדברים על שכבות אחרות, במצב סוציו אקונומי אחר. זה לא תפקידה של "חלמיש".

חברת "חלמיש", בבקשה.

אני מנכ"ל "חלמיש".

נאמרו פה הרבה דברים ואני אשים דברים על דיוקם. ראשית, על-פי חוות דעת משפטית שיש לחלמיש, הדירות שהיא מגדירה אותן בבעלותה, הן אכן בבעלות "חלמיש" ויש לה את הזכות להירשם כבעלים באותן הדירות.

לגבי הנושא של הגישור. אכן התקיים גישור בפני כבוד השופט בדימוס תיאודור אור. המגשר המליץ על מתווה מסוים, כאשר המתווה הזה בשלב הזה אין לגביו אישור. אגב, לא של "חלמיש" וגם לא של משרד האוצר, כך שהמתווה הזה עדיין נמצא בתהליך של דיונים.

הקרקע המדוברת במתחם הגדנ"ע מיועדת לבנייה של 300 יחידות דיור, כאשר 15 יחידות דיור מתוך ה-300 אמורות להגיע לדיירי הדיור הציבורי ושאר 285 יחידות דיור אמורות לשמש במתווה של מחיר למשתכן, זכאים של משרד הבינוי והשיכון, בני מעמד הביניים. אנשים שגם להם צריכים למצוא פיתרונות דיור ראויים.

לגבי היקף החובות לכאורה שטוענים שיש ל"חלמיש" לאוצר, אני יכול להגיד לכם מבלי לפרט פירוט יתר שגם ל"חלמיש" יש דרישות כספיות מהמדינה.

אם כבר מדברים על ייעודם של כספי הדיור הציבורי אז כספי הדיור הציבורי צריכים להגיע לאוכלוסייה הזכאית לדיור ציבורית.

לגמרי.

זאת אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי הרבה יותר גרוע ממי שזכאי לדיור בר השגה.

אין על זה ויכוח.

שם מדברים על מעמד ביניים, הגג שלו זה עשירון שביעי. זה רחוק מאוד מהמצב שבו נמצאים דיירי הדיור הציבורי. 285 דירות מכספי מכר של דירות דיור ציבורי שילכו לדיור בר השגה, נראים לי ממש שימוש שהכסף לא מגיע ליעדו.

אני בהחלט מצטרף. אני חושב שהכסף הזה, כמו כל הכספים האחרים שנמצאים בידי האוצר, צריכים להגיע אך ורק לדיור ציבורי. אל תיקחו את הכסף הזה, הוא ישמש אך ורק לדיור ציבורי. תחזירו את הכספים האחרים שלקחתם, גם הם ישמשו לדיור ציבורי ובא לציון גואל.

עכשיו נשאלת השאלה מי צריך להיות הגורם המקצה? חברת "חלמיש" שתפקידה הוא לנהל דירות או מדינת ישראל שתפקידה להקצות את הדירות.

מדינת ישראל, אדוני, אני אומר בשפה עדינה, נכשלה בהתחייבותה. זאת החלטת ממשלה. יש לי אפילו את מספרה של החלטת הממשלה. ההחלטה היא מאוד ברורה והיא אומרת שאת הכסף הזה מקצים לרכישה ולבנייה של דירות דיור ציבורי. מדינת ישראל נכשלה בזה. הכסף שמגיע אליכם, איכשהו לא הצליח להגיע ליעד שאליו הוא היה צריך להגיע לפי החלטת הממשלה. לכן, את זה צריך לתקן. בוודאי אסור להמשיך את זה צעד נוסף הלאה.

מה עוד, חבר הכנסת חנין?

אדוני היושב ראש, אני חושב שבסיכום שלנו אנחנו נחליט שהוועדה מגינה על כבודה של הממשלה ודורשת שאכן כל הכספים שנלקחים מקופת הדיור הציבורי ומחברות הדיור הציבורי יוקצו אך ורק לטובת מימון של בנייה ושל - - -

מה אומר החוק? החוק החליט על מכירת דיור ציבורי הוא לא קבע על ייעוד של כספים או של פרופורציה.

אני חושב שהחוק גם דיבר על ייעוד של כספים. החוק דיבר על ייעוד של כספים אבל במידה שבכלל היה בנושא הזה ספק, הספק הזה הוסר מכוח החלטת ממשלה מאוד מאוד מפורטת משנת 1999 שאומרת –ועל זה כולנו מסכימים ואין על-כך מחלוקת - שכספי המכירה של דירות לדיור ציבורי, 38,000 שנמכרו עד היום - - -

אבל אם זאת החלטת ממשלה - - -

זה נמצא בחוק.

אבל היא לא שונתה.

אם זאת החלטת ממשלה, אז היא משתנה בשנייה.

אבל היא לא שונתה.

הממשלה אומרת שהיא רוצה לעשות משהו אחר, זאת זכותה.

אתה צודק, הממשלה בהחלט יכולה לשנות את החלטתה אבל הממשלה לא שינתה את החלטתה. החלטת הממשלה הזאת מ-1999 - - -

היא יכולה לשנות את החלטתה בהתנהגות.

לא, לא.

למה? אם היא לא כפופה לחוק או חתומה על הסכם, מה המשמעות של החלטת ממשלה מבחינת נורמה?

מבחינת נורמה, החלטת הממשלה לכל גורמי הממשלה היא החלטה מחייבת.

עד הודעה חדשה.

כן, אבל מישהו החליט על דעת עצמו בלי החלטת ממשלה ובלי סיכום של אף אחד שעומד מאחורי הסיכום הזה. מישהו החליט להשתמש בכספים.

מה זה מישהו? מי זה יכול להיות?

לא יודע.

חברת הכנסת אורלי לוי מציעה להקים בנושא הזה ועדת חקירה פרלמנטרית. אני בעד. בוא נקים ועדת חקירה פרלמנטרית ונבדוק מי החליט.

הדיון כאן הוא על מסלול הכסף וגם זה קבוע בהחלטות ובחוק. מסלול הכסף הוא שהכסף צריך להגיע להכנסות המדינה.

כללי.

כללי. הוא נרשם בהכנסות. יש תקנת הכנסה בתקציב משרד הבינוי והשיכון והכסף צריך להגיע לשם. הוא לא צריך להישאר בקופת "חלמיש" ו"חלמיש" לא סוברנית לעשות איתו דברים שנראים חשובים לה או לכל אחד אחר. הכסף צריך להגיע לתקנה הזאת.

הכסף צריך לשמש אך ורק לדיור ציבורי, נכון?

אין ויכוח.

חשוב לומר את זה.

השאלה כרגע כאן היא מה מסלול הכסף? האם הוא נשאר בקופת "חלמיש" והיא זאת שמחליטה מה השימוש הנכון, או שזה מגיע למדינה?

מה שמעניין אותי זה ייעודו של הכסף. אותי מעניין שהכסף הזה ישמש אך ורק למטרה של דיור ציבורי.

חברת "חלמיש" היא חברה שיש לנו איתה בעיה הרבה שנים בהרבה תחומים. היה אותו ויכוח עם חברת "שיקמונה" והכסף עבר למשרד השיכון והכסף חזר לחברה רק לנושאים של דיור ציבורי. כך הסתדרנו ואנחנו רוצים להסתדר גם איתם אבל זה לא צלח עד היום. זה לא אומר שניקח את הכסף ונעשה דברים אחרים, ממש לא.

דרך אגב, הכסף שנמצא בקופה של החברה היה יכול לשמש לדיור ציבורי כבר הרבה מאוד זמן אבל הוא עדיין שוכב בקופה של החברה.

זה לא בסדר. אם היית רק מזדמן לדיונים אחרים היית שומע כמה ביקורות יש לי על חברת "חלמיש". חבל על הזמן, אני פשוט לא רוצה להתחיל כי אני לא אסיים. זה דיון מהיר ויש לנו מסגרת זמן של שעה. יש לי ביקורת רבה על חברת "חלמיש". אבל, אני חושש שגם הכסף הזה יצטרף לעוד הרבה כספים יפים וטובים שיצאו מתוך הדיור הציבורי והגיעו למקומות שונים ובחלקם גם משונים.

אמרה לה בפירוש מנהלת אגף נכסים במשרד השיכון שהכסף לא ישמש - - -

עם כל הכבוד ויש כבוד, חבר הכנסת חנין. אנחנו באמת לא נפתח פה נושאים שהם לדיונים אחרים.
אני רוצה להעיר לחברתי שרה. למה משמשים הכספים?

נתחיל רגע אחרת. במסמכי החברה, לשם מה הוקמה החברה?

החברה הוקמה לשם שיקום משכנות עוני. זה הייעוד הראשוני שלשמו הוקמה החברה וזה היה בתחילת שנות השישים. הכספים הללו משמשים אותנו לטובת הדיור הציבורי. אנחנו מבצעים שיפוצים בדירות, אנחנו מבצעים דברים רבים. אם אתם מעוניינים אנחנו נשמח לארח אתכם אצלנו ונראה לכם גם את הדברים היפים שאנחנו מבצעים.

רק תיווך.

תיווך אני לא יודע מה זה.

קבלנים עושים את זה לא אתם. אתם רק מתווכים בין הקבלנים לבין הדירות.

קבלנים עושים עבודה מקצועית כיוון שהחברה לא מעמיסה על עצמה כוח אדם שיעשה את כל עבודות השיפוצים אלא מעסיקים אנשי מקצוע בנושא הזה.

משרד השיכון יכול היה לעשות את זה.

אם אדוני רוצה רשות דיבור, בבקשה לבקש מהיושב ראש, אני מניחה שהוא ייתן לך.

הדיון הזה הוא גם על הנושא של הקרקעות. קרקעות שמשווקות, בסופו של דבר מגיעות לבנייה והבנייה הזאת מביאה עוד פיתרונות דיור לטובת אזרחי המדינה. אני יודע שיש כוונה ואני רואה את שר הבינוי והשיכון משקיע לילות כימים כדי שיהיה היצע דירות גדול יותר במדינת ישראל. אז קרקעות שמשווקות, משווקות לטובת ההשקעה בדיירי ובדירות הדיור הציבורי ובסופו של יום למען הגדלת מלאי הדירות במדינת ישראל.

אדוני, ביקשתי שבסיכום שלנו יהיה ברור שהכספים הללו צריכים לשמש אך ורק למטרות של דיור ציבורי. אנחנו מודאגים מאוד מהמצב שבו כספים של דיור ציבורי מתגלגלים למטרות אחרות.
אני גם מצטרף לדעתך, אדוני היושב ראש. הניסיון מלמד, גם אם מישהו חשב אחרת, שהחלטות ממשלה בסוגיה הזאת כנראה לא הספיקו ולא מספיקות. אם אנחנו רוצים באמת לעגן ולהבטיח את כספי הדיור הציבורי, את הדבר הזה צריך לעגן בחקיקה כי אחרת אותה נורמה לקויה וקלוקלת של שימוש בכספי דיור ציבורי למטרות אחרות תימשך. גם כספי הדיור הציבורי שנגבו בעבר, לא יוחזרו ליעדם הנכון והמקורי.

אני רוצה להזכיר לך את הדיון שקיימה הוועדה ב-23.1 ולשאול: האם פרויקט הבנייה בשכונת "נווה עופר" זה אותו פרויקט של שכונת הגדנ"ע?

פרויקט הגדנ"ע נמצא בתוך שכונת נווה עופר.

הבנתי. כבר אז ניתנה המלצה של הוועדה להקצות לדיור הציבורי מספר רב של דירות. האם היתה התייחסות? בדקתם את ההמלצות של הוועדה, בין היתר בעניין של עיסוקיו של היועץ המשפטי של החברה בפעולותיו כעורך דין פרטי מול דיירי "חלמיש".

אני אענה גם על הנקודה הזאת.

לעניין מתחם הגדנ"ע. מתחם הגדנ"ע, מה שבוצע בעזרתה של עירית תל-אביב במסגרת הוועדה המקומית, הושבחה הקרקע והוספו לה יותר מ-50 יחידות דיור על אותה חלקת אדמה. זאת נקודה אחת.
לעניין היועץ המשפטי של החברה. אני אקריא לפרוטוקול את מה שכתבתי: "יכול עורך דין להימצא בניגוד עניינים כאשר שיקולי טובתו של לקוח אחד שלו עומדים בסתירה או באים על חשבון שיקולי טובתו של לקוח אחר שלו. בעניינו, מימוש חובותיו של עורך-דין כלפי הלקוח לטובת הלקוח ובהתאם לדרישת הלקוח ועל-פי כל דין, אינם יכולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים. למעלה מן הצורך יובהר עוד" - - -

על איזה פרוטוקול אתה מקריא?

אני מקריא מתוך מכתב שלי.

שכתב המנכ"ל, זה מכתב שלו.

אני מקריא במקום שאגיד לך בעל-פה.

אוקיי.

למעלה מן הצורך, יובהר עוד כי יועצה המשפטי של החברה, משרד עורך הדין עמידור, אינו מחליט בדבר הגשת תביעות. דירקטוריון החברה והנהלתה הם המחליטים בנושא זה.

דירקטוריון החברה והנהלתה לא מחליטים בין היתר על בסיס ייעוץ משפטי שהם מקבלים מהיועץ המשפטי של החברה?

היועץ המשפטי של החברה הוא יועץ משפטי של החברה אבל למי החברה מוסרת את התיק המשפטי והאם היא בכלל תובעת או לא תובעת, מחליטה החברה ולא היועץ המשפטי.

למי אדוני העביר את המכתב?

המכתב הזה לא הועבר לאיש.

זאת אומרת שלבקשה של הוועדה לא היתה התייחסות שלכם?

נכון לרגע זה.

לבקשה מתאריך 23.1.2012?

נכון לרגע זה ההתייחסות נשארה בתוך החברה.

יש לזה עוד תקדים שיועץ משפטי של חברה הוא גם משרד חיצוני שנותן לו שירות?

למיטב ידיעתי, בהרבה מאוד חברות ממשלתיות ועירוניות כך הוא המצב.

בהרבה מאוד חברות ממשלתיות ועירוניות?

למיטב ידיעתי, כן.

אני מקווה שהן לפחות משיבות לכנסת כשהכנסת מניחה מסקנות על שולחן המליאה.

זה בדוק? אתה יודע בוודאות על עוד אחד שניים?

אני יודע על חברות נוספות שבהן היועץ המשפטי של החברה מקבל גם תיקי תביעה מהחברה.

התחלתי לומר קודם לגבי המתחם של הגדנ"ע. במסגרת הוועדה המקומית, מעבר לנושא של תוספת זכויות ליחידות דיור הוחלט גם להקצות 15 יחידות דיור לטובת הדיור הציבורי ושהשאר יוקצה לזכאים בהתאם לקריטריונים של משרד - - -

לאה, אני מבקש להעביר את הפרוטוקול ליועצת המשפטית של הוועדה. אני רוצה את חוות דעתה ואת המלצתה כיצד הוועדה צריכה לנהוג. לנו חברי הכנסת, גם בדיון הקודם וגם עכשיו, זה נשמע מאוד מאוד תמוהה ובעייתי. יכול להיות שאנחנו טועים באבחנתנו המשפטית בדבר החשש לניגוד עניינים. אני סומך עליה שהיא תיתן לנו חוות דעת מנומקת כיצד לפעול. אין ועדה למניעת ניגוד עניינים ברשות החברות, כמו במשרד הפנים?

לא מוכר לי.

אולי זה היועץ המשפטי לממשלה. מישהו צריך להעביר את העין על זה, בטח אם זה גם לרוחב. חשבתי שזה משהו נקודתי ב"חלמיש".

זה הוא אומר.

שאלתי אותו אם הוא בוודאות יודע על עוד כמה מקרים.

אמרתי שלמיטב ידיעתי זה המצב גם בחברות נוספות.

ב"עמידר" אני מכיר את זה גם.

רק כדי להשלים את מה שלא השלמתי קודם: הוועדה המקומית תל-אביב-יפו החליטה על הקצאה של 15 יחידות דיור לטובת הדיור הציבורי. לפי הידוע לי, ושרה צימרמן תוכל כמובן לאשר או להכחיש, שמשרד הבינוי והשיכון, על-פי המדיניות שלו, לא מקצה יותר מאשר יחידת דיור אחת או שתיים בבניין. זה נכון, שרה?

כמדיניות של אכלוס? הוא משתדל לפזר כמה שאפשר כדי שלא יהיה כבד על אותו בית.

כדי לא לייצר סלמס ולא לייצר שכונות עוני. לכן במצב הזה, כמספר הבניינים, יהיו גם מספר יחידות הדיור או מספר קרוב לכך.

אבל אי-אפשר להגיד שהפרויקט הוא לדיור ציבורי. הפרויקט הוא לעם ישראל. אמנם במסגרות שאנחנו מעודדים אבל הדיור הציבורי זה פסיק מזה.

ובטח שזה לא מטרת הכסף.

גם 15 יחידות לדיור ציבורי לתור ממתינים בתל-אביב יפו שעומד על 210 משפחות, אז אנחנו מדברים על מספר משפחות. היום תור ממתינים לדירה בתל-אביב-יפו בממוצע הוא 5 שנים. אם אנחנו יכולים להוריד את הממוצע הזה ל-4 שנים או ל-4.5 אז אנחנו פותרים בעיה של משפחה ל-6 חודשים.

אבל 10% מהכסף משמש עבור דיור ציבורי ו-90% עבור מטרות אחרות. ברור ש-10% הם מבורכים. דרך אגב, לא בטוח שהמסלול שלהם אבל המטרה כן.

ה-90% נועד לתת פיתרון דיור - - -

לא מהכספים האלה, לכספים לדיור ציבורי ולא לדיור בר השגה.

אני יודע שהמדינה בסך-הכול מעוניינת ומעודדת את הנושא של דיור בר השגה והוא דבר שנמצא אולי עדיין בתהליך אבל הוא דבר שהמדינה מעוניינת בו. זה אחד הפרויקטים שיכולים לקדם.

השאלה מה מקור הכסף. זה כספי מכר של דיור ציבורי.

אין שום בעיה. זה בסדר גמור, תאשרו לנו עם הכספים הללו לקנות דירות של דיור ציבורי.

תחזירו אותם למדינה ואז אנחנו נגנה.

בשביל מה להחזיר, זה לא כסף שלכם.

בוודאי שכן.

לא, לא. אם אתם אומרים שאתם תומכים בדיור ציבורי ובדיור בר השגה - - -

זה לא משא ומתן כאן. אנחנו לא במשא ומתן מול שולחן הוועדה. אני מצטער. היינו מספיק במשא ומתן.

הוא הביע את דעתו, הוא לא עשה איתכם משא ומתן.

אני מהמשמר החברתי.

אני רק רוצה להעיר הערת תם. כבוד היושב ראש נוהג לפנים משורת הדין ועם המון כבוד למנהל חברת "חלמיש" שבתור אזרחית פשוטה נשמעה לי שהוא לא עונה על השאלות שנשאלות.

כמו?

כמו לאן הכסף הולך. זה שהוא אומר: לדעתי יש הרבה חברות כאלה. כל מיני אמירות מאוד מופשטות שלא מציגות נתונים. כולל זה שנשאר אצלו מכתב – זה בעצם ביזיון הוועדה. נדרש ממנו מכתב, זה נשאר אצלו. מה זה אומר? והוא אפילו לא טורח להגיד איזו התנצלות, שזאת לא התנהגות ראויה.

אני חושבת שמהדברים האלה צריך לשפוט גם את הדברים האחרים שאדם אומר.

אני מהמשמר החברתי.
אתה הצגת כאן חוב של 260 מיליון שקל ששייכים לאזרחי המדינה. נתון אחד ניסית לפרט כאן? על מה צריך להיות חוב? חברת ניהול שמנהל דירות ששייכים לציבור ולמדינה, על מה הצטברו 260 מיליון? על הפקידות שאתם עושים שם? על מה הצטבר חוב של 260 מיליון?

כספי מכר, מכירת דירות. הם מכרו דירות בעלות מדינה ולא החזירו את הכסף חזרה.

איפה הכסף הזה? מה עשו איתו?

אצלם, שוכב בקופה.

אז למה צריך להחזיר רק 100 מיליון שקל במקום 260?

ה-100 מיליון מוסכם ועל 260 יש מחלוקת.

למה צריך להיות דבר כזה?

מצידי, שייתן את כל החוב.

אני מציע לשקול כדאיות ולהתקדם לכיוון של לבטל בכלל את החברות האלה. מה צריך אותן בכלל? הרי דב חנין הציע כאן שהאחריות תישאר במשרד השיכון. הם האחראים לטפל בדיור הציבורי. כשהכסף יישאר אצלם והם לא יהיו באמצע תקועים בגרון, אז הכול יתרכז במשרד השיכון. גם הכסף יישאר, הכול יישאר שם וכל האחריות תישאר שם. הרי כל הסמכויות מתפזרות ויוצרות סירקולציה של כל מיני בעיות שאף אחד לא יודע איפה כל סמכות נמצאת בכלל. אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה ואין כאן תשובות ברורות לדברים.
יש כדאיות לפעול בעניין הזה ולבטל אותן. לא צריך אותן בכלל. שמשרד השיכון יטפל בזה והתקציב לדיור הציבורי יישאר במקום אחד. תודה.

הגעתי כי הנושא הזה הוא חשוב מאוד. כנראה אני אחזור על דברים כי לא הייתי. עוד כשהתחילו בכנסת עם כל הנושא של החוקים של הדיור הציבורי, שטוב באמת למכור את הדירות לאנשים שגרים שם 20, 30 ו-40 שנה. מכרו ב-60% הנחה, ולחד הוריות ב-90% הנחה, לזוגות ב-50% הנחה אז נשאלה שאלה: בסדר, אבל יש עוד אנשים שמגיעים לארץ והם חסרי דיור. איפה הם יגורו? אז אמרו שהכסף שיגבו ממכירת הדירות איתו נבנה דיור ציבורי.

אני מבינה שזה כל החברות המשכנות שמכרו את הדירות במחירים מאוד מאוד זולים כי רצו להיפטר מהנכסים. לתחזק את הנכסים עולה הרבה כסף, זה גגות והבניין עצמו, חדר המדרגות והכול מסביב. אבל פה בכלל, כשכסף נמצא בחברה אז בכלל לא להעביר את הכסף לאוצר? אני באמת לא מבינה את זה.
אם אתם הולכים לפשרה, איזו פשרה יכולה להיות? שמעתי פה ש-100 מיליון נשאר שם.

לא, 100 מוסכמים וזה לדיור הציבורי.

איך אנחנו מבטיחים שהכסף צבוע? למה חצי?

זה רק 160 ו-100 נשאר. למה?

יש מחלוקת על 260 מיליון שזה החוב הרשום. על 100 מיליון אין מחלוקת. זה משהו שצריך לחזור חזרה לתקציב משרד הבינוי והשיכון לתקנת הכנסה שם ומשם לדיירי הדיור הציבורי.

לבנייה של דיור ציבורי?

לקנייה.

לרכישת מלאי לדיור הציבורי.
איך אנחנו בכלל מגיעים לקטסטרופה – סליחה, אני יודעת שאני באיחור.

איך אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו רואים שיש לנו מחסור מאוד גדול? היתה החלטת ממשלה 476, אם אני לא טועה, שמדברת על כך שהכספים אמורים להיות להגדלה של המלאי שהלך והצטמצם עם כל מבצעי המכר. איך אנחנו מגיעים למצב שחברה משכנת מחזיקה בידיים שלה 260 מיליון שקלים כאשר כל העניין של הדיור הוא בקטסטרופה אחת גדולה. גם כאשר החמרנו את כל הקריטריונים שבהם זכאים היו בעבר זכאים והיום כבר לא. עובדה היא גם שבדוח מבקר המדינה האחרון למעלה מ-8,600 הגישו בקשות ורק 2,000 מהם התקבלו. כאלו שבעבר יכלו להיכנס לא נכנסו לתוך הסל של הזכאות. עדיין הכסף הזה שוכב לו באין מפריע. הוא לא צבוע, הוא לא משמש את הייעוד שאותו הוא אמור לקיים.

אותם אנשים, האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, נמצאת בחלקה באוהלים ברחובות הערים. החלק האחר נמצאים בתת תנאים. אני מכירה כמה משפחות של אימהות חד הוריות שנמצאות בסוכות בחורף. אני מתחננת ומתדפקת על דלתות משרד השיכון באין מענה, לא מבחינה כזאת ולא מבחינה אחרת. אבל למישהו יש זמן וגם אף אחד לא דורש את הכסף הזה.
עכשיו נזכרו, בסדר. אז עכשיו צריך לפרק חברה כדי למצוא את הכסף. כמה זמן זה ייקח? לאן ניכנס? איך נבטיח את הכספים האלו?

את צודקת במאה אחוז. זאת באמת שערורייה שחברה חייבת למדינה כסף על מכר של דירות ושומרת אותם ולא מעבירה אותו.

אתה יודע עוד איזו שערורייה יש פה? כמה התקציב של "חלמיש" לתת שירותים לדיירים שלהם שברובו, אדוני היושב ראש, השתמשו כדי לסלק את הדיירים ממקומם דרך בית משפט. אם אני לא טועה היה שם תקציב של 4 מיליון. 3 מיליון מתוכם הלכו על בתי משפט לסילוק אותם דיירים מכפר שלם.

כפר שלם איננו דיור ציבורי.

לא משנה. חלק מהתפקוד שלכם היה לטפל ואתם משקיעים את הכסף בלפגוע בזכאים לדיור. אתם משקיעים את הכסף בבתי משפט. את הכסף האחר, הגדול, השמן, 260 מיליון שקלים אתם מחזיקים באין מפריע. אני לא יודעת מה אתם קונים איתו, נדל"ן? מה, משחקים איתו בבורסה על חייהם של אותם אנשים שלשמם הכסף הזה יועד. הם נמצאים ברחובות עכשיו.

זאת פאדיחה שלכם, משרד האוצר. תסלח לי שנרדמתם עד עכשיו.

מה זה נרדמנו? השקענו בזה הרבה מאוד שעות.

לאורך שנים. 2.7 מיליארד נכנסו ממבצעי המכר. כמה מתוכם עברו לבנייה או רכישה של דיור ציבורי? 7%.

לא פחות ממה שנכנס.

אז השר אמר לנו לא אמת במליאה?

לא, אני אסביר. יכול להיות שהוא לא דייק בפרטים או שהוא לא הבין. יכול להיות.

אז כולם מספרים לנו סיפורים ורק אתה יודע? זה מעניין.

יש לי את הנתון בדיוק.

מה שאני אומר כאן אני עומד מאחוריו. אם אתה סופר את הכסף שעבר לסוכנות היהודית – בגין מה עבר כסף לסוכנות היהודית? הכסף לסוכנות היהודית עבר בגין הדירות שלהם. היו דירות שלהם - - -

השאלה על מה הוצא הכסף.

סליחה, 7.5% מהתגמולים בגין מכירות הדירות רק הם הופנו לדיור ובחלקם הגדול זה היה לדיור לעולים. זה טוב וראוי אבל מה קרה עם כל ה-93% הנותרים? זה מסמך של הממ"מ שהוכן ביחד עם המשרדים שלכם ועקב אחרי הכסף.

אני מכיר, עשינו את המסמך יחד. המסקנות שם הם לא ש-7% מתוך הכסף הלך לרכישת דירות.

בבקשה: רכישת דירות בסכום של 205 מיליון שקלים, שהם 7.5% מהתגמולים בגין מכירת הדירות.

מתי? באיזו שנה? לאורך איזו תקופה.

אני חושב בעשור האחרון. אל תכניס לי עכשיו את דירות נ"ר, הגם שאני חושבת שהם כלולים פה. הם עדיין כלולים פה.

רק בשנה האחרונה נרכשו 200 דירות. לכן, בשום פנים ואופן לא יכול להיות - - -

איזו שנה אחרונה? מ-1.1.2011 - - -

זאת קטסטרופה. אני חושבת שמשרד האוצר בכלל היה נוח לו כי כך הוא יכול היה לקדם את האג'נדה שלו.

שר השיכון בדיון האחרון שערכנו בעניין הזה הבטיח לבוא לדיון נוסף. אולי זה ה זמן לזמן את הדיון הזה?

אני מאוד בעד. אנחנו גם נבוא עם יותר פרטים. אני מאמינה שיהיו לי מחקרים נוספים.

אפשר פשוט לבקש ממרכז המחקר והמידע.

הייתי בגרמניה ביום השואה הבינלאומי ושם הם דיברו על המגורים, איזה עבודה הם עושים. מקהלות של קשישים - - -

בישראל או בעולם?

בישראל. הם אמרו שהם מטפלים לא רק בדירות, הם גם עושים מעבר לזה. מה הם עושים עוד? פיזיותרפיה לאנשים.

זה בבתי דיור מוגן.

ככה הם מוכרים את עצמם בחו"ל?

הם מוכרים. זה פשוט היה - - -

אם זה לא היה כל-כך עצוב, זה היה כל-כך עצוב כי מי שנתנו לו לשמור על זה, זה כמו חתול שנותנים לו לשמור על השמנת. אני לא יודעת איך זה מתנהל שם. אין לי מושג, משהו פה מסריח מאוד. אותם אנשים שנמצאים ברחובות ומפנים אצבע כל הזמן ומצפים מאיתנו, מהכנסת, לעשות ולהיות הפה שלהם. אם לא היינו מציפים את הנושא הזה בשנה האחרונה, גם לא תהיה להם כתובת. אנחנו לא נרפה מן הנושא הזה.
אדוני היושב ראש, אני יודע שגם אתה לא תרפה כי הרגישות החברתית שלך פה היא לא משהו חדש. אני יודעת שהוועדה תמיד מסתכלת על האזרח החלש.

אני אשמח שנעשה דיון הרבה יותר מקיף, נגיע עם הרבה יותר מסמכים. אני מקווה שנגיע לפיתרון שכמו שסגרתם אתמול את העניין, פחות או יותר מעכשיו לעכשיו. פתחתם מפעל שנתן פרנסה, לפחות לזמן הקרוב עד אשר יטופלו העניינים הבירוקראטיים, פרנסה לתקופת החגים לאנשים האלה.

איזו אופטימיות ועוד בסוף הדיון, היה לך כדאי.

אני אגיד לך למה. אני מגלה שבוועדות כן מצליחים להעביר דברים. אדוני, לוועדה הזאת יש כוח. אתה יכול לעצור להם המון דברים עד שלא יפתרו את הבעיה הזאת ואתה גם יודע להשתמש בזה. אני סומכת עליך.

תודה רבה. אנחנו בעצם מסכמים את הדיון בכך שהוועדה תשקול דיון נוסף בהשתתפות שר הבינוי והשיכון בנושא הזה ובכלל בנושא הדיור הציבורי ובנושאים הפרטניים שהועלו ומסקנות יונחו בהתאם על שולחן המליאה.

תודה רבה לכל המשתתפים והיוזמים.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:00.>