PAGE
21
הוועדה לקידום מעמד האישה
22/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 131>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53) (שיחה למוקד חירום טלפוני לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
ציפי חוטובלי – היו"ר
אורלי לוי-אבקסיס

>
מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

נתי ביאלסטוק - יועץ מנכ"ל בכיר, משרד התקשורת

בת שבע נחמיה-מיכאלי - לשכה משפטית, משרד התקשורת

עדי קאהן-גונן - אגף כלכלה, משרד התקשורת

קרן בר יהודה - נציגה, לשכת עורכי הדין

מיכל רוזין - מנכ"לית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

ליאת קליין - יועצת משפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

אפרת אורן - דוברת, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

קרן חדד - לשכה משפטית, בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

עדי ויינברג - מנהלת רגולציה, מירס תקשורת

תמי סלע

דלית אזולאי

מוריה אביגד
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53) (שיחה למוקד חירום טלפוני לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית), התשע"ב-2012>

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא הצעת חוק התקשורת (בזק שידורים) (תיקון מס' 53) (שיחה למוקד חירום טלפוני לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית), התשע"ב-2012. אנחנו ממתינים לחבר הכנסת אורלי לוי, יוזמת החוק, היא תגיע בהמשך, אנחנו נתחיל. הגיעו לכאן כל הגורמים הרלוונטיים ולכן אני רוצה שנתחיל. אני רוצה לסכם מה שהיה עד כה. למעשה, אחרי שהחוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת אנחנו רוצים להכין אותו לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בחוק נורא פשוט שמוזר שהוא לא הומצא עד הרגע שבו החליטה חברת הכנסת אורלי לוי בצדק להגיש אותו.

הוא הומצא. היו מאבקים, אתם הצלחתם להעביר אותו. זה שונה.

נכון, אני מסכימה. אני מתכוון שאני תוהה איך זה שהוא עוד לא היה בספר החוקים של מדינת ישראל. זאת הכוונה.

מסכימה לחלוטין.

החוק מאפשר לנפגעות תקיפה מינית קו פתוח, שאותה בחורה לא תצטרך לעשות חשבון של כמה זה עולה ומאיפה היא מתקשרת. פשוט, מכל מקום שהיא מתקשרת, אם זה סלולר, אם זה טלפון ציבורי, אם זה טלפון רגיל, שתהיה לה שיחת חינם, ממש כמו כל שירותי החירום האחרים. אני חושבת שבישורת האחרונה נשארנו למעשה עם סוגיה אחת שלא הצלחנו עדיין למצוא לה פיתרון – הייתי אומרת בכתב, אבל כן יש לה פיתרון בפרוטוקול – שזו ההכרה בעלויות של חברות הסלולר לצורכי מס כתרומה של אותה חברה.

חברות התקשורת בכלל.

אוקיי, חברות התקשורת בכלל, גם בזק. זה נראה לי הדבר המרכזי שאנחנו מחכים לו, המסמך בכתב. היועצת המשפטית שלנו, תמי סלע, אומרת שזה לא מעכב כי יש בעצם התחייבות רשמית של אורגן של המדינה להעביר את זה, ולכן אין שום בעיה שאנחנו נקדם את החקיקה במקביל לקבלת המכתב. אולי תגידי את הדברים.

שוחחתי עכשיו עם נציגת רשות המיסים שלא הגיעה, אבל היא גם אמרה שהמכתב לא הועבר פשוט מסיבות של זמן, לא בגלל שהם חזרו בהם מההתחייבות. מבחינתם זה שהם הצהירו לפרוטוקול זה דבר שמחייב אותם. הם לא נסוגים מהתחייבות הזו. כיוון שאמרתי לה שאנחנו רוצים להעביר את החוק ולדעת שהקצוות סגורים אז היא אמרה שבימים הקרובים הם יעבירו את המכתב, אבל לא היתה סיבה מיוחדת לזה שהמכתב לא הועבר. כן חשוב לנו לראות את המכתב הזה בקרוב מאוד. מבחינת ההתחייבות השלטונית, גם זה שהוצהר לפרוטוקול וזה נאמר על-ידי נציגים מוסמכים של רשות המיסים, זאת התחייבות.

יפה, מצוין. אז בעצם כאן נשאר רק לשמוע אם יש למישהו הערות או דברים לתרום. מאחר והחוק יחסית חוק פשוט, הוא לא חוק מורכב, אני חושבת שיש סוגיה נוספת שאני רוצה כאן להעיר. כמי שמאמינה שהדרך להטמעת שינויים עוברת גם הרבה פעמים דרך פרסום ודרך קמפיינים, אני חושבת שלא יהיה מנוס מפנייה לשר התקשורת בעניין הזה שיקצה – לא מדובר בסכומים גדולים, אני מניחה שמדובר בכסף מאוד קטן לעומת התרומה המאוד משמעותית שתהיה – להפצת המידע הזה בקרב נשים, ילדים וכל אדם שהוא נפגע פוטנציאלי. הדבר הזה יעשה על-ידי הוועדה, אנחנו נשלח מכתב רשמי. כמובן, מתוקף היותי חברת ליכוד גם יהיה לי מאוד קל לפנות אל השר אישית. מתוקף הערכתי אל השר אני גם בטוחה שיהיה לו רצון אמיתי וכן לעזור. אני באמת מקווה שנצליח לגייס כסף לנושא.

אני חושבת שכבר היו מהלכים. איגוד מרכזי סיוע פנה במהלך לשר התקשורת, אני חושבת שגם הרשות לקידום מעמד האישה מעורבת במהלך.

ותומכת מאוד.

רק רציתי לומר בכל זאת עוד שתי מילים על החוק עצמו, כי בעצם חוץ מעניין שיחת החינם הוא כולל הסדר שמתייחס לכך שפרטי השיחה, שדבר השיחה, לא יועבר לגורם כלשהו, אלא לפי חוק אחר או לפי צו של בית המשפט. כשאומרים חוק אחר זה כולל גם את חוק נתוני תקשורת שנותן מענה לסיטואציות של הצלת חיים או של סיכונים למיניהם, ששם באמת יש מנגנון שקצין משטרה יכול להעביר או לקבל מידע מחברות התקשורת. וכן, שהפירוט שהשיחה התקיימה לא יופיע בדפי המידע שמועברים אל המנוי. לא הכנסנו סעיף תחילה. בישיבה הקודמת, אני מזכירה, היתה בקשה לשלושה חודשים, יושבת-ראש הוועדה ציינה שחודש אחד בעצם יעבור עד ששוב נגיע לפה אז אפשר אולי להסתפק בחודשיים. על זה הבנתי שיש הערות לחלק מהגורמים.

אני רוצה לשמוע פשוט מהגורמים המקצועיים לגבי ההיערכות הטכנית. תראו, אני לא בקיאה בעניינים הטכניים, אני אשמח שזה יכנס לתוקף כמה שיותר מהר.

גם למשרד התקשורת יש עוד איזושהי הערה.

בבקשה.

אני אתחיל, ברשותך, בהתייחסות לאמירה האחרונה של יושבת-הראש בעניין הפרסום. לצערי, תקציב משרד התקשורת אינו מאפשר קמפיין פרסומי בהקשר הזה. יחד עם זאת, אנחנו נשמח מאוד לכסות את התיקון בחקיקה בהודעות לתקשורת כפי שאנחנו עושים מעת לעת, ולתת לזה את החשיפה המירבית שאנחנו יודעים לעשות בדרך הזאת.

לא הבנתי עדיין מה הבעיה לתרום – לא מדובר בסכומים גדולים, מה הבעיה?

קודם כל, אני לא בטוח שמבחינת הכללים שחלים על תקציב ניהול המדינה אנחנו יכולים לעשות את זה, מצד אחד.

זה לא ברור. אני רוצה להגיד לך משהו בעניין הזה. בתור מי שאחראית על הרבה מאוד – לפקח כמובן, אני לא מחוללת רפורמות בכל התחומים, משרד התמ"ת, כחלק מהתפקיד שלו, הביטוח הלאומי, כחלק מהתפקיד שלו בקשר שלו מול הציבור, חייב ליידע אותו כשיש דברים חדשים שמתרחשים. אני מודה שכשמדובר בהורדת מחירי קישוריות או כל מיני דברים אחרים שנוגעים לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל, מספיק ששר התקשורת מתראיין, נותן כמה כתבות וכל אזרח יודע שיש לו את ההטבה הזאת. כשמדובר בעניין שהוא לא נוגע לכל אזרח בישראל, כן יש צורך בקמפיין. ברור שצריך לבדוק את זה משפטית, אני רק אומרת: יש תקדימים בהרבה משרדי ממשלה שחלק מהתקצוב שלהם – לא מדובר בתקצוב גדול – מופנה לאפיק המאוד פשוט של להודיע לציבור. לא מדובר בפרסום שעולה הון תועפות למדינה. הרבה פעמים מדובר באנשים שבאים בהתנדבות, יש משרדי פרסום שמוכנים לעשות עבודה בהתנדבות, אבל בתוך המערך הזה – גם כמה שקלים שזה עולה – צריך את הגיבוי של המשרד.

גברתי אמרה שהיא תפנה לשר התקשורת, אנחנו נתייחס לפנייה כשהיא תגיע. אני רק אומר מראש שיש מגבלות בניהול תקציב, אין לנו סעיף תקציבי לקמפיינים פרסומיים ואין לנו גם את המקורות מהתקציב הדל שלנו, שאנחנו לא מצליחים להתמודד אתו. אמרתי, אנחנו נשמח מאוד לתת לכך כיסוי תקשורתי במסגרת ההודעות לעיתונות כשהחוק יעבור.
הדבר הבא שאני עומד להתייחס אליו הוא הצורך שלנו גם להיערך לתיקונים בחקיקה. זה יכול להתקשר לנושא הזה משום שאנחנו נדרש, בעקבות החקיקה, לתקן מספר מסמכים, את תקנות התקשורת שנוגעות לתשלומים. אנחנו נצטרך לתקן את רישיונות חברות התקשורת. במסגרת תיקון רישיונות התקשורת אנחנו נשקול במסגרת התיקון לשים שם איזשהו מנגנון של יידוע מקבלי חשבונות הטלפון לפרוצדורות ולחיסיון, לצורך העניין, שניתן במסגרת התיקון הזה. אנחנו צריכים גם לתקן את תוכנית המספור, זאת אומרת, לפטור את החברות מנושא קישור הגומלין של העברות הכספים ביניהן. לכן אנחנו נרצה לקבל, לאחר שהחקיקה תעבור, תאריך תחולה כמה שיותר מאוחר על מנת שנוכל להיערך לזה.
בנוסף, בגלל שבהכנה לקריאה ראשונה הוגדר אותו מוקד שזכאי ליהנות מההסדר שהחוק הזה מכיל, הוגדר בצורה מאוד מאוד רחבה, אנחנו נרצה לערוך איזשהו תיקון בהגדרה ולהוסיף לחקיקה תקנות ששר התקשורת ושר הרווחה – אגב, הם יתייעצו ביניהם אם זה מקובל עליהם – יקבעו על מנת לזהות את אותם גופים שזכאים ליהנות מההסדר שהחוק הזה קבע.

אני לא הבנתי מכל המלל באופן מעשי – אנחנו מדברים על לוחות זמנים. כמה זמן זה ייקח? אני דיברתי כאן על שלושה חודשים, כמה זמן, אתה מעריך, שייקח לכם להיערך?

שלושה חודשים זה המינימום, הייתי רוצה ארבעה חודשים.

אנחנו לא נתקטנן על חודש, אני אומרת בכנות. אם אתה תגיד לי באופן אמיתי שיש כאן - - -

מאחר ומדובר בתקנות רבות שייתכן שחלקן צריכות גם לעבור בוועדות כנסת, אנחנו נכנסים לתקופה של פגרה, אז אני הייתי מבקש ארבעה חודשים.

אוקיי, בסדר גמור.

אני מסכימה עם נתי ממשרד התקשורת. גם מבחינת החברות יש המון היערכות. גם מהניסיון, כאשר דברים יורדים לשטח המון פעמים צפים דברים שלא צפו אותם מראש, ואני חושבת שהמינימום הוא שבאמת שנוכל לעמוד בחוק. אני אגיד ספציפית לגבי חברת מירס, אנחנו עכשיו מקימים רשת, עובדים סביב השעון וקצת יותר. לפחות ארבעה חודשים.

אוקיי, אם מקובל עליכם ארבעה חודשים אני באמת חודש שאין סיבה בגלל חודש לא לאפשר לכם להיערך כמו שצריך. אני חושבת שארבעה חודשים זה בסדר גמור.

היתה פה הערה לגבי ההגדרה.

לגבי ההגדרה. ההגדרה, כפי שהיא אושרה על-ידי הוועדה בהמשך לדיון האחרון, היא הגדרה רחבה. אנחנו מדברים על מוסד ציבור שנקבע לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. יש בהגדרה הזו שני אלמנטים, גם מוסד ציבור שנקבע לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וגם שעיקר פעילותו. אנחנו חושבים שנכון שיהיה ברור באופן ספציפי מי הגופים שיכנסו לתוך הקריטריונים האלה שנקבעו כאן על ידי הוועדה, ולכן נכון להכניס תוספת שתבהיר שהגופים כאמור ייקבעו בתקנות על-ידי שר התקשורת ושר הרווחה. אחרת אנחנו נהיה במצב דברים שבו – אם לא תהיה הגדרה כזאת ולא יהיה ברור מי אותם גופים – שבעלי הרישיון יצטרכו להכריע בעצמם מי זה גוף שעיר פעילותו סיוע לנפגעי ונפגעות.

לא, זה אפילו יותר מסובך מזה, מכיוון שבתוכנית המספור אנחנו ממילא נצטרך להכניס מספרים ספציפיים של מוקדים. אנחנו נצטרך לשנות את תוכנית המספור באופן ספציפי לעניין כל מספור שזכאי להיות בחינם. זאת אומרת שה-1202, 1203, יצטרכו להיות אצלנו בשינוי של תוכנית המספור.

בואו נדבר בעברית. זה כמו שמחר בבוקר יקום מפכ"ל המשטרה ויגיד: סליחה, אני החלטתי ש-100 זה אמנם מספר קליט אבל הגיע הזמן לשנות את זה.

הוא לא יכול.

בסדר. אני אומרת: יש כאן מספר שהוא נצרב בתודעה הציבורית, אתם רוצים לשנות אותו?

לא, לא.

לא, חס וחלילה.

לא הבנתי מה את רוצה, סליחה.

רגע, אני אסביר את עצמי. אני אומרת שפשוט ההגדרה היום היא רחבה וכוללת עוד מוקדים שאולי יקומו ויענו על שני הקריטריונים המצטברים, ולאותם ארגונים יכול להיות שיהיה מספר חירום אחר.

כל מוקד כזה יצטרך לקבל מספר ספציפי מהמשרד.

אני רוצה להציע אולי פיתרון, יכול להיות שזה מה שהתכוונתם.

היה לנו על זה דיון בהכנה לקריאה ראשונה.

נכון והיה סיכום גם.

נכון אבל אני מבינה את ההערה שאומרת שכרגע, לכאורה, מפנים פה לשיקול דעת של החברה שאמורה לדאוג לכך שהשיחה היא ללא תשלום, להחליט אם זה ארגון שכן נכנס להגדרה או לא נכנס להגדרה. וזה לא תקין. צריך להיות ברור למי הם נותנים שיחת חינם ולמי לא. מה שאפשר לעשות הוא להכניס כבר עכשיו בתוספת את המספרים שאנחנו יודעים שקיימים, והתוספת ניתנת לשינוי על-ידי שר התקשורת ושר הרווחה.

אנחנו חושבים שעדיף תקנות.

לא, אבל תקנות יכולות לעכב את זה ויכולות באמת לשים מקלות בגלגלים. מה גם שבקריאה הראשונה אנחנו די הגענו לנוסח מוסכם אבל אתם רוצים לפתוח את זה שוב, אני מבינה. לכם תהיה את היד, זה אצלכם. אצלכם בעצם קיים המנגנון איזה מספרים נוספים להכניס לתוך אותה קבוצה, לתוך אותו סעיף סל. תמיד תוכלו להוסיף עוד. בינתיים אנחנו נשאיר את זה ככה, עם האפשרות שלכם להוסיף שם מספרים נוספים שנכנסים. כלומר, מתחת למסגרת של 1202 ו-1203, אתם תוכלו להחליט אם גופים נוספים נכנסים תחת אותה הגדרה.

מה הבעיה עם ההצעה? אני אסביר את הרעיון שאני הצעתי כדי שהוא יהיה ברור.

וזה הוסכם בקריאה הראשונה.

שבסוף ההגדרה "מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית" – כלומר, כרגע ההגדרה היא "מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית". נקבע בתוספת - - -

אגב, פה הייתי מוסיף "באמצעות מוקד טלפוני".

אני לא חושבת, אגב, שעיקר הסיוע שלהם הוא באמצעות מוקד. זה אחד מהדרכים שלהם.

זה יסנן נכון את ההבדל בין מי שמפעיל מרכזי סיוע שמפעילים קווי חירום לבין ארגון שמחר יקום ויחליט שהוא נותן סיוע בבגדים לנפגעות. אני לא מזלזלת, הכול חשוב, אנחנו מדברים כרגע על הפעלת סיוע בקו חירום.

אני מנסה לחשוב על מקומות אחרים אולי, מקומות כמו מקלטים, או מקומות של שיקום.

למשל, מקלט לנפגעי תקיפה מינית יכול להיכנס להגדרה הזאת משום שאולי הוא גוף ציבורי שהוגדר בחוק הזה ועיקר עיסוקו בטיפול בנפגעי תקיפה מינית, ואין הכוונה שהוא ייהנה משיחות חינם.

תמי, אולי "שמפעיל", ולא "שעיקר פעילותו מוקד טלפוני".

"שמפעיל מוקד", בלי "עיקר".

לא, אבל אז זה לא אומר שהמוקד – טלפוניה היא עיקר פעילותו.

"שעיקר פעילותו נפגעות תקיפה מינית באמצעות מוקד טלפוני".

רגע, בואו נראה איפה הבעיה. אני מבינה את ההצעה שלך, שהסיוע הוא בעיקר באמצעות טלפון, אבל מאחר ובכל מקרה מדובר במרכזיות – מיכל, אולי פשוט תסבירי לנו ברמה הטכנית. יש היום 11 מרכזי סיוע?

רשמיים, מוכרים על ידי המדינה, כן.

אוקיי, אז בתוך ה-11 האלה, כשאישה מתקשרת 1202, למי היא מגיעה? בואו נבין טכנית פשוט כדי שנראה איך זה עובד.

יש שני קווים שהם קווים מקוצרים, 1202 שזה קו לנשים ו-1203 שזה קו לגברים. כיום החלוקה מאוד עתיקה ובעייתית כשלעצמה, מבזק של פעם. כלומר, אם אתה מתקשר באזור 02 אתה תגיע למרכז הסיוע בירושלים, אם אתה מתקשר 03 תגיע למרכז הסיוע בתל-אביב. היום, אתם יודעים, כבר בזק הוא לא השליט היחיד בשוק התקשורת ולכן אם יש כל מיני מרכזיות, 073 וכדומה, אז יש קצת בלבול לאן מגיעים. זה התחיל בקיבוצים, למשל, שעשו מרכזיות משותפות ואז הגיעו בכלל לאזור אחר בארץ, והיום אנחנו יודעים שגם בהרבה מקומות עבודה שיש בהם מרכזיות, יש קצת בלבול עם הדברים האלה. אנחנו לא פעם בתקשורת עם בזק והחברות הסלולריות על מנת לסדר את הנושא הזה. אבל החלוקה היא אזורית על פי החיוג. כלומר, מהאזור שאת מתקשרת את תגיעי למרכז סיוע שנמצא באזור שלך. החשיבות שלך כך היא שמעבר לזה שאנחנו באמת נותנות את הסיוע על הקו, אם אותה אישה רוצה המשך ליווי למשטרה, לבית חולים, לפרקליטות, הליך משפטי, אם היא רוצה לבוא לפגישת סיוע או לקבוצת סיוע, אז אוטומטית, ברגע שהיא מגיעה לטלפון שהוא באזור המגורים שלה, זה יקל על המשך הטיפול.

מיכל, יש לי שאלה: יש מרכז סיוע לנשים דתיות, למשל, אז כשמתקשרים 1202, עושים העברה למרכז הסיוע?

אז ככה, 1202 באזור ירושלים יגיע למרכז הסיוע בירושלים. לכן לקו בנצרת – שהוא חופף עם חיפה מבחינת בזק כמובן – ולקו של דתיות, יש מספר ספציפי להם. כך גם לקו גברים דתיים שיושבים בירושלים.

אנחנו רוצים הרי שהמספרים האלה גם יהיו חינם.

לגמרי. כל המספרים האלה ייכנסו, ולכן כל מי שיתקשר לקווים האלה יגיע כמובן למקום הנכון וזו תהיה אותה עלות שיחה כמו ל-1202 או 1203 לגברים.

בואו נשאל את היועץ הבכיר למנכ"ל, מה בעצם החשש שלך? איזה סוג של מקומות אתם רואה לנגד עיניך שינצלו את החוק?

אני לא אומר שינצלו. אני אומר שאם לא תהיה הגדרה מספיק ברורה ורשימה לצורך העניין סגורה – לא סגורה כי תמיד יהיה אפשר להוסיף בצורה ברורה על פי שיקול דעת של גורם שיכול להבין בדבר הזה – אני פשוט לא יודע להגיד למי זה יחול ולמי לא. כלומר, אם יפנה אלי גורם שיטען שהוא מוקד לנפגעי תקיפה מינית בעדה הדרוזית, למה שאני אכניס אותו לתוכנית המספור? מי אני, כמשרד התקשורת, שיכול לקבוע אם הוא זכאי או לא זכאי. לכן, אנחנו מציעים שהמוקד הזה יירשם בתקנות שייקבעו במשותף על-ידי שר הרווחה ושר התקשורת.

לא, אני גם מתנגדת לתקנות, אני חושבת שתוספת.

מה הבעיה עם ההצעה של תוספת?

אני אגיד מה הבעיה להוסיף. קודם כל, מדובר במשאב מאוד מאוד מוגבל, מספרים מקוצרים.

אבל היום גם ככה מישהו הכיר באותם מרכזים, מישהו נתן להם את המספר הספציפי הזה. כלומר, הם נכנסו תחת איזושהי הגדרה.

לא, אנחנו צריכים לתת את המספר, אין להם מספר.

אני רוצה לפנות כאן רגע למיכל כי זה כן, לדעתי, איך זה שמתארגן כל הפרויקט הזה של מרכזי הסיוע. בכוונה שאלתי על הנישות של המגזרים. למה אני שואלת את זה? במיוחד שיש כרגע הצעת חוק – אני רוצה להגיד במקביל – של גפני, אם אני לא טועה, שרוצה להפוך את כל מוקדי החירום ל-911 ישראלי. ממש. אפילו עם המספר 911.

אנחנו נרוץ עם 122 אבל בסדר.

לא משנה אבל העיקרון הוא מובן, שאזרח לא יתחיל לחשוב: עכשיו פרצה שריפה, עכשיו אני צריך משטרה. יש מספר מוקד חירום ואז מפנים אותו לגורם הרלוונטי. במובנים רבים, בעיני, מרכזי הסיוע צריכים לפעול באותו עיקרון. זאת אומרת, יש מספר גנרי שהמספר הזה מתאים לנשים, לגברים, לילדים. אם תרצו, 1202 זה מספר שאני חושבת שאנשים מתחילים כבר להכיר אותו. המספר הזה צריך להינתן. כל מי שמגיע למוקדנית, היא צריכה להעביר אותו לאיזשהו גורם מטפל שהוא יותר ספציפי, אבל בעצם אתם אומרים לשלוט על כל הגורמים שרוצים לעזור. זה לא פיראטי. זה לא שמחר בבוקר קם כל בן-אדם ומחליט שהוא מרכז סיוע. בסופו של יום אתם עוברים איזשהו תהליך של הכרה עם המקומות האלה.

בואו נעשה הפרדה. יש הפרדה ויש פה חשיבות באמת שגם יש שיתוף של שני השרים, הרווחה והתקשורת. מרכזי סיוע מוגדרים בחוק על יד כך שמי מקבל תמיכה ומי לא מקבל תמיכה מהמדינה, או לפחות יש איזו הגדרת קריטריונים לגבי מה זה מרכז סיוע המפעיל קו חירום. מדובר על קו חירום הפועל 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, יש הגדרה מאוד מאוד ברורה. זה נכון שמחר יכולה לקום קבוצה אחרת של אנשים ולומר: אנחנו מקימים קו חירום. דרך אגב, זה לא אוטומטית שהם יוכרו כמרכז סיוע ויזכו לתמיכה של המדינה. השאלה היא מה אתם רוצים להכניס בחוק. האם מחר, בעדה הדרוזית למשל, מחליטים להקים קו סיוע, קו חירום, אנחנו נגיד: לא, אתם לא יכולים להיות בתוך הקו. אני לא בעד. יכול להיות שצריך לקבוע אולי איזה זמן, שהוא מפעיל כבר קו לפחות בשנתיים האחרונות. אני לא יודעת. צריך לחשוב על משהו כזה.

אני אסביר מאיפה באה הבעיה, כנראה לא הובנו.

שנייה, אני רק אומר שגם בנושא התמיכות לא כל אחד יכול לבוא היום ולהגיד: אני מקים מרכז סיוע ומעכשיו תתמכו בי. הוא צריך להראות פעילות אחורה שהוא אכן עובד בצורה רציפה. אני רק אגיד על העניין של מספר אחד, יש עם זה די בעיה כי כל הרעיון עם סיוע הוא שכשאת מרימה את הטלפון, עונה לך מתנדבת או מתנדב שיכול לדבר אתך ולתת את הסיוע הטוב ביותר. ברגע שעונה סוג של מוקדנית ומתחילה להעביר אותך לפה, לשם, את אוטומטית נסגרת ואת לא תתקשרי שוב או בכלל לא תדברי. יש חשיבות לכך שאישה דתייה מתקשרת ועונים לה בשפה שלה, בצורת ההתבטאות שלה. אותו דבר גבר דתי. אנחנו למדנו את זה אחרי הרבה שנים. למשל גבר שמתקשר ועונה לו אישה או אישה שפתאום יענה לה גבר.

בואי נלך למשהו קרוב. יש לנו עולים במדינת ישראל, אמהרית ורוסית אלו צריכות להיות שפות שבהן עונים במוקדים שמיועדים לעולים.

אז יש. יש. לצערנו אין לנו קו ייחודי רק לזה, לצערנו, אבל כן יש לנו מענה בחלק מהמרכזים באמהרית וברוסית. ובהחלט, אם מישהי מתקשרת ואומרת: קשה לי לדבר אני רוצה לדבר בשפה שלי אז היא תועבר. כמו שאם מישהי מחיפה תתקשר ותגיד: אני בחורה דתייה, ישר יגידו לה: תראי, יש מרכז לדתיות, יש קו ישיר, את רוצה להתקשר או שאת רוצה להמשיך לדבר אתנו? גם גבר, דרך אגב, שמתקשר ל-1202, יכולים להגיד לו: תראה, יש קו לגברים אם אתה מעדיף. יכול להיות שהוא יעדיף להמשיך לדבר עם מתנדבת אישה ויכול להיות שהוא יעדיף את הקו של הגברים. אבל בהחלט יש יתרון לכך שקודם כל אוטומטית יענו, לפחות בדברים שזיהינו שהם משמעותית תרבותית, יענו בשפה שלהם, בצורת ההתבטאות שלהם, ולא שתענה מוקדנית ותגיד: אה, את מדברת ערבית? רגע, אני אעביר אותך לקו בנצרת. זה קצת יבטל את האינטימיות ואת המקום הכול כך אנונימי וחשוב עד שהאישה כבר מרימה את הטלפון.

אני אגיד לך רק מה הבעיה. אני מסכימה עם כל מילה שאמרת אני רק אומרת שחלק מהתהליך הוא גם שיהיה מספר נגיש. שכל אישה שחלילה עברה איזושהי טראומה כזו או אחרת בתחום הזה, שתוכל ישר להתקשר, שהיא לא מחפשת עכשיו חברה שמכירה. הרי מאחורי הקו לא יודעים אם התקשרה עולה חדשה, אישה דתייה, גבר או אישה, בכל מקרה מגיעים לאיזשהו מרכז שמקבל פניות שהן מגוונות שצריך בסוף להעביר למקום ייעודי.

נכון, אבל אנחנו דואגות להפיץ בקהילות שלנו. למשל, בקהילה הדתית-לאומית והחרדית, מפיצים את הקו הישיר למרכז הסיוע של הדתיות.

שהוא לא מספר מקוצר, הוא מספר רגיל.

הוא לא מספר מקוצר. אנחנו עדיין, בקמפיינים שלנו ובכל מקום, נגיד 1202. אני לא עכשיו אשב בכל ראיון בתקשורת ואגיד את כל המספרים. גם הקמפיין, אנחנו מצפים שהוא יהיה ל-1202 ולא לכל המספרים.

גברתי, אני אגיד מה הבעיה שלנו. קודם כל, מי שצריך לעשות עבודה מאחורי העובדה שקו בסופו של דבר ייהנה מההסדר הזה שהוא חינם, זה משרד התקשורת. זאת אומרת, אם יקום מחר מוקד אחר, ארגון נוסף, ארגון נפרד שאנחנו לא מכירים אותו היום, והוא רוצה לעשות עבודה קדושה וטובה מהסוג הזה גם כן, הוא יצטרך – על מנת לקבל מספר מקוצר ועל מנת שהמספר המקוצר הזה גם יוכר כמספר שהשיחות אליו הן חינם – לבוא למשרד התקשורת ולבקש שהמשרד יעשה את הפרוצדורות הנדרשות על מנת שזה יקרה. למשרד התקשורת אין, ואף פעם לא יהיו לו, כלים להחליט האם זה גורם שזכאי לקבל זאת.

הוא צודק.

בסדר, אז עם הרווחה.

לכן עשו תוספת.

לכן אנחנו מבקשים הרשימה הזו תהיה רשימה שתוכן על-ידי שר התקשורת ושר הרווחה יחד.

אנחנו הסכמנו על העניין הזה, אנחנו כמובן חייכו כי במקרה מדובר באותו האיש.

היום במקרה מדובר באותו האיש ויכול להיות ששר התקשורת יודע גם שזה משרד שרשאי אבל מחר זה לא יהיה אותו איש. שר התקשורת לבד לא יכול לקבוע.

אין ספק, אנחנו מסכימים לחלוטין. זה לא בתחום המקצועי שלכם, אין ספק.

בדיוק, אז לכן אנחנו מבקשים שהרשימה הזו תקבע בתקנות שמעת לעת יקבעו.

רק כי אנחנו לא רוצים לעכב את יישום החוק אנחנו מציעים – בואי תמי, תציגי את הרעיון של התוספת.

הרעיון עונה על השיקולים שבגללם אתם מבקשים את העניין הזה, שההגדרה תכלול את המרכיב של "מפעיל מוקד חירום טלפוני" ובסופה "שנקבע בתוספת". בתוספת נכניס כרגע "מוקד חירום של מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית" – את כל המספרים הרלוונטיים, שזה ארבעה אם אני מבינה נכון: 1202, 1203, של נשים דתיות ושל גברים דתיים, שהם יופיע במפורש. בנוסף, תהיה הוראה שאומרת: שר התקשורת ושר הרווחה רשאי להוסיף על התוספת בצו.

קודם כל, אני מבקש שהמספרים לא יכנסו אלא רק שם הארגון, כי מספרים נוגעים לתוכנית מספור.

אין לי בעיה, בסדר גמור.

חשבתי שזה חשוב לכם כדי לדעת לאיזה מספרים אתם נותנים.

זה פנימי.

זה נקבע בתוכנית המספור.

בסדר גמור, אין בעיה, זה יותר חשוב.

נצטרך רק את השם המדויק.

את השם של הארגון. המספרים גם יכולים להשתנות לפעמים, יכולים להתווסף עליהם. זה הרבה יותר קל.

בסדר גמור, אין לנו מחלוקת.

כל מי שמוכר היום במספרים המקוצרים וכל מי שתראו לנכון להוסיף בהמשך, בהתייעצות של שר הרווחה עם שר התקשורת.

אגב, זה יכול להיות לאותו ארגון וזה יכול להיות לארגון אחר. זאת אומרת, המספרים לא צריכים להיות בטקסט הזה. תוספת זה דבר נכון כאשר מדובר בדברים שהם בסמכותו של שר התקשורת, פה אנחנו מבקשים תקנות על מנת שיהיה קבוע שהרשימה הזאת נקבעת במשותף על-ידי שר התקשורת ושר הרווחה. החוק הזה הוא חוק של תקשורת.

אפשר להגיד ששר התקשורת, בהסכמת שר הרווחה, רשאי להחליט.

בדיוק, בהסכמת שר הרווחה.

אני בעד, נהדר. זה ניסוח טוב. יש לנו עוד דוברים שרוצים להעיר או לומר משהו? אז אני רק אסכם את ההסכמות שיש לנו כרגע. מבחינת תחולתו של החוק, אני מקבלת את הבקשה שלכם לחודש נוסף. אורלי, זה היה כשעוד לא הגעת.

אז זה שלושה חודשים מעכשיו?

ארבעה חודשים, הם ביקשו ארבעה חודשים.

אז זה חודשיים נוספים.

חודשיים מעכשיו. ביקשתם ארבעה חודשים מהיום?

מיום הפרסום.

מיום הפרסום. צריך להבין, ההיערכות שלנו היא יחסית הקטנה כי היא להכין מסמכים, אבל מבחינת חברות התקשורת זה לגעת במערכות הבילינג שלהם. אף חברת תקשורת לא תתחיל את ההתעסקות בנושא הזה, במערכות הכבדות והמאוד מאוד יקרות האלה, לפני שיהיה חוק ויהיה להם ברור מה הם צריכים לעשות.

ברור, בסדר, מקובל. אבל אנחנו נאשר אותו לקריאה שנייה ושלישית וזה יהיה כבר אוטוטו.

חשוב לי להגיד ממש מילה על העבודה שעשו במחלקת המחקר של הכנסת, בדיקת עלויות. כמובן שאי אפשר להגיד פה עלות ברורה כי זה תלוי במספר הדקות ובעלויות אם זה בסלולרי, אבל אפשר לראות שבממוצע, וכנראה שזה פחות או יותר העלות היום, זה משהו כמו 200,000 ש"ח, כי מדובר על 40,000 פניות, ממוצע של 15-10 דקות לשיחה, ואם לוקחים ממוצע שחלק מהשיחות מתנהלות ברשת קווית וחלק ברשתות סלולריות אז זה פחות או יותר הטווח.

הצעת החוק כוללת את הטלפונים הציבוריים?

כן.

אוקיי.

אז רק חשוב להגיד את זה. יש את זה באתר.

יופי. מצוין. אז בעצם סיכמנו גם לגבי עניין התחולה וגם לגבי הנקודה איזה ארגונים יכולים להיכנס לתוך החוק. דיברנו על כל מי שכבר עכשיו נותן את השירותים האלה, ובמידה שבעתיד - - -

זה ארגון אחד, אני מבין.

לא, זה ארגון גג אחד.

זה ארגון גג.

אז זה הארגון?

בינתיים, אם ירצו להצטרף? על זה דיברנו.

בדיוק בגלל זה עברתי עם מיכל על כל ההסברים, שיש תתי מגזרים והסתעפויות.

אבל הארגון הוא ארגון אחד?

כן.

זה לא ארגון אחד.

יש להם איגוד שהוא על וכל אחד מהמרכזים הוא עמותה בפני עצמה ויש לה מוקד.

אבל כל אחד מהמוקדים הוא עמותה בפני עצמו?

כל מוקד הוא עמותה בפני עצמה. יש להם מספר משותף, יש להם איגוד על אבל הם ארגונים נפרדים. אבל זה לא משנה, המספר הוא - - -

אבל יש להם ארגון גג.

כל אחד מהם עמותה נפרדת, רשומה, ומקבלת תמיכה - - -

זה סיוע של האיגוד כאילו? אם רוצים למקד.

לא, האיגוד הוא של המרכזים, לא המרכזים של האיגוד.

הוא אומר שהוא רוצה לרשום את רשימת העמותות שמפעילות אז אנחנו נרשום את השם המפורש.

כלומר, יש עמותה שהיא מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בירושלים ויש עמותה שהיא מרכז סיוע – אפשר להגיד: מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית".

למה? כל מי שהיום כבר נהנה מהמספר הזה וכל מי שתרצו להוסיף בתוספת. סליחה, לא, אנחנו לא נכנסים עכשיו לנושא הזה. אני גם נורא מפחדת ממחר-מחרתיים, חלילה וחס – מיכל, את יודעת כמה אני מעריכה את העבודה שלכם ואתם עושים עבודת קודש – אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד 10 שני ן ובעוד 17 שנים. אני לא רוצה לרשום כאיגוד מרכזי הסיוע. כל מי שנכנס היום ונהנה היום מהקו המקוצר וכל מי שתראו לנכון להוסיף בתוספת.

למה אתם מבלבלים? אנחנו סיכמנו שמה שיהיה בתוספת זה כל ארגון שירצה "להתקבל" – אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא לא יעבור דרך מיכל רוזין, דרך האיגוד – אנחנו מבקשים משר הרווחה להיות הגורם שיאשר את זה ומשרד התקשורת יעבוד בתיאום עם שר הרווחה, נכון?

אבל כבר עכשיו התוספת תכלול את המרכזים שהיום אנחנו יודעים שאנחנו רוצים לתת להם.

בוודאי, זה ברור.

ואז השאלה היא איך אנחנו כותבים אותם.

אני חושבת שצריך לכתוב אותם בשמם.

ואז יש לנו את כל ה-11 כי לכל עמותה יש לה את השם שלה.

את כל ה-11.

כן. 11. זה לא סיפור כזה גדול.

את צריכה להעביר לי את השמות המדויקים של כל עמותה. דווקא לאיגוד עצמו אין מוקד חירום, הוא ארגון על שלהם.

חשבנו להפנות למרכזי הסיוע.

מיכל, את מסכימה אתי שצריך לפרט כל אחד מהארגונים? אני חושבת שרק לכתוב איגוד וזה מספיק.

כן, אבל בואו לא נשכח שלמשל, קו גברים זה לא עמותה נפרדת, זה חלק ממרכז סיוע בתל-אביב אז זה גם קווים נפרדים.

אבל העניין של הקווים זה משהו שהוא פנימי למשרד התקשורת.

מיכל, המהות היא חשובה כאן וגם פירוט הגורמים שעוסקים בזה כרגע ולכן אני חושבת שבתוספת כדאי לפרט את כל הארגונים שעוסקים בזה כרגע, שהם חוסים תחת הגג של איגוד מרכזי הסיוע.

בסדר גמור.

ותהיה תוספת שתאמר במפורש: אם אנחנו רוצים בעתיד לקבל לתוכנו ארגון נוסף - - -

רגע, יש עוד מרכזים היום שפועלים ועובדים והם לא תחת ארגון הגג?

כן, אלסבאר בחיפה.

אז נוסיף גם אותם.

בוודאי, הם חלק מה-11, וגם אילת שנכנסו בשנה האחרונה.

ואת יודעת אם יש עוד שעובדים והם לא תחת הגג שלך?

לא כרגע.

את לא יודעת, אוקיי.

זה אותו מספר?

לא, זה לא 1202.

אילת, זה לא 1202?

אילת לא. באילת הם הקימו בעירייה, בלשכת הרווחה, עשו להם מספר חדש, מיוחד.

אין להם מספר נפרד, הם עדיין 1202?

לא, יש להם.

אבל זה מה שהיא אמרה.

לא, היא אמרה שיש חוץ מ-1202, 1203 ויש עוד שלושה מספרים.

לא, זה מספרים אחרים. מספרים מקוצרים יש רק 1202 ו-1203.

גם את המספרים המלאים הם רוצים - - -

דיברנו על זה כבר אז שיש מוקד של גברים דתיים ונשים דתיות שיש להם מספר אחר.

אז הם ייכנסו ל-1202.

אבל זה אותו מספר.

משרד התקשורת, אתם מוזמנים להמשיך את הדיון הזה אחרי הישיבה הזאת אבל אנחנו רוצים להגיע לשלב הסיכומים, וגם חברותי ממרכזי הסיוע, בבקשה, אנחנו מתכנסים לשלב הסופי. אתן רוצות שהחוק יעבור? אז זה מה שאנחנו עושים. בבקשה, אני חושבת שאנחנו יכולים כבר להקריא את זה ולהצביע. תודה.

"הוספת סעיף 12א 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, אחרי סעיף 12 יבוא:

"שירותי בזק 12א (א) שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל מוקד חירום של מרכז סיוע
למוקד חירום לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תהיה בלא תשלום; בסעיף זה–
לנפגעות ולנפגעי

תקיפה מינית

"בעל רישיון" – כהגדרתו בסעיף 5ב(ו);"
שזה כולל גם רישיונות כלליים, גם רישיונות סלולריים, גם מיוחדים.

"מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי מינית"

– מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שעיקר

פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית המפעיל מוקד חירום

טלפוני, שנקבע בתוספת.

(ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט

השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט

שיחות כאמור.

(ג) בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של

שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע אודות

המתקשר או אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי

הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל

רישיון."
תחילה 2. תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו".
ותיווסף תוספת שבה יהיה פירוט של אותם ארגונים שהיום נכללים במרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

נהדר.

ואז יהיה שם איך להרחיב את אותם - - -

סליחה, נכון, את צודקת. "בהוראת שר התקשורת ושר הרווחה" – שר התקשורת זה יהיה בצו בהסכמת שר הרווחה - "רשאי לשנות את התוספת".

יופי. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

החוק אושר.

אין מתנגדים. החוק מאושר לקריאה שלישית. עכשיו יש 5 דקות עד למליאה, תתבשמי מהברכות. אני רוצה לברך את חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. אני רוצה לברך את משרד התקשורת שבאמת עבדנו אתו יד ביד בהקשר הזה, לברך את השר ואת הגורמים המקצועיים. אני חושבת שיש מהפכות גדולות ומהפכות קטנות, בעיניי, המהפכות הגדולות באמת הן דווקא מהפכות שעוזרות לאזרח בחיי היום-יום. הדבר הזה הוא סוג של מהפכה כזאת. אני חושבת שעשינו כאן מעשה מאוד מאוד חשוב למען המאבק בנפגעות תקיפה מינית ומאבק למען ארגוני הסיוע. יש כאן באמת הוכחה מאוד יפה של יוזמה שמשולבת עם גורמים מקצועיים. אני חייבת להגיד שבעידן שבו יורדים מאוד על לוביסטים אני כל הזמן אומרת: לשמחתי, הוועדה לקידום מעמד האישה לא עובדת עם לוביסטים, היא עובדת עם ארגוני נשים וארגונים שבאמת עושים עבודת קודש.

אבל הצעת החוק הזו לא נולדה מעבודה משותפת עם הארגונים, למרות שאנחנו כן כל הזמן בקשר, היא נולדה מהשטח.

עוד יותר טוב.

היא לא היתה פרי יוזמה של הארגון אבל בהחלט אני חושבת שהיא העלתה בעיה שהארגון התמודד אתה בעבר.

פשוט מיכל אמרה שהרבה פעמים ניסו בעבר.

אנחנו ניסינו בעבר שנים, שנים, להעביר את הצעת החוק הזו.

באמת? לא היתה הצעת חוק כזו, אני כתבתי אותה.

היתה. היא לא הונחה אבל היה ניסיון בזמנו כשאישרו את ער"ן כקו כזה.

אז איך לא הצעתם לנו הצעה כזו? למה היא היתה צריכה להיוולד במפגש עם זאת מבאר-שבע? זה מקסים אבל זה היה מקצר לנו תהליכים.

הצענו כל כך הרבה שנים שכבר התייאשנו. אבל זה טוב ואנחנו עושות גם את עבודת הלובי בנוסף וזה חשוב מאוד.

אז יפה, אני אגיד גם על העניין של השטח. באמת אני רוצה לברך את חברת הכנסת אורלי לוי שהיא באמת ממש נמצאת במפגשים – ליאת סוערת על העניין הזה, ברכות גם לך, ליאת, אני יודעת שאת עושה עבודת קודש בעניין הזה.

לגמרי, בכלל הארגונים עושים עבודה מדהימה שהמדינה צריכה לעשות.

אני מאוד מבינה שיש התרגשות אבל העניין החשוב הוא באמת שהחוק הזה אושר. אנחנו נצביע עליו במליאה.

אני רוצה להגיד לך תודה ענקית, לוועדה שלך תודה ענקית, ליועצת המשפטית ששמה את הדגש על כל שאלה והצליחה לגשר על כל הבעיות.

בשמחה, מכל הלב. באמת מגיע לתמי, ממש מגיע.

דיברתי על זה, אני חושבת שאנחנו נשלח מכתב.

המשימה שלכם עכשיו היא ללחוץ על שר התקשורת ושר הרווחה שיהיה קמפיין, כי זה לא מספיק שזה יישאר רק בהודעה לתקשורת.

אני רוצה לומר עוד משהו, להגיד תודה רבה גם לחברות הטלפוניה בכלל כי אנחנו הפלנו עליהם פה עלות כלכלית בלי לשאול אותם דרך חוק. אני חושבת שפה הזמן להגיד להם תודה רבה שהם לקחו חלק. הם לא התנגדו. אנחנו גם ניסינו לצמצם את הפגיעה שלהם ולהכיר בזה כהוצאות לצורך תרומה ושיתוף הפעולה אתן היה מדהים. הוא לא היה משהו – למרות שלא היינו שואלים אתכם אם הייתם אומרים לא – אבל הם יצאו פה באמת כמי שמחזיר לחברה גם בדברים הכל כך חשובים האלו, שלפעמים זו הצלת חיים.

יופי, אז ברכות לכולם, תודה לכולם וניפגש במליאה להצביע.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>