PAGE
22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 236 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ב בשבט התשע"ב (15 בפברואר 2012), שעה 10:00

<תוכניות לצעירים יהודיים מהתפוצות בישראל>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

מיכאל בן-ארי

נחמן שי

>
לילך אלמקייס - רכזת תיאום ובקרה, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

חגי אליצור - מנל תחום בכיר תפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

חנה קורן - מנהלת אגף בכיר עידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת עלייה

עמית טרייסר - מנהלת מחלקת חברה ותרבות מינהל הסטודנטים, המשרד לקליטת עלייה

פטריסיה חבבו - ממונה עידוד קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה

בהיג' מנצור
_
מנהל מחלקת דתות בחטיבת תפוצות, משרד החוץ

לאה רוזנברג - מנהלת אגף קשרי חוץ ואונסקו, משרד החינוך

משה זעפרני - ראש אשכול מורשת, משרד החינוך

אילן וגנר
_
מנהל תכניות היחידה לחוויה בישראל, נציג הסוכנות

איילת שילה-תמיר - מנכ"לית פרויקט מסע

יעקב אהרוני - מנכ"ל המחלקה לפעילות בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית

אבישי נוי - מנהל מפגשים, ההסתדרות הציונית העולמית

סילביו חוסקוביץ - יו"ר מועצת תנועות הנוער הציוניות העולמיות

פול רוזנברג - מנהל כספים, תנועות הנוער הציוני

סטיבן מוס - יו"ר כבוד, "לפיד" - למען נוער יהודי

גדעון שביט - יו"ר, "לפיד" - למען נוער יהודי

סטיבן פרנקל - יו"ר עמית "לפיד" – למען נוער יהודי

שרה ואנונו - מנהלת תקשורת, "לפיד" - למען נוער יהודי

אבינועם בר יוסף - נשיא ומנכ"ל מייסד, המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

יוגב קרסנטי - עמית מחקר, המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

ירון ליפשיץ - מנהל תוכניות נוער - מרכזים קהילתיים יהודיים בצפון אמריקה

חיים פישגרונד - מנהל בית ספר תיכון ע"ש אלכסנדר מוס

יוני היילמן - עוזר מנהל קבוצות בינלאומיות - תגלית ישראל

לאה גרבר - סגנית נשיא ומנהלת המשרד בישראל - JCCA , מרכזים קהילתיים יהודיים בצפון אמריקה

עמית טרייסר - המינהל לסטודנטים עולים

דניאל מור - מנכ"ל "Israel way", "דרך ארץ"

פלורה קוך-דוידוביץ
_
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים
<תוכניות לצעירים יהודיים מהתפוצות בישראל>

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר יומנו – תכניות לצעירים יהודיים מהתפוצות בישראל. אני רואה פה חברים רבים שאני מכיר מתפקידי הקודמים בהסתדרות הציונית העולמית, בסוכנות היהודית ומתנועת הנוער בית"ר, מועצת תנועות הנוער העולמיות, ואני שמח מאד לראות חברים טובים. אני רציתי לפני שנפתח לבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהכין דו"ח מסכם לקראת הישיבה, עם הנתונים לגבי כלל התכניות, לקבל סקירה קצרה מהגברת פלורה קוך דוידוביץ. ופלורה, אני מניח שאנחנו נעביר לכל הגורמים את הדו"ח שהוכן, אבל נתמקד במספרים ובנושא התקצוב, כי הנושא שניגע בו היום, הבשר או המהות, זה נושא תקצוב הממשלה ואני בפתח דברי אומר שאני מברך על תקצוב של מדינת ישראל לתכניות ארוכות. אני רוצה לומר מילה בשבחו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שהבין את החשיבות של הנושא, ראש הממשלה אהוד אולמרט שהמשיך בכך, וכמובן גם ראש הממשלה נתניהו, שגם היום מקדיש זמן רב, כסף רב וחשיבות רבה לנושא של שיתוף פעולה וקידום הקשר בנושא הזה. ואני אומר את זה בצורה ברורה, כמשלם מיסים. אפשר להתווכח אם זה הרבה או מעט מיסים, תלוש המשכורת שלי נמצא גלוי לעין כל. אבל כמשלם מיסים במדינת ישראל אני חושב שזה חשוב מאד שכספי מיסים הולכים לחיזוק הקשר עם העם היהודי, ולהבאת בני נוער לישראל ולתכניות השונות שאנחנו מדברים עליהן היום.
אז בבקשה, גברת דוידוביץ.

תודה. אז במסגרת המסמך שהכנו לבקשת הוועדה, סקרנו את הפעילות של שלושה גופים – תגלית, לפיד ומסע, שעורכות תכניות סיור חינוכיות בארץ לצעירים מן התפוצות, שמטרתן בין היתר לחזק את הזיקה לישראל. לפי הנתונים שהעבירו אלינו הגופים עצמם, אנחנו מעריכים שב-2010 הגיעו לארץ כ-50,000 בני נוער וצעירים במסגרת שלושת הגופים.

מה החלוקה בדיוק?

כ-12,000 הגיעו דרך "לפיד", דרך התכניות שמפעיל "לפיד" לבני נוער בתיכונים. כ-10,000 דרך מסע.

רגע, "לפיד" זה גילאים –

15 עד 18, תיכונים. כ-10,000 ממסע, שזאת בעצם תכנית שמיועדת לבני 18 עד 13 ומאפשרת תכנית המשך.

לא עד 13, 18 עד 23.

18 עד 30, סליחה.

"לפיד" זה תיכונים, כן?

כן.

והשאר הגיעו דרך תגלית, כשתגלית היא עבור צעירים בני 18 עד 26. שלושת הגופים בעצם נבדלים בקהל היעד שהם פונים אליו. תגלית פונה כאמור לגילאים 18 עד 26, שמגיעים לכ-10 ימי ביקור בארץ, שמטרתם איזו שהיא היכרות ראשונית עם ישראל. "לפיד" כאמור מכוונת לבני נוער צעירים, שמגיעים לכשלושה עד שישה שבועות של חוויה ולימודים בישראל, ומסע מיועדת בעצם גם כחלק לבוגרי תגלית בני 18 עד 30, שמגיעים כסמסטר עד שנת לימודים אקדמאית אחת בארץ.
לגבי תקצוב, נושא שהעלית, צריך לציין שמסע ותגלית מתוקצבות שתיהן גם על ידי הסוכנות היהודית וגם על ידי ממשלת ישראל.

באיזה סכום?

ככה – תקציבו של מסע עומד על כ-48 מיליון דולר, לפחות לפי הנתון האחרון שקיבלנו, כשהסוכנות והממשלה מתקצבות אותו בחצי חצי, 50-50.

רק שנייה, זאת אומרת רבע הממשלה, רבע הסוכנות?

לא, חצי חצי בין הממשלה לבין הסוכנות. כל התקציב מתחלק ל-50-50.

אוקי, אבל יש תקציב שמגיע מהשתתפות של ---

אני אשמח להבהיר אם צריך. איילת שליה-תמיר, מנכ"לית מסע. תקציב מסע מבוסס 50% ממשלת ישראל, משרד ראש הממשלה, 50% הסוכנות היהודית, כאשר בממוצע התקציב הזה מממן את פעילות מסע, שהוא מהווה כ-25% מכלל התקצוב של הפרויקט. היתר, 75% מגיעים מהמשתתפים ומבני המשפחות שלהם. קצת אולי מקרנות, מתורמים וכן הלאה.

כמה זה בכסף איילת, מבחינת ממשלה ומהסוכנות?

התקצוב הוא לפי הגעת המשתתפים. אנחנו באמת מדברים על סדר גודל של 45-48 מיליון דולר בשנה. זה סדר גודל של 22, 24 מיליון דולר מכל אחד מהשותפים.

זאת אומרת ממשלת ישראל כ-24 מיליון דולר והסוכנות היהודית כ-24 מיליון דולר.

כ-24 מיליון דולר. ודולר ממשלתי מביא איתו דולר סוכנותי, ועוד כ-4 מיליון דולר מהעולם היהודי, דווקא הפעם במודל ייחודי שהוא מודל של המשפחות והמשתתפים עצמם, ולא קרנות ותורמים.

זה היה סדרי הגודל גם בשנים האחרונות של אותם סדרי גודל?

לא. אנחנו גדלים משנה לשנה והתקציב הוא מוטה תוצאה, הוא תוצאה של ההגעה. הוא לחלוטין תלוי במספר ההגעות. אנחנו בתקציב הגבוה ביותר, כי השנה אנחנו באמת מגיעים ל-10,000 איש, זה המספר הגבוה ביותר.

תודה. ולגבי תגלית?

אנחנו יודעים שבמהלך שנת קיומה של תגלית, כ-23% מומנו על ידי ממשלת ישראל. אין לנו נתון של חלוקה לשנה אחרונה.

יש כאן מישהו מתגלית?

כן, כן, יוני.

יוני, אתה יכול בקטע המספרי לומר לנו איפה התקציב הממשלתי והסוכנותי?

כן. בשנה הקרובה, זאת אומרת 2012, ממשלת ישראל זה יהיה עד 34 מיליון דולר ---

ממי?

ממשרד ראש הממשלה. והסוכנות – 6 מיליון דולר.

ובהשוואה לשנים קודמות מה המגמות?

בשנים קודמות ממשלת ישראל מגדילה את התקציב שלה בשנים האחרונות. שנה שעברה נראה לי זה היה 24 מיליון דולר. הסוכנות בשנים האחרונות, בשנה האחרונה היה גם 6 מיליון דולר, והשנה 5 מיליון דולר, אני חושב.

למסע כמה אתם נותנים?

אנחנו לא נותנים.

לא, הוא תגלית.

לא, אבל כמה הממשלה משתתפת במסע?

ב-24 מיליון דולר ממשלה.

ובמסע? לא, בתגלית.

אתה שואל על תגלית או על מסע?

על שתיהן.

מסע – 24 מיליון דולר ממשלה ו-Matching מלא, 24 מיליון דולר של הסוכנות; ותגלית – עד 34 מיליון דולר ממשלה, ועד 6 מיליון דולר סוכנות.

לגבי תגלית בהקשר הזה צריך להזכיר את החלטת הממשלה מ-2010, מספר 2050, שקובעת שיש להגדיל את מספר המשתתפים בתגלית לכ-50,000 בשנה, עד לשנת 2013 ואילך, כאשר בהתאם לזה ההשתתפות של הממשלה הוגדלה ל-88 מיליון שקלים ב-2011, ל-120 מיליון ב-2012, והיא תוגדל ל-142 מיליון ב-2013.

דולר?

שקל. לגבי "לפיד" אנחנו יודעים שתקציב ההכנסות שלהם הוא כ-105,000 דולר שמקורו בדמי חבר, וזה הנתונים שנמסרו מהפרויקט עצמו.

אלף דולר?

זה הנתון שנמסר לנו.

תיכף נשמע. גדעון שביט, אתה מייצג פה את "לפיד"?

כן.

מה הנתונים שלכם?

מה שהיא הזכירה, זה התקציב של הארגון שלנו שזה עמותה שכל אחד משלם דמי חבר, אז יש לנו איזה 100,000 דולר בשביל להריץ את העמותה, אבל מבחינת תמרוץ התלמידים שמגיעים, אז אין תקציב מאף גורם. זאת אומרת לא ממשלתי, לא סוכנותי, לא כלום. הכל ממומן על ידי המשתתפים שמגיעים ועל ידי תורמים שתורמים. לפעמים ממוסדים, קצת פדרציות יהודיות בארצות הברית.

תודה.

הסוכנות מסרה לנו שלקראת שנת 2012 היא הגישה הצעת תקציב לגבי "לפיד" למשרד ראש הממשלה, לגביה יינתן תקצוב של מיליון, שיתחלק בין הסוכנות כשליש של הסוכנות, וכשני שלישים של משרד ראש הממשלה.

מיליון דולר.

כן. נכון לכתיבת מסמך זה, ההסכם הזה טרם אושר.

אוקי. אני רוצה לפנות ללילך אלמקייס, נציגת משרד ראש הממשלה. בוקר טוב.

בוקר טוב. קודם כל אני אציין שאצלנו במשרד כמובן שמעריכים ומוקירים את כל תכניות החוויה שקיימות בישראל, בין אם אנחנו מתקצבים אותן ובין אם לא. למשרד, בסדרי העדיפויות ובתקציבו המוגבל, יש שני פרויקט דגל, שאלה הם מסע ותגלית, שאותם אנחנו מתקצבים מתקציב המשרד, יחד עם השותפים שזה הפדרציות, תורמים, הסוכנות היהודים וכו'. מחקרים שנערכו במהלך השנים שהתכניות האלה קיימות, הראו באמת שככל שהצעירים בגיל מסוים מגיעים לישראל, ההשפעה עליהם היא מיטבית, ובתגלית הוחלט להרחיב, ראינו שהתכנית היא מאד מצליחה ויש רשימת המתנה מאד מאד ארוכה של צעירים שהם לא מחוברים למדינת ישראל, וכדי לתפוס את אותם צעירים באמת הרחבנו את ההשקעה הממשלתית. כדי לתפוס את אותם חברים שהם, סליחה, ההגדרה היא – Un affiliated, ותגלית היא באמת מתפרשת לאותם מאסות של צעירים אלה, כשהמטרה היא באמת להביא 50,000 משתתפים בשנת 2013, שמהווים 51% משכבת הגיל בישראל.

לגבי מסע, גם, שוב חוויה של סמסטר עד שנה בישראל היא חוויה מאד משמעותית, שמחזקת את הקשר של המשתתפים לישראל ובסופו של דבר כמעט 20% ממשתתפי מסע עושים עלייה. מעבר לזה שהם מחזקים את תחושת החיבור והקשר לעם היהודי ואל מדינת ישראל.

תודה. אני חושב שאין פה עוררין ולא נצטרך להיכנס לחשיבות של הפרויקטים האלה, וכולנו מברכים על השקעת המדינה.

מה מטרת הדיון, אדוני?

אני אגע בזה. על השקעת המדינה. אני רוצה למקד את הנושא של פרויקט "לפיד" ונמצאים פה הגורמים, שהתחושה שלהם שכאילו מסע ותגלית קיבלו איזו שהיא בלעדיות מהמדינה בנושא הגיל, ובעצם היום אין אפשרות לקבוצות של צעירים, גם של תנועות נוער וגם של צעירים יותר של תנועות הנוער שנמצאים פה נציגים, וגם של תכניות תיכון זה נקרא, או תכניות לתלמידי תיכון שמגיעים. הם לא נכנסים לחגיגה, לצורך העניין. ופה אני רוצה למקד את השאלה ולשאול ---

אפשר לשאול שאלה מלווה לשאלה הזאת?

רק שנייה, אני אשמח. אבל הרבה מאד כסף מושקע ואנחנו מברכים ומעריכים. אנחנו שואלים אבל למה מכל הסל הגדול הזה, לא מוקצה תקציב גם לתלמידי תיכון. זו התשובה שאנחנו רוצים לקבל. חבר הכנסת בן-ארי, אני אשמח.

אני חושב שמן הסתם הנגזרת של השאלה הזאת היא מה הוא הגיל היותר משמעותי ואני מעריך, בלי שום, אין לי שום קשרים עם אף אחד מהארגונים, אני מעריך שאנחנו נרצה להשקיע יותר במקום שבו התפוקה תהיה יותר, והמטרה שלנו ---

אתה לא יודע מה הגילאים? תיכון.

אני שואל.

בוודאות. בוודאות.

יש למישהו נתונים, יש מחקרים, ואם הגיל היותר משמעותי הוא באמת גיל התיכון, אז צריך להתייחס לזה בצורה כזאת. כמו כל השקעה אתה משקיע איפה שאתה מקבל את התפוקה הגדולה ביותר, ומבחינתנו התפוקה זה התוצאה של הקשר עם מדינת ישראל, האחוזים של אלה שבסופו של דבר אנחנו מבצעים את מה שאנחנו מכנים בצמד המילים הכל כך אהוב הזה – עושים עלייה, שזה בסופו של דבר התוצר שאנחנו רוצים. זה מבחן התוצאה מבחינתנו.

זה לא תוכניות לעידוד עלייה, זה תכניות לעידוד עזיבה לישראל.

תודה. יוני, יש לך נתונים של עלייה מבוגרי תגלית?

תגלית היא לא מעודדת עלייה, היא ארגון שמטרתו לחזק את הזהות היהודית ואת הזיקה לישראל ולקהילות היהודיות. אז אנחנו לא מעודדים את הצעירים שלנו ----

מה כן אתם מעודדים?

אנחנו, אם תראה בדף האחרון של המחקר, יש חלק מהנתונים שאנחנו כן מעודדים, שזה למשל שבין משתתפי תגלית, אלה שבאו לעומת אלה שלא באו, הם מרגישים קשר חזק לישראל ב-46% יותר, וגם הסבירות לנישואין לבן או בת זוג יהודיים, בקשר משתתפי הפרויקט, גבוהה ב-51%.

אני רוצה לומר משפט שהוא לא אמפירי, אבל אני חושב שכולם יסכימו. כל מי שמגיע לישראל תכנית כזו או אחרת, זה מעודד עלייה.

נכון.

עכשיו, מספרים, מה שאנחנו קיבלנו ממרכז המחקר והמידע, שבמסע מדובר על 20%, בלפיד מדובר על 15%. אני לא יודע בתגלית מה המספרים, אבל אני מניח שזה בסדרי גודל דומים.

אנחנו מעריכים שכ-17,000 עלו עד היום, שזה בערך 8%. צריך לזכור שגם מדובר, אנחנו מביאים בדרך כלל את היהודים הכי מרוחקים, אז אנחנו בדרך כלל לרוב המוחלט של המשתתפים זה פעם ראשונה שהם מגיעים לארץ, וגם אנשים שדי מנותקים מהיהדות במדינות המוצא שלהם.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה מילים כלליות, ואחר כך להתייחס לסוגיה הספציפית. כל תכנית שמביאה לארץ אנשים צעירים ממדינות העולם, יהודים הכוונה, ונותנת להם התנסות בישראל, היא תכנית חשובה והיא ראויה לעידוד. אולי זו ההשקעה הכי טובה שאנחנו יכולים להשקיע בקיום הקשר בינינו לבין התפוצות. שאלת אותי מה הוא קשר, זה דבר שאפשר לפרט אותו אבל כל אחד מרגיש אותו בליבו.

אני לא שאלתי מה הוא קשר, אני שאלתי איך זה נמדד.

לא, שאלת איך זה נמדד. לא רק העלייה, אני רוצה לומר, אני תיכף אשיב לזה. אבל בעיני העובדה שיש תכניות טובות מאד כמו תגלית, שמקבלות סכומים גבוהים ביותר ויש תכניות לא פחות טובות שלא מקבלות שום תמיכה, זה פער בלתי נתפס. אני לא רוצה להתייחס להיסטוריה ואיך זה התחיל ולמה זה קרה ולמה זה קורה היום. אבל אין ספק שצריכה להיות פה גישה יותר פתוחה ושוויונית. אני אומר, זו ההשקעה הכי טובה של מדינת ישראל והיא יכולה להשקיע גם בעצמה וגם בעם היהודי.

עכשיו לשאלה מה הוא קשר ומה בכלל התפוקה הנדרשת. אלה לא דברים שהם מדידים באופן מיידי. יכול להיות, כמה אמרת, 17,000 מבוגרי תגלית עלו לארץ?

בערך, כן.

יכול להיות שזה אנשים שחשבו בלאו הכי לעלות לארץ ועלו, למרות או בגלל והיה להם גם פרק קטן של תגלית בדרך. העם היהודי הוא קטן, לא צריך להסביר את זה ומתכווץ ומתבולל וההתנסות הישראלית היא אחד הדברים שיכולים לבלום את זה ואפילו להפוך את זה. אז לכן הקשר בין התפוצות וישראל דרך התכניות האלה – הוא דבר שאתה צריך להתברך בו, גם אם הוא לא מתגלם באופן מיידי במספרי עולים או בנישואין, או בכל מיני צורות אחרות. העובדה שבחור או בחורה באים לארץ ועובדים פה, לומדים פה, מטיילים פה, חוזרים הביתה ---

על זה אין מחלוקת.

אתה לא יודע איזה חיים זה מכניס לקהילות היהודיות במקומותיהן. אחד הכישלונות של תגלית ---

השאלה הייתה אחרת.

שהוא לא הצליח להפוך את המנוף הזה בחזרה ולשלב את הצעירים האלה בקהילות. הם חוזרים לקהילות ונעלמים, הם לא מספיק מעורבים בחיי הקהילות שם, ובלי קהילות קשה מאד לראות את העולם היהודי מתקיים. אבל בכל מקרה, אני חושב דני, אם אתה שואל אותי אם הוועדה הזאת תוכל לקרוא לממשלה בכל ההשפעה שיש לה, גם לתמוך בתכניות שבהן צעירים באים ללמוד בישראל בשנים הכי מעצבות שלהם, שזה 14-18, בעיני זו תהיה תרומה אמיתית, גם אם זה כמה מאות ובוודאי אם זה כמה אלפים שבאים, לומדים את השפה. אלה השנים שאפשר לקלוט את השפה, אלה השנים הכי חשובות לדעתי, בעיצוב אישיותו של האדם. תנו להם את ההזדמנות ותראו את מה שחברי מיכאל רוצה לשמוע – גם את התוצאות.

תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. אני רוצה לבקש ממר סטפן מוס, שהוא יושב ראש כבוד של לפיד, בבקשה מר מס. תדבר באנגלית ואני חושב שרוב האנשים כאן יבינו אותך.

(תרגום מאנגלית) שמי סטיבן מוס. נולדתי בברוקלין, אני חי במיאמי ביץ' פלורידה, מוקף לחלוטין בעולמי היהודי. אני עורך ביקורים בישראל כבר 60 שנה. הייתי רוצה להגיד לכם שהתחלתי בגיל שנתיים, אבל התחלתי בגיל 23, אז לכן אתם יודעים שאני בן 83 שנים. מאד ערני, רגליי כואבות, ואני גאה להיות פה ואני מתנצל על כל אותן שנים שלא למדתי לדבר עברית או להבין אותה. אני יודע מספר מילים: שבוע טוב, ובוקר טוב ועוד כתריסר מילים, אז אני מתנצל.

אני יושב ראש כבוד של לפיד, זו קואליציה של 30 תיכונים שמאורגנים והפכו לכוח בשיחות עם השלטון, כדי לבדוק אם נוכל להשיג כסף לבני העשרה. לפיד, לפני שזה היה לפיד, באופן אינדיבידואלי לפני האינתיפאדה השנייה, מספר החברים כ- 500,000 בני עשרה, זה ירד מבערך 25,000 דולר בשנה, לבערך 13,000 דולר בשנה היום וזה ממשיך לרדת. ולסיבה שזה התדרדר ועדיין מתדרדר, יש שני גורמים: אחת, הסטודנטים המרוחקים שאנחנו מלמדים היה חובה ואז הוקמה התכנית תגלית וקשה לנהל משא ומתן עם תכנית של 3 עד 10 ימים, כנגד תכנית של שבועיים עד חודש. תגלית זה נפלא, היה נפלא ובתקווה יהיה נפלא.
אם תגלית, לפיד ומסע היו מתמזגים למטרה אחת, להביא הנה ילדים מהתפוצות בכל קצווי העולם, להתחיל בבני עשרה. בני עשרה הם גורם מקיים, בני עשרה יכולים להיות גורם מקיים למסע, כמו שהם. בני עשרה יכולים להיות גורם מקיים לתגלית, אבל תגלית לא מרשים לאנשים לבוא לתכנית שלהם אם הם כבר היו בעבר בישראל. זו הוראה שצריך לבטל, וכל האנשים שמארגנים את תגלית, אלוהים יברך אותם, צריכים כבר לחשוב על מיזוג של כל הארגונים יחד. זה בלתי סביר לטעמי, בתפקיד שאני ממלא עם בני נוער יהודים, ואני חושב שהמספר הוא בערך מאה מיליון דולר, שניתנים לתגלית ולמסע. לא שקל, וזו עוד מילה בעברית שאני מכיר, אפילו לא שקל לבני נוער. זה מעבר להבנתי. אני חייב לשמור על שקט, בגלל שכשגדעון אמר לי על דברים שנאמרו בחדר הזה, על המחסור בכסף שהממשלה צריכה להעביר ללפיד, אני לא אומר שזה עקבי, אבל זו גישה שבני נוער צריכים לקבל כסף. מה שקרה, שבני הנוער שלנו, היסטורית, עשו עלייה, הלכו למסע, הצטרפו לצבא והפכו לפעילים בקהילה כאן, ולא רק זאת הם גם הפכו לפעילים בקהילה בארץ מולדתם. הם מובילים בתפקידי הנהגה בכמעט כל ארגון יהודי בארצות הברית. אם תבחנו את כל הארגונים היהודיים, ממצב התחלתי, ממצב התחלתי עד לראשות החברה, תמצאו בוגרי לפיד.
אני גם יושב ראש של בית ספר התיכון על שם מוס אלכסנדר בישראל, שנוסד בשנת 1972 ושבעצמו הביא 21,000 בני עשרה הנה, ובני העשרה האלה, אם תבחנו, ואני לא אשעמם אתכם עם סטטיסטיקות, אבל 88% מבני העשרה האלה מעורבים בכל פעילות יהודית. תנו לי לקרוא את זה, אם אפשר, בקצרה ככל האפשר, אבל גם ישיר ככל היכול. אנחנו מאבדים את הקרב על ההמשכיות היהודית. אנחנו מאבדים את הנוער שלנו. צעירים לא מחוברים לישראל כמו שאנחנו כולנו היינו. ישראל צריכה לקחת אחריות לקשר הזה, כמו שעושים בתפוצות. ישראל מאבד את אירופה, מאבדת את הקרב, ובמהרה תאבד גם את הקשר עם הנוער שלנו. אנחנו כבר יכולים לראות את זה קורה בנישואים מעורבים, ואת המוגבלות של ישראל, בלקיחת מקום בקמפוסים של ילדים יהודים. ישראל צריכה לעשות משהו בעניין הזה, איך לתמוך לפיד, ולהביא כמה שיותר בני נוער לישראל בהקדם, להביא אותם כשהם צעירים, כדי להפיק את מירב ההשפעה. בני הנוער צריכים להיחשף למדינת ישראל ולתרבותה, על מנת שיוכלו להיות מסוגלים להיאבק באנטישמיות כבר מתחילת הדרך, כך שיהיו מחוברים לישראל עוד לפני שהגיעו לקולג'.
מה עלינו לעשות כדי לגרום לממשלה להסכים? אני לא מבין את זה. אני באמת לא מבין את זה. יש לי עוד הערות שאני רוצה להעביר לכם, אבל אומר לכם שסטודנטים בבתי הספר יכולים להיות הגורם המשקם של כל קבוצה שמביאה ילדים לישראל ,לא רק מסע אלא גם תגלית וכל דבר שאנחנו עושים. אנחנו הבאנו במשך השנים 25,000 ילדים, וכעת נביא 12,000, אנחנו רוצים שהממשלה תיתן לנו את אותה תמיכה שהם נותנים למסע ולתגלית, ותייחס אלינו באופן שוויוני, אחרת ניפול. תגרמו שיהיה איזון, וכך נביא יותר ילדים לישראל, בתוצאות חיוביות.

תודה רבה על ההקשבה.

תודה רבה מר מוס. אני רוצה לומר שיש פה תחרות מובנית, כי ברגע שאני הורה לילדים ואני יודע שהילד שלי ייסע בחינם בגיל 18, אז אני אחשוב פעמיים לפני שאני אשלח אותו לתכנית בישראל, ובזה אנחנו לא נוגעים. זאת אומרת זה קיים וזה מובנה וזה יישאר, אבל מה שאני רוצה לומר ולקבל תשובות מהנציגה של הסוכנות ושל הממשלה, כאילו מעבר לפקטור שזה תכניות חינם או תכניות בתשלום, למה לא נכללות התכניות לתלמידי תיכון בסל התקציב? אני רוצה קודם כל לשמוע את נציג הסוכנות, את אילן וגנר, מנהל תכניות היחידה לחוויה בישראל.

בוקר טוב לכולם. מבחינת הסוכנות היהודית יש חשיבות רבה לנסיעות בגיל תיכון לארץ. אנחנו רואים את זה כחלק חשוב בכל רצף החוויות שמתחילות בגיל תיכון וממשיכות בגילאי סטודנטים ועד מבוגרים וצעירים. ואנחנו באמת שואפים שחלק מהסתכלות כללית, הוליסטית של התחום, שאנחנו גם נתייחס באופן רציני לתחום התיכון.

השאלה העיקרית שאנחנו רוצים לשאול אותה, זה כיצד נוכל לפעול ביחד – ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, לפיד, שותפים בעולם היהודי, כדי להגדיל את מספר האנשים שמגיעים בתכניות תיכון. אנחנו מרגישים שזה תחום שהוא סטטי בשנים האחרונות, שיש לו פוטנציאל גדול יותר מאשר ממוצה, ואנחנו בהחלט מנסים לעבוד עם ממשלת ישראל, עם משרד התפוצות, עם משרד ראש הממשלה. הגשנו אפילו תכנית עבודה מפורטת כדי להתחיל להגדיל את מספר המגיעים לתכניות תיכון. תכנית שהגשנו בסתיו, בחודש אוקטובר, שטרם קיבלנו עליה תשובה.

מבחינת תקציב בתכנית – מה הסוכנות היהודית מוכנה לשים?

בתכנית שהגשנו הכוונה הייתה שהתקציב ההתחלתי של מיליון דולר, הסוכנות היהודית תשים שליש, ושני שלישים יבואו מהממשלה. זה בעצם המתווה המוסכם. וכפי שאמרתי לא קיבלנו מענה לבקשה הזאת, אז אנחנו מרגישים שאנחנו כבר באיחור רב לקראת קיץ 2012, כדי להשפיע. אנחנו קיווינו מאד לקבל תשובה חיובית ולהתחיל בעבודה, כדי להראות שאם נשקיע קצת כסף, נתמרץ את הארגונים להביא יותר אנשים, נשקיע יותר בשיווק ובקידום, אפשר להביא תוצאות. אז אם יש דרך לזרז את התהליך הזה מול הממשלה ולקבל תשובה חיובית במתווה שהגשנו, אנחנו יותר מאשר נשמח. והתקציב שלנו עומד ומחכה לזה.

תודה. לילך, את מכירה את מה שמדובר.

כן.

איפה זה עומד במשרד ראש הממשלה?

מי שטיפל בתכנית ובכל ההצעה היה משרד ההסברה והוא נמצא פה לידי. וכעיקרון, אף גורם מוסמך במשרד עוד לא החליט לגבי התכנית ותקצובה.

טוב, בואו נלך, את יודעת, עד שנגיע לפתח. חגי אליצור, משרד ההסברה, איפה עומד המתווה שהסוכנות היהודית הציעה לגבי מיליון הדולר?

אז ככה, אנחנו באמת, שוב, הצטרפנו לעניין הזה של לפיד. אנחנו באמת חושבים שזה דבר חשוב לקדם אותו והמשרד שלנו באמת אמרנו שנעשה תכנית של מיליון דולר, כאשר המשרד שלנו כבר העביר את החלק שלו, שזה מיליון שקלים ---

מיליון דולר למי?

מיליון דולר ללפיד לעשות איזה שהוא ---

איך תבחרו? ואם יהיו חוץ מלפיד עוד תכניות, מה תעשו?

אנחנו כרגע הרעיון הוא שלפיד מאגד בתוכו הרבה מאד תכניות ולכן הכי נכון ---

אבל אתם יכולים לתת לתכנית ספציפית, הרי יש איזה בעיות ---

לא, הם יתנו קריטריונים לתכניות תיכון בארץ.

הם צריכים להתמודד במכרז, זה לא פשוט, דני. הם לא יכולים לעשות ---

לא, הגיש את זה הסוכנות, אז לא צריך מכרז.

אה, אוקי.

כן. אנחנו נעבוד בעצם עם הסוכנות. כשהעסק קודם והשר אמר בסדר גמור אנחנו רוצים לקדם את זה, אנחנו ניתן מיליון שקל.

אז הוצאתם מיליון.

אנחנו ניתן, כבר העברנו את מיליון השקלים.

מי עוד צריך לתת?

הסוכנות גם כן מחויבת למיליון שקלים, והאוצר התחייב לתת עוד שני מיליונים. זו הייתה ההתחייבות וכרגע האוצר עשה איזו שהיא נסיגה מהדבר הזה. זה החסם הראשון. זאת אומרת כשדיברנו על התכנית ---

ברור. צריך לסמן אצלכם, להוציא מהכסף שלכם. זה לא חכמה, הם צריכים להוסיף כסף ---

בדיוק. כשדיברו על התכנית אמרנו אנחנו נעביר מיליון, האוצר התחייב לשני מיליון, הסוכנות למיליון אחד. אנחנו כבר העברנו את המיליון, גם הסוכנות כבר מוכנה. כרגע זה תקוע שם. זה חסם אחד.

אתה שומע דני?

כן.

ברור לך איפה זה תקוע.

ואחרי שנעבור את החסם הזה, אז בעצם צריך לקחת את התכנית שהסוכנות הגישה ולטייב אותה, ולראות איך באמת, הרעיון הוא שהארבעה מיליון שקלים האלה יהוו איזו שהיא תכנית שדרכה נוכל לראות עד כמה המימון הזה באמת משפיע על המספר של האנשים שמגיעים וכו', וזה אמורה להיות מהות ההצבעה, אבל זה השלב הבא.

תודה. כן, אילן.

רק חצי משפט להוסיף. כשהגשנו את התכנית הדגשנו שכדי להיות אפקטיבי לקיץ הקרוב ורוב בני הנוער מגיעים לארץ בקיץ, כשבעצם אנחנו צריכים לקבל תשובה חיובית עד 1 בינואר. אנחנו עכשיו לקראת סוף פברואר. ובאמת האתגר יהיה, גם אם תהיה תשובה חיובית בזמן הקרוב, האם נוכל להתארגן כדי שתהיה השפעה בקיץ הקרוב ויכול להיות שהתשובה היא שלילית. כי מדובר כאן במארגנים שצריכים לשווק, צריכים לגייס, צריכים לעשות פעולות בשטח ואנחנו לא רוצים כמובן ללכת על משהו שהוא מיועד לכישלון. יש גם סוגיה של התזמון בשלב זה.

גדעון שביט, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד כמה מילים. לפני מספר שנים הממשלה יזמה סקר, שבטח אבינועם יתייחס אליו, של המכון לתכנון העם היהודי שהתייחס לכל הנושא של כל הבאת צעירים לארץ. המלצת הסקר הייתה להגדיל את תקציב תגלית ולהגיע לתקציב של 20 מיליון דולר לגיל תיכון. מה שהממשלה עשתה, שלא כל כך ברור לי למה, לקחה רק את הסעיף של הגדלת תקציב תגלית באותו רגע ויישמה אותו. לא לקחה שום דבר מההמלצה שמדברת על גיל התיכון. זו נקודה אחת.

לגבי מיליון דולר, זה היה טיפה בים, כי ברור שאם מגיעים 10,000 ואנחנו רוצים להגיע ל-20,000. כי מה שאנחנו אמרנו כארגון לפיד, שכל המטרה שלנו זה להגדיל את המספרים ל-20,000. אבל אמרנו נתפשר על זה, כדי שנתחיל ונכניס רגל בדלת. העניין הזה נחסם במשרד ראש הממשלה, אנחנו יודעים את זה. הריצו אותנו שלוש שנים בין משרדים. לילך אומרת שזה הלך למשרד ההסברה, אני יודע בדיוק איפה זה נתקע, כי זה היה צריך להגיע למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שלא אישר את זה. התקציב היה, אבל אני לא חושב שזה העניין, המיליון דולר, כי אין לזה גם שום משמעות בשנה זאת כי כבר איבדנו את השנה.

יש בצורה בולטת, בכל המקומות, חוסר תקצוב בולט של גיל התיכון. אין טעם להחליק את זה מתחת לעניין. גיל התיכון הוא הגיל, לדעתי, הכי חשוב, כי זה לפני הקולג'ים, שכל הבעיות שישנן בקולג'ים, אנחנו מחנכים אותם לקולג'ים. מסיבות כאלה או אחרות, שלא ברורות ומישהו צריך להסביר – למה לא מסתכלים על גיל התיכון? יש שם תכניות שהביאו חצי מיליון ילדים, תכניות מפוארות שמקיימות חודש עד חודשיים פעילות, ומשום מה התחילו להתחיל לחנך את כל הסיפור הזה מגיל 18. אין לזה שום היגיון חינוכי, אין לזה שום היגיון אחר.

התכניות של תגלית ומסע הן חשובות. דרך אגב, אנחנו אמרנו כארגון, וזה חשוב לי לומר את זה, אין לנו שום מטרה להקים ארגון חדש. הצענו למסע ולעבוד עם איילת, שייקחו את כל תכניות התיכון ויטמיעו את זה בתוך הארגון של מסע, שזה יהיה אפילו פרי מסע. כי רוב בוגרי התיכון מגיעים לסיבוב שני במסע. ככל שנביא יותר תלמידי תיכון, יגיעו יותר תלמידים למסע. זה ברור. אף אחד לא יודע להסביר היום, ממש אף אחד, זה פשוט מדהים. אתה מסתכל – אתה המום. אף אחד לא יודע להסביר למה חוסמים את התמיכה בגיל התיכון. אין לזה הסבר. אני לא יודע מה זה. זה אולי איזה לקץ של X, Y, Z. אני יכול לנחש, אני לא יודע. אין לזה שום היגיון לא חינוכי, לא מבחינת גידול התלמידים, המספרים גדלים. יש דרך אגב פתרון, שאני לא המצאתי אותו. מדינת ישראל תומכת היום פחות או יותר ברמה של 1,000 דולר לתלמיד שמגיע בתגלית. תלמיד תיכון לא זכאי לזה, כי אם הוא מגיע על חשבונו ומשלם 8,000 דולר, 8,000 דולר או 5,000 דולר – לא זכאי ללכת לתגלית, שזה גם חסר היגיון, אבל נניח שזה ככה. אז תנו לו את ה-1,000 דולר שאתם נותנים בתגלית. הוא היה פה שני חודשים, למה הוא לא זכאי ל-1,000 דולר?

הצענו לקרוא לזה יוניברסל ואוצ'ר. תן ואוצ'ר לכל ילד בגיל 15, תגיד לו – המדינה נותנת לך 1,000 דולר, וזה דרך אגב הרעיון המקורי של "ברסרייק" תן לו 1,000 דולר מהמדינה והוא יחליט לעשות את זה, או בתיכון, או "בברסרייק". מסע זה סיפור אחר, זה שנה. כשדרך אגב, תיכון זה הרבה יותר מ-10 ימים. אני לא רוצה להיכנס מה יותר טוב. אבל אין לזה שום היגיון, פשוט משהו קורה שם, מישהו צריך לשבור את הבלוק הזה ולהסתכל על כל התמונה. כל התמונה. אין שום היגיון להתחיל את כל הסיפור בגיל 18, כשכולם מדברים על בעיה של האנטישמיות בקולג'ים. מתי תכינו אותם, בגיל 22? כשהוא גמר את האוניברסיטה? אנחנו מכינים אותם לקולג'ים. אנחנו אלה שמכינים אותם לקולג'ים והמספרים יורדים.
אז פשוט אני אומר לכל החברים שיושבים פה, מישהו צריך להיכנס לעובי הקורה ולהסתכל על כל התמונה.

תודה. אבינועם בר יוסף, המכון לתכנון למדיניות של העם היהודי.

האם מישהו יכול לתרגם בעבורי את מה שהוא אמר?

קודם כל אני רוצה באמת להודות על כינוס הישיבה הזאת. אני חושב שהיא חשובה, בגלל שמסתכלים על המכלול ולא על פעולות נפרדות. אני רוצה להעיר הערה שבאופן כללי זה לזכותם של הקהילות בארצות הברית ושל הארגונים היהודיים, שנישואי החוץ, מחוץ לקהילה, הנישואים המעורבים, הם לא עוברים את ה-50%. זאת הצלחה אדירה, זה לא קיים בשום קהילה אחרת בעולם. זאת אומרת שבסך הכל הפעולות הן פעולות חשובות שנעשות. אם הייתה סטטיסטית, היית מגיע ל-98% נישואי חוץ.

כמו בקהילות אחרות.

בוודאי. ואכן צריך לשים את זה בצד. אני רוצה להתייחס בכמה מילים לתגלית. תגלית כשהיא הוקמה היא הייתה נס, כי בשנת 2000, כשפרצה האינתיפאדה השנייה ונהרגו ילדים ברחובות, שום הורה לא היה נותן לא את הכסף ולא את החתימה להעלות את הילדים בגיל צעיר יותר. ופה, באופן ניסי, מקרי, קמה תכנית שהביאה ילדים לארץ, שלא היו צריכים כבר את חתימת הילדים בגיל 18, ולא היו זקוקים לכסף כדי לממש את החוויה הזאת. זאת הייתה ההצלחה הגדולה של תגלית, והיא הייתה חשובה כי היא מנעה נתק דורי בינינו לבין הצעירים בתפוצות.

מסע גם כן, זו תכנית שאני לא רוצה לגעת בה, כי היא תכנית מתחייבת. היא תכנית שהיא בעצם Follow up, תכנית ההמשך המשמעותית ביותר שקיימת לכל המאמצים שנעשים. אבל אנחנו צריכים להסתכל בעצם, איך אתה מצליח להביא את הילדים בתפוצות לשורשים היהודיים שלהם, לפני שהם מגיעים למסע ולתגלית. איך אתה גורם להם להתחבר, כי תגלית זו רשת שנועדה לתפוס את כל אלה שכמעט הלכו לאיבוד.

ופה, ואני יכול לומר את זה על סמך באמת ניירות שהוכנו, ניירות מדיניות שהוכנו אצלנו, בצורה מאד יסודית ורצינית. אנחנו גם נוכל להעמיד את זה לרשותכם. אין ספק שגיל בת מצווה/בר מצווה ומעלה, זאת קבוצת הגיל המשמעותית. ואנחנו עובדים עכשיו על פרויקט שהוא מאתר את נקודות ההתערבות המרכזיות במעגל החיים היהודיים, במטרה לראות באמת איך מחלקים את העוגה. ותראו, המספרים שנאמרו פה הם מדהימים. אף אחד לא חשב על זה ולא עשה את החשבונאות הפשוטה – 100 מיליון שקלים שמושקעים ב-50,000 סטודנטים, המשמעות היא שזו השקעה של 6,700 דולר בילד אחד.

לא, התקציב הוא 100 מיליון דולר.

זה לא משנה. אני מדבר על ההשקעה הממשלתית. ההשקעה הממשלתית בילד היא 6,700 דולר לביקור בין 10 ימים. 100 מיליון לחלק ל-50,000---, לא זה 20,000.

בוא לא ניכנס למספרים אבינועם, השקעה רבה של הממשלה.

תעשי חשבון שזה 20,000.

מה 20,000, אני לא הבנתי.

100 מיליון לחלק ל-50,000 כמה זה?

זה 2,000.

עכשיו, ההשקעה המקבילה של התורמים זה השקעה נוספת של 4,000.

אני לא הבנתי אותך בכלל.

לא, לא, 100 מיליון זה כולל אותם.

לא, 100 מיליון דולר.

כל חניך בתגלית זה בסדר גודל של 2,500 דולר.

דולר, בסדר.

העלות של כל התכנית.

העלות של התכנית של תגלית.

שממנו ההשקעה של ממשלת ישראל היא כרגע עומדת על בסביבות שליש, בערך.

נכון, 2,000 שקלים.

800 דולר בערך.

3,000 שקלים. תראו, הדבר החשוב ביותר היה שבאמת הממשלה תקבל החלטה, אפילו החלטה הצהרתית, שיהודי התפוצות והדור הבא בתפוצות, זה נכס אסטרטגי של מדינת ישראל והיא צריכה להשקיע בזה, ואולי בטווח השנים להגדיל את ההשקעה. ברגע שתהיה הגדלת השקעה, בהתחלה בלי לנגוס בתגלית ובגיל הביניים, בסוף תצטרך פחות אנשים לתגלית. כי הרשת הזאת לא תהיה נחוצה באותה מידה, והמטרה היא אותה מטרה. ואם באמת אנחנו נהיה מסוגלים לבוא ולהגיד שכל ילד שנולד יש לו פנקס קופונים של 7,000 דולר לחינוך יהודי כולל, זאת אומרת שההורים יוכלו להחליט לקבל חניכה שלעצמם על שורשים יהודיים כשנולד הילד, סיוע בחינוך יהודי בזמן הגן, בית ספר עממי והשקעה משמעותית בתיכון, ואז הכסף שיהיה נחוץ לתגלית, יהיה לתפוס את אלה שהלכו לאיבוד בינתיים, ואפשר לתפוס אותם חזרה. אבל צריך בפירוש להגיע לתכנית כוללת.

תודה. סילביו חוסקוביץ, יו"ר מועצת תנועות הנוער הציוניות העולמיות.

אדוני יושב הראש, אני מודה לך מאד על הדיון שאנחנו מקיימים בוועדת העלייה, מכיוון שאנחנו צריכים למקד את עצמנו בחשיבות של אותן התכניות האלו שאנחנו מריצים, ואני מדבר על כל התכנית. כי הרי העם היהודי ---

תנועות הנוער, אני בזמני היינו מביאים את תכניות הקיץ בהמונים. היום אחרי שיש את תגלית עדיין מביאים תכניות לגילאי תיכון?

אנחנו מביאים בגילאי תיכון, גדעון קורא לזה תלמידים, אנחנו קוראים לזה חניכים. אנחנו מביאים המון כאלה. אנחנו מבינים שאם אנחנו נרצה לחזק את ההגעה שלהם בגיל מאוחר יותר, אנחנו צריכים להביא אותם בגיל צעיר יותר. אנחנו חושבים שאם אנחנו נתמוך בלפיד, אנחנו נוכל להגדיל את המספרים של מסע, אנחנו יכולים להגדיל את המספרים של תגלית, מכיוון שאנחנו מחברים אותו למדינת ישראל.

תנועות הנוער, נגיד השומר הצעיר, אם מישהו בא מארגנטינה בגיל 16 היום בתכנית קיץ, הוא לא יוכל להגיע אחרי זה לתגלית.

הוא לא יוכל להגיע לתגלית, הוא כן יכול להגיע למסע. אדוני יושב הראש, אני חושב שהעם היהודי הוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל, וצריך לעשות כדי לחבר את העם היהודי, שלא יושב עדיין בציון, לחבר אותו למדינת ישראל. ואני באמת מברך על כל ההשקעה שיש המון במדינת ישראל לטובת העם היהודי. חסרה פה איזו חוליה מאד קטנה שנקראת לפיד, כדי שנוכל לחזק את כל השרשרת הזאת ושנוכל לראות את אותם החניכים שיחוו את החוויה הזאת במדינת ישראל – עולים למדינת ישראל. ואני מאד שמח לראות פה ממשרד החינוך, ממשרד הקליטה, מהסוכנות היהודית, תנועות הנוער. כולנו רוצים להירתם כדי לחזק את המסר היהודי הציוני בקהילות היהודיות בחוץ לארץ.

תודה. כן, בבקשה.

שמי לאה גרבר, אני מנכ"לית JCCA בישראל וחברת לפיד. אדוני יושב הראש, אתה ציינת קודם שהנתון שאנחנו "מתחרים" בתגלית בגלל שזאת חוויה בחינם, זה נתון שלא ישתנה, אבל אני רוצה לחדד את זה. אנחנו יודעים שהירידה היום במספרי הנוער שבאים לארץ חניכים או תלמידים, היא כתוצאה ישירה מהעובדה שההורים יכולים לדחות את החוויה של הנוער שלהם לארץ בעוד כמה שנים ולקבל חוויה בחינם. חשוב להדגיש שהיתרון המוחלט של כל מארגני לפיד, שמביאים נוער, בין אם הם תלמידי תיכון או חניכים בתנועות השונות, הוא שלנו יש את היכולת לקיים עם בני הנוער האלה חוויה חינוכית שלמה ומקיפה, שכוללת חודשים של עבודה לפני וחודשים של עבודה אחרי. זאת אומרת מעבר לחודש, חודשיים, שלושה שנמצאים בארץ בחוויה חינוכית מאד מאד משמעותית, מאד ערכית, שאנחנו יודעים שהתוצאה הישירה שלה היא למשל התמיכה במסע. היכולת שלנו לקיים חוויה שהיא ארוכת טווח הרבה מעבר לחודשיים שהם בארץ, בגלל המבנה הארגוני של כל אחד מהארגונים של לפיד, בעצם משדרגת את כל החוויה להרבה מעבר לתקופה שנמצאים בארץ. ואנחנו יודעים שהעבודה שלנו בשטח, אנחנו בארגון שלנו וכל אחד מהארגונים, במסגרת המבנים שלנו שם, בעצם לוקחת את כל החוויה בארץ לעשרה צעדים קדימה ומרחיבה אותה ומכלילה אותה על משהו שמתקיים בקהילה ונוגע בכל האנשים שקרובים לבני הנוער האלה שמגיעים לארץ.

תודה. כן, בבקשה.

שלום, שמי עמית טרייסר ממינהל לסטודנטים עולים ששייך למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית. אני רוצה להדגיש איזה שהוא חלק שפחות דובר כאן, שזה אותם 15% בממוצע שבסוף מוצאים את דרכם בעלייה לארץ ולדבר על אותו רצף של קליטת צעירים בסוף. זאת אומרת לא רק לעודד עלייה. אני חושב שכל אותן תכניות מבורכות שמעודדות עליית צעירים או מעודדות ביקור בארץ על מנת להשפיע על זהותם בחזרה בתפוצות, היא חשובה מאד, אבל ה-15% האלה שעולים לארץ בסוף, צריכים לקבל איזו שהיא התייחסות של רצף של עלייה ושל קליטה והיום לצערי התכניות שקולטות צעירים הולכות ומתמעטות בשל כל מיני קיצוצים ומחלוקות בין הממשלה לסוכנות ואני חושב שראוי לעשות את זה. אני חושב שהשכלה גבוהה בכלל, מהמקום שאני בא, הוא מכשיר שמעודד עלייה, מעודד קליטה וחשוב לראות איך עושים נכון.

קיבלתם תשובות לגבי תקציב הסוכנות לשנה הבאה?

עדיין לא.

זה לא קשור לנושא הישיבה, אבל ---

אני יודע, אבל בכל זאת יש פה את אותם 15% שאני חושב שכל תכנית יש לה את העניין הזה, ויש פה איזה שהוא עניין ש ---

תודה. כן.

אני רק רוצה להגיד מילה ברשותך על תגלית שהוקמה, וגם למה היא מתרכזת בגילאים שאנחנו מתרכזים עליהם. כשהרעיון של תגלית עלה ב-1996-1997, אחד הרעיונות הראשונים היה באמת להתרכז בגיל התיכון. אני חושב שזה היה יוסי ביילין שציין את גיל 17, וכשהסתכלנו על המספרים של יהודים שמגיעים מהתפוצות לישראל, ראינו שלמשך הרבה הרבה שנים, הגיעו 15,000 יהודים לארץ, בערך 13,000 בגיל תיכון, ועוד 2,000 בגילאים שמעל התיכון, במסגרות שונות. והרעיון היה לא להחליף דולר בדולר ולתת ל-13,000 שבכל מקרה מגיעים בתיכון סיור בחינם, אלא להגיע לאלה שהכי מרוחקים. ולכן הרעיון היה להביא יהודים שהם הכי מרוחקים, אלה שלא שקלו להגיע בתיכון. והיום אנחנו באמת מביאים, אנחנו הגדלנו את ה-2,000 האלה שמגיעים מעל גיל 18. השנה יהיו לנו 42,000, וביניהם בערך 40% רפורמים, עוד 40% מגדירים את עצמם רק כיהודים. אז רק לסדר גודל של האנשים האלה, אנחנו לא רואים שהמספרים הגדלים של תגלית משפיעים על המספרים שלמשך שנים הגיעו בתקופת התיכון.
עוד שני דברים, קודם כל אנחנו גם מזמינים למסע הרבה, אנחנו מאד שמחים שהרבה מבוגרי תגלית חוזרים בתכניות מסע, ואנחנו מאד גאים שיש לנו חלק בזה. ואני גם מציין שאם המספרים הגדולים שאנחנו מביאים, שזה יהיה השנה 42,000, אנחנו עדיין רואים בערך 2 אנשים לכל מקום של תגלית. יש לנו רשימות המתנה עצומות. אנחנו היום למשל פותחים רישום לעונת הקיץ הקרוב, ולמשל בשנה שעברה, כשהיו לנו 20,000 מקומות מצפון אמריקה, היו לנו תוך שבוע 41,000 נרשמים שכולם היו זכאים. אז אנחנו גם מגדילים את המספרים האלה שהם מעבר ל-18, וגם יש לנו עוד עשרות אלפים שפשוט מחכים ולא מגיעים.

יוני, איך אתם יודעים שמי שמגיע לתכנית הוא יהודי?

איך אנחנו יודעים שהוא יהודי?

כן.

יש לנו כמה דברים שאנחנו בודקים.

אם אני עכשיו גר במיאמי ואני נכנס לאינטרנט ואני רוצה לבוא לארץ בשנה הבאה, זאת אומרת איך?

צריך להגדיר יהודי קודם.

שנייה, הם נותנים תקציב אז הם צריכים להחליט מה הם עושים.

מי שזכאי לתגלית זה קודם כל מישהו שיש לו הורה אחד יהודי, חוץ מברית המועצות לשעבר, שעם ההסכם עם הממשלה זה קשור לחוק השבות.

לא, אבל יש הליך בדיקה? איך זה נעשה?

יש תהליך של בדיקה שנערכת בעקרון על ידי מארגני הסיורים שלנו, הארגונים שבאמת הם שמפעילים את הפרויקט. מעבר לשאלון שהם עושים דרך תגלית, יש גם שאלון וראיונות ובדיקות דרך אותם מארגנים.

כי אני מעלה פה שאלה, היא לא כרגע נושא הדיון, אבל אם נציע טיולים חינם לישראל – אז גם נביא 400,000 אנשים שירצו. השאלה, אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מביאים באמת יהודים לתכניות האלה.

אז כמו שאמרתי יש הרבה ראיונות ובדיקות על ידי המארגנים, ואנחנו גם עושים הערכה ובקרה בקבוצות שלנו, על ידי מספר גורמים.

תודה. מר מנסור, נציג משרד הדתות.

משרד החוץ.

משרד החוץ, סליחה.

אני מנהל מחלקת הדתות, בהיג' מנצור. לגבי העמדה של משרד החוץ, אנחנו מברכים על כל יוזמה של הבאת צעירים יהודים לישראל. החשיבות של המפעל הזה היא בתחומים שונים שמאפשר גם לנציגויות ישראל ברחבי העולם להיות בקשר עם אותם אנשים. מה שחסר, אנחנו קיימנו ישיבות עם האחראים על תגלית ודיברנו על הצורך איך משמרים את הקשר עם אותם צעירים שמגיעים הנה, כדי להביא אותם לעלייה לארץ. וזה צריך להתבצע בכמה מישורים.

המישור הראשון – הרשימות השמיות צריכות להעביר אותם לנציגויות שלנו בחו"ל, כדי שיהיו איתם בקשר, כי הנציגות יכולה, באמצעות הדיפלומטים ואנשי משרד הקליטה, העלייה והקליטה, לדרבן אותם כדי שיעלו לארץ. המישור השני שאנחנו דיברנו עם תגלית, איך אפשר לחשוף את הנוער הזה לכל הרבדים של החברה הישראלית. הם בעיקר מתמקדים באוכלוסייה היהודית, ולא נחשפים לאוכלוסיות אחרות שהם שותפים במפעל של מדינת ישראל, וכאן יש חשיבות כדי להראות את כל הפסיפס הישראלי, וזה יאפשר להם את המחשבה איך אפשר לחיות ואיך אפשר לעלות לארץ.

תודה. אנחנו חייבים לסיים, בשעה 11:00, אז משפט קצר דני מור, ואחרי זה גדעון.

אני רוצה להפנות את הוועדה גם להיבט נוסף, ההיבט הכלכלי. אני יודע, אנחנו כולנו כאן אנשי חינוך ואני אחד מהם, אבל יש פה גם היבט כלכלי, ואני חושב שברגע שמביאים קבוצה לסדר גודל של 30 יום, או 25 יום, המחזור הכספי שהיא משקיעה במדינת ישראל הוא פי שלושה, מאשר קבוצה שמגיעה ל-10 ימים. ואם אנחנו לוקחים פה את המספרים ומכפילים אותם בסדר גודל של 3,000-4,000 דולר שמושקעים בתכנית כזאת, אז תשימו לב שיש פה השקעה יחסית קטנה, שמחזירה יחסית למדינת ישראל ולציבור בישראל, ציבור אולי פי שלושה. תודה.

תודה. גדעון, משפט קצר.

כן. דבר אחד חשוב מאד שיהיה ברור. אנחנו חס וחלילה לא נגד תגלית ולא נגע מסע, להיפך. אנחנו בעד תגלית ובעד מסע. כל השאלה שישנה, ואף אחד לא משיב עליה, למה מתרכזים רק בשתי תכניות? זה שהמספרים הם 10,000, אפשר להגיע ל-20,000 ו-30,000. אין בעיה. זה רק פשוט עניין שהיום כל תכניות הבאת צעירים לארץ בקהילות בעולם, יודעים שיש תמיכה של ממשלת ישראל וזה נותן מנוף לתורמים, וזה נותן מנוף למשתתפים לבוא. הדבר היחידי שעשוSingle out , מאיזה שהן סיבות שלא ברורות, זה תכניות התיכון. אבל חשוב להגיד שאנחנו לא נגד האחרים, אלא פשוט לבסס את כל המארג הזה על שלוש תכניות ולא על שתיים.

הצלצול הוא בשבילי, לא בשבילכם. אנחנו צריכים ללכת להצביע, לא קורה שום דבר. לאה רוזנברג, מנהל אגף קשרי חוץ במשרד החינוך.

אני רוצה כמה דברים שהם ממש לא קשורים, אבל רק להתחבר לשאלה קודם ששאלת בנושא – למה זה לא קורה. זאת אומרת זה כל כך מובן מאליו שזה הגיל, שזה קובע, שזה חשוב. זאת אומרת אז מה הסיבה שהדברים לא מתרכזים. אני רק מצטרפת לשאלה, אבל אני רוצה להציע משהו של איזו שהיא התחלה שיכולה. התחלנו דיאלוג עם הסוכנות, אני אומרת דיאלוג די מתקדם אפילו, בנושא של שותפויות. עכשיו, על מה מבוסס הדיאלוג הזה? לנו יש את הפוטנציאל הכי גדול לדיאלוג עם תלמידים. הפוטנציאל הכי גדול, הוא קיים. יש לו מבנים, יש לו מורים, יש לנו מנגנונים, יש ארגון. זאת אומרת כל מה שצריך לעשותך – זה לקחת 300 בתי ספר, 400 בתי ספר תיכוניים יהודיים במדינת ישראל, ולהפוך אותם למי שקולט את הדיאלוג. לא קולט עכשיו עלייה, את הדיאלוג הזה מאפשר. מה שאנחנו כבר נמצאים עכשיו בעבודה זה ליצור את השותפויות האלה שבין בתי ספר וארגונים יהודיים בעולם, עם בתי ספר שלנו, כדי שקודם כל תהיה כתובת להתחיל את השיח הזה.
אז אני מציעה בעניין הזה, זה קיים, לא דורש תקציב, יש רצון טוב, הכל ישנו. עכשיו כשהם יגיעו, אנחנו יכולים לעשות את החיבורים. זה דבר אחד. ההערה השנייה ---

קצרה.

עוד מילה אחת רק. אני צריכה סיפור הצלחה אחד לספר.

זה קשור אבל לנושא הדיון?

יש לנו תכניות יפיפה עם מסע, שזה סיפור אחר של כאלה שכבר סיימו את הלימודים, סטודנטים, שהם משמשים עכשיו כעוזרי הוראה לאנגלית במקומות שונים בארץ. צריך לבוא לראות אותם, איך הם יכולים להיות השגרירים הבאים לנושאים האלה, שכבר הופך לסיפור הצלחה גדול.

תודה רבה. מר יעקב אהרוני, מנכ"ל המחלקה לפעילות בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית.

רק רציתי להוסיף שההסתדרות הציונית העולמית, במימון מלא של ממשלת ישראל, של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מתחילים בחודש מרס בתכנית חדשה שנקראת מפגשים, שזה בעצם מטפל בקהל היעד של גילאי התיכון. מפגשים של צעירים מחו"ל, שנמצאים ממילא כאן בארץ במסגרת התכניות השונות, בשיתוף מערכת החינוך, בשיתוף מועצת תנועות הנוער הציוניות העולמיות. מפגשים בין צעירים מהנגב והגליל, לבין צעירים שנמצאים פה בתכניות בארץ. זה אמור לגעת בכל שנה ב-3,000 בני נוער מחו"ל.

תודה רבה. אני רוצה לפני שאני מקריא את הודעת הסיכום, לומר משפט שלא ייכלל בהודעה, אבל אומר את זה לנציגי משרד ראש הממשלה והסוכנות. אני חושב ששמעתם את הקולות פה בצורה ברורה, ואני חושב שאתם צריכים להידרש. בלי להיכנס לעניינים משפטיים, אבל אנחנו לא רוצים להגיע למצב של עתירות משפטיות על שוויוניות, על הקצבות, על קריטריונים. אני חושב שמן הראוי שבמיזם שאתם יוזמים עכשיו, הפיילוט הזה, לדחוף את העושים בדבר שזה יקרה. אני חושב שזה יקרה בהבנה ובהסכמה, מאשר יידרש פה אחרי זה, ואני אומר את זה מנושאים אחרים שהגיעו לוועדה, שאחרי שהלכו לערכאות בסוף חזרו והגיעו לאיזה שהן הסכמות כאלה ואחרות.

1. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה ישיבה בנושא תכניות לצעירים יהודיים מהתפוצות בישראל. הוועדה מברכת את ממשלת ישראל על ההשקעות של מדינת ישראל, הסוכנות היהודית וכל שאר הגופים העוסקים בהבאת בני נוער יהודים לישראל, בתכניות קצרות וארוכות. הוועדה מברכת את הממשלה על ההשקעה החשובה בנושא זה.

2. הוועדה קוראת לממשלה להקצות תקציבים גם לתכניות של צעירים בגילאי תיכון. הנתונים שהוצגו בוועדה מוכיחים שחשיבות תכניות לתלמידי תיכון אינה נופלת בחשיבותה.
3. הממשלה קוראת למשרדי ראש הממשלה, האוצר, ההסברה, הסוכנות ולשאר הגופים, להעביר תקציב לתכנית הפיילוט שהוצגה על ידי הסוכנות היהודית.

4. הוועדה תקבל את תגובת המשרדים – ראש הממשלה, אוצר וההסברה, תוך 30 יום.

5. הוועדה תקיים ישיבת מעקב במסגרת ועדת המשנה ברשות חברת הכנסת וילף, תוך 45 יום.

אני רוצה להודות לכולם, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>