ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 13/02/2012

במסגרת יום השלטון המקומי בכנסת: בנושא: פעילות הרשויות המקומיות לצמצום פערים בבריאות

פרוטוקול

 
PAGE
19
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 641 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:30
סדר היום
<במסגרת יום המרכז לשלטון מקומי בכנסת: פעילות הרשויות המקומיות לצמצום הפערים בבריאות>
נכחו
חברי הוועדה: >
מוזמנים
>
רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר אמה אברבוך - מרכזת נושא צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות

בני כשריאל - ראש עיריית מעלה אדומים

מאיר כהן - ראש עיריית דימונה

רות רזניק - סגנית ראש עיריית הרצליה

יהונתן יסעור - סגן מ"מ ראש עיריית הרצליה

ד"ר מילכה דונחין - יו"ר רשת ערים בריאות בישראל

תחיה קרבטרי - רכזת ארצית, רשת ערים בריאות

גבי בר-זכאי - מ"מ יו"ר רשת ערים בריאות ומ"מ ראש העיר מעלה אדומים

ד"ר גלית רנד - מנהלת האגף לתכנון, עיריית חיפה

יולין גולדברג - מתאמת עיר בריאה, המרכז לשלטון מקומי

רות דיין מדר - ממונה בריאות, ראש תחום חברה, מרכז שלטון מקומי

ד"ר יחיאל שבי - מרצה בבר אילן, המרכז לשלטון מקומי

עדי חמו - מנהל מח' הבריאות בהרצליה, המרכז לשלטון מקומי

שלמה גיספן - ע. חולון, מרכז אדווה

אנג'לה גיספן - חולון, מרכז אדווה

רותי יצקן - מתאמת בריאות עירונית, עיריית חולון

מרינה מאיר - ראש מדור קידום בריאות, האגודה לבריאות הציבור

ישי קום - עו"ס ראשי, קופת חולים מאוחדת

אריאלה פייסט - רכזת מערך ניהול איכות, מכבי שירותי בריאות

סוזן לימון - רכזת קידום בריאות ארצית, המרכז לבקרת מחלות, מכבי שירותי בריאות

ד"ר דיאן לוין - מנהלת המחלקה לחינוך, שירותי בריאות כללית

רות וייצברג - עוזרת מחקר בכירה, מכון ברוקדייל

איה בן-עמוס - רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמות קרן אברהם

באסם כנאענה
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי
<במסגרת יום המרכז לשלטון מקומי בכנסת: פעילות הרשויות המקומיות>
לצמצום הפערים בבריאות
היו"ר חיים כץ
בוקר טוב. היום יום שני בשבוע, כ' בשבט, 13 בפברואר 2012, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא במסגרת יום מרכז השלטון המקומי בכנסת – פעילות הרשויות המקומיות לצמצום הפערים בבריאות.

לפני שנה בערך, ב-27 בפברואר 2010, לאור פנייתה של גבי בר-זכאי, ממלאת מקום ראש עיריית מעלה אדומים - -
בני כשריאל
וממונה על תיק הבריאות - - - יושבת ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה.
היו"ר חיים כץ
אנחנו הקדשנו יום אחד שיש לנו לפעילות ועשינו פה כנס מכובד. אני אפתח במה שאני אמרתי בכנס: "ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מברכת את רשת ערים בריאות במלאת 20 שנה להיווסדה ומודה לרשויות המקומיות ולראשיהן על פעילות מבורכת רבת שנים לקידום בריאות התושבים".
"הוועדה קוראת לרשויות מקומיות נוספות להצטרף לרשת ולבחון את ההשלכות הבריאותיות לרווחת האדם והסביבה על החלטותיהן".

"הוועדה קוראת לראשי רשויות מקומיות, לארגוני סביבה, רווחה ובריאות לפעול במשותף עם משרדי ממשלה, קרי: אוצר, בריאות, הגנת הסביבה, הפנים, הרווחה וחינוך, לצמצום הפערים בבריאות הציבור"

"הוועדה מבקשת מרשת ערים בריאות לדווח לה אחת לשנה לקראת יום הבריאות העולמי על פעילות הרשת ועל התקדמות ביישום החלטות הוועדה".

מאחר שביקשנו לפני שנה בערך – עוד שבועיים זה יהיה שנה, לפי הקלנדרי - -
גבי בר זכאי
שנתיים.
היו"ר חיים כץ
נכון. זה יהיה כבר שנתיים. זאת אומרת שנה שעברה, זייפנו.
גבי בר זכאי
לא זייפנו, העברנו דוח.
היו"ר חיים כץ
אז עכשיו אנחנו עושים את זה על חי. כשאני מסתכל על מה שהעבירו לי מהשלטון המקומי כתוב לי שקודם כול ד"ר מילכה דונחין, יושבת ראש רשת ערים בריאות, תראה מצגת, ואחרי זה חברי בני כשריאל ידבר. מנכ"ל משרד הבריאות יסכם בסוף.
בני כשריאל
המנכ"ל יותר חשוב. אנחנו צריכים אותו, הוא לא צריך אותנו.
היו"ר חיים כץ
הגענו כאן לדיון בוועדה, לא לדיון בעירייה.

אתה יכול לנהל את הישיבה. אתה גם תתמודד, וגם תיבחר, כמו שאני מכיר אותך. אתה יכול להיות פה יושב ראש. יש לך יכולות.
בני כשריאל
חשבתי שאתה אוהב אותי.
אריה אלדד
הפריימריס בקדימה, לא בליכוד.
היו"ר חיים כץ
הגברת ד"ר מילכה דונחין, בבקשה. תני לנו הצגת נתונים, בבקשה.
מילכה דונחין
אני רציתי להציג פה דוגמות על קצה המזלג מתוך ידיעה שאנחנו ברשויות המקומיות שחברות ברשת ערים בריאות פועלות לצמצום פערים, ולכן קודם צריך לאתר אותם. התפיסה שאנחנו מדברים עליה בערים הבריאות היא מאוד הוליסטית. אם אנחנו רוצים להשפיע על הבריאות אנחנו צריכים לפעול דרך כל המעגלים שאתם רואים כאן. גיל, מין ותורשה אנחנו לא יכולים לשנות, אבל אנחנו רוצים לפעול באותם מעגלים שכן אפשר לשנות, כמו אורחות חיים, כמו יחסי אנשים בין אנשים בקהילה, כמו חינוך, השכלה, שעות פנאי, תעסוקה. אתם רואים שגם הסביבה הבנויה משפיעה על אורחות החיים ועל הבריאות, וכמובן, גם הסביבה הטבעית, וכמו שאתם רואים כל זה נכנס תחת המסגרת - -
היו"ר חיים כץ
למי אתם מציגים את המצגת הזאת?
מילכה דונחין
את המצגת הזאת אנחנו מציגים בכל מקום, בכל עיר - -
היו"ר חיים כץ
למה אתם עושים אותה באנגלית ולא בעברית?
מילכה דונחין
אני מתרגמת את זה און-ליין.
היו"ר חיים כץ
אבל למה את צריכה לתרגם אם את יכולה לכתוב בעברית?

<מילכה דונחין>
נכון. זה לקוח מתוך מודל שפורסם בז'ורנל רפואי.
היו"ר חיים כץ
בסדר, אבל במצגת על שקפים אפשר לכתוב בעברית.

<מילכה דונחין>
No problem, מבטיחה - -
היו"ר חיים כץ
אם היית אומרת שאת עושה את זה בחו"ל זה משהו אחד, אבל אם את עושה את זה בארץ תכתבי בעברית.
מילכה דונחין
מבטיחה לפעם הבאה.

כמו שאמרתי קודם אני מציגה פה דוגמות על קצה המזלג של פערים שאנחנו חושפים כאשר אנחנו עושים פרופיל בריאות. פרופיל בריאות הוא תהליך מאוד מורכב שכולל המון איסוף מידע, כולל סקר תושבים מדגמי. אנחנו מדברים על סקר של בני 22 ומעלה.

מה שאתם רואים כאן זה פערים שקשורים בהשכלה. אנחנו רואים שלגבי גברים מספיק 12 שנות לימוד כדי להיות במעגל העבודה; הנשים צריכות קצת יותר שנות לימוד כדי להיות במעגל העבודה, ואתם רואים פה גם את הפערים בין גברים לבין נשים וגם בין השכלה לבין תעסוקה. אנחנו שואלים את האנשים, איך הם מעריכים את מצב הבריאות שלהם, ואנחנו יודעים שיש לזה קשר לגיל, ולכן כל עמודה היא בצבע אחר: הצעירים הם בצבע תכלת, גיל הביניים – בצבע חום, והמבוגרים, בני 65+ הם בירוק. אתם רואים שיש הבדל בין קבוצות אוכלוסייה. זה לקוח מאחת הערים שבדקנו. העולים לפני 1990, העולים מ-1990 ואילך לעומת ילידי הארץ. אפשר לראות שהצעירים מרגישים טוב בכל הקבוצות. אבל אם נסתכל על העמודות החומות, שזה גיל מאוד תחום משני הצדדים, אפשר לראות שהעולים הוותיקים מלפני 1990 מרגישים פחות טוב. זה אומר שהרשות המקומית צריכה לקחת את זה בחשבון ולהתייחס לזה.
משה (מוץ) מטלון
ניתחתם את הסיבות?
מילכה דונחין
הסיבות קשורות בעיקר בהשכלה ובתעסוקה.
היו"ר חיים כץ
זאת אומרת ילידי הארץ מרגישים טוב לאורך כל חייהם.
מילכה דונחין
נכון. יש להם עדיפות לאורך כל הקו בכל רשות שאנחנו בודקים.
היו"ר חיים כץ
עד שהם עוצמים עיניים הם מרגישים טוב. תוחלת החיים לגברים זה גיל 80, אז עד גיל 79 הם מרגישים טוב. אתם הנשים בטח עושות לנו את זה שנרגיש טוב כל החיים.

<מילכה דונחין>
לעומת זה אני יכולה להגיד שתוחלת החיים של הנשים היא יותר גבוהה, אבל בארץ, יחסית לגברים, היא לא מספיק גבוהה. כנראה, הגברים עושים משהו לנשים בקטע הזה או הנשים בארץ מיוחדות.
אנחנו גם שואלים על בדידות, ושוב אני אומרת – אני מראה כאן על קצה המזלג. אתם יכולים לראות שהבלוק השמאלי זה אנשים צעירים מתחת ל-50, ובבלוק הימני – אנשים בני 50 ומעלה. אפשר לראות ששיעור הסובלים מבדידות עולה עם הגיל, אבל שוב – ילידי הארץ מרגישים פחות בדידות מאשר יתר הקבוצות. אתם רואים שאם משווים את זה לממוצע הארצי אז הקבוצות האחרות דומות לממוצע הארצי.
שיעור המעשנים – רוב הפרמטרים קשורים עם השכלה וכאן רואים את זה מאוד בולט. אנחנו רואים שההשכלה משפיעה על הרגלי העישון: ככל שההשכלה עולה שיעור המעשנים יורד. אגב, זה נכון גם עם פעילות גופנית – ככל שההשכלה עולה, בכיוון ההפוך יש יותר פעילות גופנית.

שיעור המבצעים פעילות גופנית שלוש פעמים ומעלה: אתם יכולים לראות בעיר שאני מציגה כאן – העיר מסומנת בכחול והנתון הישראלי בחום – בגיל הצעיר הם מספיק פעילים, ואחר כך הפעילות קטנה יחסית לממוצע הארצי. אבל ראינו שהעולים מ-1990 ואילך הם גם פחות מודעים לקשר בין פעילות לבין בריאות וגם רק 19% מהם מבצעים פעילות גופנית. זאת אומרת אם אנחנו רוצים לשפר את אורחות החיים אנחנו צריכים להתמקד באוכלוסייה הזאת.
עודף משקל ומשקל יתר זה להיט היום. אנחנו כולנו מדברים על מגפת ההשמנה. זאת השוואה בין אזורים באחת הערים שבדקנו, ואתם יכולים לראות שיש הבדלים בין אזורים. אתם יכולים לראות שאחוז השמנים, זאת אומרת מסת גוף של 30 ומעלה הוא יחסית גבוה בחלק מהשכונות האלה, והוא מגיע ל-14%, שזה גבוה מאוד.
משה (מוץ) מטלון
זה שייך למצב סוציו-אקונומי, נכון?
מילכה דונחין
נכון. השכלה, מצב סוציו-אקונומי ותעסוקה הם גורמים שמשפיעים על הבריאות חזק מאוד.
משה (מוץ) מטלון
בנושא השמנה.
מילכה דונחין
גם בהשמנה. על כל הפרמטרים.

שאלנו גם באיזו מידה אנשים מרגישים בטוח בדירה או ללכת בשכונה, ואתם יכולים לראות שיש שכונות שפחות בטוח שם. אתם יכולים לראות שבאזור 2 ובאזור 5 יש פחות תחושת ביטחון, וצריך לקחת את זה בחשבון. בעצם זה איתות לעירייה להתמקד בשכונות האלה.
אנחנו גם שואלים, לפי רשימה שלמה של בעיות, האם מהווה בעיה. אתם יכולים לראות שבאזור אחד שמסומן פה בכחול יש בעיה בכל הנושאים שעלו, למעט הבעיה של צואת כלבים, שהיא בעיה של עשירים, והיא שייכת לשכונה אחרת.

לסיכום, המידע שאנחנו אוספים מוצג לראש העיר בכל עיר שאנחנו עושים את הפרופיל הזה וכן מוצג לראשי אגפים. זה משמש בסיס מידע גם להתערבות בטווח הקצר, כיוון שאפשר לראות מיד אלו דברים חשוב לבצע, וזה גם משמש בסיס מידע לתכנון ארוך טווח לפיתוח הבריאות והקיימות ולצמצום הפערים. תודה.
היו"ר חיים כץ
תודה. אחרי ששמענו את כל הנתונים: בני כשריאל, אתה יושב ראש ועדת הבריאות במרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלה אדומים. אתה תספר לנו אחרי שראינו את כל הנתונים, האם אכן הצטרפו ערים חדשות מאז הדיון שהיה בכנסת לפני שנתיים, ובכלל מה שיש לך להגיד.
בני כשריאל
אני אגיד לגבי הערים החדשות לרשת. הם רשת, ואנחנו מרכז השלטון המקומי.
היו"ר חיים כץ
אז גבי תגיד אחר כך. בסדר, אני לא הולך לתקוע מחלוקות בין ראש העיר לבין ממלאת מקומו.
בני כשריאל
גבי ואני צועדים כבר למעלה מ-20 שנה ביחד ונמשיך גם.
רחל אדטו
במסגרת הפעילות הגופנית אתם צועדים ביחד, אני מבינה.
בני כשריאל
תודה, אדוני היושב ראש, שאתה מקיים את הישיבה הזאת. היום זה יום חג של מרכז השלטון המקומי.
משה (מוץ) מטלון
יש פה נציגות מאוד יפה לעיר הרצליה. נמצאת פה כלת פרס ישראל.
בני כשריאל
בשם מרכז השלטון המקומי אני רוצה להודות לך ולברך גם על פעילותך למען השלטון המקומי. תמיד עמדת לצדנו, ועל כך הברכה וגם לחברי הוועדה. תודה שנייה מגיעה למנכ"ל משרד הבריאות ולסגן השר העומד בראשה. יש שיתוף פעולה הדוק ופורה בינינו לבין משרד הבריאות. כשיש לנו עניינים אנחנו מעלים את זה – בחלק אנחנו מקבלים תשובות חיוביות ובחלק אחר בודקים. אבל בסך הכול הפעילות ההדוקה נמצאת. כאן גם מגיעה תודה לממונה מטעם מרכז השלטון המקומי, רות דיין. היא אשת המקצוע שלנו שנמצאת בקשר עם כל הגורמים, מתקשרת ומגשרת בין כל הגורמים. על כך מגיעה לה הערכה על כל הפעילות שהיא עושה.
ברור שכל ראש עיר צריך קהילה בריאה. המובן של "קהילה בריאה" הוא מובן מאוד כולל שבו הרשות המקומית גם צריכה לתת את השירותים הטובים לתושביה ברווחה, באיכות חיים ובבריאות קהילתית, וכמובן, אנחנו ראינו כאן גם מהמצגת של גברת ד"ר דונחין שצריכים גם לערב את הקהילה בנושא הזה. לא רק הרשות המקומית צריכה לתת את השירותים – בלי מעורבות קהילתית לא נגיע להישגים. הנושא מתחיל בכל פונקציה של החיים: בבתי הספר ובגני הילדים, דרך מקדמי הבריאות העירוניים שעליהם גם דיברנו עם מנכ"ל משרד הבריאות וגם ניגע בזה, וכן בנושאים אחרים של פעולות הרווחה לתושבים – הפעילות הבלתי פורמלית לבני הנוער, לילדים ולתושבים בכלל. כלומר צריכים להביא גם פעילות מונעת על-ידי הדרכה והעצמת הקהילה וגם פעילות טיפולית במקרה שיש לנו מפגע כזה או אחר. נושאים של אלימות זה גם חלק מקהילה בריאה, אז צריך לטפל בזה ברגע שמתגלה אלימות, אבל גם אפשר למנוע אותה על-ידי פעילות בחינוך, בבתי הספר, ובמתנ"סים האחרים ובאכיפה של המשטרה והרשות המקומית.
דוגמות אחרות
למשל, יש הנושא של לישמניה שגם שם צריכים פעילות מונעת, הסברה לתושבים וגם פעילות טיפולית, ואנחנו עושים את זה יחד עם משרד הבריאות.
רחל אדטו
- - - במעלה אדומים?
בני כשריאל
לא רק אצלנו, גם בירושלים ובכל האזור.

גם בנושא הבנייה אנחנו צריכים ללכת בכיוון בנייה ירוקה בבתי הספר. לצערי, אין הרשות הממשלתית מסייעת לנו במימון הבנייה הירוקה, לפחות במוסדות הציבור. למשל אם אני מקבל תקציב לבניית בית ספר של משרד החינוך הבנייה הירוקה זה תוספת עלות לא קטנה, ואין השתתפות בנושא הזה עדיין. אנחנו מטפלים בזה מול משרד החינוך, אבל דווקא כאן היושב ראש יכול לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה שבו יש להם בנק גדול של תקציב מהיטלי ההטמנה שמסייעים לרשויות המקומיות להיכנס לפרויקטים של הפרדה ומיון, למחזור וכדומה. אבל גם בבנייה ירוקה בבתי הספר, המשרד להגנת הסביבה יכול להשלים את המימון של משרד החינוך בבניית גנים ובתי ספר.
משה (מוץ) מטלון
הפערים גדולים?
בני כשריאל
כן. פערים של מאות אלפי שקלים לכל בית ספר.

כדי לקדם את נושא הקהילות אנחנו, כמובן, חייבים גם מקדמי בריאות קהילתיים. במעלה אדומים יש מקדם בריאות, אבל יש ראשי רשויות מקומיות שאין להם, וכאן צריכים להיכנס. אבל כאן אנחנו נכנסים לבעיה מסוימת. היושב ראש בטח מכיר את זה מפעילותו לא רק בנושא, אלא גם בנושא של עובדים וכדומה.

לחלוקת המימון למקדם בריאות והפעילות שלו משרד הבריאות דורש השתתפות במימון מצד הרשויות המקומיות. ואז נוצרת בעיה של אפליה. רשויות מקומיות חזקות כלכלית, ויש להן – אגב, הבעיה הזאת היא לא רק כאן, היא גם ברווחה – לעובד סוציאלי צריך לשלם 30%, אז בתקנים שיש למשרדים ממשלתיים, כולל למשרד הבריאות, נדרשת הרשות המקומית למימון של 30%. נכון?
ד"ר יחיאל שבי
25%, ו-75% של הממשלה.
בני כשריאל
30% שלנו, 30% קופת חולים - -
היו"ר חיים כץ
מתקנים אותך – 25%, לא 30%.
בני כשריאל
לא, המצ'ינג כאן ממשרד הבריאות הוא 30%, לא 25%. אולי לעובדים הסוציאליים זה 25%.

רשות שהיא חלשה מבחינה תקציבית ונשענת על מענקי האיזון של משרד הפנים לא תמיד יכולה להרשות לעצמה כשיש לה כל כך הרבה צרכים, והיא נמצאת בגירעונות והלוואות מבנקים – היא לא יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה של מקדמי בריאות שהוא מאוד נחוץ, הוא לא לוקסוס. אז נוצר מצב שרשויות מקומיות חזקות מבחינה כלכלית מקבלות את התקנים האלה. אלו החזקות הן לרוב במרכז הארץ, ומקבלות את התקנים האלה, ורשויות חלשות לא יכולות לקבל. כך זה גם בשפ"י – השירות הפסיכולוגי וכך גם בשירותי הרווחה ובעוד כמה מקומות אחרים.
יושב ראש הוועדה שמודע לנושאים האלה, ויש לו גם הזדהות עם רשויות חלשות ומעוניין לחזק אותן – צריך לשים את זה על השולחן ולעשות מדרג מסוים. לא רק כאן, אלא גם במקומות אחרים.

תוכניות ההתערבות שלנו למניעה הן מאוד חשובות גם בבתי הספר. למשל, בנושא של האחיות. הנושא הזה עדיין לא סגור. אין אחיות בכל בית ספר, זה נושא שמשרד הבריאות מטפל בו, אבל עדיין אין תשובה, ואנחנו כבר עברנו את המחצית הראשונה של הלימודים. סיימנו את הסמסטר הראשון בבתי הספר, והאחות היא לא רק כדי לטפל, לשים תחבושת או אגד על הפצע שנפער או לטפל במישהו שנפל, אלא גם פה יש פעילות מניעה: החל מהיגיינה אישית של הילדים, טיפול בהשמנה, הרצאות וכדומה, דיאטה – כל הדברים האלה, אם יש אחות בבית ספר היא יכולה לרכז את זה ולהפעיל גם את שאר צוות המורים בבית הספר.

אנחנו עדים להשמנה בבתי הספר. הרי רוב הילדים שלנו יושבים כל הזמן מול המחשב, ובאצבע אחת מפעילים את הכול. הם כבר לא צריכים להתאמץ ולעשות חשבון עם היד, אלא הכול באצבע. אתה רוצה, אתה אפילו לא צריך לדפדף באנציקלופדיה. אתה לוחץ גוגל, ורואה את פירוש המילה שאתה צריך. לכן יש בעיה של השמנה בבתי הספר, וצריכים לטפל בזה.


אחד הדברים שפנינו לגביהם במשרד הבריאות זה בנושא מחזור מי ביוב, אישור להשקיה. אנחנו גם כן מטפלים בנושא הזה עדיין לא כל כך בהצלחה, אבל גם למחזור מי הביוב יש השפעה על קהילה בריאה. מה זה מחזור מי ביוב? יותר שטחים ירוקים. במי הביוב האלה אנחנו יכולים לבנות פרקים, גנים ציבוריים, איי תנועה, פרקים חיצוניים של ייעור וכדומה. אם לא נמחזר את מי הביוב לא נוכל לעשות את זה – אנחנו נלך למדבור היישובים שלנו, כי תמיד כשיש בעיה קטנה של מים, דבר ראשון שדורשים מאתנו זה להפסיק את ההשקיה. לכן אנחנו רואים במקום דשא, שטח צהוב - -
היו"ר חיים כץ
לא, במקום דשא, דשא סינתטי.
בני כשריאל
אבל אין לי עצים סינתטיים. העצים חשובים, ההצללה חשובה – בכלל, כל הנוגע בזה. גם כאן ברגע שאנחנו מקבלים את הסיוע אנחנו גם יכולים לחנך את הילדים שלנו לשמור ולהגן על הסביבה. האלימות היא לא רק בין הילדים. לפחות במעלה אדומים אנחנו רואים הרבה גרפיטי, הרבה ספסלים שבורים, מתקני משחקים מנותצים. הטיפול המונע בדברים האלה והאכיפה זה דבר חשוב, וזה חלק מהנושא של בריאות.

אני לא רוצה לקחת את כל הדברים מגבי, אני רוצה להעביר לה את זה. בכל מקרה, תודה.
היו"ר חיים כץ
אוקיי. בשביל לשמור על דו-קיום ושלום, גברת גבי בר-זכאי.
גבי בר זכאי
הוא יושב ראש הוועדה.
היו"ר חיים כץ
הוא יושב ראש הוועדה, אבל בטח הכנסת אותו.
גבי בר זכאי
לא אני, הוא בזכות עצמו.
היו"ר חיים כץ
כן, אבל את המלצת לו.
קריאה
נבחר על-ידי הנהלת מרכז השלטון המקומי.
היו"ר חיים כץ
אבל היא המליצה. תנו לפרגן קצת.
גבי בר זכאי
תודה. בעקבות הכנס הקודם שהיה לפני שנתיים התחייבנו שאנחנו נדווח לוועדת הבריאות בכנסת על ההתקדמות של הפעילות של רשת הערים הבריאות - -
היו"ר חיים כץ
הזמן רץ מהר, היה נדמה לי שזה היה אתמול, אז אמרתי במקום אתמול, לפני שנה, ואת אומרת לי, איזה שנה, זה כבר שנתיים.
גבי בר זכאי
נכון. הרשויות המקומיות החברות ברשת הערים הבריאות עוסקות ולוקחות אחריות על נושא של קידום בריאות התושבים ופועלות בעיקר לצמצום פערים בתוך הרשות המקומית. רשת ערים בריאות מובילה את המדיניות בקרב הרשויות שחברות ברשת, והיא כוללת בעיקר נושא של תכנון, מיפוי שמילכה דיברה עליו – פרופיל בריאות עירוני – על בניית תוכניות התערבות, וכמובן, בקרה והערכה של כל תוכנית ותוכנית שאנחנו מיישמים במסגרת הרשויות המקומיות.

עקרונות מדיניות "עיר בריאה" מועברות באמצעות הרשת לערים שחברות בה, ויש שיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה, כמובן, בראש ובראשונה, עם משרד הבריאות, אבל גם עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד הרווחה. אנחנו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים עיקריים: צמצום פערים, קידום בריאות ופיתוח בר-קיימא – אלה הן שלוש המשימות של הרשת להעביר במסגרת הערים החברות בה.
בשנה האחרונה הודק הקשר מאוד בין הרשת לבין משרד הבריאות; נקבעו גם עקרונות לאופן שיתוף הפעולה, ועל כך באמת אנחנו מודים למנכ"ל ד"ר רוני גמזו שהרים את הכפפה ונתן לזה תנופה אדירה. יש שיתוף פעולה משולש גם של משרד הבריאות, המרכז לשלטון מקומי והרשת. משרד הבריאות גם לקח על עצמו לממן עשרה מתאמי בריאות עירוניים בשלב הראשון של התהליך של שיתוף הפעולה כפיילוט. כמובן, אנחנו מקווים שהדבר הזה יצמח ויעבור לשאר הרשויות, ועל כך באמת שוב, תודה והוקרה. אנחנו נוכיח בזה שכאשר יש שיתוף פעולה והרשת מהווה פלטפורמה מהמשרד בפיזור הארצי שלה ליישום תוכניות לאומיות של משרד הבריאות לאורח חיים בריא ופעיל אנחנו נוכל לקיים את הדברים.
בנושא של צמצום פערים בתוך הרשויות עצמן בעקבות פרופילי בריאות שאנחנו עושים בכל רשות ורשות, ותכף אתה תשמע מה קורה ברשויות עצמן מבחינת הפרופיל, הכוונה לאתר את הפערים בין שכונה לשכונה בתחומים שונים ולתת כלים בידי מקבלי ההחלטות בתוך הרשות המקומית, איך לטפל בפערים האלה. יש כמובן נושא של איגום משאבים בין השירותים השונים שפועלים יחד בתוך הרשות. קיימת ועדת היגוי עירונית שמכילה את כל נותני השירותים, גם רווחה, גם חינוך, גם תרבות פנאי, גם בני נוער, גם קופות החולים – כולם יחד יושבים בוועדת ההיגוי ולאור פרופיל הבריאות קובעים את סדרי העדיפויות למתן מענה לתוצאות האלה. הקיום של מתאם הבריאות העירוני וועדת ההיגוי העירונית בעצם יוצרת את המחויבות הפוליטית בתוך הרשות המקומית להוביל תהליכים לשינוי, וכמובן, גם הקצאת משאבים. כמו שאמרתי, גם הרשות המקומית מקצה, גם מקבלים את התמיכה של משרד הבריאות, ובכך אנחנו הופכים פעילות סינרגטית כזאת להשפעה הרבה יותר גדולה ומשמעותית.
הפורום שקבעת בכנסת מוביל אותנו למספר דברים שאנחנו היינו רוצים להיעזר בכנסת כדי לקדם אותם. אנחנו רוצים להביא גם הצעת החלטות לוועדה הזאת כפי שעשינו בפעם שעברה. הצעת ההחלטה אומרת ככה - -
היו"ר חיים כץ
יש לי.

<גבי בר זכאי>
אז אתה תציג אותן אחר כך. זאת הפריבילגיה שלך. תודה רבה.
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. שמעתם – כבר העבירו לי את רשימת ההחלטות, את רשימת הדוברים, ולפי הסדר שביקשו ממני – עיריית חולון. בבקשה.
שלמה גיספן
שלום. שמי שלמה גיספן, אני ראש אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה בעיריית חולון ויחד איתי נמצאת גם רות יצקן, מתאמת הבריאות העירוני. במסגרת תפקידי אצלנו יש פטנט: לא - - - אבל זה הכול נוסף לתפקיד, אז לנו יש פתרון.

במסגרת התפקיד שלי אני אחראי על התיאום של "עיר בריאה ומקיימת". אנחנו מבינים שהקשר בין בריאות לבין קיימות הוא דבר משולב, אי אפשר לנתק. לכן כדי לא ליצור שני זרמים יצרנו מעגל שמאחד בין השניים. ברור לנו שטיפול בפסולת מן הסתם עוזר לבריאות; כשאתה מדבר על זיהום אוויר מתחבורה או מתעשייה – מן הסתם יעזור לבריאות, התמודדות באנרגיות, התייעלות אנרגטית, אנרגיות חילופיות – כל הדברים האלה משולבים יחד. לכן גם הראייה היא די כוללת. אני היום עומד בראש צוות עירוני שהוא לא רק עירוני, אלא הוא גם חוץ עירוני עם גורמים שותפים, ואנחנו מתכוונים או עסוקים בהמשך, כי זה לא משהו חדש.
העיר חולון זה כחמש שנים חברה ברשת. החברות ברשת בהחלט רק מינפה ונתנה לנו יותר עשייה, אבל פעולות נעשו גם אז. אנחנו זה כחמש שנים מתעסקים בפרויקטים מאוד ממוקדים גם במערכת החינוך הפורמלית, החל מגני הילדים וכלה בבתי הספר היסודיים, בעיקר בתחומים של השמנה, של פעילות בריאה לבני הנוער, אבל גם במסגרת הקהילתית – רשת המתנ"סים והמרכזים הקהילתיים ועוד ועוד.

אנחנו סיימנו לפני מספר חודשים את הפרופיל העירוני. אני יכול להגיד שהפרופיל העירוני שהוצג על-ידי ד"ר מילכה דונחין לכל הנהלת העיר עשה לנו באז עירוני, ואמרנו, תעצרו, תעצרו. תוכניות שהיה עליהם כבר כסף – נעמדו. זאת אומרת הבנו שלא בהכרח מה שאנחנו שמים זה הכיוון הנכון. הבנו למשל, כאחת התובנות הגדולות, שהיום אנחנו צריכים להנגיש את הפעילות אל התושב ולא למשוך אותו אליי. כנראה, הבנו את הפערים שישנם בשכונות, הבנו את הפערים שישנם בחלקים השונים של העיר, ואנחנו בהחלט מאוד ממוקדים היום. יש צוות היגוי שבימים אלה עובד על העניין הזה כדי לעשות התאמה בין הפעילויות – ואני לא אפרט אותן, אלא אם יש בקשה, אז אני אוכל גם להיכנס לזה. אנחנו מנסים להתאים את הפעילויות לצרכים ולא להפך. לא לחנך את הציבור למה שאנחנו חושבים שזה נכון, אלא לנסות לצאת מתוך אותו פרופיל שהוא החלק המוביל. הוא עשה לנו בהחלט עצירה מאוד ממוקדת. אנחנו היום ממוקדים במתן פתרון. אנחנו כמעט הקמנו מוזיאון לאימון גופני, אבל הבנו שמוזיאון לאימון גופני לא יפתור את הבעיה של השכונות הבעייתיות שיש אצלנו. לכן כל כסף וכל תמיכה שתגיע אנחנו הולכים לשים בדיוק בשכונות ובמקומות האלה, כמו כמובן פרויקטים אחרים בתחומים של השמנה, בתחומים של עישון, במיקוד של אותה אוכלוסייה שזקוקה לעניין. זה היופי שבעניין – היכולת לקחת ממצא, ואגב, יש לנו גם ממצאים דומים בתחום הקיימות, ואת שניהם אנחנו משלבים ומנסים לראות איך בסופו של דבר אפשר להשקיע את הכספים במקומות הנכונים. זוהי פחות או יותר כל התפיסה. אין ספק שהרשת עזרה לנו מאוד.
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. עיריית חיפה, בבקשה.
גלית רנד
שמי ד"ר גלית רנד, אני ראש האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה. אצלנו זה יושב במקום קצת אחר. איתי יושבת גברת יולין גולדברג, מתאמת הבריאות העירונית. אנחנו יושבים בתוך תכנון אסטרטגי – יחידת מטה שעובדת מול כל אגפי העירייה. אנחנו חברים ברשת ערים בריאות מאמצע שנות ה-90. הפרופיל העירוני שנערך אצלנו נערך בפעם השנייה. אנחנו קיבלנו עכשיו את התוצאות מד"ר מילכה דונחין. עומדים לצאת בכנס מאוד גדול ב-1 במרס שבו אנחנו נציג את הממצאים. הם כבר הוצגו להנהלת העירייה. אני לא יכולה להגיד שעצרנו את התוכניות – לא הגענו לשם – אבל בהחלט אנחנו עכשיו צריכים לקחת בחשבון את הממצאים. יש הרבה דברים שאנחנו יודעים, קיבלנו חיזוקים; יש דברים שאנחנו בוחנים, ויש דברים שנבחן יותר לעומק לאור הממצאים.

רצוי קודם כול להדגיש שיש אצלנו שותפות מאוד גדולה של הרבה מאוד גורמים עירוניים. יש מולי ההזמנה שבגב נמצאים כל הגורמים השותפים. במקום שבו אני יושבת בעירייה זה תענוג גדול לראות שעוד ועוד גורמים מצטרפים. זה כולל את המוסדות האקדמיים, הטכניון ואוניברסיטת חיפה. בתוך הטכניון – יותר מפקולטה אחת, ובתוך האוניברסיטה יותר מפקולטה אחת. כמובן, אנחנו בשותפות מלאה עם רשת ערים בריאות ועם משרד הבריאות. יש לנו מכללת מרכז רופין. כל המשרדים הממשלתיים שהוזכרו פלוס מרכזים רפואיים – רמב"ם, בני ציון וכרמל; כל הרשתות – ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, נאות מרגלית; מקומות עבודה גדולים בחיפה – אינטל, IBM; יש לנו שטראוס, שזה גורמים פרטיים נוספים; ההסתדרות החדשה וכמובן כל קופות החולים. אני מדברת על הכללית, על מכבי, על מאוחדת ועל לאומית. זאת אומרת שהצלחנו ליצור בסיס של שיתוף פעולה מאוד רחב מדיסציפלינות שונות. אני מאוד גאה בכותרת שמיקה אמרה השבוע במקומון שהצלחנו להכניס מודל אקדמי לשלטון המקומי. זאת ראייה מאוד נכונה – לא רק לשלוף תוכניות, אלא לבצע איזשהו סקר שיהווה תשתית להתערבות. היום בעירייה מבינים את זה יותר ויותר. הצלחנו לגייס את ראש העיר שלנו, שקשה להגיד שהוא מנהל אורח חיים בריא, אבל הוא מאוד רוצה. הוא התגייס ומוביל את התהליך אצלנו יחד עם מנכ"ל העירייה שדואג לתקצוב של התוכנית בתוכנית העבודה. אנחנו עמדנו על זה שלא רק נקבל את ברכת הדרך, אלא אנחנו רוצים תקציב, אנחנו רוצים שייכנס לתוכניות העבודה של כל האגפים. לכן מה שאנחנו עושים היום זה להביא לידיעה ולמעורבות של האגף לתפעול, של האגף להנדסה שעובד יחד עם הטכניון. כמובן, הנושא של חינוך, תרבות, רווחה וספורט – כל המנהלים שותפים בתוך העירייה, שזה לא פשוט. אולי זה נראה פשוט, אבל בעירייה של 5,000 עובדים קשה מאוד לגייס את כל הנוגעים בדבר לתוכנית של עיר פעילה ובריאה. זה גם לא כל כך ברור להם גם מה אנחנו עושים, אז אנחנו עובדים היום גם בצוותים עם יועצת אסטרטגית חיצונית נוסף לצוותי העבודה. כלומר צוותי העבודה יחד עם התוכניות עם המילים היפות אנחנו מכניסים לביצוע.

כמו שכבר נאמר פה הבנו את האחריות של העירייה- -
היו"ר חיים כץ
תתחילו לקצר כי עוד מעט זה ייגמר.
גלית רנד
אני יכולה לעצור פה. את העיקר אמרתי. ההתגייסות שלנו, הפרופיל כבר נאמר. מילכה הראתה את השקפים – יש לנו בהחלט הבדלים בין השכונות.
היו"ר חיים כץ
תודה. עכשיו בקיצור, עיריית הרצליה.
יהונתן יסעור
בוקר טוב לכולם. שמי יהונתן יסעור, סגן ממלא מקום ראש העירייה. נמצאת איתי רות רזניק, חברת המועצה וכלת פרס ישראל, ועדי חמו, מתאם הפעולות של היחידה לבריאות.

כמו שכבר הציגו חבריי קודם, זה עניין של תפיסת עולם. אנחנו כרשויות צריכים להוביל את העניין הזה, כמובן, בשותפות עם כל הגורמים הממשלתיים והאחראיים ולכנס גם את קופות החולים וגם את בתי החולים באותן ערים שיש אצלן בתי חולים ולהוביל את המהלך לאורח חיים בריא, וזה כולל הכול.
מה שמשרד החינוך לא מתקצב, בין היתר, בבניית בתי ספר ובשיפוצם, זה גם הנגשה. הנגשת העיר והנגשת המרחב הציבורי גם לאנשים בעלי מוגבלויות זה גם כן חלק מאורח חיים בריא שכולנו צריכים להיות שווים במרחב הציבורי ולקבל את אותם אמצעים ולהגיע לכל מקום שאנחנו רוצים.
לפני כ-13 שנים רות רזניק הצטרפה למועצה, כמובן, יחד איתי, וזה היה הדגל שלה. ראש העיר תמכה בעניין הזה. כמו שנאמר קודם, כשראש העיר מגויס לעניין אז גם יש תקציבים, ויש משאבים. רות תרחיב בעניין הזה, אבל אני רק רציתי לתת את הגושפנקה שאנחנו כהנהגת העיר רואים בעניין הזה משהו חיוני מאוד, ואני צריכים להוביל אותו. בבקשה.
רות רזניק
בוקר טוב. רציתי לציין שעיריית הרצליה הקימה ועדת בריאות והחלטה לעסוק בנושא הבריאות עוד לפני שידענו על קיומה של רשת הבריאות הארצית, ואנחנו מאוד שמחנו להצטרף לרשת שמילכה דונחין עומדת בראשה שהנחתה אותנו, עזרה לנו וקידמה את הנושא בקנה מידה ארצי. אנחנו מההתחלה החלטנו ביוזמתי וביוזמת חברים רבים אחרים שצריכה לקום ועדת בריאות רחבה ככל האפשר המורכבת מחברי קופות החולים, מנציגי משרד הבריאות, כל בתי החולים האזוריים, כולל המדיקל סנטר הפרטי, וכמובן, כל גוף או ארגון שיש לו אינטרס בעניין וחברי מועצה ששולחים נציגים למקום וחברים מוועד ההורים המרכזי – רחב ככל האפשר מפני שכל החוכמה לא נמצאת רק אצל חברי מועצת העיר. הגענו למסקנה שזאת הדרך שזה פועל הכי טוב מפני שהתפלגנו להרבה תת-ועדות, ובתת-ועדות יכולנו ליישם כל מיני נושאים ספציפיים.
אחד הדברים החשובים ביותר שעשינו בהתחלה היה מידעון לכלל הציבור על ה-facilities שיש בעיר בנושא בריאות. אנחנו לא עוסקים ברפואה, אבל הציבור חייב לדעת איפה יש קופות חולים, באיזה שעות הן פועלות וקווי החירום שעוזרים לכל התושבים. כל העשייה הזאת בוצעה בידי מתנדבות ומתנדבים בלבד. לאחר מכן עמדנו וביקשנו מראש העיר, ובסופו של דבר זכינו לקבל מרכז שמשמש אותנו כמרכז בריאות עירוני שהוא גן ילדים, ולשם מתנקזת הפעילות המרכזית שלנו. זה מאפשר לנו לעשות ימי עיון לגננות ולסייעות שלוקחות את המידע הלאה ומפיצות את זה בגנים; זה מאפשר לנו להכין ימי עיון בנושאי בריאות לשוטרים ולכבאים, לגופים שבכלל לא חשבנו אי פעם שנגיע אליהם – הם פונים אלינו.

הרצליה הייתה העיר הראשונה שדאגה לאכיפת החוק למניעת עישון והחליטה לאפשר גם קורסים חינם לעובדי העירייה, ואני מאוד גאה להגיד שכמה מעובדי העירייה הבכירים אכן הפסיקו לעשן כתוצאה מזה.
אנחנו מאמינים שצריך לשלב את מרב התושבים בעשייה, ולכן עשינו ימי בריאות; אנחנו עושים הרצאות לציבור הרחב, חינם; יוגה, טאי-צ'י וכל מיני תוכניות טאי-צ'י שעשינו לציבור הועתקו למתכונת בתי הספר. חברי עדי יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה, ואני אתן לך - -
היו"ר חיים כץ
לא תיתני, גברת.
עדי חמו
רק משפט אחד.
היו"ר חיים כץ
לא, לא. סלח לי. אנחנו חרגנו ממנהגנו, פה אף אחד לא מחלק זכות דיבור. זוכת פרס ישראל, בלי שתבקש, קיבלה רשות דיבור. יש פה סדר יום, ישיבות. בשביל להיות בריא אתה צריך לעמוד בלוחות זמנים, ואז אף אחד לא מחכה לך, ואתה לא מתעצבן. הכול יבוא על מקומו בשלום.
סיימת, גברתי?
רות רזניק
לא.
היו"ר חיים כץ
אז ממש בקיצור, כי אנחנו בעוד 12 דקות צריכים לסיים, ומנכ"ל משרד הבריאות צריך להראות את המצגת שלו וצריך לסכם. חברת הכנסת רחל אדטו אמרה שהיא לא רוצה לדבר.
רות רזניק
אני רק רוצה להגיד במשפט אחד: אחד ההישגים הגדולים ביותר – הייתי קוראת לזה, גולת הכותרת של העשייה שלנו – הייתה הקמת מרכז בריאות לנוער. שם כל בני הנוער, תושבי הרצלייה, יכולים לקבל ייעוץ ומידע, ואני ממליצה לכל גוף לעשות את זה. עשינו את זה בשיתוף עם קופת חולים לאומית, וכל בני הנוער נעזרים בזה. את כל המידע אנחנו מפיצים בבתי ספר, וזאת הצלחה מסחררת שקל מאוד לאמץ. כמובן, ההורים לא חייבים לדעת על השתתפות בני הנוער במרכז הזה. הם הולכים למרכז הבריאות, נפגשים עם רופאה שהיא מומחית לבריאות של מתבגרים ועומדים לרשותם גם דיאטטיקנים, גם פסיכיאטרים, גם פסיכולוגים ומקבלים עזרה מתמשכת.
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. חברת הכנסת רחל אדטו.
רחל אדטו
תודה רבה, אדוני היושב ראש.
היו"ר חיים כץ
ראוי לציין שישבת היום בשקט.
רחל אדטו
לא היו לי שום הערות ביניים כי הכול מתנהל כל כך טוב, כל הנושא הזה. אני עם מילכה דונחין בנושא של ערים בריאות מההתחלה, והקפיצה היום לשבת כאן זה רק נחת, איך שומעים שעוד עיר ועוד עיר ועוד עיר, זה ממש מרחיב את הלב.
היו"ר חיים כץ
אני לא שמעתי כמה ערים הצטרפו.
רחל אדטו
יש, ודאי שיש.
היו"ר חיים כץ
לא שמעתי. התחייבו שיגידו לי את המספר, וכל אחד דחה את זה לדובר הבא.

<רחל אדטו>
שאלת המפתח היא בכלל מי אחראי על בריאות התושבים – האם על בריאות התושבים אחראיות הקופות, אחראי משרד הבריאות? למה בכלל ראשי ערים צריכים להיות אחראים על בריאות התושבים?
קריאה
כי זורקים עלינו את כל התיקים, אז גם את זה.

<רחל אדטו>
זאת שאלה היפותטית, ואני תכף גם אענה עליה. יש עליהם כל כך הרבה מטלות אחרות במסגרת האחריויות הישירות של השלטון המקומי ושל ראשי הערים והמועצות, למה הם צריכים לקחת את הנטל גם של בריאות, ולהגיד לתושבים, אל תהיו שמנים, תפסיקו לעשן, תאכלו אוכל בריא וכדומה.

התשובה היא שבעיקרון זאת באמת לא אחריות ישירה של ראש עיר. מאידך אחד הדברים שעושה את איכות החיים הישירה ואת שביעות הרצון של התושבים זה הנושא הזה של עיר בריאה. אין בכלל ספק שערים שעשו להם מסלולי אופניים ופארקים ופעילות לטובת הגוף והנפש של תושביה – בוודאי זה מעלה את איכות החיים בעיר, וזה גורם משיכה לאנשים להגיע לשם. עיר שיש לה הרבה מתקני ספורט היא בוודאי עיר שאטרקטיבי לבוא אליה לזוגות צעירים ולילדים וכדומה. לכן בין היתר זה חלק מנשיאת הנטל והאחריות של העירייה לגבי איכות החיים.

רות רזניק הזכירה את הנושא של טאי-צ'י – הייתי בסין ובטוקיו, ואתה רואה בפארקים שלמים אנשים באמצע היום עושים טאי-צ'י. אתה רואה אנשים בערים שלמות במזרח רחוק שבתפיסת עולמן עומדים באמצע היום ועושים טאי-צ'י. זאת אומרת הנושא של איכות חיים זה חלק בלתי נפרד מהעיר. לכן

לא נותר לי, כי אם כמובן להצטרף להמלצות שתכף תביא אותן. מאידך הנושא הזה של האחריות התקציבית שהוא חלק מהנושא, צריכה להתחלק; היא לא יכולה ליפול כולה על העיר עצמה, אלא בהחלט צריך להיות הקשר בין משרד הבריאות, בין הקופות ובין השלטון המקומי גם לגבי הנושאים שהם נושאים שבתפר, שהם בריאות התושבים.
היו"ר חיים כץ
אוקיי. ביקשו ממני בקשה מיוחדת – מאיר כהן, ראש עיריית דימונה, בקצרה.
רחל אדטו
בתור אחד שעשה כל כך הרבה לבריאות העיר שלו.
היו"ר חיים כץ
הוא בא מרחוק, מדימונה, עד פה.
מאיר כהן
תודה, אדוני היושב ראש ומנכ"ל המשרד. חשבתי שמן הראוי להזכיר כמה דברים. יכול מאוד להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה של המנכ"ל, אבל חשבתי שאם אנחנו מדברים על צמצום פערים אנחנו צריכים לדבר על דברים הרבה יותר בסיסיים מאשר התוכנית של עיר בריאה, שהיא חשובה, או התוכנית שאנחנו עושים עם מכבי שהיא חשובה מאוד.

אדוני היושב ראש, להווי ידוע לכולנו שהיום במצפה רמון אין מענה בלילה ובכביש הערבה אין מענה בלילה; ומי שמקבל התקף לב ברוב המקומות בפריפריה נתון לחסדי שמים. אז אני כל כך מקנא בצרות של העשירים שזה פשוט עושה לי טוב.

הדבר השני – האם אנחנו משוכנעים, אדוני היושב ראש, שחלוקה על-פי קפיטציה זאת החלוקה הנכונה; האם אנחנו משוכנעים שקופת חולים מקבלת כסף שמיועד לנגב, ויש רגולטור שהכסף יהיה רק לנגב? האם אנחנו משוכנעים שמוטת השליטה בבית חולים סורוקה בבאר-שבע שכבר הגיעה ליותר מאלף מיטות, זה הדבר הנכון? האם אנחנו משוכנעים שלפני שאנחנו מדברים על עיר בריאה ועל ראשי ערים שהפסיקו לעשן, אנחנו צריכים לדבר על מחלקת שיקום שלא נמצאת בדרום? אלה הדברים שהם בליבת העניין. אם נשמע התייחסות של אדוני המנכ"ל בעניין, נבוא על סיפוקנו. תודה רבה.
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. האם אנחנו שומעים? האם אנחנו חושבים? אדוני המנכ"ל.
רוני גמזו
אני אתן התייחסות לכול, גם לדברים החשובים שמאיר העלה. מה שנאמר כאן – לקדם בריאות אי אפשר רק מתוך המשרד בירושלים. צריך לשלב כוחות בין משרד הבריאות, קופות החולים והרשויות המקומיות. למה הרשויות המקומיות? לא מכיוון שבחוק הן מחויבות, אלא מכיוון שזה יותר אפקטיבי. ברגע שאתה יוצר שיתוף פעולה עם הרשות שנמצאת בשטח אתה יותר אפקטיבי, ואנחנו יודעים שבכל העולם זה כך. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעשות את זה, כי כולם רבים על משאבים, וצריך למצוא את האיזונים הנכונים. אז קודם כול צריכה להיות אמירה ברורה של המשרד. אמירה של המשרד בשנתיים האחרונות בהנהגתו של סגן השר ליצמן היא ברורה מאוד: יש עמוד אש ברור של צמצום אי השוויון בבריאות. גם בתשתיות המוגבלות שלנו במשרד אנחנו כל הזמן שמים את זה לנגד עינינו. זה מורכב מאוד, זה עובר דרך צמצום פערים לנגישות, להגדיל את השירותים בכל הארץ, במיוחד בפריפריה, בעיות של הבדלי תרבויות, נגישות בגלל בעיות של שפה והבדלי תרבות, פיזור כוח אדם יותר טוב במערכות השונות – ואנחנו עובדים על זה כל הזמן. עדיין לא מרוצים.
הגדלת התשתיות הפיזיות – אני אגע במה שמאיר תיאר כאן גם בנושא של המיון וגם בנושא של בית חולים נוסף בנגב, גם בנושא של מחלקת שיקום בדרום. תמרוץ קופות החולים וצמצום אי השוויון בבריאות, שמנו על זה כסף ברור, עם יעדים ברורים, עם מבחני תמיכה ברורים בנושא הזה, ואנחנו מתחילים לגבש יותר מידע בנושא כי חלק מההתערבויות מחייבות מידע וגם לדעת עד כמה הן אפקטיביות.

אז איך אנחנו משתפים פעולה עם הרשויות המקומיות? אמר כאן בני – זה לא רק קידום בריאות וחינוך – גם בריאות סביבה וגם נושאים של בריאות אם וילד, טיפות החלב וגם שירותי בריאות התלמיד, גם דברים שקשורים בעסקים. אנחנו כל הזמן צריכים להקדיש הרבה מאוד עסקים כדי לוודא שהעסקים פועלים באופן בריאותי ולהיות מאוד נוקשה בפיקוח. לעיתים זה נגד המדיניות של הרשויות המקומיות שרוצות כמה שיותר לפתח את העסקים, ואנחנו כאן נמצאים איתן באיזושהי דרך של איזון.
אני רוצה לציין לגבי מה שבני אמר בעניין מחזור מי שופכין. מדינת ישראל היא במקום ראשון בעולם, בפער ענק ממקום שני בעולם במחזור מי שופכין. אנחנו עושים את זה הכי הרבה בכמויות גדולות מאוד. המומחים שלנו הם מומחים עולמיים, ואין מדינה שמתקרבת אלינו בכלל. אני למדתי את הנושא, והמת"שים שמספקים גם מים שניוניים ושלישוניים עובדים ומתקדמים.
היו"ר חיים כץ
- - - הוא שואל, בגלל השכנים או בגלל - - -
<רוני גמזו>
בגלל שלנו יש מיקוד בנושא. הרשויות המקומיות מובילות, והן רוצות מת"שים מקומיים שלהם, קומפקטיים עירוניים. זה שלב נוסף שאנחנו בוחנים ונגלה גמישות כי אנחנו חושבים שזה חשוב.
צריך להבדיל את המושג "עיר פעילה ובריאה" מ"רשת ערים בריאות". רשת ערים בריאות שמילכה מובילה – אני מיד אראה את הערים החברות ברשת. עיר פעילה ובריאה זה מושג חדש שהכנסנו לתוכנית הלאומית שהצלחנו להעביר בממשלה לפני כחודשיים. אז באנו ושמנו כסף ואמרנו, בואו ניקח עשרה יישובים, ניקח פיילוט, ונשים בתוכם מקדמי בריאות. אנחנו מאוד מאמינים במקצוע הזה "מקדם בריאות". אנחנו לא נאהב שהרשות המקומית תיקח איזשהו מישהו ממונה על התרבות, ונגיד לו, אוקיי, נוסף על תפקידך אתה גם מקדם בריאות – זה לא יתקבל על ידינו. בבקרה שאנחנו נעשה אנחנו נראה דברים שכאלה, ונפסיק את התמיכה. אנחנו רוצים אדם שהוא באמת מקדם בריאות. נכון שזה היום מקצוע שאיננו מוגדר, אנחנו שוקלים כרגע להגדיר אותו, אבל אנחנו רוצים אדם שכל תפקידו יהיה לקדם את הנושאים הללו של השמנה, של פעילות גופנית, של תכנון העיר. היום אנחנו יודעים שכמו שאתה מתכנן את העיר ככה התושבים שלך יהיו בריאים או שמנים. אם אתה מתכנן את העיר כך שלכל מקום הם ייסעו באוטו, והם לא יילכו מרחק רגלי כדי לעשות קניות, אין שבילים, שבילי אופניים – הדרך שבה העיר בנויה, גם בנושא מדרגות, גם בנושא של מדרגות נעות. אנחנו רואים גם היום לעיתים גם בקניונים – הכול מדרגות נעות, אתה לא מוצא את גרם המדרגות אם אתה רוצה לעלות במדרגות. זה עניין של תכנון שאנחנו מנסים לדחוף לתוך התהליך הזה. הממונה על זה צריך להיות מקדם הבריאות. הוא צריך לחשוב מהתכנון הפרוגרמטי של הבניין עד פעילות ספורטיבית בתוך העיר. הכול צריך להיות מתוכנן. זה הכיוון שלנו.
רשת ערים בריאות זה משהו שכבר נמצא יחד איתנו כ-20 שנה. הוא מאגד מועצות, ונמצאים בו כיום 55 רשויות. לצערי, לא כולן פעילות. פה אני צריך את מרכז השלטון המקומי, כמובן, כולנו בשילוב – כדי לקחת את 20 הפעילות פחות ולהגיד להן, קדימה – עם כל הקשיים שלכן תהיו יותר פעילות בתוך הרשת; ולצרף יותר ערים "סנוביות", הייתי אומר, שאומרות, לא, אנחנו יודעות לעשות הכול לבד, והן לא תמיד עושים את זה היטב או מאוזן בעיר. זה מתבצע, אבל במקומות או בשכונות החזקות יותר בעיר. במצגת אתם רואים את הערים שנמצאות ב"רשת ערים בריאות" - -
היו"ר חיים כץ
מי מהן לא פעילות?
רוני גמזו
אלה הפעילות. יש לנו רשימה של עוד 20 לא פעילות.
היו"ר חיים כץ
כמה הצטרפו בשנתיים האחרונות?
מילכה דונחין
היו לנו שש רשויות.
היו"ר חיים כץ
וכמה עברו מפעילוֹת ללא פעילוֹת?
מילכה דונחין
זה לא קרה. ההפך כן קרה.
היו"ר חיים כץ
זאת אומרת, מתי הפסיקו 20 הלא פעילות - -
רוני גמזו
זה היסטורי.
מילכה דונחין
זה היסטורי, ואני פונה לראשי ערים כל שנה ושואלת אותם אם הם רוצים לצאת מהרשימה, ואלה שנשארו ברשימה זה כאלה שאומרים, אל תוציאו אותנו מהרשימה. יש כאלה שגם יצאו מהרשימה.
היו"ר חיים כץ
"אל תוציאו" מכיוון שיש מאצ'ינג?
רוני גמזו
זה לא פופולרי לצאת.


שימו לב שערים גדולות במדינת ישראל, בלי להגיד שמות - רבות לא נמצאות כאן, ויש מקום לצירוף שלהן. למשל, רמת גן לא כאן- -
רחל אדטו
מבשרת ציון גם אמורה להיות.
רוני גמזו
אני לא רוצה להיכנס עיר-עיר, אבל יש לנו צורך להתחיל להכניס אותן. זאת אמירה. האמירה של בני ושל השלטון המקומי צריכה להיות שזה חלק מהתפקיד שלהם. אנחנו נעשה אותו יחד עם משרד הבריאות. משרד הבריאות לא מטיל עליכם ואומר, אנחנו בחוץ, אבל זה חלק מהתפקיד של הרשות המקומית. אי אפשר להצליח בלי זה. מגמת ההשמנה היא מגמה שאנחנו רואים אותה מתרחשת גם בגלל המדיניות של איך שאתה בונה עיר, איך אתה מפרסם שלטי חוצות, איפה אתה שם את השלטים שלך, כמה זה קרוב לבתי ספר, מה מוכרים בבתי הספר, כמה אתה ממלא את חוזר מנכ"ל משרד החינוך שאומר, לא למכור מזון לא בריא בתוך בתי הספר; כמה אתה שם פקחי עישון, כמה אתה מתייחס למכתב שאני כותב לראש העיר ואומר לו שבבר הזה כל הזמן מעשנים. כמה אתה מתייחס לזה? היום אתה יכול לעשות מזה קצת קופה גם, אבל גם כשאפשר לעשות קופה לא תמיד זה נמצא באג'נדה של ראשי הרשויות המקומיות כי הוא אומר – אם אני אהיה ביד קשה מול אותם עסקים אז הוא יבנה את העסק שלו בעיר שהיד שלה יותר קלה. אלה התשובות שאני מקבל. אז זה חייב להיות החלטה מנהיגותית של ראש העיר. תראו מה קרה בניו-יורק, מה בלומברג עשה בניו-יורק. היום שיעור המעשנים בניו-יורק הוא בין הנמוכים בעולם ובטח בארצות-הברית.
מאיר כהן
יש פארקים פתוחים שאסור לעשן בהם.
רוני גמזו
נכון.

אנחנו נותנים לכם רוח גבית. בחקיקה האחרונה של משרד הבריאות בנושא הזה – החוק יגיע לוועדה הזאת, אני מניח, תוך חודשיים, ויעבור ועדת שרים בחודש הקרוב - -
היו"ר חיים כץ
באיזה יום?
רוני גמזו
אתה תחליט מתי זה יגיע. אבל כבר ראש הממשלה שהוא שר הבריאות חתם על צו שמרחיב את האזורים שאסורים לעישון – מרחיב אותם לרציפי רכבת, לתחנות אוטובוס ולכל מיני מקומות שכאלה. אנחנו גם מרחיבים גם לבתי ספר. מה אומר לי מנהל בית ספר? אתה תרחיב את זה לבתי ספר, אבל מה יקרה, מי יאכוף את זה? האם הפקחים של הרשות המקומית יגיעו אליי?
רחל אדטו
איפה כל הכסף הזה עובר לאוצר או לעירייה?
רוני גמזו
לעיריות.
היו"ר חיים כץ
סיימת.
רוני גמזו
אני אעשה את זה מהר.

שירותי בריאות השן, ואנחנו מקדמים את זה יותר ויותר.

זה תשובה למאיר לגבי המוקדים. אנחנו שמנו על זה כסף. אנחנו היום כבר נמצאים בהתקדמות עם מספר מקומות שכבר סוגרים איתנו. יש איזשהו תהליך. נכון שכולם שמים כתף. בירוחם יש התקדמות, במצפה רמון יש התקדמות, ואנחנו נמצאים כרגע במכרזים שעומדים לצאת בחודשיים הקרובים. הייתה פגישה לפני שבוע, והנושא נמצא בקידום. זאת תשובה למאיר.

גם מידע אנחנו מקדמים.

נושא בריאות התלמיד – אמר כאן נכון בני שהאחות בבית הספר צריכה לעשות יותר מאשר רק לחסן או לבדוק שמיעה וראייה. ואכן זאת ההכתבה שלנו. ההנחיה החדשה שלנו שיצאה במכרז, שלצערי בוטל מסיבות אחרות - -
קריאה
אבל אין אחיות.
רוני גמזו
רגע, רגע.
היו"ר חיים כץ
טוב שאתם אומרים לו, הוא לא יודע כלום.
רוני גמזו
ה"אין אחיות" לא מדויק.

המצב כרגע הוא שבשני המחוזות שהמשרד לקח לעצמו – דרום ואשקלון – כמות האחיות הולכת להיות מוכפלת. קיבלנו כ-70 תקנים לעומת כ-40 אחיות שהיו עד כה שם; כמות הגיוסים שלנו עם התמריצים שהוצאנו – באשקלון אנחנו הולכים להעלות כבר עכשיו את מספר האחיות שהיו בעבר. אנחנו מצליחים לגייס אחיות גם במקומות הללו; טיפות החלב בדרום שכל הזמן היינו בהן בחוסר, היום אנחנו בתקנים מלאים בהן. זה נכון שכל הזמן אמרנו שאין אחיות, אבל כשעשינו תוכנית תמריצים טובה אנחנו מצליחים לגייס, מצליחים למצוא אחיות. חלקן עוברות מתחום הבריאות הכללית לתחום בריאות הציבור. אנחנו מקווים שבמכרז שייצא או בדרך אחרת שהנושא של בריאות התלמיד ינוהל בעתיד, ביתר המחוזות כמות האחיות תמשיך לגדול. אגב, ביתר המקומות אין עניין של מספר אחיות, לא צריכה להיות בעיה של נגישות לאחיות. בצפון יש מספיק אחיות. אנחנו בהחלט שמנו שם גם נושאים של קידום וחינוך לבריאות, לא רק חיסונים.
אתגרים
עוד רשויות לרשת ערים בריאות. צריכה לצאת מכאן קריאה גם ממרכז השלטון המקומי וגם מהוועדה להרחיב את בריאות השן. עדיין בבריאות השן מתוך 150 יש לנו עוד כמה רשויות שלא נותנות את בריאות השן. אנחנו נותנים כסף מצ'ינג על-פי החוק - -
בני כשריאל
מה הסיבה?
רוני גמזו
המכרז נסגר כבר בנושא הזה. צריך להכניס עוד כמה רשויות. אנחנו יודעים, אלה רשויות חלשות.
רות דיין מדר
למרות שהן מקבלות מאה אחוז מימון.
בני כשריאל
שאלתי אותו מה הסיבה, כי אני יודע שזה מצ'ינג.
רוני גמזו
בעיות תקציביות שלהן.

מינוי אחראי בריאות בכל רשות מקומית: לדעתנו, רשויות חזקות לא צריכות לחכות למשרד הבריאות, הן צריכות להשיג מקדם בריאות. זה ייתן הרבה יותר תמורה לרשות המקומית. אנחנו שמנו פיילוט, אנחנו נתמיד בזה. אני לא איעצר ב-10. אבל ה-10 הזה זה עד סוף 2012. אנחנו מאמינים במקצוע הזה, ואנחנו מאמינים בשינוי שזה ייצור. אפילו רשויות גדולות – אנחנו חושבים שצריכים להקים מחלקות בריאות שאחת עוסקת בקידום פעילות, אחת עוסקת בתכנון, אחת עוסקת בהוראה בבתי הספר, אחת עוסקת בנושא הסייעות בתוך בתי הספר. אנחנו נמצאים עכשיו מול הרחבה של הסייעות, חוק חינוך חינם מתרחב לגיל 3. זה דורש מאתנו יותר משאבים.

לסיכום – אנחנו בדרך של שיתוף פעולה, אנחנו צריכים להמשיך אותו ולהיות מאוד נחושים מכל הכיוונים. תודה לכולם.
היו"ר חיים כץ
המרכז לשלטון מקומי בא די מוכן, הוא אפילו רשם לי את הצעת ההחלטה. הוא אמר לי, אנחנו רושמים לך את סדר הדוברים, מה כל אחד יגיד. רשמו בדיוק - -
גבי בר זכאי
אבל אתה מחליט בסוף.
היו"ר חיים כץ
בסדר. רק בשביל הפוזה שיניתי קצת את הסדר, אבל הבאתי מכל אחד את הפתק שהוא אומר. גם בהצעת ההחלטה שינינו קצת.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מברכת את המרכז לשלטון מקומי ואת נציגי הרשויות המקומיות על העלאת נושא צמצום הפערים בבריאות בדיון הוועדה ומוקירה את השלטון המקומי על פעילותו בנושא חשוב זה.

את סעיף 2 שלכם מחקתי וכתבתי משהו אחר. אני מקווה שלא תכעסו:

חובת הרשויות להשתתף ב-30% מן התקציב ליצירת מקדמי בריאות קהילתיים יוצרת אפליה קשה בין רשויות חלשות לחזקות. הוועדה קוראת לממשלה לקבוע חובת השתתפות תקציבית מדורגת על מנת להבטיח שגם רשויות חלשות יהיו שותפות למפעלים אלה.
מאיר כהן
טוב מאוד ששינית.
היו"ר חיים כץ
טוב ששיניתי?
גבי בר זכאי
רק זה לא היה 30%, זה 50%.
היו"ר חיים כץ
"חובת הרשויות להשתתף ב-50%". הממשלה תעשה את המצ'ינג.

הפכנו את 3 ו-4 אצלכם: הוועדה קוראת להקמת ועדות בריאות ברשויות המקומיות אשר תיקחנה על עצמן גם לעסוק בצמצום פערים בבריאות

הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמרכז לשלטון מקומי להרחיב את רשת ערים בריאות על ידי מתן תמריצים והוספת תקנים של מתאמי בריאות ברשויות המקומיות.
ניפגש בעוד שנה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.

קוד המקור של הנתונים