PAGE
8
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 640>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:00

<תקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע)(תיקון), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

>
רינת כהן - מנהלת תחום, אגף להכשרה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מלכה אביטל - מ"מ מנהלת תחום, אגף להכשרה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ניר ויינר - עורך-דין, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אורי מיכאל - דובר הוועדה

נעה בן-שבת
עמית קנובלר - מתמחה

וילמה מאור

טלי רם
<תקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע)(תיקון), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. יום שני בשבוע, כ' בשבט, 13 בפברואר 2012. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא על סדר-היום: תקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע) (תיקון), התשע"ב-2012. בבקשה, אדוני המתמחה.

התקנות שעליהן אנחנו מדברים קובעות את סכום האגרה שתיגבה בעד בחינת מקצוע לאדם שמבקש להירשם לשירות התעסוקה כבעל מקצוע. תוקפן של התקנות פג בסוף שנת 2011, עכשיו מבקשים להאריך את תוקפן בעשר שנים.

עשר שנים?

כן, עד סוף שנת 2021. בהזדמנות זו מבקשים לעשות שינוי טכני. משרד העבודה והרווחה רשום בתקנות האלה - המשרד כבר אינו קיים – עכשיו זה יירשם כמשרד התמ"ת.

כמה יעלו הבחינות?

132 שקלים.

מה היה הסכום לפני?

גם.

לא נעשה שינוי בתעריף.

איך התעריף יעודכן?

התעריף מתעדכן כל 1 באפריל לפי חישוב מדד, בהודעה של מנכ"ל משרד התמ"ת.

זאת אומרת, 132 שקלים צמוד למדד לעשר שנים.

נכון.

כמה שנים המחיר הזה קיים?

משנת 2000 - כשנכנסו לתוקף התקנות בנוסח הזה - שהתעריף קיים, ומתעדכן לאורך השנים בצמוד למדד.

זאת אומרת, ה-132 שקלים זה 132 שקלים שהיו באפריל שנה שעברה.

נכון.

לצורך העניין, לא היית צריך לעדכן.

עדיין לא.

אבל אם לא היינו מביאים את התקנות, היית מעדכן את המחיר באפריל.

עד כדי כך שהתקנות, בעצם פג תוקפן, ולכן אנחנו חייבים להביא אותן לוועדה לאישור מחודש.

אם אני לא מאשר את התקנות, מה קורה?

אין גבייה. נכון לעכשיו, מה-1 בינואר לא נעשתה גבייה במשרד התמ"ת. מתקיימות הבחינות באופן סדיר, והמשרד בעצם לא גובה את הכספים שאמורים לשמש המקור התקציבי לאותן בחינות.

ליחידת הבחינות.

אם אני רוצה להיות נחמד, אז אני לא מאשר את התקנות.

נחמד למי?

לנבחנים.

התוצאה של זה בסופו של דבר, שיחידת הבחינות תיכנס לגירעון תקציבי מאוד גדול כיוון שחלק ניכר מהתקציב שלה – למעלה מ-50% - נשען על אגרות בחינה.

באילו בחינות אנחנו מדברים?

בחינות סיווג מקצועי.

למה צריך לשלם כל כך הרבה כסף?

נסביר מה זה בחינות סיווג מקצועי. אנחנו מדברים על מצילים, הנהלת חשבונות, מטפלות, טבחים- בעצם, מרבית המקצועות במשק שהם לא אקדמאים ולא שייכים למה"ט, קרי טכנאים והנדסאים.

לכל בחינה יש עלות. למשל מציל ים, זה אומר שהוא עושה גם בחינה עיונית בכתב וגם בחינה מעשית בים, שבה אנחנו מזמינים שני בוחנים שבוחנים ובודקים מציל-מציל האם הוא באמת ראוי לשמש כמציל בים סוער ולהציל כל אחד ואחד מאתנו.

העלות של הבחינות האלה – והעברנו תחשיב ליועצת המשפטית – היא הרבה יותר מאשר - - -

הרבה יותר זה מספר יפה. הרבה יותר זה מספר ברור, יפה. כמה זה הרבה יותר?

כשאנחנו מדברים על עלות של בחינה עיונית, אנחנו עושים תחשיב של כתיבת השאלון.

השאלות לא חוזרות על עצמן?

יש לנו בדרך כלל מאגרים, מתוכם אנחנו גוזרים את השאלות.

אז זה לא כתיבת השאלון. זה גזירת השאלון.

לא מדויק. בחלק מהמבחנים – למשל בהנהלת חשבונות – כל מבחן, כל מועד בחינה, מדובר בבחינה חדשה לגמרי עם שאלות חדשות. בחלק מהמקצועות שבהם יש כמות נבחנים קטנה יותר, אנחנו מדברים על מאגרי שאלות גדולים ובהם יש לנו מחולל בחינות.

ולמצילים - במבחן המעשי, בים?

נעשה סדר. מתוך המבחן העיוני דיברנו על עלות אחת – כתיבת שאלות. עלות נוספת היא בנושא השגחה – אנחנו צריכים משגיחים, צריך בודקים – זה כל המערך העיוני.

מבחינת המערך המעשי – למשל בבחינה האמורה, כמו הצלה, אנחנו מדברים על שני בוחנים שהם שני אנשי מקצוע שצריכים להופיע במועד מסוים, במקרה זה לחוף הים, ולבחון את הנבחנים, כאשר בחינה של מצילים נמשכת כשש שעות.

כשאנחנו עושים תחשיב, התחשיב הוא ממוצע כי בכל בחינה העלויות הן שונות – אין מה לעשות, בחינה בטבחות לא שווה לבחינה בהצלה – כשאנחנו עושים את זה במועד ארצי בערך ל-200 נבחנים. העברנו את התחשיב ויכולים גם להעביר אליך.

העברתם. אני רואה – עלות 200 נבחנים, כתיבת הנחיות.

זה הבחינה המעשית.

יש לך אומדן לבחינה עיונית ואומדן לבחינה מעשית.

50,000.

50,000 ל-200 נבחנים. הממוצע הוא 255שקלים למבחן העיוני.

למה החלטתם לסבסד את הנבחנים?

זאת שאלה טובה, ואכן עורכת-דין נעה בן-שבת שאלה אותנו בעניין הזה, אם אנחנו לא רוצים לעדכן.

כרגע, המחשבה היא קודם כול להאריך את התקנות. אנחנו גם מודעים לכך שחלק גדול מהאוכלוסייה שלנו היא לא אוכלוסייה של רואי-חשבון ועורכי-דין, שם האגרות הן הרבה יותר גבוהות, אלא אנחנו מדברים על אוכלוסייה - -

מצילים.

ברובה מובטלת.

- - בדרך כלל 12 שנות לימוד, חלקם מובטלים.

למה לעשר שנים?

זה משהו שהוא פורמלי.

כאשר נחקק חוק שירות התעסוקה בשנת 59', נעשתה קביעה שהתקנות האלה יחוקקו לראשונה לשנתיים, ואז הוועדה תאריך אותן מעת לעת. כך הוגדר.
בהתחלה משרד המשפטים היה מאוד קפדני בעניין, האריכו כל פעם לשנתיים, עד שהוועדה עצמה באה ופנתה – למה מטריחים אותנו בעניין הזה של הארכת תוקף התקנות – ואז ניסינו להפעיל איזשהו מהלך יחד עם משרד המשפטים. בפעם הקודמת הסכימו להאריך לחמש שנים, והפעם הסכימו להאריך את התקנות לעשר שנים.

מי?

עורכת-דין איילת גדי, האחראית על תחום חקיקת משנה במשרד המשפטים.

זאת אומרת, אני עובד אצלה עכשיו.

לא. כדי להגיע לכאן אנחנו עוברים הליך מאוד ארוך. עברנו הליך אישורים מאוד ארוך – גם במשרד המשפטים, גם במינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, גם אצל שר האוצר ובאגף התקציבים. אנחנו באים אחרי שכל עבודת המטה הזאת נעשתה.

מאה אחוז. אני לא מוכן להאריך את התקנות לעשר שנים. אני חושב שחמש שנים זה מספיק. מתאים לכם חמש שנים?

כן.

אין לנו בעיה.

מאה אחוז. תשנה בבקשה לחמש שנים. לא רציני - גם חמש שנים זה הרבה, אבל עשר שנים זה מוגזם. גם חמש שנים זה דיון אחד לוועדה בקדנציה. נא לקרוא את התקנות.

"תקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע) (תיקון), התשע"ב-2012

בתוקף סמכותי לפי סעיף 59(ב) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 4

1. בתקנה 4 לתקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע), התש"ס-2000 (להלן – התקנות
העיקריות), במקום "המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה" יבוא "המנהל הכללי של משרד
התעשייה, המסחר והתעסוקה".

תיקון תקנה 5

2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום "עד ליום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)" יבוא "התשע"ז,
(31 בדצמבר 2016)".

31 בדצמבר 2016.
עוד שאלה לפני שנצביע. יש פה מישהו ממשרד העבודה?

זה אנחנו.

אתם הסכמתם שזה יעבור למשרד התמ"ת? אתם התמ"ת. מישהו מהם הסכים?

אל"ף, לא שאלו אותנו. כשהיה מעבר, אף אחד לא שאל אותנו – העבודה פשוט הצטרף לתמ"ת.

פיצלו את העבודה והרווחה.

כן, אבל מהרווחה הם מסכימים שזה יעבור לתמ"ת?

זה כבר עבר - כאשר נעשתה חלוקת המשרדים בשנת 2003, חלוקת הסמכויות.

מאה אחוז. אנחנו נצביע על כך. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע) (תיקון), התשע"ב-2012, נתקבלו.

תודה רבה. מה לעשות, אני חבר הכנסת היחידי פה. התקנות אושרו לחמש שנים, נראה מה יעשה היושב-ראש הבא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:25.>