הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
19
ועדת הכלכלה
28/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 765>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ה' באדר התשע"ב (28 בפברואר 2012), שעה 11:30

<הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון - סירוס ועיקור כלבים), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
איתן כבל

רונית תירוש

>
אודליה אסולין דגני - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נורית ציפורי ברקאי - ממונה חוק צער בע"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ג'ריס גנטוס - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בוריס יעקובסון - מנהל מכון וטרינרי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביה מילדנברג - רופאת סוסים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בלה ילמה - עוזרת מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה יוריסטה - דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לירון אדלר- מינקה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מעין נשר - רפרנטית חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

חיים פדלון - ראש מדור הגנת הסביבה באגף מודיעין, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

נועם תבור - ראש ענף בעלי חיים, שב"ס, המשרד לבטחון פנים

אוריה ברזל - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

טל זסק - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

זוהר דבורקין - וטרינר, שירותים וטרינריים בית דגן, מרכז השלטון המקומי

עופר עינב - וטרינר, שירותים וטרינריים בית דגן, מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט - מנהלת מחלקת וטרינריה, מרכז השלטון המקומי

אבי צרפתי - וטרינר, שירותים וטרינריים בית דגן, מרכז השלטון המקומי

משה רפאלוביץ - וטרינר, שירותים וטרינריים בית דגן, מרכז השלטון המקומי

ד"ר רפאל שחף - חבר ועד, ארגון הרופאים הוטרינרים לחיות הבית (הפרטיים)

אלה אבין - מזכ"ל, עמותת נח

קרין אזנקוט - מתמחה, קליניקה משפטית להגנת בעלי חיים

יניב עובדיה - צער בעלי חיים

נעמה רולניק - צער בעלי חיים

מזי וורדל - צער בעלי חיים

קרין אזנקוט - "תנו לחיות לחיות"

אסתר אלטמן - דוברת, עמותת "תנו לחיות לחיות"

גיא ניסן - יועץ משפטי, עמותת "תנו לחיות לחיות"

אורלי נעמה אלקריב - יו"ר, עמותת "ראשון אוהבת חיות"

אסתי ארמה - מתמחה, קליניקה משפטית להגנת בעלי חיים

יעל ארקין - מנכ"ל, עמותת "תנו לחיות לחיות"

שירן ביטון - מתמחה, קליניקה משפטית להגנת בעלי חיים

בתיה בר - צער בעלי חיים חיפה

מיכל בר - פעילה, קואליציה בינלאומית נגד פרוות

יהודה בר אור - יו"ר, המועדון הישראלי לכלבי צאן

אדלה גרטנר - יו"ר, עמותת "ספיי ישראל"

סבלי חמלניצקי - פעיל, עמותת "ראשון אוהבת חיות"

שרונה לוי - פעילה, קבוצת "אשדוד אוהבת חיות"

שאול לפיד - מנהל אגודת צער בעלי חיים חיפה

רות מאיר - חברת וועד, אגודת צער בעלי חיים רחובות

נילי נהיר - פעילה, עמותת "הרצליה אוהבת חיות"

דבי סגל-מזרחי - יו"ר עמותת "יד מושטת לבעלי חיים"

אבי פנקס - יו"ר עמותה למען חיות משק

רעות קוצב - פעילה, עמותת "הרצליה אוהבת חיות"

חנה רגב - פעילה בתחום החינוך, עמותת "ירושלים אוהבת חיות",

יונתן שפיגל - יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות,

וילי עדן פוגל - יו"ר הווטרינרים הפרטיים, הסתדרות הרופאים הוטרינרים

איתן אטינגר - יו"ר, התאחדות ישראלית לכלבנות

גבריאל מרדכי הייק - אב בית הדין של ההתאחדות, התאחדות ישראלית לכלבנות

יוסי קוסובר - סגן יו"ר, התאחדות ישראלית לכלבנות

יונתן זיגמן - פעיל, עו"ד, עמותת נח (התאחדות ישראלית של אירגונים להגנת בע"ח)

ראובן לדיאנסקי - יו"ר, סיעת "לתת לחיות", מועצת העיר תל אביב

איילת שושן - מגדלת מקצועית של כלבי אלסקן מלמוט

ד"ר איה פרי



ניר צור

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה
<הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון - סירוס ועיקור כלבים), התשע"ב-2011>

בוקר טוב, ועדת הכלכלה פותחת ישיבה שניה היום. על סדר-היום, לציון יום זכויות בעלי-חיים, הצעת חוק פרטית: הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – סירוס ועיקור כלבים), התשע"ב-2011, של חברי הכנסת איתן כבל, פאינה קירשנבאום, דב חנין, רונית תירוש וניצן הורוביץ, שמספרה פ/3630.
אני חושב שאין הרבה חברי כנסת שגם פעילים בוועדת הכלכלה וגם מזוהים עם העניין של זכויות בעלי-חיים כמו חבר הכנסת איתן כבל. לכן לא אומר שום מילה מיותרת, כל הקרדיט מגיע לך בנושא הזה. בבקשה, חבר הכנסת כבל.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה לכל האורחים והמכובדים כאן. אני מקווה שנצליח לעשות התקדמות בצורה מושכלת בהצעת החוק הזו היום. הצעת החוק הזו היא תולדה מהעובדה שמדי שנה עשרות אלפי כלבים נזרקים אל הרחוב, מוצאים את מותם ברחוב, "זוכים" – במירכאות כפולות ומכופלות – להתעללות קשה ברחוב. אנחנו, גם בשדולה וגם בארגונים השונים, מחפשים את הדרכים איך להפחית באופן משמעותי את הסבל הנורא שנגרם לבעלי החיים, ובמקרה הזה לכלבים. מדינת ישראל, לצערי, לא נותנת מספיק רוח גבית לעיקורים וסירוסים. יושבים כאן נציגי אגודות, כמו אתי אלטמן מ"תנו לחיות לחיות", שמספר העיקורים והסירוסים שהם עשו, כארגון פרטי, גדול לאין שיעור ממה שהמדינה מסייעת, וזה לא לכבודה של המדינה, למרות שבשנים האחרונות חברי כנסת הובילו חקיקה ששינתה את המצב בקצת.

לגופו של עניין, נקודת המבט שלי היא נקודת מבט של אדם שאוהב בעלי-חיים, ואני לא רוצה שמישהו יטיף לי אם אני אוהב או לא אוהב. זו נקודת מבט על. כל אחד אוהב את בעל-החיים שלו, אין ויכוח על העניין הזה, אבל אנחנו צריכים לחשוב על כל בעלי-החיים, לא רק מה שיש לכל אחד בבית וזה הכול. אנחנו נתקלים ביותר מדי נטישות של כלבים, באלפים, בעשרות אלפים. סיפרה לי אתי לא מזמן שאנשים מגיעים לשדה התעופה, במקום לשים את הכלב בפנסיון זורקים אותו לאנחות ואחר כך אומרים: כשנחזור ניקח כלב אחר. אלה לא אוהבי בעלי-חיים.

אנחנו מנסים להניח הצעת חוק, שאני לא אגיד שהיא מושלמת. יש שאלות שעולות עם כלבים גזעיים וכל מיני עניינים – אנחנו ערים לעניין הזה. הרי ברור לכם שנקודת המוצא שלנו היא לא אלה שמטפלים ועוסקים כמקצוע, זה ברור. הכוונה היא, בראש ובראשונה, לאלה שמגדלים כלבים – היום הוא מגדל כלב, מחר הוא מגדל צב, מחרתיים הוא זורק את שניהם לרחוב.
אדוני היושב ראש, הצעת החוק קובעת שמי שלא יעקר או יסרס את כלבו, מעבר לאגרה הקיימת יצטרך לשלם 300 שקל נוספים. אני לא רואה בכך שום דרמה מיוחדת. יותר מכך: אומרים לי שזה יגרום לכך שאנשים לא יחסנו את הכלבים שלהם, לא יבואו. תראו, בכל פעם שאנחנו, חברי הכנסת, מציעים הצעת החוק מאיימים עלינו שאם נציע את הצעת החוק המסוימת הזו המחירים יעלו, הדלק יעלה. תמיד מהלכים עלינו אימים, ובסוף המציאות היא זו שמייצרת מצב סביר.
קודם כול, אנשים, רובם המכריע, מחסנים את הכלבים שלהם לא בגלל הכלב, בגלל עצמם בראש ובראשונה, זה הדבר שמוביל. מעבר לכך, אני רוצה לומר לכם שאם נגרום לכך שאנשים לא ייקחו כלבים או שפשוט יבינו את החשיבות של העניין ויעקרו ויסרסו את הכלב שלהם, יצא שהרווחנו מהעניין. אנחנו חייבים לעשות את הכול כדי להתמודד עם השאלה הזאת.
אני מכיר את המכתבים האלה שאומרים: אני אסרס את הכלב שלי? אני אעקר? אני מכיר את כל הדברים האלה, גם אני אמרתי את זה לעצמי כשהלכתי לסרס את הכלב שלי. היה לי קשה, אבל היה לי ברור שצריך שזה ייעשה.

לכן, אדוני היושב ראש, אני מסיים ואומר שהצעת החוק הזו היא לא המאה אחוז, היא אפילו פחות מכך, אבל בוודאי שהיא עשויה לשפר את המצב הקיים, כך לפחות אני מקווה. יש כל מיני החרגות שנצטרך לעשות בחוק, ואני מניח שנגיע לזה בהסכמה והבנה. תודה, אדוני.

תודה רבה, חבר הכנסת כבל. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. הצטרפתי להצעתו של חבר כנסת כבל, ולמעשה התחלתי תהליך בכנסת הקודמת. יש לי חוק, שעבר, שאומר שמשרד החקלאות, שאמון על התקציבים לנושא הזה, הוא שיעביר 4.5 מיליון שקלים לטובת שירותים וטרינריים ברשויות המקומיות על מנת שיגבירו את תהליכי הסירוס והעיקור של כלבים וחתולים משוטטים. המטרה ברורה – אני אומרת את זה כמנכ"לית משרד החינוך לשעבר, שנתקלה בהרבה מאוד תלונות. עד היום, לצערי הרב, אתי אלטמן ואחרים מעבירים אליי תמונות מזעזעות וסיפורים מזעזעים על התעללות של ילדים ובני נוער משועממים בבעלי-חיים, שלא לדבר על כתות כאלה ואחרות שמשתמשות לכל מיני טקסים. המראות מזעזעים.
יש חוק בישראל, הנושא של התעללות בבעלי החיים הוא פלילי, אבל המשטרה לא מנסה אפילו לאכוף. אם נסתכל על מספר התיקים שנפתחו, אם בכלל, למתעללים למיניהם - הוא מזערי ביותר ובוודאי לא משקף את היקף התופעה. זה אומר שאין לנו את התמיכה שאנחנו מצפים לה מרשויות האכיפה, קרי משטרת ישראל. במצב הנתון לא נותר אלא לנסות באמצעים אחרים לצמצם את התופעה של בעלי חיים משוטטים, כדי שפחות ופחות ייחשפו לאותם אנשים נכים רגשית, אני חושבת, שמגיעים למעשי התעללות כל כך מזעזעים.
הזכרתי את תפקידי כמנכ"לית משרד החינוך משום שראיתי בכך איזשהו סימפטום בדנ"א של הבן-אדם, שאם הוא מסוגל לעקור עיני חתול או ציפורני חתול או לתלות אותו על עץ, וכנ"ל כלבים, לא ירחק היום שהוא יכול לעשות את זה גם לבני-אדם. אם אין לך את הרגש ההומאני הבסיסי אתה אדם אכזר כלפי כל מי שיש נשמה באפו. אני חושבת שצריכות להיעשות פעילויות חינוכיות בעניין הזה, נעשו ונעשות ויש ימי אימוץ מרוכזים, אבל במקביל צריך גם לתקוף את זה ממקומות אחרים, וזה בדיוק לצמצם את המספרים של אותם בעלי-חיים שמשוטטים.

החוק שהעברתי - קשה מאוד לבדוק שאכן התקציב שמשרד החקלאות צריך להעביר אכן מועבר לכל הרשויות. מאחר שזה מבוזר להרבה מאוד רשויות ומסתתר תחת הרבה מאוד סעיפי תקציב, קשה לפלח ולומר: עשיתי איגום משאבים והגעתי לאותם 4.5 מיליון, שזה מה שהחוק דורש. קראתי אותם לסדר, קראתי למשרד החקלאות לדיון בוועדת החינוך, ששם הם אמונים על נושא בעלי-חיים, ולצערי הרב לא הצלחנו לראות שהכסף הועבר, למרות ששר החקלאות נפגע אישית ואמר הוא מעביר הרבה יותר מ-4.5 מיליון שקלים למחלקות וטרינריות ברשויות המקומיות. אני לא יודעת, הדברים לא נראים כך.

גם אין מחשבה אסטרטגית בעניין. אני גרה ברמת-גן על גבול גבעתיים, ואני אומרת לכם שאם לא ייעשה מעשה משותף של גבעתיים, של רמת-גן ושל תל-אביב, לפחות בשכונות הפריפריאליות שנוגעות לגבולות המוניציפליים, אז זה לא יעזור. נעקר פה, אבל החתול חוצה את הקו ושם לא קורה שום דבר ויש התרבות.
בנקודה הזאת היה לי קושי לחתום על ההצעה כדי להקשות על אנשים לקבל את הרישיון. אולי יש מקום להפחית, אבל רצינו לעשות איזשהו תמרוץ לאנשים שיסרסו או יעקרו את הכלבים והחתולים. אני מקווה שנצליח להשיג את המטרה המשולבת הזאת בחוקים השונים. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת רונית תירוש. הדובר הבא – עורך הדין גבי הייק מההתאחדות הישראלית לכלבנות. בבקשה.

תודה רבה. אני שותף במשרד גולדפרב זליגמן ואב בית הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בהתנדבות, גם הבעלים של שתי כלבות מעוקרות וחתול מסורס, כך שאין לי שום דבר עקרוני נגד עיקור וסירוס.
אני מסכים בהחלט עם חברי הוועדה הנכבדים ביחס לתופעת נטישת הכלבים והצורך להילחם בתופעה הזאת. אין שום ספק שדרך אחת ומהותית להילחם בזה זה על-ידי צמצום הילודה של כלבים. אבל אנחנו בכלל לא בטוחים שזו הדרך היחידה, ובטח לא הדרך הכי יעילה לעשות את זה. כמו שחברת הכנסת הנכבדה אמרה, התופעה של נטישת כלבים היא לדעתנו בראש ובראשונה תופעה תרבותית. היא מצביעה על חוסר הבנה, על חוסר אכפתיות, חוסר חינוך ומידה לא מבוטלת של אכזריות. העלאת האגרה על מי שלא מסרס את הכלבים ומעקר את הכלבות, אני חושש שעלול לפספס את המטרה ואולי אפילו להביא לתוצאה הפוכה.
אני חושב שיש לנו יסוד סביר להניח שחלק נכבד מהכלבים הנטושים הם כלבים שנולדו או גדלו אצל מי שמלכתחילה לא החזיק ברישיון ולא שילם בכלל אגרה שנתית. לאותם אלה המשתייכים לאוכלוסייה הגבולית הזאת, שבין גילוי לאי-גילוי אכפתיות לטובתו של הכלב, החוק החדש, אני חושש שבמקום לקרב אותם לחינוך לתרבות נכונה עלול להרחיק אותם. החוק צריך לעודד לא רק את הגבלת הילודה, אלא הוא צריך לעודד אחריות לגידולו של הכלב, להבנה לצרכים של הכלב ולתמוך בחינוך כלבים ובחירה נכונה של סוג הכלב.
הפעולות האלה נעשות בצורה מאוד מקצועית במסגרת של עמותות מסוימות וחוגי כלבים, שחרתו על דגלם את שמירת בריאותו של הכלב, סביבת גידולו, עזרה באילוף וחינוך המגדלים, הסדרת גידול ושאר הפעולות הנדרשות. ההשתתפות בעמותות האלה, כמו שאתם יודעים, כרוכה בדרך כלל בעלות כספית, והיא בדרך כלל עלות כספית לא מבוטלת. החברים בעמותות האלה הם בדרך כלל אנשים שמגלים אכפתיות לבריאות הכלב, רצון ללמוד יותר על אופן גידול הכלב ומוכנים להשקיע גם את הזמן וגם את הכסף כדי לעשות את זה. במכלאות של הכלבים, לדוגמה, לדעתי לא תמצאו כלבים שננטשו על-ידי חברים בעמותות האלה, למעט מקרים של נשיכה.
במסגרות של העמותות והחוגים האלה אתם כן תמצאו כלבי עבודה שונים, כגון כלבי נחייה לעיוורים, כלבי הצלה, כלבים מאולפים – היום זה יותר ויותר מתפתח - עזרה לחולים במחלות מסוימות שבהן החולים מוגבלים. לנו אסור לקנוס את האנשים האלה, אלא אנחנו צריכים לעודד - - -

נא לסכם, אדוני.

אסכם. המטרה שלנו היא לעודד את הוועדה לקבוע במסגרת החוק שהחוק יחריג מתחולתו את אותם בעלי כלבים שמאוגדים במסגרת של חוגים ועמותות שהשר האחראי יקבע שהן עמותות שחרתו על דגלן את השמירה על אוכלוסיית הכלבים, חינוך בעלי כלבים, אילוף בעלי כלבים.

החברות בעמותה כרוכה בתשלום כלשהו?

החברויות בכל העמותות כרוכות בתשלום.

לא נכון. אצלנו לא.

ברוב העמותות. אני לא רוצה להגיד "בכל", אני לא מכיר את כל העמותות.

תשלום מאפס עד - - - ?

זה כמה מאות שקלים. רוב חברי העמותות והחוגים האלה משתתפים בפעילויות, כל הפעילויות האלה כרוכות בתשלומים נוספים, תערוכות, אילופים, תחרויות. בעל כלב כזה, שמשתתף בחוג או חבר בעמותה, אני מעריך שההוצאה השנתית שלו, בנוסף לרישוי הרגיל, מסתובבת סביב 1,000 שקלים בשנה, אם לא יותר.

אני לא חושבת שהכספים שאתם משלמים לעמותה הם אלה שצריכים לשנות. מקובל עלי שיש כלבים גזעיים ואחרים שיש לנו עניין שיתרבו ולכן אנחנו לא רוצים לסרס ולעקר. אבל אנחנו רוצים גם לוודא שהם לא ננטשים, לא נזנחים, לא משוטטים ולא חשופים. זה כן עונה על ההגדרה הזאת.

איתן אטינגר, יושב ראש ההתאחדות הישראלית לכלבנות, בבקשה. מעכשיו כל אחד מדבר שתי דקות.

אני מכהן כיושב ראש ההתאחדות הישראלית לכלבנות. ההתאחדות הישראלית לכלבנות מאגדת בתוכה כ-26 עמותות, שמטפלות בנושא של גידול וטיפוח כלבים גזעיים. במסגרת כזאת רחבה אני יכול לומר שבסך הכול, בגדול, הגענו להסכמה עם אתי אלטמן, גם דיברתי עם איתן כבל לפני שנכנסנו לישיבה, גם דיברנו עם משרד החקלאות, ויש איזושהי הסכמה שלא לפגוע בנושא של הכלבים הגזעיים. לכן אנחנו מבקשים להחריג את הכלבים הגזעיים - - -

אבל יהיה גם עונש כפול למי שנוטש כלב גזעי.

אין לי שום בעיה, אני מצטרף לזה. אנחנו מבקשים להחריג את הכלבים הגזעיים הרשומים בספר הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, שמוכר על-ידי הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות ב-155 מדינות. ההתאחדות היא הגוף היחיד בארץ שמטפל בהוצאה של תעודות יוחסין, כמובן שזאת עמותה. אם מישהו מכם רוצה לעקוב אחרי הפעילות, אני באופן אישי הקמתי את יחידת כלבי ההצלה של צה"ל, יצאתי לעשרות פעולות עם כלבים למען הציבור. היחידה הזאת הצטרפה אחר כך ל"עוקץ". אתם רואים את התערוכות שאנחנו עושים. לצערי הרב, התערוכות שלנו נתפסות לא נכון על-ידי הציבור הרחב – אלה תערוכות שבהן בודקים את בריאותו של הכלב.

אתה יכול לומר לנו כמה כלבים גזעיים היו רשומים בספר הגידול בשנת 2011?

בשנת 2011 נרשמו כ-2,600 גורים בספר הגידול.

והם התווספו לאיזה מספר, אם אתה מדבר על גורים?

תעשי חשבון. זה בערך המספרים שמצטרפים כל שנה. קחי בחשבון שתוחלת החיים של כלב זה בין שמונה ל – תלוי במידת האחזקה של הכלב, כמובן, ותלוי בגודל שלו – אז אפשר לנחש כמה כלבים גזעיים כאלה יש.
העמותה שלנו מקפידה ביותר. אני תמיד טוען כלפי משרד החקלאות שאנחנו שומרי החותם של משרד החקלאות. אנחנו בודקים אם הכלבים שלנו מחוסנים, אנחנו בודקים אם הכלבים שלנו בריאים. בתערוכות אנחנו בודקים את הבריאות של הכלבים, את צורת ההחזקה של הכלבים. אני לא חושב שאפשר לקחת את הציבור הזה, שכל כך חרד לבריאותו של הכלב, ואתי מכירה מאוד את הפעילות שלנו - - -

אגב, אנחנו מצרפים את אגודות צער בעלי-חיים לפעילות שלנו מאחר שמאוד חשובה לנו גם הפעילות שלהם. כך שאני קורא לחברי הוועדה להחריג את הנושא של הכלבים הגזעיים, שהם רשומים בצורה מסודרת בהתאחדות ובהתאחדות הבין-לאומית.

האם יש לכם הערכה כמה כלבים גזעיים לא רשומים? סדר גודל?

כלב שהוא לא רשום אז הוא לא רשום. אצלנו נחשב כלב גזעי כלב שיש לו תעודת יוחסין. תעודת היוחסין – כנראה נחליף את השם שלה – היא למעשה תעודת בריאות של הכלב. התעודה הזאת מצביעה על בריאותו של הכלב. כשאנחנו עושים תערוכה אנחנו בוחנים את הבריאות של הכלב ולצערי הרב, אנחנו נתפסים בעיני הציבור כאיזושהי אליטה, וזה לא נכון לעשות את זה. באתי לכאן כדי שתבינו שזה בדיוק מה שקרה עם חוק הכלבים המסוכנים - האשימו את הכלבים ולא האשימו את האנשים. היום משרד החקלאות מסכים אתנו שמספר הנשיכות, למשל, לא ירד כתוצאה מזה שפסלו כלבים. לכן אני קורא לכם לא לשפוך את התינוק עם המים, אל תגיעו לסיטואציה שאתם מחוקקים - - -

תודה רבה לך. הזמן עבר מזמן.

אוקיי, אני מכבד אותך.

יהודה בר אור, יושב ראש המועדון הישראלי לכלבי צאן.

שלום לכולם. אשלים מה שנאמר פה, ואני מסכים עם כל מה שנאמר לגבי הכלבים הגזעיים. כמובן שאני גם מסכים לזה שכלבים נטושים וכלבים שמגודלים בלי אחריות של מגדלים וננטשים ומגיעים למכלאות, כמובן שהם צריכים לעבור את הסירוס, כי זה טוב לכלב וטוב למדינת ישראל גם יחד. אבל לקחת כלב בריא, כלב גזעי, כלב שנמצא בטיפול של אנשים ולהפוך אותו להיות במעגל של אנשים שלא מטפלים בכלבים, זה דבר שלא יסולח, לא מבחינה אישית, לא מבחינה הגיונית ובטח ובטח לא מחמלת בעלי-חיים, שכולנו מדברים עליה.
יש פה הרבה אנשים שמדברים על צער בעלי-חיים וחמלה, על דבר קטן הם שלחו מכתבים לכל האנשים, שלא רוצים שיגזרו אוזניים לחתול בני שבעה ימים בגלל שמענים אותם על-ידי זה, אז לסרס כלב זה עוול הרבה יותר גדול מכל דבר אחר. אז אם כבר עושים את זה, עושים את זה באמת למען סדר ועל הסדר הזה אין חילוקי דעות בין כולנו. אבל לקחת כלב שהביאו אותו לגידול, שהוא חלק מהמשפחה, ולסרס אותו - זה בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. לכן חובה להחריג את הכלבים האלה וחובה לחשוב טוב-טוב לפני שמפילים על אנשים סכום נוסף של כסף, כי כל סכום נוסף - - -

איזה כלבים להחריג, מר בר אור?

את כל הכלבים המסודרים שמחזיקים אותם בבית והם רשומים בהתאחדויות או בכל מקום מסודר. אני כבן-אדם שמגדל כלבים כבר מגיל 9, שעברתי את כל מסלול הלימודים כלבים ואני עוזר לצער בעלי-חיים מגיל 10 – אני אומר לכם חד-משמעית, אין לי שום מחשבה שהחוק הזה יחול על כולם כי זה יהיה עוול הכי גדול שיכול להיות. אני מבקש מכולם להכניס את ההיגיון לתוך העניין.

תודה. ד"ר אבי צרפתי, ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות.

שלום לכולם, אני מייצג את הרופאים הווטרינרים שנמצאים ברשויות המקומיות. אלה אותם רופאים שבדרך כלל תפקידם הוא לפקח, לבצע את כל פעולות האכיפה בגין נושא של חיסוני הכלבת, החזקת הכלבים, גם תחת האספקט של חוק צער בעלי חיים.
אני רוצה להגיד – זה עדיין לא נאמר פה – שלדעתנו, לפחות לפי מה שאנחנו רואים על פני השטח, מדינת ישראל נמצאת במצב שמתקרב למשברי בנושא של החזקת בעלי החיים. יש כמויות של כלבים שלא עולות על הדעת, ואחר כך הכלבים האלה, הרבה פעמים אחרי עוול, שוטטות ברחובות, פגיעה על-ידי גורמים כאלה ואחרים, נאספים לכלביות ולעמותות ומספרים גדולים מהם לא זוכים לבית מתאים. אין ספק שבמסגרת הנוכחית, ואני לא רוצה להיכנס למספרים כי אני חושב שעל זה יש הרבה ויכוחים, חובה להקטין את כמות הילודה של כלבים במדינת ישראל, וזה מטעמים של מחסור בביקוש.

כארגון, אנחנו מברכים על הצעת החוק בנושא של העלאת האגרה, אנחנו תומכים בה. אני חושב שזה צעד חשוב לקראת צעד אחר. יש רק דברים טכניים שצריך להסדיר. הדברים הטכניים החשובים ביותר הם שאנחנו חושבים שהעלאת המחיר צריכה להיות הדרגתית; היא צריכה להיות במסגרת - - -

זה כבר בחקיקה של הסעיף.

אוקיי. אז זה באופן עקרוני.

גדי ויטנר מ"צער בעלי חיים", בבקשה.

שלום, תודה רבה על זכות הדיבור. אנחנו רואים לנגד עינינו את הבעיה, הבעיה היא קשה. אנחנו ממיתים עם ההמתות, המתות שאף אחד פה לא מדבר עליהם אבל אנחנו ממיתים כל יום עשרות בעלי-חיים, אנחנו ממיתים כל יום כלבים וחתולים.

אתם ממיתים.

סליחה, אי-אפשר לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. זה כאן, זה קורה. העלינו את הצעת החוק הזו בפני חבר הכנסת כבל – ותודה רבה שהיא הגיעה עד כאן - אנחנו חושבים ש-300 השקלים שאתם מציעים היום לא יביאו לשום שינוי. אנחנו אלה שמתמודדים עם הבעיה, גם ארגונים אחרים, שממיתים בעלי-חיים לא מדווחים על כך, לא רוצים לדבר על העניין. אנחנו ממיתים כל יום בעלי-חיים ואנחנו רוצים שזה ייפסק, זו הבעיה, ואנחנו חושבים ש-300 שקלים לא יפתרו את הבעיה. צריכים להעלות את זה אפילו מעל 1,000 שקל. אני לא נכנס עכשיו להתאחדות הישראלית לכלבנות, לא ועדת חריגים או לא חריגים, אני מדבר שצריכים לפתור את הבעיה של המתות במדינת ישראל. ממיתים ברשויות יותר מדי בעלי-חיים, ממיתים בארגונים לרווחת בעלי-חיים יותר מדי. אנחנו לא כאן בשביל להמית, אבל זו התוצאה – אנחנו כל הזמן ממיתים וממיתים וזה צריך להיפסק.

תודה רבה. איילת שושן, מגדלת מקצועית של כלבי אלסקן מלמוט.

שלום, תודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה לפתוח צוהר לאנשים מה קורה עם כלב שאני מגדלת. חבר הכנסת איתן כבל דיבר על גידול מקצועי, על כלבים מקצועיים. הכלבים שאצלי בבית הם אולי כלבים מקצועיים, אבל כלבים שאחרים קונים ממני – אני עושה את הדבר הזה כבר 12 שנה ובוודאי שאני עושה את זה מתוך אהבה, מתוך זה שאני חושבת שהגזע הזה הוא מדהים, שאני רוצה - - -

· - -

לא כסף, אני מוציאה על זה יותר ממה שאני מקבלת על זה, במקרה שלי לפחות. אני מגדלת כלבים ברמה מאוד גבוהה, אני מביאה כלבים מחו"ל, אני משקיעה בזה מאמצים מאוד גדולים מאהבה לגזע הזה. אז כמובן שהמטרה שלי היא שיהיו עוד כלבים ולא לסרס כלבים ולא יהיו המלטות.
אני רוצה שתבינו מה קורה עם בן-אדם שמגיע אליי ורוצה לקנות כלב כזה. אני יכולה להעיד לפחות על עצמי, ויש עוד הרבה מאוד מגדלים בהתאחדות שהם כמוני. היחסים שיש בין בן-אדם כזה לביני לגבי הכלב שהוא קונה משפיעים הרבה על הדברים שאתם רוצים להגיע אליהם. קודם כול, הם רוכשים כלב במטרה לגדל אותו כבן לוויה לכל החיים. הם לא אומרים: אני אחנך את הילד שלי איזה טוב זה להציל כלב מאיזה אירוע או הילד שלי לוח. ואביא כלב. זה קשה, זה לא נוח, זה לא טוב – אזרוק אותו או אתן אותו. ב-12 שנה שאני מגדלת שני כלבים חזרו אליי שיש להם בעיה עם הכלב – אחד נסע לחו"ל והשני התגרש. לשני הכלבים האלה יש היום בתים חדשים, שקיבלו את הכלבים ללא כסף. הם בקשר אתי והם שומרים על הכלבים.

תודה רבה לך.

לא, לא, ממש לא, בבקשה. אשתדל כמה שיותר לקצר.

יש לך בדיוק עוד דקה, גברת שושן.

שניה בבקשה. הם עושים אתי סוג של חוזה, שאני מפקחת עליו ואני בקשר עם כולם. לא דיברו על זה פה, וזה חשוב. החוזה הזה גורם לזה שנפקח גם על הרבעות. מי שקונה ממני כלב מתחייב לא להרביע בלי לעשות את הכול בצורה מסודרת. זה אומר שהם לא מרביעים כלבה בת פחות משנתיים, זה אומר שהם לא מרביעים כלבה זקנה.

תודה רבה.

אבל אלה המטרות, אתם לא יודעים את זה.

תודה רבה. ד"ר רפי שחף מארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית, בבקשה.

וגם סגן יושב ראש הסתדרות הרופאים הווטרינרים. חבר הכנסת כבל, כולנו, כל מי שנמצא בחדר, באים מתוך אהבת בעלי-חיים. אבל אנחנו יושבים בשטח. הייתי רופא של רשות, אני רופא שיש לו מרפאה, אנחנו מכירים את הכול. החוק הזה הוא חוק לא נכון. למה? יש בארץ נגיד 300,000 כלבים – זה מספר שהוא די נכון – יותר מחצי מהם הם מתחת לרדאר, כלומר הם לא מחוסנים, לא מטופלים ולא ידועים. מאיפה מתמלאות כל הכלביות? מהבן-אדם שהולך עם הכלב שלו עם רצועה ומחסום ועם ניילון לאסוף את הקקי שלו? לא, הכלב הזה לא יגיע לכלבייה. הכלב יגיע לכלבייה מתוך אותם 50% ממספר הכלבים שהם פרטץ'.

מרוח הקודש.

לא מרוח הקודש, מ-50% מהאנשים - - -

אתה צודק, אבל כל העניין הוא שזה שסוחב אותו היום עם הרצועה, כשהוא נוסע לחו"ל משאיר אותו.

ממש לא.

ממש כן.

זה העניין.

יש לי גם הצעה. העניין הוא שאתם מטילים את הקנסות על האנשים הלא נכונים. זה כאילו מי שנוסע בסדר מקבל את הקנס ומי שעובר באדום לא מקבל. אני מעקר ומסרס כל חיי, אני לא נגד, אבל הדרקוניות הזאת, שבעוד שנה – אם החוק יצליח - לא ניתן יהיה לגדל גור במדינת ישראל - - -

מחו"ל.

נכון, אם תעקר את כל הכלבים והכלבות מאיפה יהיו גורים? יביאו מחו"ל. ההצעה צריכה להיות עיקור - - -

חבר'ה, קצת נסחפתם בהגנה על העניין. כאילו 100,000 הכלבים שנזרקים לרחוב זה החבר'ה שלכם.

300,000.

300,000. מה שאני מנסה להגיד לכם, בואו לא נפריז. הבנו את העניין, אמרנו שנטפל בזה. בואו לא נקיים את כל הדיון עליכם, בכל הכבוד.

זה לא עליכם. אני וטרינר, אני לא - - -

לא אתה אישית, אבל העניין. כבר לא יהיו כלבים, כולם יעוקרו. הלוואי.

אבל יש לי הצעה.

מה ההצעה?

ההצעה שלי אומרת שהמדינה תעשה עיקור וסירוס בחינם. זו ההצעה הנכונה.

כולנו. אנחנו גם רוצים שלום באותה הזדמנות.

אבל זאת ההצעה הנכונה. אתה כותב בחוק שלך - - -

אתה צודק, אני אתך. רפי, אני מבין לחלוטין. גם אני, בכובע השני, נלחם להגדיל את התקציב.

אבל פה אתה מטיל קנס על אנשים שלא מגיע להם קנס.

זה לא קנס.

תודה רבה. יונתן שפיגל מ"תנו לחיות לחיות", דובר אחרון. בבקשה.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת כבל ולחברי הכנסת שהצטרפו להצעת החוק החשובה הזאת ולוועדה שדנה בה עכשיו. זה לא סוד שהורגים בישראל 100,000 כלבים בכלביות בכל שנה; זה לא סוד שכנראה מספר דומה, אם לא יותר גבוה מזה, מת בגלל התנאים בכלביות; זה לא סוד שיש המון עמותות. "תנו לחיות לחיות" נלחמת שנים בתופעה הזאת שנים, נלחמת לפעמים, לצערה, גם בעמותות שעושות את זה.

אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו מתנדבים - - -

לא ניגרר לשם. כל אמירה נורמטיבית של הכנסת, שמבהירה שמדינת ישראל מעודדת עיקור וסירוס ורואה אחזקה של כלבים – בשאיפה, יום אחד גם חתולים - לא מעוקרים ומסורסים כדבר שהוא פסול חברתית היא אמירה טובה, והצעת החוק הזאת הולכת בכיוון הזה.
אני חושב שזו טעות לגרור את הדיון לנושא של ההתאחדות הישראלית עכשיו. אני בטוח שניתן יהיה לפתור את העניין הזה. לי יש עמדה אישית מאוד ברורה גם בעניין הזה, אני לא חושב שזה המקום. ההצעה היא הצעה חשובה, אם צריך אות לכאן או סעיף לשם, כל עוד המהות שלה תישמר, היא הצעה חשובה.
בימים אלו, וחלק מהאורחים כאן יודעים את זה, אנחנו מקדמים הצעת חוק שתשלים אותה. ההצעה הזאת היא בהחלט צעד ראשון ואין שום סיבה לעכב אותה. צריך לקדם אותה כמה שיותר מהר, זו אמירה נורמטיבית חשובה, "תנו לחיות לחיות" לגמרי מאחוריה ואני מאוד מקווה שלא תהיה סחבת. חשוב שהוועדה תתייצב מאחוריה ותדחוף אותה כמה שיותר מהר, כי המצב היום הוא קשה ואיום.

תודה רבה. חבר הכנסת כבל, נא להקריא את הסעיף בבקשה.

"הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – סירוס ועיקור כלבים), התשע"ב-2011. תיקון סעיף 20. 1. בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, בסעיף 20, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) השר יקבע בתקנות כי האגרה שתוטל בשל חידוש רישיון לכלבים שלא עברו ניתוח מסוג עיקור או סירוס, תהיה גבוהה ב-300 שקלים חדשים מאגרת רישיון לכלבים שעברו ניתוח סירוס או עיקור".

ההסכמה עם משרד החקלאות היא שזה יהיה 300 שקל ולא 700.

למה הפחתה כזאת דרסטית?

כדי שלא נגזור גזירה קשה מדי, בשלב הראשון לפחות. קיבלתי את העניין הזה.

אתה שלם עם זה?

כשאמרתי 700 שקלים, הייתי לוקח גם 1,000. יחד עם זאת, אנחנו רוצים לראות איך נכנסים לתהליך הזה. זה חוק די מהפכני בעניין הזה ואנחנו לא רוצים להיכנס בכל הכוח.

אני מחויב להסכמה הזאת?

אני מבקש שגם אתה תהיה מחויב, כי זו ההסכמה שהגעתי אליה ולכן אישרו לי להעביר את החוק.

זו אגרה שנתית.

בבקשה, גברתי.

אכן הסמכנו להוריד את זה מ-700 שקלים ל-300 שקלים, אבל אנחנו סבורים שנושא של קביעת אגרה ראוי שייקבע במסגרת תקנות.

מנהלת הוועדה כבר הסבה את תשומת הלב שלי שכל נושא האגרות, ההחרגות וכל זה נעשה במסגרת התקנות.

הרעיון בבסיס ההצעה הזאת מקובל על המשרד שלנו ואנחנו מברכים עליו. שמענו פה וקיבלנו הערות מארגונים שונים, ואנחנו מציעים להוסיף את האפשרות שהשר יקבע במסגרת התקנות פטורים והנחות מתשלום אגרה גבוהה יותר לכלבים לא מעוקרים ולא מסורסים.

בהיבט הזה, אפשר להוסיף הוראה שנוסחה, בגדול, יהיה: השר, באישור ועדת הכלכלה – ועדת הכלכלה כבר מוגדרת בחוק - יקבע מקרים שבהם ההוראה הזאת לא תחול. אני מקווה שזה נותן מענה לעניין שלכם.
הערת לנושא הסכום. אתם מבקשים שהסכום יופיע כפי שהקריא חבר הכנסת כבל או שיש לכם הערה גם לעניין הזה?

היום האגרות הקבועות נגבות דרך התקנות. האגרה לכלבים לא מעוקרים ולא מסורסים עומדת היום על 116 שקלים, לפני חיסון כלבת, 144.5 יחד עם חיסון כלבת, כאשר לכלבים מעוקרים ומסורסים זה 37 שקלים, לא כולל חיסון כלבת. אנחנו מציעים שבמסגרת החוק ייקבע שהאגרה לכלבים לא מעוקרים ולא מסורסים תהיה גבוהה יותר, ובמסגרת התקנות ייקבע הסכום, שהוא גבוה ב-300 שקלים מסכום האגרה לכלבים מעוקרים ומסורסים.

ומי שהחזיק את הכלב יותר משלוש שנים כבר ירוויח.

אתם מבקשים שלא תהיה התייחסות, לא לסכום ולא לסדרי גודל? כי את זה כבר יש היום, כבר היום קבוע שהאגרה הזאת גבוהה יותר. ממה שאני מבין מחבר הכנסת כבל, הוא רוצה לקבוע בחקיקה איזשהו סטנדרט.

ברשותֵך, כבר הגענו להסכמות. למה לעשות מזה חקאיה טווילה? סיכמנו, הגענו, למה עכשיו לטחון את זה?

אדוני, אולי יהיה נכון לקבוע שיעור של אחוזים או כך וכך פעמים.

יש לנו עוד קריאה שניה ושלישית, ונרד לרזולוציות.

לאיפה הולך כל הכסף הזה שייגבו?

אפשר לקבוע שזה ילך לעיקור וסירוס. נכניס את זה בקריאה שניה ושלישית. רעיון יפה, רפי.

משרד המשפטים, בבקשה.

קודם כל, לגבי קביעת הסכום או השיעור – אנחנו חושבים שיכול להיות שזה יהיה קצת בעייתי לקבוע כאן שיעור מדויק שנקוב בשקלים, בכמה תהיה גבוהה אגרה אחת מהשניה. הדברים האלה יכולים להשתנות, ולכן נראה לנו קשה לקבוע כאן עכשיו שזה יהיה גבוה ב-300 שקל.

שמעת את דבריה של עורכת הדין אסולין דגני? זה יהיה בתקנות.

שלא יפחת מ-.

הבנתי שמשרד החקלאות הסכים שזה יהיה בתקנות, אבל שבהצעת החוק לא יהיה כתוב בכמה יהיה - - -

לא מספר מדויק, אבל שלא יפחת מ-.

גם היום השיעור הוא שונה, בשביל זה לא צריך את החוק.

נכון, אבל לא קבוע בחוק שצריך לעשות את זה ולכן יש יתרון בזה שקובעים את זה בחוק. היום מבקשים לקבוע ששיעור האגרה הגבוהה יותר יהיה גבוה פי עשרה מאגרה אחרת. זה נכון עכשיו, אבל אם האגרה הבסיסית תהיה פעם 200 שקלים לא נרצה לגבות אגרה של 2,000. אז זה לא יהיה נכון.

כשזה יהיה נביא תיקון.

התקנות ממילא מגיעות לאישור הוועדה, לכן אני חושבת - - -

לגבי הסכומים, לא בטוח שהתקנות מגיעות לאישור הוועדה.

הן מגיעות לאישור הוועדה.

גם בכל פעם שיש תיקון זה מגיע לאישור הוועדה?

כן. כתוב באיזשהו סעיף בחוק שתקנות לשינוי אגרות מגיעות. עוד הערה אחת, לעניין הפטורים. נבקש לציין בדברי ההסבר שלקראת קריאה שניה ושלישית נבחן את סוגי הפטורים שאפשר לתת, שתהיה הכוונה כבר בחוק של איזה סוגים של פטורים אפשר לתת. אנחנו לא רוצים לתת הסמכה כללית לפטורים.

מאה אחוז, צודקת.

אמות מידה. ד"ר פוגל, בבקשה.

אני רופא וטרינר מהסתדרות הרופאים הווטרינרים, אני רופא פרטי. אני מבקש לעשות כל ניסיון להפריד בין אגרת הכלבת לבין האגרה להחזקת כלבים. מדוע? אני גם יושב בוועדת הכלבת של השירותים הווטרינרים, אני רואה שמספר הכלבים המחוסנים נגד כלבת לפי הנתונים שבידיי הוא כ-50%, לפי הנתונים שקיבלתי עכשיו מד"ר בוריס יעקובסון ממשרד החקלאות זה כ-60%. זה נתון לא מספק. על-פי ניסיוני, ואני בוועדות הכנסת כבר שנים, אנשים פשוט לא יחסנו את הכלב נגד כלבת. זה קורה גם בכלבים המסוכנים. באים אליי עשרות כלבים, שמוגדרים ככלב מסוכן, אני מחסן אותם נגד כלבת, את האגרה העירונית הם אף פעם לא ישלמו, ואני גם מנוע מלדווח עליהם. לחסן אותם אני מחסן אותם, על חשבוני אמנם. אני חושב שמדובר בתופעה מאוד רצינית.

למה מנוע?

הוא עובר עבירה על החוק.

כל כלב שנכנס למרפאה שלי, אם תרצו או לא תרצו, מחוסן נגד כלבת על חשבוני.

ומה עם שבב, שצריך חובת דיווח?

שוב פעם – כל כלב שנכנס למרפאת ד"ר פוגל או למרפאות של חבריי מחוסן נגד כלבת.

ומה עם שבב? חייב שיהיה שבב.

הוא לא מוכן לסרס את הכלב. אתה רוצה כלב לא מחוסן? אצלי זה לא יהיה.

חברים וטרינרים, בואו לא נתווכח כאן, ברשותכם. אני מבין את מה שאתה אומר. אני רוצה להצביע על זה, ולקראת קריאה שניה ושלישית ננסה להגיע להסכמות יותר רחבות בעניין. אבל אני אומר לכם, כל אחד מביא את הבעיה שלו מהבית, לא יהיו פשרות בעניין הזה. זה לא הכי טוב שיש, אנחנו בונים כאן עוד מדרגה.

אני רוצה רק לשאול את נציגת האוצר אם ההצעה כרוכה בעלות מתקציב המדינה. אני מניחה שלא, אבל - - -

גם ככה הם לא מתקצבים.

אנחנו מצטרפים לבקשת משרד המשפטים, שלא יעוגן בחקיקה ראשית מספר שקובע פי כמה או בכמה יותר, אלא שהדבר הזה ייקבע בתקנות.

אני לא מבין מה ההתנגדות הזאת.

כמו שאמרה חברתי לדיון בוועדה, תקנות צריכות להיקבע גם ככה. כרגע לא מעוגן בחקיקה הראשית שהאגרה של מי שלא עיקר או סירס את הכלב צריכה להיות גבוהה יותר, וזו התקדמות. גם אנחנו חושבים שהיא צריכה להיות גבוהה יותר ואנחנו מסכימים - - -

אם היא תהיה גבוהה יותר בשקל, אז מה עשינו?

אנחנו חושבים שהסכום צריך להיקבע בתקנות, וזה לא המקום בחקיקה הראשית.

אתם גם לא משלמים וגם נותנים לנו עצות.

את צריכה להתייחס לשאלה האם ההצעה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

ההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

אחזור על הנוסח שהקריא חבר הכנסת כבל, עם ההסכמות שהוצגו כאן. "השר יקבע בתקנות כי האגרה שתוטל בשל חידוש רישיון לכלבים שלא עברו ניתוח מסוג עיקור או סירוס תהיה גבוהה עד פי עשרה". אני מבין שזאת ההסכמה.

איך הגעת לפי עשרה?

זה עד. זה עדיין יכול להיות גבוה רק ב-1 שקל, אז מה עשית בזה? גבוהה ב-300 שקלים לפחות. אתם רוצים עד פי עשרה? אז עד פי עשרה, גבול עליון.

אנחנו לא מסכימים.

מצד אחד אנחנו מדברים על מספר, מצד שני עד פי עשרה. אני חושב שצריך שהעניין הזה יהיה יותר ברור. יכול להיות שיש אפשרות כרגע לא לקבוע "עד", לקבוע רק "לפחות". "לפחות פי עשרה מאגרת רישיון לכלבים שעברו - - - "

גבוהה בלפחות 300 שקלים.

אני מבין שההסכמה היא לעבור לסדרי גודל.

היושב ראש צודק, כי אם לא - אז הרגנו את כל העסק.

אנחנו לא מוכנים שייקבע שיהיה לפחות. אנחנו מתנגדים לנוסח הזה.

התנגדותכם נרשמה.

כרגע אנחנו מדברים על פי שנים, אז הגיוני לכתוב בחקיקה עד פי שלושה ולא לקבוע רף תחתון.

לממשלה, כמובן, יש זכות להסתייג.

אפשר לשאול מי ישלם לגברת כהן מראש העין את הסירוס של שני הכלבים שלה ב-1,400 שקלים?

שתבוא אלינו, אנחנו נסרס לה אותם במחיר הכי נמוך בשוק.

· - -

חברים, שקט.

חברי הכנסת מבקשים שיופיע: "לפחות 300 שקלים חדשים יותר מאגרת רישיון לכלבים שעברו ניתוח סירוס או עיקור. השר, באישור הוועדה, יקבע מקרים שבהם ההוראה הזו לא תחול."

כן, ובדברי ההסבר תוסיף את מה שהיא ביקשה.

אפשר להעיר? אפשר שהדברים האלה יכובדו לקראת קריאה שניה ושלישית?

כן. כרגע לא שכנעתם אותנו.

אז בבקשה שגם זה יצוין בדברי ההסבר. אני חושבת שהיה הגיוני יותר לכתוב פה שהאגרה תהיה גבוהה יותר והסכום ייקבע - - -

אם אקבל את הנוסח שלך לא חוקקנו כלום. הוא קצת יותר מבוגר ממני, אבל בגילי הצעיר הספקתי להבין שאם אתה משאיר פתח אתה משאיר אותו.

חד-משמעית.

יש גבולות.

אני כבר התפשרתי מאוד.

מי בעד הנוסח שהוקרא, עם ההתאמות?

חבר הכנסת כבל מצביע במקום חבר הכנסת עמיר פרץ.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
ההצעה נתקבלה.

ההצעה אושרה פה אחד. תודה רבה לכל המשתתפות והמשתתפים. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:35.>