PAGE
27
הוועדה לזכויות הילד
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 167 >
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:00

<פעוטות בסיכון אינם מנצלים את זכאותם ע"פ חוק למעון יום בשל קשיי ההורים לשלם השתתפות>

חברי הוועדה: >
זבולון אורלב – יו"ר

>
מרדכי וינטר - סמנכ"ל בכיר ומנהל האגף לשירותים חברתיים, משרד הרווחה

חנה נויברגר - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה

ורד כרמון - מפקחת ארצית גיל רך, משרד הרווחה

מיכל כרמל - ממונה תוכנית הכשרה אגף מעונות, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

שלמה בוחבוט - ראש עיריית מעלות תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי

אסא בן יוסף - מנהלת תחום רווחה, מרכז השלטון המקומי

חיים געש - ראש מועצה פרדס חנה-כרכור, יו"ר אגף רווחה במרכז השלטון המקומי

עו"ד יוסף ברדא - נציג ציבור, מרכז השלטון המקומי

שולה מנחם - מנהלת מחלקת הרווחה, עיריית כרמיאל

עינת מונשרי - עובדת סוציאלית, רכזת פעילות פעוטות, עיריית חולון

נטע צומבר - עובדת סוציאלית, ילדים ונוער, עיריית חולון

אריאלה אשל - מנהלת היחידה לגיל הרך, עיריית ירושלים

יצחק רוזנברג - מנהל אגף הרווחה, יהוד

תמר בר ששת - מנהלת אגף הרווחה, פרדס חנה-כרכור

אלברט מור - מנהל רווחה, מועצה מקומית כפר יונה

חוה קליינמן - מנהלת רווחה מעלה אפרים

כוכבה חזן - מנהלת מחלקת רווחה, עיריית מעלות תרשיחא

גלית וידרמן - מנהלת פעילות ציבורית וסנגור, יוניסף

ונסה סדלצקי - יועצת, יוניסף

נסרין נאשף - סטודנטית, אוניברסיטת תל-אביב

רנא דרובי - סטודנטית, אוניברסיטת תל-אביב

מריה רבינוביץ - מרכז מחקר ומידע, הכנסת

עמיעד טאוב - יועץ יו"ר הוועדה לזכויות הילד

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי – היועצת המשפטית

רחל סעדה

ד.ש. – חבר המתרגמים
<פעוטות בסיכון אינם מנצלים את זכאותם ע"פ חוק>
למעון יום בשל קשיי ההורים לשלם השתתפות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו עוסקים היום, בחוק פעוטות בסיכון שאינם מנצלים את זכאותם ע"פ חוק למעון יום, בשל קשיי ההורים לשלם השתתפות. אנו עושים זאת במסגרת היום החגיגי של השלטון המקומי שבו הרשויות המקומיות כאן בכנסת. הואיל ומעמדם של ילדים, זכויותיהם של ילדים, קשורים בקשר הדוק לעבודת הרשויות המקומיות ומי כמוני יודע גם להעריך את חלקן של הרשויות המקומיות, נענינו ברצון לקיים שתי ישיבות בסוגיה הזאת. ישיבה אחת קיימנו ביחס לחוק שמסדיר בעיריות הקמת וועדות למעמד הילד והגענו למסקנה, שמן הראוי לעבור מחדש על הניסוח של החוק הזה ולראות אם הוא עדיין מעודכן.
אנחנו מדברים פה על חוק של שתים עשרה שנה. כנראה יש בעיות של תיאום בין הוועדות, אז יחד עם חיים געש אנחנו נקיים איזשהו תהליך של בירור ודיון, ביחס לניסוח החוק הזה, אם יש צורך או אין צורך לשנות אותו, כמובן יחד עם משרדי הממשלה.

רבותי, אני שמח שאנחנו מארחים בישיבה הזו את יו"ר מרכז השלטון המקומי, ידידי שלמה בוחבוט, שהוא ראש עיריית מעלות תרשיחא, אנחנו מקדמים אותך בברכה ובאמצעותך מברכים את כל השלטון המקומי.

חוק פעוטות בסיכון, הקנה זכות לפעוטות מוגדרים, מגיל אפס עד גיל שלוש, שבמצבים שבהם יש איזשהו סיכון לפעוט מאיזה שהם סיבות. סיבות סוציאליות, סיבות כלכליות, מסיבות שאחד ההורים איננו מתפקד ונוצרו מצבים שמסכנים את הילד, אולי גם לפעמים מסיבות רפואיות של עיכוב התפתחות וכדומה, החוק הקנה זכות לקיים תהליך טיפולי בפעוטות האלה במעונות היום, ויש להם גם איזושהי זכות קדימה להשתבץ במעונות אחרי הילדים הממשיכים, יש לו זכות למעון יום סמוך למקום מגוריו.
מתברר, אגב מדובר במחלוקת בין כמה מספרים, אם זה שנים עשר אלף פעוטות בישראל או שישה עשר אלף צריך לברר את הפערים האלה בין הנתונים שקיימים, ותודה למריה, שזה נדמה לי המסמך הראשון שלך בוועדה? מריה רבינוביץ היא העוזרת מחקר החדשה של הוועדה והחליפה את אתי וייסבלאי שנכחה בישיבה הקודמת, אשר עברה לוועדת החינוך והתרבות בלעדיי. אנחנו מקדמים את מריה בברכה, זה המסמך הראשון שלה. אני מודה לך על המסמך הזה, שממנו עולה שאף על פי שיש לאותן פעוטות זכות לקבל מעון, הואיל והחוק גם מחייב תשלום על פי איזשהו מפתח סוציאלי, מתברר שיש פעוטות לא מעטים, לפי המסמך הזה למעלה מאלף חמש מאות פעוטות, שנמנעים מלקיים לגביהם את החוק. בעצם, הם לא נמצאים במסגרות בגלל בעיות התשלום המוטלות עליהם. ושוב, מדובר אולי במשפחות הקשות ביותר בישראל, המשפחות שנמצאות אולי במצב הסוציו אקונומי אולי הקשה ביותר ובפעוטות אולי עם הסיכון הגבוה ביותר. ודווקא הם לא נמצאים בגלל איזושהי בעיה כספית. לכן אנחנו החלטנו לקיים במסגרת הזאת, איזשהו דיון.
דווקא השלטון המקומי העלה בפנינו את הבעיה הזאת, בטענה שהממשלה לא מסבסדת כראוי את אותם פעוטות ואי אפשר להטיל את הבעיה הזאת לפתחה של הרשות המקומית, כמו שבדרך כלל הממשלה נוהגת לעשות, לזרוק לפתחה של הרשות המקומית בעיה שקשה מאוד לעמוד בפניה. שוב, מדובר במשפחה אולי ממש במצב הקשה ביותר. מה תעשה הרשות המקומית? ההורים לא יכולים לשלם. לכן החלטנו לקיים את הדיון הזה, כדי לנסות לפתור את בעייתם של אותם פעוטות.
האם ראש השלטון המקומי רוצה לומר דברי פתיחה?

מספר מילים, כי אני פשוט רץ מוועדה לוועדה. אני רוצה לברך את יו"ר הוועדה, ידידי הטוב חה"כ אורלב, שאנחנו מכירים הרבה מאוד שנים עוד כשהיה במשרד החינוך וגם כיו"ר ועדת החינוך, הוא אוהד ואוהב את השלטון המקומי, מכיר בשלטון המקומי והוועדה הזאת היא מאוד חשובה. אני בכלל מציע שיום אחד נצטרך לקיים דיון גם בקשר לחינוך המיוחד, שהוא בעייתי, לצערי הרב. ממשלות ישראל לדורותיהן מקבלות החלטות, הן לא נכנסות לעובי הקורה ותמיד משאירות איזה "זנב" שמישהו צריך לטפל בו. מי זה אותו מישהו? הרשות המקומית.ולא מבינים שאנחנו עוד לא קיבלנו רישיונות לקדוח בים התיכון להוציא נפט ומהכסף הזה לסבסד את כל מה שקורה. והנושא הזה הוא מאוד חשוב. אני רוצה לברך את ידידי וחברי ראש עיריית פרדס חנה- - -

מועצה המקומית.

מועצה מקומית? הוא כבר עיר. אתה כבר יותר מעשרים אלף?

שלושים וחמשה אלף?

נו, אז אתה כבר עיר.

הוא עושה עבודה מצוינת, ביחד עם אסא, עם פיני ועם כל הצוות. כי בכל זאת לכל ראש עיר יש לו משימות בעיר שלו והוא תמיד מתייצב, תמיד בא. אני רוצה להודות לו על כך, אני רוצה להודות לכל העובדים הסוציאליים שעושים עבודה מצוינת. כמובן, בעיקר כשזה מדובר בילדים ואני מאחל לכם המשך דיון פורה.

כאמור, מר בוחבוט ואני מכירים לפי דעתי יותר שלושים שנה.

עוד כשהיינו בני חמש עשרה.

מאז שהתחלנו שנינו את הפעילויות הציבוריות, הכרתי אותו במגוון התפקידים שהוא עשה, ובוודאי במסגרת שירותו הארוך כראש עיריית מעלות תרשיחא, לאחרונה גם כראש השלטון המקומי. גם בשם הכנסת, בשם הוועדה אני גם כן רוצה להודות לך ובאמצעותך לראשי הרשויות המקומיות. מי כמוני יודע את המלאכה הקשה שמוטלת עליכם. בסופו של דבר אתם החזית שעומדת מול האזרח ולא תמיד המדינה יודעת לתת לכם את הגב הראוי ואת התקציבים הראויים, וגם באופן אישי אני מאוד מאוד מעריך את היכולות שלך ואת התפקוד שלך, ובעיניי זה היה אך טבעי שנבחרת ליו"ר מרכז שלטון המקומי כאחד הבקיאים והמנהיגים המובילים שיש איתנו, ושיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה.

כל טוב שיהיה לך שלומי.

אני רוצה להתחיל עם משרד הרווחה, כיון שעל פי הנתונים שנתנה לנו מריה, קרוב לאלף שש מאות ילדים פעוטות עזבו בשנת 2000, מספטמבר 2011 את המערכת, ואנחנו רוצים להבין למה, איך, כמה, מדוע ומה. בעצם לדעת, משרד הרווחה, מה ניתן לעשות כדי להשאיר את הילדים האלה במעונות. אם אנחנו מגיעים למסקנה שהם צריכים להישאר במעונות, כי שוב מדובר במעונות בסיכון.

הפעוטות בסיכון, לא המעונות.

הפעוטות בסיכון, גם המעונות.

כבוד היו"ר, אני חושב שהמסמך הזה של מריה מבוסס על מה שאנחנו דיברנו אליכם לכנסת, והוא נותן את דעתנו, כאשר המסקנה העיקרית, הבעיה שהעלית זה קשיים במימון של ההורים. אני רק רוצה בכדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים היום על מצב פרדוקסאלי, שילדים שמוצאים מחוץ לבית משלמים פחות מאה שמונים-מאה תשעים, לעומת, דמי השתתפות הורים, לעומת סכום של שלש מאות שמונים ושמונה, ארבע מאות שמונים ושמונה

תבהיר את דבריך.

המדיניות שלנו, היא להשאיר את הילד בביתו כמה שיותר. אנחנו נמצאים שנים רבות במאבק, לצמצם את שיעור השתתפות ההורים בסידור בשירותים הקהילתיים, ביניהם מעונות היום והיום בדרגה אחת- - -

לפי מה שאמרת קודם, אם הילד ברמת סיכון כזו גבוהה, אין פיתרון קהילתי אלא צריך לעשות לו השמה חוץ ביתית והוא נשלח למעון פנימייתי, אזי השתתפות ההורים שם היא בערך מאה שמונים שקל לחודש, ואילו אנחנו רוצים לתת העדפה להשארתו בקהילה. אנחנו עובדים להשאיר אותו בקהילה או במשפחה ולתת לו את מעון היום השיקומי, אז מבקשים ממנו קרוב לארבע מאות שקל בחודש, האם זה לא מה שאמרת?

נכון, זו הבעיה העיקרית. מכיוון שהייתה מחאה בקיץ ואנחנו קיווינו וביקשנו מוועדת טרכטנברג, שתתקן את המעונות ותתייחס לנושא המרכיב של השתתפות הורית בכל השירותים הקהילתיים, אבל במיוחד בנושא מעונות יום. אנחנו עשינו הערכה שמדובר על סכום של עשרים וחמישה מליון שקל, שיצמצם את השיעור לחמישים אחוז. לצערנו, עד היום ועדת טרכטנברג לא הראתה כיוון במשא עם המשרד וזוהי הבעיה העיקרית של כל הנושא הזה.
יש עוד בעיות מקצועיות כאלה ואחרות, שהחוק לא נתן לנו, לא אפשר למחלקות לשירותים חברתיים תנאים ומשאבים, בכדי שיוכלו לנהל כיאות את ועדת ילדים בסיכון. אני רוצה להזכיר לך שקודמתך, תמר גוז'נסקי, שחוקקה את החוק הזה, זה היה בט"ו בשבט, ערב חגיגות הכנסת החמש עשרה, ואחרי שחוקקו את החוק מיהרנו להשלים אותו, כי למחרת תמר גוז'נסקי הייתה אמורה לסיים את תפקידה. הם מיהרו וחוקקו זאת, כאשר הוא לא שלם. היום אנחנו סובלים מהעניין הזה, גם אם תראה פה שסיבות הסידור הן סיבות לא פשוטות ---

יש הסכמה בינינו לבין המשרד לשינוי? מה, רק צריך להגיש את השינוי?

לא, לא, כבוד היו"ר צריך לדעת. אני אומר, זה סיפור אחר, שנדון פה על ענייני הכספים. הבעיה העיקרית היום, היא הבעיה של שיעור השתתפות.

ועדת טרכטנברג העבירה המלצותיה לממשלה, אשר דנה בהמלצות האלה. חלקם היא קיבלה, חלקם היא שינתה וחלקם היא לא קיבלה. למשל, היא לא קיבלה את המלצה של ועדת טרכטנברג ביחס לדיור, שיהיה המרכיב של כושר ההשתכרות וזה לא דבר שולי. השאלה היא, מדוע שר הרווחה, שהעניין הזה הגיע לממשלה לא בא ואמר, אנחנו ביקשנו מוועדת טרכטנברג, הוא לא התייחס לעניין, אנחנו מבקשים לעשות תיקון. אני יודע שועדת טרכטנברג עמדה לפני אישור עקרוני, נדמה לי, זה היה באוגוסט או בתחילת ספטמבר, אז שר הרווחה, בצדק אמר, אני רוצה לעשות עוד כמה תיקונים, בצדק מוחלט. ואכן הועמדו לרשותו סכום מסויים, שאני לא זוכר אותו כרגע, אבל סכום משמעותי כדי לעשות את התיקונים. השאלה שלי היא, האם במסגרת התיקונים שהוא השיג כספים עבורם?

שר הרווחה הגיש גם את ההצעה הזאת. אני מכיר אתה תיקונים שהוא ביקש, המשרד עדיין נאבק עם - - -

הממשלה עדיין לא קיבלה את הבקשה?

עדיין לא קיבלה ולא התייחסה. אגף התקציבים לא התייחס לעניין הזה, אנחנו נאבקים על העניין הזה.

עזוב אגף תקציבים, יש ממשלה. הנושא הזה הגיע לממשלה.

אבל אגף התקציבים שמייצג את משרד האוצר, אני לא מדבר, אני מדבר על הממשלה. אני לא מדבר על הפקידות.

אוקיי. חיים געש, בבקשה.

החוק הוא מצוין, אין חולק. תמיד אפשר לתקן, לעשות שיפורים וצריך לעשות בו מקצה שיפורים בכמה דברים, אבל הסוגיה שלשמה אנחנו יושבים פה היום, כשאני אומר מצוין, אליה וקוץ בה. למה הם בסיכון, הילדים? כי יש פה אחד, שניים, שלושה. וזה, והמרכיב של ההורים הוא המרכיב המרכזי בסיכון ואתה רוצה, כמה שעות שאתה יכול להרחיק אותם ועדיין בתוך הקהילה. עכשיו, מה קורה בסוף, מי לא מאפשר את מימוש החוק? מאחר וההורים, אלה שבגללם החלטת שהם צריכים, הם מחזיקים במפתח של התהליך. אומר, אני, אין לי. או, אני לא רוצה לשלם את חלקי. הילד צריך להגיע למעון שהוא לא מעון של הממשלה, הוא מעון של פרטי נעמת, ויצ"ו, אמונה, לא יודע. כל מה שאתה רק רוצה, הם לא בנק של המדינה, אז מה שקורה, החוק מתרוקן מתוכן לגבי אותה אוכלוסיה, שהיא הכי מסוכנת, שהיא בסיכון הכי גבוה. זאת סוגיה אחת.

הועלה כאן נושא הוועדות ברשויות המקומיות, שצריך גם את זה לעשות תיקון. והסוגיה שלישית, היא עולה פעם שנייה, כי היא עלתה בדיון בבוקר בהקשר אחר. אין לי יותר ברודט, אתה זוכר את ברודט? משרד השיכון היה בונה איקס מטרים מרובעים על איקס מטרים מרובעים של בניה ציבורית או אחרת או פרטית, נותן איקס מטרים מרובעים של מבנה ציבור. זה נגמר. אז היום יש איקס סכום של התמ"ת למעונות וכולם מתכתשים על אותה צלחת. אז גם אם נפתור את בעיית השתתפות הורים, עדיין נימצא חסרים עם כמות המעונות שאנחנו יכולים להציע.

זה חוזר עכשיו. בכלל לא על הדיון הזה, אולי הדיון השלוש וארבע, שקיבלו החלטת ממשלה - - -

שלוש ארבע, עומד להיות נידון בשעה שתים עשרה בוועדת החינוך.

אני יודע. אז שלוש ארבע, הראשון לספטמבר הוא כבר בפתחנו. נכון לרגע זה, לא הביאו הרשאה למבנה אחד, ואני לא מדבר על זה שאני לא רואה איפה הסייעות.

רציתי להגיד משהו, אבל אני לא אגיד זאת. ביחס לבינוי המעונות, אמרתי בישיבה קודמת ואני אומר את זה עכשיו, בשונה ממה שמר וינטר אמר לגבי הבקשה שלהם מוועדת טרכטנברג, להסדיר את הסוגיה של תשלום ההורים במעונות יום שיקומיים. לא שיקומיים, לפעוטות בסיכון, סליחה. ועדת טרכטנברג נענתה גם לפנייה שלנו, להקצות סכום מאוד משמעותי להרחבת בינוי המעונות במדינת ישראל, כי הסכום של איך שאמרתם לבינוי מעונות הוא לא סכום שאמור לענות על הצרכים.
הוועדה המליצה על סדר גודל של מיליארד שקל במשך חמש שנים לתוספת של שלושים אלף מקומות במעונות. ולשמחתי, הממשלה בישיבתה, בשמיני בינואר, החלטה מספר 4088, אימצה ככתבה וכלשונה של ההמלצה של ועדת טרכטנברג, לקיים את החלטת ממשלה, שאני מבין שתצא לפועל כבר בשנת התקציב הנוכחית, בחלקה היחסי לאחר שועדת הכספים תאשר. הממשלה אישרה את ההוצאה. עכשיו צריך לאשר מאין יבוא הכסף, כי הממשלה הרי החליטה גם מאין יבוא הכסף וזה ועדת הכספים צריכה להחליט, אני יודע שהם קואליציוניים---

זה יתבצע במקומות שיכולים להרשות לעצמם את ה- matching ?

יכול להיות.

אז עוד פעם, המעונות נבנות ב- matching.

החלטת הממשלה לא טיפלה בשיעורי ההשתתפויות.

נכון, לכן המשרדים יגידו, שמה שהיה הוא שיהיה.

אגב, אם כבר מדברים על השלטון המקומי, שלפחות אני כחבר כנסת שעוסק במעונות, גם חבר ועדת כספים, במקרה. לא יודע שיש בעיה בעניין הזה, להיפך הרשויות המקומיות עד היום טענו בסוגית הבינוי שמשרד התמ"ת לא ערוך לא ערוך לבינוי הזה ושנים רבות עומדים סכומים שלא מנצלים אותם.

אולי לא עכשיו.

כולל עכשיו. אני לא יודע אם עכשיו כן או לא.

אם ירצו חלק מאי הניצול, כמו דברים אחרים בגלל שיטת ה- matching.

לא, לא רק זה. לא אימצו למשל את שיטת הבינוי של מוסדות חינוך. ביקשו מהם, ניסו לבנות, חיים, ניסו לבנות מכונה חדשה בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות לגבי איך בונים מסגרת. במקום לאמץ שיטות של משרד השיכון או משרד החינוך לדעתי, זה היה עיקר הקושי. אני מבין שהבעיה הזאת נפתרה כי יצא קול קורא או מכרז ונדמה לי שלפני חודש או חודשיים קיבלו הכרעות והרשויות המקומיות קיבלו הודעות והכסף הקיים בעצם חולק או אושר לרשויות המקומיות לבינוי. אני דובר טוב של המשרד, נכון? כי אני פשוט מעורב בזה מאוד מאוד. ולכן הבעיה הזאת, היא לכאורה פתורה. מה, בניגוד לבעיה שמוטי וינטר אומר בעיית התשלום עדיין לא נפתרה.

אסא, בבקשה.

אני לא רוצה להרחיב, כי חשוב לי שבאמת האנשים שרואים את האנשים בשטח יתארו קצת את המשמעות של ילד כזה שנשאר בבית. קיימות שתי סוגיות עיקריות:
1 - הנושא של הסדרת ילד, השמת ילד במעון כשהוועדה מוצאת אותו בסיכון ואי היכולת להשאיר אותו במעון מהטעמים של תשלום, כפי שאמר חיים, המעונות יום אינם טולרנטיים לגבי המשפחות האלה, לגבי תשלום ומהר מאוד אנחנו מוצאים את הילדים האלה בעצם חזרה בקהילה, זה אחד.

2 - שינוי של החוק עצמו, החוק פעוטות בסיכון. אנחנו מזה שלוש שנים טוענים שחלקו בלתי ניתן ליישום בגלל קשיים כאלה ואחרים. הקמנו צוות משותף ושולחן משותף עם המשרד, הגענו להבנות לגבי השינויים, אין לי או לנו מושג למה השינויים האלה לא מוגשים - - -

על איזה שינויים אנחנו מדברים?

שינויים שמדברים על קבלת חוות דעת של רופא, שינויים שמדברים על המהות של החוק, לאו דווקא העניין של התשלום, גם העניין של השתתפות הורים. והגשנו את ההצעות וההצעות האלה מקובלות על, ההצעות מקובלות על דעת המשרד ועל דעת שלטון מקומי הם פשוט - - -

יש חוות דעת רפואית באחד מהתנאים.

יש בעיה, כי הרופא בדרך כלל - - -

אי אפשר לחקור אותו.

בדיוק, מה שמקשה עלינו. החברים בשטח - - -

למה השינויים המוסכמים האלה?

אין לי מושג, לכן הערתי.

אנחנו כרגע עומדים לפני סיום גיבוש הצעת החוק והגשה למשרד המשפטים. אני מקווה, מכיוון שזה מוסכם על שני הצדדים, זה יעבור יותר מהר, אז זאת הערה שנייה שהיא חשובה לנושא עצמו.

אתם יכולים לומר על אילו שינויים מדובר?

את יכולה לדבר על השינויים העיקרים. אחד, זה העניין של הרפואה, של חוות דעת רפואית.

ילדים.

הציגי עצמך לפרוטוקול.

נטע צומבר, אני אחראית על התחום של ילדים, בחולון.

היא החליפה אותי בכובע השני.

יש פה צעירים שלא יודעים את ההיסטוריה.

אני אתייחס לשינוי ילדים מוכים.
השינויים המוסכמים הם סביב ילדים מוכים, שאנחנו מעוניינים לשלב במעונות יום. פקיד סעד רואה את הילד כשהוא מגיע עם הוריו לרופא, אנחנו מחויבים בחוות דעת רפואית כדי לשלב ילד במעון, במסגרת החוק. רופא לא רואה את הסימנים הכחולים שאנחנו רואים.

מה השינויים?

אנחנו היינו רוצים שלפקיד סעד תהיה הסמכות לאשר שאכן הילד מוכה.

זה הוסכם עם משרד הרווחה?

אפשר לשלוח לך.

זה שינוי נוסף. יש עוד שינוי?

זה בעיקר לגבי---

לא, אני עכשיו לא מדבר על השינויים שצריכים. אני דיברתי על השינויים המוסכמים.

אני לא יודע אם המשרד הכניס את זה, את כל הקריטריונים, הם רפואיים.

חברים, אנחנו יודעים שעומדים להיות שינויים. מוטי, אתה יודע איזה שינויים עומדים להיעשות?

ילדים עם צרכים מיוחדים. לפני החלת החוק ילדים מעוכבי התפתחות יכלו להישאר במסגרת מעון. היום מעבר לגיל שלוש, החוק קטע את ההמשכיות שהייתה מלווה באישור מיוחד של המשרד ואישורים רפואיים. החוק קטע את זה והילדים האלה נפלו בין הכיסאות, בין מערכת החינוך לבין הטיפול שלנו.

ומה השינוי המוסכם?

הכנסנו הצעה לשינוי פעוט בוגר, שזה פעוט מעל גיל שלוש, מגיל שלושים ושישה עד ארבעים ושמונה חודשים, כשעם האישורים המתאימים הוא יוכל גם כן להיכנס במסגרת החוק.

טוב, נחזור לעניינינו עכשיו.

זאת סוגיה בפני עצמה, שצריך לטפל בה ולקדם אותה, ויפה שעה אחת קודם.

ההשוואה בין הוצאת ילד לפנימייה, ילד בסיכון, אותו ילד בסיכון שאתה מוציא אותו לפנימייה, השתתפות ההורים היא מאה תשעים ושניים לעומת הוצאת ילד למעון יום בין שלוש מאות שבעים וארבע עד חמש מאות שקלים בתיאום לגילאים.

הערה. אני רוצה פשוט להאיר את עיניך. אחד הויכוחים הגדולים שבגינם התוצאה היא התוצאה. היה ויכוח בינינו, בין האוצר על הערכה מה יעשה החוק? האוצר חשש שאנחנו נגיע להיקפים של שלושים וחמישה אלף, ארבעים אלף ילדים ולכן בדיונים שעליהם, באותו לילה הם צמצמו, צמצמו והביאו אותנו לסד הזה. דה פקטור, אתה רואה שהיה, השיא היה לפני שנתיים, ארבע עשרה אלף.

חסרות מכסות.

חלק מהדברים האלה, כפי שנטע כרגע הסבירה, מקשים מאוד על עבודת הוועדה, כתוצאה מהחשש שהחוק בעצם - - -

יש פה מכסת אוהדות קבועה מראש?

יש אוהדות, אבל זה פתוח בהתאם.

כמו שרוצים לעשות?

זו הצעת חוק.

טוב. כן, הציגי עצמך בבקשה.

אני מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית כרמיאל ואני יו"ר ארגון המנהלים ושירותי רווחה ברשויות המקומיות.

כמו שחיים עמר אמר, זה חוק מצוין. כי לא זוכרים את ההיסטוריה, אבל ההיסטוריה הייתה שהיו מכסות, כמו שאמרת, ואם הצורך עלה על המכסה אז לא יכולנו לסדר, לשבץ ילדים במעונות יום. אז החוק פתר את הבעיה של המכסות וכמו שמוטי אמר, אבל הוא נעשה כל כך נוקשה שהוא גם במקרה קיצון מאפשר סידור במעון יום. כרמיאל היא עיר שקולטת עליה, בשנים של גלי העלייה ההמוניים למשל, הייתה כן אפשרות לפני החוק לשבץ ילד במעון יום מסיבות של בעיות קליטה, בעיות של בן אדם עם הקהילה. לא חייב להיות שהאבא נרקומן או האמא, בעיה סוציאלית משהו תגובתי של שנה שנתיים ראשונות. היום זה לא קיים.
בוועדת התיאום, העלינו את הנושא ויש תמימות דעים עם המשרד בעניין הזה. עוד דבר לגבי נתונים, כמה לא מסודרים, אלה לא נתוני, אלה לא נתונים אמיתיים. למה הם לא אמיתיים? אני ככה בודקת גם במחלקות אחרות לדעת גם מה קורה אצלי, לפעמים לא מביאים לדיון ילד שיודעים שההורים בכלל לא יוכלו לשלם או שאחרי שיש דיון ומתקבלת החלטה וההורה אומר אני לא יכול לשלם.
תינוק מעל גיל שנה וחצי, כנראה לרובנו יגבו סכום של 1700 שקל. עד כגיל שנה וחצי 2200 שקל. על 1700 שקל ההורה צריך לשלם שלוש מאות שמונים שקל ועל ה2200 כחמש מאות שקל. עם איזו אוכלוסיה אנחנו בעצם מדברים ועוסקים? אנשים מקבלי גמלאות, אנשים שבתקופות מעבר בכלל לא זכאים לגמלה. זה לפעמים מגיע לעשרים וחמישה אחוז מההכנסה שלהם, כל זאת לפני ששילמו שכר דירה, לפני שקנו טיטולים, לפני שקנו מטרנה, לפני שניתקו להם את המים, לפני שניתקו להם את החשמל ולפני שנולד להם ילד. זאת אומרת, שעל ה- 1500 צריך להוסיף עוד איזשהו מספר שלא ניתן למדוד אותו.
אני מביאה את הקול של השטח, אני מאוד מעריכה את מה שמוטי אמר ואני יודעת שהמשרד עושה מאמצים. אבל חבר'ה, אלה ילדים בסיכון שהם לא מטופלים. זה לא יכול לחכות לוועדות. חס וחלילה חס ושלום מחר יהיה ילד כזה, שאני לא רוצה לחשוב מה יקרה לו. מה נגיד? הגשנו לפה הגשנו לשם, היו דיונים בלילה? זה טוב לשולחן הזה, זה לא טוב כשאני באה לכרמיאל ואומרת לי עובדת, שולה הוציאו את הילד כי הם לא שילמו כבר חודשיים, ואצלנו בכרמיאל הם קצת סבלניים הם מחכים אפילו ארבעה חודשים.

צריך לעשות פה משהו. אני מבינה שיש חוקים וזה לוקח זמן, אבל אולי משהו לתקופת המעבר כי זה ילדים בסיכון, הכי הכי קיצוני. וזה לשון החוק, הורים נרקומנים, הורים נכים, הורים חולים כרוניים, הורים פגועי נפש, הורים מפגרים. אנחנו רוצים לעשות את המאמץ להשאיר את הילד בבית, באמת להשאיר בקהילה. בלי מעון יום זה לא ילך. ואנחנו, נתנו את החוק, נתנו את זה שאין מגבלה של מכסות אבל פשוט קושרים לנו את הידיים ואת הרגליים.

האוצר יאמר, תראו החוק הזה הוא בן שתים עשרה שנה, לא קרה שום דבר.

אז "מחכים לתינוק הראשון" שיקרה משהו?

כן, התינוק לפני שנולד.

חברים, מי שרוצה לדבר, כדאי מאוד שיירשם אצל רחל מנהלת הוועדה. אני מבין שנמצאות פה עוד מנהלי ומנהלות מחלקות רווחה. אלברט מכפר יונה, בבקשה.

אני מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בכפר יונה. אני רוצה לציין, שבעצם החוק שם אותנו באיזשהו מקום שאנחנו חסרי אונים, כי אנחנו מגדירים שהילד בסיכון ואנחנו עומדים מנגד ומשאירים את הילד בחוץ. כלומר, זאת בעיה גם אתית וגם פרקטית. אם אני איתן רק דוגמה אחת כדי להמחיש את העניין, לאמא שיש תאומים ועוד ילד שעכשיו הגיע לעולם ובן זוגה נמצא בבית סוהר. מאיפה היא תשלם עבור שלושה ילדים? וכשהמעון אומר, אני לא ממשלה, אני צריך את הכסף שמגיע לי, אז הילדים האלה יהיו בחוץ. ואז אנחנו צריכים להחליט מה לעשות עם שלושה ילדים. העלות של שלושה ילדים לחודש אחד למדינה, היא פי כמה וכמה. כלומר, אפשר להגיד לאוצר, בוא נשקול כלכלית מה יותר כדאי. אני כבר לא מדבר על זה שהפכנו להיות משנוררים כסף מגורמים פרטיים. כלומר, החוק הוא של המדינה, אבל אנחנו הולכים לעמותות ומבקשים כסף כדי לממן את השהות שלהם במעון עד שאולי ועדת חריגים תיתן פיתרון. זו בעיה לא פשוטה ומאוד קשה, יכול להיות שהאוצר הוא היחידי מסביב לשולחן שמתנגד, אבל כל מי שיושב כאן, לפי מה שאני שומע, יש הסכמה שקיימת פה בעיה, שהחוק לא נתן לה מענה או שהוא "סינדל" אותה.

לפי הנייר של מריה, בהוראת תע"ס 8.4 של משרד הרווחה, בכל מחוז פועלת כוועדת חריגים ומעל הוועדות המחוזיות, פועלת ועדה ארצית. בתשע"א אושרו מאתיים שישים פטורים, שהם שני אחוזים, למה לא מאשרים לאלף שש מאות האלה, למה?

כי יש מגבלה תקציבית.

כלומר, האוצר מגביל מספר מכסות של פטורים?

לא, אבל אתה יכול לאשר.

זה מוגבל במספר ילדים או בכסף?

בכסף שמחולק למספר ילדים.

משיהו יכול להגיד לי מה התקציב לזה?

אני לא יכולה להגיד מה התקציב, אני יכולה לומר שכל הפניות שמגיעות, נידונות ואני חושבת שחלק מהפניות לא מגיעות אלינו. בדקנו את זה במחוזות, עשינו בקרה על העניין. אני יודעת, אני מנהלת את ועדת חריגים לפטור הארצי.

כמה בקשות קיבלת בשנה?

בשנה הזאת, קיבלנו כשלוש מאות שמונים פניות.

ואישרתם רק שלוש מאות?

מתוכם, כבר אישרנו כשלוש מאות.

למה לא אישרתם את השמונים האחרות?

יש לנו קריטריונים לאישור. זאת אומרת, לפעמים הבקשות מוגשות ע"י משפחה עם הכנסות מאוד גבוהות, דבר שלא עומד בקריטריונים.

למה, לפי דעתך, כל האלף שש מאות שעזבו את המעונות בגלל תשלום, לא הגיעו אלייך? אני רוצה לעזור לך, האם זה בגלל שבעצם חלק מהסיכון של הפעוטות האלה, הוא שההורים כן יכולים לשלם אבל בגלל שהשתבשה עליהם דעתם, הם לא רוצים?

לא. אני חושבת, שחלק מהפניות לא מגיעות בכלל אלינו וכאשר פנייה לא מגיעה, אני לא יכולה לדון בה.

מה זאת אומרת, למחוז יש סמכות לעצור את הבקשות?

כן, בודאי, לא כל המקרים עוברים לוועדה הארצית ויש ועדת ערער לפעמים על הוועדה המחוזית.

לא שמעתי ממנה, כמנהלת הוועדה, שהוועדה דחתה החלטות בגלל שאין כסף.

לא, לא דחיתי בגלל שאין כסף, דחיתי לפי קריטריונים של מגישי הבקשה.

אבל יש לנו מגבלה.

יש מסגרת תקציבית, אבל לא הגענו לשאלה - - -

איזה אחוז מהמסגרת התקציבית של שנת 2011 סיימת?

אנחנו מקבלים מכתבים מהמחוז, שנגמרו המכסות ולא ניתן להגיש. אנחנו מקבלים הודעה, שהוועדה סיימה את עבודתה ואי אפשר להגיש בקשות.

מהוועדה המחוזית?

כן, ודאי.

יש כאן מישהו מהוועדות המחוזיות?

לא, אבל אנחנו "נפגעי הוועדות". רק עכשיו, בפברואר, מחוז תל-אביב קיבל תשובות לבקשות שהגשנו בספטמבר ובאוגוסט לוועדת חריגים, אבל היום אין מקום במעון, כי הוא לא שומר לילד את המקום.

מה כתוב בתשובה?

מקבלים אישור, אבל לא לכולם - - -

מקבלים אישור היום.

אבל מספטמבר הילד בסיכון, הוא לא מבקר במעון.

הילד יצא כבר מהמעון, הוא בבית כי אין מקום בחוץ.

אז יש כאן עוד בעיה, שלוקח חודשים. למה הגשת רק בספטמבר? את יודעת שאם תשלחי - - -

באוגוסט.

למה שלחת רק באוגוסט, למה לא במאי?

הורים מגיעים אלינו - - -

זה תהליך. במאי אנחנו עושים בדיקת זכאות, אחרי שעד פברואר מרץ, מקבלים אישורי הכנסה מהמשפחות. בדיקות הזכאות מסתיימות בסביבות יוני, יולי. יש לנו את הדרגות, חלקם אין לנו בכלל - - -

את קיבלת במרץ והבדיקות מסתיימות ביולי?

בדרך כלל אנחנו גם לא מקבלים את הדרגות עד הראשון בספטמבר, כך שאנחנו מגישים בשלב שהוא כבר מאוחר מדי.

הבירוקרטיה חוגגת.

אתם מבינים מה הולך פה עכשיו?

התהליך שאנחנו עושים בימים אלה, זה לקראת שנה הבאה.

מריה לא עלית על זה, אבל אני עליתי.
כן גבירתי, הציגי עצמך בבקשה.

אני מנהלת האגף לשירותים חברתיים בפרדס חנה כרכור.

אני חושבת, שנעשה פה משהו לא הוגן. ועדות הפטור לא מיועדות למי שלא יכול לשלם, כי אם הן היו מיועדות לכך, אז היו מוגשות הרבה יותר מעבר לאלף שש מאות הבקשות האלה. אנחנו נחשפים יום יום למשפחות- - -

למי מיועדות ועדות הפטור?

למקרים מאוד חריגים.

שלא יכולים לשלם.

כל משפחה, שלפי מבחן הכנסה שלה תקבל דרגה אחת, כשדרגה אחת מקבלות אצלנו הרבה מאוד משפחות ועל המצוקות אני לא צריכה לספר.

להשקפתך, למי מיועדת ועדת הפטור?

ועדות חריגים, מיועדות למשפחה שעברה משבר מאוד קשה לאחרונה ונמצאת בתקופה שאין לה הכנסה בכלל, דבר שנמצא בבירור מול הביטוח הלאומי. אם אנחנו נגיש בקשה לכל מי שלא יכול לשלם את הדרגה הראשונה, אני חושבת שאתם תוצפו באלפים.
הבעיה היא הסכום ההתחלתי, שלוש מאות שבעים שקל לחודש למשפחה. ניתן לומר מראש, שהדרגה לא נכונה וזה לא נכון להפיל על ועדות פטור. ועדות פטור, מיועדות למקרים חריגים באמת.

גם אותם אנחנו לא מצליחים לקבל.

עלינו פה על בעיה במנגנון שבין המחוז לבין זה, אני חושבת שזה משהו בתוכנו שאנחנו צריכים לפתור.

לא, יש לך טעות, זה לא משהו בתוככם. זה התפקיד שלי לפקח עליכם ולחשוף את הבעיות. אנחנו צריכים לדעת מה ולמה זה קורה, הציבור צריך לדעת למה זה קורה.

הטבלאות מגיעות מאוחר.

הטבלאות שאותן מייצר התמ"ת וזה משתחרר רק בראשון בספטמבר.

עכשיו התמ"ת פה. תרשמי את הבעיות, אני אתן לך רשות דיבור.

אני לא סיימתי.

כן, כפר יונה.

הבאתי קודם דוגמה, לגבי ועדת הפטור, שבעצם יש מקור מימון והילדים יהיו בחוץ. כעת, אמחיש את העניין.

אם נניח יש מקור מימון, אבל ההורים מתנכרים לילד כי הם אלכוהוליסטים או לא יודע מה והם לא ישלמו?

נצטרך ללכת לבית המשפט ולהוציא צו, כי הילד בסיכון.

איזה צו?

צו, שיכניס את הילד למסגרת, כדי שתהיה לו תוכנית טיפולית.

כדי שתהיה השמה חוץ ביתית?

לאו דווקא. כדי לשים אותו במעון.

אתה יכול להוציא צו ולחייב אותו בתשלום?

גם לחייב אותו, או לחילופין, להכניס אותו ללא תשלום.

מי ישלם את זה?

בסידור של ילד בצו, ההורים פטורים מתשלום.

מי משלם את זה?

המדינה, שזה אומר הממשלה והמועצה המקומית. יש גם אפשרות, כן לחייב את ההורים- - -

כמה ילדים יש בצו?

זו סוגיה אחרת.

מעלים כאן סוגיה שיש ילדים, פעוטות בסיכון, שלא הולכים למעונות בגלל בעיית תשלום. כשאנחנו מפרקים את הסוגיה לחלקים, אז אני למד מספר דברים:

1 – הם לא במעון, בגלל הבירוקרטיה. התקבלו בקשות מאוחרות ולכן אין מקום.
2 – אפשר לסדר אותם במעון ללא תשלום, אם פונים דרך ועדת הפטור.
3 – אפשר לסדר אותם במעון באמצעות צו.
אני רק שאלתי, כמה ילדים מתוך שנים עשר אלף או ארבע עשר אלף הילדים, שמסודרים היום במסגרת החוק הזה, נמצאים במסגרת צו?

אני יכול להעיד לפחות על כפר יונה, שלא השתמשנו בצו לצורך סוגית מעון היום, מאחר והרציונאל הוא שהילד יישאר בקהילה, שאנחנו נעזור למשפחה להתמודד ולגדל את הילד בתוך הבית.

אבל היא לא משלמת, לכן הם מוציאים את הילד מהמעון, אני לא מבין.

אנחנו מוצאים את המסלולים העקיפים. הולכים לעמותות לבקש כסף כדי לממן אותם, במקום להשתמש בצו.

אלו עמותות?

עמותות פרטיות שמוכנות לסייע לנו ,כדי שהילד לא יצא מהמעון וישלים את שנת הלימודים שלו.

יש כאלה עמותות?

פרטיות.

אי תשלום, לא מהווה עילה לפנות לבית המשפט. פונים לבית המשפט, רק במידה וההורים לא מסכימים להכניס את הילד למעון על פי החלטת המחלקה.

הוא אמר לי משהו אחר.

אם מחליטים על צו לכפות על ההורים, אלה המקרים הבודדים אנחנו מסכימים.

לבית משפט אתה פונה, כשיש התנגדות של ההורה. אם ההורה משתף פעולה עם תוכנית הטיפול, הוא בא ואומר לך, אני מוכן רק אין לנו כסף, זה שונה.

אם הוא יגיד, אני מוכן. הוא צריך לשלם. אם הוא יגיד, אני מתנגד, הוא יקבל חינם.

אפשר רק לסכם את זה בצורה פשוטה.

לסכם? כי אני לא הבנתי עד עכשיו.

אם ילד נמצא בסיכון, בדרך כלל אנחנו משתדלים שיהיה שיתוף פעולה עם ההורה לצורך הטיפול בילד, כי שיתוף פעולה הוא עדיף. אז נכפית על ההורה הזה תשלום הנע בין שלוש מאות שבעים ומשהו לחמש מאות שקל.

לא נכפית, אם הוא רוצה הוא משלם.

לא, היא נכפית.

איך היא נכפית? מתוקף מה?

כי אנחנו אומרים, הילד בסיכון, המשפחה בסיכון.

הוא לא רוצה לשלם.

אז אנחנו בבעיה, כי העובדה שהורה לא רוצה לשלם, היא לא עילה להופיע בבית משפט.

עדיין, לא רוצה לשלם.

אנחנו לא יכולים לעשות עם זה שום דבר, הילד יהיה בחוץ.

למרות שהוא בסיכון?

למרות שהוא בסיכון, בדיוק, כי ההורה לא משלם והמעון הוא לא טולרנטי.

אי אפשר לכפות עליו?

בית משפט לא מקבל את זה, הוא אומר: "עניין התשלום לא לפתחי".

אם ההורה אומר "אין לי"?

אנחנו בבעיה, כי עכשיו המנגנון הוא ועדות פטור.

את גם תומכת בכך, שבית המשפט נכנס רק במקרה וההורים אומרים יש לי כסף?

אם הוא מתנגד לתוכנית טיפול.

בשונה ממה שאתה אמרת.

אז יש לנו את המנגנון של ועדות פטור, שיש שם שתי בעיות: מוגבלות, והילד השלוש מאות והשלוש מאות וחמש או השלוש מאות ושש במידה וזה - - -

עד לרגע זה, לא שמעתי מה ההגבלה. מוטי וינטר לא אמר לי מה ההגבלה.

אני לא מכיר את התחום.

אני מבקשת רק להוסיף, אנחנו מקבלים הודעות שאומרים לנו מהמחוז, ועדת חריגים סיימה את טיפולה, אי לכך - - -

חשוב לנו לדעת עכשיו, מה ההגבלה.

ילד בסיכון, מגיע גם באמצע השנה. אנחנו לא מתכננים שזה יהיה רק באוגוסט או ביולי או בספטמבר. אם בפברואר ועדת הפטור סיימה את עבודתה, אני לא יכולה להגיש פטור עבור אותו ילד כדי שהוא יתקבל למעון. אני צריכה לכפות על ההורה, שלא רוצה לשלם, כאן המעגל חוזר על עצמו ולכן אנחנו בבעיה.

לחוק יש לקונה, שהוא לא נתן גם סנקציות לעניין הזה. כלומר, החוק לא מושלם.

נכון.

בבקשה גבירתי, הציגי עצמך.

אני מנהלת את היחידה של הגיל הרך באגף הרווחה בעיריית ירושלים. אני רוצה להתייחס לילדים בסיכון ואימהות עובדות, כי החוק פוסח על הילדים האלה.
לפני עשרים שנה, כשדובר על השמות של רווחה במסגרת שירותי הרווחה, דובר על באמת נשים לא עובדות, כיוון שתשעים אחוז מהנשים המטופלות בלשכות הרווחה לא עבדו. נכון להיום תמונת המצב שונה לחלוטין, במסגרת כל תוכניות השיקום עושים עבודה מאוד קשה ומבורכת עם האימהות, כדי להוציא אותם לשוק העבודה. ברגע שאשה יוצאת לשוק העבודה, זה עדיין לא אומר שהילדים שלה לא בסיכון, אבל החוק לא חל עליה.

איפה כתוב בחוק שהוא לא חל עליה?

החוק הזה מתייחס להשמות של ילדי רווחה, שהם אך ורק ללדים שהאימהות שלהם אינן עובדות.

איפה זה כתוב בחוק?

להפתעתי, עד עכשיו זה בכלל לא עלה. אני מוכרת בשטח ולכן הנתון אלף שש מאות ילדים משקף אולי כמחצית הילדים בסיכון, שלא נמצאים במסגרת.

טוב, על זה באמת צריכים תשובה מהרווחה.

אריאלה אני מודה לך שהעלית את הסוגיה הזאת, כיון שבלשון החוק אין הגבלה. יכול להיות שבהוראות הפנימיות של משרד הרווחה, מיד כשהוא יחזור, תזכרי לשאול אותו.

נקודה נוספת שמתייחסת וזועקת מהשטח. אין בחוק התייחסות לכל נושא המניעה. זאת אומרת, יש התייחסות למצב שילד כבר בסכנה. עובדת סוציאלית שנכנסת למשפחה ומזהה רמות סיכון, שהם עדיין לא ברמה של סכנה אבל רמות סיכון שמנבאות סכנה עתידית, אין לה שום פרמטר שמאפשר לה ביצוע השמה. עכשיו, אנחנו יודעים, הילדים האלה בשלב מאוד מוקדם, אם הם לא מקבלים מענה, בשלב מאוחר יותר הבעיות הרבה יותר קשות ומבחינת, אפילו עלויות כלכליות, המדינה נדרשת אחר כך להשקיע בהם הרבה יותר, אין התייחסות לפרמטר.

אני מודה לך על ההערה החשובה הזאת. תראו לאן הגענו, התחלנו בדיון ולאן הגענו. את אלה שכבר בסיכון עוד לא פתרנו ואת עכשיו אומרת, בואו נטפל במניעה. אני מסכים איתך, אני מאוד מזדהה איתם. אני חושב שאת אומרת דברים מאוד נכונים. תיכף נתמודד עם כל הדברים האלה.
כן, משרד התמ"ת, בקשה.

בהקשר לדברים שאמרה הגברת אשל, זה לא ממש מדויק. כיון, שברגע שיש אמא בסיכון, שעובדת עשרים שעות ומעלה והילד שלה בסיכון והיא מוכרת ברווחה, ברגע שאנחנו מקבלים דוח סוציאלי מהרווחה יחד עם תלוש המשכורת שלה, שהיא עובדת מעשרים שעות ומעלה, הילד מקבל דרגה שלוש, שהיא הדרגה הכי נמוכה אצלנו. אחת ושתיים להזכירכם, זה של הרווחה. משלוש, זה משרד התמ"ת. זה נקודה אחת.
אני רציתי לעלות עוד נקודה, דווקא מהפן של קושי המעונות להתמודד במצבי סיכון של צרכים מיוחדים. אחד ממצבי הסיכון שמחייבים השתלבות במעונות יום, על פי החוק, הוא עיכוב התפתחותי וצרכים מיוחדים של ילד. מה שקורה זה, שילדים מבחינת משרד התמ"ת הם נגיד נמצאים בקדימות והמעונות רוצים לשלב אותם ועושים את זה. הבעיה שהם לא יכולים, יש להם ילד עם צרכים מיוחדים ללא תמיכות. ומה שקורה, שילד עם צרכים מיוחדים אמור לקבל סייעת מהרווחה. ללא סייעת, מעון לא יכול לקבל אותו. מה שקורה שגם הסייעות מוגבלות, גם השעות שלהן מוגבלות. זה ארבע שעות במקסימום וגם התהליך, מהרגע שההורים מבקשים את הסייעת ועד שהוא מגיע, לפעמים זה במהלך השנה לפעמים לקראת סוף השנה. מה שקורה, שנוצר מצב אבסורדי שילדים בסיכון, שהמעון רוצה לשלב אותם והוא לא יכול, כי אין לו את התמיכה הנדרשת. עכשיו, מי בעצם אמור לשלם את הדבר הזה? בטח לא ההורים. בטח לא המעון. וזאת בעיה מאוד קשה. ויש לנו הרבה ילדים כאלה, אני יכולה להגיד לך שעל השולחן שלי, כל יום יש בעיה אחרת כזאת, של צרכים מיוחדים או עיכוב התפתחותי של ילדים שהמעון רוצה לקבל ואי אפשר לעשות את זה.

יש איזו הידברות בין התמ"ת, רווחה ואוצר על כל הבעיות שהועלו כאן?

אני יכולה להגיד לך, שאני הקמתי ועדה לנושא הזה של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים. המלצות כבר, זאת אומרת, הסתיימה הוועדה ויש כבר המלצות ואנחנו עובדים על זה יחד. אבל זה בעייתי. זאת אומרת, אם היה תיקון כזה בחוק- - -

אני לא רוצה כרגע להכניס פה את הסוגיה של ילדים עם צרכים מיוחדים.

אבל זה אחד ממצבי הסיכון. אתה יודע שבכל דיון לא מכניסים את הילדים - - -

כלומר, הילדים עם הצרכים המיוחדים נכנסו גם הם.

הנה, בבקשה, סעיף שלוש במצבי הסיכון. אולי פה יש הזדמנות לעשות את זה, כי בכל מקום אומרים זה לא המקום. ואז הם פשוט נשארים בלי שום מקום.

הבנתי.
בבקשה גבירתי, הציגי את עצמך.

אני ממשרד הרווחה. דיברו פה על אם עובדת ולא עובדת ואני רואה שיש לנו פה ת"ס של השמת עובדות במעון.

הם מקבלים מעל עשרים שעות.

כתוב: "...בקשות לסידור במעון יום או במשפחתונים, שייגשו לוועדת חוק פעוטות בסיכון במחלקה לשירותים חברתיים, כאשר האם אינה עובדת או כאשר האם עובדת, אך אינה עונה לתנאי משרד התמ"ת לקבלת הסבסוד...". זאת אומרת, שגם אם היא עובדת, אבל לא עונה לתנאים כי לתמ"ת יש את התנאים.
זו הבעיה שלנו. היא עומדת בתנאים של התמ"ת, אולם, המינימום שהיא מקבלת זה דרגה שלוש, גם אם הילד בסיכון. רק כדי לסבר את האוזן, דרגה שלוש שהיא המינימאלית, זה חמש מאות שבעים וארבע שקל לילד ושבע מאות חמישים לתינוק, הם לא יכולים לעמוד בזה ואז היא מקבלת עונש על זה שהיא עובדת.

עמיעד טאוב, שיושב כאן כבר שתי ישיבות, הוא היועץ האישי שלי בענייני ילדים בסיכון, ילדים עם צרכים מיוחדים, אנחנו כל פעם יושבים ומדברים איך הילדים נופלים ככה בין הכסאות.

כמו שאמרתי, יש מגבלה של שלוש מאות בוועדת חריגים וגם היום יש ויכוח בתוכנו. אגף התקציבים כועס עלינו, שאנחנו נותנים גם את זה. כלומר, זה נכון מה שאמרתם, המצוקה קיימת.

תודה. עינת מחולון, בבקשה.

אני עובדת סוציאלית שאחראית על החוק בחולון. ואני רוצה רק להוסיף, שזה, זאת אומרת, אפרופו ילדים מעוכבי התפתחות, זה לא שהמעון מוכן לקבל אותם וזה נופל על הסייעת. הרבה פעמים זה הפוך, המעון לא מוכן להכניס ילד מעוכב התפתחות בגלל התנאים שיש במעונות, שהם לא יכולים להתמודד איתם והרבה ילדים בסיכון, שהם גם מעוכבי התפתחות נופלים בין הכיסאות.

הם לא יכולים לקבל ילד ללא תמיכה.

לא, אבל גם כשיש סייעת, יש ילדים שהבעיות ההתפתחותיות שלהם מאוד מורכבות שהמעון לא יכול להתמודד איתם, הם לא ילדים במעונות יום שיקומיים. לי יש כמה ילדים כאלה שאין להם סידור, זה ילדים שאין להם סידור. וזה בעיה מורכבת בפני עצמה.

חברים, אנחנו צריכים להתחיל לסכם.

אני רוצה לתת נתונים שאנחנו הכנו.

בזריזות, אנחנו לקראת הסוף.

נתונים זה מאוד זריז.
יש מאתיים שישים ילדים שאושרו דרך חוק פעוטות בסיכון בחולון. חמש עשרה מהם לא נכנסו בגלל קשיים כלכליים, שלושים נכנסו תוך כדי עזרה והתערבות שלנו עם תרומות מאוד מאוד גדולות של עמותות. כרגע יש עשרה ילדים שיצאו מהמעון בגלל שלא קיבלנו תשובות מוועדת חריגים או שקיבלנו תשובות מועדות חריגים בשלב מאוחר. והוועדות חריגים, אנחנו מקבלים מהם תשובות עכשיו. ילדים כבר יצאו מהמעונות והם נמצאים ללא סידור. עכשיו, לשאלה שאתה שאלת, איך לא קרה שום מצב שבעצם ילד הגיע לתקשורת עם מצב סיכוני בגלל שהוא יצא מהמעון? כי בגלל שזה חלקם, הילדים, ויש לנו מקרה שהבאנו, פשוט נאלצנו להוציא את הילד מהבית, ילד מתחת מגיל שלוש, שהיינו צריכים להוציא אותו לקלט חירום, בגלל בעיות תשלום.

טוב, אני אגיד לך מה, אני חושב שאני מהאנשים שמעורה בבעיות החברתיות, בגלל ההיסטוריה שלי, בוא נאמר ככה. ומעניין שהסוגיות שדוברו כאן היו מתחת לראדאר שלי. פשוט מתחת לראדאר, לא יודע למה, כי עולים פה בעיות קשות, קיומיות עם סיכון גבוה מאוד של הגיל, שהוא אולי הבעייתי ביותר.

עובדים סוציאליים סופגים הרבה מאוד.

מה עובדים סוציאליים?

סופגים הרבה מאוד, ואנחנו מנסים להתנהל בתוך- - -

אל תספגו.

אני אגיד לך חלק מהפתרונות נעשים על יד עובדים סוציאליים, בכל מיני דרכים.

אני יכולה למצוא את עצמי מתקשרת לאיש טוב, באמת. לתורמים, כאלה ואחרים ולהגיד לו שלתקופה יממן מעון לילד כדי לא להוציא אותו. ואני רוצה להציף נקודה אחרת .

זמן ההצפה עבר. מוטי, שלא היית פה דיברה אריאלה אשל מעיריית ירושלים, על שתי בעיות.
האחת, זה הסוגיה של אימהות עובדות, שעובדות מעל עשרים שעות, שזה לא קשור כל כך אליך, זה קשור יותר לתמ"ת שדרגת ההנחה שלהם מתחילה משלוש.
והבעיה השנייה היא המניעה. כלומר, מניעה לא נכנסה כאן. כלומר, עובד סוציאלי מזהה, זה היא, מזהה את הבעיה ואומרת זה יקרה. אז למה לחכות שזה יקרה? בוא נתחיל כבר מעכשיו.

זה בדיוק מה שאמרתי לך, הויכוח עם אגף התקציבים, זה לא---

טוב, אוקי, בסדר. הייתי שליח נאמן שלה. חברים, אני רוצה לסכם את הישיבה.

רק להזכיר לך, סליחה, זה היה בזמן שהיה תע"צ, שהוצאנו ילדים לפי תע"צ. שבע סיבות סידור, שהשתמשנו רק עם שלוש הראשונות והן היו הקשות ביותר.

אני לא בטוח שהיום יש יותר ילדים מסודרים.

נטע צונברג לא דיברה.

דיברה.

אז כולם, ויצחק רוזנברג מיהוד גם דיברת.

לא דיברתי, רק רציתי---

רוצה לומר משפט או משהו? לא חובה.

רוצה לומר משפט וחצי, כי למעשה כבר העלו את כל הנושאים.

אז אל תחזור עליהם.

לא, לא רוצה לחזור. אני אומר אבל, לעניות דעתי, היום אין יותר ילדים מסודרים במעונות יום מאשר היו לפני החוק ולא אפילו פחות, וזה אומר הכול.

תודה רבה.
רבותי, הוועדה הופתעה להיוודע שחרף קיום חוק "פעוטות בסיכון" (הזכות למעון יום), קיימות בעיות מורכבות המונעות מהשמת ילדים בסיכון והעומדים בקריטריונים שקבע המחוקק, להיקלט במעון יום. בנוסף על כך, בנוסף לאלף שש מאות ילדים בסיכון, פעוטות בסיכון המדווחים שעזבו את המעונות בגלל בעיית תשלום, יש קרוב לוודאי עוד מספר לא מבוטל של פעוטות, שעקב סוגית התשלום לא נקלטו כלל. וכן גם קיימת בעיה של פעוטות על סף מניעה, נקרא לזה על סף סיכון, שנדרשת לגביהם תכנית מניעה, שגם הם אינם נקלטים במעונות.

הוועדה גם שמעה שקיימות בעיות, קיימות בעיות בירוקרטיות בתהליכי האישור הגורמות לכך, שעם קבלת האישור באיחור של כמה חודשים, אין יכולת לשבץ את הפעוט בסיכון מחוסר מקום במעונות.

הקריטריונים לא מספיקים.

כמו כן, הועלו בעיות נוספות. אני לא אתחיל לפרט הכול.
אני מציע דבר כזה, מוטי, אם אפשר להקים ועדה כרגע, צוות בינמשרדי עם משרד התמ"ת משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי, כדי לנסות ולגבש פתרונות או להציע פתרונות איך מתמודדים עם הדבר הזה.

של התשלום?

של כל הבעיות שעלו כאן. הבעיות של התשלום, כל הבעיות.
אבל לפני כן, אני אבקש עוד הפעם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לסכם את הדיון לפרטיו, כי הנייר שמריה הכינה, היא התייחסה בעיקר לבעיית התשלום ובינתיים נחשפו כאן עוד שורה ארוכה מאוד של בעיות.

זה מופיע בסיכום שלה.

לא הכול, המניעה לא מופיעה, גם המספר שצריך להיות, הסוגיות שבעצם דורשות פיתרון כדי לקיים, כדי שתחליט, חקיקת החוק תתקיים ולא יהיה איזה שהם עיכובים. אז זה מה שאני רוצה להציע, שקודם אני אבקש נייר מהמ.מ.מ. שנגיד יהיה מוכן בסדר גודל של חודש ימים, לאחר מכן אתם תעבדו בסדר גודל של שלושה חודשים ואז אנחנו נקיים פה דיון עוד ארבעה חודשים, כשיש איזשהו מסמך של המ.מ.מ. משהו, רק, שרון, מה שורת הבעיות.

השאלה היא בעצם חקיקת החוק - - -

בסדר, אז תבואו עוד ארבעה חודשים ותגידו, הנה זה החוק שאנחנו הולכים להציע.

זה יעזור לכם גם להצעת חוק.

זה גם יכניס את האוצר ל"לופ". אני חושב שזה התהליך הנכון. קודם לתת לרשות המבצעת, לאור הבעיות שהועלו כאן, לנסות לפתור את הבעיה או לגבש איזה שהם פיתרונות. בסדר?

הוועדה מבקשת ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת לגבש מסמך, שישקף נאמנה את כל הסוגיות שעלו בדיון, שמעכבות את ביצוע החוק, בעיקר על פי תכליתו. זה אחד. בתוך חודש ימים.
הוועדה מבקשת משר הרווחה להקים צוות בינמשרדי על מנת לגבש פתרונות למסמך. פתרונות לבעיות שיוצגו במסמך המ.מ.מ.. מבקשת להציג את תוצאות עבודת הצוות בפני הוועדה בתום שלושה חודשים לעבודת הצוות.

שהוועדה תעודד את הגשת השינויים לחקיקה עצמה, שלא קשורים כרגע לנושא הזה, אותם שינויים שמוסכמים על המשרד.

אני לא יודע להמליץ על שום דבר, שאני לא יודע מהו. אני לכן ביקשתי שתגידו מה השינויים. אתם לא רואים מה השינוי. אמרו רק שינוי אחד. אבל עלו עוד, תראו עלו עוד הרבה מאוד דברים אחרים. עלה הבעיה של הצרכים המיוחדים, אני לא יודע למה ההיא מהתמ"ת הלכה. את מבינה? לכל הבעיות שעלו כאן, הצרכים המיוחדים, המניעה.

אם אין הערות נוספות, אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>