ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 13/02/2012

יישום חוק חובה חינם לגילאי 3-4

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי *

פרוטוקול מס' 562

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 12:20
סדר היום
יישום חוק חובה חינם לגילאי 3-4
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב

ישראל אייכלר

אילן גילאון

מסעוד גנאים

נסים זאב

אנסטסיה מיכאלי
מוזמנים:
גדעון סער - שר החינוך ויו"ר מל"ג, משרד החינוך

דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

יגאל צרפתי - סמנכל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

ד"ר אביטל לאופר - סגנית רוה"ע נתניה, מרכז השלטון המקומי

נחום חופרי - מרכז השלטון המקומי

יסמין קשת - יועמ"ש, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דיין יעל - ראש מסלול גיל הרך, מכללות להכשרת מורים

ד"ר עמנואל תמיר - מרכז אקדמי, מכללת "אוהלו", נציג ראשי המכללות לחינוך

שולמית ביסמנובסקי - דוברת הארגון, ארגון גני הילדים הפרטיים

נטע ליפשיץ - מזכ"ל הארגון, ארגון גני הילדים הפרטיים

רינה סקעת - יו"ר, ארגון גני הילדים הפרטיים

שרה גילרוביץ - גננת, ארגון גני הילדים הפרטיים

שירי לבנה - אם בגן, ארגון גני הילדים הפרטיים

רונית גלעד - אמא בגן, ארגון גני הילדים הפרטיים

ד"ר האלה אספניולי - יו"ר הוועדה, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

שלומית לוסטיג - מנהלת, שוחרי גיל"ת

מיה גפן - מנהלת הקליניקה, מוזמנים נוספים

אורנה הדר - ס. יו"ר ארגון הגננות, מוזמנים נוספים

דורית חזן - יו"ר ארגון הגננות, מוזמנים נוספים

עפרה כהן - ס. יו"ר ארגון הגגנות, מוזמנים נוספים

אלהרר קארין - מנהלת הקליניקה, מוזמנים נוספים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, מוזמנים נוספים

חנן דגן - חנן דגן

רות ברק - המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

לילי פוקמונסקי - יו"ר המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

יצחק גולדקנוף - יו"ר גני הילדים בית יעקב

אבנר בן-גרא - ראש מועצת מיתר

טלי פלוסקוב - ראש עיריית ערד
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
הדס צנוירט

יישום חוק חובה חינם לגילאי 3-4
היו"ר אלכס מילר
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום: יישום חוק חובה חינם לגילאי 3-4. ועדת החינוך מברכת את שר החינוך, שהגיע אלינו לתת הסבר על החלטת הממשלה בעניין יישום החוק. האמת היא שקיוויתי שנהיה כאן כמו שהתכנסנו גם בעבר בחקיקת החוק בצורה מלאה. לפי מה שהבנתי, החלטת הממשלה היתה להפעיל את העניין הזה בצורת פרויקט ולא בצורת בחוק. כמובן, אנחנו מברכים על עצם ההחלטה, אני חושב שזו החלטה אמיצה, אבל מצד שני, אנחנו אכן רוצים, אדוני השר, לשמוע, איך בסופו של דבר ההחלטה יוצאת לפועל, כי הציבור אכן שמע ומודע לכך שהחל בשנת הלימודים הקרובה רוב אזרחי ישראל ייהנו מהחלטת הממשלה. אני גם יכול לברך על כך שהיום ועדת הכספים אישרה תקציב לביצוע עניין זה, אז גם הסוגייה הזאת, שאנחנו מברכים, שלא רק קיבלו החלטה, אלא גם יש תקציב ליישומה.

אותן שאלות שאני קיבלתי בתקופה האחרונה, אני גם חושב שזה לא כל השאלות שעולות מהעניין – אנחנו ניחשף כאן לסוגיות שונות, אבל כמובן, קודם כל צריך להסביר לציבור בצורה מסודרת, מי זכאי ומי לא, איך השלטון המקומי, שהוא אחראי בפועל על הרישום של ילדי ישראל למערכת החינוך במחלקות החינוך – איך הוא צריך לפעול, מה ההנחיות הברורות של משרד החינוך, למה כאשר אנחנו מודעים למצב של חוסר מבנים שאמורים לשמש לביצוע החוק, וכאשר אנחנו מגיעים למצב שאכן הגנים מתמלאים ואין מקום, איך השלטון המקומי, לפי אילו הנחיות הוא אמור לבחור, איזה ילד נכנס ואיזה ילד לא ייכנס – זה דבר ראשון; דבר שני – ביצוע ההחלטה של מעבר גנים כאלה ואחרים לגנים ציבוריים בחלק מפעילותם, שהם גנים פרטיים – גם הנושא הזה, אנחנו רוצים לשמוע הסבר בעניין הפעילות השוטפת של אותם גנים. אנחנו יודעים שבעת פעילותם כגנים פרטיים הם כביכול היו מנוהלים כעסק לכל דבר, ואותם תשלומים שהם צריכים לשלם לרשויות, אני גם אשמח לקבל מידע, מה ההבדל מבחינת היחס של הגן, שהוא גן ציבורי, למול רשויות מקומיות, למול גן פרטי. כמובן, ברגע שיש הפחתה בגבייה מההורים עבור הילדים שלהם באותם גנים, כמובן, אותם גנים שיצטרכו לעבור למנגנון אחר – איך הם יתמודדו עם הסוגייה הזאת – זה דבר שני.

עניין הפיקוח – ברגע שהמדינה לוקחת על עצמה אחריות בעת הסובסידיה של ילדים מגיל 3, אנחנו יודעים שלפי החוק שחוקק בשנת 84' עד היום, החוק חל על 105 אלף ילדים בישראל, והרחבתו, כמובן - יש לזה השלכות רוחב – עניין הפיקוח, עניין של אותם גנים וגננות שנכנסות. כל מי שלוקח חלק בפרויקט הזה, גם הנושאים האלה כך או אחרת יגיעו לסדר יום הוועדה.

אלה השאלות, אנחנו היום עושים דיון ראשון. אני כבר אומר לכם שהסבירות הגדולה, שלא נספיק לסכם כאן היום, מסיבת חוסר זמן - חבר הכנסת טיבי לקח מאתנו קרוב לחצי שעה מהישיבה. בשעה 14:00 הישיבה תסתיים – זו ההתחייבות שלנו, כי הסיעות צריכות להתכנס לדון בישיבות הסיעות, ואנחנו, כמובן, צריכים לסיים בשעה הזאת. אנחנו נעשה עוד דיונים. אני חושב שעל הדיון הזה להציג את הפורמט, הפרויקט. ביקשנו מהשר להיות כאן בישיבה הראשונה; בישיבות הבאות נשב בצורה מקצועית גם עם אנשי המשרד על כל דבר ועניין.

אדוני השר, אותם חוקים שכביכול – אתה יודע שבסופו של דבר, עוד כמה חודשים נקבל גם מכם את כל הנושא של תשלומי הורים וגם את כל שאר הסוגיות שאמורות להיות קשורות לפתיחת שנת הלימודים, היו התחייבויות קודמות, ואנחנו גם יודעים שהממשלה קיבלה החלטות בסוגיות האלו; אני אבקש ממך כמה שיותר מהר חוקים שאמורים להיות בהתחייבות, נושאים שצריכים להיות קשורים בפתיחת שנת הלימודים – שהמשרד יזרז את העניין, ונוכל גם בסוגייה הזאת להתכנס כאן בוועדת החינוך. הכנסת תצא לפגרה בסוף חודש מרס, ואז יהיה לנו זמן מאוד קצר להשלים את הסוגיות השונות שקשורות גם לתשלומי ההורים וגם לשאר הנושאים שקשורים לפתיחת שנת לימודים, וכמובן, הדבר הלא פשוט זה הנושא של תוכנית הסבסוד 3 ו-4 – זה גם כן, לדעתי, יעלה לא פעם בדיוני ועדת החינוך. אודה לך גם אם תסביר, באיזה מנגנון כל העניין הזה הולך להיות מיושם, כי התקצוב, לפי מה שאני מבין, זה לשנה הזאת, הקיצוצים למשרדים, הפלאט, ומה שהולך בשנים הבאות, אם אין לנו התחייבות, כי מה שהחוק אומר, שהשר יביא את הרחבת חוק חינוך חינם לגיל 3 בצווים, בהתייעצות עם ועדת החינוך. הממשלה קיבלה החלטה מתוקצבת על-ידי הפלאט, אז אנחנו צריכים לדעת שזה לא משהו שאנחנו נראה בפתיחת שנת הלימודים הזאת, ואחר כך, בגלל סיבות כאלה ואחרות, זה לא ייושם, אז אם כבר יוצאים למהלך שהוא מהלך לא פשוט, שיש לו השלכות רוחב, היינו רוצים לשמוע התחייבות לטווח ארוך בביצוע החלטה זו.

אדוני השר, אעביר לך את זכות הדיבור, לך ולאנשי משרדך, יש לנו רשימת דוברים שנרשמו. אני כבר מתנצל מראש בפני כל מי שלא נספיק לתת לו זכות דיבור בצורה מלאה, כי אנחנו בקוצר זמן, ואדוני השר, אני בטוח שתצטרף אליי לברכות לשלטון המקומי לציון יום השלטון המקומי בכנסת, שוועדת החינוך מקיימת ישיבה שלישית שקשורה לשלטון המקומי בצורה ישירה. בבקשה, אדוני.

שר החינוך, התרבות והספורט שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער:

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על יוזמתך לכינוס הוועדה לבחינת ישום החלטת הממשלה מ-8 בינואר בנושא יישום חינוך חינם לגילאי 3 ו-4. אנחנו בסך הכול נמצאים חמישה שבועות אחרי קבלת ההחלטה, ונמצאים כבר בעומק הפעילות והמאמץ בהקשר הזה, ואני מברך גם על כוונתך לקיים דיוני המשך, לעקוב אחר היישום – אני רואה בזה חשיבות רבה.

אני אתחיל ממענה לשאלתך – השינויים הם בבסיס התקציב, כלומר אותם שינויים שנוגעים לסבסוד גני ילדים בגילאי טרום חובה וטרום-טרום חובה הם בבסיס התקציב, לכן הם גם יימשכו הלאה. עלויות של ביצוע המהלך – יש עלויות חד-פעמיות, שזה עלויות הבינוי – מה שעכשיו אושר, למשל, בוועדת הכספים, ויש עלויות קבועות - הנושא של הסבסוד הוא נושא קבוע.

אנחנו עומדים בפני משימת ענק, יישום חינוך חינם לגילאי 3, 4. זה מהלך חשוב מכמה בחינות: קודם כל, הוא חשוב בנושא יוקר המחיה של המשפחות הצעירות - עבורם זה אלפי שקלים לילד, ואם יש יותר מילד אחד, אז יותר מכך, בשנה, וזה ללא ספק שינוי מאוד משמעותי להרבה מאוד משפחות צעירות במדינת ישראל, ומשפחות צעירות הן בדרך כלל גם פחות מבוססות, וזה דבר שיורגש.

שתיים, זו לקיחת אחריות של המדינה בגילאי טרום חובה וטרום-טרום חובה. זו אמירה משמעותית.

שלוש, תהיה תוצאה נלווית, להערכתי, בתחום התעסוקה, כי ברגע שיותר ילדים ילכו לגני ילדים בגילאים הללו, בדרך כלל תהיה השפעה על יותר אמהות, ותהיה לזה השפעה נלווית בתחום התעסוקתי, לפי הערכתי.

ארבע, אנחנו יודעים מהמחקר – גם מחקר שבוצע בעולם על-ידי ה-OECD וגם מחקר ראמ"ה כאן בארץ - שיש השפעה ישירה, חד-משמעית, בין השתתפות במסגרות של גני ילדים בגילאי 3, 4 לבין הישגים לימודיים בשלבים מאוחרים יותר, לכן ככל ששיעור ההשתתפות, וההערכה שלנו היא שבסופו של דבר המהלך, המשמעות שלו היא עלייה בשיעור ההשתתפות בגני הילדים בגילאים הרלוונטיים, המשמעות היא הישגים לימודיים יותר טובים, ויש לזה השלכה אחר כך לצמצום פערים חברתיים, לרמת חיים בהמשך, לאיכות חיים וכדומה, לכן זה מהלך חברתי מובהק, ולא רק בהיבט של הקלת הנטל על ציבור ההורים.

זה מגה-פרויקט גדול, קשה, מורכב, ואנחנו היום בתחילת ביצועו בלוח זמנים מיידי, אם כי - ואני אומר את הדברים בצורה ברורה – הוא לא יכול להיות מבוצע במלואו באופן מיידי; אנחנו יכולים להתחיל בביצוע באופן מיידי. אם זה היה מתבצע בלוח זמנים אחר, תרשו לי להעריך, מתוך ההיכרות שלי את המערכת הפוליטית - זה לא היה קורה לעולם. החוק הזה לא יושם למעלה מרבע מאה. אגב, ועדת טרכטנברג המליצה ליישם אותו מינואר; החלטת הממשלה דיברה על תחילת שנת הלימודים הבאה, והיא תיפתח ב-27 באוגוסט. אם לא היה מתקבל לוח זמנים ברור, או היו מחפשים לוח זמנים יותר רחוק, אנחנו יודעים מה היה קורה בחוק ההסדרים הבא, ואם לא, לפני בחירות, אחרי בחירות – אני חושב שעם כל הקושי שיש לנו היום, ויש לרשויות המקומיות, שצריכות ליישם, טוב שנקבע לוח זמנים שמתחיל – לא נגמר – בתחילת שנת הלימודים הבאה.

הביצוע הוא ביצוע הדרגתי. ועדת טרכטנברג דיברה על יישום הדרגתי עד מימוש מלא של החוק בשנת התשע"ה, דהיינו שלוש שנים, והצעד הראשון היה אמור להתבצע מינואר 2012, והוא יתבצע מסוף אוגוסט 2012. החלטת הממשלה מ-8 בינואר דיברה על גיבוש תוכנית רב-שנתית, והתייחסה לפער בין ביקוש להיצע ברשויות – נקודה שהיושב-ראש התייחס אליה, ואפרט לגביה, וכאשר יהיה פער, ויהיה פער בשנת היישום הראשונה - אם לא בכל הרשויות, בחלק ניכר מהרשויות – ההחלטות יתקבלו על בסיס קריטריונים, והקריטריונים הלגיטימיים הם נושא של סוציו אקונומי ונושא גילאי, אבל הדברים צריכים להיות ברורים ושקופים לתושבים מול הרשות המקומית.

אני חייב לומר שהמשרד והרשויות, למרות שאנחנו רק חמישה שבועות אחרי החלטה, פועלות מאוד במרץ, נושא הבינוי מאוד התקדם – יהיה פה גם פירוט. כל הרשויות למעט שמונה רשויות, שלא נדרשות לתוספות בינוי, הגישו בקשות. לגבי כמה מאות בקשות, הן כבר בשלב של פרוגרמה, ואחרי החלטת ועדת הכספים מלפני שעה, ניתן יהיה להוציא הרשאות באופן מיידי, וחלק מסוים, שהוא לא רוב, אבל הוא חלק מאותו פער, אנחנו רוצים לגשר אותו לתחילת שנת הלימודים הבאה.

כפי שאמרתי, לא ועדת טרכטנברג ולא החלטת הממשלה מתייחסות ליישום מלא של 100 אחוזים בשנת הלימודים הקרובה, תשע"ג. אנחנו כן יודעים לומר, וזה יוצג פה במספרים, שהרוב המכריע של ילדי ישראל בגילאים הרלוונטיים, דהיינו 3, 4, ייהנו מהשירות הזה חינם בשנה הבאה, והחשבון הוא פשוט: יש כשליש, יש כאלה שכבר נמצאים במסגרות כאלה, איפה שהחוק הוא חל מכוח צו, אם זה על-פי אשכול סוציו אקונומי, אם זה לפי שיקום שכונות וכדומה, והוא כבר נהנה היום משירות חינם. יש עוד אחוז, פחות או יותר באותו סדר גודל, גם הוא למעלה מ-100 אלף, שנמצא במסגרות ולא מסובסד, אז פה לא צריך להמציא לא מסגרת ולא גן ולא לבנות ולא גננת, אז גם הוא ייהנה. הפער ההתחלתי שאתו אנחנו מתחילים להתמודד, הוא אותו פער שמופיע שם בירוק – קצת פחות מרבע מהילדים בשכבות הגיל הרלוונטיות. זה הפער שאנחנו רוצים להתחיל לגשר עליו בשנת הלימודים תשע"ג, אבל אני רוצה לחדד את הנקודה – כמו שאמרתי, שהרוב המכריע ייהנו מהשירות חינם בשנת הלימודים הקרובה, יהיו כמה עשרות-אלפי ילדים בגילאים הרלוונטיים, שלא ייהנו מהשירות בשנת הלימודים הקרובה, ויהיה צורך להכריע על-פי פרמטרים שוויוניים, שקופים, כפי שהצגתי קודם, וזה מופיע בהחלטת הממשלה עצמה.

גם המצב בין הרשויות המקומיות לא יהיה זהה בשנת היישום הראשונה. יהיו ודאי רשויות מקומיות יותר ערוכות, יהיו רשויות מקומיות פחות ערוכות בשנה הראשונה ליישום ההחלטה. אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד עם הרשויות המקומיות לצמצם, ככל שהדבר ניתן, את הפער הזה, ותכף אומר כיצד, אבל ברור לחלוטין שלא ניתן אלא באמצעות קסמים לגשר בחצי שנה על הפער כולו. המטרה שלנו, האזרחים, לראות איך כמה שיותר הורים וילדים נהנים מהשירות כבר בשנת הלימודים הקרובה.

הפתרונות הם: בינוי – איפה שמוכנים ביותר. כפי שציינתי קודם, יש 500 גנים במצב שיכולים לצאת לבינוי מיידי, ואחרי החלטת ועדת הכספים הדבר הזה יכול להתבצע; שתיים, יש ברשויות המקומיות גני ילדים שהייעוד שלהם הם גני ילדים, אבל משמשים לצרכים אחרים, וניתן לעשות הסבה לצורך הזה.

שלוש, יש מוסדות חינוך ריקים וחצי ריקים שאפשר לשכן בהם ודאי בשנה הראשונה ליישום, הכול על-פי אותם פרמטרים, שהם הפרמטרים הרלוונטיים, מבחינתנו, של בטיחות, של תברואה, ודאי של הכשרה נאותה בתחום הפדגוגי, את אותו חלק מהפער שאנחנו מדברים עליו כאן.

מבחינת הבינוי, כמובן, תמונה ברורה עוד יותר תהיה אחרי שלב הרישום, שמתנהל בימים האלה ברשויות המקומיות. מבחינת הבינוי, אני רוצה להדגיש שני דברים: אל"ף, עד היום הבינוי בגילאים האלה לא תוקצב על-ידי המדינה, נפל על הרשויות המקומיות ככל שבוצע. החלטת הממשלה מבטיחה תקצוב לבינוי בפריסה ארצית לאורך תקופת התוכנית של 2,500 גנים, ואני חושב שזה דבר חשוב. זה גם דבר חשוב לרשויות המקומיות, שייצאו, והיום יכולות להפנות את התקציב לצרכים אחרים – אני מקווה בתחום החינוך.

מעבר לזה, יהיה שיפור ביחידת התקצוב. אנחנו מודעים לזה שיש צורך גם בבנייה מרוכזת, הגענו עם האוצר להסכמה, ורק אשרטט אותה פה באופן כללי, כדי שהיא תהיה מובנת בעקרונות שלה, ואנחנו נודיע בצורה מסודרת לכלל הרשויות המקומיות עוד השבוע. יהיו שני סוגי תוספות ליחידה היום – יחידת התקצוב היא, כולל מדד תשומות הבנייה – 670 אלף; היתה 640 ומשהו אלף, היא תגדל בסדר גודל ממוצע של כ-100 אלף שקלים. תוספת אחת אחידה לכל הרשויות המקומיות, ותוספת שנייה דיפרנציאלית, עם התחשבות במרחק, שזה דבר שבוטל בעבר, והשלטון המקומי תבע להחזירו – מרחק מהמרכז, וסוציו אקונומי. בסופו של דבר כל הרשויות המקומיות ייהנו מתוספות, אבל ההיקף שלהן יהיה דיפרנציאלי, הפערים גם לא יהיו מאוד גדולים, אבל אני חושב שזה בסדר גמור – נמצאת מולי ראש העיר ערד - שיהיה פער בין ערד לבין – מאחוריה נמצא כפר שמריהו – יכול להיות פער בין ערד לכפר שמריהו, וזה בסדר גמור, בעיניי. בכל מקרה, אנחנו נמסור לרשויות המקומיות בצורה מסודרת את הדברים. אני מדגיש – לא רק שהנושא הזה יתוקצב; התקצוב פר יחידה יהיה יותר גדול לכולם ממה שהיה בעבר, גם עבור גני חובה, דהיינו גילאי 5.

התייחסת, אדוני היושב-ראש, ותפרט אחר כך המנכ"לית - אני רק אומר את הנושא הזה באופן מאוד כללי, לנושא הגנים הפרטיים – קודם כל, כל גן פרטי שירצה להמשיך ולפעול, ויש לו רישוי, יכול להמשיך ולפעול – אין שום מניעה. גן פרטי שרוצה גם ליהנות מהסבסוד – יש מסלול מסוים, אנחנו משתדלים ונשתדל להקל בהליכים בירוקרטיים כדי שהוא ייהנה גם מהסבסוד. אני מזכיר שהמחויבות שלנו – וצריך להבין מה המשמעות של החוק; יכול להיות שיש כאלה שכבר מתחרטים – משמעות החוק היא חינוך חינם חובה תוך שלוש שנים בכל הארץ, אז מי שמעתיק את סדר הקדימות שלו לסוגיות אחרות, שלא קשורות למתן השירות לאזרח, אני מוכן לקיים על זה דיון, אבל צריך להבין איזה אפיק התווה החוק, ואנחנו לא מונעים גנים פרטיים ברשיון.
היו"ר אלכס מילר
כמה המשרד מסתמך על אותם גנים פרטיים, שקיימים היום במערכת, לפחות לפתרון הזמני, להפעלת העניין הזה? כלומר אם אנחנו מדברים על איזה אחוז מאותם מבנים ששייכים היום לגנים פרטיים, שכביכול המשרד מסתמך, שזה יהיה חלק מהפתרון?
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אין הסתמכות על המבנים האלה, אני רוצה גם להגיד כמה נתונים: גנים פרטים ברשיון יש בסך הכול 180 פרטיים בגילאים הרלוונטיים, 5,000 ילדים, כלומר פלח מאוד דק. אני יודע שיש הרבה גנים בלי רשיון. גם הגנים בלי רשיון – נאפשר מסלול רישוי מסודר, בהנחה שהוא עומד בקריטריונים בנושא של בטיחות ותברואה.
זבולון אורלב
לפי חוק הפיקוח, כל גן מעל עשרה ילדים מגיל 3 ומעלה מחייב רישוי.
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אני לא חולק על ידיעותיך בחוק הפיקוח. אני חוזר ואומר - נאפשר גם מסלול של רישוי מקוצר כדי לנסות ולהתמודד עם המטלה. יש פה הרבה שאלות שנוגעות לרווחיות הגנים, אז גם לסוגיות האלה יש מענה – זה יעלה אחרי זה בדברים של המנכ"לית, אבל שתי האלטרנטיבות יהיו קיימות, כלומר חבירה למהלך של הסבסוד או אי-חבירה, למי שרוצה, ומי שרוצה גם לשלם ולקבל עשרה ילדים בגן, אז הוא ישלם יותר. זה לא הסטנדרט שהמדינה יכולה לעמוד בו.
היו"ר אלכס מילר
כלומר המשרד לא מסתמך על אותם גנים, מבחינתכם, זה בונוס, אתם הולכים- - -
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אני מעוניין מאוד שיהיו כמה שיותר שותפים למהלך. אני לא יכול לבנות על דבר שאפילו השותפים שלו הם לא נהירים לגמרי, כפי שעולה מההערה של חבר הכנסת אורלב, ושלא בדקתי מה בטיחותי ומה לא בטיחותי וכדומה.

אנחנו בתקופה שתהיה תקופה של מאמץ מאוד גדול, ואנחנו עושים כמה מאמצים וכמה רפורמות במקביל. יש עלינו עומס עבודה מאוד גדול, על דרגי המקצוע במשרד שלי, על הרשויות המקומיות, שהן השותפות שלנו למהלך – זה דבר מאוד קשה ומסובך. אני נגעתי רק בחלק מהממדים – המנכ"לית תשלים. אנחנו, ואת זה למדתי מראש ממשלה שעבדתי אתו - למען הסר ספק, זה לא ראש הממשלה הנוכחי - שכנכנסים למהלכים כאלה, אתה תמיד מגלה שני סוגי התנהגות: סוג אחד הוא מה שהוא כינה הבכי והנהי, כלומר אם שנים תבעו משהו וחלמו עליו, ברגע שזה קורה, השיח משתנה, וממוקד בבעיות, בקשיים ובטענות, ואגב – הם מוכרים לנו היטב, אנחנו לא כופרים, אנחנו עמוק בתוך העבודה. יש גם מי שמנסה לתפוס טרמפ על הקשיים. אנחנו מתכוונים להתרכז במשימה.

הסוג השני, ואנחנו מוצאים את זה, ואני רוצה לומר שבחו של אדם בפניו ליושב-ראש ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי, לנחום חופרי, הרשויות המקומיות, ואם מותר לי – זה גם לא מקובל בבית הזה - גם למשרד האוצר, אנחנו מוצאים בהם שותפים להתלבטויות, לבעיות ולביצוע של המהלך, שהוא ודאי קשה מאוד – לנו הוא קשה, הוא לא פחות קשה ברמה של הרשות המקומית, שמתייצבת מול התושבים, והדרך להתמודד – כמובן, לעשות את המאמצים המרכזיים, אבל גם להגיד את הדברים בצורה ברורה. אמרתי פה בצורה ברורה מה ניתן לביצוע בטווחי הזמן של חצי שנה, מה לא ניתן לביצוע, ואני רוצה להודות לשותפים שלנו.

אני מוצא לנכון לדבר על עוד נקודה אחת, אדוני היושב-ראש, שהיא לכאורה לא קשורה, אבל היא מאוד קשורה, מכיוון שאלה דברים שיכולים להיות להם השלכות בעתיד גם על החינוך וגם על החינוך לגיל הרך - אני מדבר על הקמפיין בנושא תקציב הביטחון. הביטחון יקר לכולנו, הייתי יכול לומר - תרתי משמע, אבל הוא באמת דבר שאי-אפשר להקל בו ראש, ובטח בימים האלה, אבל אנחנו עדים למחזה הזוי, שמערכת שמקבלת תוספות במיליארדים, כולל בהחלטת הממשלה מלפני חודש, מתלוננת על קיצוצים, ומצב שבו אין מקום שבו מקבלים החלטות ממשלה, אלא כל החלטה היא כבר הבסיס לקמפיין הבא. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, שכולם יהיו מודעים – אני לא רוצה שיהיו הפתעות בעתיד – אם התהליכים האלה יימשכו, מי שייפגע יהיו אזרחי מדינת ישראל, כי כדי לממן עוד ועוד תוספות, מה שיקרה, כדי לא להגיע למצב של המדינה ששמענו עליה הבוקר בחדשות – יוון – יקצצו עוד ועוד ברמת השירות ובתקציבי הפעולות של המשרדים האזרחיים שקוצצו קשות בעשור הקודם. אם יש לנו תקופה שאנחנו קצת מתחילים לראות את האופק של הצבת החינוך בנושא החברתי במרכז סדר היום, אי-אפשר יהיה לקיים את זה כאשר אחרי שמתקבלות החלטות, זה כבר הבסיס למיקוח בתוך אותה שנת תקציב, לכן פעם אחת צריך להפסיק את זה, לקבל החלטות של ממשלה, ואתה, אדוני היושב-ראש, וחברי הוועדה שיושבים פה יודעים היטב, כמה צרכים ובעיות במערכת החינוך יש, שלא מקבלים מענה תקציבי, כמה דברים כאלה קיימים בנושא של חינוך מיוחד, כמה דברים כאלה קיימים בנושא של חינוך מיוחד, כמה דברים כאלה קיימים בדברים קריטיים אחרים, אבל אנחנו יודעים, כשמתקבלות החלטות בממשלה, עם קביעות לגבי התקציב, אנחנו יודעים להסתדר עם מה שאנחנו מקבלים, ולעשות הכי טוב שאנחנו יודעים עם מה שמקבלים. אי-אפשר לחיות במדינה שבה מערכת אחת רגע אחרי שהתקבלו החלטות מתחילה בקמפיין לשינוין, ואם זה יקרה, מי שייפגע יהיו אזרחי ישראל – הם יקבלו פחות שירות בחינוך, פחות שירות בבריאות, פחות שירות ברווחה, ואסור שזה יקרה, לפי דעתי. אני מציע שהמנכ"לית תשלים באמצעות המצגת.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה, גברתי.
דלית שטאובר
כפי שהסביר השר, תמונת המצב נכון להיום היא שבמחזור יש כ-300 אלף ילדים. לא אחזור על מה שהשר אמר – אעבור ישר לתמונת המצב הצפויה בתחילת פתיחת שנת הלימודים הבאה, ב-27 באוגוסט, תשע"ג. אנחנו רואים שאנחנו מצפים שבאופן מיידי כ-250 אלף ילדים יקבלו חינוך חינם, בין אלה שכבר קיבלו השנה, וכ-120 אלף ילדים שנמצאים היום בגנים ציבוריים, ומשלמים שכר לימוד, ואנחנו מתמודדים כרגע עם הפלח שנותר כדי לבנות כיתות גן חדשות, להתאים מבנים ולהיערך לגננות.

המהלכים המרכזיים, כפי שאתם רואים – פתיחת כיתות גן חדשות – אל"ף, שופר בסיס התקצוב, כפי שהסביר אותו השר, ליחידת גן. אנחנו גם מאפשרים בכל רשות ומאוד מעודדים התאמת מבנים והסבת מבנים כדי שייפתחו יותר כיתות גן בתחילת השנה הבאה, אנחנו עסוקים כרגע בגיוס גננות ובהכשרת גננות חדשות, במתן רישוי ותקצוב – אופציה של רישוי ותקצוב לגנים הפרטיים, שאפרט אותה, לאלה שירצו לחבור למהלך, ובהנגשת המידע לציבור, שמוצא עצמו בימים אלה במהלך המורכב הזה כזקוק לתשובות לשאלות.

הנתונים שאני מציגה כאן בפניכם הם הערכה למצב בפתיחת שנת הלימודים הבאה. אנחנו חושבים שבשיתוף הפעולה ההדוק מאוד שיש לנו עם השלטון המקומי ועם כלל הרשויות שהנגישו לנו את תמונת המצב ואת הבקשות שלהם לפתיחת כיתות גן, כולל תהליך ההכרה, שהכיר בצורך בכלל הרשויות, ומסמכי קרקע ופרוגראמות שהוגשו אלינו, אנחנו יכולים להתחייב בלוח הזמנים הקצר הזה על 500 כיתות גן חדשות כבר בפתיחת שנת הלימודים הבאה, כשבמהלך השנה, מאחר שהמהלך יתחיל אך לא יסתיים ב-27 באוגוסט, ייבנו לפחות עוד כ-250 כיתות גן חדשות נוספות. בסופו של דבר אנחנו זקוקים ל-2,500 כיתות גן חדשות כדי לתת מענה לכלל ילדי ישראל שיהיו בשנתון המדובר.
ישראל אייכלר
מה עלות כיתה אחת?
דלית שטאובר
הבסיס התקציבי הוא 671 אלף שקלים, שלוקח בחשבון תוספת של מדד תשומות הבנייה בעלות 3.8 אחוז ועוד תוספת של 9 אחוז, שהיא תוספת טרכטנברג, שניתנת באופן רוחבי לכולם, פלוס תוספת מרחק, שבנויה משני פרמטרים: מדד פריפריאלי – המרחק שלך מהמרכז, ומדד שהוא אשכול על המס של הרשות, והוא נותן תוספת מסוימת לרשויות המרוחקות יותר, בממוצע התוספת היא של כ-100 אלף שקלים לגן. כל רשות תקבל מחר באופן נפרד, בעקבות אישור ההחלטה היום בוועדת הכספים, את התקצוב ואת הסבסוד של כיתת גן שמתאים לה.

נכון להיום ההיערכות לבינוי כיתות גן נעשתה בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות. 144 רשויות מצטרפות למהלך, שאינן נמצאות בצו או בחוקים אחרים. 136 הגישו בקשות לבינוי, 8 רשויות אמרו שאין להן צורך בגנים לגילאים האלה, הוגשו עד נכון להיום כ-1,360 בקשות לכיתות גן לגילאי 3,4 – אני מתייחסת אך ורק לגילאים אלה ולא לגיל חובה, שהוא נמשך בשוטף. כבר הכרנו בצורך ל-1,171 כיתות. 295 גנים - הוגשו עבורם כבר מסמכי קרקע, 138 גנים - יש פרוגרמות, ו-186 בקשות נמצאות בתהליכים מתקדמים של בדיקה, כלומר בעקבות ההחלטה היום הדברים עולים למרכבה, תוך יום ייצאו כ-250 הרשאות לבנייה, תוך שבוע עוד כמה מאות הרשאות לבנייה, לאפשר לרשויות להיערך בלוח הזמנים הצפוף לשנה הבאה שעומדת בפנינו.

כפי שאמרנו, היו לנו מספר אתגרים. האתגר הראשון היה התאמת מפתח עלות לבינוי כיתת גן, ובשיתוף פעולה הדוק עם האוצר ועם השלטון המקומי הלך וחזר עד שהגענו להסכמה. יש רשויות שמתמודדות עם בעיה קשה של היעדר קרקע זמינה. אנחנו נאפשר פתרונות של בנייה לגובה, של התאמת מבנים, וכמובן, כל רשות תקבל את הפתרון ואת היחס האישי שהיא זקוקה לו כדי להגיע למענה המיטבי.

האחריות על הרשויות המקומיות היא רבה מאוד. יש להם משימה מאוד כבדה – גם איתור מגרשים, גם תכנון וביצוע, שתלוי בשותפים רבים – משרד הפנים, משרד האוצר, משרד הבריאות, מינהל מקרקעי ישראל – עם כולם אנחנו נמצאים בקשר כדי למזער חסמים וכדי לזרז את התהליך.

אנחנו נערכים גם להכשרה ולגיוס גננות חדשות. על-פי הצפי, נידרש לכ-910 גננות חדשות בשנת הלימודים הבאה, תשע"ג, ועד גמר היישום לעוד כ-3,000 גננות.

תמונת המצב נכון להיום, בפילוח על-פי מגזרים: במגזר החרדי לא צפוי מחסור, היקף ההכשרה במגזר החרדי הוא גדול בהרבה מהצרכים שהיו בעבר, לכן יש מאגר גננות שתוכלנה להשתלב. במגזר שאינו יהודי קיימים עודפי הכשרה מצטברים, שנוכל לגייסם לצורך עבודה. ייתכן מחסור נקודתי שנוגע למרחק כזה או אחר לישוב מרוחק, ואנחנו נתמודד אתו במידת הצורך וכאשר נלמד על כך.

במגזר הממלכתי והממלכתי-דתי יש נכון להיום מחסור של גננות בשנת הלימודים תשע"ג, ואנחנו נערכים למתן מענה על-פי הצעדים הבאים: קודם כל, מתוך למידת המצב הקיים מסתבר שמתוך הבוגרות של המכללות להכשרה לא השתבצו כלל הבוגרות בעבודה; אחוז השיבוץ היה נמוך, ואנחנו כבר בתוך מהלך מאוד אינטנסיבי, פרו אקטיבי, שיוצא אל המכללות כדי למקסם את פוטנציאל השיבוץ של הלומדות בעבודה – לומדות שנה ד', השנה הן תהיינה גננות לכל דבר ועניין בשנה הבאה, ובוגרות שנה ג', שתהיינה שנה ד' בשנה הבאה, יכולות להשתלב באופן כזה או אחר בעבודה, בהיקפים כאלה ואחרים, כאשר אנחנו מתואמים עם המכללות להכשרה, גננות ומורות, כדי להתאים להן את מערכת השעות.

נשתדל במידת הניתן גם לגייס לומדות בשנה ג' לסבב של גננות משלימות – גם על זה יש הסכמה למערכות שעות מותאמות עם המכללות. יש נכון להיום גננות משלימות שעובדות במשרה חלקית, שחלקן רוצות להשלים את המשרה – גם הן פוטנציאל לשיבוץ. יש גננות בעלות תעודת הוראה שאינן מועסקות היום, ואנחנו נפנה אליהן בקול קורא – בסוף השבוע הזה תתפרסם מודעה בעיתון שתקרא גם למי שרוצה לחזור ולהשתבץ בעבודה, שהשלימה כבר את הליך ההכשרה שלה, אבל בחרה במקצוע אחר, אם היא תרצה, וגם היערכות לפתיחת מסלולי הכשרה מואצים לבוגרים שהם מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, שירצו להצטרף למהלך וללמוד במערכת מותאמת.

כמו כן, באפשרות אחרונה, אבל גם כדי להיערך למגה פרויקט, כפי שהגדיר זאת השר, וההגדרה היא מדויקת, גם קיבלנו אישור, אם יהיו גמלאיות שלא פרשו מסיבה בריאותית או פדגוגית, פרישה מוקדמת, וירצו להיות גננות סבב - גם זו אופציה – כמובן, אופציה אחרונה - אנחנו לא רוצים להחזיר אנשים שביקשו לפרוש, אבל המדינה צריכה להיערך לכל המענים הפוטנציאליים, ובמקביל - היערכות לטווח הארוך, להגדיל את מכסות הלומדות במסלולי הגיל הרך.

לגבי הגנים הפרטיים, יש לנו הערכה רבה מאוד מקצועית לגננות הפרטיות. אנחנו הזמנו אותם לחבור למהלך. אני מדגישה – החלטת הממשלה מ-8 בינוא היא חינוך חינם; היא לא חינוך חובה. הורה יכול מרצונו החופשי להמשיך לרכוש סטנדרט אחר מסטנדרט של החינוך הציבורי, ויהיו ודאי הורים שירצו בכך. אנחנו הזמנו את הגננות הפרטיות לחבור אלינו, גם את אלה שהם ב-180 הגנים שיש להם היום רשיון וגם חדשות שרוצות להצטרף. אני אתמול פרסמתי הוראת שעה לתהליך מקוצר, שמסיר את כל החסמים הבירוקרטיים מבלי לפגוע בסטנדרטים, ומאפשר לגננות באופן הרבה יותר זריז לקבל רשיון מותנה עד מאי – זה מתואם עם משרד הבריאות ועם כל הגורמים האחרים, ואם תזדקקנה הגננות האלה להשלמה של הסטנדרטים, במהלך השנה יהיה להם זמן לטפל, ואם אכן יגיעו, יוכלו לקבל רשיון קבוע.

אנחנו נפגשנו עם ראש רשויות ומנהלי אגפי חינוך. אנחנו מנגישים כל מידע חדש מייד לשלטון המקומי, אם זה לנחום חופרי, שבאמצעותו זה מגיע לחברים, אם זה לאתי אלוני, לאבי קמינסקי, והמידע עולה מייד באתר, שהא גם אתר פתוח, שנותן תשובות גם להורים באותו יום, תשובות להורים, למפעילי גנים ולכל מי שפונה אלינו, וגם הסברה בתקשורת הכתובה והמשודרת, במידת האפשר.

המהלך, כפי שציין שר החינוך, הוא מהלך מאוד מורכב ומדורג. יש סימני שאלה, ודאי יהיו קשיים. אנחנו יוצאים לדרך שיש בה בשורה מאוד משמעותית. אני בטוחה ששיתוף פעולה מאוד הדוק בינינו, כפי שמסתמן עד היום, רצון טוב של כולם ופתרון קשיים נקודתיים כאלו ואחרים שעולים בדרך, בערוץ תקשורת פתוח לכולנו, יסייע תוך הזמן שהוגדר לממש את ההחלטה לטובת ילדי ישראל.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. קודם כל, אני רוצה הבהרה – כאשר אומרים שאותם סדרי עדיפויות, מצב סוציו אקונומי של ילדים, איפה שאין להם מקום, ואז מתחילה המערכת של השלטון המקומי להחליט, מי נכנס ומי לא, אם אנחנו מגיעים למצב שאכן יש בעיה, שרוב התושבים של מקום מסוים הם בבעיה סוציו אקונומי, איך- - -
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
גילאי.
היו"ר אלכס מילר
האם חשבתם להפעיל סוגייה בסדרי עדיפויות של מי שבאמת עובד, ואז הוא צריך את הפתרון המיידי?
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
השאלה של מבחן התעסוקה באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה בנושא של הצהרונים – החלטה אחרת. ברגע שאתה אומר: חינוך חינם, אתה לא נכנס לשאלה של הורים עובדים או לא עובדים, ולא בא בחשבון עם הילד, האם ההורים עובדים או לא עובדים – זו היתה התפישה מאחורי החלטת הממשלה. יש שוני בין העניין הזה לבין סוגיית זכאות לצהרונים – שם יש נושא תעסוקה רלוונטי.
היו"ר אלכס מילר
אתה מדבר על העניין של סדרי עדיפויות באופן כללי; אני מדבר, כאשר מגיעים למצב – אני לא יודע איפה ה-74 אלף ילדים האלה מפוזרים, באילו אזורים – יכול להיות שנבקש מחקר- - -

דלית שטאובר

אנחנו יכולים לתת לכם.
היו"ר אלכס מילר
כמה ילדים הקציתם בכל כיתה?

דלית שטאובר

בין 31 ל-34.
היו"ר אלכס מילר
נגיד שאתם מגיעים למצב שיש אובר, וכל מי שיש לך אובר, כל היתה, הם מוגדרים, לפי קריטריונים שלכם, במצב סוציו אקונומי – אז איפה תהיה הבחירה?
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
גילאי. הכוונה ב"גילאי" זה להבחנה שמיוסדת על הגיל שאליו הילד הגיע, ואתה חותך את זה במקום מסוים, לפי ההיצע הרלוונטי – אלה שני הקריטריונים שאליהם מתייחסים.
היו"ר אלכס מילר
השאלה, אם יש תקציב לפר ילד, ואם אפשר לתת זיכוי לכל מי שאין לו מקום בגן הציבורי, זיכוי לגן פרטי שהוא הולך, לפחות בחלקו?
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
זאת לא החלטת הממשלה, ואם יידרש שינוי בכיוון שאתה אומר, המשמעות יכולה להיות שהמדינה תסבסד גנים שלא עומדים בסטנדרטים או השתתפות בגנים שלא עומדים בסטנדרטים. אני לא בטוח שזו אחריות שניתן לקבלה, כלומר אתה נותן את התלוש, ואז אם יקרה משהו באותו גן, יישאלו שאלות, איך המדינה סבסדה גן כזה.
היו"ר אלכס מילר
עוד נחזור לשאלות האלה. יגאל, בבקשה.
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
איפה עומדת התקדמות הרשויות המקומיות מבחינת הליכי הבינוי? כמה בשלב הפרוגרמה, כמה הגישו, כמה לא הגישו?
יגאל צרפתי
מבחינת פרוגרמות, הייתי מגדיר את זה פרויקטים שהם ברי-תקצוב די מיידי, כלומר בטווח של ממחר בבוקר עד השבועיים הקרובים, אנחנו מדברחים על סדר גודל של 450 כיתות לגילאי 3,4, וככל שנוקפות השעות, המספר הולך וגדל.

מעבר לזה, אני רוצה לחדד את העניין של הפתרונות החלופיים שאנחנו מציעים פה, שהוא דבר חדשני ביותר, שאנחנו מוכנים לקבל אחריות על מבני ציבור שהם לא בהכרח מבני חינוך שיש ברשויות מקומיות, שלא נבנו מלכתחילה כגן אלא אנחנו ניקח על עצמנו להתאים אותם פרוגרמטית לגן. זה נכון גם למבנים קטנים, גם למבנים יותר גדולים שניתן להתאים אותם לאשכולות גנים, כלומר זה דבר שלא היה בעבר.
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
למעשה אתה מתקצב סוג של שיפוץ ולא בינוי.

יגאל צרפתי

נכון. זה, מבחינתנו, חידוש, כי עד היום לא היו לנו כלים כאלה.
היו"ר אלכס מילר
זה לא השנה.

יגאל צרפתי

השנה, למה לא? יש רשויות שכבר הגישו לי הצעות מאוד מפורטות עם כתבי כמויות, איך להסב מבנים- - -
היו"ר אלכס מילר
אבל מבחינת הסנכרון, היום ילדים הולכים להירשם, מגיע למחלקת החינוך של העירייה, רושמים אותם? לא רושמים אותם? איך אותם הורים שמגיעים היום, והם יודעים שיש להם חוסר מקומות בגנים כאלה ואחרים - הוא צריך עד כדי כך, בתור ראש העיר, שיש לו אותן התחייבויות, שמולך הוא כבר מנסכרן אותן, עד כמה הוא סגור ב-100 אחוז שכבר יכול לרשום לאיזשהו גן, שאתה תכשיר אותו בעוד כמה חודשים? עד כמה אותם גנים שאפילו לא מוכנים היום, כבר התחילה הרשמה גם לשם?

יגאל צרפתי

הדבר הזה הוא דבר שקיים מימים ימימה, שאנחנו כמשרד ממשלתי מתקצבים את הרשות המקומית. ברגע שהרשות המקומית מקבלת את התקציב, והיא נכנסת לכל הליכי המכרז וכל מה שכרוך בכך, היא יודעת יותר טוב מכל אחד מאתנו מה הולך להיפתח ומה לא, כלומר מי שמחזיק את הידע הממשי הזה, זה הרשות המקומית.
היו"ר אלכס מילר
אבל הוא תלוי בכסף שאתה נותן.

יגאל צרפתי

ודאי, אבל אנחנו את הכסף נעמיד בהקדם, כפי שנאמר.
היו"ר אלכס מילר
ואתה גם יודע בוודאות שהוא מצליח ליישם את הביצוע בתקופה לפתיחת שנת הלימודים.

יגאל צרפתי

אני מצפה שהוא יעמוד בלוחות הזמנים.
היו"ר אלכס מילר
שלא יקרה מצב, שהעברת את הכסף, יש התחייבות, ואז הוא אומר: לא הספקתי. למשל, היתה לנו לפני כמה שבועות ישיבה על בית ספר, שיש להם התחייבות קרוב לשלוש שנים, ולא מצליחים לבנות, כי לא מסתדרים עם הקבלן.

יגאל צרפתי

ברוב המקרים אנחנו מגיעים ליעדים לקראת פתיחת שנת הלימודים. אני רוצה להזכיר שאנחנו ללא קשר לתוכנית הזו מתקצבים מדי שנה בין 1,600 ל-2,000 כיתות, כלומר מערך הפיתוח שלנו עובד סביב השעון, כלומר אנחנו לא חדשים לעניין, כך שנדע בקרוב מאוד, מי הרשויות שיתוקצבו ומי אלה שיעמדו בלוחות הזמנים.
היו"ר אלכס מילר
תודה. שלטון מקומי, בבקשה.
נחום חופרי
גם אנחנו, כפי שאמרו השר והמנכ"לית, מברכים על המהלך הזה, זה מהלך חשוב. אנחנו בהחלט מצטרפים אליו בשמחה. יש לנו לא מעט בעיות ביישום, כפי שאתה שומע, ואני מניח שעוד מעט יעלו הרבה מאוד בעיות.

נקודה אחת שמאוד מעיקה על הרשויות זה המטלה התקציבית, הן בבנייה והן בתקצוב השוטף. נכון שבעבר רשויות בנו גנים ללא תקצוב – גני טרום-טרום וטרום, אבל זה היה במהלך הרבה יותר אטי, והיום כשאתה מדבר על בנייה של עשרות גנים לפעמים ברשות אחת, הפער הוא משהו כמו 150 אלף שקל רק בתקצוב. זה פער שמחייב את הרשויות לעשות שינויי היערכות ושינויים תקציביים. צריך להיות ברור שזו מטלה לא פשוטה לרשויות לבצע.

בצדק שאלת את יגאל, איך הוא יכול להיות בטוח שהרשות תעמוד בביצוע. הוא לא יכול, ויותר גרוע מזה – גם אנחנו לא יכולים להיות בטוחים. אנחנו עושים את כל המאמצים בכל הרשויות, לוודא שנעמוד ב-27 באוגוסט במטלה הזאת, אבל זה פרק זמן שהוא מתחת למקובל.
היו"ר אלכס מילר
יש לכם דד-ליין, שאתם אומרים שאם עד תאריך X לא נתנו לכם, ההורים, תשובה על אזור X, אין סיכוי שתקבלו את הגן המסובסד?

נחום חופרי

אנחנו רושמים את כולם, אנחנו נותנים תשובות במהלך יוני, אבל השנה, כנראה, חלק מהתשובות עדיין תהיינה מותנות בגלל הגידול במספר הנרשמים. הגידול הוא כמעט עד קצה אוכלוסיית היעד, כלומר ההורים מביעים אמון ברשויות, בכך שהם רושמים את הילדים, כבר עכשיו.
היו"ר אלכס מילר
מה יקרה במצב שנרשמו, אמרו להם בסופו של דבר: לא הספקנו, אין לנו מענה, ואז הם מתחילים לחפש את עצמם? איפה הסנכרון?

נחום חופרי

הסנכרון הוא מסובך, אגיד את זה בצורה מאוד לא דיפלומטית: אני מציע להורים לגילאים צעירים במיוחד להירשם גם לגנים הפרטיים – אין ברירה. אנחנו לא נוכל להבטיח למאת האחוזים של הילדים שנרשמים באמת מקום. אנחנו עושים את כל המאמצים, אני יודע מה קורה ברשויות – הם נכנסים לתוך בתי ספר עם כיתות פנויות, מוצאים מבנים ציבוריים כאלה ואחרים ומתאימים אותם, גנים שבעבר היו גנים והוסבו לדברים אחרים – את הכול מרוקנים, עושים את כל המאמצים. ההחלטה לתקצב ב-300 אלף ₪ כל מקום כזה לשיפוץ – לא גן חדש – היא החלטה מבורכת, החלטה חשובה, ומסייעת מאוד לרשויות לעמוד במטלה הזאת של קליטת כל התלמידים. אי-אפשר להבטיח שנקלוט את כל התלמידים. גם החלטת הממשלה לא תבעה מאתנו לקלוט את כולם בפרק זמן של אותם שמונה חודשים. מה שנאמר היה שתוך שלוש שנים ניישם את חוק חינם במלואו, וזה כך יהיה, אני מאמין. אני כמעט לא מכיר רשות שלא תעמוד בזה. רשויות שיהיה להן קשה, זה קשה מבחינה תקציבית – לא מבחינת המימוש.

בעניין הזה יש לזכור, שאנחנו מדברים על יישום הדרגתי – אמרו את זה השר והמנכ"לית, אנחנו אומרים את זה בכל מקום. יש לנו קושי להגיד את זה. כשאני מסתכל בעיניים להורים שנרשמים, שרושמים את הילדים שלהם וסומכים עליי, אני אומר להם: הילד שלכם הוא גילאים צעירים מאוד - אני לא בטוח שנוכל לתת להם את המקום. זה קשה מאוד לראש רשות. המדינה העמידה אותנו פה במטלה לא פשוטה, זה גם תאריכים שמתחילים להיות לא נוחים, זה יקרה שנה לפני הבחירות.

אנחנו כרגע רושמים לפי תאריך הלידה. אין שום קריטריון אחר – לא בתקנות, לא בהוראות חוזר מנכ"ל.
היו"ר אלכס מילר
אבל משרד החינוך אומר שיש מפתח קודם כל סוציו אקונומי ואחר כך- - -

נחום חופרי

משרד החינוך לא אומר את זה; קודם כל הגילאים. יחד עם זה, ברשויות, ואני חושב שזה בכל הרשויות, מפעילים הרבה מאוד שיקול דעת לגבי סיוע למשפחות במצוקה, אבל קשה לנו להיות השופטים, ולהחליט של מי המצוקה יותר קשה ממקום כזה או אחר, ולכן הרישום נעשה על-פי תאריכי הלידה. החלטנו בוועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי להתכנס ולדון בנושאי חריגים – האם יהיו חריגים שנמליץ בפני הרשויות ללכת אתם לפנים משורת הדין, אבל זה מאוד מסובך. זה יזמין עלינו משפטים וערעורים וכך הלאה.

הנושא האחרון הוא נושא הגנים הפרטיים. נצטרך, אני חושב, למרות שמדובר רק ב-180, אני חושב שמדובר באוכלוסייה יותר גדולה של גנים פרטיים. אני חושב שנצטרך אנחנו, משרד החינוך, ומשרד הפנים בעניין הזה, למצוא דרך, איך לעזור להם להירתם למשימה הזאת, או למצוא דרך, איך להכשיר אותם, כדי שיוכלו גם הם לשאת במטלה הזאת.

אני שוב אומר – אני חושב שזו החלטה מצוינת, חשובה. כפי שאמר השר, אם לא יוצאים לדרך, זה היה נדחה לדורות הבאים שוב. מ-84' זה נדחה. נכון היה להחליט ליישם אותה, זה מאוד קשה לרשויות, אבל אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי לא להשאיר אף ילד בחוץ.
היו"ר אלכס מילר
אם אותם גנים פרטיים שמחליטים לעבור למסלול שמציע משרד החינוך, מה השוטף שלהם, שמשתנה מבחינת היחסים בתשלומים השוטפים מול השלטון המקומי? כלומר אם עכשיו אותו גן פרטי שפועל מהבוקר עד הצהריים, מחליט לעבור למסלול שמציע משרד החינוך, ואז עד שעה, נגיד, 14:00 הוא הופך להיות גן ציבורי, הוא בחלקו ציבורי ובחלקו פרטי, וכולנו מבינים שההכנסות שלו יורדות. השאלה, אם התשלומים שהוא משלם לשלטון וכל התשלומים מסביב, האם הם גם מופחתים לו, כי הוא מפעיל עכשיו בחלקו את הגן הציבורי ולא גן פרטי? כלומר אם גן היה היום מקבל פר ילד 1,700, 1,800 שקל, והיה מתנהל כגן פרטי לכל דבר, היה משלם לך ארנונה, כמה שהיית מבקש ממנו, מחר הוא הופך להיות גן ציבורי בחלקו, ומקבל אותה התקזזות למול מה שהוא משלם על המבנה והכול, מה מבחינתו, כמה הוא צריך בהתקזזות שיש לו עם התשלום שהוא מקבל- - -
נסים זאב
אין דבר כזה, שבאותה כיתה יהיה חצי ציבורי וחצי פרטי.
היו"ר אלכס מילר
לא, זה אותו מבנה, אותם אנשים.
נחום חופרי
אני חושב שזו שאלה מצוינת. זו עוד אחת מהשאלות החשובות, שאנחנו נידרש לשותפות עם משרד הפנים. הרשויות לא חופשיות לגבות ארנונה ככל רצונן – יש חוקים, יש תקנות.
היו"ר אלכס מילר
אתה מבין שלא ריאלי שאם אני, נגיד, משכיר בניין או וילה, איפה שיש לי רשיון, ואני משלם סכום X- - -

נחום חופרי

אנחנו נפנה לבקש אישור ממשרד הפנים לאיזושהי הוראת שעה – אני בטוח שגם משרד החינוך יסייע בידינו בעניין הזה – זה נקודה של תשלומי ארנונה. העלו לי פה בחוץ נושא של שימושים חורגים. יש לא מעט נושאים שנצטרך את השיתוף של משרד החינוך ומשרד הפנים בעניין הזה, אבל נשתדל ללכת לקראתם.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
חנן דגן
שלום. פה נגעו באחת הסוגיות הכי קשות – רוצים שנוריד את ההכנסה מ-712 ₪, ועדיין לא ברור אם אותם גנים ייאלצו לשלם מע"מ על אותו סכום – עוד אין תשובה ודאית בנושא, וייתנו שירות ברמה גבוהה עם הכנסה מאוד-מאוד נמוכה. כפי שציינת את הארנונה, שלוקחים גם ארנונה עסקית יקרה, היטלי השבחה, מים הם משלמים בחריגה, כי ההתייחסות היא כבית של נפשות, כי הם נמצאים בתוך הבתים. המע"מ, שהוא מאוד גבוה על כלל הגן, אותו גלגול של הוצאות – בא בסופו של דבר על הציבור. אם רוצים לתת את היד ושיבואו הגנים הפרטיים ויתגייסו למהלך, יש להבין שבמהלך הנוכחי היום הגן לא יוכל לעמוד בזה כלכלית. זה לא מתאפשר ב-712 שקל. ההוצאות עולות – קחו, למשל, תאגיד - כל הנהלת החשבונות שתתבקש, יש לה ייקור של כ-20 אלף שקל בשנה. אומרים: תוציאו יותר ותקבלו הרבה פחות. הרי יציבות כלכלית של גן חייבת להיות; גן שהוא לא יציב כלכלית, הילדים בתוכו נפגעים, ואז מה שיתבקש באופן אוטומטי הוא ירידה ברמת השירות, ופה הבעיה של הגנים – אם הם יורידו ברמת השירות, הם יוכלו אולי לעמוד באותם סכומים ומטלות, אבל הם לא מוכנים לתת אותה יד לפגיעה בילדים. אנחנו לא רוצים לתת פחות; אנחנו רוצים להעלות את רמת החינוך ולא להוריד אותה. אם תהיה הבנה מינימלית והתייחסות וירידה לפרטים במה זה היום לנהל עסק כגן, עם כל ההשלכות מסביב – אנחנו נוכל אולי לתת את היעד ולשפר את החינוך ולא להוריד אותו, ולהגיע לרמות מאוד גבוהות. אין ספק שלהורים מגיע. התשלומים הם מאוד קשים, אבל אם אנחנו לוקחים את הכול מסביב, כ-30 אחוז מהעלויות של הגן זה מסים – לא מדבר על מס ההכנסה שמשלמת הגננת – זה מסים ישירים שיורדים מהגן. אפשר לצמצם את זה, ואפשר לתת את השירות הזה, ואפשר להגיע לרמות מאוד גבוהות רק עם נתינת היד– זה דבר אחד מאוד חשוב.

הדבר השני, אומרים להורים לרשום גם בגנים פרטיים וגם בגני עירייה. ההורים נמצאים בחוסר ודאות – לא יהיה מקום לילדים האלה, שהיו שלוש שנים במסגרת ויצטרכו לחפש מסגרת אחרת, ואם יירשמו ופתאום ישאירו גן בלי לקוחות, זה לפרק את הגן, אז הילדים שכן יהיו, לא יוכלו להמשיך להתקיים, כי כלכלית הגן התארגן מבחינת כוח אדם, מבחינת כל ההוצאות, שכר הדירה בגני ילדים במרכז מגיע ל-20 ו-30 אלף שקל שכר דירה לחודש, כי יש בעייתיות מאוד קשה. לא ניתן למצוא מבנים, כל ההליך של השימוש החורג מאוד בעייתי וקשה. ההכלאה הזאת של גן ילדים פרטי לא קיים בכלל בחוק. לבנות גן ילדים אפשר רק על שטח חום, שהוא שטח ציבור, ופרטי לא יכול לבנות שם. יש פה בן כלאיים, שכאילו הנושא הזה לא קיים. צריכים לשים על זה דגש, ויחד אפשר להגיע באמת לשירות נאות למען ההורה והילד, ולחשוב על ההשלכות, שלא יפגעו.
היו"ר אלכס מילר
אני מקווה שאתם מבינים את ההשלכות וההחלטות שקיבלו בממשלה, שתוך שלוש שנים החינוך יהיה גם חינם וגם חובה מגיל 3, כלומר אתם תצטרכו להיערך לכל הסוגייה הזאת. אמנם זו סוגייה לא פשוטה, אבל להתעלם מכך, זה יגרום לכל הענף הזה קריסה טוטאלית מיידית.

חנן דגן

לכן צריך לשלב ידיים ולרוץ קדימה, לא להתעלם מהקשיים.
היו"ר אלכס מילר
נעשה כאן ישיבה נפרדת גם עם משרד הפנים, גם עם משרד האוצר, עם רשות המסים, עם כל הגופים שלוקחים חלק בפעילות כביכול שאתם צריכים להיות ביחסים כלכליים עם אותם גופים, גופים ממשלתיים, גם שלטון מקומי, בעניין שאנחנו מדברים עליו כרגע, אם זה ארנונה, רווחה, שכירויות – כל הסוגיות האלה, זה חייב להיות חלק מהתכנון הכללי העתידי. כמובן, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שרמת החינוך והאיכות שנמצאים הילדים היום באותן כיתות, שהיא תרד ותגיע למצבים אבסורדיים בגלל ההיבטים הכלכליים.

יש לנו יושב-ראש גני ילדים, בית יעקב, יצחק גולדקנוף, בבקשה.
יצחק גולדקנוף
שלום רב, אני מנכ"ל רשת גני ילדים, מעונות יום בית יעקב. אני גם עומד בראש איגוד התת"מ. אצלנו במערכת מופעלים כיום למעלה מ-900 כיתות גן. חלקן הגדול, ברור שהוא לא נמצא במבנים תקניים. אני שמח שהגענו פה למקום, שחשבתי שאלה שיושבים למעלה לא יודעים מה נעשה למטה; שמעתי גם את יושב-ראש הוועדה, גם את השר, גם את המנכ"לית, וראיתי שאתם נמצאים היטב גם בנבכי הפרטים, אך אני שומע שמדברים כאן רק על משרד החינוך, משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל – כל הדברים האלה, והשלטון המקומי והרשות המקומית. אני רואה חלק גדול שמתעלם מאלפי כיתות הגן שנמצאים היום במדינת ישראל, שהם לא נמצאים בתוך הרשויות המקומיות; הם נמצאים במוסדות, ולא שמעתי מילה אחת פתרון – איך אנחנו מתמודדים עם האתגר החדש, מה גם שמצטרף אלינו היום עוד חלק גדול של ארגונים מהגנים הפרטיים, שבעצם לא היו במערכת הגנים הציבוריים.

אני רואה באתגר הזה לא רק אתגר אלא גם מהפך – מאז קום מדינת ישראל נושא גני הילדים נדחק הצדה. עד היום מתוקצבת גננת ב-12 שנות ותק עם מוסמך – זו חיה שלא קיימת במדינת ישראל –אם אמרתם שאתם רוצים להכשיר גננות, צריך גם לומר להם – למבוגרות ודאי – שמסיימים בבכיר. אם מסיימים בבכיר, לפני שהגננת מקבלת מעמד בכיר, היא לא יכולה לקבל תעודה, ולא יכול להיות שהתקצוב עדיין עומד על 12 שנות ותק עם מעמד של גננת מוסמכת.

הדר השני – אנחנו מדברים על שכירויות. אנחנו נמצאים היום בשכירויות בגנים, בכל הציבור. אם אנחנו רוצים להוסיף גנים, השכירויות יהיו לאין גבול, מה גם שמיתוסף על זה תוספות של מס הכנסה, של ביטוח לאומי ושל מע"מ, והמשכיר עוד רוצה לקבל את החלק שלו בנטו לא פחות משהו יקבל על מקום מגורים.

הדבר הנוסף - מדברים על הכשרה לגנים, שמעתי את יגאל צרפתי. אני כבר פותח 31 שנים גני ילדים, ואני שמח לשמוע שגם הארגונים יקבלו עכשיו כסף עבור הכשרת גנים. עד היום הארגונים, כשהיו צריכים להכשיר גנים ולעמוד בתנאי הרשיון, שהם לקחו מאתנו סכומים קרובים ל-100 אלף שקל לגן, ואני רוצה שהמנכ"לית החדשה של משרד החינוך תשמע את הזעקה שלנו. אם מדברם על לצרף תקנים, אנחנו היום עומדים בדרישות של משרד הבריאות, הבטיחות, הפדגוגיה, מכון התקנים, והגזרות באות עלינו מעת לעת – לא שהם אשמים – פעם אחת זה תע"ש, פעם שנייה זה - - - ופעם שלישית זה חוזר מנכ"ל. אנחנו צריכים לעמוד בזה. לעומת זה, השלטון המקומי והממלכתי והממלכתי-דתי לא צריכים לעמוד בזה. אם אנחנו יוצאים היום, רצוי מאוד שהקו הזה, לפחות לעמוד בתקנות של המדינה, שאני שומע את היושב-ראש, שהוא מדבר כל הזמן לתת לילדים ושלא ייפגע החינוך והשירות, אותו שירות שנותנים לילדים בארגונים, צריך לתת להם בגנים הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.

בנוסף, מדברים על גנים חדשים וגנים ותיקים. הרשויות המקומיות, אין להן בעיה עם מימון של הגנים – משרד החינוך מממן את המשכורת לגננות. הארגונים, אם זה יהיה הפרטיים או אנחנו, צריכים ב-1 בחודש עד 8 באוקטובר לממן מהון עצמי או מהלוואות בבנקים בארץ או מהלוואות בבנקים בחו"ל את המשכורות של הגננות והסייעות. אני לא חושב שאם אנחנו כל כך מנסים להתארגן בנושא הפיזי ובנושא הארגוני, איך לקלוט את הילדים, והבעיות, את מי לקלוט ומתי לקלוט, ואיך הוא אומר - יהיו לנו משפטים וערעורים ועוד דברים כאלה, ועוד דברים שאנחנו לא מצפים, מה שקיים בארגון של מערכת במדינת ישראל, ועדיין צריך לחשוב, איך הארגונים יממנו ב-1 באוקטובר, שזה ערב חגים, שזה זמן שכל יהודי רוצה להביא למשפחה שלנו, לחיות את החגים של מועדי ישראל, איך אנחנו מתמודדים. את נכנסת כמנכ"לית חדשה, ואני רוצה לומר לך – הנושא של מדגמות במשרד החינוך, בשינוי ממשרדים אחרים, למשל תמ"ת, רווחה או משהו כזה, בדרך כלל במקומות אחרים נותנים בשלושה-ארבעה חודשים הראשונים לפי הדגם של חודש מאי, ובמשרד החינוך היה לנו מאוד קשה עם הנושא הזה – פעם זה היה בעיה ארגונית, אחרי זה נהיה משפטית, אחר כך מינהלית. אני רוצה להיות פה לאותם שאנחנו אומרים – אחד קורא לזה סוציו אקונומי, השני קורא לזה מצוקה, ואני קורא לזה, לאותם נשים שאנחנו מחפשים, להוציא אותם לעבודה, שילכו הביתה גם עם צ'ק ביד.

לסיום, אם אנחנו מדברים על הקלות, אני חושב שאחד הדברים זה העזרה במימון שכירויות, ובנוסף, ההכרה במקומות, לבנות אותם בקומה השנייה – להכיר בהם גם כגני ילדים, ואולי התוספת היא לתת איזה בונוס לקבלנים, שיסכימו למטה לעשות גני ילדים.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ד"ר עמנואל, בבקשה.
תמיר עמנואל
שלום, אני מייצג את ראשי המכללות האקדמיות. ראשית, ראשי המכללות האקדמיות מעוניינים לברך את ממשלת ישראל ואת שר החינוך על הצעד הדרמטי המשמעותי והחשוב הזה. יש שלוש נקודות שאני רוצה להעלות, ברשותכם: פרופסיה, זמן ותקצוב.

ראשי המכללות סבורים שהכשרה מוצאת של גננות פרטיות חסרות תואר אקדמי עלולה להסיג את מעמד הגננת לאחור, ולפגוע בפרופסיה של הגננות ובמערכת החינוך. משרד החינוך עצמו, אגב, בעשורים האחרונים פועל ללא לאות כדי להכניס את הגננות למערך של אקדמיזציה, ולכן יש לשקול בזהירות את ההאצה של ההכשרה.

הנקודה השנייה היא שהאצה של הכשרה כזו בין החודשים אפריל עד אוגוסט אינה ריאלית, בעוד שמי שנכנס ומשולב כבר במערכת החינוך, הרי לא ייצא וישנה את עבודתו בעוד מספר שנים.

הנקודה האחרונה היא שאם ישנן תוכניות חוץ תקציביות כאלה, הן צריכות להיות מתוקצבות, והן לא בהכרח בבסיס התקציב, ובשולי הדברים האלה תרשו לי להעלות מנבכי ההיסטוריה – ב-1951 החל המהלך של הכשרת מורות חיילות, ובהמשך המהלך הזה הביא לשינוי סדרי הכוחות בשוק העבודה וגם לפיצול של הסתדרות המורים והקמת ארגון המורים בדיוק מאותם טעמים, שיש פגיעה במעמד המורה ובמעמד האדם שמופיע וצריך להכשיר את הילדים, וככלות הכול הבינוי שנדון פה- - -
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אתה מדבר על הקמת ארגון המורים.

תמיר עמנואל

כן, שפוצל מהסתדרות המורים במקור, וכל המהלך של הבינוי הוא רק חלק משני, אני לא חושב שהוא חזות הכול. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
אורנה הדר
קודם כל, אני רוצה להצטרף לד"ר עמנואל ולברך על התוכנית החדשה ועל השינוי – גם אנחנו בתור גננות מברכות על זה, וחושבות שזה נכון.

אנחנו חושבות שיש בעיות שהיו עד היום, בעיות מאוד גדולות, שגננות הרימו דגלים, ואני מקווה שכבוד השר לא יחשוב שזה בכי ונהי – הרמנו דגלים ולא התייחסו אליהם. דיברנו על כל מיני בעיות - לא ראו אותן ולא שמעו אותן. בלשכת השר, למשל, כבר עכשיו הנחתי בעיה שנמשכת המון זמן של מחליפות לגננות – אין מחליפות לגננות.
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אני מציע שתפני לא ללשכת השר אלא לגורם המקצועי הרלוונטי – משרד החינוך. לשכת השר לא אמורה לטפל בנושאים פרופסיונליים.

אורנה הדר

זה עבר למנכ"לית.
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
שיטת הממשל במדינת ישראל, שבה כל דבר מתגלגל למעלה, וכך חושבים שאפשר לנהל מערכת, היא לא שיטה נכונה. הרי בסופו של דבר זה ייקח כמה שבועות בדרך הזו, עד שזה יגיע לדרך הנכון.

אורנה הדר

אני מסכימה, פשוט לא מוצאים פתרונות. העניין הוא שבשטח יש בעיה חמורה של מחליפות, ועכשיו, כשעוד גננות ייכנסו ועוד גמלאיות ועוד סטודנטיות או סטאז'ריות, תהיה בעיה מאוד חמורה, שלא נתנו עליה את הדעת, ואני יכולה לפרט – אני בטוחה שזה לא המקום, אבל יש עוד המון בעיות שהן בעיות מאוד בסיסיות, שעכשיו אנחנו הולכים וממשיכים לבנות עוד, והבסיס הוא לא מספיק איתן.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
לילי פוקמונסקי
בשם הסתדרות המורים אני מברכת על המהלך. אני מבקשת להוסיף עוד נדבך: יש לקחת בחשבון שבגני הילדים יש 35 ילדים עם גננת וסייעת בלבד. מה שאני מציעה, כדי להיטיב עם המערכת, זה שהגננת תהיה המנהלת האקדמאית, שתהיה סייעת פדגוגית ועוד אדם מבוגר, עובדת מינהלית. היום ילדים מגיעים לגני הילדים בגילאי 3 בלתי גמולים, לפחות 20 אחוז מהם, ויש לנו צורך לתת מענה בנושא, לכן יש לשקול תוספת של כוח אדם בכל גן ילדים.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
שולמית ביסמנובסקי
שלום, אני יושבת-ראש ארגון הגנים הפרטיים בישראל. כבוד שר החינוך, כבוד יושב-ראש הוועדה, מנכ"לית משרד החינוך, אני רוצה לענות לך קודם כל על השאלה ששאלת קודם, כמה יעלה גן ילדים פרטי לעומת גן עירוני – 1,500 שקל לחודש מ-07:55 עד 13:20, על-פי תחשיב כלכלי ששלחנו לכל החברים. אנחנו לא נוכל לעמוד בתקציב של 700 שקל, עם כל הרצון הטוב. גם אם נתאגד, ההתאגדויות הן לא הגיוניות, עד 28 בחודש, זה לא דבר הגיוני. לעשות עמותות זה שבעה אנשים - כל גננת צריכה להביא שבעה אנשים כדי לעשות עמותה, ויש יושב-ראש ו-וועדת ביקורת ואנשים שיוציאו אותם מהמערכת ויכניסו אותם למערכת. עמותה זה לא בר בחשבון, חברה בע"מ זה מחייב מע"מ, זה מחייב הרבה מאוד הצעות, זה מחייב טופס מוטב, ולא אפשרי לעשות את זה ב-28 בחודש, ונניח שנעשה את זה - הרבה מאוד גננות לא יוכלו לעמוד בזה כלכלית, הן יקרסו, זה 200 אלף שקל הפסד בשנה, לכן הגננות לא ייכנסו לזה כלכלית.

אנחנו מציעים, לעומת זאת, לעשות דבר חלופי – או להשקיע 1,500 שקל לכל ילד בגן פרטי, כי יש מע"מ ומס הכנסה ושכר דירה והרבה מאוד הוצאות – שלחנו לכם את כולן, ואם לא, בעזרת שוברים אישיים – "ואוצ'רים" – לכל הורה שאתם רוצים לתמחר אותו, לתקצב אותו, לסבסד אותו - תנו לו את ה-700 שקלים שאתם רוצים לתקצב, ושהוא יבחר את אחד הגנים המורשים שלכם, של משרד החינוך, בכל מקום, אם זה גן פרטי או גן עירוני - כל הורה יוכל לבחור, וזכות הבחירה תישמר לו. אי-אפשר לקחת בעוד שנתיים את זכות הבחירה מההורים, ולא לאפשר להם לדעת איך הילד שלהם יתחנך. זכות הבחירה לחנך חייבת להישמר אצל ההורים. 700 שקלים - לא בא בחשבון לנהל גן ילדים בצורה כזאת. כל הרשויות המקומיות – גם היום יש לנו הוכחות, והבאנו הוכחות שהיום הם מחזיקות ילדים עם 900 ו-1,000 שקלים בבוקר - לא יכול להיות שאנחנו נעשה את זה בפחות כסף.
היו"ר אלכס מילר
אדוני השר, אתן לך דקה להתייחס, ואני רוצה לסכם.
קריאה
אפשר להשמיע את קול ההורים?
היו"ר אלכס מילר
אדוני השר. אמרתי שב-14:00 אני מסיים. יש לנו עוד שבועיים עוד ישיבה.
קריאה
אפשר להשמיע את קול ההורים?
אלהרר קארין
אדוני, יש פה אוכלוסייה שלמה שיש לגביה שאלה.
היו"ר אלכס מילר
אמרתי לך – אעשה ישיבה מיוחדת גם לחינוך המיוחדת.

אלהרר קארין

אני לא מתווכחת, אני מבקשת לדעת, מה קורה עם ילדי השילוב?
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אני מניח שתהיה ישיבה נוספת, והיושב-ראש נקלע למצב, כי הישיבה הקודמת התארכה.
קריאה
סליחה, אני חייבת לומר משהו - החברה הערבית – למה אין ייצוג? אני ביקשתי רשות, אני היחידה מהחברה הערבית.
היו"ר אלכס מילר
תצאי החוצה עכשיו.
קריאה
אני אצא החוצה.
היו"ר אלכס מילר
את גם לא תיכנסי יותר לכנסת.
קריאה
אני לא רוצה להיכנס למקום שיש בו כל כך אפליה.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה.
קריאה
אי-אפשר ככה.
היו"ר אלכס מילר
תצאי החוצה עכשיו.
קריאה
אני יוצאת ואני לא אכנס.
היו"ר אלכס מילר
את ממשיכה לדבר? זה תגידי לחבר הכנסת טיבי תודה, על זה שהוא עיכב את פתיחת הישיבה.
שר החינוך, התרבות והספורט גדעון סער
אדוני היושב-ראש, מה שאני רוצה לומר במענה לכל מה ששמענו, חלק מהדברים – יש לנו תשובות, והבענו. חלק מהדברים - צריך גם לשקול וגם לקיים לגביהם דיאלוג. ברור לנו שנקודת המוצא היא שונה בין גורמים שונים שיש להם אינטרס שונה, אבל אני מבקש מהמנכ"לית לקיים את הדיאלוג עם הגופים שהציגו פה את הדילמות השונות, ולבחון תוך כדי דיאלוג אפשרויות שונות, ולראות, האם ניתן להרחיב את המעגל של מי שנרתם למהלך.

לא נוכל לפתור את כל הבעיות. אגב הדיון עלו פה בעיות שלא - העלתה נציגת הסתדרות המורים, ו-ודאי בצדק מבחינתה, דרישה של תוספת של כוח אדם בגני הילדים, ובשעה שאנחנו מדברים על מחסור לצורך ביצוע החוק, לדבר על תוספת כוח אדם בגני הילדים זה לא דבר – תראי, אני לא יודע איך זה אצלכם; אצלנו יש גם מגבלת תקציב ואפילו מגבלת יכולות, ואני לא חושב שכל הבעיות של הגיל הרך, שאני מכיר אותן, והן קשות, הן ייפתרו אגב המהלך הזה השנה. אנחנו נכנסים למקום בראייה של הגיל הרך, שהמדינה לוקחת יותר אחריות, וכמובן, זה מאוד קשה, זה מאוד לא פשוט, זה דבר שכרוכות בו הרבה מאוד בעיות. אי-אפשר לומר שבכל הדברים, יש להם מענה; אנחנו מנסים לעשות את המיטב כדי שיהיה מענה, אבל התפישה שמגולמת בהחלטת הממשלה, לדעתי, זה שהמדינה רוצה להשקיע יותר בגיל הרך, וזה מקום שאם אנחנו מסתכלים על מערכת החינוך לאורכה, היה יחסית לא במרכז תשומת הלב – את זה צריך לראות, ולא להניח שנמצא לכל הבעיות מענה בפרק זמן של חצי שנה או אפילו קצת יותר מזה.

אני מבקש שיתקיים הדיאלוג זה, יכול להיות גם עם גורמים אחרים. אנחנו בסך הכול רוצים להקשיב, ללמוד, לא כל דבר שאנחנו רוצים לעשות אנחנו גם יכולים לעשות, אבל יש לנו רצון לתת לציבור האזרחים במדינת ישראל את המענה הכי טוב, וגם נשמח, אדוני היושב-ראש, לבוא לישיבות עוקבות כאן בוועדה, ולהציג את ההתקדמות.
היו"ר אלכס מילר
תודה, אדוני.

רבותיי, התכנסנו כאן לישיבה ראשונה, בעוד שבועיים נקיים ישיבה נוספת. אדוני השר, מהדברים שנאמרו כאן ומהדברים שעלו אני אומר לך אישית – אם לא אתה היית שר החינוך היום, במצב שאנחנו נמצאים הייתי גם שוקל פנייה, לדחות את הביצוע של הדבר הזה, אבל אני חושב שבכוח המשולב שיש גם לכנסת, גם לשלטון המקומי וכמובן, לרשות המבצעת, אנחנו יכולים להפעיל את הדבר הזה. אני רק חושש מדבר אחד – שלא נגיע למצב של אותו ביטוי: רצינו כמה שיותר טוב - יצא כרגיל. לכן אנחנו צריכים לתת את כל מי שיכול, את הגב, כדי שזה יבוצע. אם נגיע למצב של הכנסת מקלות לתוך הגלגלים כדי שהמפעל הזה לא יצליח, זה יהיה הכישלון של כולנו. רבותיי, מדינת ישראל החליטה שיהיה חינוך חינם חובה מגיל 3. זה עבודה לא פשוטה, עם הרבה השלכות רוחב. צר לי על כך שהשלטון המקומי לא יכול להפעיל את המפתח של סוציו אקונומי, כי מכוונת המחוקק זה היה מיועד לכך.
נחום חופרי
לא.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, משרד החינוך והממשלה הפעילה חוק משנת 84', לפי אשכולות, לפי המצב הסוציו אקונומי.

נחום חופרי

אם נקבל הוראה ממשרד החינוך- - -
היו"ר אלכס מילר
אני הייתי שם. גם אני, כשהייתי באגודת הסטודנטים, כשחילקנו את המלגות, גם אנחנו לא יכולנו לזהות את אותו סטודנט שהוא עני - זה דבר לא פשוט, אבל אם אין לכם מפתח, יכול להיות שכדאי לחשוב על הסוגייה של התעסוקה של אותם הורים. יכול להיות שזה גם הפתרון.

אני כן חושב שההורים צריכים להיות יותר, מבחינת המודעות והוודאות שלהם על מה שהולך לקרות בפתיחת שנת הלימודים, כלומר אתם, מבחינתכם, לדעתי, צריכים לשים איזושהי מגבלה מבחינת הזמן, עד כמה אתם יכולים מבחינת הרישום, להרשות לעצמכם להיות במרחב של אי-ודאות, כלומר אם עד תאריך מסוים אתם רואים שיש בעיה במקום כזה או אחר – לחתוך, שלא יקרה מצב שההורים יהיו ללא הפתרון בנושא גני הילדים.

גם בעניין – דיברנו על כל אותן סוגיות, גני ילדים פרטיים – אנחנו בעוד שבועיים נעשה כאן ישיבה, אני כבר מבקש להודיע, המנהלת, אני רוצה כאן את רשות המסים, משרד האוצר ומשרד הפנים, שייתנו לנו מענה בכל הסוגיות שקשורות לכל הגנים שירצו להיכנס למסלול שמשרד החינוך בונה. אני חושב שזה דבר מבורך, אבל אי-אפשר לצפות מהם שהם יקרסו תחת התשלומים. אם זה גן ציבורי, הוא צריך לקבל את מה שגן ציבורי מקבל. ברגע שהוא מתחיל להיות מופעל כגן פרטי – הוא ישלם את מה שמגיע – כמובן, יחסית לכמה שעות שהוא מפעיל. יש כאלו שלא יפעילו בשלב מסוים את הצהרונים, ואגב, אם אלו שיקבלו את הזיכוי שאתה אומר, שזה שלב ב', לפי המבחן של התעסוקה, הצהרונים, גם שם תצטרך לתת את הפתרון לאותם אלה שמפעילים, אז אני חושב שדווקא אנחנו כאן את אלו שיכולים להעלות את הסוגיות, נעשה ישיבה בעוד שבועיים כאן, ואני מבקש שכל אותן שאלות שעלו כאן – חינוך מיוחד, אני מבקש שתהיה בעוד שבועיים התייחסות מסודרת העניין הזה, וכמובן, נושא ההכשרה, עניין הפיקוח לא נגענו – אנו לא רוצים לראות שפתאום בגלל שיש אי-ודאות במערכת, מתחילים כאן להיכנס כל מיני אנשים שלא צריכים להיות בתוך הגנים. אנחנו רוצים שמשרד החינוך ישמור על האיכות ועל המומחיות של האנשים שנכנסים לכיתות, וזה, מבחינתי, כאשר נתכנס כאן, נמשיך לדון. אנחנו רוצים לתת את כל העזרה.

כבוד השר, שוב – ועדת החינוך מברכת גם אותך וגם את ממשלת ישראל על המהלך, ואנחנו בסופו של דבר כן שואפים שהחינוך יהיה חינם מגיל 0. אני מקווה מאוד שנגיע לזה. אם בעוד שלוש שנים יהיה חינוך חינם לכל ילדי ישראל חובה, אולי בעוד כמה שנים נגיע למצב, כמו שמדינת ישראל תיארה לעצמה, שבסופו של דבר החינוך יהיה כאן גם חינם וגם חובה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.

קוד המקור של הנתונים