PAGE
21
ועדת הכלכלה
07/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 738>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 10:00

<התכנית האסטרטגית של חברת "מקורות" - הקמת מובל ארצי לחקלאות, שיקום מאגרי המים והרחבת פעילות החברה בחוץ-לארץ>

חברי הוועדה: >
רוברט אילטוב – היו"ר
חמד עמאר

עמיר פרץ

נחמן שי

>
ח"כ אנסטסיה מיכאלי



אלון זסק - ראש אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

אהרון גולדמן - סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

שמעון בן חמו - מנכ"ל החברה, חברת "מקורות"

דני סופר - מנהל מרחב מרכז, חברת "מקורות"

שמעון אלמליח - מנכ"ל בפועל של חברת "שחמ מקורות ביצוע", חברת בת של "מקורות"

נח גנדלר גל - יועץ מנכ"ל פיתוח עסקי, חברת "מקורות"

הילה תירוש-אנקרי - מ"מ יועצת משפטית, חברת "מקורות"

שרית מלק - דוברת חברת "מקורות"

קרני קריגר - עוזרת מנכ"ל, חברת "מקורות"

אלכסנדר דומבה - יועץ לחברת "מקורות"

זאב אחיפז - מנהל אגף תפעול, "רשות המים" והביוב

אורי שור - דובר "רשות המים"

ירון סולומון - מנהל מחלקת ההתיישבות, תנועת "האיחוד החקלאי"

רענן עדין - מנכ"ל חברת "עדין אחזקות"

לאה ורון

רונית יצחק
<התכנית האסטרטגית של חברת "מקורות" - הקמת מובל ארצי לחקלאות, שיקום מאגרי המים והרחבת פעילות החברה בחוץ-לארץ>

בוקר טוב, אנחנו נתחיל את סדר היום של ועדת הכלכלה בציון יום "מקורות" בכנסת - 75 שנה להיווסדה של החברה הלאומית למים. אני חושב שזו אחת החברות החשובות למדינת ישראל גם בהיבט האסטרטגי-מדיני וגם מבחינת אספקת המים החיוניים ברמה היומיומית לתושבי ישראל. איך שלא נסתכל על זה, אנחנו תלויים במים באזור הזה באופן ספציפי. אבקש ממנכ"ל "מקורות" להציג את הנושא, בבקשה.

תודה רבה. תודה ליו"ר הוועדה, תודה לחברי הכנסת ולכנסת. "מקורות" מאוד-מאוד שמחים להיות כאן בכנסת ולהציג - - -

דרך אגב, בכל הוועדות היום מציינים את יום "מקורות", לכן אתם לא תראו בכל הוועדות הרבה חברי כנסת, כי זה גם יום כזה - יום שלישי, וגם יש היום נטיעות של עצים, הרבה חברי כנסת מחוץ למשכן, לכן - - -

מחר הנטיעות.

חלק גם היום אני חושב.

כן?

כן. אז, בבקשה, זכותך.

תודה רבה. אני מודה שוב לכנסת, ליו"ר הכנסת, ליו"ר הוועדה, לחברי הכנסת - -

לחבר הכנסת נחמן שי.

- - על ההזדמנות להציג את פעילות "מקורות" בכנסת ויום "מקורות" בכנסת לאור חגיגות ה-75 שנה של החברה. בכוונתנו בוועדה ובוועדות האחרות להציג גם את החברה וגם את פעילותה לאורך השנים ולעתיד, וגם נושאים שונים שאנחנו חושבים שראוי להעלות בוועדות הכנסת השונות לדיון, נושאים חשובים, אסטרטגיים בתחומי פעילות שונים בתחום המים, אנחנו חושבים שחשוב מאוד לפתוח את הנושא הזה לדיון ולקיים דיון על הנושאים הללו. אתחיל במצגת, ביחד אתי נמצאים כאן - - -

רק לפני שאתה מתחיל, חבר הכנסת נחמן שי, אתה רוצה להגיד כמה מלים?

לא, אני שמח על הרעיון. אני חושב שזה חיוני לשמוע גם מה "מקורות" עושה, אבל בעיקר להסתכל קדימה, כי הלוא מה שחסר לצערי הרב בישראל זה תכנון לטווח ארוך, לכן באתי אגב, אני חושב - - -

דרך אגב, היוזמה ליום "מקורות" היא יוזמתו של חבר הכנסת משה מוץ מטלון.

יופי, אני שמח על כך ואני באתי לשמוע חזון, אני מסתכל על 20, 30 שנה ולא יודע מה יהיה ב-20, 30 שנה – אבל דרושים מים.

יהיה בסדר, בבקשה.

בסדר, אני פה בשביל זה.

תודה רבה. אתחיל במצגת, כמו שאמרתי, אציג בקצרה את פעילות "מקורות" וגם שלושה נושאים עיקריים שאנחנו רוצים להעלות, שלושת הנושאים לדיון: אחד, הקמת מערכת ארצית לקולחים לחקלאות, השני, ניהול המערכת הארצית של מים שפירים בעידן ההתפלה, ניהול העודפים, אני אדבר על זה בהמשך, בזמן הלא רחוק נתחיל לראות עודפים בפעילות השוטפת או בתפוקה השוטפת של כל מתקני ההתפלה עד תחילת 2014.

מאיזו שנה יהיו לנו עודפים?

מתחילת 2014 יהיו עודפים שוטפים. אני מזכיר ואזכיר את זה בהמשך, ישנו גירעון מאוד גדול במאגרי המים של המדינה, גירעון של כ-1.5 מיליארד מ"ק בכל המאגרים. ובשלב ראשון יש צורך למלא את המאגרים, ובעתיד אנחנו נגיע גם לעודפים וניהול העודפים וניהול מערכת המים הארצית - - -

כל שנה מבשרים לנו על בצורת - - -

אנחנו המדינה המתפילה ביותר בעולם.

נכון. אנחנו תיכף נדבר על - - -

אז למה שיתפילו כל כך הרבה?

אנחנו תיכף נדבר על זה בהמשך. יש לזה הרבה סיבות והרבה יתרונות, אבל ניהול מערכת המים הארצית בעידן ההתפלה, בעידן העודפים הוא ניהול אחר לגמרי ממה שהכרנו עד היום וצריך להיערך לכך. אנחנו מציגים את זה כתפיסה, מציגים את התפיסה וגם את אופן הפעולה שאנחנו חושבים שראוי שיהיה. אציג את זה, אפתח את הנושא הזה לדיון.

הצטרף אלינו חבר הכנסת חמד עמאר.

נושא שלישי שאני מתכוון להעלות, ואני אפרט כל נושא במצגת. הנושא השלישי זה כל נושא -"מקורות" כפי שאמרתי, פועלת כ-75 שנה, חוגגת בעוד כשבוע 75 שנה להיווסדה - לאורך השנים "מקורות" צברה ידע רב בתחום המים. ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתחום המים, ממש בטופ שבטופ של המדינות בתחום המים, והידע הרב שנצבר כאן מאפשר למשק המים הישראלי ול"מקורות" לפתח פעילות עסקית מאוד-מאוד ענפה בתחום המים בעולם.
אנחנו עושים את זה היום וחושבים שאנחנו יכולים לעשות את זה הרבה-הרבה יותר, וצריך לאפשר - כמו שאפשרו לתעשיות הביטחוניות הממשלתיות פעילות בחוץ-לארץ - על מנת למנף את כל הידע והיכולות בארץ לפעילות עסקית ענפה בחוץ-לארץ. הדבר הזה יוצר הכנסות רבות למדינה, מטבע זר - - -

מה מונע מכם? זה גם מסתדר עם הוועדה שלך, לדעתי.

על-פי חוק החברות הממשלתיות, כל פעילות בחוץ-לארץ שכרוכה בהקמה של חברה או איזשהו תאגיד, חייבת את אישור הממשלה. התהליך מאוד מסורבל, מאוד ארוך ומאוד מקשה על הפעילות. בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות אפשרו לתעשיות הביטחוניות הממשלתיות - - -

זה מצריך חקיקה?

לא. זו החלטה של הממשלה. בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות אפשרו מסלול ירוק לתעשיות הביטחוניות לפעילות בחוץ-לארץ, תחת מגבלות ובקרה ותקנות, אבל זה מאוד-מאוד מקל על הפעילות שלהם, הם עושים פעילות מאוד ענפה בחוץ-לארץ.
ואנחנו חושבים שהידע שקיים ב"מקורות" והיתרונות שקיימים בפעילות "מקורות" הם לא פחותים, והיתרון היחסי שיש לישראל בתחום המים הוא לא פחות מאשר יש לישראל בתחום התעשיות הביטחוניות, ואנחנו יכולים למנף את זה לפעילות מאוד-מאוד ענפה בישראל, ואנחנו רוצים לבצע את זה.

יש את חברת החשמל - סליחה שאני מקשה, אני הולך אחרי - נגיד שחברת חשמל התחילה איזשהם קשרים עם קפריסין לאחרונה, גם איזה גיבוי הדדי וגם פתחו שם, לפי דעתי איזושהי פעילות, הם קיבלו על זה אישור מיוחד מהממשלה?

כן. אם הזכרת כבר את קפריסין - מסוף השנה, אנחנו "מקורות", נספק 40% מאספקת המים השפירים של קפריסין לקפריסין על-ידי שני מתקני התפלה, אחד שסיימנו עכשיו, ואחד שאנחנו בתהליך.

אתה כן פועל בחוץ-לארץ.

אנחנו גם פועלים פעילות מאוד-מאוד איטית, התהליכים מאוד מסורבלים, ואנחנו יכולים לעשות הרבה-הרבה יותר בתחום. אז אני אתחיל את המצגת, ברשותכם. "מקורות" במספרים: 4,800 לקוחות, 7 מיליון צרכני קצה, מספקת כ-1.5 מיליארד מ"ק בשנה, 3,000 מתקנים, 10,000 ק"מ של קווי מים, לחברה דירוג של טריפל A, הדירוג הגבוה ביותר שיש היום בארץ, מספקת מים גם לרשות הפלסטינית וגם לירדן בהיקף של קצת מעל 100 מיליון מ"ק בשנה - - -

חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

זה מה שחסר לנו כרגע לחקלאות, לעזאזל.

ולחברה שתי חברות בנות: "שחמ מקורות ביצוע", זה חברת הביצוע של החברה, חברה קבלנית שבונה את כל מתקני המים של "מקורות" וגם לגורמים נוספים ו"מקורות פיתוח וייזום" זו הזרוע השיווקית, היצרנית של החברה בעיקר בחוץ-לארץ, גם בארץ, אבל בעיקר בחוץ-לארץ.

ניהול אינטגרטיבי של כל "מקורות" המים, אקוויפרים, כנרת, קידוחים, ניהול אינטגרטיבי של מקורות המים, ביטחון המים - נושא מאוד מרכזי שאנחנו עוסקים בו, אנחנו מספקים כ-60% מהשבת המים לחקלאות, המים מושבים לחקלאות - - -

למה אתה מתכוון כשאתה אומר ביטחון המים?

ביטחון המים – ישראל כידוע, חשופה לאיומים מאוד גדולים, בין היתר גם בתחום המים, ולנושא של אבטחת מקורות המים ואבטחת אספקת המים יש משקל רב מאוד בפעילות החברה. החברה עוסקת בנושא הזה הרבה מאוד, החברה פיתחה ידע רב בתחום והיא מהמובילות בעולם בתחום זה. גם את התחום הזה אנחנו מייצאים לעולם ויש ביקוש מאוד גדול לתחום הזה בהרבה מאוד מדינות, בהרבה מאוד שיטות אנחנו יודעים לאבטח את מקורות המים של ישראל.
אספקת המים באיכות ואמינות גבוהה, קידוחים לעומקים מאוד גדולים, אנחנו יודעים לקדוח גם לעומקים של כ-1.5 ק"מ ויותר, להוציא מים מהערבה ומעל 1.5 ק"מ מים - - -

רק לכם מותר לקדוח?

לא. ישנם גורמים נוספים שיכולים לקדוח באישור של "רשות המים". אזכיר, אנחנו חברת המים הלאומית, הגורם המבצע. יש את "רשות המים", שהיא הרשות, הרגולטור לכל תחום המים והם נותנים את אותם היתרים. במקום שניתנים ההיתרים אנחנו מבצעים את הידע – ל"מקורות" יש ידע ייחודי בתחום, יודעת לקדוח, אמרתי, לעומקים מאוד-מאוד עמוקים, שאף חברה היום בעולם לא מגיעה כמעט לעומקים הללו, להוציא מים באיכות מאוד-מאוד נמוכה, לטפל בהם ולספק אותם לאחר מכן גם לשתייה וגם לחקלאות.
פיתוח בר-קיימא - את כל הפעילות שלנו אנחנו עושים תוך כדי שמירה על הטבע, על הסביבה באיכות מאוד-מאוד גבוהה, ואנחנו מציגים את זה בהרבה מאוד פורומים. לחברה יש דירוג מאוד גבוה בדירוג מעלה בנושא פיתוח בר-קיימא, זה נושא מרכזי בתחום הפעילות שלנו, כמו בשיתופי פעולה בין-לאומיים, לחברה יש הרבה מו"פ בהיקף מאוד רחב, ידע רב מאוד, יחידות שעוסקות בנושא הזה בהיקפים רחבים, שיתופי פעולה בין-לאומיים רבים בנושאי המו"פ.

התייעלות אנרגטית - "מקורות" היא הצרכן הגדול ביותר של חשמל בארץ, הלקוח הגדול ביותר של חברת החשמל, היא עוסקת הרבה מאוד בהתייעלות אנרגטית לצורך הפעלת מתקני החשמל.

יש לך תחנות כוח שלך?

לנו אין תחנות כוח, אנחנו הצרכן של חשמל הגדול ביותר.

אני מבין, אין לכם תחנות כוח שלכם.

אין לנו תחנות כוח. יש לנו מחשבות על עניין התחנות - בעניין הזה אנחנו - - -

יש הרבה מפעלים הרבה יותר קטנים משלך שיש להם תחנת כוח מקומית, זה לא איזה דבר מהפכני.

זה נכון. למתקן ההתפלה באשדוד, שאנחנו מקימים בימים אלה, אנחנו בהחלט שוקלים להקים תחנת כוח שתספק את החשמל למתקן ההתפלה שלנו, וגם תמכור את העודפים לרשת, אנחנו בהחלט שוקלים את זה, אבל אנחנו לקוח של מערכת החשמל.
התפלה - "מקורות" היא החברה הראשונה שפיתחה מתקני התפלה בארץ, מהמובילות בעולם בתחום זה. מתקן ההתפלה הראשון הוקם כבר ב-1966, מתקן ההתפלה של מי ים גם הראשון בארץ וגם מהראשונים בעולם הוקם בסוף שנות ה-90 בסבחה באילת. לחברה כ-32 מתקני התפלה בעיקר למים מליחים, וגם כרגע אנחנו מקימים מתקן התפלה למי ים באשדוד, מתקן מאוד גדול של 100 מיליון מ"ק. החברה גם עוסקת בכל נושא הגברת המטר - דרך חברת הבת שחמ, וגם תפיסת שיטפונות.

כמה אמרת שיש מתקני מים מליחים?

יש לנו 32 מתקני התפלה, רובם קטנים למים מליחים, באזורים שבהם אין נגישות לים.

אבל כמה יש? מתקני מים מליחים - יש לך אחד בניצנה, איפה יש לך עוד?

יש לנו בערבה הרבה מתקנים, יש לנו מתקנים בכל המקומות שבהם אין נגישות למים אחרים ולא חיבור למערכת הארצית: ב"להט", ב"גרנות", בערבה יש לנו הרבה מאוד מתקנים, במקומות שבהם אין חיבור למערכת המים הארצית.

איך אתם מתמודדים עם השאלה של רמת האורניום הטבעי שיש במים?

- - - זה מעטים.

אנחנו בהחלט מטפלים בנושא הזה, זה נושא שמטופל. אספקת המים שלנו עומדת בכל התקנים.

לא, ברור.

נבדק, אנחנו תחת פיקוח ובקרה מאוד הדוקים של משרד הבריאות. כל מה שאנחנו מספקים עומד בכל הסטנדרטים בארץ והבין-לאומיים.

לא, חלק גדול ממתקני המים המליחים לא משמשים לשתייה בגלל הסוגיה הזאת ומשמשים רק להשקיה חקלאית ולדברים אחרים. בזמנו, אני קיימתי דיון עם מנכ"ל "מקורות" והיה איזה רעיון להביא איזה מתקן טיהור שמטהר את היתרה, מתקן שהיה בהולנד או משהו כזה, ואמרו שיבדקו, אין לי מושג מה עשו עם זה הלאה.

יש לנו פיילוט היום שמטפל בזה. דווקא הבעיה היא במי הגלם שמכילים מספיק אורניום שמתרכז מאוד בבוצה - -

נכון.

- - בבוצה עצמה, את הרכז עצמו אנחנו היום יש לנו - - -

שנאים.

בשלב זה לא, אבל יש לנו פיילוט לראות איך אנחנו מקטינים מאוד את הרמות הרדיואקטיביות במים האלה. בקציעות בזמנו ניסו לעשות, אם אתה זוכר - -

כן.

- - מתקן איוד, בזמנו דיברו על מתקן שיגדל דגים, כי המים האלה מספיקים - -

נכון מאוד, בגלל זה אני שואל.

- - אפילו לגדל דגים, וזה נפסל בגלל רמות הרדיואקטיביות.

נכון.

נכון להיום זה מתקן שרק מבצע איוד של המים והרכז נשאר במקום מסוים ואותו - -

- - -

- - ישלחו לרמת חובב.

אפשר להשתמש בזה להעשרת אורניום?

זה דיון לוועדת משנה אחרת.

זה בארצות אחרות.

ועדת משנה סודית שאנחנו לא נדבר עליה.

גם אני חושב - - -

הנושא הראשון שאמרתי שאנחנו רוצים להציג זה כל נושא הקולחים והקמת מערכת ארצית לקולחים. כמות הקולחים לשנת 2050 צפויה להיות מעל 90 מ"ק. נכון להיום היקף הקולחים בארץ הוא כ-470 מיליון מ"ק. ישראל מובילה בעולם בטיפול בנושא של שפכים וגם בנושא של קולחים ואספקתם לחקלאות. הקולחים הם מים לכל דבר ועניין - כשהם עוברים את הטיפול הנכון הם יכולים לספק את צורכי החקלאות לכל סוגי הגידולים - לאחר טיפולים שלנו כמו לדוגמה טיפול בשפד"ן, טיפול רבעוני, ולכן, הם גורם שהוא בהחלט תחליפי לכל נושא המים השפירים.

אנחנו רואים, בגרפים שמוצגים כאן, לאורך ה-15 שנים האחרונות מגמה מאוד-מאוד ברורה של הקטנת השימוש במים שפירים בחקלאות ועלייה באספקת מי קולחים לחקלאות. בנוסף, אנחנו רואים גם שימוש שהולך וגדל במים מליחים, אבל בעיקר בקולחים. ואנחנו חושבים שבהיקפים כאלה נכון לראות כבר היום מערכת בנויה ממערכות ממפעלים מקומיים וממפעלים אזוריים, שהם בעיקר מפעלים אזוריים שלנו: השפד"ן, הקישון.
אנחנו חושבים היום שצריך להסתכל על כל מערכת הקולחים בראייה יותר אינטגרטיבית ולייצר תפיסה של מערכת ארצית לקולחים. צריך לזכור שהשפכים נוצרים בריכוזי אוכלוסיות בעיקר במרכז. השפיכה של הקולחים נעשית באזורים יותר מרוחקים בעיקר בדרום - אזורים מרוחקים יותר שצריך גם לטפל בהם וגם לשנע אותם. ישנם אזורים שיש בהם עודפים, אזורים שיש בהם חסר, וצריך לתפיסתנו לייצר תפיסה של מובל ארצי ולשנע את אותם עודפים מאזור לאזור.
הקולחים הם באיכות גבוהה ויש להם ביקוש גדול מאוד על-ידי החקלאים. ואנחנו חושבים שצריך לייצר את אותה תפיסה, לבנות ולחבר מפעלים אזוריים ומפעלים מקומיים במקום שבו ניתן ויש את ההיגיון הכלכלי לבצע את זה, ולייצר תפיסה כזאת וניהול של מערכת קולחים ארצית.

איזה מחיר יש למי הקולחים? למים האלה?

של הקולחים? בערך 0.7 שקל לקוב - זה נע בין 0.7 שקל לבין 0.9 שקל.

זה טוב להשקיית גינות ודברים כאלה.

לא, זה לחקלאות.

לחקלאות.

רק לחקלאות?

רק לחקלאות. ניתן גם בעתיד - - -

כי להביא את זה לבית זה עלויות יקרות, זה תשתיות.

זה מה שאני אומר, אבל בעיקרון היית מעדיף שיש פה גינות ופארקים וכל מיני מרחבים ציבוריים.

זה לאט-לאט מגיע וזה יגיע גם בעתיד - - -

תהיה מערכת חליפית ליד - - -

זה גם יגיע לעניין הזה. לדוגמה, כל נושא של "גאולת הירקון" - אנחנו מטפלים בכל נושא "גאולת הירקון", לאחר טיפול, כשיהיה אפשר להביא את המים לרמה רבעונית, אפשר יהיה לספק גם את הקולחים האלה לכל הגינון של פארק הירקון, ואז אפשר יהיה לעשות את זה. זה בהחלט יחליף מים שפירים גם לנושא הגינון, זה תהליך שנעשה, אבל צריך להביא את המים לרמה כזאת שאפשר יהיה לעשות את זה. צריך לזכור שבגינון ילדים יכולים ללחך את הדשא - -

נכון.

- - אז הרמה צריכה להיות הרבה יותר גבוהה, ולכן אחרי שהמים האלה עוברים טיפול כזה ניתן לספק אותם גם לגינון. ואנחנו רואים בגרפים האלה את המגמה שתיארנו לאורך ה-15 שנה, מגמה מאוד ברורה של הקטנת השימוש במים שפירים לחקלאות והגדלת אספקת מי הקולחים לחקלאות.

למה שיניתם את השם ממוביל ארצי למובל ארצי? איך זה השתנה בעקבות השנים?

אנחנו מדברים כרגע על מובל לקולחים.

המוביל הארצי נשאר המוביל הארצי.

המוביל הארצי זה מים שפירים.

הבנתי, להבדיל מהמוביל הארצי, יש מובל למי קולחים.

זה על קוצו של יוד.

איכות המים עומדת על קוצו של יוד.

דרך אגב, אנחנו בהחלט רואים הרבה מאוד סינרגיה בין ניהול המוביל הארצי למים שפירים ביחד עם מובל הקולחים הארצי, הרבה מאוד סינרגיה - -

זה משהו אחר.

- - עם אותם מערכות, אותם חדרי בקרה, אותם אנשים שעובדים - - -

איך מובילים את זה?

כרגע זה בעיקר, כמו שאמרתי, מבוסס על מפעלים מקומיים או אזוריים שלנו. אנחנו חושבים שצריך לחבר את המפעלים האזוריים ולייצר מערכת הולכה שתוליך - במקום שעדיין אין את זה - את מי הקולחים מאזור לאזור, ממקום שבו יש עודף לאזורים שיש בהם חסר.
קולחים הם חלק ממאזן המים הלאומי של מדינת ישראל, ויש להתייחס אליהם כאל נכס אסטרטגי. מערכת הקולחים הארצית, שתנהל בראייה לאומית את משאב מי הקולחים, תאפשר את יישום מדיניות הממשלה לפיתוח וקידום ההתיישבות והחקלאות.
אתם רואים גם כמובן ששימוש בקולחים חייב להיות משולב בתפיסה הכוללת של שמירה על מקורות המים הטבעיים, ולכן יש להתאים לכל אזור את איכות הקולחים המתאימה לו. צריך לזכור שהנושא הזה רגיש - הרבה פעמים מערכת הקולחים עוברת על אקוויפרים שונים, וצריך שהנושא הזה יטופל ברמה גבוהה על מנת למנוע פגיעה באזורים רגישים במערכת הארצית. לכן לטיפול נכון וברמה גבוהה ואיכותית יש חשיבות גבוהה מאוד לטיפול במערכת הקולחים.

מי חוץ מ"מקורות" מטפל היום במי קולחים? יש עוד חברה?

יש מפעלים אזוריים, אגודות חקלאיות בעיקר מטפלות - - -

שהם עושים את העבודה לבד.

הם עושים את העבודה לבד לעצמם. ואנחנו באים ואומרים: כל מי שעושה לעצמו בסדר גמור, אבל אם ישנם עודפים צריך לנייד את העודפים, ומי שצריך לראות את זה בראייה ארצית כוללת - שהוא גם לא אינטרסנטי לעניין אלא הוא גם רואה ראייה כוללת - צריך להיות גוף כמו מקורות חברת המים הלאומית שתטפל בראייה ארצית. כל מפעל שיש לו את המערכת שלו יישאר עם המפעל שלו ויפעיל את המערך שלו. אנחנו מדברים רק על המקום שבו יש עודפים ואפשר לנייד אותם, וצריך לראות את זה בראייה כוללת.

יש עודפים היום?

יש, בהחלט, באזורים מסוימים יש בהחלט, ובהחלט יש היגיון כלכלי לתפיסתנו לייצר תפיסה כזאת של מובל ארצי לקולחים ולאפשר את הניוד של הקולחים. נושא יתרונות למערכת קולחים ארצית זה גם שוויון בין כלל צרכני המים לחקלאות במדינה, ניהול יעיל ונכון של משאבי קרקע לטובת הקמת מאגרים לקליטת מי הקולחים, שילוב של מקורות מים שוליים נוספים במערכות הקולחים, ויצירת מערכת בעלת גמישות תפעולית גבוהה לכלל המערכת.
אנחנו חושבים שמישהו צריך להקים את המערכת - באותם מקומות תבוצע ההקמה ויבוצעו החיבורים בין המפעלים האזוריים - צריכה להיות חברת המים הלאומית על בסיס המקצועיות, אמינות ואחריות לאומית. ל"מקורות" יש ניסיון רב בהקמה, בניהול ובתפעול מיטבי של מערכות אספקת מים גדולות ומורכבות, ידע רב בשמירה ובניהול מאגרי - - -

איפה עומד כל הנושא הזה של מערכת קולחים היום? יש שיקולים האם להעביר את זה לחברה זו או אחרת? אולי תפרט איפה עומד כל הנושא הזה.

כרגע, כמו שאמרתי, התפיסה היתה יותר תפיסה מקומית ואזורית. כל התפיסה הארצית פחות נשקלה, לדעתנו. אנחנו מציגים כאן את כל התפיסה הזאת ל"רשות המים" ממש החודש, לקראת סוף החודש אנחנו מציגים את כל התפיסה הזאת ל"רשות המים", היא הגורם הרגולטורי שאחראי לנושא הזה. במקביל, אנחנו מציגים את זה גם לשר האנרגיה והמים לדיון, ואנחנו בעצם מייצרים תפיסה ומביאים אותה לדיון.

ומי אמור להחליט?

"רשות המים", בחלק מהמקרים שר האנרגיה והמים, בחלק מהמקרים הממשלה, כל אחד בתחומו, בהתאם לאחריות של הגורמים השונים לעניין הזה. ואנחנו מביאים תפיסה - אנחנו חושבים שצריך להסתכל קדימה וכל הראייה שלנו היא ראייה ארוכת טווח. אנחנו רואים מגמות וחושבים שצריכים לייצר תפיסה יותר נכונה לטווח הארוך, ולכן אנחנו מביאים מגמות, תפיסות שונות בתחומים שונים בתחום המים לדיון וקבלת החלטות בראייה ארוכת טווח, וזה בהחלט נושא שאנחנו חושבים שצריך לראות אותו בראייה ארוכת טווח. היקף הקולחים הולך וגדל וצריך לייצר את אותה ראייה לשימוש טוב יותר ומוגבר יותר בתחום הקולחים.
שוב, בנושא של ניהול מערכת הקולחים בראייה לאומית: ראייה לאומית ושמירה על עיקרון השוויון בין כלל הצרכנים, ניצול תשתיות קיימות, חוסן פיננסי שישמור על אמינות ורציפות תפעולית ויכולת גיוס הון לפיתוח - הזכרתי ש"מקורות" היא חברה מדורגת בדירוג הגבוה ביותר היום בשוק ההון, ויש לה יכולת גיוס מאוד טובה ועלויות מאוד נמוכות, שמאפשרות הקמת כל המערכות האלה בעלויות המינימאליות שניתנות לביצוע, וכמובן ראייה ארוכת טווח.

איפה אתם מגייסים הון?

אנחנו מגייסים בשוק ההון, בעיקר דרך הנפקות אג"ח פרטיות מהגופים המוסדיים. "מקורות" גייסה בחמש שנים האחרונות כ-6 מיליארד שקלים בשוק ההון מאותם גופים פרטיים, וזה נחשב הצלחה גדולה מאוד. לכל הנפקה שאנחנו מבצעים יש ביקוש מאוד-מאוד גדול בשוק ההון, ובהחלט אנחנו נהנים מהיכולת הזאת של שוק ההון, ושוק ההון נהנה מהאג"חים שלנו.

הנושא של היתרונות הנוספים שנגעתי בהם תוך כדי המצגת, זה הנושא של הקמת והפעלת המערכת הזאת בראייה כוללת שמאפשרת גם – צריך להזכיר של"מקורות" יש גם פריסה ארצית של חדרי בקרה מאוישים כבר היום כל שעות היממה, כדי להפעיל את מערכת המים השפירים. עם אותם חדרי בקרה נוכל לנהל גם את המערכת של הקולחים.

ל"מקורות" פריסה ארצית של בעלי מקצוע, אמצעים וציוד, כשכבר היום המערכת הזאת קיימת לצורך ניהול כל מערך המים השפירים, וניתן להשתמש באותם אנשים, באותם יכולות, באותו ציוד ואמצעים על מנת לבצע את אותה פעילות גם של מערך הקולחים הארצי, וכמובן שזה יוצר אופטימיזציה של ניהול ועלויות.

ל"מקורות" ניסיון בפיתוח ותפעול של מודלים תפעוליים אופטימליים. מערכת כזאת צריכה ניהול אופטימלי, והיכולת הזאת קיימת בצורה מאוד-מאוד גבוהה ב"מקורות". וכמובן, הכשרת עובדים בכל התחומים שנדרשים על-פי חוק. היום, לעסוק התחום הזה נדרשים הרבה מאוד מיומנויות, החקיקה, התקנות והרגולציה הן מאוד-מאוד חמורות לכל הנושא של טיפול בקולחים ושפכים, וגוף כמו "מקורות" יכול לעמוד בכל התקנות הללו בצורה הטובה ביותר.
עד כאן הנושא של מערכת קולחים ארצית, אני עובר לנושא השני, שאנחנו רוצים להעלות לדיון, זה כל הנושא של עידן ההתפלה, ניהול משק המים השפירים בתקופת העודפים – ניהול העודפים. אנחנו רואים מעבר מסיבי להתבססות על מי ים מותפלים לאספקת מי שתייה, שמחייב השקעה כספית גדולה במתקני התפלה ובמערך קליטת המים המותפלים, שניהולה וטיפולה הופך למורכב יותר.
היתה שאלה לגבי הנושא של ההתפלה. אנחנו רואים את מתקני ההתפלה למי ים הגדולים השונים, שנמצאים בתהליך ההקמה שלהם מ-2010 ובהמשך. רואים שכבר בתחילת 2014 אנחנו כבר נראה היקף התפלה של כ-620 מיליון מ"ק לשנה, עם השלמת המתקן שלנו באשדוד, עם השלמת המתקן ב"שורק". לאחר מכן זה מתייצב וקצת עלייה לקראת 2017. עד להגעה להיקף תפוקה כזה של כ-620 מיליון מ"ק אנחנו נתחיל לראות עודפים תפעוליים שוטפים בהיקף המים השנתי.

מה יהיה העודף?

תלוי מאוד בהיקף הצריכה. אנחנו נראה את זה בהמשך במודלים השונים שאנחנו מציגים. ואני מזכיר שוב, שהיום משק המים נמצא בגירעון של כ-1.5 מיליארד מ"ק בכל מאגרי המים, לכן בשלב הראשון העודפים בעיקר ישמשו למילוי האוגר, שנמצא בחסר, ולאחר מכן ישנו כמובן כל הנושא של ניהול מערך המים השפירים בתקופת העודפים.

תוך כמה זמן אתם מעריכים לאזן את הגירעון?

יש לנו תשובה טובה כיוון שיש לנו שקף בעניין, בדיוק לגבי מה ששאלת. אנחנו רואים כאן בשקף שלוש עקומות שמייצגות ביקושים שונים למים. ואנחנו מציגים בעצם – אנחנו נמצאים היום ב-2012 – חסר של, כמו שאמרתי, כ-1.6 מיליארד מ"ק, אנחנו רואים כאן את האופטימום שהאוגרים צריכים להיות. אנחנו רואים שבסצנריו שונה של ביקושים: ביקוש גבוה, בינוני או נמוך, אנחנו רואים איך נעשה מילוי האוגר.
אנחנו רואים שאם יהיה ביקוש נמוך, אז האוגר יתמלא מהר מאוד, נראה את זה כבר בסביבות 2019, 2020, נראה את מילוי החסר שבאוגרים עד למקסימום אוגר; ובביקוש גבוה אנחנו נראה את זה בתקופה הרבה יותר ארוכה, לקראת 2030-2028. שוב, תלוי כמובן בתחזית הביקוש, תחזית הביקוש היא מאוד מורכבת, כמה כל משפחה תצרוך, כמובן זה קשור לרמת חיים, קשור לגידול הטבעי שיש באוכלוסייה וכו'. בסצנריומים שונים אנחנו רואים כאן בעצם את המילוי של החוסר.

לא נלקח בחשבון כל הנושא של הגשם?

הכול נלקח בחשבון - -

זה נלקח.

- - בהחלט, כמובן. נלקח בחשבון הממוצע הרב-שנתי. מעבר מניהול בחוסר לניהול בעודף, כמו שאנחנו רואים, כבר ב-2014, כפי שאמרנו.

עוד 20 שנה.

בעידן ההתפלה אנחנו נראה תפעול הרבה יותר מורכב בראייה לאומית. אנחנו רואים בשקף הימני בגדול סכימה מאוד-מאוד כללית של מערך אספקת המים הארצית. אם בעבר כל המערך הארצי היה מבוסס על המוביל הארצי שהעביר מים מהכנרת דרומה, אנחנו נראה עכשיו ביחד עם אותו מובל ארצי שממשיך, גם חיבור של חמישה מתקני התפלה על חוף הים בצד המערבי ובעצם אספקה גם מהכנרת, גם מהאקוויפרים, גם מהקידוחים, כל מה שקיים היום. בנוסף לזה עוד חמישה מתקני התפלה מאוד גדולים שיספקו מים בהיקפים מאוד גבוהים, בקצבים מאוד גבוהים, בזמן מאוד-מאוד קצר.

לרשות הפלסטינית ולירדנים אתם מספקים מים מותפלים או מים - - - ?

אנחנו מספקים לירדנים מהכנרת, ואנחנו מספקים לרשות הפלסטינית מים – חשוב מאוד להבין שאנחנו מקבלים מים מכל מיני סוגים ומספקים אותם ביחד. כלומר, לעיתים אתה יכול לומר שאלה מים ממתקן כזה או אחר, אבל אנחנו מקבלים את זה למערכת – מים מפה, מים – כל מיני סוגי מים , מספקים מים שהם איזשהו תמהיל של מקורות המים. לכן, אנחנו מספקים שם לרשות הפלסטינית תמהיל כמו כל אוכלוסייה אחרת.

ולירדנים?

לירדנים מהכנרת.

איך? ישר ל - - - ?

לירדנים מהכנרת אנחנו מספקים שם דרך - - -

כחלק מההסכם עם הירדנים.

כן, נכון.

כמה אנחנו צריכים לספק לירדנים?

30 מיליון - - -

אנחנו מספקים היום כ-51 מיליון מ"ק בשנה, משהו כזה.

זה בהתאם למסגרת הסכם השלום?

הסכם השלום היה יותר נמוך, עם השנים הגדילו את זה. הסכם השלום היה 20 מיליון מ"ק, היום זה כבר כ-51 מ"ק.

- - -

לא, אבל את לא יכולה לא לתת להם את המים האלה, את יודעת למה זה חשוב. תציע רוברט, תעביר הצעת חוק - - -

נחמן, אל תכעס. לאה לא אשמה בזה, היא לא עשתה את ההסכם.

לא, חס וחלילה אני חושב שזה - - -

אם אתה מציע זה משהו אחר.

אני חושב שזה חשוב מאוד, זה חשוב מאוד, זה אחד האדנים של הסדר השלום, אסור לגעת בו.

אם אסור לגעת, אז צריך להחזיר את זה ל-20 מיליון מ"ק.

לא, טוב שיעלו קצת כל פעם - - -

אז בסדר, אני מסכים אתך, בוא נמשיך.

אני מדבר על תפעול הרבה יותר מורכב בתקופת ההתפלה - אם המים הגיעו בעבר רק מצפון לדרום, היום המים יגיעו גם מצפון לדרום וגם ממערב למזרח למערכת שלנו, ומשם יסופקו גם צפונה, ואנחנו כבר רואים עכשיו יכולת אספקה צפונה ודרומה ומזרחה לכל הארץ - יכולת בהיקפים הרבה יותר גדולים, בקצבים הרבה יותר גבוהים, ולכן ניהול המערכת הופך להיות הרבה-הרבה יותר מורכב.
אם בעבר במקור המים ב"אשכול" – "אשכול" זה המאגר שקולט את המים מהכנרת, עובר טיפול שם מהכנרת, לאחר מכן מסופק דרומה – מחזור המים היה חמישה ימים, היום במתפילים מחזור המים יורד לכ-6 שעות ואפילו מתחת לכך, וזמן התגובה מרגע יצירת המים ועד אספקה ממש בברזים לבתים יורד משבעה ימים לשלוש שעות ומטה. כלומר, כל הטיפול, הניתור, אבטחת המים, האיכות, היכולת להגיב במקרה שיש תקלה, כל העסק הזה הופך להיות הרבה-הרבה יותר מורכב ודורש היערכות הרבה-הרבה יותר מורכבת לכל העניין.
ב"שורק" לדוגמה יתפילו את המים ומייד אנחנו נספק את זה לבתים בטווח אפס ממש. לכן, כל הנושא של זמני התגובה הקצרים מחייבים תפעול מיטבי ו"מקורות" מקימה מרכז תיאום ובקרה ארצי, שמשלב מודלים לאופטימיזציה, טיפולים בזמן אמת על מנת לנהל את המערך הזה בצורה המיטבית בתפוקה של אספקת מים הרבה-הרבה יותר מורכבת.

היתרונות בניהול החוץ של מערך ההפקה והמערכת הארצית על-ידי חברת "מקורות": ניהול אינטגרטיבי יביא לתכנון, לפיתוח ולתפעול אופטימליים של מערכות המים; הוזלת העלויות כתוצאה מניהול מיטבי ויכולת מימון הרבה יותר טובה; התמודדות מקצועית עם אירועי חירום וכשלים, כשיש כשל צריך יכולת הרבה יותר מורכבת - תגובה בזמן אמת, פריסה ברמה הארצית, וכל זה יש ל"מקורות".

שמירה על המים כנכס אסטרטגי של המדינה, צריך בהחלט לראות את כלל מקורות המים, צריך לזכור שרוב המים יגיעו – כ-75% מאספקת מי השתייה – ממתקני ההתפלה, יהיה צורך לתחזק את כל המאגרים האחרים כדי - אנחנו נראה את זה גם בהמשך - שבעת כשל של אחד ממתקני ההתפלה הגדולים יהיה צורך מייד להגיב ולהכניס לפעולה את המאגרים, את הקידוחים, אספקה כמובן מהכנרת ומכל המקומות על מנת להגיב בזמן ברגע שיש כשל של מתקן מאוד גדול; כמובן שחלוקה הוגנת של משאב חיוני; מקצועיות וידע שמאפשרים הובלה וחדשנות טכנולוגית במשק המים בארץ ובעולם.

דיברנו על הנושא של ניהול אחוד לצורך תגובה מהירה במקרי חירום. אנחנו רואים בסכימה השמאלית את המתקנים: פלמחים, אשקלון - מתקן אשקלון אחד המתקנים הגדולים, הראשון שהוקם כמתקן התפלה גדול של התפלת מי ים. זו הדוגמה: אם מתקן ההתפלה באשקלון נופל מאיזושהי סיבה – דרושים בקיץ 36% מקידוחי ההר או לחילופין כל קידוחי החוף בתוספת 10% של קידוחים מההר לגיבוי כשל רק של המתפיל הזה. בחורף זה פחות, בחורף דרושים 46% מקידוחי ההר, או 83% מקידוחי החוף לגיבוי רק של כשל של המתפיל.
זה אומר שאתה צריך לתחזק כל הזמן את כל הקידוחים, את כל המאגרים, בצורה כזאת שהם יוכלו להגיב מייד ברגע שיש כשל, ורק מי שמסוגל לנהל ראייה - - -

כמה זמן המתקן פועל?

המתקן של אשקלון פועל מ-2005.

בדרך כלל כשל - כל כמה זמן יכול לקרות?

יש כשלים כל הזמן של שעה-שעתיים-שלוש, אבל אנחנו מדברים על כשלים יותר משמעותיים שאתה לא יודע - יכול לנבוע מזה שפתאום אשקלון כבר ראינו שאין - יש שם נפילה של כל מיני פצצות ודברים מהסוג הזה או כשל תפעולי, תקלה או כל דבר שהוא, אם מערך המים יתבסס בעיקר על זה ומדובר על מתקנים מאוד-מאוד גדולים, יש צורך בגיבוי מאוד משמעותי על מנת להגיב ולטפל במקרה הזה.

גם נפילה של שעה אחת דורשת להפעיל את כל הקידוחים האלה, כי זה מים שחסרים במערכת אז שעה אחת זה גם קורה.

גם שעה-שעתיים ושלוש זה קורה היום כבר. אתם לא מרגישים את זה, אנחנו מייד מתחילים להפעיל מהכנרת, מכל מיני קידוחים, מעבירים מייד ומגבים מייד את המתקן הזה שנופל, אבל זה קורה כבר גם היום.

בקיץ שעבר במתקן חדרה נכנסו הרבה מאוד מדוזות, בזמן המדוזות הגדולות ביוני לתוך ה-inlet, מתקן כניסה של מתקן התפלה בחדרה - הושבת לשלושה ימים, אי-אפשר היה לעבוד אתו, כי היתה שם כמות מדוזות אין-סופית כבר.

זה מים עם בשר.

לא, זה פשוט סתם את המסננות, כן.

אני רוצה להתייחס עכשיו לעניין של תפעול אחוד של משאבי המים וכל הנושא של הקידוחים. אתם רואים בשני השקפים הימניים בעצם את מצב האקוויפר באזורים בהם השאיבה נעשית על-ידי מפיקים פרטיים ולמטה מצב האקוויפר התקין במקום שרוב השאיבה נעשית על-ידי חברת "מקורות". אנחנו רואים למעלה ממש נוצרים שקעים הידרולוגיים בהרצלייה, רמת-גן ובבת-ים, ממש שקעים הידרולוגיים כתוצאה משאיבת יתר. כל באר פרטית כזאת, אותו גורם שיש לו זיכיון לשאוב - שואב ושואב ושואב גם ביתר. "מקורות" יודעים לווסת את הדברים ודואגים שלא יהיה עודף.

מי נותן להם את האישורים ומי עוקב אחרי העבודה שלהם?

אמרתי, "רשות המים" היא הגורם שאחראי, הרגולטור של כל מערך המים.

"רשות המים" נמצאים כאן?

אני אתייחס - - -

איך נותנים להם להגיע למצב כזה?

אני אתייחס לזה, יש לי הרבה מה להגיד לאור הזה - אז אני - בסדר?

בנוסף לזה אנחנו רואים בשקף השמאלי מצב בארות שזוהמו. אנחנו רואים שם בארות בכחול זה בארות של "מקורות", בירוק בארות בבעלות פרטית, אנחנו רואים בשחור את הבארות של חברת "מקורות" שהושבתו ובאדום בארות של גורמים פרטיים שהושבתו. אנחנו רואים שמתוך 404 בארות פרטיות – 135 בארות נסגרו כתוצאה מזיהומי הבארות, כאשר ב"מקורות" מדובר ב-21 בארות שהושבתו מתוך כ-302 קידוחים.
כלומר, מצב נושא של ניהול הקידוחים, הבארות בארץ גם הוא חשוב מאוד בראייה כללית וראייה לאומית. שוב פעם, אנחנו לא אומרים שאנחנו צריכים לקחת ולעשות משהו שאחרים עושים, אנחנו אומרים שצריך ראייה כוללת, ולטפל בכל הנושא בראייה כוללת, כי משאבי המים הם משאבים לאומיים והתפיסה צריכה להיות יותר תפיסה לאומית ופחות תפיסה מקומית.
בכל הנושא של תפעול "מקורות" מהווה פלטפורמה יעילה לקביעת תעריף אחיד לצרכנים באזורים השונים. אנחנו רואים בנושא של הפקה, שבאזורים מבודדים כמו עוטף עזה, יו"ש, הנגב והערבה עלויות ההפקה הם הרבה-הרבה יותר גבוהות, הם מגיעות גם עד ל-13-12 שקלים למ"ק בממוצע, כאשר באזור המרכז ובצפון עלויות ההפקה הרבה יותר נמוכות, כי הם יושבים ממש על מקורות המים, ולכן פלטפורמה כמו "מקורות" מאפשרת ליצור סבסוד צולב בעניין הזה ולמצע את המחיר לכל הגורמים בארץ, כך שהמחיר הממוצע שבסופו של דבר משולם עבור המים ש"מקורות" מספקת הוא כ-2.29 שקלים למ"ק.

באחוזים איך זה בעזה ובעוטף עזה?

אתם רואים את כל הצד הימני זה יותר האזור של עוטף עזה, יו"ש, הנגב והערבה, אתם רואים את זה בכל האזור - - -

באחוזים במים כמה – מעזה אתה מוציא מים כאן, כי כאן אתה אומר שהמחיר יותר זול, כמה אחוזים כאן וכמה אחוזים כאן?

זה אספקה לאזור הזה, כמה עולה לספק - עלות לספק מים לאזורים המרוחקים - - -

כן, כמה אתה מספק באחוזים?

באחוזים של מים? כמה מספקים לאן?

כן. לאזור גוש עוטף עזה, יו"ש, הנגב והערבה מאחוזי המים שלנו.

הרוב באופן טבעי מאזור המרכז, שם רוב האוכלוסייה - - -

כן, כי כאן עולה 12 שקלים, כאן עולה 2.29 שקלים.

לא, זה לא עולה 2.29 שקלים. לנו זה עולה, העלות בפועל, אחר כך יש מיצוע של המחיר.

כן, אני מבין את זה, העלות. כמה אחוזים כאן אתה אמור לספק וכמה אחוזים כאן אתה מספק?

בהתאם לביקושים, בהתאם לאוכלוסייה אנחנו מספקים.

אזור ההר הגבוה, ירושלים, יו"ש - כל אזור ההר הגבוה וירושלים בסביבות 180 מיליון מ"ק בשנה.

והשאר?

בערך 12%. יש גם את אזור חיפה שהוא אזור גדול, גוש-דן זה אזור ענק ואזור חקלאי.

אמרנו שסך הכול "מקורות" מספקת כ-1.5 מיליון מ"ק, זה הסך הכול, וכל אזור בהתאם לביקוש שישנו שם ולתוכניות המאושרות לכל אזור ואזור.

אני מבקש תוך שלוש דקות לסכם את הדברים.

עברנו את הנושא הזה, אני כבר מסיים, שני שקפים אחרונים. הנושא השלישי זה הנושא של הרחבת הפעילות הבין-לאומית של "מקורות": "מקורות" מדורגת בין עשר החברות המובילות בעולם בתחום המים, בכל הדירוגים שנעשים, ואנחנו מכירים היום בעולם דירוג של חברות מים בעולם.
פרויקטים שמקדמת "מקורות" בעולם תורמים לחוסנה הכלכלי והמדיני של ישראל; "מקורות" מקדמת השנה קשרי עבודה עם מדינות נדרשות לפרויקטים בתחומי המים לסוגיהם, לצורך הקמת מיזמי מים רחבי היקף במדינות שונות - הזכרתי קפריסין, ארגנטינה, דרום אמריקה, אפריקה, ומדינות רבות שאנחנו פועלים בהם; ישנו ביקוש גדול מאוד לידע וליכולות של "מקורות" בעולם הרחב, אנחנו גם מבצעים שיתופי פעולה של מחקר ופיתוח עם גופים שונים בעולם וכל נושא הפיתוח העסקי בחוץ-לארץ, אנחנו רואים בזה פוטנציאל מאוד גדול של המדינה, אנחנו, כמו שאמרתי, חושבים שצריך לייצר מסלול ירוק לפיתוח העסקי הזה בעולם, באמצעות אותו מסלול ירוק, כפי שנעשה בתעשיות הביטחוניות. אלה הנושאים שרצינו להציג. תודה רבה.

חברי ועדה, יש שאלות? בבקשה.

אני רוצה להצטרף לברכות לחברת "מקורות" על 75 שנים של עשייה מבריקה בתחום המים. יש לי להציע לכם כמה תובנות מההסתכלות שלנו על נושאים שהועלו פה על-ידי "מקורות". אנחנו גם חושבים שצריך לראות את משק הקולחים בראייה מערכתית, אבל מההיכרות שלנו, של המאזן ושל המקורות ושל התשתיות שקיימות, אנחנו רואים את היישום של משק הקולחים הארצי בצורה של ארבע מערכות על אזוריות של קולחים, שאחת חברת "מקורות" כבר ביצעה, זה השפד"ן, שלוקחת את כל הקולחים של גוש דן לאזור הנגב.
יש עוד שלוש מערכות על אזוריות: אחת מתחילה בגבול הצפון ונגמרת בעמקים מזרחיים – עמק חרוד, עמק בית-שאן, עמק הירדן, השנייה, מתחילה מהירקון מהמרכז, כמו שנאמר, הקולחים מיוצרים במרכז, ומסתיימת בחוף כרמל, באזור חיפה, ואחת מתחילה מהירקון ונגמרת באזור לכיש, ובזה אנחנו מקבלים כיסוי ארצי של כל משק הקולחים, אבל באמצעות ארבע תתי-אזורים.

המערכת הזאת בעצם נמצאת בהליכי הקמה. אנחנו היום כבר מניידים קולחים, מעבירים עודפים מאזור נתניה עד חוף כרמל או מאזור רמלה לוד, מת"ש איילון ועד אזור לכיש. ל"מקורות" יהיה ויש לה כבר היום חלק נכבד בתוך המערכת הזאת, אבל כמו שנאמר, בתחום הקולחים. אם נוציא את השפד"ן, אז אנחנו מדברים על סדר גודל של 25% זה "מקורות" ו-75% זה ספקים אחרים. אנחנו צריכים לייצר אינטגרציה של כל המערכת הזאת, גם במערכות הקיימות וגם באותו פיתוח שנדרש כדי להשלים את אותן מערכות על אזוריות. זה בתחום הקולחים.

בנושא של ניהול המערכת הארצית צריך לזכור – ופה זה בא לידי ביטוי במה ששאלת, על הנושא של השקעים – המשמעות של זה שבעצם לא כל ההפקה - גם במערכת של המים השפירים - של "מקורות", חלקה נמצאת על-ידי מפיקים אחרים, שהרגולציה עליהם, כמו שעל "מקורות", שלנו. חלק מהשקעים האלה הם שקעים מתוכננים. תזכרו שאנחנו עכשיו לקראת סיום, אנחנו חושבים, מקווים, סיום של רצף של תשע שנים שמתחת לממוצע - - -

אנחנו נקיים דיון נפרד על "רשות המים".

לא, אני רק מתייחס לזה, כי שאלו פה על השקעים.

ממש בקצרה, כי אני חייב לסיים פה, בסדר?

בסדר, בסך הכול התפעול היומיומי של המערכת הארצית מתבצע על-ידי "מקורות" בצורה מצוינת. הנושא של הראייה הכוללת, לגבי סך הכול ההפקה מתוך האקוויפרים, זה צריך ראייה מעבר לעבודה הישירה של "מקורות", וזה נעשה ב"רשות המים".

ב"רשות המים". תיקונך התקבל. בבקשה.

קודם כל, באתי גם בשם התנועה וגם בשם כל ההתיישבות, כי אני לא רואה פה תנועות נוספות. אנחנו מצטרפים ומברכים את חברת "מקורות" לרגל 75 שנות פעילות ברוכה וענפה ודינמית לפיתוח משק המים בישראל. והייתי אומר: אם לא היתה "מקורות" היה צריך להמציא אותה, לדעתי, כי התרומה שלה היא אדירה לפיתוח אזורי הארץ השונים. ובעיקר בנושא של פיזור האוכלוסייה והקמה, מה שנקרא, של יישובים או פיתוח של הפריפריה הרחוקה של מדינת ישראל - עוד לא הקימו את הבתים וכבר הצינורות וכבר המים נמצאים שם.
כך שמבחינתנו "מקורות" למעשה הולכת לפי החזון של בן-גוריון, הוא סך הכול רצה להפריח את הנגב, ואנחנו רואים את זה היום וכל יום ולמעשה גם את כל נושא מניעת המדבור. יש המון-המון שטחים שאף אחד לא חלם עליהם בכלל שהם יהיו ירוקים. מי שיורד היום לנגב ועולה לצפון, אבל בעיקר בנגב, הנגב נהפך לאחד האזורים, הייתי אומר: אסם הירקות והתבואות והגידולים והפרדסים והמטעים של מדינת ישראל היום. וכל זה למעשה בהחלט בפעילות הברוכה של חברת "מקורות".
כחקלאים, אנחנו הצרכנים הגדולים ביותר של חברת "מקורות" מבחינת כל סוגי המים, בעיקר כרגע בנושא של הקולחים. זה לא הוזכר כאן, אבל פעם החקלאות היתה משתמשת ב-מיליארד 100 מיליון מ"ק מים שפירים, היום אנחנו משתמשים רק ב-40% מזה, וכל היתר למעשה אנחנו צורכים בקולחים.
וכאן אני מתחבר לחזון ולכיוון של חברת "מקורות". אני חושב שבהחלט נכון, המדינה שלנו אומנם גדולה, אבל באופן יחסי היא קטנה, וכתוצאה מזה ניתן לנהל בחוכמה את מערכת המים גם מבחינת הנושא של הקולחים וגם מבחינת הנושא של המים השפירים. ומי אם לא חברת "מקורות", שהיא כבר קיימת בשטח, לתת לה למעשה את האפשרות לבצע את העניין הזה, מה עוד שבהחלט יש נושא של שוויון - - -

ולסיכום, בבקשה.

ולסיכום, שמירה על העיקרון של השוויון בין כל הצרכנים והראייה ארוכת הטווח של חברת "מקורות" – ביחד כמובן עם גופים אחרים, עם הרגולטורים – אני חושב שעל זה צריך לעמוד ואת זה צריך לקדם, ומי אם לא הכנסת והממשלה, תשימו יד בעניין הזה וקחו את ההחלטות הנכונות, כי סך הכול הידע ישנו. תבורכו.

אני מודה לך, תודה רבה. אני רוצה שוב לברך את חברת "מקורות" על 75 שנות היווסדה, לאחל לחברה הזאת עוד הרבה-הרבה פעילות ענפה בכל הכיוונים שהעלתם פה. הוועדה התרשמה כי פעילות החברה איתנה, טובה, למען הציבור. אנחנו רואים פה את המקצועיות ואת החזון. אתם יודעים, לא הרבה חברות בישראל יש להם את החזון ל-20 שנה קדימה, אני חושב שככה צריך להתנהל, צריך לתכנן מראש את הדברים.

אין ספק שניתן להטיל על חברת "מקורות" פעולות נוספות בתחום המים ברמה הבין-לאומית, אין ספק שיש לכם את הידע ואתם יכולים לתת לישראל הרבה מאוד עיטורי כבוד בנושא הזה. בעידן של ההתחממות הגלובלית, של מדבור, של חוסר מים, גם במדינות שיש שם הרבה מאוד משקעים כמו הודו, יש שם חוסר מים, יש בעיות קשות מאוד. אני חושב שבמדינת ישראל יש בתחום המים, ביטחון המים הרבה מאוד ידע. עלו והצליחו, בהצלחה. תודה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:01.>