הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 498

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 9:00

התמודדות המשטרה עם מקרי השוד האלימים המתרחשים לאחרונה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

אריה ביבי

אבישי ברוורמן

דב חנין

חה"כ מגלי והבה

ניסים מור - ראש אגף מודיעין, המשרד לביטחון פנים

יואב סגלוביץ - ראש אגף החקירות והמודיעין, המשרד לביטחון פנים

ישראל סינגר - רמ"ח אבטחה, המשרד לביטחון פנים

סימה ימין - רמ"ד מחקר תשתיתי, המשרד לביטחון פנים

משה פרל - מנכ"ל, אגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ' - מנהל קשרי חוץ, אגוד הבנקים

דודי בכר - ראש אגף ביטחון, חברת דואר ישראל

הרצל בר מג - סמנכ"ל רגולציה, חברת דואר ישראל

מירב לפידות איילון - דוברת, דואר ישראל

פיני שיף - מנכ"ל, הארגון הארצי של חברות האבטחה

ולדימיר סברדלוב - נציג, שדולת מאבטחים

יפה שפירא

הדר אביב

התמודדות המשטרה עם מקרי השוד האלימים המתרחשים לאחרונה

בוקר טוב, אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הראשון על סדר-היום הוא התמודדות המשטרה עם מקרי השוד האלימים המתרחשים לאחרונה, בעיקר בבנקים. בעיות תקיפה ובעיות מקרי שוד נמצאים הרי בכל מקום, בכל עת ובכל העולם; זה לא רק אצלנו, והמשטרה מתמודדת עם זה יום-יום.

רצינו, כוועדה – גם בגלל שהרבה אזרחים התקשרו אלינו, דרך האתר וגם טלפונית – שיש איזושהי פאניקה או חרדה של אזרחים שמגיעים לבנק לקבל שירות, חלקם אנשים מבוגרים שבאים בימים מסוימים לקבל את הקצבה שלהם, והפעילות של בנק הדואר שהולכת ומתרחבת, ושנותן שירות לתושבים בזול ובפחות עמלות, אז הרבה מאוד אזרחים מגיעים גם לשם. כמו שאנחנו יודעים, איפה שיש כסף יש גם אלימות, ויש גם אנשים שעושים את הדברים האלה בלי לבחול בפגיעה בחיי אדם.

יש לי כאן שורה של מקרים – ואני מודה למנהלת הוועדה שריכזה לי את המקרים שקרו בשנה האחרונה – ומדובר במעל ל-10 מקרים רק בבנקים. אנחנו יודעים גם על מקומות אחרים, במקומות בילוי, בבתים פרטיים, בעסקים אחרים – אבל כרגע נתמקד בבנקים. רצינו לשמוע מכוחות המשטרה, ואני מודה לאנשים הבכירים שהגיעו. גם המפכ"ל רצה מאוד להגיע, ועד לרגע האחרון הוא רצה להיות כאן. אבל הוא התקשר אתמול בלילה להודיע על משימה חשובה שהוא לא יכול היה אפילו להגיד מהי בטלפון, והוא אמר שיגיד לי בארבע עיניים. הוא לא יכול להגיע, אבל הוא שלח לפה את הנציגות הבכירה. מהנציגות הבכירה נמצאים אתנו פה ניצב ניסים מור שהוא ראש אגף מודיעין, וניצב יואב סגלוביץ, וצוותים נוספים.

קיבלנו הבוקר מצגת מהמשטרה אותה הם יפרטו בעצמם. ראינו את המצגת, וזה דווקא חימם לי את הלב שיש ירידה. אבל המצב כרגע, עובדתית, הוא שקורים מקרים. היינו רוצים לדעת – יש דברים שאי אפשר להגיד כמובן, אבל כדי להרגיע את הציבור, בעקבות המקרים האלה, היינו רוצים לדעת אם זו תופעה של קבוצה מסוימת שמתמקדת כל פעם ו"עוקצת" במקום מסוים, או שזה ספונטני, וכל פעם מישהו אחר. יש אנשים שליליים שרוצים לקבל כסף בלי לעבוד, שבאים למקום הומה אדם ומאיימים לפעמים גם על חיי אדם – על אותם פקידים שנמצאים חשופים מול אותם שודדים, ולא פעם אזרחים טובים רצו לעשות מעשה טוב ושילמו על כך בחייהם, במקרים טראגיים. היינו רוצים לדעת אם יש איזושהי היערכות או אם יש שיתופי פעולה.

נמצא כאן גם נציג אגוד הבנקים אתו אנחנו נפגשים בדרך-כלל בנסיבות אחרות, של עמלות הבנקים ודברים כאלה, שבנקים עושים כסף טוב מעמלות. אבל אמרנו שאולי פה, לתת מעשר לנושא הזה, ולשתף פעולה בצורה נרחבת יותר עם המשטרה. אני יודע שיש מצלמות ושהכול מתועד, ועדיין יש עזות מצח לאותם שודדים. למרות שהוא מצולם, הוא עדיין בא למקום הזה. כנראה שיש שם משהו כושל שלא מרתיע אותם.

בנק הדואר מתחיל כרגע לקבל את המעמד שלו, והוא חשב שהוא נותן שירות קטן, של תשלומים קטנים, ואז זה הפך להיות יותר ויותר רציני, ומזהים את זה גם שודדים. היינו רוצים לדעת גם על מערך האבטחה שם, על שיתוף הפעולה בין המשטרה ובין כוחות המאבטחים במקום.

נמצא אתנו מנכ"ל של אחת מחברות המאבטחים, שידבר על שיתופי פעולה.

נתחיל בסקירה של הממשלה – איך הם רואים את הדבר, איך הם מתרשמים, ואיך הם נערכים, האם המקרים פוענחו או לא פוענחו, אם מדובר בקבוצה או שודד תורן שמזהה מקום נקודתי, בא למזימתו, "עוקץ" שם והולך. היינו רוצים לשמוע פרטים במהלך הדיון. אם יש בעיה תקציבית, או בעיה אחרת – אנחנו רוצים שלאזרחים יהיה ביטחון, ביטחון אישי, בכל הרבדים, גם בבנקים וגם כשהם מסתובבים ברחוב. אתם עושים מלאכתכם נאמנה ומסורה, והיינו רוצים לשמוע קצת פרטים ואיך אתם נערכים לסוגיה הזו. תחליטו ביניכם מי יתחיל. בבקשה, אדוני.

אני אגיד כמה מילים כלליות ויותר בתחום שאני אמון עליו, בתחום החקירות והמודיעין. ראש אגף מודיעין ידבר לאחר מכן על קשרי גומלין. אני אומר מראש שמבחינת שיתופי פעולה וקשרי גומלין, גם בתחום החקירות והמודיעין, ישנם קשרי גומלין מצוינים, גם עם הבנקים וגם עם רשות הדואר. על כך ניסים מור ירחיב בהמשך.

אני אדבר קצת על נתונים, ואני מבין שהעבירו את זה טרם הדיון לכנסת.

כן, העבירו.

אני אדבר על סטטיסטיקה, ואז על דברים שהם לאו דווקא נתונים יבשים. מבחינה סטטיסטית אין שינוי, אין עלייה במקרי השוד במדינת ישראל. תיכף אני אתן פירוט או פילוח על הסוגים השונים של אירועי השוד.

ומבחינת קורבנות?

אני אפרט ככל שאוכל.

היה מיקוד נוסף שהוא מובן, בגלל האירוע הקשה מאוד בשבוע שעבר בנצרת. היה שם אירוע קשה מאוד של שוד שנסתיים ברצח, לצערנו, וזה אירע בסניף דואר. נחזור לרגע לנתונים הסטטיסטיים: ב-2011 מול 2010 יש ירידה של כ-50% במעשי שוד שבוצעו כנגד סניפים שונים של בתי-דואר. לגבי בנקים, אנחנו נמצאים במצב של יציבות ב-2010 מול 2011.

יש גם סוגים שונים של חומרה. גם בזווית של כיצד נעשה על-ידי העבריין אותו אירוע – אז נכון ששוד הוא שוד, וגם כשנותנים פתק לכספרית ושודדים כסף מבנק או ממקום אחר, זה אירוע חמור – ללא ספק, כאשר זה מלווה בירי או באלימות, זה תופס מרכיב נוסף של חומרה. ולכן, לא תמיד הסטטיסטיקה היא זו שנותנת את התמונה. אבל אנחנו חייבים, כארגון מקצועי, לבחון את עצמנו אל מול הסטטיסטיקה, אל מול יכולת הפענוח שלנו, אל מול האמצעים שאנחנו משקיעים בפענוח העבירות האלה.

השאלה בה פתחת את דבריך, אדוני היושב-ראש, היתה אם יש פה כנופיות מאורגנות, אם מדובר בתופעה או בעניינים ספוראדיים. אז אין כנופיות מוגדרות – כמו שלעתים רואים בסרטים, של כמה חבר'ה שמתארגנים, של מקרי שוד סדרתיים – אני לא מכיר כזה בתמונת המודיעין שישנה.

גם לא באזורים מסוימים?

אבל יש אנשים שעיסוקם – לא המרכזי, כי הם לא עוסקים רק בזה – שעיסוקם עברייני, והם עוסקים גם במעשי שוד מאורגנים ומתוכננים.

יש מעשי שוד שהם לא פחות קשים, גם כשהם לא מאורגנים ומתוכננים. גם ברחוב, שעל זה פחות מדברים, כשמישהו – בגיר, קטין, אישה, גבר, או איש מבוגר – נשדד ממנו, לדוגמה, מכשיר טלפון סלולרי. זה אירוע טראומטי לכל אחד, וההתייחסות שלנו היא זהה. ולכן יש מקרים, גם אלו שאנחנו מכירים - - - שנעצרו בגין מספר מעשים. אבל שוב, יש שונות בסוג העבירה, ובמקום העבירה. רוב עבירות השוד נעשות בשטח הציבורי, אבל יש אירועים קשים לא פחות שנעשים בתוך הבתים. יכול להיות מצב שבו, חס וחלילה, פורץ נכנס לדירה וזה מסלים לאירוע קשה יותר.

לגבי טיפול המשטרה – הנושא הזה נמצא בסדר עדיפות גבוה, זה לא דבר חדש. זה מסוג העבירות שרמת התעדוף שלהם במשטרה, גם היסטורית, היא ברמה מאוד גבוה. רוב התיקים, לא כולם, מתוכללים תחת ראייה כוללת, כאשר המודיעין הוא מודיעין משותף. זה נכון שיכול להיות מצב בו שודד מהצפון שעיקר עיסוקו – לא עלינו, אם אפשר לקרוא לזה עיסוק – הוא שוד באזור הצפון. אבל יכול להיות מצב בו מישהו מהצפון מבצע בדרום, ומישהו מהדרום מבצע במרכז.

אבל לדבריך, אין כרגע משהו מאורגן ששולח את שליחיו, פעם פה ופעם שם?

בתמונת המודיעין הקיימת כרגע, אין מצב שהדברים נעשים בצורה כזו שיש אורגן או ארגון, או קבוצה שאלה מעשיה, ושעושה סידור עבודה. אנחנו רואים את זה בתופעות פשיעה אחרות, אבל פחות וכמעט בכלל לא במקרי השוד. כאשר מדי פעם אנחנו מזהים רצף של אירועים שמשויכים כנראה למישהו ספציפי שעליו אנחנו "עובדים", ואז אנחנו מפעילים את מירב האמצעים. רוב רובם של התיקים שאנחנו מזהים בהם יותר ממשהו חד-פעמי, מטופלים ביחידות המרכזיות במחוזות השונים או ביחידות הארציות. יש פרשיות שמתנהלות גם עכשיו. בחלקן, פרשיות חקירה שנמצאות תחת צווי איסור פרסום כאלה ואחרים. לא בשל הרצון שלנו לסגור את המידע בפני הציבור, אלא מתוך צורך חקירתי אמיתי להגיע אל האנשים האלה. זו תמונת המצב.

ביעדי הארגון לשנת 2012 הנושא הזה מתועדף ברמה גבוהה מאוד. רוב האמצעים הקיימים לרשותנו, ברמה האגפית או ברמה המשטרתית, מושקעים בטיפול בסוג העבירות האלה. אל"ף, בגלל החומרה שלהם, אבל גם בשל העובדה שבדרך-כלל אנשים לא מתמקצעים בעבירות מסוג אחד, אלא כאלה שהם, אם אפשר לקרוא להם "לקוחות" שלנו, מסוג מאוד מסוים. את רובם אנחנו מכירים. לא את כולם, תמיד יש הפתעות.

בשנה שעברה, אני לא זוכר בדיוק את התאריך, היה אירוע קשה מאוד בהוד השרון, שהועבר גם הוא לידיעת הוועדה. היה שם שוד של תכשיטן – לא סניף דואר – שהסתיים ברצח. ובדיעבד הסתבר שהשודד היה מעורב בעוד דברים, וכרגע יש כתב אישום שמתנהל, והוא היה מעורב בעוד רצח בצפון, ובעוד שני מעשי שוד. כך שזה זוכה לתשומת לב מקצועית גבוהה מאוד מבחינתנו, בתעדוף גבוה מאוד בכל הרמות, ועם פיקוח הדוק גם ברמה הארצית. גם האירוע הקשה, הרצח והשוד משבוע שעבר, מטופל ביחידה המרכזית של המחוז הצפוני, אבל הוא נמצא גם תחת הנחיה, פיקוח ובקרה גם של האגף וגם של המפכ"ל. אלה דברים שנמצאים אצלנו ברמה גבוהה מאוד על סדר-היום הארגוני.

יש עוד שתי נקודות להבהרה: האחת, האם יש בבנקים תאריכי יעד – תאריכים בהם בדרך-כלל מגיעה האוכלוסייה המבוגרת לבנקים למשוך את קצבת הפנסיה, ומכלכלת את צעדיה לאותו חודש – האם יש תגבור מסוים, תיאום מסוים, סיורים מתוגברים בתאריכים מועדים לפורענות? והשאלה השנייה – בנתונים שלכם לשנים 2010–2011 לאירועי שוד כתוב שבקרוב ל-3,000 אירועי שוד הוגשו 250 כתבי אישום בסך הכול. זו פרופורציה של פחות מ-10% כתבי אישום – אין לנו מספיק ראיות? אנשים לא נענשים? אם אנשים לא נענשים, אז אולי זו בעיה בהרתעה. כי אדם אומר לעצמו, מה יכול להיות, יחזיקו אותי שבוע-שבועיים או חודש. הוא כבר יודע איך לעשות את זה ולטשטש את כל הדברים, ואז הוא יוצא מהמעצר. אולי לפעמים האלמנט ההרתעתי, כשהעונש הוא לא עונש קשה, מביא אותו לחזור שוב ושוב על מעשיו.

כמחוקק אני יושב בבית הזה בשביל למצוא נוסחה מתאימה. אתם עושים את מלאכתכם על-פי הכלים שיש לכם, אבל יכול להיות שהכלים לא טובים מספיק. יכול להיות שבבית-המשפט, בשפיטה, יש אוזלת-יד או שמקלים יותר מדי. כמו שמקלים בתאונות דרכים, ואנחנו כמחוקקים חושבים אולי להגיד להם שלא פחות מהעונש הזה והזה. אנחנו לא אוהבים להתערב בשיקול דעת של שופט, ונותנים לו מרווח. אבל ברגע שאנחנו רואים כשל, וזה יותר מדי רחמני – אבל לפעמים אתה מרחם על אכזרים, ובסופו של דבר קורה שריחמת על מי שלא צריך. אנחנו רוצים ללמוד את הסוגיה, כי לא נראה לי שיש כל כך הרבה מקרים ובסוף פחות מ-10% כתבי אישום.

אם אפשר, אדוני, להמשיך את השאלה שלך בכיוון קצת אחר.

המחקרים מראים לנו שהדבר המרתיע ביותר עבריינים זה לאו דווקא חומרת העונש אלא ודאות ההיתפסות והענישה, הסיכוי או הסיכון מבחינתו של העבריין להיתפס ולקבל את העונש. גם אם העונש הוא לא מאוד קיצוני, אבל הוא יודע שהוא ייתפס וייכלא. כפי שהיושב-ראש אמר, יש פה איזשהו מרחק שחייבים לבחון אותו. כאשר אנחנו מדברים על סדר גודל של 10% ממקרי השוד שהם כתבי אישום, אם המספר הזה מבטא באמת את הנתון, אז יש פה משהו מטריד מאוד. זאת אומרת, 90% ממקרי השוד לא התגלגלו לכתב אישום בסוף, וזה עלול ליצור מצב או תחושה שמשתלם לשדוד, כי ב-90% מהמקרים אתה לא משלם את המחיר בסופו של דבר.

איפה אתם רואים את החוליות הבעייתיות? האם החוליות הבעייתיות בסוגיה הזו נמצאות בקושי לפענח, לאתר את השודדים? האם החוליות הבעייתיות נמצאות בעבודה שלכם מול הפרקליטות, הכנת כתבי אישום? היכן נמצאת הבעיה? ומה נדרש מאתנו – כפי שהיושב-ראש אמר, אם הצורך הוא בתגבור תקציבי או בחיזוק של גורמים מסוימים בעבודת המשטרה – מהם הצרכים שלכם מאתנו, מחברי הכנסת, כדי שהפער המסוים, הפער לכאורה הזה, יצטמצם ואולי אפילו ייסגר?

אני אתחיל מהשאלה האחרונה ואז אני אנסה לענות על הכול.

אל"ף, הנתון שנמצא בפני חברי הוועדה הוא הנתון שיש לנו ושאנחנו העברנו אליכם, שאכן מעיד על כ-10% כתבי אישום. ללא ספק היינו רוצים – בוודאי אני, בוודאי המפכ"ל, בוודאי כל הארגון – שסיכוי העבריין להיתפס יעלה מ-10% להרבה יותר גבוה, וכמובן גם כתבי האישום.

אני לא חושב שאנחנו צריכים דבר. היושב-ראש התחיל להגיד שאולי אנחנו צריכים תקציבים, אני אומר שיש דברים שלא צריכים להם תקציבים. כראש אגף החקירות והמודיעין, אני לא חושב שהבעיה היא בתי-המשפט. קל תמיד להצביע על מישהו אחר, אני אומר: לא.

זה שהוגשו כתבי אישום רק ל-10% מהתיקים שנפתחו – תמיד טוב שהאחוז יהיה גבוה יותר – אבל זה לא בהכרח שכל אותם עבריינים לא מטופלים. בחלק מהתיקים אנחנו יודעים מיהם העבריינים, אבל אין תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום. זה נתון עובדתי קיים - -

ועדיין, מבחינת העבריין, הוא לא שילם את המחיר.

אני אנסה לתת תשובה, גם אם היא תשובה לא מושלמת.

אותם אנשים שאנחנו יודעים שהם מבצעים מעשי שוד, הם לא מטופלים רק אל מול התיק הספציפי שאנחנו עובדים עליו. במערכת המודיעין אצלנו יש רשימה של לא מעט אנשים שעוסקים, תורתם – אומנותם זה הפשיעה. חלק מהם עוסקים בשוד, חלק עוסקים בסחר בסמים - -

אבל נגיד "להבדיל", שלא יחשבו שזה תורתם – אומנותם - -

חס וחלילה. לא היה לי שום - -

"להבדיל".

להבדיל אלף הבדלות.

אלה עבריינים שזה מקצועם – המקצוע שלהם הוא עבריינים והמקצוע שלנו הוא שוטרים. האנשים האלה "מסומנים" אצלנו, מסומנים במובן הטוב של המילה. בתחום המודיעין אנחנו יודעים שהם עושים, והם לא תמיד מטופלים דרך עבירת השוד.

אם לא הוגש כתב אישום הוא נענש בצורה אחרת, בדרך אחרת, שונה?

הוא נענש בהתאם לעבירות אחרות, אם לא הצלחנו בשוד. חלק מהחברים הנכבדים שעושים את העבירות האלה, הם גם סוחרי סמים, וחלק פורצים לדירה. הם ממופים וממוקדים אצלנו, ומערכת האכיפה מטפלת בהם בכל הדרכים, על כל רצף הפעילות הפלילית שלהם.

יכול להיות שהוא נתפס בעבירה אחרת באזור אחר, ושם הוא קיבל את ה- -

אמרתי קודם, המבחן הגדול של העבודה המשטרתית בכלל והעבודה שלנו בתחום החקירות והמודיעין בפרט, הוא אם אנחנו מצליחים לייצר ראייה מודיעינית כוללת אל מול האנשים האלה. יש לא מעט מקרי שוד שאנחנו יודעים ברמת המודיעין מי המבצע. ברמת הראיות קשה להגיע לזה. כי באים מכוסי פנים ועם כפפות, ואין את כל היכולת הפורנזית, ומה שנשאר זה המודיעין.

במודיעין אנחנו יודעים – ושוב, לא על כולם, להגיד שאני יודע מיהם כל השודדים זה יהיה לא מקצועי ולא נכון – אנחנו יודעים על רבים מהם ואנחנו מטפלים בהם. אז נכון שבסטטיסטיקה נבדוק כמה כתבי אישום הוגשו בסוף, ונגיע ל-10%. אבל רמת הטיפול בהם היא כוללת, היא רוחבית, בכל - - - הפעילות העבריינית שלהם, ואל מול כל הפעילות המשטרתית. כל העבריינים ממופים בתוך המערכות שאנחנו עובדים עליהן והם חלק מתוכנית המודיעין שלנו. כך היה בשנה הקודמת, כך גם בשנה הזאת. ובלי כל קשר, הרצון המקצועי שלנו להעלות את סיכוי העבריין להיתפס בעבירה הספציפית הזאת קיים, והוא חלק מיעדי הארגון לשנת 2012.

אני אגיד במשפט אחד – המפכ"ל, הארגון החליט על יעד שאפתני בין 2012 ל-2015, יעד שאני מאמין בו מבחינה מקצועית ואני שלם אתו במאה אחוז: להעלות את סיכויי העבריין להיתפס בכלל העבירות - - - מ-10% ל-20%. זו משמעות דרמטית שתשפיע על כל החוליות בשרשרת. לשאלתכם איזו חוליות בשרשרת יהיו בהמשך הדרך – אם נצליח בעניין הזה, נצטרך ללא ספק להגביר את מערך התביעה המשטרתית, את הפרקליטות, את בתי-המשפט. אנחנו בתחילתו של תהליך כזה מול הגורמים האלה. המשמעות היא יותר כתבי אישום בבתי-המשפט, וגם שם המצב עמוס ביותר. אני לא יכול לראות רק את החוליה שבה אני מטפל ולהגיע להישגים פה. כי אם הפקק יהיה במקום אחר, לא עשינו דבר בתחום ההרתעה.

היעד שלנו הוא להגיע ל-20% ואני מאמין שמקצועית אנחנו מסוגלים לעשות את זה, לאו דווקא בעבירות שוד. גם בהתפרצויות לדירה, בגניבת רכבים, ועוד כהנה וכהנה סוגיות אחרות. כי בסופו של דבר, מבחן מערכת האכיפה הוא לא כמה כתבי אישום יהיו אלא המעטפת ההרתעתית – אם כדאי לבצע עבירה. השפה שאתה דיברת בה היא השפה שאנחנו מדברים בה. סיכוי העבריין להיתפס הוא תמצית ההרתעה ואנחנו הולכים - -

אם המשטרה הכריזה יעד על מעשי שוד ומוגשים רק 10% כתבי אישום לבתי-משפט, אני מאוד מוטרד. כי אם זה יעד, אז מה קורה לדברים שהם לא יעד? מה קורה לתקיפת זקנים? לחטיפת תיקים? לגניבות? לגניבות רכב? מה קורה באמת?

אחת, תיקים לבתי-משפט; שתיים, בתי-המשפט בעצמם; ושלוש, הכוח או האמצעים שבאמצעותם אתם רוצים שנעזור לכם.

אז אני חוזר על מה שאמרתי – אל"ף, לכולנו יש את ההיסטוריה, וגם לאדוני יש את ההיסטוריה. ההיסטוריה שלך בזמן שהיית לבוש מדים היתה פחות מ-10%. אז נתחיל בזה.

פה אתה מתחיל אתי. אם אתה מתחיל אתי - -

לא, הוא אמר "עובדתית". אז היה 3%.

אם אתה מתחיל, אז יש פה אחד שהיה אצלי קצין במרחב ירקון, שהיום הוא ניצב, ואני מעריך אותו מאוד. תגיד לו מה האחוז הגילויים שלנו במרחב ירקון בנושא שוד כשהייתי מפקד מרחב.

היה 4%? 3%?

מעל ל-20%, ואתה יכול לבדוק את השנים.

עשיתי טעות שהתחלתי - - -

ויש פה עוד אחד. הנה, משה נוסבאום יושב פה, והוא יודע מה אחוז הגילויים כשהייתי מפקד ירושלים. לא, אל תתחיל אתי.

דבר אלי עכשיו.

אז אני לא מדבר על מרחב או על מחוז, אני מדבר בראייה ארצית של הטיפול בפשיעה.

היעדים לשנים הקרובות הם יעדים שהחלטנו עליהם לפני חודש ימים בדיוק. יש משמעות גדולה מאוד להחלטה שלנו להעלות את כתבי האישום מ-10% ל-20%, לאו דווקא בשוד. היא משמעות דרמטית על מערכות, ולכן אני לא מדבר דווקא על מה המשטרה צריכה, איזה תקציבים, וכולי. אחרי שנעשה את המפגשים האלה, אני מאמין שיצטרכו יותר שופטים. אבל אין לי תלונה – אני אומר כאן – אני לא מתלונן על רמת הענישה. לפעמים דעתי לא נוחה מרמת הענישה, אבל אני לא יכול לעשות פה הכללה ולהגיד שזה טיפול שלהם.

לגבי תאריכי יעד בעיקר כאשר אנשים מגיעים לקבל קצבאות – בתחום אגף המבצעים יש פעילות גדולה מאוד, וידבר עליה ראש אגף מבצעים. אלה תאריכים שגם מבחינת האיסוף המודיעיני, גם היסטורית, הם של הרבה מאוד שנים. נמצאים פה היום רק נציגי הבנקים ורשות הדואר, אבל יש שני תחומים מרכזיים מבחינתנו שהם דרמטיים לשינוי – ולמרות שאמרתי שכל שוד הוא חשוב – בנושא של שוד קשישים יש זום ופוקוס מיוחד, ועבודה רציפה-שבועית. בכל שבוע אני יודע איפה שדדו קשיש או קטין, כי יש לזה משמעות נוספת של ביטחון אישי דווקא על אוכלוסיה מוחלשת. בכל שבוע מגיעים הנתונים ואנחנו רואים אם יש עוד משהו שאנחנו יכולים לעשות בתיקים האלה. זה נעשה ברמה המרחבית, המחוזית, וגם ברמה הארצית.

תודה.

נשמע עכשיו את ארגון הבנקים. משה פרל, ידידי, איך אתם נערכים? איך נעשה שיתוף הפעולה? ולגבי התאריכים בהם יש פעילות מתוגברת בתוך הבנקים? דרך אגב, הציבור נהנה מהשירות שאתם נותנים, למרות שמשלמים יקר על השירות הזה – אבל איך אתם מסתכלים על נושא הביטחון האישי, אומנם זה לא התפקיד שלכם, אבל אני חושב שאפשר לשתף פעולה כך או אחרת.

אני אדלג על החלק שקודמי התייחס אליו, לסטטיסטיקות, אבל גם אני נמצא באותה תובנה: אנחנו לא רואים עלייה. גם כשמשווים את זה למה שקרה בעבר וגם כשמשווים לנעשה בחוץ-לארץ, המצב שלנו הוא יותר ממניח את הדעת. אבל אני לא רוצה לפטור את עצמי, ולכן חשוב לי להבהיר לוועדה – בלי שום קשר לאקטואליה של השבועות האחרונים, הושלמה פה עבודה של כמעט שנתיים, שאני חייב פה לתת קרדיט – הובילה אותה המשטרה, אגף האבטחה במשטרה, וחתם על זה המפקד מאיר בן-ישי שפרש לא מזמן, הצוות הבכיר שלו – ישראל זינגר, עופר יצחק, שעבדו אתנו כמעט שנתיים - -

על מה?

על שדרוג – אני לא רוצה להיות יותר מדי פומפוזי, אבל הוא באמת דרמטי – במערכת האבטחה, ככל שהדברים קשורים בנו. אני לא אוכל למסור פרטים, אבל אני כן רוצה להדגיש שתי עובדות מאוד מרכזיות שיסקרנו אתכם.

מה שיקרה "בגדול" ושהוא באמת ברמה כמעט מהפכנית, זה אל"ף, טיפול בכל מה שקשור להפעלת השומרים. החל מההכשרה שלהם, היכולות שלהם, הפרישה שלהם, אפילו ברמה של תרגולים, ירדו שם לרזולוציות מאוד משמעותיות. הלוקאציה שלהם שתתאם את האיומים, סוג הסניף, איזה סניף יקבל איזה מענה, אם הוא בקניון או לא בקניון, אם גדול או קטן, וכולי. והדבר שבעיני הוא עוד יותר משמעותי, אבל קטונתי לעומת החבר'ה המקצוענים פה, זה הטיפול ברמת הטכנולוגיה. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, יש מפת דרכים עם milestones. אני לא אמסור תאריכים אבל בעצם זה כבר התחיל. נשדרג בשנה הקרובה – זה ייקח פרק זמן המשכי, זה תהליך לינארי – את כל הטכנולוגיות של האבטחה, מערכות זיהוי, מערכות הקלטה, מערכות צילום state of the art. אלה יהיו דברים שאין בשום מערכת ציבורית בארץ, לא בקניונים, לא במערכות חינוך, לא במערכות בריאות. בהובלה של הצוות המקצועי של המשטרה שמכיר כל פרט, שהיה בסיורים בסניפים, היה בסיורים אצל יצרנים של טכנולוגיות, בחן ממש מצלמות, אנחנו נכנסים לעולם אחר - -

מה שהכי מתאים לאופי העבודה.

אתם תגידו לי מה מותר לי להגיד, ומה לא. אני לא רוצה להיכנס לפרטים.

אני לא רוצה פרטים - -

שודד שנכנס מחר לבנק, הוא בסיטואציה אחרת לחלוטין.

אני רוצה שלא יצא עד שתתפוס אותו.

אני לא מומחה בזה. יש לי מומחיות, אני בעולם אחר. אבל אני כן ליוויתי את התהליך הזה, הוא ארך כאמור סדרה ארוכה של פגישות, אני חושב ששנתיים. שיתוף הפעולה היה מושלם, וזה נחתם ממש לפני הסדרה האחרונה של המקרים.

זה התחיל כבר לעבוד או שעדיין בחתימות?

לא. התוכנית סגורה, גמורה. מי שחתם עליה הוא ראש חטיבת אבטחה - -

מתי זה יוצא לדרך? עזוב את החתימות.

יצאה כבר לדרך.

יצאה לדרך?

כן, חד משמעית. אגב, היא כוללת סדרה אינסופית כמעט של סעיפים – ושוב, אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים – למשל, כמות הכסף אצל הטלרים בסניף תקטן. כלומר, יוצרים פה סיטואציה שבה היכולות ישודרגו באופן משמעותי מאוד.

תפיצו את זה שלא יהיה יותר מ-500 שקל בקופה. תגיד להם, שלא יחשבו שיש שם קופה גדולה.

אני לא התכוונתי בצחוק. חלק מהתוכנית הזו יהיה גם הקטנה של כמות הכסף. כלומר, הפיתוי שהשודד יפגוש בבואו לסניף יקטן באופן משמעותי.

תודה.

אני רוצה לשמוע את חברת הדואר. גם אתם הולכים להשתדרג, ואולי בעתיד גם תקבלו סמכות להיות אחד הבנקים המובילים והטובים. אתם נמצאים בכל מקום, נותנים שירות מעולה, ובגלל שרוב השירות הוא ללא עמלות אז הוא קורא לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות יותר לבוא ולשלם תשלומים, אבל הם חשופים. חס וחלילה, יכול לבוא אדם תמים לשלם תשלום ולא לחזור הביתה. איך אתם נערכים? בבקשה, הרצל בר מג, משנה למנכ"ל חברת הדואר.

גם חברת דואר ישראל פועלת - -

אתם משולבים בפרויקט הזה?

לא, לא. מה שאמרתי נכון למערכת הבנקאית המסחרית. לא לבנק הדואר.

קחו אותם כחוליה. מה הבעיה? תשלבו אותם כחוליה.

כשיהיו בנק – בשמחה.

לא חייב להיות בנק. בבקשה, אדוני.

גם חברת דואר ישראל – אגב, חברת דואר ישראל, ולא רשות הדואר. רשות הדואר זה משהו אנכרוניסטי – חברת דואר ישראל פועלת בתיאום מלא עם משטרת ישראל. חברנו יחד לתוכנית רב שנתית שהחלה ב-2010. אני לא זוקף אומנם את הכול לזכות התוכנית של הגברת המיגון והאבטחה, אבל אפשר לראות תוצאות בשנת 2011. כפי שציין ראש אגף החקירות והמודיעין, יש ירידה של 52% במספר מעשי השוד שאירעו בסניפי הדואר.

ממה נובעת הירידה, לדעתך?

כפי שאמרתי, אני לא חושב שאת הכול אפשר לזקוף לזכות הפעולות שעשינו בתוכנית הזאת. אבל בהחלט יש פה השפעה מהותית ומשמעותית של הפעולות שנקטנו בתיאום עם משטרת ישראל ותחת ההנחיות שלה, שהביאו לתוצאה המרשימה הזאת. אני לא חושב שאפשר יהיה להמשיך בקצב הזה, אבל אין שום ספק שהמשך התוכנית הזאת שגובשה יחד עם משטרת ישראל - -

אתה מדבר על מה שגובש ב-2010?

התחלנו ב-2010. התוכנית נמשכת עד 2014.

אתם צריכים להפיק לקחים גם מהמקרים האחרונים, אומנם לא כולם קרו אצלכם, ואולי להשתדרג בחלק מהטכנולוגיות כמו שציין נציג אגוד הבנקים.

קוימו ומתקיימים באופן שוטף דיונים עם משטרת ישראל בעניין הזה, ללא הרף, ובעקבות כל אירוע כזה, ובפרט אירוע חמור כמו שאירע בשבוע שעבר - -

לא. אני רוצה לפני האירוע. אני רוצה למנוע את האירוע הבא. לכן אני אומר שהשתדרגות טכנולוגית גם מרתיעה.

אז כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בעיצומה של תוכנית כזאת, שמונחית על-ידי משטרת ישראל.

אני חייב לומר שיש פה מימד שהוא שונה לחלוטין מהבנקים המסחריים. חברת דואר ישראל חייבת על-פי כללי הרגולציה שחלים עליה, להפעיל למעלה מ-700 יחידות ברחבי הארץ. מדובר במספר יחידות דואר שהוא יותר גדול ממספר היחידות של שני הבנקים המסחריים הכי גדולים גם יחד – של בנק "הפועלים" ובנק "לאומי" גם יחד. ב-181 יישובים אין אף סניף בנק, ויש סניף דואר.

אני מבין. אני לא הולך כרגע לדבר על פרישה. אני מבין את האילוץ, תגיד לי מה חסר. אני צריך להביא את המנכ"ל, לשבת אתו. אני צריך לתת ביטחון לאזרחי המדינה, שבמקומות בהם אין בנק גדול, מסחרי, אתה נותן את השירות הטוב ביותר. אני משבח את הפעילות שלכם. אבל אנחנו צריכים לבוא עם איזשהו מסר שאומר: בעקבות זה שגם בנקים מסחריים נכנסים לפעילות בהשקעה גדולה ולא פשוטה, אבל אתם לא מסחריים, אתם צריכים למצוא אולי מקורות תקציביים שונים, אחרים. יש לנו פה גם שר שאנחנו יכולים לדבר אתו. תצביע על קשיים. אתה עושה את פעילותך על הצד הטוב ביותר היום. אבל אנחנו צריכים למנוע את המעשה הבא. ולכן אני חושב שכל מה שעשינו עד היום, ולמרות שזה ירד בהיקף של 52%, זה בסדר גמור, אבל אנחנו רוצים לצמצם אותו עוד יותר. אנחנו לשירותך. לא באנו, חס וחלילה, להגיד משהו לא טוב. אנחנו רוצים לעזור לכם להשתדרג יותר מבחינה טכנולוגית, כמובן שבשיתוף פעולה עם המשטרה. יש פה כיוון שבו אני יכול לעזור? שחברי הכנסת יכולים לעזור, אדוני?

כפי שהסברתי, התוכנית שאנחנו עובדים אתה עם משטרת ישראל מוכיחה את עצמה, ואני לא חושב שכרגע אנחנו צריכים לעשות משהו מעבר לזה. כי אנחנו בהחלט רואים תוצאות, תוצאות מרשימות.

יחד עם זה, הרי בנושאי ביטחון אין גבול, ואפשר תמיד לשפר את אמצעי הביטחון. בעניין הזה, האמצעים של חברת דואר ישראל הם מוגבלים משום שחברת דואר ישראל, בגלל המגבלות שמוטלות עליה, בגלל החובות שמוטלים עליה, בגלל התעריפים שנכפים עליה, בגלל זה שלא מאפשרים לה לתת שירותים נוספים שבאמצעותם היא יכולה להגדיל את ההכנסות שלה – בגלל כל העובדות האלה, חברת דואר ישראל נמצאת זו השנה השלישית בגירעונות כבדים. תזרים המזומנים שלה פוחת והולך. והיא עלולה להגיע למצב, בלי קשר לנושא הביטחון - -

שהשודדים ילוו לכם כסף.

היא עלולה להגיע למצב, בטווח זמן נראה לעין, שהיא לא תוכל גם להחזיק את יחידות הדואר שהיא חייבת להחזיק כיום.

הבנתי את הסוגיה. אנחנו עומדים לשירותכם - -

לכן, אין לחברת דואר ישראל מקורות להגדיל את ההשקעה הנדרשת בנושא הזה.

תודה. ארגון חברות השמירה והאבטחה, המנכ"ל פיני שיף, בבקשה.

תודה, אדוני. אני מקווה שתהיה פה תמימות דעים שאין שום הלימה בין הירידה הסטטיסטית במקרי השוד, ובין מה שקורה בחברה הישראלית.

לא ירידה סטטיסטית. אלא מצב של סטטוס קוו.

סטטוס קוו. אני מוכן לקבל את ההגדרה שלך.

החברה הישראלית לא השתנתה. זה לא שגמרנו איזושהי סדרת חינוך של השנים האחרונות, והחברה בישראל התמתנה - -

לא. החברה בישראל הופכת יותר אלימה, יותר אי שוויונית, יותר מסוכנת.

אדוני מוציא לי את המילים מהפה, מה שנקרא.

ולכן, במצב כזה כמו שמתואר כאן, ברור שמה שמונע או גורם לירידה בכמות מקרי השוד הוא לא המצב בחברה הישראלית, אלא השקעה באמצעים – באמצעי אבטחה, בטכנולוגיות, ובהגדרה מפורשת יותר של רמת האיום כלפי אותם מקומות שהם אטרקטיביים לשודדים. ומה לעשות, בבנקים יש כסף. וכל עוד יש כסף בבנקים, יהיו שם מקרי שוד.

ולכן, מערך הביטחון במדינת ישראל שמונחה במקרה זה על-ידי משטרת ישראל – ואמר משה פרל, אני מצטרף לכל מילה – פועלת באופן מוצלח ביותר. חטיבת האבטחה במשטרה עושה בשנים האחרונות עבודה נפלאה בהגדרת רמת האיום. והכול עניין של החלטה, אדוני. ככל שיוקדשו יותר תשומות – תשומות זה תקציבים, זה כוח-אדם מתאים, זה אימונים, זו הכשרה – באמצעי הביטחון האנושיים והטכנולוגיים בבנקים, כך ילכו ויפחתו מקרי השוד. אין מה לעשות. זו משוואה מאוד ברורה. ברגע שאותו עבריין מבין שסיכוייו לבצע שוד הם קטנים ומוגבלים, ברגע שהוא מבין שכאשר הוא נכנס לבנק, הסיכוי שלו לצאת מהבנק הוא אפסי, הבנק הופך להיות שלו עצמו, או ברגע שהוא מגיע לבנק יעמוד שם איש אבטחה שמסוגל לתת מענה רציני למניעת השוד, אז ילכו ויפחתו מקרי השוד. זה ה"חינוך", במירכאות, של אותם עבריינים.

אני רוצה להתייחס ברגע לגורם האנושי שעומד היום בפתחי הבנקים, ואני מתנצל שאני אומר את זה כמנכ"ל ארגון חברות האבטחה בישראל. אבל כחלק מההחלטות שמתקבלות בחטיבת האבטחה, ואני אומר שוב: אני משבח אותם בכל פה על עבודת מטה יוצאת דופן – המערך האנושי שעומד היום בפתחי הבנקים הוא לא מערך מרתיע. אנחנו יודעים, אדוני. אנחנו באים לבנק, עומד שם יהודי נחמד, מבוגר, לפעמים אפילו קשיש, הוא לא מרתיע שום דבר. הוא מוצב שם מפני שחוק רישוי עסקים מחייב להעמיד שם אדם. אבל אם רמת האיום כלפי הבנקים מוגדרת כרמה גבוהה, צריך להתאים את כוח האדם על-מנת שהוא יותאם - -

תשלמו יותר טוב, יבואו בוגרי צבא. תשלמו יותר טוב, חבר'ה.

תשלמו יותר טוב. תארגנו להם צל שם. שלא יעמדו בשמש, שלא יעמדו בגשם.

חברים, חברי חברי הכנסת, אתם הדוברים הכי טובים שיכולים להיות כאן. הקדמתם אותי באלפית שנייה.

ככל שניתן יהיה להגדיל את תנאי השכר, ולהפוך את העבודה לאטרקטיבית יותר - -

מחר יש שביתה בגלל זה.

כן, לא נגלוש לזה.

ככל שניתן יהיה להגדיל את תנאי השכר, ולהפוך את העבודה לאטרקטיבית יותר, כך נוכל לגייס כוח-אדם משופר יותר. ותראו, זה נעשה. יושב פה חבר הכנסת ביבי, יש לנו מורשת קרב לא מועטה. אני הקמתי בשנות ה-70 את מערך הביטחון בנמל התעופה בן-גוריון, ושירות הביטחון הכללי כגוף מנחה הגדיר את נתב"ג כיעד מבוצר שבו לא יקרה פיגוע פח"עי מצד יריב פוטנציאלי, ובהתאם הוקדשו לכך תשומות. אם הבנקים הם אובייקט שקורא לגנב, אז צריך להעמיד בתוך הבנקים ומחוץ לבנקים מערך אנושי וטכנולוגי שירתיע שודדים מלהגיע לשם.

נדבר עם עופר עיני.

יש לי שאלה, לפני שראש אגף מבצעים - -

עוד לא, עוד לא ראש אגף מבצעים עכשיו. יש עוד מישהו קודם.

יש לי שאלה.

אני אתן לך לפני ראש אגף מבצעים. דקה אחת.

ולדימיר, רצית לדבר, במשפט?

אפילו כמה משפטים.

כן. אתה נציג המאבטחים. בבקשה, אדוני.

קודם כל, אין ספק שהתפקיד המרכזי במניעת גל מקרי השוד הוא תפקידה של המשטרה.

מה תפקידו של אדוני?

אני נציג שדולת מאבטחים. אני מאבטח בעצמי. בלילה האחרון הייתי סייר בניידת במושב ניצני עוז.

יישר כוח.

אין ספק שתקציבים, אימונים, כוח אנושי, זה גם גורם חשוב. אבל חוץ מזה יש עוד דבר חשוב והוא מעמד מאבטח. דרך אגב, יש תפקיד מאוד מרכזי לוועדת הפנים. ב-2008 יצא - - - הוועדה תיקון לחוק ביטוח מאבטחים. חבר הוועדה, אבישי ברוורמן, קיבל לפני שבוע מכתב משר המשפטים שאחרי שלוש וחצי שנים החוק מיושם.

סוף סוף.

יש בשורה לעם ישראל, לכל אם יהודיה שתדע שכל הבנים והבנות שמשרתים בענף האבטחה, יש להם הגנה מצד ג'. שאם הם עשו נזק לצד ג' הם לא יקבלו תביעות. אבל נתנו להם צד ג'. תמיד אומרים שהמאבטח הוא צד א', השודד או העבריין הוא צד ב', וצד ג' הוא אזרח שעלול להיפגע. האם הגיע זמן לעשות ביטוח לצד א', ולתת למאבטח ביטוח חיים מטעם חברת האבטחה? כמו שעשית, אדוני, בחוק ייעול אכיפה. נתת ביטוח רשויות מקומיות לפקחים, ביטוח משמעותי. עכשיו כולם מחכים לתוצאה – מה מחיר החיים של המאבטח יניב אנגלר, מי ישלם על אובדן החיים. מה היה, דרך אגב, עם המאבטח יום טוב דואק מ"חצי-חינם" בחולון – איך זה יסתיים? כמה זה עולה? מי ישלם?

אנחנו מצפים מוועדת הפנים, מהמחוקק, לקחת יוזמה ולעשות תיקון לחוק - - - עירייה, ולרשום: אף חברה לא תקבל רישיון ממשרד המשפטים, אם לא תאבטח מאבטח בביטוח חיים, לא פחות משוטר.

זו עוד סוגיה לחוד החנית שצריכים לשמור ולתת ביטחון לאזרחים, ולמעשה מסכנים את חייהם. ולא פעם סיכנו, וגם שילמו בחייהם על כך. לכן צריכים לתת את הנושא הביטוחי. אנחנו חברי הכנסת נחשוב יחד איך לקדם את החקיקה, עם תיקון חקיקה. העלית סוגיה חשובה.

אנחנו חייבים לסיים, כי יש דיון נוסף ואנחנו צריכים לפנות את החדר. בקצרה, חבר הכנסת ברוורמן. בקצרה חבר הכנסת ביבי, רצית לשאול שאלה. ואנחנו נותנים להם להשיב.

- - - יש לי שאלה - -

אני רוצה שנשמע גם תשובות. אם לא נשמע תשובות, נשאיר את השאלות באוויר ונלך.

הערה אחת: זה ברור לחלוטין שהחברה הישראלית – בתהליכים בכל העולם – של אי שוויון נורא, של כעס, של אלימות, וגם המצב הביטחוני הכללי, מביא להתפקרות. ברור שבמקרה של אי שוויון גבוה ומצד שני פאר גדול – אז אנחנו זוכרים איך בשנות ה-30 הפכו שודדי הבנקים לאלילים בארצות-הברית. אני לא רוצה לדבר פה על ג'ון דילינג'ר ואחרים.

אופנובנק, אופנובנק.

התפקיד כאן הוא להגביר את אפשרות המניעה. הדברים האחרים הם שינוי סדרי עדיפויות בחברה הישראלית. הדבר היחיד הוא לגבי כוח-האדם, אני הבאתי את ולדימיר – הלא כולנו מסתובבים בכל המקומות, וכמו שאמרת יפה, מציבים אנשים מבוגרים וכולי שהם בעצם מעין "איתות", אבל לעבריינים הם לא מפריעים כהוא זה. ולכן, צריך גם לדאוג להם, גם מבחינה אנושית וליזום את החוק שדובר עליו. ודבר שני, להתחיל להביא יותר משאבים.

והמילה האחרונה לחברי במשטרה, יש שם אנשים שרצנו יחד בדרום הרבה מאוד שנים. - - - גם בעדיפות הפנימית שלה זה לתת משאבים גדולים לביטחון פנים והמשטרה, כדי לשכור כוח-אדם ולהעלות את הרמה וכולי, אז אנחנו נהיה עם כותרות גדולות ושם דבר - - -

תודה. חבר הכנסת ביבי, בבקשה.

קודם שאלה קצרה: האם יש מאפיינים זהים במעשי השוד האחרונים? ואם כן, אם צריך להזהיר את הציבור או לא להזהיר את הציבור.

המשטרה של מדינת ישראל היא משטרת העם. אין משטרה דומה לה בכל העולם. לצערנו או לשמחתנו, המשטרה לוקחת לה יותר מדי משימות שהיא לא צריכה לקחת. מטילים עליה, והיא אומרת: בסדר. המשטרה מטפלת מביטחון עד לכעסים. אנחנו צריכים לקחת מספר משימות שלא שייכות למשטרה, ולמקד את המשטרה במקרים שגורמים סבל לאזרח – כל מעשי השוד, חטיפות התיקים, וכל הדברים שפוגעים באזרח.

יש משימות שהמשטרה לא צריכה לעשות. למשל, שמענו מיושב-ראש רשות הדואר – יושב ראש, נכון?

ממלא מקום - - -

סמנכ"ל.

היינו באים, סרנים ורבי-סרנים לבדואים, והוא רוצה לכבד אותך – אתה בא בדרגת סרן, רב-סרן – והוא אומר לך: "אינשאללה שאוויש". "שאוויש" זה סמל. אבל פה אני מברך אותך שתהיה.

חבר'ה, בתור הבדואי היחיד שנמצא פה, אני מבקש לא לפגוע בבדואים.

לא לפגוע. להיפך.

כמו שעושים הבנקים וכמו שעושות חברות האבטחה, גם הדואר צריך לקחת על עצמו את המשימות האלה. זה שהוא לא עסקי, יש לו כסף, אין לו כסף – לא צריך להטיל את זה על המשטרה. המשטרה אין לה – השמיכה קצרה, כשהיא מכסה את הראש הרגל מתקררת.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת והבה. בקצרה.

ודאי בקצרה.

נמצא פה ראש אגף חקירות וגם קצינים בכירים של המשטרה. ישנה בעיה שאני חושב שאנשי המשטרה – גם המפכ"ל, גם השר – צריכים לתת עליה את הדעת. הרצח החוזר על עצמו בכפרים, במיוחד בראמה, המקרה ה-21. לפני שבוע ליווינו צעיר שהלך - -

אנחנו מדברים על בנקים, על פריצות לבנקים.

אדוני, שיפרצו בנקים. גם אני יודע מהן בעיות הבנקים. נמצא פה ראש אגף חקירות, נמצאת פה המשטרה – אני וידידי נלחמנו בוועדת הכספים בשביל לשפר את השכר של השוטרים. אז לנו מגיע גם למחות על כך – אני אומר לכם, כנבחר ציבור, שלאזור בית-ג'אן, ראמה, והסביבה, ליווינו בחור צעיר ממשפחה שלא ידעה בחייה מה זה פשע. 21 צעירים שנהרגו באור – במקרה, הבחור הזה נהרג בלילה, אבל יש גם שנהרגו באמצע היום – ועדיין אין חשוד אחד, ואין מקרה אחד שפוענח.

אז תדברו על שוד בנקים, תדברו על שיפור המצב, תדברו על משימות. יש פה בעיה ואני שם אותה לפתחכם. ואמרתי גם לשר: די, במיוחד ברצח של חפים מפשע, של אנשים צעירים, שהמשפחות שלהם ובכלל כל המגזר, כל החברה, כואבת וסובלת. זה רצח שאין לו פענוח. על זה צריך לתת תשובות.

בסדר, בהזדמנות. את זה ייתנו לנו בכתב, זה לא הנושא כרגע. אבל לחבר כנסת מותר להגיד מה שכואב לו כנבחר ציבור. ולכן תעבירו לו בכתב אם יש לכם משהו.

אני רוצה לשמוע את ניסים מור. רצית להשלים את התמונה, ותוכל גם להתייחס לדברים שנאמרו כאן בקצרה, בבקשה.

בקצרה, אני רוצה להתייחס לתהליך. המשטרה עוסקת בשני מרכיבים עיקריים: אחד – חקירה, וראש אגף החקירות והמודיעין התייחס לעניין החקירה, החשיפה, אחוזי גילוי, ומה המשטרה עושה בהיבטים של מודיעין ופעילות מבצעית; ויש את החלקים של המניעה, ומתוקף החוקים, שהמשטרה מנחה גופים, גם בצדדים הביטחוניים וגם בצדדים הפליליים.

לחלק של המניעה, לתשתיות הפיזיות, יש משמעות גדולה מאוד בצמצום האירועים וכמובן גם כסיוע לנושא החקירה. למשל, אפשר לראות שהמשטרה שעובדת מול הבנקים בהסדרה מסודרת, על-פי תקנות, כמות אירועי השוד ב-2011 ירדו ל-24 אירועים, וב-2010 22 אירועים. יחסית למספר מקרי השוד שצוין כאן, זו יחסית כמות קטנה.

אם נסתכל היסטורית אחורה על כמות האירועים שהיו ניסיונות לשוד ומקרי שוד בבנקים לפני כל אותם תנאי מיגון – הכמות היתה רבה. לעומת זאת, מול סניפי הדואר, ומכיוון שאנחנו מנחים אותם כרגע רק באמצעות חוק הסדרת הביטחון, בצדדים הביטחוניים, הגענו עם חברת הדואר להבנות ולהסדרות לגבי שיפור המיגון, עד להסדרת הדברים בתקנות בחוק רישוי עסקים.

חברת הדואר נרתמה, השקיעה משאבים, ואפשר ללמוד מהנתונים על ירידות משמעותיות בכמות אירועי השוד בסניפי הדואר. מ-90 מקרים ב-2010 ל-51 ב-2011. נתפסו 17 שודדים מתוך 51 אירועים. זאת אומרת, הסיכויים להיתפס גדלו כתוצאה מאותם אמצעים שהיו במקום.

זה מספק?

ישבנו עם חברת הדואר, בנינו תוכנית - -

אני מתכוון, מההיבט הטכנולוגי?

אנחנו בנינו תוכנית מולם. אנחנו מתקדמים, אנחנו נשב שוב, ואם נראה שצריך להוסיף דברים מסוימים אנחנו נוסיף. אבל יש הבנה מלאה עם חברת הדואר.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. חברי הכנסת – אם יש לכם משהו להוסיף, אתם יכולים להוסיף.

ראשית, שמענו את הסקירה ושמענו שאתם הולכים להעלות את אחוז הגשת כתבי האישום. אנחנו מברכים על הפעילות הזאת. כל עבריין שעשה מעשה, חייב קודם כל להיתפס, ובוודאי להיענש. ולכן אנחנו עומדים לעזר, כאמור. במידה ואתם צריכים סיוע כזה או אחר מבית המחוקקים, אנחנו עומדים לרשותכם. אנחנו מחזקים את ידיכם, משטרת ישראל. תמשיכו בפעילותכם החשובה לתת ביטחון לאזרחי מדינת ישראל בכל מקום ובכל אתר.

אנחנו מברכים גם את אגוד הבנקים, שמקדם פרויקט משולב בין הבנקים מול המשטרה, בהיבט הטכנולוגי יותר.

אנחנו נפנה אל שר התקשורת בבקשה לסיוע תקציבי בצורה נקודתית לבנק הדואר. אנחנו נחשוב יחד איך לעשות את זה, כי אתה אומר שמבחינה כלכלית קשה לכם מאוד. ומי שקשה לו, צריכים לעזור לו. אנחנו צריכים לתת סעד. לראות איך שר התקשורת – והוא רגיש מאוד בדברים האלה – אנחנו נחשוב ונמצא יחד את הדרך.

לגבי חברת השמירה שהעליתם סוגיה חשובה – אני מקווה שבהסדרה של חברות כוח-האדם הנושא הזה יוסדר. אם לא, אנחנו כחברי כנסת נצטרך למצוא נוסחה שמצד אחד, ניתן ביטוח לאותם אנשים שעומדים בחזית, שנדאג שיהיו אנשים מקצועיים יותר, שיקבלו הכשרות מתאימות. ואתם תגידו לנו איפה הקשיים שלכם, מבחינת כתיבת מכרז – מלכתחילה, מהם תנאי הסף ומה התקציב לצדו שיהיה הולם גם מבחינה הכשרתית וגם מבחינה ביטוחית. האנשים האלה עומדים באותה סכנה כמו שוטר, כי הוא עומד מול השודד להגן על האזרח, וכמו שעשינו ביטוח לפקחים עירוניים.

היה לי פה חוק של שיטור עירוני pilot, שיטור קהילתי-עירוני ב-13 רשויות מקומיות. ואנחנו דאגנו כי אמרנו שלא יכול להיות ששוטר יצא עם פקח ובאותו אירוע, חס וחלילה, שניהם נפגעים, מעמד אחד לשוטר ומעמד אחר לפקח. אנחנו עשינו מין ביטוח מיוחד - -

אדוני, אני לא יודע אם אתה זוכר. אבל בבית הזה היה פעם חבר כנסת ששמו אופיר פינס, שהעלה הצעת חוק לעניין ביטוח אנשי אבטחה בחברות האבטחה בישראל. הצעת החוק עברה, אושרה. אין היום אפשרות לקיים חברת אבטחה בלי ביטוח אחריות מקצועית, זה דבר מובנה. אין שום אפשרות. המחוקק לא מרשה לפתוח חברות אבטחה בלי העניין הזה. כך שהנושא מוסדר, אני פשוט רוצה לחסוך לכם עיסוק בעניין, זה הכול.

דובר פה על ביטוח המאבטחים עצמם, לא על ביטוח צד ג'.

זה צד ג'. צד א' – אין.

הוא אומר שזה הוסדר לפני 3 שנים, אבל שנכנס לתוקף רק - -

רק צד ג'. המאבטח לא מבוטח.

לא להפריע.

אנחנו נבחן את הסוגיה, נראה שכל ההיבטים נלקחו בחשבון, ואם עדיין צריך לתקן משהו אנחנו נעמוד ונתקן. בזה אנחנו מסיימים את הדיון החשוב הזה. תודה רבה לכל הנוכחים. יש לכם משהו להוסיף, חברי חברי הכנסת?

רק מה שהעליתי, שהוא אומנם לא קשור לנושא.

אמרתי שמולך. חבר הכנסת והבה, וכל חבר כנסת שמעלה משהו, מולו ישירות.

על פענוח של מקרי הרצח הרבים. דבר אחד קטן - -

תן לו ללכת, יש לו משימות חשובות.

עזוב, אני יודע את המשימות שלו.

אני צריך להתחיל דיון אחר.

דקה, רק שאלה אחת. כל נושא הנשק הלא חוקי. אחד הדברים של מעשי שוד הוא נושא הנשק הלא חוקי – תתחילו לאסוף יותר.

הנשק לא חוקי, תעשו מיגור של כל הסיפור הזה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00