ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 13/02/2012

תעסוקה ואלימות בחברה הערבית

פרוטוקול

 
PAGE
32
ועדת חקירה פרלמנטרית
בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 26>
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית
בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:00
סדר היום
<תעסוקה ואלימות בחברה הערבית>
נכחו
חברי הוועדה: >
אחמד טיבי – היו"ר

ישראל אייכלר

טלב אלסאנע

מיכאל בן-ארי

מוחמד ברכה

זהבה גלאון
מסעוד גנאים

דני דנון

מגלי והבה

איתן כבל

גאלב מג'אדלה

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי

חמד עמאר

אברהים צרצור

נחמן שי

רונית תירוש
מוזמנים
>
ראש הממשלה בנימין נתניהו



יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין



השר יצחק אהרונוביץ - השר לביטחון פנים

השר גדעון סער - שר החינוך

השר יובל שטייניץ - שר האוצר

הראל לוקר - מנכ"ל משרד ראש הממשלה

רב ניצב יוחנן דנינו - מפכ"ל המשטרה

ניצב יואב סגלוביץ - ראש אח"ם, משטרת ישראל

תנ"צ אלון לבבי - דובר משטרת ישראל

תנ"צ משה אדרי - מזכיר ביטחוני לשר לביטחון פנים

סנ"צ אפרת מרום - יועצת המפכ"ל, משטרת ישראל

סנ"צ גל גלעד - משטרת ישראל

פרופ' מוסא גטאס - האוניברסיטה

מאהד עלי - אוניברסיטת חיפה

ד"ר עלי זוהאד - אוניברסיטת חיפה

ד"ר איתן לסרי - אוניברסיטת בר-אילן

נסר סנאללה - ראש מועצת דיר אל אסד

מוחמד עמר - ראש מועצת כפר ברא

קשוע עבד אל סלאם - מ"מ ראש העיר טירה

יאסר עטילה - מנהל קול ישראל בערבית

כרמי אשבורן - מנכ"ל הסדנה לייעוץ פיתוח וניהול עמותות

עטילה כמאל - דוברות

לובה סמרי - דוברות

סוריל כראם - מנכ"ל רביו

פיהם אגבריה - אם שכולה

שייח' כאמל ריאן - אב שכול

מוסטפה מחאג'מי - אב שכול

אחמד מחמיד - אב שכול

עלה באהר - אם שכולה

עיידה תומא - נשים נגד אלימות

סמאח - מנהלת עמותת נע"מ, נשים ערביות במרכז

ת'אבת אבו ראס - עלוט

ד"ר דני גרא - יועץ הוועדה
ייעוץ משפטי
דן מרזוק
יעל פרומן
רכז הוועדה
אמל ביבאר
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים - אהובה שרון
<תעסוקה ואלימות בחברה הערבית>
היו"ר אחמד טיבי
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה הפרלמנטרית לבדיקת עובדים ערבים בשירות הציבורי תחת הכותרת אלימות ופשיעה בישובים הערביים.
אני מתכבד לברך את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, את המפכ"ל רב ניצב יוחנן דנינו ואת חברי הכנסת. אני מודה לכם על ההשתתפות הערה. אני מברך את האורחים, אנשי אקדמיה, עמותות אזרחיות ומשפחות הקורבנות. אני רוצה להודיע שבעוד מספר דקות, תוך כדי הדיון, יגיע גם ראש הממשלה ליטול חלק בדיון, כך גם יושב ראש הכנסת, שר החינוך ושר האוצר.
אדוני השר, רבותיי האורחים, אם תשאלו את האזרחים הערביים – ונעשו סקרים כאלה – מהו הנושא שמדאיג אותם ומקומם אותם, זה לא יהיה נושא כלכלי, לא נושא פוליטי, לא נושא מדיני אלא זה יהיה – בלי להפתיע – נושא האלימות הפנימית והתפשטות הנשק. הנושא הזה מדיר שינה מעיני רבים ולא עובר כמעט שבוע, לעתים לא עובר יום, ללא מעשה רצח או מעשה אלימות כלשהו תוך ניצול הזמינות המקוממת של אמצעי הנשק שקיימים בישובים הערביים. יש האומרים שיש עשרות אלפי כלי נשק, אם לא יותר, וכאשר מדובר בנשק לא מורשה בישובים הערביים. בחלק מהישובים הערביים היה שימוש אפילו בטילי לאו ואני מדבר על טייבה ועל ראמה כאשר היו סכסוכים על רקע פלילי.

נושא האלימות, יש לו פנים רבות של סכסוכים, של כנופיות, של סכסוך בין אזרחים, של רצח נשים שבצורה מקוממת מכונה רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה ואנחנו אומרים שאין כבוד ברצח. גבר הרוצח אישה, אין לו כבוד. זה מעשה פרימיטיבי וזה מעשה נפשע. לכן אין להקל בסוג כזה של פשיעה. אין לתת הסברים או הצדקות או רקע או שימושים במונחים חיוביים, לא כבוד ולא רומנטיקה. לכן טוב תעשה המשטרה למשל אם תפסיק להשתמש במינוח רצח על רקע חילול כבוד המשפחה.
יוחנן דנינו
אדוני היושב ראש, הפסקנו ויש הוראה לנהוג כך. אנחנו כבר לא משתמשים במונח רצח על כבוד המשפחה אלא רצח במשפחה.
אחמד טיבי
אני מברך על כך.
קריאה
גם לא על רקע רומנטי.
אחמד טיבי
נכון. אצל יהודים זה רומנטי ואצל ערבים זה חילול כבוד המשפחה. זה לא בסדר לא כאן ולא כאן. רצח נשים ורצח בתוך המשפחה כאשר יש חשד – וצודק המפכ"ל – אפשר לומר את המילה הזאת כי כשאתה אומר כבוד, אתה משתמש בקונוטציה חיובית לתאר מעשה רצח.

הנושא השני מלבד התפשטות הנשק, הוא שיעור הערבים הגבוה, כמעט פי שלוש משיעורם באוכלוסייה, המעורבים במעשי רצח. כמעט 67 אחוזים לפי הנתונים של המשרד לביטחון פנים לגבי שנת 2011. זה שיעור מדאיג. היות ואנחנו ועדה העוסקת בתעסוקה, יש קשר ישיר בין מצב סוציו אקונומי ואבטלה לבין מה שקורה.

אני מברך את יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת רובי ריבלין. ברוך הבא.

יש קשר ישיר בין מצב סוציו אקונומי נמוך לבין היעדר תעסוקה לבין אבטלה לבין עלייה ברמת הפשיעה, בעיקר בקרב בני נוער כאשר אין מקומות תעסוקה, יש אבטלה, אין מקומות בילוי, יש פחות חדרי לימוד, פחות בתי ספר, יותר נשירה. כל הדברים האלה גורמים לעלייה בשיעור הפשיעה.

כפי ששמתם לב, אדוני השר ומכובדי המפכ"ל, יש חלון הזדמנויות. יש קריאה של ועדת המעקב בשנים האחרונות, קריאה יזומה, נחושה, אסרטיבית אליכם, לממשלה, ליטול חלק, ליטול את האחריות. אנחנו לא מגלגלים אחריות עליכם בלבד. יש כאן אחריות פנימית. יש דיון פנימי נוקב בחברה הערבית והאחריות היא גם שלנו, גם לגבי העלאת התודעה, גינוי מובהק, חריף ונוקב למעשי הרצח, במיוחד לדברים שפעם מישהו חשב שיש טאבו עליהם ולא מדברים עליהם כמו רצח נשים. הדברים האלה קורים בריש גלה ובאומץ. יש הבנה כללית והסכמה כללית לכך שאנחנו קוראים לכם לאסוף את הנשק. אנחנו קוראים לכם לטפל בפשיעה, גם למנוע, וזה תפקידה של המשטרה, אבל אם מתרחש חלילה מעשה רצח, לפענח. נשמח לשמוע מה שיעור פענוח מעשי הרצח שמתרחשים בישובים הערבים. נשמח לשמוע ונדרוש לשמוע מה אתם עושים כדי לאסוף את הנשק הרב שמסתובב בישובים הערבים.
אלימות היא בעיה כלל ארצית והיא קיימת בישראל, גם בקרב היהודים וגם בקרב הערבים, אבל לפי הנתונים של המשרד לביטחון פנים, הייתה ירידה בפשיעה באופן ארצי אבל עלייה מסוימת בפשיעה בקרב הישובים הערביים.

אם יש לכם הסברים, נשמח לשמוע אותם.
אדוני השר, מכובדי המפכ"ל, רבותיי חברי הכנסת, אדוני יושב ראש הכנסת, אין ספק שהאחריות של הממשלה וזרועותיה על מה שמתרחש בהקשר זה בישובים הערביים היא אחריות ישירה. אי קיום האחריות הזאת הוא דבר מקומם ומעורר הרבה שאלות, הרבה תהיות ולעתים הרבה כעס בחברה הערבית, בכל שדרות החברה הערבית. לכן נדרשת אמירה הן של המשרד לביטחון פנים והמשטרה, הן של ראש הממשלה, של שר החינוך כי הנושא הוא גם נושא ערכי ושל שר האוצר. כאשר שוחחתי עם השר לביטחון פנים ועם שר האוצר לפני מספר שבועות, אמר השר לביטחון פנים שחייבים תקנים וכי מדובר במאות תקנים. שר האוצר אמר שאין לו. התשובה הזאת של אין לי בכל מה שקשור בצרכים של החברה הערבית, לא יכולה להוות הסבר משכנע לאורך זמן והיא הפסיקה להיות בגדר הסבר משכנע כי התוצאה בשטח היא תוצאה עגומה. הגיע הזמן שנטפל בבעיה בצורה שורשית ושכל צד יקבל עליו את האחריות המוטלת לפתחו ויישם אותה.

תודה רבה. אדוני השר, הבמה לרשותך.
השר יצחק אהרונוביץ
אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אחמד טיבי, יושב ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, ראשי הערים, המפקח הכללי, ראש אח"מ של משטרת שיראל שנמצא אתנו וכמובן משפחות ומכובדיי כולכם.
אני חייב לפתוח ולומר שהדיון הוא חשוב, הוא מאוד ערכי וכפי שאמר היושב ראש אכן נפתח חלון הזדמנויות. אני אומר לכם שכבר שלוש שנים אני במשרד ואני מזהה בפעם הראשונה, אחרי תקופה ארוכה מאוד, שחברי הכנסת, ראשי הרשויות, אנשי עסקים ותושבים באמת ובתמים אומרים די לאלימות. די לאלימות ודי לפשע כי זה באמת עבר בצורה מחרידה ואני אוסיף עוד נתונים על הנתונים שאתה מסרת והמפקח הכללי ירחיב בהם. אנחנו חייבים לעצור את זה.

אני אומר מעבר לכך. בשלוש השנים בהן אני נמצא בתפקיד, אחד היעדים המרכזיים שלי כשר לביטחון פנים זה שיפור תחושת הביטחון במגזר הערבי. אפשר לראות את הדברים כתובים בספרי הימים, ביעדים שהתוויתי למשטרת ישראל ובעשייה. נעשית באמת עבודה מאומצת של המשרד לביטחון פנים באמצעות המשטרה אבל לא רק כדי לנסות למגר או לשלוט על רמת האלימות. רמת האלימות בכלל בארץ היא תופעה קשה, הדגש הוא על בני נוער ושם נעשו מספר פעולות חיוביות ואנחנו מרגישים בירידה, אבל לצערי במגזר הערבי עדיין אנחנו לא שם.
יש כאן חלון הזדמנויות גם לכם וגם לך יושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת כי יש כאן שר ויש מפקח כללי שחרתו על דגלם לסייע, לפתור את הנושאים האלה ולצמצם את רמת האלימות. אני מקשיב בקשב רב גם בסיורים בשטח, גם בביקורים, גם בוועדות הכנסת ואני עושה את כל הניתן במסגרת המשרד ואני אפרט בכמה משפטים. לא הכול נמצא לפתחי אבל בוודאי ראש הממשלה ושר האוצר, כפי שאמרת, גם הם צריכים לתת כתף. אני אתייחס גם לפגישה שהייתה לי אתמול עם ראש הממשלה שיצטרף אלינו, אבל זאת לא הייתה פגישה יחידה וזה לא היה לקראת הדיון אלא זאת פגישה שתוכננה קודם לכן וחבר הכנסת טיבי מכיר את הדברים האלה.

באמת יש כאן נושא קשה מאוד שאנחנו כולנו חייבים לטפל בו וטוב שאתם יחד עם המשרד ויחד עם המשטרה נרתמים ולא מעבירים את האחריות מהאחד לשני כי באמת הדברים האלה כבר היו בעבר ואני חושב שבשנה האחרונה אנחנו נמצאים במקום אחר.זה ייאמר לזכותכם ולזכות אותם ראשי רשויות שבאמת הולכים בנושא הזה יד ביד.

משפט אחד לגבי הנתונים. אירועי הירי במגזר הערבי – 1,100 מקרים. אני אומר לכם שמספר המקרים עליהם מדווח, תוסיפו עליהם מספר כפול. כאן כל מספר זוכה.
אחמד טיבי
אני מברך את ראש הממשלה ומודה לו על הגעתו לדיוני הוועדה בנושא האלימות בישובים הערביים.
השר יצחק אהרונוביץ
אדוני ראש הממשלה, אני פתחתי לפני מספר דקות ואמרתי שהמשימה של מיגור או שליטה באלימות במגזר הערבי, זה אחד היעדים שהצבתי לפני שלוש שנים ואני ממשיך ביעד הזה יחד עם המפקח הכללי. הנושא הוא מאוד חשוב. בנוסף לכך ציינתי שאתמול הייתי בפגישה אצלך ובה דיברנו גם על הנושא הזה. אני אומר כמה משפטים ואני מניח שראש הממשלה ירחיב.

בשנת 2011 – מעל 1,100 אירועי ירי מדווחים אבל אנחנו יודעים על הרבה מאוד מקרים שלא מדווחים. 68 אחוזים מסך כל מקרי הירי במגזר הערבי. בשנה שעברה היו שמונים אחוזים.
מגלי והבה
אהבתי שאמרת שיש מספר כפול של מקרי ירי שלא מדווחים.
השר יצחק אהרונוביץ
בוודאי.
מגלי והבה
זאת אומרת שהמשטרה עושה את הפעילות שלה כראוי.
קריאה
אני מזכיר שלך שמדווחים למשטרה. צריך לשאול למה לא מדווחים ומי לא מדווח.
מגלי והבה
זאת אמירה חשובה ויסודית.
השר יצחק אהרונוביץ
בשנת 2011 אירעו 141 אירועי רצח מהם 62 במגזר הערבי, מספר שמהווה 42 אחוזים. יש כאן רצף של דברים, גם של ניסיונות, גם של מקרי רצח, גם של הצתות. הנשק הלא חוקי הוא דבר שקיים ברוב הבתים. אני לא רוצה לומר בכל הבתים, אבל ברוב הבתים במגזר הערבי יש נשק לא חוקי למרות שחלקו גם חוקי.
נחמן שי
ברוב הבתים?
השר יצחק אהרונוביץ
אם לדייק, אני אומר שבחלק גדול מהבתים. אני לא רוצה לומר הרוב, אני לא יודע ולא בדקתי, אבל המספרים גדולים מאוד. אני מדבר על אלפי כלי נשק שנתפסים. אני מדבר על כמות כלי הנשק שנמצאים במגזר הערבי.

לגבי איומים על ראשי רשויות ולא רק על ראשי רשויות אלא גם על סגני ראשי הרשויות וגם על חברי מועצה. אנחנו מדברים על כשלושים מקרים כאלה בכל הרשויות. יש כאלה שיש להם אבטחה ויש סל אבטחה שהמשטרה מורה להציב, אבל בהחלט זה מראה על חוסר ביטחון ועל ניסיונות לפגוע בשלטון החוק. פגיעה בחבר כנסת או בראש רשות, זה דבר חמור מאוד ואי אפשר לאפשר את הדבר הזה ואסור לנו לאפשר פגיעה בראש רשות שנבחר כחוק במדינת ישראל.

מעל שלושים אחוזים מהאסירים הפליליים הם תושבי המגזר הערבי. זה נתון קשה מאוד. 30.2 אחוזים.

מספר ההרוגים בתאונות דרכים במגזר הערבי. גם כאן יש לנו בעיה של אכיפה וחוסר נהיגה נכונה. 45 אחוזים מכלל ההרוגים הם מהמגזר הערבי.
אני מצביע על התופעה ואני ממקד את הדברים. לא רק פשיעה, ארגוני פשיעה, תאונות דרכים, ואני אומר שיש כאן בעיה שצריך להתמודד אתה. דרך אגב, הבעיה היא לא רק במשרד לביטחון הפנים ולא רק לפתחה של משטרת ישראל אלא זאת בעיה בין-משרדית, גם של חינוך, גם של תרבות, גם של תשתיות ובסוף אנחנו מוצאים את בני הנוער בפשע, באלימות ובחוסר מעש. כאן צריכה להיעשות פעולה רב-משרדית כדי לשפר את התשתיות ולשפר את התחושה כי בני נוער שאין להם מה לעשות בתרבות הפנאי, הולכים לפשע או לסמים או לאלכוהול או לכל דבר אחר.
אני מפעיל במשרד מספר תוכניות. על המשטרה עוד מעט אומר מספר משפטים. נושא של עיר ללא אלימות שהוא פרויקט יפה מאוד, מקצועי מאוד כאשר במגזר הערבי 25 רשויות נמצאות כרגע והוספתי לאחרונה עוד 12. זה מעבר לממוצע הרגיל ונתתי העדפה מתקנת למגזר הערבי בפרויקט עיר ללא אלימות. אני יודע שיש ראשי רשויות שפונים ומבקשים להצטרף אבל לא כולם בפנים כמו גם במגזר היהודי.
נחמן שי
זאת שאלה כספית.
השר יצחק אהרונוביץ
שאלה כספית. הפרויקט הוא פרויקט יפה מאוד ואני יודע כמה הוא חשוב. מי שנמצא בפרויקט, אני רואה את אחוז הירידה באותם ישובים וזה אמור גם לגבי המגזר היהודי והערבי. יש 28 רשויות שנמצאות בפרויקט מצילה שהוא פחות מורכב מעיר ללא אלימות אבל הוא עדיין נותן, בעיקר לבני הנוער, כמה דברים שאפשר לקדם אותם.
אמרתי שאנחנו חייבים כאן לעשות מעשה. אנחנו חייבים לעשות מעשה למרות שבשנה האחרונה, ב-2010, תגברנו את כוחות המשטרה וצריך לומר ביושר שקיבלתי תוספת מהאוצר ומראש הממשלה. קיבלנו מעל מאתיים תקנים לתגבור באזור טייבה, כל המשולש, באזור נצרת ובאזור הנגב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
בטייבה, זה אחרי לחץ פיזי.
השר יצחק אהרונוביץ
לא, אני אומר לזכותו של חבר הכנסת טיבי שהוא לא לחץ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
הוא לא לחץ עליך.
מגלי והבה
אנחנו שמחים שהוא מסוגל ללחוץ עליך, אדוני ראש הממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
הוא מסוגל גם ללחוץ עליו.
השר יצחק אהרונוביץ
נעשו כמה דברים נוספים. תגברנו מה שאנחנו קוראים מתחמי בטיחות. בטירה למשל הכנסנו תחנת משטרה והיא בתוך טירה בה יושבים שבעים-שמונים שוטרים שעושים פעילות טובה. דיברתי עם ממלא מקום ראש העיר שנמצא כאן אבל גם ביקרתי במקום, גם בטירה וגם בטייבה. באמת יש שם פעילות יפה. יש גם באזור נצרת, יש באזור הנגב ואנחנו מבצעים כמה פעילויות. העליתי תוכנית, ישבתי גם בישיבת ממשלה, גם בקבינט וגם אתמול אצל ראש הממשלה שביקש להציג את התוכנית ואכן הצגתי אותה. ראש הממשלה ראה את התוכנית ואני מצטט את דבריו. אכן אפשר לעמוד בתוכנית הזאת. אנחנו מדברים כאן על חיזוק הביטחון האישי ולתת סדרי עדיפויות. המתחמים האלה הם באזור כרמיאל, באזור שפרעם. יש עוד הרבה מה לעשות מבחינת נוכחות משטרה וגם הפרויקטים של המשרד לגבי סמים ואלכוהול, עיר ללא אלימות ועוד ועוד.

הדברים האלה הוצגו לראש הממשלה וראש הממשלה ביקש כמה ימים. ראש הממשלה נמצא אתנו והוא בוודאי יתייחס לזה. אני אומר לכם שגם אם לא נקבל שקל אחד, זה ימשיך לעמוד בסדר עדיפות גבוה וניתן את כל המשאבים הקיימים של המשרד ושל המשטרה כדי למגר כי לא יהיה מקום אחד במדינת ישראל שלא תהיה בו אכיפת חוק. אנחנו נהיה בכל מקום, כולל ניידות תנועה וכולל שוטרים כדי באמת לנסות לבלום ולצמצם. אני אומר לכם שאנחנו יכולים לעשות את זה. תודה רבה.
אחמד טיבי
אני מודה לך אדוני השר על הצגת הדברים. אני רוצה לברך גם את שר האוצר דוקטור יובל שטייניץ ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה החדש הראל לוקר. הדיון הזה משודר בשידור ישיר בערוץ הכנסת אבל הוא גם משודר בשידור ישיר באתר פאנל, באתר בוקרה וברדיו אשמס. אני מודה לכם.
אדוני ראש הממשלה, רבותיי השרים, ברשותכם אני רוצה לתת את רשות הדיבור לדוקטור מאהד עלי מאוניברסיטת חיפה שיציג נתונים על האלימות והפשיעה בחברה הערבית.
מאהד עלי
תודה ובוקר טוב. אני שמח להיות כאן. כנראה סוגיית האלימות בחברה הערבית התחילה להדאיג את החברה בישראל ולכן רואים את האולם עמוס באנשים כאשר בחלק מדיוני הכנסת לא נמצא מספר כזה של נוכחים.

רוב המחקרים שלי הם גם על החברה הערבית וגם על החברה היהודית ולכן חלק מהנתונים יהיו משותפים לכאן ולכאן. האלימות והמסוכנות של האלימות בישראל היא לציבור הערבי והיהודי עד כדי כך שהחשש מפני האלימות בישראל, מפני המסוכנות של האלימות בישראל, יצר קונצנזוס בין ערבים ליהודים וזה מקרה נדיר בישראל למצוא קונצנזוס בין שתי הקבוצות בסוגיה מסוימת וסוגיית האלימות הייתה אחת הסוגיות המרכזיות.

ערכנו סקרי דעת קהל ומחקרים בהם שאלנו שאלות את המרואיינים, הן היהודים והן הערבים. אגב, לגבי הנתונים שאספתי משנת 2005 ועד 2010, שאלנו את האנשים באיזו מידה הם חושבים שרמת האלימות נמצאת בעלייה, בקרב היהודים 88,9 אחוזים חושבים כך למרות שלפי הנתונים האובייקטיביים בקרב היהודים יש ירידה באלימות מאז 2005 ועד היום כאשר שיעור האלימות ירד אבל בתחושת הציבור יש לנו עלייה. בקרב הערבים, עד 2007 היו 84 אחוזים והיום 93 אחוזים מציבור הערבים בישראל חושבים שרמת האלימות היא כל הזמן בעלייה. רוב האוכלוסייה בישראל, הן יהודים והן ערבים, ואני מדבר על קונצנזוס מאוד רחב, על 89 אחוזים, על 93,1 אחוזים, חושבים שהאלימות היא התופעה שמסכנת את עתידה של החברה בישראל. נתנו כל מיני אופציות. נתנו תופעות אחרות, דיברנו על עוני ודיברנו על נושאים שונים אבל אנשים הלכו לכיוון של אלימות, 89 מול 94 אחוזים.
בשנת 2005 ממשלת ישראל קיימה דיון מאוד מרכזי בסוגיית האלימות בישראל והתקבלו מספר החלטות כמו החלטה 3687. לחלק מההחלטות שקיבלה ממשלת ישראל היה אופי ביצועי כמו האצלת סמכויות של המשטרה להוריד את רמת האלימות בישראל. משטרת ישראל באותה השנה שמה יעד מרכזי להוריד את האלימות בכמה סוגיות בארבעים אחוזים. הנתונים של 2010 שאני אציג אותם עוד מעט מלמדים על כך שמשטרת ישראל, בין 2006 ל-2010, הצליחה לצמצם במידה ניכרת את מצב האלימות אבל זה המצב היום בישראל לפי הנתונים הרשמיים של משטרת ישראל, כלומר, הנתונים – וכבוד השר התייחס לזה – המדווחים כאשר בממוצע יש לנו אלף פשעים מדי יום בישראל. בכל יומיים יש לנו רצח בישראל, בכל דקה וחצי מתבצע פשע ברחבי הארץ. יש 443 עבירות רכוש שדווחו למשטרה בכל יום ו-120 עבירות אלימות גופניות בכל יום. יש לי עוד מידע על מה קורה בבתי הספר וזה מידע שלא מגיע למשטרת ישראל כי בדרך כלל מנסים לפתור את הנושא בתוך כותלי בית הספר כי בתי הספר לא רוצים להוציא שם רע לבית הספר שהוא בית ספר אלים ולכן מעדיפים שלא לפרסם את המקרים.

לא ידעתי שיש נתונים מפורטים לפי מוצא ולפי דת בישראל. כבוד השר נתן לנו מידע מאוד רחב בעניין הזה. מאז ממשלת ישראל קיבלה החלטה להוריד את שיעור האלימות, שימו לב שבעבירות רכוש חלה ירידה בין שנת 2003 לשנת 2006 ב-42 אחוזים. בין 2006 ל-2009 ירידה של 36 אחוזים. התפרצות לבתים. כמעט בכל סוגיה חלה התקדמות. משטרת ישראל הצליחה בצורה כזו או אחרת לצמצם את האלימות הכללית בתוך החברה הישראלית. השאלה מה קורה בתוך החברה הערבית. דרך אגב, גם במקרי רצח בחברה היהודית חלה ירידה של 7 אחוזים בין 2009 ל-2010. יש לי נתונים על כל שנה אבל כבוד השר הציג חלק מהם. בשנת 2010 חלה עלייה – ודוקטור אחמד טיבי דיבר על כך – בפענוח תיקי רצח. בין 2009 ל-2010 חלה עלייה מאוד רצינית בסוגיות של נשיאת סכין, במקרים של עבירות פליליות וכולי. בפענוח חלה עלייה מאוד מאוד גדולה בקרב החברה היהודית אבל השאלה היא מה קורה בקרב החברה הערבית.


המחקרים שאני עשיתי והנתונים של משטרת ישראל ומכוני המחקר מלמדים על מגמה אחרת בקרב החברה הערבית. בחברה הערבית יש לנו עלייה כמעט בכל תחומי האלימות. זה יצר מצב בו קיימת תחושה של אין אונים בגלל התגברות האלימות בחברה הערבית. יש חרדה, יש בעיה של חוסר ביטחון אישי, יש בעיה עוד יותר מרכזית והיא שהיום חלק ניכר מההורים לא יודעים איך לחנך את הילדים שלהם. המצב הגיע עד כדי כך. אני חושב שלהשתמש במושגים של אלימות, מושגים של פשיעה, זה פשוט מאוד מעדן את התופעה. בחברה הערבית התחושה היא שקיים טרור אזרחי. בתוך החברה הערבית יש תחושה שזה עבר מזמן את הרמה של אלימות, עבר מזמן את הרמה של פשיעה ואנחנו מדברים על טרור אזרחי בתוך החברה הערבית. לכן הנתונים על החברה הערבית לשנת 2009 מראים שחלה עלייה של 8,4 אחוזים בפשיעה בקרב החברה הערבית לעומת שנת 2008. כבוד השר אמר שבחברה היהודית יש מגמת ירידה בפשיעה אבל בקרב החברה הערבית בעצם המצב הפוך. בשנת 2007 יש עלייה של כמעט שני אחוזים ברמת הפשיעה, בשנת 2008 עלייה של אחוז וחצי, בשנת 2009 עלייה של 8,4 אחוזים ובשנת 2010 אנחנו מדברים על קצת יותר מעשרה אחוזים.

כבוד השר דיבר על חלקם של הערבים בפשיעה בישראל. במקרי הרצח אנחנו מדברים על ארבעים אחוזים. האוכלוסייה הערבית מהווה כ-17 אחוזים מאוכלוסיית המדינה ובתיקי הרצח אנחנו מדברים על ארבעים אחוזים, על 36 אחוזים, ועל ניסיון לרצח בשיעור של 36 אחוזים. בסך הכול הערבים מהווים 17 אחוזים מאוכלוסיית ישראל אבל אנחנו מדברים על 43 אחוזים בחלק ניכר מהתופעות.

בעמדות הציבור שבדקתי משנת 2007 ועד 2010, נתנו כמה היגדים ושאלנו את האנשים: בישראל ניתן להשיג נשק בקלות. תסתכלו על העלייה שחלה בשנים האחרונות הן בקרב הציבור היהודי, שם יש לנו התייצבות, ובקרב הציבור הערבי בין השנים 2005 להיום, רבע מציבור הערבי סבר שניתן להשיג נשק בקלות. בשנת 2007, 27 אחוזים. היום, שנת 2010, כמעט מחצית מהחברה הערבית חושבת שניתן להשיג נשק בקלות וכי בשנים האחרונות גובר השימוש בנשק באזור המגורים שלו. כלומר, כאן אנחנו לא מדברים על עמדה, אנחנו לא מדברים על תחושה אלא פשוט מאוד שומעים את קולות הירי בשכונות המגורים. 43,3 אחוזים מהציבור הערבי שומע את קולות הירי בשכונות שלו. זה אומר כמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית שמרגישה את העלייה באלימות ולא רק מדווחים על עמדות.

שאלנו באיזו מידה הנשאל חושש שהוא או אחד מבני ביתו ייפלו קורבן לעבירות הבאות: עבירות רכוש – 41 אחוזים, עבירות אלימות, תקיפה או אפילו דקירה וירי – 43,5 אחוזים מהציבור הערבי חוששים שיקבלו מכה במקל, סכין או אפילו ירי. תופעת הירי הפכה להיות דבר – סליחה על הביטוי – טבעי בתוך החברה הערבית. היום שומעים ירי ולא מבחינים אם זה ירי של חתונה או בעצם ירי של כנופיות בתוך החברה הערבית.
נתון שאולי קצת ידאיג את החבר'ה מהמשטרה, את המפכ"ל ואת השר, מראה שיש ירידה מאוד גדולה בקרב הערבים שמוכנים ללכת להתלונן במשטרה. שימו לב, בשנת 2007, 72 אחוזים היו מוכנים ללכת להתלונן ובשנת 2010 אנחנו מדברים על ירידה של שישים אחוזים. מ-72 אחוזים, 58 אחוזים. כלומר, היום האוכלוסייה הערבית לא מעוניינת ללכת ולהתלונן במשטרה וזה סדין אדום שהמשטרה צריכה להתייחס אליו.

בדקנו במחקר אחר את העמדות של האוכלוסייה הערבית כלפי המשטרה. היום כשישים אחוזים מהציבור הערבי מעוניינים שתהיה תחנת משטרה בישוב שלהם. זה שינוי דרסטי ביחס למה שהיה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
מה היה האחוז לפני עשר שנים?
מאהד עלי
אני בדקתי את זה ב-2005, אז דיברנו על 34 אחוזים והיום המספר הכפיל את עצמו. שאלנו אותם האם הם רוצים יותר שוטרים ערבים בתוך משטרת ישראל ויותר משישים אחוזים כן רוצים לראות זאת. בשנים עברו זה היה סדין אדום אבל היום יש עלייה.

יש לי נתונים על החברה הערבית, על המאפיינים של החברה הערבית שמתייחסים לאלימות, אבל אני לא מאמין שיש לי זמן להציג אותם.

שני נתונים אני חייב להציג. החברה הערבית היא חברה צעירה מאוד. חמישים אחוזים מהערבים אזרחי מדינת ישראל הם מתחת לגיל 19. זאת אוכלוסייה צעירה מאוד, תוססת מאוד, ענייה מאוד ושיעור ההשכלה בקרבה הוא לא גבוה. יש עוד נתון לגבי תחושת הניכור של האזרח הערבי בתוך מדינת ישראל. אם נחבר את כל זה ביחד, אפשר בצורה כזאת או אחרת להבין למה בעצם יש גאות באלימות בתוך החברה הישראלית. תודה.
אחמד טיבי
אני מודה לך דוקטור מאהד עלי.
השר יצחק אהרונוביץ
אני רוצה שוב לקרוא לכם ולציבור להתגייס למשטרה, גם לשירות אזרחי וגם לשורות המשטרה כמו גם לשירות בתי הסוהר, לכיבוי ולכל דבר אחר. אני כל הזמן מפנה בקשה אליכם ובנושא זה התראיינתי מספר פעמים באמצעי התקשורת.

צריך לומר שלפני פחות מחצי שנה הממשלה אישרה לארבע השנים הקרובות תוספת של שלושים מיליון שקלים עבור מאבטחים בבתי הספר. שר החינוך ואני יזמנו הצעת מחליטים, הבאנו את זה לממשלה והממשלה קיבלה החלטה לשים מאבטחים כמו בבתי הספר היהודיים. זה מהלך נכון כי צריך לטפל לא רק בפח"ע אלא לטפל גם ברמת האלימות בבתי הספר.
נחמן שי
זה לא מתבצע?
השר יצחק אהרונוביץ
זה מתבצע. זה אושר כבר לפני חצי שנה.
אחמד טיבי
תודה רבה. אני רוצה לברך את ראשי המועצות והערים שנמצאים כאן, ראש מועצת דיר אל אסד, סגני ראש העיר אום אל פאחם, קלנסווה, טירה ועלוט. אם שכחתי מישהו, אני מתנצל.
אדוני ראש הממשלה, כפי שמופיע בדוח ועדת אור, אומר השופט אור:

"הטיפול במגזר הערבי, מדובר בנושא פנימי חשוב ורגיש ביותר העומד על סדר היום של המדינה. בתור שכזה הוא מחייב מעורבות, טיפול והובלה אישית מצד ראש הממשלה. הנושא הוזנח במשך שנים – כתב אז השופט אור – ולא טופל כהלכה. הוא דורש טיפול הן בטווח הזמן המיידי, הן בטווח הזמן הבינוני והן בטווח הזמן הארוך. יעד עיקרי של פעילות המדינה חייב להיות השגת שוויון אמיתי לאזרחי המדינה הערבים. זכותם של האזרחים הערבים של המדינה לשוויון נובעת מעצם היותה של מדינת ישראל מדינה המגדירה את עצמה כמדינה דמוקרטית ובהיות הזכות לשוויון זכות יסוד של כל אזרח המדינה, יחס מפלה נוגד את זכות היסוד לשוויון הגלומה לדעת רבים בזכות האדם לכבוד. ודאי וודאי שהדברים תופסים כאשר מדובר באפליה על רקע גזע או לאום.

לפיכך מעניינה של המדינה הוא לפעול למחיקת כתם האפליה של אזרחיה הערבים על צורותיה וביטוייה השונים".

אדוני ראש הממשלה, נפגשתי אתך ויחד עם הצוות שלך בלשכתך גם בנושא האלימות בחברה הערבית וגם בנושא העיר טייבה. הקשבת קשב רב ואני מודה לך על שהואלת להופיע לדיוני הוועדה, ביום העיון החשוב הזה, יחד עם השרים ומנכ"ל משרדך. הבמה היא שלך, אדוני ראש הממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
תודה. קודם כל, תודה לך חבר הכנסת טיבי על המאמץ ועל הפורום הזה. אפשר ללמוד משהו על חשיבותו בהיות כאן חברי כנסת לרוחב שדרות הכנסת, ראשי הערים, נציגים מהמגזר הערבי, מומחים מהציבור הכללי, מהציבור היהודי ומהציבור הערבי, וכמובן יושב ראש הכנסת, השר לביטחון פנים, שר האוצר, מפכ"ל המשטרה ועבדכם ראש הממשלה.

אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לפורום הזה ולמעמד.

קיבלתי הארה. אתם יודעים שראש ממשלה נאלץ לפי כללי כנסת ישראל לשבת אחת לשלושה שבועות במליאת הכנסת. בהתחלה נאלצתי אבל אחר כך התחלתי ליהנות. בדרך כלל הריטואל הוא כזה שבדרך כלל זה מתחיל בהתקפה מחויבת של האופוזיציה, התקפה על ראש הממשלה ועל הממשלה, המליאה מתרוקנת – לצערי גם כך היא לא מלאה – ואני נשאר לשבת שם וחברי הכנסת עולים זה אחרי זה וזה יותר זמן בקשות ואומרים לראש הממשלה שמבקשים לטפל בבעיה מסוימת. זה זמן טוב להקשיב ולשמוע את צורכי הציבור ומצוקות הציבור.
בישיבה האחרונה קרה משהו מאוד מאוד משמעותי. בדיון הזה של ארבעים החתימות האחרון שנעשה עלו חברי הכנסת הערבים, שניים מהם, ואמרו לי: אדוני ראש הממשלה, תעזור לנו, תביא אכיפה, תביא את שלטון החוק, תביא את המשטרה, אנחנו כנציגי הציבור הערבי במדינת ישראל מבקשים כי אנחנו במצוקה גדולה.

אני סיימתי את הישיבה - אני חושב שאתה באת בסופה לריטואל השני. אתם יודעים שהמליאה מתמלאת בסוף הדיון הזה – ואתה ניגשת אלי. אמרתי לך: איציק, קרה כאן דבר מאוד מאוד חשוב. יש כאן נכונות מוצהרת ואמיתית, זאת זעקת לב שפורצת החוצה, ואני חושב שהגיע הזמן שבדברים עליהם אנחנו מדברים כבר זמן מה לעשות פעולה של הגברה משמעותית של האכיפה בישובים הערבים, בערים הערביות ובמדינת ישראל. הגיע הזמן לעשות זאת.

אני לא חשבתי על כך רק באותה ישיבה כי אנחנו מדברים על כך כבר למעלה משנה. אני מאמין שאנחנו צריכים לעשות שני דברים במקביל. האחד, שילוב בחברה ובכלכלה של כלל אזרחי ישראל, ויש שני מגזרים שמיוצגים פחות בתעסוקה ולדעתי הם מיוצגים פחות גם בתעסוקה הגבוהה, אם כי יש ציבור מאוד מרשים של רופאים ורוקחים במיוחד בציבור הערבי, מה שמוכיח שכניסה למקצועות טכנולוגיים היא אפשרית, אף על פי שברגע זה היא עדיין לא מתבצעת בהיקפים אותם הייתי רוצה לראות. אם כן, שילוב בחברה בכלכלה ובחינוך. הדבר השני הוא כמובן אכיפת החוק ואתם כבר עמדתם על כך שהדברים האלה קשורים זה בזה.

אני חושב שזה הכרחי. בין שתי הגישות – היבדלות או השתלבות – אני חסיד מובהק של ההשתלבות אבל יש כאלה שלא רוצים. יש כאלה שרוצים לבדל, להקצין ולהרחיק. אני בתפיסת העולם שלי, ואני חושב שאני משקף כאן את כל חבריי שנמצאים כאן ואת רוב חברי הכנסת, היינו רוצים לראות השתלבות אזרחית אמיתית של הציבור הערבי בתוך הכלכלה הישראלי, בחברה הישראלית ובעשייה הישראלית. הדבר הזה מחייב את שני הדברים.

שמעתי את דוקטור עלי אומר דבר שאני שומע אותו לא רק בארבעים חתימות אלא גם במקומות אחרים. פשוט כמיהה לשחרר את הציבור הערבי מהטרור הזה, מהטרור האזרחי כפי שהגדרת בצדק. אנחנו רואים את זה במספרים. יש ירידה כללית של הפשיעה במדינת ישראל, וזאת הצלחה גדולה מאוד של משטרת ישראל ושלך השר לביטחון פנים. אנחנו רואים את הנתונים והם אינם משקרים. גם אם הציבור לא מבין את זה במלוא המשמעות, יש ירידה אובייקטיבית ואנחנו רואים את זה ברמות פשיעה שונות. בכלל הציבור יש ירידה אבל לעומת זאת יש עלייה במגזר הערבי. המגזר הערבי מתחיל לחיות חיים שהם בלתי נסבלים מבחינת פשיעה, רציחות, רציחות נשים, רצח בכלל, שוד, ביזה, איומים, הטרדות, דברים מאוד מאוד קשים. כאשר למעלה מארבעים אחוזים אומרים שהם חוששים שיפגעו בהם או יאיימו עליהם, זה אומר שזה פחות או יותר כל אזרח שני. זה דבר שהוא בלתי אפשרי.
לכן אנחנו מחויבים לפעול לשנות את זה. מי זה אנחנו? אנחנו זה אנחנו. זאת לא יכולה להיות רק מחויבות שלי כראש ממשלה או של שרי הממשלה או של המשטרה, אלא זאת חייבת להיות – ונראה לי שזה גם כך – מחויבות של נציגי הציבור הערבי שאנחנו עושים יד אחד כדי לשנות את הדברים.

איך אנחנו משנים. קודם כל, השילוב בחברה ובכלכלה, זה מתבצע. לאחרונה אישרנו 730 מיליון שקלים לפי הצעות ועדת טרכטנברג לשילוב אזרחים ערביים בעבודה. יש התקדמות גדולה בתחבורה בתוך הישובים ובין הישובים על מנת לאפשר את אותה מוביליות למקומות עבודה וכדומה. אנחנו בסך הכול השקענו כארבעה מיליארד שקלים מזמן הקמתה של הממשלה הזאת, החל מתוכנית שהציע לי השר דאז אבישי ברוורמן ב-13 ישובים. על תוכניות אחרות לא אתעכב כרגע. בזה חייבים להמשיך.

אני רואה בחינוך, בשדרוג החינוך, חינוך מגיל מוקדם, מהגיל הרך, שילוב ברמה האוניברסיטאית, ההכנסה של יזמות נושא עליו אנחנו לא מדברים מספיק. הכנסת יזמות והשילוב בכוח העבודה מהווה מפתח עיקרי גם להיכנס לשוק העבודה, וזה בעיקר מכוון לנשים מוסלמיות ואני לא אומר נוצריות משום ששם למיטב הבנתי יש שילוב שווה, ועלייה ברמת ההשכלה והמיומנות כדי להעלות בהדרגה את היכולות לתרומה.

אני רוצה לומר לכם שזה דבר שהוא חשוב מאוד לכלכלת ישראל. אם אנחנו נצליח בשני הציבורים – לא רק הציבור הערבי אלא גם בציבור החרדי – להעלות את שיעור ההשתתפות בתעסוקה ואת רמת התעסוקה, אנחנו משנים באופן דרמטי את היכולת הכלכלית של מדינת ישראל שהיא גבוהה באופן יחסי לעומת מדינות מרכזיות באירופה ותוך כמה שנים, לפי המגמות הנוכחיות, אחרי שהשגנו כבר את ספר, את יוון, את איטליה ואת פורטוגל, אני חושב שנסגור את הפער מול צרפת ובריטניה. אנחנו יכולים להיות מדינה מאוד מאוד משגשגת לטובת כל אזרחיה והשילוב הזה בחינוך ובתעסוקה ושדרוג התעסוקה, דבר שאני מדבר עליו הרבה עם שר האוצר, הוא פשוט הזדמנות גדולה מאוד למדינת ישראל כולה ולכלל אזרחיה.
קריאה
גם ההפך נכון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
נכון. על ההפך כולם יודעים. על ההיפוך כולם יודעים אבל יחסי הגומלין, עד היום כולם דיברו בצדק ואמרו שצריך לשדרג את החברה הערבית גם בחינוך וגם בשילוב בעבודה וכולי. זה תנאי הכרחי. אני טוען שהאכיפה היא גם תנאי הכרחי כי בפועל אם חברה מתפרקת לתוך חברה אלימה וחברה מאוימת, לא נוכל לעשות את זה.
מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו עשינו כבר פעולות מסוימות ואני אומר את זה לזכותו של השר לביטחון פנים איציק אהרונוביץ והמפכ"ל. עם כניסתך לתפקיד, אתה זוכר שקיימנו כמה שיחות ואמרתי לו שהמשימה הראשונה שלו היא לשפר את שלטון החוק במגזר הערבי, שם יש סבל– אני חייב לומר שלא ידעתי עד כמה הסבל נורא – והגדרנו את זה יחד כמשימה מרכזית.

אז באה כמובן שאלת המשאבים. משאבים באים משני מקומות. משאבים באים קודם כל מקביעת סדר עדיפויות. אני כשר אוצר לשעבר תמיד הייתי אומר לשרים - ושר האוצר בהווה אומר לכולם – להגדיר קודם כל סדר עדיפויות. משאבים באים גם מתוספת משאבים. אנחנו עד היום השקענו בעיר ללא אלימות ואנחנו רואים שיהיה שינוי גדול מאוד ורואים זאת בכל ישוב. אגב, רואים את זה במקום אחד. עיר שהייתה בכותרות, לוד, יש שם 25 אחוזים ירידה בפשיעה. עדיין יש פשיעה אבל הפשיעה ירדה ברבע כתוצאה מהכנסת נוכחות גדולה יותר ואמצעים נוספים. אני חשבתי שצריך להביא לשם ראש עיר מאוד מיומן שאיכפת לו מהעניין ולא איכפת לו מהכותרות אלא הוא רק רוצה תוצאות. אני חושב שניר ניצן עושה שם עבודה מאוד טובה. הייתי שם לאחרונה ונכנסתי לבית ספר עם תלמידים ערבים שלומדים סינית. הם מסודרים כבר. בעוד כמה שנים תהיה להם תחרות יותר גדולה כי כרגע יש לנו 500 תלמידים שלומדים סינית, תלמידים ערבים ויהודים בבתי ספר יסודיים ותיכון אבל בשנה הבאה כבר יהיו אלף תלמידים. אני אומר שיש בלוד שינוי אותו רואים ומרגישים כתוצאה ממנהיגות ומדיניות.

עכשיו אנחנו צריכים להפעיל את אותם אמצעים בישובים האחרים אבל המנהיגות היא לא רק מנהיגות של הממשלה. אלה לא רק משאבים בהם דנו אתמול. טרם הספקתי לעדכן את שר האוצר בבשורה הרעה של בקשתכם הסבירה שזו הבשורה הרעה. אם בקשתכם הייתה לא סבירה, זו הייתה בשורה טובה עבורו, אבל אתם חכמים ואתם באתם בדברים שהם בגבול האפשר וזה שבה את לבי. אני רק ביקשתי דבר אחד ואני מעלה אותו כאן. אני שואל איפה יש לנו עוד מקורות של גורמים של כסף ומקורות של סיוע. אני לא מדבר דווקא על מקורות של כסף מתוך המגזר הערבי, אף על פי שהגברת הגבייה היא טובה לישובים, היא טובה גם לאוצר והיא נותנת לנו משאבים לטפל. הגבייה יכולה להיות בהרבה תחומי גבייה.

אני ביקשתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה שלפני שאתן לכם תשובה שייקח שבוע - יכול להיות שזה יתארך לשבועיים כי אני מטיל עליו כל כך הרבה דברים – ויבדוק את כל סוכנויות הגבייה ונראה אם נצליח לראות מי מעוניין. הרי ברגע שיש חוק וסדר, הדבר הזה תורם גם לאותם גופים שכרגע לא יכולים לגבות אגרת טלוויזיה. לא בטוח שצריך לגבות אגרת טלוויזיה בכלל, אבל במידה שגובים, גובים.
נחמן שי
צריך לבטל אותה.
קריאה
תכתוב דוח תנועה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
דוח תנועה. בסדר. קשה מאוד לפעול יום וזה הולך ונעשה יותר גרוע בלי גיבוי משטרתי. זה דבר אבסורדי. כל פעולת ממשל מינימאלית שהיא חשובה לרשויות עצמה מתחילה להיות קשה בגלל אותו מערב פרוע שמשתלט שם בציבור.

ביקשתי קודם כל לראות מה יכולות הסוכנויות השונות של הממשלה לתרום בעניין הזה ורק אז אני אלך לשוחח עם ידידי שר האוצר.

יש דבר שני שלדעתי הוא שווה יותר מהכסף וזאת הנכונות שלכם כנציגי ציבור, גם חברי כנסת וגם ראשי רשויות.
אחמד טיבי
גם אנשי דת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
על אנשי דת לא חשבתי אבל אני מודה לך על התוספת. להתלכד יחד אתנו למשימה אחת גדולה, להגדיל את שלטון החוק במגזר הערבי ולתת חיים נורמאליים, חיים של שקט וחיים של ביטחון אישי לכל אזרח ואזרחית שלנו במגזר הערבי ולילדים ולהרבה צעירים. אני חושב שזה דבר הכרחי.

זה מתבטא קודם כל בהתבטאות, בדברים שאומרים, וזה מתבטא גם בדברים שעושים. אחד הדברים שאנחנו רוצים לטובת שני היעדים הללו, גם השילוב האזרחי וגם אכיפת החוק, זה להגביר את ההשתתפות בשירות האזרחי. השירות האזרחי נותן שירותים, נותן שירותים בבתי חולים לקשישים ויכול לעזור במוקד אזרחי, בעיר ללא אלימות וכולי. יושב כאן מר ג'רבי ממשרד המדע. אני יודע שמשום מה, אני לא יודע, יצאו מתוך הנחה שזה קשור למשרד הביטחון, אבל זה לא קשור למשרד הביטחון. יצא שם איזה מכתב אבל המכתב תוקן. זה שירות אזרחי לציבור הערבי למען הקהילה. מה יכול להיות יותר טוב? אנחנו משנים כיוון. אני לא רוצה לשנות כיון רק בהכנסת שוטרים. זה חשוב, אנחנו מדברים על תוספת תחנות משטרה, דברים שהציבור הערבי מבקש, אבל אני אומר שנם נגבה את זה בסיוע מתוך הקהילה עצמה למען עצמה. דוקטור עלי, אתה כסוציולוג תוכל לתת לנו כאן בטח הרצאות מאלפות כמה הדבר הזה תורם ומחזק את הקהילה. היא עושה למען עצמה, צעירים עושים למען עצמם.
גאלב מג'אדלה
כמה זה תורם, אנחנו יודעים אדוני ראש הממשלה. צריך לשתף את הנהגת הציבור הערבי ולעשות את זה יחד אתה ולא להנחית את זה עליה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת מג'אדלה, זה מה שאני מציע. אני רק מציע למחוק את ההנחה שמדובר כאן באיזו משימה.
גאלב מג'אדלה
סליחה, אנחנו יודעים מה אנחנו אומרים. כדי להתנדב צריך גם לשאול את המתנדב איך ומה לעשות. אם המתנדב אומר לך שיש לו הנהגה שצריך לשאול אותה ולשתף אותה, שיתוף הנהגת הקהילה זה דבר אלמנטארי בחברה דמוקרטית. הוועדה בראשה עומד אלוף עברי, אין בה אפילו חבר אחד ערבי. אלה עובדות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אין לי ויכוח אתך. יש לי רק ויכוח אחד וזה עם הפסילה אפריורי שעשו רבים ממנהיגי הציבור הערבי לגבי השירות האזרחי וזה בדיוק הפוך ממה שצריך להיות. אנחנו צריכים כרגע לרתום את כל הכוחות. אני חושב שהמשימה היא אפשרית, ואני אומר לך למה. בגלל ארבעים חתימות, בגלל מה שאני שומע כאן, בגלל הזעקה האובייקטיבית.
דני גרא
זאת גם הפריזמה איך הציבור היהודי רואה את הערבים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אני אומר לך איך אני רואה. אני בא מבית של אקדמאים.
גאלב מג'אדלה
אנחנו פלחים, במובן המקורי האמיתי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אני אומר לך מה ההבדל בתפיסתי המעשית הממשלית. רובי ריבלין קצת ותיק ממני והוא יכול להעיד עד כמה זה נכון וגם אתה תוכל. בגישה המעשית אתה לא מנסה לפתור את כל הבעיות בצורה מושלמת ואת כל ההסתעפויות אלא אתה אומר שאתה מזהה בעיה מרכזית. אני מזהה כאן שתי בעיות – שילוב ואכיפה. אנחנו צריכים לסייע לשילוב ואנחנו צריכים להגביר את האכיפה. אני יודע שאני לא אפתור את כל הבעיות, אני יודע שיש סטיגמות מכאן ומכאן, מהציבור הערבי לציבור היהודי ומהציבור היהודי לציבור הערבי, ואת זה לא אפתור עכשיו. אני רוצה להתחיל להתקדם בשני הצירים האלה ואני אומר לך שלהערכתי זה גם יפוגג – לא יחסל, לא יסלק – חלק גדול מהמתיחויות האלה. השתלבות הציבור הערבי בשוק העבודה, בשוק היזמות, בשוק ההשכלה הגבוהה, בשדרוג הפרנסה שלהם מצד אחד והגדלת האכיפה מהצד השני תיצור לדעתי את אותה השתלבות, את אותה מגמת השתלבות, שתפוגג הרבה מהמתיחויות.
טלב אלסאנע
אדוני ראש הממשלה, אתה מדבר על שילוב הערבים בשוק העבודה וזה מצוין. חזרת על המושב של שילוב במקום בידול וזה מצוין. האחריות לשלב היא אחריות החלש או אחריות החזק, אחריות הממשלה והמדיניות שלה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אני רואה את זה כאחריות משותפת. קודם כל, זאת מדיניות ממשלתית. אם הדבר לא היה ברור, אני חושב שהוא היה צריך להיות ברור מהכסף ששמנו כי הכסף הוא אינדיקציה הטובה ביותר לכוונות האמיתיות שלנו. בכלל, היו כאן החלטות ממשלה בכל מיני דברים אבל לא שמו כסף. כשאתה לא שם כסף, זאת האינדיקציה הטובה ביותר שאתה עוסק בהצהרות. אני אומר שכדאי לבחון ממשלות בכלל ולא רק את הממשלה בראשותי. אני רוצה לחבר את הפריפריה, הצהרות שמדברים עליהן כל הזמן, אבל אנחנו שמנו שם 27 מיליארד שקלים ואתם רואים את הכבישים שנסללים. אגב, זה חלק חשוב מאוד גם לציבור הערבי כי אתה פותח את הקווים האלה לגליל ולנגב, דבר שמשנה את החיים של כולם.

אני אומר שהמבחן האמיתי הוא לא בהצהרות בלבד, אף על פי שאני אומר אותן כאן, אלא הוא בנכונות שלנו עד היום לשים הרבה מאוד כסף ונכונות להוסיף ולשים משאבים כספיים אבל גם ממשליים, גם ניהוליים וגם מנהיגותיים. אני אומר שזה לא יכול להיות רק שלנו. זה יכול להיות אבל זה יהיה רע מאוד כי זה לא יספיק. אני חש שיש כאן רגע של תפנית. אני חש שיש כאן רצון אמיתי מתוך אותם נתונים אובייקטיביים של פשיעה גואה, של סבל של אנשים כאשר כמעט כל אזרח ערבי שני אומר שהוא מפחד בישוב שלו. אני אומר שזה רגע שמוכרחים לשנות אותו ויכולים לשנות אותו.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
אדוני ראש הממשלה, דווקא ההצלחה של המשטרה בציבור היהודי, מהמערב הפרוע זה הפך להיות המזרח הפרוע. בשיתוף הפעולה אין גבולות בין פושעים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
יש שם שיתוף פעולה ערבי-יהודי גדול מאוד.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
נכון. זה מה שאני אומר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אתם זוכרים את ימי הזוהר של משפחות הפשע בערים מסוימות. העבודה של המשטרה, עבודה יוצאת מן הכלל, טכנולוגית ואחרת, פשוט הורידה את זה ושינתה את זה בצורה מאוד מרשימה. יש לנו עדיין משפחות פשע גם בציבור היהודי אבל לא מעט בציבור הערבי וחלקן באמת בשיתוף פעולה יהודי-ערבי. אנחנו יכולים לפעול ואין לי שום ספק בכך. את ההצלחה בציבור היהודי ניתן לשכפל אותה בציבור הערבי.

אני משדר לכם ואומר שאנחנו עובדים בעניין הזה. סיפר לכם השר באופן מעשי על שיתוף פעולה שאנחנו עושים עם אגפי הממשלה, עם משרד האוצר יחד עם המשרד לביטחון פנים, ואנחנו פועלים בעניין האכיפה כמו גם בתחומים האחרים. אני אומר, ואני קורא לכם, תנו כתף לכל המאמץ הזה. אנחנו בהחלט מוכנים לשבת אתכם ולשמוע אתכם. אני חושב שאנחנו עושים את זה, אבל אפשר להגביר את זה. אחד האמצעים היא ההופעה שלי כאן היום. תנו כתף גם לשירות האזרחי. זה מכשיר בלתי רגיל לצקת בתוך הקהילה יסודות מאוד איתנים של עזרה עצמית שבסופו של דבר היא העזרה הטובה ביותר.
טלב אלסאנע
יש פרויקטים חשובים שהממשלה מקדמת כמו התחום של החינוך והתרבות. הרשויות המקומיות הערביות לא מצליחות לקדם את אותם פרויקטים בגלל המצ'ינג. דורשים 25 אחוזים מאותן רשויות והן לא מצליחות לגייס את הסכום הזה ולכן מפסידות את ה-75 אחוזים. רשויות חזקות מקבלות את הפרויקט ואחר כך מהרזרבה מקבלות עוד פעם תקציב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
איך ידעת לשאול את השאלה כשבדיוק שר האוצר יצא?
היו"ר אחמד טיבי
הוא התנצל.
מגלי והבה
נמצא כאן שר האוצר על ויש לו את התשובות.
השר יצחק אהרונוביץ
יגבירו את האכיפה ויגבו יותר ארנונה.
קריאה
משרד האוצר ומשרד המשפטים משתפים פעולה.
הראל לוקר
נבדוק את זה. אלה לא רק רשויות ערביות אלא זאת בעיה של עוד רשויות חלשות.
טלב אלסאנע
רשויות במצב סוציו אקונומי 1, 2 ו-3 למשל, צריך לבדוק באיזה פרויקטים ניתן לפטור אותן מהמצ'ינג. למשל תוכנית נוער בסיכון, בה אין מצ'ינג והתוכניות רצות.
הראל לוקר
זה עלה בשביתת הרשויות ואני עומד לדון בימים הקרובים בעניין הזה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
היימן אומר לי שזה שונה בחלק מהנושאים והוא נותן דוגמה של מעונות יום, שם המצ'ינג ירד מ-25 אחוזים לחמישה אחוזים. אגב, אני רוצה להודות לך על העבודה החשובה שאתה עושה. מאוד חשובה. תודה רבה לך.
היו"ר אחמד טיבי
אני רוצה להודות לראש הממשלה על דבריו. אפרופו לימוד סינית, אדוני, אני מעדיף שיהודים ילמדו ערבית ואחר כך סינית. השפה הערבית יכולה להיות כלי חשוב בהבנה הדדית.

שר האוצר נאלץ לצאת כי משלחת של קרן המטבע הבין לאומית מחכה לו בלשכתו.

נכון, הצגת דברים, הצגת דברים לגבי שילוב במיוחד בכל נושא התעשייה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. גם בהיי-טק יש לנו כישרונות ויכולות, ראה רופאים ערבים בבתי חולים. הזכרת רוקחים. אגב, בסופרפארם רוב הרוקחים הם רוקחים ערבים וזאת חברה מצליחה. אפשר לקלוט את הערבים. אנחנו מהווים עשרים אחוזים מהאוכלוסייה אבל רק כ-7,5 אחוזים מועסקים בסקטור הציבורי. זה תת ייצוג למרות החלטת הממשלה שמדברת על עשרה אחוזים.

אמרת דברים שהם בהסכמה. יש חילוקי דעות. אני לא חושב ששירות אזרחי, קרי, שירות לאומי, הוא כלי לפתרון, אבל זאת עמדתך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
תגיד לי למה.
מיכאל בן-ארי
הם רוצים לקבל ולא לתת.
היו"ר אחמד טיבי
אני לא רוצה להסיט את הדיון. עמדת ועדת המעקב, עמדת כל אחד מאתנו, אנחנו מעודדים ואנחנו בעד רוח ההתנדבות על בסיס פרסונאלי, על בסיס חברה אזרחית, דרך שלטון מקומי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
תסביר לי למה לא.
היו"ר אחמד טיבי
כאשר הדבר מתחיל דרך משרד הביטחון כשירות צבאי או תהליך לשירות צבאי, יש בעיה.
מיכאל בן-ארי
אלה תירוצים.
מסעוד גנאים
אדוני ראש הממשלה, יש פתרון יש הצעה שכל הפרויקט הזה של השירות האזרחי יועבר לגופים או למוסדות הערביים כמו ועדת המעקב, כמו ועדת ראשי הרשויות הערביות, תפקחו על התקציב ותראו. יש לנו אי אמון. אנחנו חושבים בפרויקט הזה. אנחנו גם רוצים שהצעירים שלנו יתנדבו, אבל תן לנו את כל הפרויקט הזה ואנחנו ננהל אותו. תעקוב אחרי התקציב שאתם מקציבים ותראה מה קורה.
מיכאל בן-ארי
מי זה אנחנו?
מסעוד גנאים
אנחנו, הערבים.
מיכאל בן-ארי
יש כאן מדינה בתוך מדינה?
מסעוד גנאים
לא, אבל יש כאן אזרחים שאתה הפלית אותם ויש אי אמון במוסדות הממשלה. תנו לנו את זה ואנחנו נוכיח שאנחנו יכולים לנהל את זה.
היו"ר אחמד טיבי
זה לא הנושא.
מיכאל בן-ארי
לא, הנושא הוא לקבל ולא לתת.
היו"ר אחמד טיבי
יש כאן משפחות שהבנות והבנים היקרים שלהם נהרגו והכאב שלהן הוא כאב עצום. לכן הן נמצאות כאן, כדי לשמוע את ראש הממשלה, את יושב ראש הכנסת, את השר לביטחון פנים, את המפכ"ל ואולי למצוא פתרון כדי למנוע את הרצח הבא ולפענח את מעשי הרצח הנוראיים האלה.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליושב ראש הכנסת. אני רוצה להודות לך על המחויבות האזרחית העמוקה והערכית שלך בכל מה שקשור למעמד המיעוט הערבי.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה הפרלמנטרית, אדוני ראש הממשלה, אדוני השר, אדוני המפכ"ל, חבריי וחברותיי חברי הכנסת הנכבדים, ראשי המועצות ומשפחות יקרות, המשפחות השכולות במגזר הערבי אשר איבדו את יקיריהם כתוצאה ממעשי פשיעה, כפי שהדבר קורה גם למשפחות יהודיות. בכלל, בין יהודים וערבים בארץ הזאת, בין שתי הקהילות, שוררת ההרגשה מאז מאה שנים שנגזר עלינו לחיות יחד ולא כך. לא נגזר עלינו. אנחנו נועדנו לחיות יחד, אם נרצה או לא נרצה. אנחנו חיים ואנחנו חייבים לחיות יחד. אם לא נחיה יחד, אנחנו נמצאים במצב שפה לעולם לא יהיה גם שלום במזרח התיכון. השלום במזרח התיכון עובר קודם כל בשלום, בין שייח' צרצור לבין יושב ראש הכנסת ריבלין. יש בינינו בהחלט הבנה גם כאשר אנחנו לא מסכימים.

אני תמיד אומר שותפות אמת, שותפות גורל בין ערבים ויהודים בארץ הזאת שנועדו לחיות יחד היא התנאי שאין בלתו לשגשוג חברתי וכלכלי כפי שאמר ראש הממשלה ולהבטחת העתיד המשותף של כולנו כאן, אך השותפות הזאת היא למעשה גם אחד התנאים לפתרון המצוקות החברתיות המונחות לפתחה של החברה הישראלית. היקפה ועומקה של תופעת האלימות הפושה במגזר הערבי היא מצוקה חברתית קשה וחמורה המונחת לפתחה של החברה הישראלית כולה. אנחנו בנשיאות הכנסת מקבלים בקשות מהציבור – באמצעות חברי הכנסת - ורבות מהן מגיעות מהמגזר הערבי ועניינן הפשיעה במערכת של החברה הערבית, פשיעה שנובעת גם משיתוף פעולה בין פושעים משני המגזרים.
אני מוכרח לומר שאולי חמישים אחוזים מהשאילתות שמובאות לשר יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, עוסקות בנושא זה. גם הצעת החוק של חבר הכנסת מוחמד ברכה הביאה את ראש הממשלה לומר שאנחנו ניוועד וניפגש והפגישה היום מוכיחה, אדוני ראש הממשלה, שיתכן ואנחנו יכולים למצוא איזושהי דרך לתזוזה וכבר ראינו כאן איזה שהן תופעות מאיזה שהן סיבות מדוע לא תהיה השותפות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
מדוע לא תהיה או מדוע תהיה?
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
אנחנו צריכים למצוא מדוע תהיה, זה בוודאי, אבל מדוע לא תהיה אנחנו יודעים כבר במשך 63 שנות קיום המדינה ובמשך מאה השנים. הבדלנות היא קשה.

היקפה ועומקה של תופעת האלימות הפושה במגזר הערבי היא מצוקה חברתית קשה וחמורה המונחת לפתחה של החברה הישראלית כולה. ילדים ובני נוער, מבוגרים ונשים נופלים קורבנות לפשעי האלימות, לפגיעה בגופם וגם בנפשם. בעוד שהיקף הפשיעה במגזר היהודי, אדוני המפכ"ל ואדוני השר – וראינו זאת גם בסטטיסטיקה שהובאה על ידי אוניברסיטת חיפה – יורד, במגזר הערבי, לעומת המגזר היהודי, היקף הפשיעה רק עולה. רוב הנשים שמאבדות את חייהן היקרים כאן, ילדים שמאבדים את האימא שלהם שנה אחר שנה ובעקביות, לדאבוננו הן מהמגזר הערבי. אזרחים ערבים מעורבים היום ברוב מקרי הרצח בארץ, בניסיונות לרצח ובהצתות. ילדים ערבים מגיעים לבתי ספר כשבתיק שלהם במקום סנדביץ, יש נשק.

גם אתה אדוני ראש הממשלה כפי שאני מכיר אותך מהזמן בו אני הייתי ילד גדול ואתה היית ילד קטן, אנחנו שנינו לא נולדנו כסוציאליסטים וגם לא כאימפריאליסטים ולכן אנחנו גם לא פטרוניסטים. איננו מתנשאים. אנחנו רואים את הבעיה וחפצים לפתור אותה, אבל לא רק צריכים לדבר על הבעיה אלא צריך לעשות כל מה שלאל יכולנו כי עלינו חובת ההוכחה להראות שלא נגזר עלינו לחיות אלא נועדנו לחיות יחד ובמדינה היהודית הדמוקרטית יש גשר בין מדינה יהודית לבין דמוקרטית והאחריות היא על הרוב.

לא מדובר כאן בתת תרבות של פושעים חסרי חינוך וחסרי עמוד שדרה מוסרי. ממש לא. ההתמודדות עם תופעת האלימות במגזר הערבי דורשת מאתנו בין היתר להיות מסוגלים להבין את הסיבות לתוצאות. הקיפוח במשאבים ובהזדמנויות, העוני והמצב הסוציו אקונומי הקשה, האחוז הנמוך יחסית של מחזיקי תעודת בגרות, שלא לדבר על אקדמאים. בוודאי שכל אלה הן סיבות התורמות להרחבת התופעה אך כל אלה אינן רק סיבות אלא הן בעצמן גם תוצאות. אלה תוצאות של אנומליה חריפה ביחסי המגזר היהודי והערבי. אנומליה שבמקרה הזה תוצאותיה הן הרות אסון כלפי המגזר הערבי פנימה בפרט אך גם כלפי החברה הישראלית כולה. אצבע מאשימה איננה יכולה להיות מופנית באופן בלעדי לגורם אחד. אמת, יש צורך בהגברת האכיפה אך אין בזה די. התופעות הללו קשורות בטבורן לקשיים ולמצוקות של המגזר הערבי בכללו במדינת ישראל, לאחוז הנמוך של העובדים הערבים בשירות המדינה במדינת ישראל שהוא רחוק מלשקף את שיעור המגזר הערבי באוכלוסייה הישראלית. בעניין הזה אני מוכרח לומר לך אדוני ראש הממשלה שיש התקדמות. לא מספיקה, אבל יש התקדמות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
היו 2.5 אחוזים.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
היו ארבעה וחמישה אחוזים. מאז 2005 יש התקדמות אבל ההתקדמות היא ממש לא מספקת.

הניכור, חבריי מהמגזר הערבי, חוסר האמון והחשדנות שחשים רבים מקרב המגזר כלפי מוסדות המדינה, כלפי מערכות החוק והמשפט. כל אלה מכאן ומכאן תורמים את חלקם, כל אחד בתורו ברמת הפשיעה הגבוהה במגזר שמרגיש כי הוא חי בשוליה של מדינת ישראל. הדרך להתמודדות עם בעיית הפשיעה, האלימות והעבריינות במגזר עוברת גם היא בהכרח דרך שינוי מעמדו ומקומו של המגזר הערבי, דרך שילובו – כפי שאמר ראש הממשלה – והשתלבותו, חבר הכנסת גנאים, במרקם החיים, החינוך והתעסוקה הישראלית.

אם לא שירות לאומי, יש שירות ציבורי. אין שתי מדינות ואין שתי מערכות. יש מערכת עירונית ואנחנו ערים לה, אבל אין שתי מדינות. אינני מסכים עם אנשים אשר באים ורואים בסכסוך איזשהו דבר שהוא נגזר עלינו משמים, אבל אין שתי מערכות. יש לנו מערכת אחת והמערכת הזאת צריכה להיות שלובה זו בזו. לא שירות לאומי, יהיה שירות ציבורי.

האמת היא שעד כה לא עשינו די למען חזון השותפות האזרחית של יהודים וערבים במדינת ישראל, לא במונחי תקצוב, אדוני שר האוצר, אך גם לא במונחי הצהרת כוונות והזמנה אמיתית של אזרחי ישראל הערבים לקחת חלק פעיל ומשמעותי במרקם החיים כאן בכל שדרות החברה.

האמת היא שחזון השותפות האזרחי חיוני לנו גם כאן. רק בכוחו לשנות את תחושת ההפקר והתסכול המזינות את הבחירה באלימות כפתרון. שותפות אמת דורשת ממדינת ישראל לטפל בחוסר השוויון בהזדמנויות ובמשאבים ממנו סובל המגזר הערבי. היא דורשת מאתנו לטפל בפער האדיר במונחים סוציו אקונומיים שמתקיים בין יהודים וערבים במדינה הזאת. עוני ותחושת קיפוח הם קרקע פורייה לקיצוניות דתית ולאומנית ואנחנו עצמנו מדשנים את הקרקע הזאת כאשר איננו עומדים די על מימוש עיקרון השוויון האזרחי יחד עם העמידה על כך שאנחנו נקיים מדינה, מדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית.

עלינו לקחת היום, אם לא אתמול, אחריות על עיצוב דרכנו המשותפת כאן. כינון שותפות אמת בין יהודים לערבים במדינת ישראל הוא צורך קיומי של כולנו. טיב היחסים בין המגזרים ישפיע השפעה דרמטית על איכות חיינו כאן, על רמת הביטחון האישי, על הצמיחה הכלכלית, על הסיכוי להגיע ליישור הסכסוך בין ישראל לעם הפלשתינאי ועל עתידו ורווחתו של כל אחד ואחת מהאנשים החולקים את הארץ הזאת.
תודה רבה לך אדוני היושב ראש על שקיימת את הישיבה הזאת. אני חושב שהוועדה היא לא רק ועדת חקירה אלא היא ועדת מעקב אשר עושה עבודה חשובה מאוד לחוויה הישראלית, לחוויה המשותפת לכולנו. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש על דבריך. לפני שאני מאפשר לחברי הכנסת לדבר אני רוצה לתת את רשות הדיבור למשפחה אחת מהמשפחות השכולות. נמצאים כאן שיח' כאמל ריאן, אב שכול של עלה דאהר מחיפה שנרצחה בלוד, מוסטפה מחאג'מי, האבא של מוחמד אבו שוקרה שנרצח באום אל פאחם, אחמד מחמיד, האבא של אמל מחמיד שנרצחה באום אל פאחם ואשתו ובנו, פיהם ומוחמד הבן של טאופיק אגבריה שנרצח יחד עם שני בניו באום אל פאחם.

פיהם תדבר בערבית ואני אתרגם אותה.
פיהם אגבריה
שלום לכולכם. אני אזרחית ודורשת לדעת מי רצח את בעלי ואת בניי לפני ארבעה חודשים. הם נרצחו בתוך הבית בזמן שישנו. עד עכשיו לא נכנסתי לבית כי אני מפחדת ואין לי הרגשת ביטחון. אני והילדים ישנים אצל השכנים. כדי להרגיש בטוחה אני צריכה ללכת לישון בתחנת המשטרה? אני רוצה פתרון כדי להרגיש בנוח עם הילדים. אני רוצה ביטחון. יש לי שני ילדים, ילד בן שש ובת בת 12 והם פוחדים. הם ראו מה קרה באותו לילה לאבא שלהם ולאחים שלהם. אני מבקשת מכם פתרון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
מאיזה ישוב היא?
היו"ר אחמד טיבי
אום אל פאחם.
פיהם אגבריה
אין לנו אויבים. אף פעם לא סגרתי את הדלת של הבית ועד שקרה מה שקרה הרגשתי ביטחון. היום אין ביטחון לא לי ולא לילדיי. אני מבקשת מהמשטרה למצוא את הרוצח. כל עוד הרוצח חופשי, אין לי ביטחון. תודה רבה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אני חושב שהלב של כולנו נקרע. שאלתי עכשיו את השר לביטחון פנים מה אנחנו יודעים. אני לא אפרט, אבל המשטרה משקיעה בזה מאמץ. בסוף אנחנו צריכים את התוצאה. זה רק מחזק אותי מאוד בתחושה שאנחנו חייבים ויכולים לעשות משהו. אני חושב שזאת שאלה של סיבוב הגלגל. אני מרגיש שהיום אנחנו יכולים לסובב את הגלגל ואם הוא יסתובב לכיוון הלא נכון, יש איזה רגע שאפשר לסובב אותו בחזרה וזה הרגע. לכן אני מודה לך ומודה למשפחות ולך. אני יודע באיזה יגון וסבל אתם נמצאים כולכם. לאבד בעל וילדים, זה כאב נורא. אנחנו שותפים בהבעת תנחומים אבל גם ברצון העז לשנות את המציאות הזאת מן הקצה אל הקצה. התחלנו להוכיח את זה בלוד וזה הוכח כבר בציבור היהודי. הגיע הזמן שנרחיב את זה לכלל הציבור הערבי. אני חושב שהישיבה הזאת היא מאוד מאוד חשובה. אני עוד שומר לעצמי את הזכות לקיים אתכם ישיבות ושיחות נוספות לגבי השירות האזרחי. אלה מונחים שהם טובים לכם ולכלל הציבור במדינת ישראל. יהיו לנו עוד דברים נוספים. הדלת פתוחה והרצון אמיתי, כפי שאמר יושב ראש הכנסת, לא לבוא כפטרונים אלא לבוא כאנשים שרואים בשילוב ובשוויוניות של הזכויות והזכות לחיות, לחיות בביטחון, לחיות ללא מורא, לחיות ללא פחד ושילדים יצאו לרחוב ויישנו במיטה בבית ולא יהיה חשש שמישהו יבוא ויתקע להם כדור בראש או יתעמר בהם או בכם. זה דבר נורא.זאת זכות אלמנטארית וזאת חובתה של המדינה. אני מבקש את עזרתכם במימוש. לכן תודה רבה לכם.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה אדוני. אני מודה לראש הממשלה על שהקציב מזמנו. אנחנו נמשיך בדיוני הוועדה.
אני רוצה לברך את שר החינוך גדעון סער על שהואיל להיענות לבקשה ולהגיע לדיון.

בגלל אילוצי הזמן, ירשו לי חברי הכנסת לאפשר לשר החינוך לשאת את דבריו.
מגלי והבה
הערה. היה חשוב שגם ראש הממשלה ישמע את חברי הוועדה בנושאים אליהם הוא התייחס כי המטרה היא לא לעשות הצגה טלוויזיונית.
היו"ר אחמד טיבי
המפכ"ל נשאר. מטעמי פרוטוקול הוא יצא ללוות את השר אבל הוא חוזר. יושב ראש הכנסת נמצא כאן. מי כמוך יודע שלראש הממשלה יש סדר יום ואנחנו מודים לו על שהגיע.

אדוני שר החינוך, בבקשה. נושא אלימות וחינוך, ערכים ובתי ספר הולכים ביחד וזה המקום לשמוע מה יש לשר החינוך לומר על כך.
השר גדעון סער
אדוני היושב ראש, אני קודם כל רוצה להודות לך על ההזמנה ולברך אותך על כך שהצלחת להביא לפחות חלק ניכר מהנהגת המדינה לוועדה בראשותך.
היו"ר אחמד טיבי
כמו שאתה עשית בוועדה לקידום מעמד האישה.
השר גדעון סער
ברשותך אדוני היושב ראש, מאחר שהחובות הפרלמנטריות שלי כוללות עוד שתי הופעות עכשיו – גם בוועדת הכספים וגם בוועדת החינוך ושתיהן הופעות מאוד חשובות שנוגעות ליישום חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע – אני רוצה להתייחס בתמצית לנושא הזה.

קודם כל, האלימות היא בעיה בחברה הישראלית בכלל והיא בעיה יותר קשה במגזר הערבי. אנחנו גם רואים את ההיבטים של זה במערכת החינוך. אני היום יכול לומר, אחרי קרוב לשלוש שנים בתפקיד, בצורה ברורה ועל סמך נתונים – ואם תהיה לנו ישיבה יותר מעמיקה, נוכל להציג אותם בצורה יותר מפורטת, או אנשי משרדי יעשו זאת – שחל שיפור משמעותי בהישגים של התלמידים – בעיקר התלמידות, אבל גם התלמידים – במגזר הערבי. זה בלט מאוד במבחני המיצב האחרונים כי כאן היה לא רק שיפור עם שיפור מקביל בקרב דוברי העברית אלא פעם ראשונה היה צמצום פערים. תמיד זה היה מקביל באופן שהפער נשמר, אבל כאן היה צמצום. אני יכול גם לדבר היום על שיפור באקלים הבית ספרי והנתונים של אלימות בתוך מערכת החינוך. שני הדברים האלה לפי דעתי הם תוצאה, בין היתר, של הצבת יעדים ברורים ותוכניות עבודה.

אנחנו ראינו לנכון להתמודד עם ממדים שלא התמודדו אתם בעבר ועשינו כמה דברים. ראשית, מהלך שאני רואה בו מהלך היסטורי כי הוא מצביע על גישה שוויונית של הכנסת האבטחה לבתי הספר במגזר הערבי. עד החלטת הממשלה מלפני מספר חודשים הקריטריון היחידי היה חשיפה לאיום פח"ע וכתוצאה מכך עיקר בתי הספר במגזר הלא יהודי לא היו מאובטחים. אנחנו ביחד עם המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל ראינו את החשיבות של ממדים נוספים כמו סדר ציבורי, זליגה של אלמנטים עבריינים, בריוניים, קיצוניים לתוך בתי הספר באין מפריע, באין אבטחה ולפעמים גם בהיעדר גדרות או חיץ בין בית הספר לשטח האורבני או הכפרי מסביבו.

בחודש שעבר התחלנו במהלך ארבע-שנתי להכנסת אבטחה בבתי הספר במגזר הערבי. ההקצאה התקציבית לכך היא שלושים מיליון שקלים. אנחנו מתחילים בעל יסודי. אני יכול לומר היום שבמחוז ירושלים, במחוז מרכז, דהיינו, רשויות המשולש, מאה אחוזים הצבה על פי התוכנית. יש לנו בעיה במחוז צפון וביחד עם המשרד לביטחון פנים והמשטרה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים ומתמודדים אתה. מבחינתנו בוצעו כל ההכנות לקליטה של השומרים. יש לנו קושי עם הרשויות המקומיות באזור הצפון.

הדבר הזה הוא נדבך מאוד מאוד חשוב והוא בא להגן על המוגנות של התלמידים ועל האקלים הבית ספרי.

נקודה שנייה שאני רואה בה נקודה מאוד מהותית והיא מעבר למאמצים. באמת, נמצאים כאן אנשי המקצוע מהשירות הפסיכולוגי וגם ממינהל חברה ונוער והם יוכלו לתאר את המהלכים שבוצעו בתוך בתי הספר במגזר הערבי שבעיקרם הם על בסיס אותם עקרונות שבוצעו בקרב בתי הספר דוברי העברית.

אני רואה חשיבות מיוחדת לחזק את נושא החינוך הבלתי פורמאלי במגזר הערבי שהתשתית שלו היא חלשה במיוחד. בהרבה מאוד מקומות היא נחסמת מראש למשל משום שיש כללים מסוימים של מצ'ינג שרשויות חלשות לא יכולות לחדור או שמתנ"סים נסגרים ולא יכולים לקבל מענה. אנחנו נציג במהלך החודש הקרוב תוכנית מאוד רחבה שהיא בהמשך להחלטת הממשלה מה-8 בינואר שאימצה את מסקנות פרק החינוך בוועדת טרכטנברג להעצמת פעילות תנועות הנוער כאשר הדגש הוא איך להרחיב את פעילות תנועות הנוער בקרב שכבות חלשות יותר מבחינה סוציו אקונומית כי נכון להיום אנחנו יודעים מהמחקר שההשתתפות בפעילות של תנועות נוער בישראל היא של שכבות בינוניות ומעלה. זה דבר שבו אני מאמין בכסף לא גדול אפשר לעשות שינויים גדולים מאוד. אנחנו יודעים שהיכן שיש תנועות נוער והיכן שיש פעילות בתנועות הנוער, יש פחות אלימות, יש פחות שוטטות, יש פחות תופעות של אלכוהול וסמים, יש יותר תפיסה שלא רואה רק את הפרט אלא רואה גם את החברה ואת האחריות החברתית.

בתוך התוכנית הזאת בהחלט תהיה התייחסות למגזר הלא יהודי ולצרכים שלו. בעיקרון היא תהיה מוכוונת פריפריה חברתית וגיאוגרפית.

אני רוצה לציין שהכנסת הזאת אישרה לפני פחות משנה את החוק שאני יזמתי לרכזי יחידות נוער ברשויות המקומיות, דבר שאפשר לתקנן, בעיקר ברשויות המקומיות החלשות, רכזי יחידות נוער שירכזו את הפעילות של החינוך הבלתי פורמאלי על פי שונות סוציו אקונומית. זאת אומרת, ההשתתפות שלנו היא בעיקר לרשויות החלשות ובמידה פחותה מזה לרשויות בינוניות. הדבר הזה גם נועד לתת מענה ואני יודע שהיום יוצאים מכרזים ברשויות המקומיות במגזר הערבי לאיוש אותן משרות שאמורות לרכז לא את החינוך הפורמאלי אלא את הפעילות שהיא מעבר לשעות בית הספר.
כמובן יש הרבה מאוד פעילות שאני לא רוצה לפרט אותה כי היא כמו רשימת מכולת שתמיד מכינים לי מה עשינו בנושא של חממות לימודיות, קידום נוער ותוכניות של התנדבות וכדומה. אני מנסה לדבר ברמת העקרונות.

לפני שאני נאלץ לעבור לוועדת הכספים אני רוצה לומר דבר אחד עקרוני. אני בן אדם שמאמין בשוויון ואני מתרכז בעצם בכל המגזרים באוכלוסייה במתן מענים. עשינו שינויים מאוד משמעותיים במערכת בדברים כמו דרכי קבלת מורים ודברים אחרים.

אני חושב שהיום – ואני אומר את זה בעיקר לאנשי הציבור מהמגזר הערבי, לחברי הכנסת, לראשי הרשויות המקומיות ואני אומר את זה גם לחבריי היהודים – השאלה האמיתית היא אינטגרציה או חלופה לאינטגרציה. הדילמה העומדת בפני הערבים היא אינטגרציה או בדלנות. הבדלנות מסוכנת מאוד והיא גם גורמת לחלק ניכר מהבעיות. המשמעות של האינטגרציה היא גם נוכחות משטרתית וגם יכולת לתת מענים בכל הדברים שהמדינה צריכה לתת מענים. זה מחייב הבנה של הצומת אליו הגענו. מבחינת הראייה שלנו, אני אומר שמי שמשתייך לרוב, הרוב היהודי, האלטרנטיבה היא בין אינטגרציה או ניכור. אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו לא נחתור לאינטגרציה, יתפתחו תופעות של ניכור והניכור יוביל לדברים לא טובים. אנחנו עדיין במצב שאנחנו יכולים לתקן. אני מבין את האחריות של המערכת שאני עומד בראשה ליכולת לתקן ולשנות אבל אני חושב שגם אנשי הציבור במגזר הערבי, הגיע הזמן לפי דעתי להתעמת עם הדברים כמות שהם ולראות את האתגר של האינטגרציה בצורה אמיתית.

בסופו של דבר כמובן שכולם ייפגעו. אני תמיד אומר שזה לא שאם למישהו יהיה רע, לאחרים יהיה טוב. אם למישהו רע, לכולם יהיה רע. בסופו של דבר ההפך מאינטגרציה, התרחקות מהחברה, היא פוגעת בציבור הערבי וכל אחד בתחום האחריות שלו צריך לעשות את המרב שהוא יכול כדי לקדם את זה.
אני מתנצל אדוני היושב ראש. שזה לא ייחסר לי לחוסר נימוס אבל תבינו שאם אני לא אגיע לחבר הכנסת גפני, זאת בעיה ושנית, אני צריך להוציא מהישיבה 1,3 מיליארד שקלים לטובת בינוי של גנים לגילאי שלוש-ארבע. אם כן, זה לא עניין של חוסר נימוס, אלא כמו שאומרים, אין דבר העומד בפני ההכרח.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה לשר החנוך.

אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת ואחר כך לנציגי החברה האזרחית ודוברים אחרים. חבר הכנסת מגלי והבה.
מגלי והבה
תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על הדיון. מטרידות אותי שלוש סוגיות וטוב שהמפכ"ל נמצא למרות שחבל שהשר לא נמצא.

בנושא האלימות שמענו את הנתונים ושמענו את ההתייחסויות. יש בעיה שמטרידה את כל מי שגר במדינה אבל במיוחד את אלה שגרים ברדיוס שנקרא ראמה, פקיעין והאזור הזה של בית ג'אן. אדוני המפכ"ל, עד עכשיו נרצחו קרוב ל-21 אנשים והאחרון ביניהם נרצח לפני שבועיים. במשך השבועיים האלה, כולל הזמן שעבר בעשר השנים האחרונות, לא פוענח ולו רצח אחד. אני אומר לעצמי שאני לא מאמין שמשטרת ישראל עם כל היכולות שלה לא מצליחה לפענח ולו רצח אחד מתוך אותם 21 רציחות. בחלק מהמקרים נרצחו צעירים, חלק מהמקרים קרו באמצע היום.
המפכ"ל יוחנן דנינו
אני לא יודע מהיכן אתה מביא את הנתון.
מגלי והבה
אני גר באזור. כל אדם שנרצח, אני משתתף בהלוויה שלו.
המפכ"ל יוחנן דנינו
רמת הפענוח היא נמוכה, אבל לומר שלא פוענח ולו רצח אחד, זה לא.
מגלי והבה
אני מוכן לשמוע ממך על פענוח רצח אחד מתוך הרשימה.
המפכ"ל יוחנן דנינו
אני לא יודע מה הרשימה שאתה מחזיק.
מגלי והבה
סלח לי, קודם כל תקשיב לסוף דבריי. כאן אנחנו אומרים אתה דברים ואתה אחר כך תענה עליהם. אני אומר לך שברדיוס של בית ג'אן, פקיעין והסביבה נרצחו 21 אנשים ואני יכול לתת לך את השמות והגילאים. תראה לי מקרה רצח אחד שפוענח ושהביאו את הפושע או את האשם לדין. נמצא כאן ראש מועצת דיר אל אסאד והוא יכול לאשר את הדברים שאני אומר כי אנחנו מדברים עליהם. נמצאים גם חברי כנסת שהיו מעורבים בכך. דרך אגב, שאלנו מספר פעמים את השר מעל במת הכנסת אבל נכון לרגע זה עובדתית – וכמו שאמר ראש הממשלה, עם עובדות לא מתווכחים – לא קיבלנו תשובה. אתה איש החוק כאן, תן לנו פענוח של רצח אחד. זה דבר שאני חושב שמגיע לנו כנבחרי ציבור.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
חבר הכנסת מגלי והבה, אתה תיתן לו את 21 השמות של הקורבנות והוא יאמר לך אם רצח של אחד מהם פוענח.
מגלי והבה
בסדר גמור. אני מצפה שיהיה פענוח.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
ודאי היו פענוחים. אתה טוען שלגבי 21 המקרים עליהם אתה מדבר, לא היו פענוחים.
מגלי והבה
לא היו פענוחים.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
תעביר לו את הרשימה.
מגלי והבה
יש דבר שני שלא פחות מטריד אותי. יש את האלימות עליה שאלת ואותה הצגנו גם מעל במת הכנסת והיא מתבטאת בכך שהולכים והורסים דיר של חיות. לפעמים הורסים בתים, אבל זאת סוגיה אחרת. להרוס דיר של חיות, להגיע עם כוחות משטרתיים, עם ציוד ואמצעים כאילו הם הולכים לכבוש יעד מבוצר. החמור מכך שהם מפעילים אלימות כלפי החיות. זאת אומרת, היו חיות שנהרגו בתוך הדיר הזה. זאת אלימות משטרתית. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור על האלימות כלפי האזרחים ואת זה אעשה פעם אחרת.

הסוגיה השלישית שמטרידה אותי אדוני היושב ראש והיא מופנית לא אל אנשי המדים אלא אלינו כנבחרי ציבור ובעיקר לממשלה. שר הפנים התחייב מעל במת הכנסת שהוא לא יורה או לא יפעל להריסת בתים שהם חלק מתוכנית מתאר מתוכננת או שהם בהפקדה או שתאושר בעתיד. חבל שראש הממשלה לא כאן כי שר המשפטים אומר ועושה דברים אחרים. אחד המקרים שמטריד אותי הוא שני צווים שהגיעו לירכא. אותה סוגיה עליה התרענו בכנסת לפני שבועיים וקיבלנו תשובות ברורות. אם הפרוטוקול וההתחייבות לכנסת היא לא התחייבות שלטונית, אולי צריך לחשוב איך אנחנו נתייחס לבית הזה.

אני אומר שהיום הגיעו שני צווים. המשטרה עושה את תפקידה אבל שיחליטו אם שר הפנים הוא זה שקובע את המדיניות או שר המשפטים הוא זה שצריך לאכוף את מדיניות הממשלה. זאת סוגיה שהיא לא מופנית בעיקר למפכ"ל אבל אני אומר אותה לפרוטוקול וגם רוצה שהדברים יגיעו אל ראש הממשלה כי אנחנו צריכים לקבל תשובות על שלושת הסוגיות שהעליתי.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה.
מוחמד ברכה
אני מברך על קיום הדיון ועל ההשתתפות החשובה של ראש הממשלה, של השרים וכבוד יושב ראש הכנסת. האמת היא שיש הרבה דברים לומר כאן אבל היריעה קצרה מבחינת הזמן ומבחינת היכולת לקלוט את הדברים.

אני רוצה לדבר נקודתית על כמה דברים שעלו. אני מבין את שר החינוך שיצא למשימה חשובה. הייתי אמור לפגוש בו בוועדת החינוך אבל אני לא אהיה כי אהיה במקום אחר מטעם יושב ראש הכנסת. לדעתי יש שתי משימות אותן יש להציב למשרד החינוך ואלה משימות דחופות. לא שאלה המשימות היחידות אלא אלה שתי משימות דחופות. הדבר הראשון הוא לקיים דיון או מחקר של שלושה עד שישה חודשים כדי לראות כמה המדינה משקיעה בתלמיד הערבי לעומת מה שהיא משקיעה בתלמיד היהודי. הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זועקים לשמים. מה שמושקע בתלמיד הערבי הוא כרבע מההשקעה שמושקעת בתלמיד היהודי. שתתקבל החלטה אסטרטגית במשרד החינוך שההשקעה תהיה שווה. לא להוריד אצל היהודים אלא להעלות אצל הערבים. זאת משימה אחת שלדעתי היא מפתח לכל הדברים.
המשימה השנייה היא שאחרי שהסתיימה תוכנית החומש לבינוי בשנה שעברה, אנחנו עוד לא יודעים מה הם מאפייניה של תוכנית הבינוי בבתי הספר כדי לסגור את המחסור בכיתות לימוד. אנחנו רוצים תוכנית שיכלה להשתרע על עוד חמש שנים, אפילו על עוד שבע שנים, אבל שנדע שבסוף לא יהיה מחסור בכיתות לימוד. אני יודע שעכשיו שר החינוך דואג לתקציבים ולמקומות ליישום החוק לגילאי שלוש-ארבע, אבל צריך לדאוג בעיקר כדי ליישם את חוק חינוך חובה במגזר הערבי שלכל תלמיד יהיה כיסא ושולחן.

אם משרד החינוך ילך בשתי הסוגיות האלה – ויש עוד רבות, גם מבחינה פדגוגית, תכנים וכולי – אני חושב שנוכל לומר שהממשלה מתחילה לסגור את הפער. טיפול בחינוך, בסופו של דבר הוא טיפול באלימות.

אני גם מזהה בעיה רצינית, אדוני המפכ"ל, בעניין של האכיפה. אני מציע לכם לקחת פרויקט אחד ותקציבו לו שנה, כמה זמן שאתם יכולים מבחינה מבצעית, והפרויקט יהיה איסוף הנשק. איסוף הנשק בראש ובראשונה וזה לפני כל דבר אחר וזה כדי לעקור את הפוטנציאל של הפורענות. לאחר מכן לטפל בנשק שברישיון. הרי התירוץ ואחת הסיבות לכך שנותנים לאנשים נשק הוא כי הם מאוימים אבל כשאין נשק לא מורשה שמסתובב, מטבע הדברים האיומים ירדו. צריך לטפל בנושא של הימצאות הנשק גם ברישיון. לדעתי, אם מגיעים לזה, הפשיעה יכולה לרדת ואפשר לטפל בה באמצעים יותר קונבנציונאליים.
יש דבר נוסף שאני לא יכול להציע אותו לאף אחד מהיושבים כאן כי ראש הממשלה ושר האוצר לא נוכחים. יש מחלוקת בינינו לבין הממשלה ולפחות אצלי זה בא לידי ביטוי בישיבה של ארבעים חתימות, לא האחרונה אלא לפני שנה, בהשתתפות ראש הממשלה עת דיברנו על התעסוקה. ראש הממשלה אמר אז שהוא ילך לכיוון של הגברת התחבורה הציבורית ושיפורה, על מנת לאפשר ניידות של האנשים והגעה למקום העבודה ויקימו מעונות יום. זה לעג לרש. לא צריך לחפש איך לקחת את העובד הערבי או את העובד למפעל אלא איך להביא את המפעל למקום, במיוחד כאשר מדובר על אחוז של נשים בלתי מועסקות בשיעורים מבישים של קרוב לשמונים אחוזים, של 78 אחוזים. שאף אחד לא יספר לי על מנטאליות. אני לא רואה ולו אישה אחת שהיא אם לילדים שיכולה להיעדר מביתה עשר או 12 שעות כי היא צריכה לנסוע מחוץ לישוב, לעבוד שמונה או שבע שעות ולחזור הביתה. זה דבר שקורה אבל בעיקרון הוא לא קורה לא אצל היהודיות ולא אצל הערביות. לכן צריך לחשוב איך להביא את התעסוקה למקום המגורים.

המפתח לזה, אדוני היושב ראש חבר הכנסת ריבלין, הוא לקבל את הצעות החוק שכבר כמעט שמונה שנים אני מניח על שולחן הכנסת כאשר אחד השיקולים לקביעת אזורי עדיפות הוא המצב הסוציו אקונומי. ממשלות ישראל לדורותיהן לא מקבלות את ההצעה הפשוטה הזאת. כשבאים לקבוע אזור עדיפות, לקחת את השיקול הסוציו אקונומי. אני יודע שלממשלות יש אג'נדה אידיאולוגית, יש מי שרוצה לתמוך בהתנחלויות וכולי. אני יודע, אני לא תמים, אבל שלפחות הנושא הסוציו אקונומי ייקבע בחוק עם מפתח לקביעת אזור עדיפות. כשיש אזורי עדיפות בישובים הערבים והם נקבעים כאזורי עדיפות, התעשיינים יבואו, ההון יבוא, ואז אפשר יהיה לקיים פרויקטים, להרחיב אזורי תעשייה ולייצר מקומות עבודה. זה המפתח. חינוך, אכיפה ותעסוקה, אלה שלושת המקורות על בסיסן אפשר לייבש את הביצה המסריחה הזו של אלימות גואה בקרב הישובים הערבים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה חבר הכנסת מוחמד ברכה. לפני שאני מאפשר למפכ"ל, שגם הוא רוצה לצאת, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לשתי משפחות שכולות ואחר כך לחברי כנסת. שייח' כאמל ריאן שבנו נרצח, בבקשה.
כאמל ריאן
תודה רבה. אני מודה לך אדוני היושב ראש על הדיון החשוב. אני מעריך מאוד את נוכחות ראש הממשלה, השרים והמפכ"ל.

אני לא רוצה לדבר על התופעה, על המספרים, על הסטטיסטיקות ועל מה שנעשה אלא אני רוצה רק להדגיש שני היבטים. הבן שלי נרצח, אדוני המפכ"ל, לפני שלוש שנים, ארבעה ימים ושמונה שעות. ראש הממשלה אומר שהגיע הזמן שנתאבל, אבל הזמן לא עומד אלא הוא עובר והילדים שלנו נרצחים. מה שתעשו, לא תחזירו לי את הבן. אומר לך מה שהחלטתי לעשות על מנת לשמור על הבן שלך, על הבן שלו ועל הבן שלו. אני לא מאמין שיש אבא שעמד ליד הקבר של הבן שלו אחרי שטמנו אותו וכיסו אותו בעפר והצהיר מעל הקבר שהוא לא מאמין בנקמה. אפילו שאני מכיר את הרוצח, אין לי שום עניין. אנחנו במדינת חוק, אנחנו במדינה נאורה, אני מאמין במשטרה. כך אמרתי ליד הקבר של הבן שלי. כבר שלוש שנים אני מחכה למשטרת ישראל שתמנע מהרוצח שרצח את בני מלרצוח אחרים. זאת השאיפה שלי. אתם לא תחזירו לי את הבן שלי. אני לא רוצה שבנים אחרים יירצחו.
לכן הקמתי מרכז מיוחד למלחמה באלימות ובפשיעה. אנחנו עובדים עם האימאמים, עם הקאדים, עם אנשי חינוך, עם משרד התרבות וכמעט עם כל המשרדים.

לך אני רוצה לומר אדוני המפכ"ל שכמעט הגוף היחידי שאנחנו לא מצליחים למצוא משוואה לעבוד ביחד אתו, זאת המשטרה. מה אנחנו צריכים לעשות על מנת שהמשטרה תהיה נוכחת בזירה של הפשע? אנחנו יודעים היום היכן זירות הפשע. אנחנו רודפים אחרי המשטרה כדי שתהיה נוכחת. כל הזמן אומרים שאנחנו כאילו דוחים את המשטרה, אבל זה לא נכון. המשטרה מוזמנת בכל עת ובכל רגע לישובים שלנו כי אחרת, אם המשטרה לא תפעל, תהיה במקומי, תהיה במקום משפחתי, תהיה במקום מכריי, מה יעשו? נכון, אני הצהרתי שאני לא מאמין מתוך אמונה בנקמה. הפתרון היחידי שהרוצח שרצח את הבן שלי הוא שהוא יהיה אחרי סורג ובריח ולא יסתובב על מנת להרוג עוד אנשים.

בוודאי כל העבודה והעשייה מסביב חשובה מאוד. החינוך, הרווחה, התשתיות וכולי, אבל בלי אכיפה בתוך הישובים - אנחנו מאוימים. תבינו אותנו. אין לי להוסיף יותר על מה שאמרה פיהם. לא רק המשפחות מאוימות אלא היום החברה כולה מאוימת. לכן אני מצפה מהמשטרה שהיא תיתן לנו את התשובות. אני לא רוצה לספור עוד שנים, עוד ימים ועוד דקות לרצח בני כל עוד הרוצח מסתובב.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. דבריך יצאו מהלב ונגעו ללב. עלה באהר, האימא של הצעירה עלה באהר מחיפה שנרצחה בלוד.

אני אתרגם את הדברים.
עלה באהר
עברה שנה מאז נרצחה הבת שלי ואין סימן מהמשטרה. פיהם ארבעה חודשים אצל השכנים ואילו אני כבר שנה אצל ההורים. גם אני חוששת ואין לי ביטחון ללכת ברחוב כי הוא אולי ירצח גם אותי. אנחנו מחפשים רק צדק.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. אחמד מחמיד, אביה של עמל מחמיד שנרצחה, בבקשה.
אחמד מחמיד
שלום לכולם. אדוני מפכ"ל המשטרה, הבת שלי נרצחה לפני שש שנים באום אל פאחם. אדם רעול פנים נכנס ורצח אותה. לא היא הייתה המטרה אלא המטרה הייתה מישהי אחרת אבל זה לא משנה. היא הייתה תלמידה באוניברסיטה העברית, שנה שנייה עבודה סוציאלית. אנחנו כבר שש שנים מחכים לפענוח הרצח הזה. לצערי הרב מתחלפים מפקדי מחוז ומפקדי מרחב וכולם מבטיחים אבל לא קורה דבר. היה יעקב זיגדון, אחריו בא מישהו אחר, אחריו בא מישהו אחר, כולם מבטיחים אבל אף אחד לא מקיים. לאחרונה פיצלתם את המחוזות ואת אום אל פאחם העברתם למחוז חוף. יפה מאוד, כל הכבוד, אבל התיק של הבת שלי הועבר למחוז חוף. התיק נמצא שם כבר שישה חודשים. אתה חושב שמישהו הרים אלי טלפון ולומר לי שהתיק של הבת שלי שם ושאבוא לשבת, לדבר ולראות מה קרה? שום דבר. לפני חודש שלחתי פקס למר חגי דותן אבל עד היום לא קיבלתי תשובה ואפילו לא קיבלתי אישור האומר שהפקס שלי התקבל ושיקיימו אתי ישיבה בעוד חודש או אפילו בעוד שנה. אין כל התייחסות. הרוצח מסתובב. אין אצלנו ביטחון אישי. אתם אומרים שיש ניידות משטרה, אבל אני מזמין אותך לאום אל פאחם ותראה מה קורה. תראה לי ניידת משטרה אחת שמסתובבת אום אל פאחם. יכול להיות שהיא מסתובבת, אבל היא מסתובבת כדי לרשום דוחות ופקודות מעצר. אין נוכחות ניידות באום אל פאחם. אתה מוזמן לראות את זה. תודה רבה.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
אני מתנצל. אני חייב ללכת לנשיאות עם חבר הכנסת ברכה.
היו"ר אחמד טיבי
אני מודה לך מקרב לב וגם לחבר הכנסת ברכה. הרשות ניתנת.

יש לנו עוד חוב לכמה דוברים אבל המפכ"ל מבקש להתייחס.
מוחמד ברכה
משפט למפכ"ל לפני שאני יוצא. סיפור. לפני כמה חודשים נרצחו שלושה אנשים בג'אן. אחד האנשים אמר שתקפו את הבית שלו, איימו עליו וניסו לחסל אותו. אמרתי לו שילך למשטרה אבל הוא שאל מה פתאום הוא ילך למשטרה. אמרתי לו שאם הוא לא הולך, מה הוא כן עשה? הוא אמר לי שהוא הלך למשפחת הפשע האחרת כדי לומר לה שהם יטפלו. תראה איפה עומדת המשטרה. זה מזוויע. אתה רוצה לפתור בעיה באמצעות הבעיה עצמה וזה דבר נורא.
המפכ"ל יוחנן דנינו
חבל שאתה הולך כי הייתי רוצה שתשמע את הדברים. הדברים שאתה אומר כאן הם בדיוק הדברים בהם המשטרה בפיקודי הולכת להתרכז בשנים הקרובות.

אני לא רוצה לדבר על העבר.
היו"ר אחמד טיבי
אני ממש מודה לך על שאתה נשאר עד סוף הישיבה ומבקש שנשמע עוד כמה דוברים.
עיידה תומא
הרבה מהדוברים העלו את הנושאים עליהם חשוב לדבר, במיוחד בעניין אכיפת החוק ותפקוד המשטרה. אני רוצה להזכיר כאן שמשנת 2007 ועד היום נרצחו 35 נשים ערביות. הבעיה של לוד-רמלה היא בעיה שכבר דיברנו עליה ב"נשים נגד אלימות" לפני 14 שנים. אני מאוד מפחדת שעשר שנים אחרי הישיבה היום, נבוא אחרי עשר שנים ונאמר שהתרענו ואמרנו. אי אפשר להתייחס לנושא אלימות נגד נשים באותה מידה שמתייחסים לנושא האלימות. אחרי כל רצח, נכון, יש משפחה ויש אדם או אישה שנרצחה, אבל הממד המגדרי באלימות כלפי נשים מביא צורך להתייחס לנושא בצורה אחרת.
רצח הנשים הערביות והאלימות כלפיהן וכלפי כל הנשים – הן נשים ערביות או לא – לא מפר את הסדר הכללי של החברה ולכן עוברים על זה בשתיקה. כשנרצח בחור, כשנרצח צעיר, מזדעזעת כל החברה וכל החברה קמה. לצערי עדיין כאשר נרצחת אישה או בחורה, יש מעין הצדקה ושתיקה אותה צריך לשבור וצריך לדבר עליה. נכון שהרבה מוטל על כתפינו, אבל חורה לי מאוד כשאני יושבת כאן ושומעת שקושרים את הנושא של מאבק באלימות כאילו ניקח את זה בידיים. אנחנו, הנשים בחברה הערבית, לקחנו את זה לידינו לפני עשרים שנים אבל המשטרה לא לקחה את זה לידיה. משרד הרווחה לא לקח את זה לידיו. אני מאוד מצטערת על כך.

אני מתפלאת על כך שאדוני מתפלא על כך שאומרים לו שהתיקים לא מפוענחים. אני בטוחה שאדוני יודע טוב מאתנו כמה תיקים אצלו לא מפוענחים והם רבים מאוד, במיוחד במקרים של הנשים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
סמאח
שלום, אני סמאח, מנהלת עמותת נעם, נשים ערביות במרכז. אני עובדת סוציאלית. אני יושבת ליד מרוא שבתה בת ה-19, סטודנטים לרפואה שנרצחה. זאת אישה שהגישה תלונה על הטרדה, על רדיפה, על איומים וממחוז חיפה זה עבר למחוז רמלה. בסופו של דבר ב-20 בינואר לפני שנה בדיוק הבת שלה נרצחה ברחוב כשירדה מהמונית בדרך לביקור אצל אחותה ברמלה. שום דבר לא התקדם בחקירה ואני אומרת את זה מעל הבמה הזאת. החוקרים אמרו לי אישית, וגם לה, שיש להם לא חוט אלא חבל עבה אבל היום אנחנו יודעים שהרוצח עדיין מסתובב משוחרר ואפילו חגג. כולם יודעים על מי להצביע אבל לא יודעים את מי לשים מאחורי הסורגים. גם שני השוטרים שלדעתנו התנהגו ברשלנות בנושא של התלונה שלה, גם הם לא הובאו לדין ולא שילמו את המחיר.

המסר שאנחנו כחברה מעבירים והרשויות מעבירות לנשים הערביות הוא מאוד קשה. אנחנו יודעים שיש לנו אישה שנעדרת מלפני שבוע ואישה נוספת שנעדרת מאז שנתיים ואנחנו יודעים שהמשטרה אולי מצהירה שהיא עושה הכול כדי לחפש אותן, אבל לפני חודשיים נעדרה אישה ותוך 24 שעות היא נמצאה בסחנין. כשרציתי לברך את המשטרה על ההישג, אמרו לי שהאישה יהודיה ויש לה חבר ערבי ולכן היא נמצאה.

אני רוצה לומר כאן שהמקרים האלה הם לא בדיחה. אלה נשים מאחוריהן עומדות משפחות שמשלמים את המחיר של רשלנות, של גזענות ושל אפליה. אמרה עיידה, אנחנו כנשים ערביות לוקחות את העניין הזה לידינו ואנחנו עושות הכול. יושב כאן אבא שהקים ארגון כדי לעשות את זה. היום בדרך לכאן קראתי בעיתון "הארץ" שהתפרסם דוח על כך שנשים ערביות מתלוננות ומבקשות עזרה, אבל לא למשטרה אלא לארגונים אחרים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. אני מברך את ראש מועצת כפר ברא שהגיע. מוחמד עמר, בבקשה.
מוחמד עמר
אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון. אני לא רוצה לדבר על מספרים. חברי חבר הכנסת מגלי והבה דיבר על מספרים ונקב במספר 21. לי אין מספרים. אני רוצה לומר לך שהיום ידוע שאתה יכול לרצוח בראמה ואף אחד לא יתפוס אותך. אני נמצא בכנסת שלוש שנים והשתתפתי כבר בחמש-ששת הלוויות של נרצחים רק בראמה ולא ידוע לי על פענוח אחד. אני תמיד שואל ואני אומר לך שאין פענוח.
לנושא הדיון היום, תעסוקה ואלימות. היום במגזר הערבי ידוע שבחור בגיל 18 שסיים כיתה י"ב, לא יכול למצוא עבודה. מה הוא עושה אחר הצהרים? מה הוא עושה בבוקר? אנחנו יודעים מה הוא עושה בלילה ולאן הוא הולך. הוא הולך לאלימות ולסמים. זה מה שקורה היום במגזר הערבי.

דיברו על הרצון לראות ניידת משטרה באום אל פאחם ואני אומר לך שאין אכיפה במגזר הערבי. אין. היום יכולים לעשות מה שרוצים בתוך המגזר הערבי ואף אחד לא יעשה אכיפה. אם רוצים להרוס רפת, יכולים לגייס אלפי שוטרים. בירכא, לא מאות שוטרים אלא אלפי שוטרים כדי להרוס רפת. יש כוח משטרתי שיגיע לשם ואנחנו יודעים שאף אחד לא יהיה שם כי באו להרוס את המקום ביום גשום והמקום נמצא מחוץ לישוב ואף אחד לא יגיע לשם, אבל במקרה הזה יכולים לגייס את 1,500 השוטרים. לעשות אכיפה כמו שצריך במגזר הערבי, אף אחד לא עושה את זה.

נוכח כאן שר החינוך ודיבר על החינוך הבלתי פורמאלי. אין חינוך בלתי פורמאלי במגזר הלא יהודי. אין תנועות נוער במגזר הלא יהודי. יכול להיות שבמגזר הדרוזי יש תנועות נוער. אני בעצמי יושב ראש תנועות נוער אבל אני יודע מה קורה במועצת תנועות הנוער. אין תנועת נוער אחת במגזר הערבי. השר יכול לבוא ולומר שמעלים את התקציבים אבל אין לי תנועה. הוא יכול תקציבים כמה שהוא רוצה, אבל אין כלום.

דיברנו גם על המתנ"סים במגזר הדרוזי, אבל אותם סגרו כמעט בכל המקומות. אין תקציב למתנ"סים.

לכן אדוני היושב ראש, תעסוקה אין, חינוך בלתי פורמאלי כמעט ואין, צעירים שמסיימים את הלימודים בית הספר אין להם להיכן ללכת אחרי שעות הלימודים. יכול להיות שמכינים שיעורי בית, אם מכינים, אבל אחרי כן לאן ילכו? אין להם מקום.

אני אומר שצריך טיפול שורש במגזר הערבי. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. סוריל כראם.
סוריל כראם
אדוני המפכ"ל, המגזר הערבי חסר אונים. אנחנו הגענו לכאן כדי להושיט יד. אנחנו חלק אינטגרלי וחלק בלתי נפרד מהמדינה הזאת. אם מדובר על אלימות כפולה אצלנו, זה אומר הרבה דברים אבל אחד הדברים שהוא אומר זה שאין טיפול אמיתי ונכון במגזר הערבי. באנו לכאן כדי לתת. אני מאוד שמח שמיגרנו את השוני בינינו דרך חבר הכנסת בן ארי שניסה לדבר על העניין המפריד בין האנשים כאן. לא הגענו לכאן לדבר על העניין של המגזר הערבי והשירות האזרחי אלא הגענו לכאן לומר ולזעוק בפני כולכם שמצבנו במגזר קשה לאין שיעור.
אני חושב שסיהם והנכבד לידי ביטאו את זה מאוד יפה. בזעקתם הם אמרו שאנחנו לא יכולים יותר וזה תפקידה של המדינה.

יש לי דוגמאות מאוד קצרות. הגענו למצב כזה שאנחנו שומעים אצלנו ברדיו שאמס שאדם עולה לשידור ואומר שהוא מאוד מקווה שמי שרצח את הבחור היהודי במצרת עלית – רצח שאירע לפני שבועיים – יהיה ערבי כדי שיתפסו אותו וידעו היהודים שמה שקורה במגזר הערבי, יעבור גם למגזר היהודי. אני אומר דברים מאוד קשים אב זה קורה. אנחנו שומעים את הקולות האלו יום-יום.

אנחנו כמדיה מנסים לשקף את המציאות. מה שקרה אתמול זה שמישהו נשפט. הוא רצח? הוא הרג? אני לא מכיר את הסיפור אבל כל המשפחה הגיעה לשרוף את רדיו שאמס כי תפקידנו לפרסם. יש היום במגזר הרגשה – וזה כבר מעבר להרגשה – שהמגזר הוא המחסן של הנשק של המגזר הכללי. כנראה שיהודים לא יודעים להחביא נשק והם עושים זאת אצל הערבים. הכפרים מלאים בנשק והוא של אחרים. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. נסר סנאללה, ראש מועצת דיר אל אסד.
נסר סנאללה
צהרים טובים. אני מברך על המפגש הזה ומודה לחבר הכנסת טיבי ולכל אלה שהשתתפו בו. עצם ההשתתפות הזאת של ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, ראשי הרשויות וציבור רחב מראה על חשיבות הנושא. הלוואי שהדבר הזה היה נעשה לפני שנתיים ושלוש כי אז אולי היינו מתקדמים יותר, אבל כפי שאומרים, טוב מאוחר מאשר אף פעם.
בנושא של האלימות, אני מסכים עם כל הדברים שנאמרו כאן. התחושות אצל האנשים הרבה יותר קשות מכפי שנאמר כאן. לפני חמש-שש שנים חווינו את זה בדיר אל אסד כאשר לא היה לילה אחד בו לא היו שתיים או שלוש הצתות של רכבים, מטען, רימון רסס וכולי. חמש-שש שנים סבלנו מהתופעות האלה, אבל היום זה קיים פחות. השר התאחר אצלי לפני שנה ודיברנו על כך בפני קהל רחב של מאות אנשים ומכובדים מהכפר. אמרתי שהמצב הזה, מקווים שהוא יימשך אבל צריך לשמר אותו באמצעים. זה כמו אש שכל רגע עלולה להתפרץ. אם אנחנו לא ממשיכים בשיתוף הפעולה של המשטרה, הקהילה, המכובדים ונוקטים ביחד בכל האמצעים האלה, זה בכל רגע עלול להתפרץ שוב.

אני חושב שכדי לשמר את המצב ולפענח מקרי רצח ומקרי אלימות בכלל, זה צריך להיעשות בשתי דרכים כאשר הדרך הראשונה היא מניעה, דבר האומר נוכחות יתר של אנשי משטרה וסיורים בישובים הערביים, במיוחד בשעות הלא שגרתיות, בשעות הלילה. הדרך השנייה היא באמצעים. באמצעים אובייקטיביים, בין אם פרויקט עיר ללא אלימות, חינוך וכולי.

כשנלחמתי בתופעה הזאת בישוב שלי, הייתי מאוים בדרגה שש. נכון שהקצו לי תקציב של 230 אלף שקלים לאבטחה וביטחון, אבל סירבתי לנצל אותו ולא קיבלתי אגורה אחת אלא ביקשתי להעביר את הסכום – מאחר שהישוב שלי לא נכלל בפרויקט עיר ללא אלימות – ולנצל אותו למצלמות בכפר אבל זה לא התקבל.

אני חושב שצריך להכניס את הישובים לתוכניות השונות ולא לסמוך על המודיעין האישי. האנשים באים ומתלוננים אבל עושים זאת באופן אנונימי. הם לא רוצים להיחשף ואני מבין אותם. צריך רק ראיות אובייקטיביות שיכולות להביא לדברים האלה – מצלמות, עיר ללא אלימות ועוד אמצעים כפי שעשו במאגרי DNA. זאת הדרך היחידה. ראיות אובייקטיביות ולא מודיעין.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. משפט אחרון לנציג מועצת התלמידים באום אל פאחם. אני אתרגם את דבריו.
קריאה
תמיד יש קצין מהמשטרה שמתמנה. יש הרבה פשעים שלא מפוענחים אבל אחר כך הוא מקבל קידום.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
ת'אבת אבו ראס
שלום לכולם. אני מודה לך על האסיפה הזאת ותודה למשתתפים. דיברו על כל הנושאים אבל אני חוזר ומדגיש נושא של איסוף נשק. השר אמר שיש נשק ברוב הבתים אבל הוא טעה. אני מדבר על הכפר שלי. יש נשק בכל בית והסיבה היחידה היא הירי המתמשך, ההורגים והפצועים שהיו לפני כן דבר שהציב משימה אחת בפני התושבים והיא שאין ביטחון אישי. אני רוצה שיהיה לי בטחון אישי כי המשטרה לא מאבטחת אותי וגם לא המדינה. לכן אני קונה כלי ירי. אמרו כאן שיש טילי לאו. אצלי בכפר יש מה שנקרא צעצוע וזה אקדח. היום זה צעצוע בידי הילדים. זה דבר שאולי הוא מצחיק, אבל הוא מכאיב.

המשימה היחידה שלכם היא לאסוף את הנשק דבר שיביא לפתרון הבעיה. אם הנשק יישאר בידי הילדים ובידי הצעירים, לא יהיה פתרון. עלוט הוא ישוב בו חמישים אחוזים מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 18 וזאת עבודה טובה וקשה לטפל בצעירים האלה.
היו"ר אחמד טיבי
אני מודה לך.

אדוני המפכ"ל, אני מודה לך על סבלנותך. בבקשה, הבמה שלך.
המפכ"ל יוחנן דנינו
תודה רבה. מכובדי היושב ראש, אני מברך על הדיון ועל היוזמה הזאת. אני חושב שבצדק אמרתם שזאת בעיה שמלווה אותנו שנים. זאת בעיה לא מקומית ולא בעיה מגזרית אלא בעיניי זאת בעיה לאומית וכך אנחנו רואים אותה. אני גם יודע שחבר הכנסת אחמד טיבי מלווה אותה לאורך השנים. אני מכיר מזה עשרות שנים, מתחילת דרכי במשטרה, כבר אז נפגשנו על הרקע הזה.
היו"ר אחמד טיבי
בהרצאה בנתניה.
המפכ"ל יוחנן דנינו
נכון. בהרצאה בנתניה. בגלל חשיבות הנושא, הזזתי את ישיבת סגל הפיקוד של המשטרה שבדרך כלל מתקיימת ביום שני בשעה קבועה וכך זה מאז קום המדינה. הזזתי את הישיבה כי אני חושב שהנושא זה הוא נושא מרכזי, הוא נושא חשוב, הוא נושא שאנחנו במשטרה שמנו אותו במרכז העשייה.

קל לי מאוד להתחבר לדברים שנאמרו כאן. הייתם צריכים לשמוע אותי אצל ראש הממשלה אתמול בדיון איך אני מנסה לשכנע אותו למה צריך להקים תחנות משטרה בחלק מהישובים במגזר הערבי. אני השתמשתי בנימוקים שלכם ולא המצאתי שום דבר. אני לקחתי את אחוז הפענוח, לקחתי את רמת האלימות, לקחתי את מספרי תאונות הדרכים, לקחתי את מספרי הנפגעים ואין אחד שיותר כואב ממני את הנתונים האלה כשאני מסתכל עליהם בראייה לאומית וארצית. אני יודע שאני יכול לעשות, אם רק היו נותנים לי, אם רק היו נותנים לנו את מספר השוטרים הנדרשים באזורים האלה.

שואלים אותי – ואתם אמרתם את זה כאן – למה כאן אנחנו מצליחים לפענח כל כך מהר, הלוואי והיינו מפענחים כל כך מהר בכל מקום, וכאן אתם לא מצליחים לפענח. זה נורא פשוט. כאן יש תחנת משטרה גדולה וכאן אין תחנת משטרה. אני לא יכול להמציא שוטרים. אמרתם שאנחנו באים לסייע להריסה. זה הרי נקודתי, זה מקומי, אתה אוסף שוטרים מכל מקום ואתה מביא את זה למבצע. הלוואי ויכולתי להציב שוטרים במספר מספיק.
חמד עמאר
אבל יש סדר עדיפויות. אתה רואה ישוב כמו ראמה שבשנה יש לך יותר ממקרה רצח אחד, שניים ושלושה, אז אתה צריך לבדוק את הנושא ולשים תחנת משטרה. יש דברים שאתה חייב לעשות.
המפכ"ל יוחנן דנינו
אולי תתנו לי לסיים את דבריי. מספיק עם האגדות האלה. קודם כל, אחוז הפענוח, לקחתי כאן את המספרים, חצי מהתיקים פוענחו כולל פענוח אחד במקומות שאמרתם. היו כאן כמה פענוחים. רמת הפענוח נמוכה, יש לשפר אותה, אנחנו סימנו את זה כיעד. אחד היעדים המרכזיים שקבעתי השנה עם כניסתי לתפקיד הוא להגדיל את סיכויי העבריין להיתפס בדגש על המגזר הערבי. למה פיצלנו את המחוז הצפוני? להקים מחוז במשטרת ישראל זה מאוד לא קל והכל ממקורותינו. אנחנו התייעלנו במאות תקנים במטה הארצי, קיצצתי במאות תקנים והעברתי אותם לרמת השטח והכל כרגע מכוחותינו. עוד לא קיבלנו שקל מבחוץ כדי לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות עם יכולותינו שלנו, כדי לשפר את רמת שירותי המשטרה בקרב המגזר הערבי וזאת לא רק אכיפה.

אני הייתי מפקד מחוז ברהט ואהבתי להסתובב בבתי הספר. הייתי מפקד מחוז הדרום והגעתי לבית ספר ברהט. אמר לי תלמיד בכיתה ו' שהלך עם אימו לבאר-שבע ושם הוא ראה שוטר עוזר לילדים לחצות את הכביש ולמה להם בכפר אין את זה. מה אתה עונה לילד כזה? הוא צודק. אני צריך לתת את אותם שירותים. אם אנחנו מדברים על שירותי משטרה שוויוניים, זה בדיוק היעד שקבענו לעצמנו.
אנחנו במשטרה יודעים לעשות הכי טוב שאפשר. אמרתי, 248 תקנים שהם כולם עברו למחוז הצפוני. אגב, תראו איפה שמנו אותם – מחוז צפון וחוף – שמנו אותם בימ"ר וקבענו להם יעדים מאוד קשים. קבענו יעדים של הגדלת סיכויי העבריין להיתפס, הגדלת אחוז הפענוחים בדגש על הפשיעה המאורגנת, על הפשיעה החמורה, על תיקי הרצח, על הניסיונות לרצח ובסך הכול זה מתקדם יפה. זה לאט אבל זה מתקדם. אני רואה את הבשורה בדרך.

לקחנו את נושא תאונות הדרכים. היו כאן מספר נפגעים בתאונות דרכים נורא. אתם שמעתם את הנתונים. אמר קודם השר שלמעלה מארבעים אחוזים מההרוגים בתאונות דרכים בשנה שעברה היו אזרחים ערביים. זה הרי זאת לא גזרה משמים אלא זה משהו שאפשר להילחם בו. אנחנו שמנו אותו כאחד היעדים המרכזיים שלנו השנה ולשמחתי חודש ינואר – עכשיו קיבלתי את הנתונים – בשנה שעברה ארבעים אחוזים מההרוגים מהמגזר הערבי והשנה אנחנו ירדנו ל-21 אחוזים. אם המגמה הזאת תימשך, הרווחנו הרבה חיים והצלנו חיים. אני מסתכל על זה מהזווית הכי לאומית שאפשר.

אנחנו הכנו תוכנית. כל אחד היעדים שהצבנו לעצמנו מגובה בתוכנית. הגדלנו את הימ"רים שהתפקיד שלהם הוא לפענח את תיקי הרצח ואת התיקים החמורים בפשיעה החמורה. עשינו את זה בדגש ונתנו עדיפות לימ"ר צפון ולימ"ר חוף. למה? כדי שאני אוכל לבוא אליכם עם רמת פענוח יותר גבוהה.

אני יודע לעשות ואני אשמח מאוד אם תעלו את כל הדרישות אלי. אני יודע לעשות הכי טוב עם מה שיש לנו. אני אומר שבראייה לאומית, וכך הצגתי את זה לראש הממשלה ולשר האוצר, ולשמחתי אתם שמעתם כאן שיש אוזן קשבת. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לתרגם את הרצון הטוב הזה ליותר שוטרים וליותר תחנות במגזר הערבי. אגב, אלה לא רק תחנות משטרה. יש כאן תפיסה שלמה שמתייחסת לקהילה כי שיטור מבוסס קהילה. הרעיון הוא לראות איך משלבים את הקהילה. הפרויקטים עליהם דיברו כאן הם חלק מהפרויקטים אבל כשאנחנו אומרים שיטור מבוסס קהילה, אני ביקשתי לבדוק שכאשר מתקשרים 100 כמה מוקדים מאוישים על ידי דברי ערבית באופן קבוע וסביב השעון. אנחנו מגלים שכמעט ואין לנו דוברי ערבית. אני נתתי הוראה, ואנחנו בטווח של שלושה חודשים, שבכל מוקדי ה-100 במשטרת ישראל יהיה דובר ערבית במשך 24 שעות. זאת דוגמה אחת מני רבות לתוכנית עבודה שהמטרה שלה היא לשרת את הקהילה לא פחות מאשר את המקומות האחרים כאשר המטרה שלנו היא לעשות שירותי משטרה שוויונית.
הנושא הזה של מניעה. אחת הבעיות הגדולות שלנו, ואתם צודקים, הוא השימוש באמל"ח והנושא של הנשק עלה כאן בצורה מאוד משמעותית. אתם קוראים לזה איסוף נשק. זה כאילו שעכשיו אני אבוא וכל אחד יתרום את כלי הנשק שיש לו. עשינו מבצע במשך שנה שלמה, כל שנת 2010 בה התקיימו מבצעים לתפיסת הנשק בישובים. בשבוע הראשון, כשזאת עוד הפתעה, אתה מצליח לתפוס קצת יותר, אבל בשבוע השני כשיודעים שמדובר במבצע הנשק לא נמצא בבית אלא נמצא במקומות אחרים ואתה כבר לא מצליח להגיע אליו גם אם אתה מביא הרבה שוטרים וגם אם אתה עושה מבצעים.

אני שמעתי שני מנהיגים בתוך המגזר שדיברו ביניהם על העניין הזה של איסוף הנשק. אמר אחד שנעשה ערימה ונקרא למשטרה שתיקח את כלי הנשק. אמר השני שנסכם כמה כל אחד משאיר לעצמו. זה לא שאנחנו לא רוצים לעשות מבצעי אכיפה. עשינו מבצעי אכיפה ואני אומר לכם כמפקד מחוז החזקתי פלוגה במשך שנה שלמה באופן קבוע כדי שתעשה מבצעים במגזר הערבי בדרום אבל המספרים הם בודדים ומגוחכים. אני שומע כאן עדויות מגוף ראשון כשאומרים לי שבכל בית יש נשק. אני יודע לרצות, אני יודע להכין תוכנית אבל אני לא יודע להביא מאה אחוזי הצלחה אם אני לא אקבל שיתוף פעולה.
עיידה תומא
יום אחד בלוד אספו 6,000 כלי נשק. ערב ביקורו של ראש הממשלה במקום.
המפכ"ל יוחנן דנינו
נאספו אבל אני לא רוצה לומר כמה נשארו. אני יודע לומר לכם כמה תפסנו אבל זאת טיפה ביד. בואו נהיה מעשיים. אנחנו החלטנו שהיום אנחנו מדברים פתוח ושמים את העובדות על השולחן. אנחנו בבעיה גדולה מאוד שהיא לא בעיה של אכיפה בהכרח, היא לא רק אכיפה. אני חושב שיש צורך להוסיף הרבה מאוד שוטרים במגזר וצריך להגביר את האכיפה אבל זה לא יפתור את הבעיה אם לא יהיה כאן שיתוף פעולה מלא, אם לא יהיה כאן שיטור מבוסס קהילה ואם הקהילה לא תרתם לזה.

מאוד שמחתי לשמוע את דוקטור עלי שאומר שיש עלייה גדולה מאוד בקרב הציבור הערבי שרוצה שהמשטרה תבוא ותעשה אכיפה בישוב בו הוא גר. אני רואה את ההפגנות שעושים עכשיו כאשר בחלק מהמקומות רוצים שתבוא המשטרה. אני שמח. אני חושב שזה שינוי גדול וזה חלון הזדמנויות. בעיניי חלון ההזדמנויות הוא כפול. אתם צריכים להרים את היד המושטת של משטרת ישראל בראשותי. אנחנו קבענו את זה כאחד היעדים המרכזיים שלנו ואם אנחנו לוקחים ועושים כאן את שיתוף הפעולה של החלון הזה, של הרצון הזה – ואני מקווה שגם נביא את התקציבים הנדרשים – אני מעריך, אני מאוד אופטימי, שנצליח להביא את התקציבים הנדרשים ונצליח להרים את יחידות המשטרה באזורים האלה ביחד אתכם, עם שיטור מבוסס קהילה. אנחנו נשב כאן בעוד שנה ונראה שינוי. אנחנו לא קוסמים, אנחנו לא נהפוך את זה מרגע לרגע, יש כאן נושאים תרבותיים-חברתיים מרכזיים שאני שמח מאוד לראות שהמנהיגות שחלקה נמצאת כאן ועם חלקה אני נפגש, חושבת כך. אני נפגשתי גם עם ראשי הערים, גם עם מנהיגי דת, גם עם מנהיגות הציבור ואני רואה את הכמיהה הזאת. אני אומר לכם שאני מושיט יד.

בפירוש אני אומר שאנחנו נתפוס יותר עבריינים, אנחנו נגדיל את הסיכוי של העבריינים להיתפס אבל אנחנו גם ניתן שירותי משטרה הרבה יותר טובים במסגרת הקהילה בכלל.

אני אשמח מאוד לבוא מעת לעת, ברגע שתזמינו אותי, כדי להראות לכם במה התקדמנו. אני בכוונה לא מדבר על נתונים למרות שיש לי כאן נתונים יפים, אבל המצב לא טוב. זה שהשתפרנו, בסדר, השתפרנו אבל המצב לא טוב. אני חושב שיש לנו הרבה מאוד מה לעשות. לכן אני חוסך מכם את הנתונים. הייתי מאוד רוצה לבוא יחד אתכם מעת לעת ולהציג לכם במה התקדמנו ואיך התקדמנו בנושאים שהצבנו על סדר היום.

תודה רבה לכם.
היו"ר אחמד טיבי
אני מודה למפכ"ל על דבריו.

אני מסכם את הדיון. אין כמובן שום דבר שיחזיר לחיים את הנרצחים אבל יש חובה מוסרית שלטונית כלפי המשפחות לפענח את הרצח ולשלוח את הרוצחים האשמים לשבת מאחורי סורג ובריח. זאת הערבות החברתית של המדינה כלפי אזרחיה.
דיברנו אדוני גם על רצח נשים. יש לעשות הכול כדי שלא תהיה כל סובלנות או יחס מקל בנושא של רצח נשים. ראית אדוני המפכ"ל ואדוני ראש אגף החקירות שהאלמנט החשוב שעובר בדרישה של כל הנוכחים כאן והדרישה של ההנהגה הערבית - ועדת המעקב, חברי הכנסת, מפלגות, ראשי הציבור, ראשי מועצות ואנשי דת – שתפקיעו את הנשק ותאספו את הנשק. הישובים הערבים הפכו להיות מחסן אחורי של נשק. אין לקבל מצב כזה. כאשר הנשק זמין, הרצח קל יותר. לכן אנחנו דורשים מהמשטרה. אנחנו לא מגלגלים אחריות. יש עלינו אחריות פנימית, חברתית, ערבית ולכן אנחנו מגנים את הרצח בקול גבוה יותר, חזק יותר, אמיץ יותר וצלול יותר. מגנים רצח נשים, את השימוש בנשק, את הפלגנות, את המשפחתיות, את החמולתיות שיכולה להביא למלחמות כאלה, מלחמת כנופיות. מי לא מכיר את הכנופיות שנמצאות כל אחד בישוב שלו?

אחרי שאנחנו מקבלים את האחריות הזאת, יש את האחריות השלטונית של הממשלה, של המשטרה, ואותה אנחנו דורשים מכם אדוני המפכ"ל, ממשטרת ישראל. סיהם דיברה וגרמה לכולנו לבכות. היא אמרה שהיא רוצה להרגיש בטוחה ולחזור הביתה אל הילדים שלה. כך גם האימא של עלה וכך גם רבים מאלה שעדיין הבן שלהם לא נרצח או הבת שלהם לא נהרגה. הם מרגישים חשש שמא הילד יצא לבית הספר ולא ישוב כי יש רכב נוסע שיכול לרסס אותו בנשק אוטומטי. זה נורא, זאת הרגשה נוראית. היעדר הרגשת ביטחון אישי, היא הדבר הנורא מכל.

יש כאן חלון הזדמנויות היסטורי, אדוני המפכ"ל, בו הנהגת הציבור הערבי קוראת לכם לקחת אחריות, לאסוף את הנשק, להגיע לישובים הערביים לא כדי לרשום דוחות כפי שנאמר כאן אלא כדי לבצע פעולה נחושה ונקודתית. לאסוף את הנשק ולעצור את האשמים ואת הפושעים ולהכניס אותם מאחורי סורג ובריח.
הקריאה היא גם לנו פנימה נגד רצח נשים, בעד לחזק את הערבות החברתית, גינוי אלימות ככלי לפתרון סכסוכים ותמיד אנחנו צריכים לדעת שגבר שרוצח אישה, אין לו כבוד. אין שום כבוד ברצח נשים.

אדוני, אנחנו עוד נמשיך בפרויקט הזה ובמאבק הזה שהוא מאבק של כולם.

אני רוצה להודות לאמצעי התקשורת ולכולם. צר לי שלא אפשרתי לנציג קול ישראל שעושה עבודה מצוינת במשך כל השנה בנושא הזה.

תודה רבה לכולכם, בעיקר למשפחות ולאורחים מהגליל, המשולש והנגב. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30>

קוד המקור של הנתונים