הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי









*
פרוטוקול מס' 500
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 11:00

תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומתקני מי שתייה), תשע"א-2011

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

אינג' שלום גולדברגר - מהנדס ראשי ארצי, משרד הבריאות

עירית הן - מהנדסת ארצית מי שתייה, משרד הבריאות

עו"ד אילנה מישר - סגנית היועצת המשפטית, משרד הבריאות

אלון זסק - ראש אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד ליאורה עופרי - המשרד להגנת הסביבה

אביטל דרור-אברהם - מנהלת אגף ייעוץ משק מים, משרד האנרגיה והמים

ורד ספיר חוף - האגף לתכנון נושאי, מינהל התכנון, משרד הפנים

עדי חכמון - רפרנטית מים, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר הראל גל - ממונה טיפול במים, רשות המים

עו"ד שי בוזגלו - הלשכה המשפטית, רשות המים

אברהם טנא - מנהל אגף התפלה, רשות המים

עמיר שקרוב - ראש אגף כלכלה, רשות המים

אורי שור - דובר רשות המים

ד"ר ברכה לימוני-רליס - מנהלת יחידת רשות המים, חברת מקורות

מירב מגל - מהנדסת הגנת הסביבה, חברת מקורות

אורלי אברהם - מנהלת מחלקת בקרת איכות מים, חברת מקורות

משה אבנון - מרכז תחום מים, ביוב וניקוז, מרכז השלטון המקומי

פרופ' אבנר עדין - ראש טכנולוגיות מים ויו"ר הוועדה לתקנות איכות מי השתייה, האוניברסיטה העברית

רמי הלפרין - מרכז, הוועדה לתקנות איכות מי השתייה

עו"ד אלי בן-ארי - יועץ משפטי, אדם טבע ודין

שרית כספי אורון - מדענית מים, אדם טבע ודין

פיליס פוזי - סמנכ"לית רגולציה ואסטרטגיה, אטלנטיום טכנולוגיות בע"מ

עדין רענן - מנכ"ל, עדין אחזקות בע"מ

שירי בס ספקטור - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מיכל גולדברג

יפה שפירא

הדר אביב

תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומתקני מי שתייה), התשע"א-2011

שלום לכולם, אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא על סדר-היום: תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומתקני מי שתייה).

אנחנו מקיימים היום דיון שני בנושא הזה. בדיון הקודם שמענו באופן כללי לגבי התקנות ומה הולכים להסדיר, ושמענו גם תגובות מכל המשלחות שהיו כאן בדיון. שלחנו את הגופים להתנהל ביחד, לבדוק אם יש דברים שאפשר להסדיר בהבנות הדדיות, ואני שמח שבחלק מהדברים ישבו ודנו. יש לנו נושא אחד פתוח, נושא הוספת מגנזיום, שנמצא בדיון לא אצלנו. הנושא הזה עדיין לא טופל עד הסוף, אבל הוא לא מפריע לנו להמשך הדיון.

אני ביקשתי ממרכז המחקר והמידע להכין חומר לגבי ההשלכות, לגבי בריאות העם, לגבי תקציב. הם הכינו כבר את המסמך, אבל אנחנו לא נוגעים בו כרגע כי אנחנו רוצים להתחיל לקרוא את התקנות ולהתקדם, ולשמוע מהן ההבנות שהושגו בין המשלחות שדיברו והעלו את הבעיות שלהן – משרדי הממשלה, חברת "מקורות" ורשות המים.

מי מקריא מטעם הממשלה את התקנות? בבקשה, גברתי. מה שמך לפרוטוקול?

עורכת-דין אילנה מישר ממשרד הבריאות.

בבקשה גברתי, נתחיל לקרוא.

"תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ב – 2012

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 52ב ו- 62ב(ב) לפקודת בריאות העם, 11940 (להלן - הפקודה), בהתייעצות עם שר החקלאות לפי סעיף 52ב(א)(5) לפקודה, ולפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-19682, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת3 וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-41997, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א' – מטרה, הגדרות וחובות ספק

מטרה

1.
מטרת תקנות אלה היא להגן על בריאות הציבור באמצעות קביעת איכות תברואית גבוהה של מי השתיה, תנאים והוראות בכל הנוגע למקורות מי שתיה, מיתקני הפקת מים ומערכות אספקת מים, הוראות בנוגע לטיפול במים ובקרה על איכותם וכן חובות דיווח ופרסום, והכל בין השאר, באמצעות הטלת חיובים וקביעת הוראות בהתאם להוראות תקנות אלה."

תסבירי, בבקשה.

הסעיף הזה הוא סעיף מטרה.

למישהו יש הערה לגבי סעיף המטרה עצמו? ממשיכים: הגדרות.

"הגדרות
2.
בתקנות אלה -



"בדיקה" – בדיקה במי שתיה הנערכת במעבדה מוכרת בשיטה שאישר המנהל – שנקבעה בספר, בשיטת EPA או שיטה אחרת;



"בדיקה כימית" – בדיקה לגילוי וכימות אחד או יותר מהגורמים המפורטים בתוספות הראשונה, השנייה, החמישית והשישית;



"בדיקה מיקרוביאלית" – בדיקה לגילוי וכימות חיידקי קוליפורם;



"בדיקה מיקרוביאלית מלאה" – בדיקה לגילוי וכימות חיידקי קוליפורם, חיידקי קוליפורם צואתיים, חיידקי סטרפטוקוקוס צואתיים וספירה כללית של חיידקים;



"בדיקה מיקרוביאלית חוזרת" – בדיקה לגילוי וכימות חיידקי קוליפורם, וכן חיידקי קוליפורם צואתיים או, אם דרשה זאת רשות הבריאות - חיידקי אשריכיה קולי Escherichia coli (E. coli);



"גורם" – יסוד, תכונה, תרכובת או מיקרואורגניזם;



"דיגום" – נטילת דגימת מים והעברתה למעבדה מוכרת או למעבדה
אחרת כפי
שהורה המנהל לשם עריכת בדיקה;





"דיגום חוזר" – דיגום מאותה נקודה שבה בבדיקה מיקרוביאלית, נתגלתה תוצאה החורגת מהקבוע בתקנה 4, בתוך 24 שעות מעת שהמעבדה גילתה את התוצאה החריגה;



"הספר" –המהדורה האחרונה של הספר Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater, בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation, שעותק ממנו מופקד בספריה לרפואה ציבורית על שם ד"ר ש. זימן במשרד הבריאות, ירושלים, וזמין לעיון הציבור בשעות העבודה;



"התפלה" – תהליך המיועד להוציא מלחים או מינרלים המומסים

במים;



"זיהום מים" או "זיהום מי שתיה"– חריגה מהאיכות הנדרשת לפי תקנה 4(1) או 4(2) או שינוי בתכונותיהם של מים מבחינה פיסקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או הימצאות כל גורם אחר העלול לסכן את בריאות הציבור;



"חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-51959;



"טיפול במים" – כל תהליך הנועד לשפר את איכותם התברואית של מים, או להתאימם למי שתיה, או למנוע או לצמצם גורמים העלולים לפגוע באיכותם התברואית;



"טכנולוגיה זמינה הטובה ביותר" (Best available technology – BAT) –

הטכנולוגיה והאמצעים המתקדמים והטובים ביותר לטיפול במים ולשיפור איכותם התברואית ולמניעה או צמצום מרבי של הגורמים העלולים לפגוע באיכותם התברואית, והזמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל;



"מי גלם" – מים הנועדים, לאחר טיפול, להפוך למי שתיה;



"מי שתיה" – כהגדרתם בפקודה;



"מיתקן הפקה" – מערכת לשאיבת מי גלם ממקור מים;



"מיתקן מים עיליים" – מיתקן הפקה השואב את מימיו מ: ים, אגם, נהר, נחל, מעיין או מקווה מים, בין טבעי ובין מוסדר ומותקן, שמימיו נתפסים בקרבת פני הקרקע או לאחר שפרצו אל פני הקרקע;



"מיתקן מי תהום" – מיתקן הפקה השואב את מימיו ממקווה מים תחתי;



"מיתקן טיפול" – מערכת או תהליך המיועדים לטיפול במים;



"מנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן, מבין עובדי משרדו;



"מעבדה מוכרת" או "מעבדה"– מעבדה שהכיר בה המנהל לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;



"מערכת אספקת מים" – מערכת הכוללת, בין היתר, את המרכיבים להלן או חלק מהם – מיתקן שאיבה, מיתקן טיפול במים, הובלה, מדידה, אגירה או ניטור של מים ולמעט מיתקן הפקה;



"מערכת מים ראשית" – מערכת אספקת מים המובילה מי שתיה מספק אחד לספק אחר;



"מקור מים" או "מקור מי שתיה" – מעיינות, נחלים, נהרות, אגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים ומותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ים המיועדים להתפלה ולמעט מי ניקוז, מי שופכין ומי קולחין;



"ניטור" – לרבות דיגום, בדיקה, פענוח תוצאות ודיווח, לפי העניין;



"נקודת כניסה" – נקודה בה המים עוברים ממערכת אספקת מים המוחזקת בידי ספק מסוים למערכת אספקת מים המוחזקת בידי ספק אחר;



"ספק" או "ספק מים" – כל המספק מי שתיה באמצעות מערכת אספקת מים או מיתקן הפקה לספק אחר או לצרכן מים, לרבות בעל רישיון הפקה לפי סעיף 23 לחוק המים, או מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון כאמור וכן רשות מקומית;



"סקר תברואי" –פעולות לגילוי הגורמים לזיהום מי שתיה או העלולים לגרום לזיהום מי שתיה ;



"סקר תברואי מניעתי" – סקר תברואי המתבצע באופן תקופתי במיתקני הפקה, מיתקני טיפול ובמערכת אספקת מים ובסביבתם;



"סקר תברואי חקירתי" – סקר תברואי שנועד לזהות מקור זיהום מים במקור מים, במיתקן הפקה או מערכת אספקת מים ובסביבתם;



"ערך סכומי יחסי" – הסכום של ערכי הגורמים שנמדדו, מחולקים בערכי הריכוזים המרביים הרלוונטיים הנוגעים לעניין, כמפורט בנוסחה:".



אני לא אקרא את הנוסחה.



""רשות בריאות" – כהגדרתה בסעיף 52א לפקודה;



"רשות מים ארצית" – מי שהסמיכה מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב לפי סעיף 46 לחוק המים;



"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד מקומי הנמצא בתחומה, איגוד ערים או חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 62001, לפי הענין;



"שיטת EPA" – שיטה שאישרה הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (United States Environmental Protection Agency) ומפורסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות."

תודה, עד כאן. מי שנמצא כאן – יש הערות לגבי סעיף ההגדרות, סעיף 2? רוצים להוסיף משהו? להוריד משהו? משהו מפריע? משהו לא תואם?

אני מברך אתכם על התיאומים המרביים, עד כמה שאפשר, והיועצת המשפטית של הוועדה המוכשרת, מיכל, שעשתה עבודה לעילא ולעילא. זה לא פשוט להגיע להבנות כאלה, אבל זה אופייני למיכל.

אנחנו מגיעים לסעיף 3 – חובות ספק מים.

"חובות ספק מים
3.
ספק מים יהיה אחראי בכל עת –
(1) לאיכות מי השתיה שהוא מספק ויבטיח כי מי השתיה כאמור יעמדו באיכות התברואית הנדרשת לפי תקנות אלה;

(2) להתקנתה, להפעלתה ולתחזוקתה התקינה של מערכת אספקת המים או מיתקן ההפקה שבבעלותו או בהחזקתו במישרין או בעקיפין;

(3) לקיום הוראות תקנות אלה."

יש הערות לסעיף "חובות ספק מים"? הלאה.

"פרק ב' – איכות מי שתיה והטיפול בחריגות


איכות מי שתיה
4.
במי שתיה יתקיימו בכל עת כל אלה:



(1)
אינם מכילים אף חיידק קוליפורם ב- 100 מ"ל;"

אמרת שתחליף אותה. תעזור לה.

בתקנה הבאה.

לא, עכשיו. תן לה לשתות משהו. היום יום חג המים, יום "מקורות". אז לשתות מים, חבר'ה.

"(2)
אינם מכילים גורם בשיעור, ריכוז, ערך או ערך סכומי יחסי החורג

מהמפורט בתוספות הראשונה, השנייה, החמישית או השישית;



(3)
טופלו בהתאם להוראות תקנות אלה."

למישהו יש הערות לסעיף 4? ממשיכים לסעיף 5, בבקשה.

"חריגה באיכות מי שתיה
5.
(א)
לא נתקיים במי שתיה אחד או יותר מן התנאים המפורטים בתקנה 4 –




(1)
על הספק להודיע על כך לרשות הבריאות ולצרכנים ללא דיחוי; רשות הבריאות רשאית לפטור את הספק מחובת הודעה לצרכנים כאמור, אם מצאה שאי קיום התנאי המפורט בתקנה 4 אינו עלול לפגוע בבריאות הציבור.




(2)
על הספק לנקוט פעולות מתקנות מיידיות ולדווח עליהן לרשות הבריאות.



(ב)
קיבלה רשות הבריאות הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(1), היא רשאית לתת לספק הוראות בדבר פעולות נוספות שעליו לנקוט או לנקוט בכל פעולה אחרת אשר נועדה להגן על בריאות הציבור, לרבות פסילת המים כאמור בתקנה 7.



(ג)
על הספק לנקוט בפעולות מתקנות כאמור בתקנת משנה (א)(2) ופעולות נוספות כאמור בתקנת משנה (ב), עד להגעת המים לאיכות הנדרשת כאמור בתקנה 4; בגמר ביצוע הפעולות המתקנות יערוך ספק המים דיגומים בנקודת הדיגום שבה התגלתה החריגה ובנקודות מייצגות נוספות במערכת אספקת המים, כדי לוודא כי המים עומדים באיכות הנדרשת כאמור בתקנה 4 ; תוצאות הבדיקות ידווחו לרשות הבריאות."

עד כאן. לגבי סעיף 5 – חריגה באיכות מי שתייה?

בבקשה, אדוני – רשות המים.

רשות המים. אנחנו מבקשים לדווח על חריגה באחד התנאים שפורטו בתקנה 4 גם למנהל הרשות, על-מנת שיוכל - -

איפה?

בתקנה 5 אנחנו מבקשים לדווח למנהל רשות המים על כל חריגה באיכות המים, על-מנת שיוכל להיערך לאספקת מים חלופית, לאתר את מקור הזיהום ולטפל בו.

איך זה הולך היום? מה אתם רוצים? היום - - - מדווח?

היום אנחנו מודיעים לרשות המים. אנחנו מדווחים לו. הוא רוצה שהספק ידווח ישירות לרשות.

אה, הספק.

שהספק ידווח מיידית. כשהוא מדווח למשרד הבריאות - -

כרגע התהליך הוא שהספק פונה למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות – אתה מודיע לו?

כן, בהחלט. כשצריך.

לא תמיד.

תוך כמה זמן אתה מודיע לו?

כשצריך, אתה אומר. כשיש סכנה אתה מתריע בפניו למצוא דרכים חלופיות, כמו שהוא אומר. הוויכוח פה אם לגבי כל הפרה, או לגבי הפרה שתגיע אליכם, ואתם תגידו מה הסכנה לבריאות ואתם צריכים לנתב. זו הנקודה. מה אכפת לך, אתה? למה צריך כל דבר להגיד לך?

אדוני היושב-ראש, בדרך כלל משרד הבריאות הוא שמודיע לספק - -

לא שאלתי אותך. שאלתי את רשות המים.

מכיוון שכל חריגה באיכות המים - -

אולי יש חריגה שהיא לא מסוכנת, נגיד. הם אמונים על בריאות העם. אין לו שום שיקול דעת פה.

למנהל הרשות אין שיקול דעת באספקת המים לשתייה, אבל יש לו שיקול דעת באספקת המים באופן כללי.

מה קשור? אם הוא אומר לך – הספק הודיע למשרד הבריאות, משרד הבריאות בחן את הסוגיה, ראה את הסיכון לציבור, והוא אומר, בשלב הזה תוסיף חומר כזה, או שאין בעיה. למה צריך לדווח לך?

אנחנו חושבים שראוי שרשות המים תדע את זה מוקדם ככל האפשר, אם זה יגיע בסופו שלדבר לסכנה לבריאות הציבור.

הבנתי. אני לא מסכים לתיקון הזה. אנחנו רוצים שתהיה לנו כמה שפחות בירוקרטיה.

מי אדוני?

משה אבנון, ממרכז השלטון המקומי.

בבקשה, אדוני.

מה שצריך להוסיף פה זה: כל מי שמגלה חריגה, אם זה הספק או משרד הבריאות, יודיע - -

הספק – מאיפה הוא יודע שהוא חרג?

הוא יכול לדעת. אם לדוגמה יש פיצוץ או שחדר ביוב. אם הוא פתאום גילה שחדר ביוב לתוך המים - -

אז הוא ישר מודיע למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות ישר מודיע לו. ונגמר.

כל מי שמגלה חריגה או מגלה ספֵק שהמים ראויים לשתייה, חייב להודיע גם למשרד הבריאות וגם לרשות המים. אם זה באופן נורמלי אחרי בדיקות, בדרך כלל משרד הבריאות מודיע גם לרשות המים וגם לספק. אבל אם זה מתגלה תוך כדי עבודה בשטח – יכול להיות שקבלן שעובד שם "דפק" קו ביוב, אז הוא מיד צריך להודיע לספק, והספק צריך להודיע למשרד הבריאות וגם לרשות המים.

משרד הבריאות – כמה זמן לוקח לכם מרגע שהספק הודיע על פיצוץ ביוב באותו קו שהוא כרגע מתקן – הוא בכלל בא למשהו אחר, והוא לא שם לב שיש שם קו ביוב ופגע בו – כמה זמן לוקח?

נכון להיום, ספק מים מודיע למשרד הבריאות. ברוב רובם של המקרים אלה בעיות קטנות שנפתרות מהר ולא צריך מעורבות נוספת. אם זה מתפתח לבעיה שמצריכה אספקת מים - -

שאלתי על לוח הזמנים. כמה זמן לוקח?

- - שנייה. מרימים טלפון, זה לא בעיה.

אוקיי. מי גברתי?

אני שרית כספי-אורון, ראש תחום מים ב"אדם טבע ודין". רציתי להוסיף, בסוף, שידווח לציבור בסיכום האירוע של החריגות - -

לא. היה אירוע שלא היה מסוכן. אז מה יש להודיע לציבור וסתם להכניס אותו לפאניקה? בשביל מה?

בסעיף 5(ב), אני חושבת, משרד הבריאות נותן פטור לספק המים לדווח לציבור אם זה משהו קטן שמתגלה כשום דבר. אבל אם זה אירוע חריגה - -

מי יקבע אם זה אירוע חריג או לא חריג?

משרד הבריאות, יש להם את הסמכות - -

אז הוא יקבע והוא יודיע לציבור. למה אני צריך שמישהו אחר יודיע? על איזה סעיף את מדברת?

בסעיף 5(א)(1), אני חושבת, כתוב שהספק ידווח לציבור הצרכנים על כל חריגה, ואז בהמשך כתוב שמשרד הבריאות יכול לפטור את ספק המים מהדיווח הזה, אם זה מתגלה כחריגה שלא חזרה על עצמה או חריגה קטנה, ובזה נגמר הדיווח לציבור.

אם זו חריגה רצינית ומתמשכת, נגיד לשבוע ימים, אז חשוב שהציבור ידע מה היתה הבעיה, שנפתרה הבעיה, איך קרה, איך פתרו ומה קורה עכשיו. שיצא איזשהו סיכום אירוע שידווח לציבור על-ידי הספק.

משרד הבריאות – מה אתם אומרים? יש היגיון, כן?

בדוח שנתי - -

לא שנתי. היא מדברת על סוף אירוע. נגיד שהיה אירוע בעייתי והיה תהליך של שבוע עד שתיקנתם אותו, אז שהציבור ידע בסוף האירוע. לא?

תמיד הציבור יודע - -

איך? אם אתה לא תדווח הוא לא ידע.

אם אין מים או שמודיעים על הרתחה, או שיש - -

אם אתם רוצים להגביר את האמון במי הברז - -

תאגיד המים צריך לדווח על הדברים האלה בכל מקרה.

מי גברתי? לא להתפרץ. אני צריך לדעת, גם לפרוטוקול, ולשמוע מי מדבר, מה האינטרס של אותו גוף שמדבר, אני צריך לדעת.

אני אתן דוגמה: אם ביישוב כלשהו הודיעו על הרתחה, ואחרי שלושה ימים הודיעו שעכשיו אפשר לשתות מים. אבל אני לא יודעת שום פרטים, אז אני לא יודעת אם אני אסמוך על זה שאפשר לשתות מים.

באיזה אמצעים את רוצה שנדווח לך?

אני חושבת שגם באתר האינטרנט של ספק המים ושל משרד הבריאות. יש לכם הודעות של הדוברות שמדווחים על אירועים בזמן אמת. אבל לתת קצת פירוט ולסכם מה היה האירוע ואיך הוא הסתכם, ובאותם אמצעים בהם מודיעים על הרתחה.

שרשות הבריאות תדווח או ספק המים?

אני חושבת ששניהם. אבל אם בסעיף הזה יש חובה על ספק המים לדווח בתחילת אירוע, אז שיהיה דיווח גם בסוף אירוע, וסיכום למה ואיך זה הסתיים.

משרד הבריאות – מה אתם אומרים?

אין לנו שום התנגדות לשקיפות והודעות לציבור, וכולי.

אבל אני לא רוצה פאניקה.

לא. בהודעות דוברות כשיש אירוע ומחייבים, אז אנחנו מודיעים. אנחנו לא מודיעים רק: תרתיחו את המים. אנחנו מודיעים: בבדיקה שגרתית נתגלו חיידקים, נעשה אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת, ומודיעים לציבור להרתיח את המים. ואחר כך מודיעים - -

"אדם טבע ודין", מה היית רוצה שיהיה כתוב? ונראה אם הם יכולים לחיות עם זה.

פעם ניסחנו סעיף, וזה משהו כמו: "בתום האירוע ידווח ספק המים לצרכנים על סיכום האירוע, מה התרחש, ואיך נפתרה הבעיה, ועל היכולת לשתות מים שוב, על עמידה בתקנות".

תעבירי, אנחנו נשקול בדיון הבא. אני משאיר לי פה סימן שאלה.

- - -

מצד אחד, אני לא רוצה ליצור פאניקה ולא לסרבל, אבל אם הציבור רוצה לדעת ולהגן על עצמו.

מה רצית להגיד, גברתי? ושמך לפרוטוקול.

אני עדי חכמון ממשרד האוצר.

אה.

אתה אוהב את משרד האוצר.

אוהב אותם מאוד-מאוד. יש בינינו שיתוף פעולה פורה. מקימים קרן מיוחדת, וברגע שיהיה נזק לתשתית או לביוב, מי שעשה את הנזק יחזיר את הכסף לקרן, ומהקרן נתקן את כל הדברים האלה. הקרן תהיה מיועדת לנושא הזה.

מה, זה נושא חדש עכשיו?

ודאי. שמעתי אוצר, עכשיו אני - -

רשות המים מפרסמת אמות מידה לספק המים, מה הוא צריך לפרסם באתר שלו. אם בדיוק פרסמו דברים חדשים, אולי כדאי להסתנכרן מולם ושזה יהיה שם. אני לא יודעת אם זה ראוי שזה יהיה בתוך התקנות האלה. יש אמות מידה שרשות המים מפרסמת, מה הספק צריך לדווח - -

לא. היא אומרת, אחרי אירוע מסוים שהיה.

אבל ספק המים. תאגיד המים והביוב, אם היה איזשהו - -

אבל הוא לא קיבל בכלל.

ומועצה אזורית?

שנייה, שנייה. מצד אחד, אנחנו אומרים שלא כל אירוע ידווח לרשות המים. אלא אם כן בחן משרד הבריאות, ובאותו אירוע לא היתה סכנה או משהו שצריך להגיע לציבור. לא צריך פאניקה. אבל יחד עם זאת, בשבוע מסוים היה אירוע, לא היתה פאניקה, לא היה משהו שמזיק לאזרח. אבל אחרי שבוע, בדיעבד – האירוע הסתיים, ורשות המים לא קיבלה אינפורמציה, שיפרסם, הוא לא קיבל. כי הם אומרים שאין סכנה לציבור. אז היא אומרת, לפחות אחרי האירוע, שאני באזור מגורי שהיה בו הדבר הזה, שאני אדע. שקיפות, סך הכול.

אז שני דברים: אם זה אירוע שצריך היה להגיע לציבור אז מן הראוי שהוא יגיע גם לרשות המים. דבר שני, אנחנו מדברים כאן על ספק המים עצמו. לרשות המים יש אמות מידה שהיא מפרסמת, באילו אמות מידה צריך לעמוד ספק המים? אם ספק המים יודע את זה הוא יוכל גם לפרסם את זה באתר שלו.

מאיפה יודע האזרח באיזה אתר ואיפה לחפש אותו?

זה אתר של ספק המים. נניח ויש תאגיד מים וביוב שכפוף לאמות מידה של רשות המים, עכשיו הוא יהיה כפוף גם לכללים של תקנות איכות מי שתייה. יש אמות מידה שמפרסמת רשות המים והוא יכול לעמוד באמות המידה האלה.

הבנתי. אתם אומרים שלא צריך, שיש מספיק שקיפות?

יכול להיות שאין מספיק, אבל - -

אני לא חושבת שזה מכסה את כולם. זה לא מכסה את כל ה - -

אדם טבע ודין, אני מבקש שתשבו אתם ועם הייעוץ המשפטי, ותתאמו את זה גם מול משרד הבריאות. אם הגעתם להבנות, מה טוב. אם לא הגעתם להבנות, אז נכריע בוועדה אחר כך.

מדברים רק על דוח לאחר סיום אירוע?

לאחר אירוע רציני, חמור.

תחליטו איזה אירוע, מה זה חמור, מה זה לא חמור.

- - - שנבין מה קרה למי השתייה שלנו - - - חזרה ממי הברז.

לעוד מישהו יש הערה לסעיף הזה?

בבקשה, סעיף 6 – חריגה ותוצאות בדיקה. משרד הבריאות, בבקשה.

"חריגה בתוצאות בדיקה
6.
בנוסף על האמור בתקנה 5 –



(1)
נמצא בבדיקה מיקרוביאלית במים חיידק קוליפורם ב- 100 מ"ל מים, יבצעו הספק או המעבדה, לפי הענין, את הפעולות הבאות:




(א)
המעבדה שביצעה את הבדיקה תבצע לאלתר בדיקה של חיידקי הקוליפורם שהתגלו לזיהוי האם הם E. coli ותעביר את תוצאות הבדיקה לאלתר לרשות הבריאות;




(ב)
ספק המים יבצע דיגום חוזר לצורך בדיקה מיקרוביאלית חוזרת; רשות הבריאות רשאית לדרוש מהספק לבצע דיגום בנקודות דיגום נוספות; היו המים פסולים לשתיה באותה עת, רשאית רשות הבריאות לפטור ספק מביצוע דיגום חוזר;




(ג)
התגלה בבדיקה מיקרוביאלית חוזרת חיידק קוליפורם ב-100 מ"ל מים, הספק יבצע דיגום חוזר כאמור בפסקת משנה (ב) וכן יפעל לפי הוראות רשות הבריאות עד להגעת המים לאיכות הנדרשת כאמור בתקנה 4.


(2)

נמצאה בבדיקה כימית תוצאה חריגה מאיכות המים המפורטת בתוספות הראשונה, השנייה והשישית, יבצע ספק המים דיגום נוסף לאלתר מאותה נקודה ממנה נדגמה הבדיקה הקודמת, או שיפסיק לאלתר אספקת המים ממתקן ההפקה; הספק והמעבדה יעבירו את תוצאות הבדיקה לאלתר לרשות הבריאות; רשות הבריאות רשאית לתת לספק הוראות נוספות לעניין ביצוע בדיקות."

הערות לסעיף 6?

יש לי שאלה. כתוב ב-6(1): "נמצא בבדיקה מיקרוביאלית במים חיידק קוליפורם ב- 100 מ"ל מים"; ואם נמצאו שניים, זה עדיין תקף?

חיידק אחד או יותר.

כן, אני יודעת. אז אולי צריך להוסיף: "או יותר".

זה ברור.

על אחת כמה וכמה, מה שנקרא.

ברור. הלאה. עוד שאלות?

זה עניין משפטי. אם כותבים: חיידק אחד, אם הוא כולל גם מאה.

כל שכן, המשפטנים אומרים. בבקשה, אדוני.

סליחה. היה לי הרושם שהיתה פה איזושהי הגבלת זמן לספק לבצע את הדיגום החוזר.

כתבנו את זה בהגדרות, על דיגום חוזר: דיגום שיתבצע תוך 24 שעות. אין את זה?

כן, כן.

כן, יש.

בהגדרה של דיגום חוזר, זה בתוך 24 שעות מעת שהמעבדה גילתה - -

תפנו אותו, שיראה שזה בסדר. בהגדרות?

בהגדרה: "דיגום חוזר".

תעבור על זה אדוני, ואם יש לך עדיין שאלה, בבקשה.

לא, זה בסדר גמור. רק שאם אני התקשיתי לזכור איפה זה נמצא, אולי בכל זאת כדאי להזכיר את זה שם.

כמה זמן?

תוך 24 שעות. כתוב.

תוך 24, זה בסדר? סביר? זה מה שכתוב?

מבחינה משפטית זה בסדר.

זה מה שהתכוון יושב-ראש הוועדה?

כן.

בסדר. יש עוד שאלות לסעיף הזה?

ממשיכים לסעיף 7, בבקשה.

"פסילת
מי שתיה


7.
(א)
רשות הבריאות רשאית לפסול מים מלשמש כמי שתיה, להתנות את השימוש בהם בתנאים, להגבילו או להורות על הגבלת אספקתם, בהתקיים אחד מאלה:




(1)
כאשר הם אינם עומדים בהוראות תקנה 4;




(2)
כאשר קיים חשש סביר שהמים עלולים לסכן את בריאות הציבור בשל איכותם או מראהם או על סמך ממצאי סקר תברואי או בשל חשש לזיהום המים אף אם הם עומדים בהוראות תקנה 4;




(3)
כאשר נתגלה כי המים מכילים גורם שלא פורט בתקנות אלה או גורם שלא נקבע לו ערך, בשיעור, בריכוז, או בערך העלול לדעת רשות הבריאות לסכן את בריאות הציבור.



(ב)
נפסלו מים לשתיה כאמור בתקנת משנה (א), לא תחודש אספקתם אלא לאחר קבלת אישור מאת רשות הבריאות, ובכפוף לביצוע תנאים והוראות שקבעה רשות הבריאות."

יש הערות לסעיף 7 – פסילת מי שתייה? איזה תיאום, יאללה. בכבוד, סעיף 8.

כדאי לעצור כאן, אני חושב.

"היתר מיוחד לשימוש במים באיכות חורגת

8.
(א)
המנהל רשאי להתיר בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופה מוגבלת, שימוש במים שאיכותם אינה עומדת בהוראות תקנה 4, כמי שתיה ולהתנותם בתנאים, אם ראה כי אין מי שתיה חלופיים זמינים לאספקה ולאחר שהוכח להנחת דעתו כי:




(1)
צריכת מי השתיה במשך התקופה המוגבלת כאמור לא תגרום נזק בריאותי לציבור;




(2)
ננקטו כל האמצעים שעליהם הורה המנהל למניעת נזק בריאותי משתיית המים.



(ב)
היתר כאמור בתקנת משנה (א), יינתן לתקופה מוגבלת שלא תעלה על חצי שנה, וניתן לשוב ולחדשו לתקופות נוספות.



(ג)
ניתן היתר כאמור בתקנת משנה (א), יודיע הספק לצרכנים ללא דיחוי על מתן ההיתר ותנאיו, בדרך שיורה המנהל.

הערות לסעיף 8, בבקשה? תגידו משהו כבר.

פה כן מודיעים לציבור על כל היתר מיוחד.

בבקשה, אדוני. תמשיך הלאה לסעיף 9.

"פרק ג' – הוראות למקורות מים ומיתקני הפקה

אישור מקור מי שתיה

9.
(א)
לא יספק ספק מים ממקור מים אלא אם כן רשות הבריאות אישרה את מקור המים ובהתאם לתנאי האישור, אשר יכללו בין היתר הוראות לעניין הטיפול במים כאמור בתקנה 17.



(ב)
רשות בריאות לא תאשר מקור מים כאמור בתקנה משנה (א), אם המים אינם ראויים לשמש מי גלם בשל זיהום המים או חשש לזיהומם.

תמשיך.

הערות.

תמשיך, תמשיך.

רגע, רגע.

תמשיך עכשיו. מה? תמשיך, תמשיך. נגיע, נגיע לזה. 9 ו-10 נעשה ביחד. הלאה.

"בדיקות במקור מי שתיה
10.
(א)

ספק המפיק מים ממקור מים יבצע בדיקות למי הגלם במיתקן ההפקה כמפורט להלן:




(1)
בדיקה מיקרוביאלית מלאה, ובדיקת עכירות – פעם בשלושה חודשים; חודשה הספקת מים ממיתקן הפקה שלא סופקו ממנו מים במשך תקופה העולה על חודש ימים, יבצע ספק בדיקה מיקרוביאלית מלאה ובדיקת עכירות לפני חידוש אספקת המים כאמור;




(2)
בדיקה כימית של כל הגורמים המפורטים בתוספת הראשונה והשנייה, בתדירות כמפורט בתוספת השלישית, בהתאם לקבוצת תדירות הניטור כמפורט בתוספת הראשונה והשניה;




(3)
בדיקות נוספות מהסוגים ובתדירות כפי שתורה רשות הבריאות, במקרה של חשש לבריאות הציבור או לזיהום מים.



(ב)
רשות מים ארצית תכין אחת לשנה תכנית ניטור לאצות כחוליות (ציאנובקטריה) או הרעלנים שלהן במי הגלם של המוביל הארצי, וכן תכנית פעולה למצב חריגה ברעלני אצות כחוליות מהערך המפורט בתוספת הראשונה בטבלה ה'; התכניות כאמור יוגשו לאישור רשות הבריאות לפני הראשון בנובמבר של כל שנה; רשות הבריאות רשאית לאשר את התכניות, לדחותן או לאשרן בתנאים; רשות מים ארצית תפעל בהתאם לתכניות שאישרה רשות הבריאות.

הערות לסעיפים 9 ו-10? בבקשה, אדוני, רשות המים.

בסעיף 9(ב) לא ברורה הכוונה בכתוב: מים שאינם ראויים לשמש מי גלם לשתייה, היות ומי גלם הם מים שעוברים טיפול ומלכתחילה אינם ראויים לשמש לשתייה. אנחנו חושבים שצריכים להיות פה קריטריונים ברורים או לתת ניסוח שיאפשר להשתמש במים. כדוגמת מים שעברו התפלה, להשתמש בהם לשתייה.

לא ברורה ההערה.

משרד הבריאות.

הסעיף הזה - -

מכסה מספיק? או שלא ברור לו הסעיף?

הסעיף הזה אומר שיש מקור מים שאינו ראוי למי שתייה כפי שהוא. אם הוא עובר התפלה והופך אחר כך למים ראויים לשתייה, אז זה בסדר. ישנם מקורות מים שאנחנו מלכתחילה לא רוצים לגעת בהם בכלל – אל תציעו לי התפלה, אל תציעו לי סינון, אל תציעו לי כל מיני טיפולים, כי אנחנו פוסלים מראש כל אפשרות להשתמש במים האלה כמקור למי שתייה.

אני אתן את הדוגמה הכי קיצונית: קולחים, למשל. אם יבוא מישהו ויגיד, אני יכול לטפל בקולחים ולהביא אותם לתקנות מי שתייה – אנחנו לא רוצים את זה. לא יודעים מה יש בהם, לא יודעים מה עלול להיות בהם, לא יודעים מה יתגלה בעוד 10-20 שנה, ואנחנו פוסלים את זה מראש.

אוקיי, מה הבעיה?

ממילא משרד הבריאות מאשר כל מתקן לאספקת מי שתייה. אני לא חושב שזה צריך להיות פה בתקנות - -

מה מפריע לך? תן דוגמה קיצונית, מה יכול להיות.

דוגמה קיצונית: קידוחי הנקז המזרחי שדובר עליהם בישיבה הקודמת על-ידי "מקורות", ששואבים מים באזורים שהם מושקי קולחין כיום. עדיין לא תוקנו תקנות שיאפשרו את זה. על-פי התקנה הזאת משרד הבריאות יכול להגיד, אנחנו לא מאפשרים את זה למרות שהמים הולכים להתפלה. יכולים להיות עוד מקרים רבים - -

אבל הם לא הולכים לכיוון הזה.

אבל פה לא כתוב מה הכוונה.

זה גם לא נכון שזה לא תוקן.

אל"ף, זה תוקן. בי"ת, הדוגמה לא טובה. כי שם זה חריגה מתקנות אחרות, לא מתקנות איכות מי שתייה.

אדם טבע ודין, בבקשה.

בהגדרות, מקור מים הוא למעט מי ניקוז, מי שופכין ומי קולחין, אז אתם מכוסים בהגדרות. אני רוצה לגבות את רשות המים, אבל לאו דווקא התפלה. אם יש מתקן טיפול ייעודי לזיהומים. נגיד, קידוחי ירושלים שזוהמו עם חומר תעשייתי, ויש מתקן ייעודי לסלק את החומר הזה. אז עכשיו אסור לספק מים מכל הקידוחים האלו בגלל שיש חשש לזיהום מים.

לא, סליחה. לא.

תנו לה לסיים. היא חייבת לסיים עד הסוף.

אז אני חושבת שצריך להישאר פה איזשהו שיקול דעת של משרד הבריאות כן לפסול מקור מים מלספק אי פעם מי שתייה, אם יש חשש שאי אפשר לספק ולא משנה מה עושים. אבל שיהיה בשיקול דעת ולא משהו שכובל אותם לחלוטין.

בסך הכול הם אומרים ששיקול הדעת אצלכם. אף אחד לא לוקח. לא באופן גורף, אפילו שהלכת לקיצוני שנשמיש מחר מי קולחין. אבל אולי יהיה מצב, חס וחלילה, שבשלב מסוים לאחר כל הבדיקות וכל הטיהורים למיניהם נצטרך להשתמש. אז שתהיה לך האופציה. אתה תחליט שבנסיבות רגילות לא היית מאשר את זה, אבל בגלל נסיבות חירום למשל, נותנים לך סמכות. יש לך את הסמכות הזאת?

אבל זה בדיוק מה שהסעיף הזה אומר.

תסבירי עכשיו לכולם, בבקשה.

זה סעיף שעד היום לא היה בידינו וראינו שיש לנו קווים אדומים. שיש מקורות מים שהם מי גלם שמראש לא נסכים שישמשו מי גלם - -

אני מסכימה איתך - - -

לא. חסר מה? שייכתב: לשיקול דעת המנהל? בשביל זה בא הסעיף הזה. אנחנו צריכים אותו כדי לאפשר לנו במקרים מסוימים להגיד: לא, עד כאן, מי הגלם האלה לא לשתייה.

אבל זה נמצא אצלכם במילא, עירית.

זה לא עוזר שזה נמצא ממילא.

כתוב: רשות הבריאות לא תאשר מקור מים אם המים אינם ראויים לשמש כמי גלם בשל זיהום המים או חשש לזיהומם. עובדה שכל מקורות המים שזוהמו, מטופלים.

שרית, הסעיף כמו שהוא מנוסח בהחלט משאיר את שיקול הדעת בידי רשות הבריאות.

זה צריך להיות: "רשאית לא לאשר", ולא: "לא תאשר".

לא. מבחינת עברית אנחנו לא כותבים – הסעיף כמו שהוא מנוסח, לדעתי וגם לדעת משרד הבריאות, התעכבנו לא מעט על הניסוח. בהחלט נשאיר להם את שיקול הדעת. יש פה גם הגדרה של מי גלם, וגם היא נתונה לשיקול דעת רשות הבריאות.

אולי לא הבינו.

תחדד אדוני, בבקשה.

אולי לא הובן. מי גלם זה לא מים שראויים לשתייה. הם מים שחייבים לקבל טיפול. אם אינם ראויים לשמש מי גלם, זאת אומרת שאינם ראויים בכלל להגיע להתחלת תהליך של טיפול. ואלה מקומות בודדים שבהם נחליט – בקידוח שהוא מזוהם, הוא מי גלם, נו ברור. זו ההגדרה של מי גלם – זה מים שאינם ראויים לשמש לכשעצמם כמי שתייה, אלא לאחר טיפול.

אוקיי, תודה.

יש עוד סעיפים שיש לכם בעיה, הערות? ממשיכים הלאה.

"חריגה בבדיקה מיקרוביאלית במיתקן מי תהום
11.
(א)
נתגלו בבדיקה מיקרוביאלית מלאה ב-100 מ"ל מים, שנדגמה במיתקן מי תהום, לפני החיטוי, מעל 50 חיידקי קוליפורם, או 10 חיידקי קוליפורם צואתי או 10 חיידקי סטרפטוקוקוס–




(1)
ספק המים יבצע דיגום חוזר לבדיקה מיקרוביאלית מלאה נוספת, יבצע מיידית פעולות מתקנות הנחוצות למניעת זיהום המים, וידווח עליהן לרשות הבריאות ללא דיחוי, וכן יבצע סקר תברואי חקירתי לפי תקנה 28(ב);




(2)
אם לאחר ביצוע הפעולות המתקנות הנדרשות בפסקה (1) איכות המים ממשיכה לחרוג מן האמור בדרישה" - -

לא "בדרישה", זה אמור להיות "ברישה".

ברישה.




"לא ישמש המקור כמי גלם אלא אם כן המים יטופלו כנדרש בתקנה 17(ג)(1) ובלבד שניתן אישור מרשות הבריאות ובהתאם לתנאי האישור.



(ב)
מיתקן מי תהום שנמצא בו ריכוז חיידקים גבוה מהמפורט בתקנת משנה (א) במעל ל- 50% מהדגימות השנתיות שנעשו על פי תכנית הדיגום המאושרת כאמור בתקנה 26, ייחשב כמיתקן מים עיליים והמים יטופלו וינוטרו כמפורט בתקנה 17(ג)(2), (ד) ו – (ה) לעניין מיתקן מים עיליים או בשיטה שוות ערך שאישר המנהל.



(ג)
במיתקן מי תהום שבו חרגה עכירות מי הגלם מהאיכות הנדרשת בתוספת השניה, בטבלה ב', ביותר מ – 25% מהבדיקות שנערכו בחמש השנים האחרונות, ינטר הספק את העכירות של המים באופן רציף."

עד כאן. הערות לסעיף 11? תמשיך, בבקשה.

"מיתקן הפקה בו מוחדרים מים
12.
(א)

במיתקן הפקה אליו מוחדרים מים יעמדו המים המוחדרים בערכים לפי תקנה 4.



(ב)

הוחדרו מים כאמור בתקנת משנה (א), לא יסופקו מי שתיה ממיתקן ההפקה אלא לאחר קבלת אישור רשות הבריאות ובהתאם לתנאי האישור.



(ג)

לענין תקנה זו, "החדרת מים" – כהגדרתה בסעיף 44א לחוק המים."

הערות?

עכשיו תקרא את פרק ד' כולו עד לפרק ה', בבקשה.

“פרק ד' – מערכת אספקת מי שתיה

בדיקות במערכת האספקה
13.
(א)
ספק מים יבצע במערכת אספקת מים שבבעלותו או בהחזקתו את הבדיקות כמפורט להלן–
(1) בדיקה הכוללת בדיקה מיקרוביאלית, בדיקה לעכירות ובדיקה לחומר חיטוי פעיל כמפורט בטבלה א' בתוספת הרביעית;

(2) בדיקה למתכות הכוללת – בדיקה לברזל, נחושת ועופרת כמפורט בטבלה ב' בתוספת הרביעית;

(3) בדיקה לפלואוריד כמפורט בטבלה ג' בתוספת הרביעית;

(4) בדיקה לאסבסט, במערכות צנרת עשויות אסבסט, כמפורט בטבלה ד' בתוספת הרביעית.



(ב)
בדיקות כאמור בתקנת משנה (א) יבוצעו בהתאם לגודל האוכלוסיה המשורתת כמפורט בטור א', בתוספת הרביעית, בתדירות כמפורט בטור ב' ומספר דיגומים בכל בדיקה כמפורט בטור ג' לצידו.




(ג)

מבלי לגרוע מהאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), בנקודת כניסה יבצע הספק המעביר את המים לספק אחר, בדיקה מיקרוביאלית, בדיקה לעכירות ובדיקה לחומר חיטוי פעיל, בתדירות כמפורט בתוספת הרביעית, בטבלה א', בטור ב' בהתאם לגודל האוכלוסייה המשורתת מאותה נקודת כניסה כאמור בטור א' לצידו; על אף האמור בתקנת משנה זאת, במצבים המפורטים להלן, רשאית רשות הבריאות לאשר ביצוע הבדיקות האמורות בנקודה או נקודות מייצגות שיאושרו על ידה מראש:
(1) כאשר אספקת המים נעשית ישירות לישובים אחדים אשר אוכלוסייתם הכוללת אינה עולה על 5,000 תושבים;
(2) ביישוב שקיימות בו מספר נקודות כניסה, בנקודות כניסה המייצגות באופן אמין את איכות המים ואת גודל האוכלוסיה המשורתת, לפי תוכנית שאישרה רשות הבריאות.



(ד)

רשות הבריאות תחליט על גודל האוכלוסיה המשורתת לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתחשב בין היתר בהיקף וסוג הפעילות של האוכלוסיה המשורתת מאותה נקודת מים; החלטת רשות הבריאות כאמור בתקנת משנה זאת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.



(ה)

ספק המים יבצע בדיקות נוספות מהסוגים, בתדירות ובמקומות כפי שתורה רשות הבריאות במקרה של חשש לבריאות הציבור או לזיהום המים.







בדיקות לבקשת צרכן

14.
(א)

לבקשת צרכן, יבצע ספק מים בדיקות של הגורמים הנמנים בתקנה 13(א)(1) ו-(2) במערכת אספקת המים שבבעלות או בהחזקת הצרכן, בהתאם להנחיות שיפרסם המנהל לענין הדיגום; בוצעו בדיקות כאמור, הספק ימסור התוצאות לצרכן אשר יישא בעלותן.



(ב)

ספק המספק מים לצרכני מים יודיע לצרכנים כאמור על גבי חשבון החיוב התקופתי, על האפשרות לביצוע בדיקות כאמור בתקנת משנה (א); צרכן יהיה רשאי לבקש ביצוע הבדיקות כאמור בתדירות של אחת לשנים עשר חודשים, לכל היותר."

אפשר להציע אולי לעצור כאן?

מה קרה?

הערות.

אמרתי, בסוף הפרק.

"מים שעמדו בבריכה
15.
לא יספק ספק, מי שתיה ששהו ללא תחלופה תקופה העולה על שבוע ימים בבריכה, אלא אם כן קיבל אישור מרשות הבריאות ובהתאם לתנאי האישור; בתקנה זו, "בריכה" - כהגדרתה בתקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ"ג-71983 (להלן – תקנות מערכות בריכה למי שתיה).


אספקת מים ממערכת חדשה או לאחר ניקוי וחיטוי של מערכת אספקת מים

16.
לא יספק ספק מי שתיה ממערכת אספקת מים שטרם סופקו ממנה מי שתיה או ממערכת אספקת מים שעברה תיקון או שינוי העלולים לפגוע באיכות המים, אלא לאחר שביצע ניקוי וחיטוי של המערכת בשיטה ובחומרים שאישר המנהל ולאחר שביצע בדיקות והכל בהתאם לתקנות מערכות בריכה למי שתיה ולהנחיות המנהל.

עד כאן. אם יש הערות לפרק ד', לכל הפרק – בבקשה.

בבקשה, אדוני.

עורך-דין שי בוזגלו מרשות המים. לגבי 14, צריך להבהיר שלתאגיד אין אחריות לגבי המים או לגבי הבדיקות שאחרי הברז. כאן אנחנו מבקשים מהתאגיד לעשות בדיקות עבור הצרכן, אבל אין לו – צריך לומר את זה ושזה יהיה ברור שאין לו אחריות, גם לא על תוצאות הבדיקות וגם לא על הצנרת מאחורי הקו שבו הוא מספק את המים.

עד הקו שהוא מקבל?

עד הברז.

מאחורי השעון.

עד השעון.

שנייה, שנייה. עוד פעם, אני רוצה להבין. אתה מדבר בשם תאגידי המים?

לא. בשם רשות המים.

רשות המים, עד שמגיע לתאגיד? אני שואל באיזה צלב אתה.

רשות המים.

תאגידי המים כפופים אליהם.

אז איפה הבעיה? לא הבנתי.

הבעיה היא כזו: אנחנו מבקשים מהתאגידים לבצע בדיקות עבור הצרכנים - -

התאגידים יעשו את העבודה? שאתה רוצה להסיר מעליך את האחריות.

מהם את האחריות.

מי אחראי בסוף?

התאגיד אחראי על המים עד השעון. הבדיקות נעשות לאחר השעון. אנחנו רוצים להבהיר שאחריות על התוצאות לא יכולה להיות על התאגיד מכיוון שזה נעשה בתחום שהוא לא באחריותו. הוא רק לוקח את הדגימה, מבצע את האנליזה, את הבדיקה, ומביא לצרכן את התוצאות.

אתה מתכוון בברז בבית של הצרכן?

בברז בבית, כן.

אם מישהו בדק בברז בבית, האחריות היא לא של התאגיד?

כן.

אלא של מי?

על-פי התקנה פה, אם צרכן מבקש, התאגיד מחויב לקחת דגימה מהברז אצלו, לעשות לזה בדיקה ולספק תוצאות. זה לא במקום שבאחריות התאגיד כי זה מעבר לשעון. אנחנו רק רוצים שייכתב שהתוצאות של הבדיקה לא באחריות התאגיד.

מאה אחוז באחריות התאגיד.

לא יכול להיות.

למה?

כי זה לא בתחום אחריותו, זה מאחורי השעון.

עד שאני מקבל את המים בתוך הכוס שלי, זה באחריות שלך.

לא. עד השעון.

אבל בהגדרה זה לא ככה.

מי יבדוק את זה?

אבל זה לא יכול להיות באחריותו, כי - -

מאה אחוז באחריותו. אתה מביא לי את המים, ועד שאני שותה אותם זה באחריות שלך.

- - הצנרת הביתית היא באחריותי. הצנרת אצלי בבית היא באחריותי. אני לא יכול - -

עד שאני שותה את המים, זה באחריות שלך.

מרכז השלטון המקומי, מה אתם אומרים?

אי אפשר להבחין אם הבעיה היתה לפני הברז או אחרי הברז. הרי אין בזה היגיון.

נכון. נכון. הוא כל הזמן יגיד, זה אחרי הברז.

הם יגידו כל הזמן, זה אחרי הברז - -

זה לא נכון.

אני לא מטיל על הציבור גזירה שלא יכולים לעמוד בה.

אז אני רק אחדד את זה. התאגיד עורך את הניטור - -

לא, חידדת. הבנתי מה אתה רוצה. לא צריך לחדד יותר.

את רוצה להגיד משהו?

קודם כל, הסעיף הזה מעולה. זו תוספת מעולה לתקנות. ולפחות עכשיו יש איזשהו גורם שהציבור יכול לפנות אליו לבדוק מה יוצא לו מהברז תכל'ס. אבל זה על חשבון הצרכן. אז זה רק לצרכנים שיש להם מודעות גבוהה - -

וגם שיש להם כסף.

- - וגם כסף. כי זה יעלה כמה מאות שקלים.

למה זה לא יהיה על חשבון זה שמספק לי מים? זה צריך להיות חלק מהשירות.

כי הם צודקים שאחרי שעון המים, התשתית הביתית בבעלות בעל הנכס. ובעל הנכס הוא זה שאחראי לתחזק, להחליף, וכן הלאה.

סליחה, לבעל הנכס כמעט ואין אפשרות לזהם את המים. המים נמצאים במערכת סגורה, מהכניסה לבית ועד הברז.

זה לא נכון.

עד שיבררו איפה הזיהום, אם יוכיחו שהזיהום היה בפנים, מילא. אבל עד שיוכיחו, איך אפשר לדעת מאיפה זה?

לא, מן הסתם יש - -

שנייה, שניה. אני שמעתי את הנקודה, אנחנו מלבנים אותה. השלטון המקומי מייצג גם את הפן הזה.

אדוני היושב-ראש - -

תן לה לסיים, רק רגע.

אז מה שאנחנו מציעים – אנחנו היינו רוצים להוסיף סעיף שרשות הבריאות תבצע כל שנה סקר מדגמי – לא משהו שמשמעותו מיליארדים של שקלים – אבל סקר מדגמי שמתרכז בשלוש נקודות. אחת, במעוטי יכולת, בשכונות מצוקה; שניה, במבנים שיש בהם חשש מיוחד להרעת מי שתייה, זה מבנים ישנים שהצנרת בטח בתקן ישן, עם עופרת ודברים כאלו; ושלישית, זה אוכלוסיות רגישות – אנחנו מדברים על גני ילדים, בתי-ספר, בתי-חולים, בתי-אבות. הם עשו סקר כזה בבתי-חולים לפני כשנה וחצי, ובאמת התגלו שם חריגות במתכות, במי השתייה בבתי-החולים. אז זה רק מעמיס עוד יותר על גוף האדם החולה. אז אנחנו מבקשים להוסיף סעיף כזה.

אפשר לענות על זה רגע?

שנייה, בטח שתעני. תיכף תעני להכול.

ממרכז השלטון המקומי, מה רצית להוסיף, אדוני?

אדוני היושב-ראש, קודם כל, הדגימות נעשות בדרך כלל על-יד שעון המים, או ביציאה או בכניסה וזה בכלל לא משנה. הבעיה היא אחרת לגמרי. גם בבית-חולים - -

אבל זה לא נכון.

תן לו רגע, הוא בזכות דיבור.

- - גם בבית-חולים, אם המערכת היא מערכת סגורה ואין פריצה, אז אין כל אפשרות, לבית-החולים אפילו, לבדוק איפה נכנס הזיהום. אם רוצים לחייב את בית-החולים, שיוכיחו שהזיהום בא מתוך בית-החולים. לא לפני זה. זה הכול.

הבנו. משרד הבריאות, בבקשה.

יש פה כמה דברים. נתחיל מהמוסדות.

דווקא יש היגיון בסקר כזה.

בתי-חולים מכוסים מבחינתנו, יש לנו הנחיות לדיגום אחת לשנה במוסדות רפואה בכלל – לא רק בתי-חולים – דיגום למתכות רשת. יש אפשרות בהחלט לבדוק אם זה בא מהרשת הראשית או מבית-החולים, כי פשוט עושים דיגום השוואה מהכניסה לעומת - -

נכון.

אז אני אומרת שזה דווקא כן פתור.

מוסדות של אוכלוסיה חלשה – בתי-חולים כוללים גריאטריה, ובמוסדות חינוך יש דרישה כזו - -

מה עם מוסדות חינוך? בתי-ספר וגני ילדים?

במוסדות חינוך, איך זה הולך באמת?

בבית-ספר הילדים שלנו שותים שם. לא לכולם יש בקבוקי מים.

מוסדות חינוך לא מכוסה. סליחה, טעיתי. מוסדות רפואה מכוסה.

איך אנחנו עושים שגם מוסדות חינוך יהיו מכוסים?

צריך דרך רישיון של העירייה, איך זה הולך?

אפשר גם דרך תקנות - -

לא, לא חייבים תשובות היום. תרשמו את ההערה - -

ברמה העקרונית - -

רק שנייה. לא סיימתי להגיד. ברמה העקרונית, הסעיף הזה הוא יחסית חדש בישראל - -

הוא חדש. הוא לא קיים.

- - כן, הוא לא היה קודם; והוא מין צעד ראשון כזה להיכנס לרשות הפרט, כי אנחנו מזהים שברשות הפרט עלולות להיות בעיות בצנרת שהציבור חשוף אליהן, ואף אחד לא לוקח אחריות; כולל תקנים ישראליים שצריכים לכסות על זה.

כפי שזה מנוסח היום, זה נותן את הפתח להתחיל את המשימה הזו, ופה אנחנו משתמשים בספק המים כפלטפורמה נוחה לבצע את זה. כי יש להם את המנגנון. יש להם דוגמים, יש להם ידע, יש להם מקצועיות, יש להם קשר עם המעבדות. והיה נראה לנו נכון שאם צרכן רוצה, הוא יפנה לספק המים והוא זה שיעשה עבורו את הבדיקה.

ומתי אתם תעשו, כשלצרכן אין את המודעות ואין לו גם את המשאבים?

איך ניידע את הצרכן?

לא, לא. איך אתם תעשו?

ההצעה של שרית?

כן. שפעם ב- תתלבשו על אזורים מוחלשים, לפעמים גם בעיר יש אזורים מוחלשים, יש עיר שיש שם אוכלוסיה די חדשה, ויש עדיין שכונות של ארבע קומות, ארבעה בניינים, שכונות בן-צבי כאלה.

אנחנו עושים - -

שנייה, תן לי לסיים את השאלה. אתה יודע הכול, אני יודע.

השאלה הראשונה היא אם אתם חושבים לעשות דגימות גם באזורים המוחלשים כמו שציינו, במוסדות ציבור, בתי-ספר וגני ילדים.

ההערה שהועלתה על-ידי רשות המים שתהיה אבחנה – ואת אומרת שיש להם את הכלים המעבדתיים לדעת אם הבעיה היא אצל הצרכן או בצנרת עד הצרכן, כי הצרכן לא ידע את זה. ואנחנו אומרים, אתם עשיתם דגימה במספר בניינים באזור, יש פה בעיה אזורית או בניינית, ואז מפנים או לוועד הבניין או לוועד השכונה לטפל איכשהו בבעיה. אבל שנדע, שלא נטיל עליהם משהו שלא שייך אליהם בכלל. הוא הביא את המים עד השעון, מבחינתו הוא עשה את מלאכתו נאמנה, אבל אני לא רוצה להוריד ממנו את האחריות עד שהוא יוכיח שזה לא אצלו. האחריות אצלו עדיין והוא צריך להוכיח, כמו שאמר נציג השלטון המקומי, שעד הצינור גם מבחינת השכונה הכול בסדר. אבל אצלך בבניין, או אצלך בכניסה מהשעון יש בעיה, והוא יוכיח. אז הנטל והאחריות היא על האזרח והוא צריך לטפל בזה.

על הדברים האלה תענה עכשיו במכלול, ואז אנחנו צריכים להתקדם. אם לא, אנחנו נדוש בנושא הזה שעתיים.

אני מנסה "לחתוך" את הדברים.

אין כוונה להטיל אחריות על התאגיד או על ספק המים לגבי מה שקורה בתוך הבית הפרטי, כי הוא לא שולט שם. הוא לא שם את הצנרת והוא לא בדק אם יש על הגג יונים מתות - - - זו לא אחריות שלו, ולא זאת הכוונה. הוא צריך בסך הכול לעזור לצרכן הפרטי לעשות את הבדיקות כי זה המנגנון שלו, והוא צריך להוכיח שזה לא קרה אצלו על-ידי זה שיבדוק ברשת, בכניסה או השכונה. אלה דברים שנעשים בין כה וכה, והוא יכול להוכיח מתי זו אחריות שלו ומתי לא. אני חושב שזה ברור מתוך מה שכתוב פה, ולא היתה כוונה להטיל על הספק אחריות למה שקורה בתוך הבית הפרטי.

ביחס לסקרים, משרד הבריאות עושה סקרים בבתים פרטיים, עם המשאבים המוגבלים. אבל אי אפשר להכניס לתקנות - -

אבל יש עבודה מסוימת שאתם נכנסים - -

יש לנו עבודה. השנה עשינו 800 בדיקות בבתים פרטיים ברחבי הארץ, מחולק לפי מחוזות, והתוצאות מפורסמות באתר האינטרנט וכל אחד יכול לראות אותן. זה חלק מהתוצאות של הוועדה, וכהכנה גם לתקנות האלה.

אם רוצים להטיל כחובה – הדוגמה של ארצות-הברית למשל, היא שספק המים, ולא משרד הבריאות, צריך להיכנס לבתים הפרטיים ולעשות שם מחובתו - -

כשירות.

אחוז מסוים מהבתים כל שנה.

כשירות ללקוח.

כשירות ללקוח.

משהו כשירות, כן.

הצעת משהו כזה?

אנחנו בינתיים רוצים לראות איך אנחנו מתקדמים עם זה - -

בריאות העם עדיין אצלכם, החוק אצלכם, ולכן איך אתם מסתכלים?

- - לאסוף את הנתונים, לראות אם יש בעיה או אין בעיה במדינת ישראל. הבעיות אצלנו הרבה פחות חמורות ממה שיש בארצות-הברית בגגות, אין עופרת כמעט - -

בבתי-ספר וגני ילדים?

בתי ספר וגני ילדים – זה מיכולתנו לחייב אותם.

אתם בודקים?

כן, ואנחנו עושים את הסקרים האלה. אבל שוב, זה לא כחובה בתקנות.

אני רוצה אולי להכניס את זה כחובה בתקנות. אני מתלבט עם עצמי. אני לא חייב לקבל את התקנות שאתה הבאת. אני יכול להוסיף שם כל מיני דברים שאני רואה לנכון על-פי מה שמעלים פה אנשים חשובים שיושבים, והם חיים את החיים גם. אנחנו רוצים לקדם את התקנות. אבל אנחנו רוצים גם להכניס שינויים קלים, ראויים וטובים, בתיאום אתכם. מקסימום, אנחנו לא נגיע להבנות ואז השר יכול למשוך את התקנות. אבל אם אנחנו מזהים תוך כדי דיון שיש משהו שלא קיבל ביטוי למרות שוועדה מקצועית ישבה והביאה את הכול. לפעמים עולים פה דברים שלא נתנו עליהם את הדעת. לכן יכול להיות שכן יהיו שינויים. אני לא חייב לקבל. זה לא "ראה וקדש". אנשים כתבו זאת, כולנו אנשים ולכל אחד יש מה להגיד. אנחנו רוצים שזה יהיה מאוזן וטוב. זו פעם ראשונה, נכנסים, ייתכן ויהיו השלמה, שינויי חקיקה, שינויי תקנות.

בבקשה גברתי, רצית להגיד משהו.

רציתי להוסיף שיש בתקנות האלה ועדה מייעצת, ובין התפקידים שלה זה להמליץ על סקרים. יכול להיות ששם הוועדה המייעצת יכולה לכוון את הסקרים לאוכלוסיות וסוגי מבנים - -

מי יכוון?

חברי הוועדה המייעצת - -

אנחנו נגיע לזה. בסעיף 35 יש ועדה מייעצת - -

אבל היא מייעצת למנכ"ל המשרד?

נכון. ואז המנכ"ל יכול לקבל את ההמלצות.

כן, ואחד התפקידים זה באמת לעשות סקרים, לייעץ איזה סקרים לעשות, ואיך להתקדם - -

אוקיי. חברת "מקורות" – כן, גברתי.

ברכה לימוני מ"מקורות". אני מתייחסת לסעיף 13(א), ויש לי פה שלוש הערות. אני אתחיל ב-13(א)(4), בדיקה לאסבסט. אין בארץ אף מעבדה שיודעת לבדוק אסבסט, וגם אי אפשר לשלוח את המדגמים לחוץ-לארץ כי הבדיקה צריכה להתבצע באותו יום. אז אנחנו מכניסים כאן משהו שהציבור לא יכול לעמוד בו. אין אפשרות לבצע בדיקות אסבסט - -

תקימו מעבדות עכשיו, כתוצאה מהתקנות.

מי יקים, וכמה זמן זה ייקח? וברגע שייכנסו התקנות לתוקף אנחנו נהיה עבריינים כי לא נוכל לבצע בדיקת אסבסט.

תשלימי את כל ההערות, וניתן למשרד הבריאות להשיב.

הערה שנייה - -

לא, כדאי לדבר על זה.

נתנו תאריך תחילה לאסבסט - -

יש כאן שתי הערות שמתקשרות להגדרות. סעיף 1, בדיקת חומר חיטוי פעיל, זאת בדיקה שמתבצעת בשדה; חייבת להתבצע בשדה. ואילו בהגדרות של בדיקה כתוב: בדיקה במי שתייה נערכת במעבדה מוכּרת. אין בכלל התייחסות לבדיקות שנערכות בשדה.

אתם הערתם להערות של התקנות האלה קודם? או שעכשיו - -

לגבי זה לא.

עכשיו התעוררתם, או מה?

עכשיו התעוררנו.

למה עכשיו התעוררתם?

עכשיו שמנו לב לזה. זה משהו קטן.

זה לא קטן. זה מהותי מאוד-מאוד. זה לא קטן בכלל. אבל אני שלחתי לתיאומים. גם את "מקורות" שלחתי לתיאומים. אני לא יודע למה זה לא הגיע אליך.

יכול להיות שזה הועבר בהתחלה למשרד הבריאות, ואיכשהו נשמט. אבל מוטב מאוחר מבכלל לא.

אוקיי. סעיף שלישי שאת רוצה להעיר?

סעיף שלישי זה 13(א)(3) – בדיקה לפלואוריד. גם כאן הבדיקה לפלואוריד ברוב המתקנים נעשית במתקן רציף, מדידה רציפה online שמשודרת לחדר בקרה. אין שום הגדרה לדבר הזה בהגדרות. וגם בנושא של דיגום, כתוב: נטילת דגימה והעברתה למעבדה. גם בדיגום וגם בבדיקה, הכול מתייחס למעבדה. ויש הרבה מקרים שעושים בדיקה, או על-ידי מכשיר רציף בשדה או על-ידי מכשיר נייד בשדה.

משרד הבריאות, יש לכם תשובות? אם אין לכם תשובות, אין בעיה שתבואו בפעם הבאה, אחרי שתשבו איתם ותבדקו. אנחנו רוצים להוציא תקנות שאפשר יהיה ליישם אותן. אי אפשר להטיל גם עליהם גזירות ולהפוך אותם לעבריינים. ולכן, אם עדיין אין תשובה תעשו עוד חשיבה - -

אני אתחיל מהאסבסט.

יש לה שלוש שאלות. לא, רגע. היא סיימה. לגבי כולן יש לך תשובות?

אלה היו שלושת הדברים. לגבי האסבסט אנחנו כן העלינו את זה בדיון מול - -

אז מה התשובות של משרד הבריאות? בבקשה. אם יש לך תשובות עכשיו על הכול, בבקשה. אם לא, את יכולה גם בדיון הבא. מה את מציעה?

לגבי האסבסט, אני מסכימה עם ההערה. אנחנו לא ערוכים פה בארץ.

ניתן לוח זמנים אולי, תקופת מעבר.

לא. אולי היה נכון להתייחס לזה במסגרת סקר ארצי, ולא כחובה של ספק מים כי בזה יהיה קשה מאוד לעמוד.

אוקיי, והנושא השני?

בנושא בדיקות שדה, אני לא יודעת כל כך איך לאכוף אותו.

טוב, בואי נסכם ככה - -

- - - ולידי, מעבדה, תקפות, כל הצד הזה - -

עירית, את אתי? יש פה קפיטריה טובה גם. אחרי זה אפשר לשבת שם ביחד. תמצאו את הנוסחה המתאימה. לדיון הבא אני מבקש, לגבי פרק ד' סעיף 13, שלוש ההערות שהעלו "מקורות", לתת עליהן את הדעת, חשיבה וגם ניסוח אחר אם צריך, כדי שאנשים יוכלו גם לעמוד בתקנות ושלא נהפוך אותם לעבריינים.

הרמתם יד שם?

אני שוב חוזר ל-14, לגבי אחריות הספק, אולי כדאי להוסיף סעיף קטן (ג) אחרי (ב), לפיו: אין בביצוע בדיקה לפי סעיף קטן (א) ו-(ב) כדי להטיל אחריות על ספק המים על מערכת המים בנכס. אני עדיין חושב שצריך - -

לא, לא. אני לא מוריד אחריות מאף אחד, אלא אם כן הוכחת שזה על הצרכן.

צריך כאן לייצר ודאות.

ודאות יש. פה התקנות, יש פה ודאות - -

לדעתי אין ודאות אלא אם כן - -

לדעתך לא, לדעתי כן. נגמר, הלאה, תתקדם הלאה. עוד הערות? מי אדוני?

אני אלון מהמשרד להגנת הסביבה. לגבי האסבסט צריכים לקחת בחשבון שיש את חוק האסבסט החדש. אנחנו נבדוק לגבי הסיפור של - -

- - -

בסדר. אנחנו נבדוק לגבי זה וניתן תשובה.

לגבי סעיף 14, יש חשיבות מאוד גדולה ברמה ההצהרתית ושלום גולדברגר דיבר על זה קודם, לגבי העלאת היכולת והעידוד של שתייה ממי ברז. חלק מהסיפור של יכולת בדיקה ומנגנון שהוא בעצם חדש, יש מאין, הוא מאוד משמעותי. כי ככל שאיכות המים – גם הציבור יאמין יותר במים, זה יהיה טוב לכולנו, גם ברמה הבריאותית, גם ברמה הסביבתית.

כמה עולה לצרכן להזמין בדיקה בבית?

מאות שקלים.

מאות זה מאה, או אלף?

שלוש מאות.

זה שלוש מתכות.

רק שלוש מתכות.

אני רוצה להגיד לנושא שמעלים רשות המים – יש חשיבות שיבינו בסופו של דבר כשנניח נמצאה הבעיה באותו בית, דירה או בניין – מי מחליף צנרת? מי לוקח את האחריות? צריך לדעת את הדבר הזה.

אנחנו לא הולכים לצנרת. אנחנו הולכים לבדיקה. בבדיקה הוא צריך להוכיח כספּק - -

אז נניח שהוא הוכיח שהבעיה בבית.

התקנות האלה לא עוסקות בצנרת. התקנות האלה עוסקות באיכות מי שתייה. האחריות של איכות מי שתייה, כפי שאמר גם היושב-ראש, היא אחריות למים ששותים מהברז. אחר כך, השאלה מיהם הבעלים של הצנרת, זה כבר נקבע לפי חוקים ודינים אחרים. בוודאי שתקנות מי שתייה לא צריכות לעסוק במטריה הזאת.

צריך אולי להבהיר שכאשר מדובר כאן בשירות עבור האזרח - -

מי מדבר? פה מרימים יד כשמדברים. שנייה אחת.

אנחנו ממשיכים הלאה, משרד הבריאות?

אני רוצה להעיר לעניין בדיקות האסבסט – אכן "מקורות" העלו את הנושא בישיבה המשותפת שקיימנו יחד עם משרד הבריאות. משרד הבריאות תיקנו בעניין הזה את התקנות ונתנו שלוש שנים מיום התחילה לביצוע הבדיקה הראשונית של האסבסט. כי, כפי שהם הסבירו לי, לטענתם, כנראה שתוך שלוש שנים אפשר יהיה להיערך לביצוע הבדיקות. זו בסך הכול בדיקה שאני מבינה שלא היתה קיימת קודם, וועדת הדין החליטה שיש לבצע אותה.

איפה הוספנו את זה? אני לא זוכרת את זה.

אתם תיקנתם - - - ד' בתוספת הרביעית.

אנחנו משאירים את זה עדיין לשיקול בחינה מול "מקורות" - -

ועדת הדין הציעה - -

יש פה שלושה סעיפים שהעלו "מקורות". תשבו, אמרתי איפה אתם יכולים לשבת. אתם יכולים לשבת אצלכם. אחרי שתגידו לי שאפשר, זה סביר, שלוש שנים, מה שאומרת פה היועצת המשפטית של הוועדה, או כל מה שתחליטו. אמרתי, אנחנו רוצים בסוף תקנות טובות וראויות שנוכל לחיות אתן.

פרק ה'.

אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי להעיר עוד שתי הערות.

אמרת. דיברת.

לא, שתי הערות לגבי זה. קודם כל, יש פה שאלה של בדיקת הפלואוריד. נושא הפלואוריד נמצא עדיין כרגע בהקפאה. מה שכתוב פה בעצם הופך את מי שלא שם פלואור במים לעבריין.

לא.

לא, אבל זה לא קשור.

תנו לו לסיים.

אם אני ברמת-השרון לא רוצה לשים פלואוריד, ובינתיים זה היה בכנסת והם הקפיאו את כל העניין הזה – אומנם משרד הבריאות מנסה לדחוף את זה מכל הכיוונים, אבל אנחנו למשל מתנגדים לפלואוריד.

אנחנו לא הגענו לזה עדיין. זה יהיה בתוספות, לא כרגע.

לא, אבל זה מופיע פה. פה זה הופך אותם ישר לעבריינים.

כאן ההתייחסות היא רק ל- - - הבדיקה.

רק לביצוע בדיקות.

זה בדיקה כרגע. זה לא תוספות.

זה בסעיף 20, תגיד.

עוד נדון בכל הנושא של הוספת הפלואור.

שלטון מקומי, זה יבוא אחר כך.

יש בעיה שנייה. אם בבית נתגלה זיהום כתוצאה מהבית, ספק המים צריך להודיע להם וצריך להפסיק את המים עד שהבית לא מטפל.

בסדר, זה ביניהם כבר. אתה ממשיך, משרד הבריאות?

אני לא בטוח שזו הכוונה. אני לחלוטין לא בטוח שזו הכוונה.

פרק ה'. אתה לא אתי.

"פרק ה' – טיפול במים

טיפול במים וניטור במיתקן טיפול
17.
(א)
ספק יפעיל מיתקן טיפול וינטר את המים במיתקן שאישרה רשות הבריאות ובהתאם להנחיות המנהל שינתנו תוך התייחסות לסוגי מיתקני ההפקה והטיפול, לתפוקתם ומורכבותם של המיתקנים.



(ב)
מיתקן טיפול יתוכנן, יוקם ויופעל בהתאם לטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר (BAT) כפי שאישר המנהל, בהתחשב, בין השאר, בהשפעת המיתקן על הסביבה.



(ג)
בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) ו- (ב) –
(1) מי גלם המופקים במיתקן מי תהום אשר נמצאה בהם חריגה כאמור בתקנה 11(א)(2) או החשוף לזיהום לדעת רשות הבריאות, יטופלו באופן המבטיח הרחקת 3 סדרי גודל של נגיפים לפחות;

(2) מי גלם המופקים במיתקן מים עיליים יטופלו בטכנולוגיה אשר תכלול לכל הפחות סינון, ובאופן המבטיח הרחקת גורמים כמפורט להלן:

(א) קריפטוספורידיום - 2 סדרי גודל (99% הרחקה);

(ב) ג'יארדיה - 3 סדרי גודל (99.9% הרחקה);

(ג) נגיפים - 4 סדרי גודל (99.99% הרחקה).



(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הבריאות רשאית לדרוש הרחקה בסדרי גודל גבוהים יותר מן המפורט בתקנת משנה (ג), כאשר במי המקור התגלה או קיים חשש לריכוזים גבוהים של קריפטוספורידיום או ג'יארדיה.



(ה)
מיתקן טיפול באמצעות סינון יתוכנן לרמת עכירות שבין 0.1 ל- 0.3 יחידת עכירות נפלומטרית (יע"ן) ביציאה מהמיתקן, לפי שיקול דעתו של המנהל.



(ו)
עכירות המים תימדד באופן רציף ביציאה של כל יחידת סינון ולא תעלה על 0.3 יע"ן ב- 95% מהזמן בממוצע יומי, ובכל מקרה, חריגה מ- 0.3 יע"ן לא תימשך יותר מ- 30 דקות רצופות.

התפלה
18.
(א)
בנוסף לאמור בתקנות 10 ו- 17, מי גלם המטופלים באמצעות התפלה ינוטרו בנקודות דיגום ולגורמים כמפורט בתוספת השישית, ויעמדו ברמות הנדרשות כמפורט בטור ה' באותה תוספת.



(ב)
במיתקן התפלה המייצר למעלה מ-5,000 מ"ק ליום, יותקנו מדי ניטור מוליכות רציפים במספר המתאים למבנה המיתקן ומורכבותו ובהתאם להנחיות רשות הבריאות.



(ג)
ספק המתפיל מים או המבצע טיפול אחר הגורם לשינוי חומציות או אלקליניות המים, ידאג לייצוב המים בשיטה שתבטיח כי ערכי הייצוב של המים כמפורט בטור ג' בתוספת השישית יהיו ברמה הנדרשת בטור ה'.



(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), המנהל רשאי לאשר ייצוב המים למזעור שיתוך הצנרת בשיטה אחרת.

חיטוי המים
19.
(א)
ספק לא יספק מי שתיה אלא אם כן הם מכילים לפחות אחד מחומרי החיטוי המפורטים בטור א' בטבלה א' בתוספת החמישית, בריכוז שלא יפחת מהריכוז הקבוע בטור ב' ושלא יעלה על הריכוז הקבוע בטור ג', במיתקן ההפקה ובמערכת האספקה, לפי העניין.



(ב)
הכילו מי השתיה יותר מחומר חיטוי אחד מבין החומרים המפורטים בטבלה א' בתוספת החמישית, השארית המזערית הנדרשת תחושב לפי ערך סכומי יחסי ולא תפחת מ- 1 והריכוז המרבי הנדרש יחושב לפי ערך סכומי יחסי ולא יעלה על 1.



(ג)
הספק ינטר את ריכוז חומר החיטוי במי השתיה כמפורט להלן :




(1)
במיתקן טיפול בו נעשה חיטוי מים - בניטור רציף בנקודת היציאה מהמיתקן;




(2)
במערכת אספקת מים - בעת כל בדיקה מיקרוביאלית או בניטור רציף; אם תדירות הדיגום המיקרוביאלי היא אחת לחודש בלבד, ינוטר חומר חיטוי שאריתי פעם נוספת באמצע החודש;




(3)
בנקודת כניסה למערכת אספקת מים של אוכלוסייה משורתת של מעל 50,000 תושבים – בניטור רציף; ניטור כאמור יבוצע על ידי הספק המעביר את המים לספק אחר.



(ד)
המנהל רשאי לאשר חיטוי המים בחומר או בטכנולוגיה שאינן מפורטים בתוספת החמישית בטבלה א', בתנאים כפי שימצא לנכון, אם מצא כי יעילותם שוות ערך לחומרים המפורטים בתוספת החמישית בטבלה א'.



(ה)
ספק יתכנן את מערכת אספקת המים באופן שיפחית עד כמה שניתן את תוצרי הלוואי של החיטוי במי השתיה; בכל מקרה לא יעלו הריכוזים המרביים של תוצרי הלוואי המפורטים בטור ב' בטבלה ב' בתוספת החמישית על הערכים המפורטים בטורים ג', ד' ו-ה'.



(ו)
הספק ינטר את תוצרי הלוואי של החיטוי בתדירויות המפורטות בתוספת החמישית בטבלאות ג.1 עד ג.3, לפי העניין.



(ז)
ספק יודיע מראש לרשות הבריאות, לספק אחר ככל שקיים ולצרכנים, על כל שינוי מהותי בשיטת או ברמת החיטוי של המים המסופקים.


הפלרה

20.
(א)
מי שתיה בהם ריכוז הפלואוריד קטן מ - 0.7 מיליגרם לליטר (להלן -מג"ל) - יוסיף הספק למים לפני אספקתם לצרכנים בכל ישוב שבו מעל 5,000 תושבים, פלואוריד במידה שתביא את ריכוזו במים לרמה של 1.0 מג"ל בממוצע שבועי.



(ב)
ספק לא יקים ולא יפעיל מערכת המוסיפה פלואוריד למים אלא לפי תכנית שאישרה רשות הבריאות, ושתכלול אמצעי ניטור ובקרה.



(ג)
ספק המוסיף פלואוריד למי השתיה, ינטר את ריכוז הפלואוריד בהם אחת ליום לכל הפחות או בניטור רציף.

מיהול

21.
(א)
ספק המבקש לבצע מיהול מי שתיה למניעת חריגה מהאיכות הנדרשת לפי תקנה 4(2) יגיש לרשות הבריאות בקשה בכתב לאישור המיהול; לבקשה כאמור יצרף הספק, בין היתר, אסמכתאות המעידות, להנחת דעתה של רשות הבריאות על קיומם של כל התנאים להלן:




(1)
הגורם החורג נפוץ באופן טבעי בסביבה, לרבות כלוריד, חנקה, גופרה, פלואוריד ממקור טבעי, סלניום ממקור טבעי, וחומרים רדיואקטיביים טבעיים;




(2)
החריגה אינה בגורם שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם;




(3)
ריכוז הגורם החורג יציב או שיש בו שינוי איטי בלבד לאורך הזמן;




(4)
קיים מערך ניטור רציף ובקרה המבטיחים כי לא תהא כל חריגה של הגורם החורג במים אחרי המיהול;




(5)
המים המיועדים למהול את המים החורגים, יעמדו בתנאי תקנה 4.



(ב)
מיהול המים וניטורם ייעשו בהתאם לתכנית המאושרת ולהנחיות רשות הבריאות.

מכשירי ניטור
22.
המנהל רשאי לקבוע את סוג מכשירי הניטור שיופעלו, את אופן הפעלתם, כיולם וכל הוראה אחרת הנוגעת להם.

חומרי טיפול במי שתיה
23.
לא ישתמש ספק בחומר לטיפול במים אלא אם כן החומר עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 5438: "כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתיה"8 או חומר אחר שאישר המנהל בכתב. "

יופי. הערות לפרק ה', בבקשה.

שמי אורלי מ"מקורות". סעיף 21 – מיהול, בסעיף 1 מוזכרת החנקה כאחד הגורמים שמיועדים למיהול. בסעיף קטן (2) רשום: "החריגה אינה בגורם שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם". לנו יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעיד, כמו שנדרש, שחריגה בחנקה אינה בגורם שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם. משום שידוע שחנקה, מקורה הוא כן בזיהום מעשה ידי אדם. לכן צריך פה או להחריג את החנקה או להתייחס לזה אחרת. כמו שזה, אנחנו מנועים למהול מים עם חנקות. בזמן שמשרד הבריאות מאשר לנו כל הזמן למהול מים עם חנקות.

יש לי הצעה בקשר לזה.

שנייה אחת. "מקורות", סיימת? תרשמו את ההערה, אנחנו ממשיכים הלאה.

אנחנו יכולים לענות.

לא, לא. בסוף נענה.

ממשיכים. בבקשה, אדוני.

דילגת עלי.

אז קודם האוצר. חכי, אני לא אסתבך אתם עכשיו. תורך יגיע.

בסעיף 18, לעניין התוספת השישית, נושא המגנזיום עדיין במחלוקת, אז שיובהר - -

כן, כן. אנחנו דיברנו בתחילת הדיון שיש נושא במחלוקת, מחלוקת מקצועית-עניינית, וביקשו ממני לדלג על הסעיף הזה. אני לא מצביע עליו אבל אנחנו ניתן לגופים המקצועיים ללבן את הדברים. אנחנו רוצים לדאוג שהצרכן בסופו של דבר יקבל מים ראויים לבריאותו. אם צריך לאחר התפלה להוסיף כל מיני חומרים - -

כן, זה יוכרע בהמשך. פשוט כרגע זה בתוך התקנות בסעיף 18 בתוספת השישית.

אנחנו נדון בו עוד פעם. זה לא יקבל כרגע ביטוי של הצבעה או החלטה. זה ייפתח עוד פעם בדיון הבא בכל מקרה, לאחר שהצוות המקצועי יסיים את עבודתו.

עכשיו, רשות המים.

עדיין סעיף 18, עדיין התוספת השישית – ישנם שני מתקני התפלה, מתקני ההתפלה הישנים יותר בפלמ"חים ובאשקלון שאינם עומדים בערכי הייצוב שבתוספת השישית. אומנם סעיף (ד) מאפשר למנהל לאשר ייצוב מים בשיטה אחרת. אנחנו חושבים שיותר נכון יהיה להחריג את המתקנים האלה באופן ספציפי או על-פי שנים של הקמת המתקנים, לפני שוועדת הדין סיימה את עבודתה והמלצותיה. והמתקנים שיוקמו לאחר השנה שבה הסתיימה עבודת הוועדה כבר הוקמו על-פי הסטנדרטים והדרישות החדשות.

כן, בבקשה, מי עוד?

אני אפתח תיבת פנדורה, בסעיף 20. כמו שאמרנו בדיונים פה וגם בוועדת הבריאות, ההפלרה של מי השתייה אינה בריאותי לכל שותי המים במדינת ישראל. ה-EPA האמריקאי ומשרד הבריאות האמריקאי הצהירו באופן מאוד ברור שילדים עד גיל 8 הם תחת סכנת יתר ליצור בעיות של פלואורוזיס של השן בעקבות הפלרת מי השתייה. מעבר לכך, אפילו במשרד הבריאות שלנו וגם במשרד הבריאות האמריקאי, אומרים לאמהות ואבות שמכינים בקבוקים של תחליפי חלב שלא ישתמשו במים מופלרים. אני חושבת שזה עניין לתביעה ייצוגית, כי למה ההורה הטרי צריך להוציא עוד ועוד כסף לרכוש מים מינרליים על-מנת להכין את הפורמולה.

בארצות-הברית, הגופים הרשמיים האלו המליצו לפני שנה להוריד את המנה המיטבית ל-0.7 מיליגרם לליטר. הם לא המליצו להפסיק את ההפלרה, על-אף שאנחנו בארגון בעד להפסיק, אבל הם המליצו להוריד את זה לפחות ל-0.7; וזה בגלל שיש, מה שנקרא: reference dose באנגלית, מנת ייחוס. זה ביחידות של מיליגרם לקילוגרם משקל גוף. אם אתה צורך מעל זה כל יום, אתה חשוף לתופעות לוואי בלתי רצויות של החומר. אני חושבת שבכל התקנות האלו, רק הפלואור מופיע ומוחדר למים – הוא הדבר היחיד שמשרד הבריאות מתיר להיות מעל ל-reference dose. אין חיה כזאת באיכות מי השתייה. אנחנו חושבים, גם בהתאם להחלטה של ועדת הדין שצריך לבטל את חובת ההפלרה, אבל לכל הפחות להוריד את המנה המיטבית ל-0.7 מיליגרם לליטר, ולהטיל את החובה הזו איפה שריכוז הפלואוריד קטן מ-0.5 נגיד, אבל לא - -

הנושא הזה עלה גם בדיון הקודם, בדיון הראשוני, ואני ביקשתי ממחלקת המחקר שלנו להכין על זה עבודה מבחינת ראייה עולמית. ואכן, המסמך כבר הוגש לנו ואני אפתח את הנושא הזה שוב בדיון הבא, לאחר שנלמד את הסוגיה הזו, של הוספת פלואוריד, עד כמה ואיך. אז נחליט גם לגבי מגנזיום, גם לגבי פלואוריד, נעשה שוב דיון לאחר שיהיה לנו גם מכאן וגם מכאן את המחקרים האלה. אנחנו בטוחים שהוועדה המקצועית נתנה את דעתה על זה. אבל אנחנו צריכים לבדוק עוד פעם, ולראות שנוציא בסופו של דבר תקנות ראויות לטובת הציבור.

יש עוד הערות?

רציתי להציע על ההערה לגבי החנקה. היא נכונה לחלוטין. אני מציעה שחנקה שלא באה ממקור ביובי – כי יש חנקות שבאות ממקור חקלאי, נגיד, של דישון – וזה לא מלווה עם חיידקים ופתוגנים אחרים. אבל חנקה שבאה ממקור ביובי, נגיד זליגה של שופכין מבורות ספיגה ודברים כאלה, שזה לא יוּתר למיהול.

משרד הבריאות, בבקשה.

אז אני ישר מתחבר למה ששרית אמרה, וזה קושר אותי גם למי גלם שאינם ראויים לשמש כטיפול. אנחנו חוזרים – המיהול, מתקן טיפול, צריך לקבל מי גלם שמשרד הבריאות מאשר אותם מלכתחילה. אם הם באים ממקור ביובי אנחנו פוסלים אותם מלכתחילה. זה נמצא בתוך הסמכויות שדיברנו קודם.

בעניין החנקה למיהול, כתבנו במפורש בתוך התקנות את המילה "חנקה", כדי שכולם יבינו שאנחנו מאשרים חנקה למיהול. וש"מקורות" יירגעו וידעו שגם מקורות מים שיש בהם חריגה בחנקות מותרים למיהול. אפשר להגיד שכל דבר הוא זיהום מעשה ידי אדם. גם הכלואוריד זה מעשה ידי אדם. בסופו של דבר, בני אדם גרמו את כל הזיהומים האלה. ברגע שכתבנו במפורש בתוך התקנות: לרבות חנקה, כלואוריד וכולי, הכוונה היא שמותר למהול גם חנקות.

אני רוצה להזכיר, על-פי חוק קרקעות מזוהמות, נאמר שדישון והשקייה אינם נחשבים לזיהום.

זאת הצעת חוק ויש כאלו ש"ירדו" על הסעיף הזה.

זה עדיין בממשלה - -

לא, לא זה הגיע. הצעת החוק מצויה על שולחנה של הוועדה ולא ברור מה - -

זה אותו היגיון, אותו עיקרון. אי אפשר להגיד שכל דבר שבני-אדם עושים על פני השטח, כולל פעילות חקלאית רגילה, הופכת להיות לזיהום. אני מסכים. אנחנו רוצים לתת אישור למיהול חנקות. אני חושב שבדרך הזאת, כפי שכתבנו אותה – זה ברור לכולם שאם כתוב: "לרבות חנקה", אז החנקה היא חלק.

פרופסור, בבקשה.

רק במילה אחת, כן יש חנקות ממקור טבעי – צמחייה שנרקבת בקרקע, הכבול של החולה. ישנם מקומות רבים שקשה אפילו להחליט מה יותר דומיננטי. אם זה מדישון או אם זה משפכים או אם זה מהקרקע. והקושי להבחין יכול לפעמים להיות לרועץ אם תתחילו להיכנס לפרטים בנושא הזה.

אבל כוונת הוועדה היתה שכאשר יש זיהום מחנקות שהמקור שלו בדישון, תהיה אפשרות או לא תהיה אפשרות למהול?

המשימה כאן היא להתגבר על בעיית החנקה. אם המקור זה ביוב, יש אינדיקטורים אחרים ויש מחסומים או חסמים אחרים. אז אני לא הייתי רואה פה איזושהי בעיה מיוחדת.

זה שמשרד הבריאות אומר לנו: אל תדאגו - -

שנייה, שנייה. משרד הבריאות, עניתם על הכול?

לא, עוד לא. בנושא הייצוב במתקנים ישנים – שני מתקני ההתפלה הקיימים היום, שעדיין אנחנו רוצים שיספקו מים טובים, ושלא יגרמו לקורוזיה ולשיתוך של הצנרת. אנחנו צריכים להכניס אותם לתוך מנגנון שאנחנו נאשר את המים שיוצאים משם.

עוד לא השתכנענו.

אנחנו עדיין יודעים שיכול להיות שלא יעמדו בטבלה ד', אני לא זוכר בדיוק את המספרים של הטבלאות, כפי שכתוב במפורש בתקנות האלה. לכן נתנו את הפתח שהמנהל רשאי לתת אישור למתקן התפלה לייצב את המים, למזער את שיתוך הצנרת באמצעים אחרים, ואני חושב שזה המקסימום שאפשר ללכת לקראת אותם מתקני התפלה; וגם לשמור על איכות המים ועל בריאות הציבור.

את שאר התשובות ענית?

"הפלרה" אמרת שאתה דוחה.

כן, לדיון הבא.

כן, ענינו.

מי גברתי?

פיליס פוזי, אטלנטיום טכנולוגיות.

מה זה?

זו חברה בארץ, שעוסקת בטכנולוגיות מאוד מתקדמות בחיטוי אולטרה סגול בלי תוצרי לוואי, כמו שיש בכלואוריד וכולי.

אני רוצה לפתוח בסעיף 17(ג), אנחנו העברנו נייר עמדה, שאני יודעת שהם עשו שינוי קטן שעכשיו המים, מי התהום - - -

אנחנו ועדה. אנחנו לא גוף מקצועי. אם יש לך משהו מקצועי זה לגופים האלה, לא אלי. לא פה. ההערות שלכם צריכות להיבחן בגופים מקצועיים של הממשלה. אני לא ממשלה, אני כנסת. אני מציע שתעבירי את הבקשה שלך לגופים המקצועיים, והם יבחנו את זה. כי זה גוף עסקי, אני לא יכול להתייחס לזה.

לא, זה לא - -

שנייה אחת. יחד עם זאת, אם יש פה משהו שהא לבריאות העם, לבריאות הציבור, אבל זה הגוף שיגיד לי אם כדאי או לא כדאי. יש לכם כבר תשובה לזה? קיבלתם את המסמך קודם?

קיבלנו את המסמך - -

מה התשובה למסמך שלהם – שהם טכנולוגיה מתקדמת לטובת בריאות העם בנוגע לסעיף 17, והם יכולים לתרום את חלקם לנושא הזה. מה אתם אומרים?

בסעיף 17(ב) הוספנו את המשפט שאומר: "בהתחשב בין השאר בהשפעת המתקן על הסביבה". כיוונו לכיוון של החיטוי ב-UV שהוא סביבתי יותר.

זה בסדר, גברתי?

- - -

לסעיף (ג), העלו את הלוגים לשלושה סדרי גודל משני סדרי גודל, אבל לא הלכו עד ה-reference point המקובלת בכל העולם, שהיא ארבעה סדרי גודל. וזה לבריאות העם - -

היא כבר העבירה את זה. בחנו.

עוד הערות?

לגבי פלואוריד ומגנזיום נמשיך בדיון הבא.

לגבי חנקה?

אמר הפרופסור שזה קיבל את ביטויו ודי סביר מה שכתוב כאן. יכול להיות שזה לא מאה אחוז, אבל די סביר כאן.

אין לי ספק שימשיכו לאפשר לנו למהול. אבל יש פה סתירה.

יחד עם זאת, תשבו, הקפיטריה קרובה. תשבו, ויש עוד סעיף שהעלתה המומחית שלנו. תבואו להבנות. אנחנו רוצים שיהיו תקנות ראויות טובות שתוכלו לעמוד בכל המטלות שמטילים עליכם. הכוונה היא לא להפוך מישהו לעבריין.

לא רק זה. שהן יהיו מכובדות.

אין בעיה. יש פה מקום מכובד. לא צריך הכול פה, ואנחנו נותנים לכם את הזמן לעשות זה ואומרים, אם יש משהו שנצטרך לפתוח ולתקן – הכול פתוח. אנחנו נוציא בסוף תקנות ראויות לטובת הציבור.

ממשיכים, משרד הבריאות, מי התעייף? לא התעייפת עוד?

עירית, עירית.

אה, אתה ג'נטלמן טוב.

לא התעייפתי, אבל - -

בכבוד. בבקשה, גברתי. שנייה רגע, אני אסמן אצלי. איזה סעיף אנחנו מתחילים לדון בו? התפלה? מה זה היה? שנייה אחת, אני אסמן אצלי, שאני צריך להיות במעקב. סעיף 20, כן? לשני החומרים?

המגנזיום זה סעיף 18, והפלרה זה סעיף 20.

סימנתי. בבקשה, את ממשיכה.

"פרק ו' – הוראות כלליות

אישור תכניות

24.
לא יקים אדם מערכת אספקת מים או מיתקן הפקה, אלא אם כן רשות הבריאות אישרה את התכנית של המערכת, או המיתקן כאמור, ולא יקימו ולא יפעילו אלא בהתאם לתכנית שאושרה; רשות הבריאות רשאית לאשר תכנית, לדחותה או לקבוע תנאים לאישורה.


מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה

25.
לא יתקין ולא ישתמש אדם במוצר הבא במגע עם מי שתיה לרבות במערכת אספקת המים או במיתקן הפקת המים, אלא אם כן הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 5452: "בדיקות מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה".


תכנית דיגום שנתית
26.
(א) ספק יכין תכנית שנתית לביצוע דיגום ובדיקות לפי תקנות אלה במערכת אספקת מים ובמיתקן הפקה שבבעלותו או בהחזקתו; התכנית תכלול בין היתר: נקודות דיגום, גורמים נבדקים ומועדי הדיגום, לפי הנדרש בתקנות אלה, לכל הפחות.



(ב) תכנית כאמור בתקנת משנה (א) תוגש לאישור רשות הבריאות לפני הראשון בנובמבר של כל שנה ובאופן כפי שיורה המנהל; רשות הבריאות רשאית לאשר את התכנית, לדחותה או לקבוע תנאים לאישורה וזאת תוך חודש ימים מיום שקיבלה אותה; לא דחתה רשות הבריאות את התכנית, או לא התנתה את התכנית בתנאים תוך חודש כאמור, יראו את התכנית שהוגשה כתכנית מאושרת.



(ג) ספק יפעל בהתאם לתכנית שנתית מאושרת כאמור בתקנת משנה (ב).


דיגום והעברת דוגמאות למעבדה

27.
דיגום לרבות סימון, אחסון והובלת הדגימות לשם עריכת בדיקה תיעשה לפי הנחיות המנהל.


סקר תברואי
28.
(א)
ספק יבצע סקר תברואי מניעתי, בתדירות אשר לא תפחת מ -




(1)
אחת לשנה, במיתקן לטיפול במים, למעט במיתקן המשמש לחיטוי מים בלבד;




(2)
פעם בחמש שנים, בכל מיתקן הפקת מים ובסביבתו, בשטח המשתרע מסביב למיתקן באזורי המגן שלו, כמשמעותם בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה – 91995 , בתוספת 100 מטרים מרדיוס מגן ג', כמשמעו בתקנות כאמור;




(3)
פעם בעשר שנים, במערכת אספקת המים.



(ב)
בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), ספק יבצע, לאלתר, סקר תברואי חקירתי, בכל מקרה של:




(1)
זיהום או חשש לזיהום מים;




(2)
אם סברה רשות הבריאות כי תוצאה של בדיקה, לרבות חריגה בטעם או ריח של המים, או נסיבות אחרות, מצביעים על בעיה הגורמת לזיהום או חשש לזיהום במים;




(3)
אם נמצאו חריגות ביותר מ- 5% מתוצאות הבדיקות המיקרוביאליות שנערכו בשנה במערכת אספקת המים.



(ג)
סקר תברואי יבוצע בהתאם להנחיות רשות הבריאות.



(ד)
סקר תברואי מניעתי יבוצע על פי תכנית שהכין ספק המים ואישרה רשות הבריאות.



(ה)
ספק המים ימסור לרשות הבריאות את ממצאי הסקר התברואי המניעתי או החקירתי, לאחר השלמתו, לרבות תוצאות בדיקות המעבדה שבוצעו במסגרת הסקר כאמור.



(ו)
ספק המים יכין תכנית לפעולות מתקנות , לאור ממצאי הסקר התברואי המניעתי ויגישה לאישור רשות הבריאות תוך 60 יום מיום השלמת הסקר; תכנית הפעולות המתקנות תקבע בין היתר לוח זמנים לביצוע הפעולות המפורטות בה; רשות הבריאות רשאית לאשר את תכנית הפעולות המתקנות בתנאים או להורות לספק על פעולות נוספות אותן עליו לנקוט; אושרה תכנית לפעולות מתקנות, יבצע הספק את הפעולות כאמור בהתאם לתכנית המאושרת.

עד כאן. הערות לפרק ו' כולו?

מה שלומך?

השבח לאל.

אני לא עשיתי דיון בתכנון ובנייה היום. אמרתי להם, אני אביא אותך בווריאציה אחרת.

לא, אני התבלבלתי. באתי בכל זאת.

לא, אתה באת לווריאציה חשובה. בבקשה, ידידי.

יש לנו כאן סעיף שמדבר על תוכנית הדיגום – סעיף 26. שרית כספי אורון הזכירה בנוגע לסעיף 14 שמדבר על הבדיקות שהאדם יוזם – אדם שרוצה לבדוק את המים בברז שלו, יכול לפנות לרשות ולבקש, ואז אם הוא משלם הם גם אמורים לבדוק לו פעם בשנה. אני חושב, והזכירו את זה וגם שרית ציינה וגם הם, שהיום כבר נעשות דגימות מהסוג הזה, רק שזה לא ביוזמת האדם. ואני חושב שזה יכול להיות הסדרים משלימים. כלומר, אדם שירצה – במידה ותקבלו את ההערה שלנו, באזורים המוחלשים, רגישים, וכיוצא בזה – שירצה בדיקה, יכול להיות שיקבלו את דעתנו שצריך לעשות בדיקה בלי כסף.

אבל הם אמרו שמוקמת ועדה, תיכף נגיע אליה, שהיא אמורה גם להמליץ על הנושא שאתם ציינתם – ואני חושב שזה מבורך – שבאזורים מסוימים, בשכונה, בעיר מסוימת, או בשכבות כאלה ואחרות, שבשנה מסוימת יתמקדו שם, בשנה הבאה - -

סעיף 26 מדבר לא על היוזמה של הצרכן אלא על הדיגום שהם עושים. נכון לעכשיו אין פה אזכור של דיגום בברזים באזורים שיש חשש שאולי יהיה. אנחנו מציעים להוסיף לסעיף הזה דיגום לפי שיקול דעתם. לא לפי החלטה של אנשים, איפה שהם יותר דואגים - -

היא ענתה על הסעיף שהעלתה שרית, שאת שיקול הדעת הזה הם לא רוצים לקחת לעצמם אלא לוועדה המייעצת למנכ"ל, שהוא ימליץ פעם ב- והם יקבלו את זה בברכה. ככה נאמר, ככה אני הבנתי מכם.

ואז תוכנית הדיגום תוכן בהתאם לזה?

זה לא קשור. אתם מערבבים.

אתה מדבר על סקר. תוכנית הדיגום זה משהו שגרתי - -

אני לקחתי ברצינות את מה שאמרה שרית, כן? לקחתי ברצינות רבה. היא עשתה עבודה מצוינת. אני שוקל לשדרג אותה לעבודה אחרת. את מתבזבזת שם.

אם אתה נותן לה מחמאות - -

אם אתה מחליף מפלגה - -

מה? מפלגה, מה אמרת?

היא אמרה, אם מסדרים לה עבודה היא מוכנה לעבור. אצלנו לא משלמים הרבה.

אחרי הדיון, תישארי פה. יש לי משהו להגיד לך.

בכל אופן, מה שבוצע לגבי סעיף 14 ומה שאנחנו מציעים פה - -

אלי, אתה משחרר אותה? אם אני אמצא לה משהו יותר טוב?

יותר טוב, אני לא מאמין. אבל אתה יודע.

תמיד תשאיר אופציה.

את תרצי לעבוד פה בוועדה מדי פעם?

האמת שבתור יועצת, במקרים מסוימים - -

לא במקרים מסוימים. אל תגיד במקרים מסוימים. היא עוזבת אותך לגמרי.

כשיהיה משהו קונקרטי נדבר עליו.

לא אתך. אתה אני מדבר. סיימנו את ההערה שלך? נהניתי מהמקצועיות שלה.

אנחנו נוכחים בזה כל יום.

די, תפסיקו.

הגדלת שכר.

כשיש תוכנית דיגום של ספקים, למה שזה לא יכלול - -

ראית? הוא התעלם ממה שאמרתי. כשאמרתי: הגדלת שכר – דיגום, מה דיגום, מה דיגום? שכר בשבילה תגדיל.

כשאני שומע "שכר", אני מחליף נושא. אני לא יודע אם שמת לב.

הוא שם לב.

בכל אופן, אם נחזור לנושא שהחלפנו, אין שום סיבה, אם כבר עושים תוכנית דיגום שנתית של ספק וזה ברמה שגרתית, שזה יכלול גם דגימה באזורים ספציפיים, בברזים. כשיש חשש מסוים - -

הבנתי. אוקיי, שמעו. עוד הערות?

זה לא אמור להיות הרבה. זה די דומה למה שכבר נעשה - -

עוד הערות? לגוף אחר?

לא, אבל זה משהו בסעיף אחר. בהמשך לנושא שקיפות התקנות - -

אם היית תלמידה של הפרופסור שלנו, אז אני רואה את האיכויות. זה לא פשוט, כן?

תרומות - - - לאדם טבע ודין יתקבלו בברכה, ואתה מוזמן להצטרף כחבר העמותה.

ש"סניקים אתה מקבל להיות תלמידים שלך?

את כולם.

אה, כן? בסדר, הלאה.

לגבי הסקרים הסביבתיים והתברואיים, שיפורסמו גם לציבור - -

איזה סעיף?

סעיף 28.

כן, בבקשה.

אין להם איזושהי סטיפולציה שזה יפורסם לציבור, כמו תוצאות דיגום כל שנה, ודברים כאלו. מדובר ברמת הבטיחות של - -

זה כתוב ב-29. זה מפורסם.

כן? זה מפורסם?

ב-30(א)(6).

אוקיי. אז בסדר. סליחה.

עוד הערות? ולגבי ההערה שהעיר אלי, כן?

דרך אגב, לא הסקר במלואו יפורסם אלא הממצאים העיקריים של הסקר. יש גבול למה שאפשר לפרסם לציבור - -

אבל ההערה הקודמת, גם של שרית וגם של אלי לגבי אזורים ודברים לצרכן, תנו על זה את הדעת. אתה דיברת אומנם על זה - -

כן, אנחנו חוזרים לאותו - -

לא צריך "לאותו", אני מבקש שזה לא יהיה דבר שנאמר והולך הלאה. תן על זה את הדעת, ובדיון הבא תגיד איך אתה רוצה לראות את זה.

בבקשה, ממשיכים הלאה? או שאתם עייפים כבר?

עייפים. הלאה.

מי עייפה? רוצה לאכול צהריים?

לא, אני נגד האוצר לא יכול ללכת.

אני אומרת שנמשיך בפעם הבאה.

את חושבת? בואי נראה מה שיש פה.

פרק ז', אנחנו מסיימים.

הספקנו יפה היום, וכשהאוצר אומר אני מקבל את הדברים.

אבל אנחנו תיכף מסיימים, זה פרק אחרון.

אנחנו אף פעם לא מסיימים עד שלא נקבל את התשובות לגבי מגנזיום, לגבי פלואוריד.

אפשר לעבור לפחות על כל הגוף, ואז יהיו כל ההערות.

לא, אני באותו יום קורא ועושה הערות.

אם אפשר, אז בדיון הבא נהיה מוכנים עם התייחסות לכל הנושאים וזה יותר - -

הבעיה שלכם, שאני עובד בשבילכם מהר. ואתם, כשאני מבקש משהו, עובדים לאט מאוד. אתם לא זזים, אפשר להגיד.

איך אפשר להגיד את זה? תוך יום. תוך יום אנחנו מגיעים. על כל - -

לא, אני מדבר על משהו אחר.

סליחה, אדוני היושב-ראש?

תיכף אני אתן לך, אחרי הדיון פה. כשאנחנו, חברי כנסת, מבקשים משהו, משרד הבריאות קשה-קשה. השר מצוין, אבל - -

אנחנו בריאות הסביבה, אנחנו עובדים מהר.

רשות המים, תשובה לא קיבלתי על הפניה הקודמת שביקשתי.

הלכנו משם לפה. הבטחתי לך תשובה.

בטלפון אנחנו פותרים בעיות. אני אתמול, תוך כדי דיון, פתרתי בעיה לצרכנית של חשמל. זוכרת? פתרו תוך כדי.

אנחנו מרוכזים בדיון.

אז אנחנו גם נתחשב בדברים שלכם כמו שאתם מבקשים. ככה, יש לנו דברים אחרים גם.

לפני שנסיים, יש לנו כמה דברים פתוחים. לגבי "מקורות", תנו דעתכם גם לגבי רשות המים שהעלו מספר דברים – עד הצינור, אחרי הצינור. השלטון המקומי העיר הערה. אנחנו רוצים לדעת, ואני מסתכל על הצרכן. שהצרכן בסוף לא יצטרך לעמוד מול השלטונות ולהתחיל לחפש. ולכן, להקל עד כמה שאפשר על הצרכן כי הוא אף פעם לא יודע – עד הצינור, עד השעון, אחרי השעון. אבל חייבת להיות אחריות על מישהו.

אני לא רוצה להטיל על מישהו גזירה שהוא לא אשם בה. מי שיעשה את העבודה, יוכיח לו שעד השעון זה היה בסדר, מהשעון אני מבקש ממך לטפל בצינור שלך בתוך הבית. זה עניין שלו, אם הוא לא רוצה לטפל, אני לא יודע אם צריכים לנתק את המים או לא צריכים לנתק את המים. אבל הצרכן ידע שיש בעיה בצנרת שלו, שידע מה שותים הילדים שלו, ואיך הוא מכלכל את צעדיו. יכול להיות שהוא יגיד אני רק משתמש במים רק בספונז'ה. לכן אני לא ורצה לתקן כלום. אני שותה מים אחרים. יכול להיות. אני לא יכול לחייב אותו ולא לספק לו מים.

חברי, מאדם טבע ודין, העירו כאן הערות חשובות. גם על זה תתנו את הדעת. מה שהשארתי פתוח וביקשתי לדיון הבא, אז כבר תכינו. אני בשאיפה לסיים בדיון הבא את הנושאים. לכן, אם עדיין יש הערות – גם המפעל שהוא גוף לטובת הציבור אמר שיש לו עוד הערה.

אם אתם חושבים שנכון להרחיב, להוסיף עוד סעיף, הכול פתוח ותלוי בכם. ראיתם, כמה שיש יותר תיאומים, אנחנו מתקדמים מהר. אם עדיין יש הערות, לאדם טבע ודין, גם לסעיפים הבאים, כבר תעבירו, תעשו שיעורי בית, ואני רוצה להוא מוכן. היועצת המשפטית של הוועדה כאן. תעשו תיאומים ביניכם.

יש לי עוד הצעה קצרה מאוד ומהירה מאוד.

בבקשה, אדוני.

זה גם לכבוד "מקורות", חברת אספקת המים, שעושה הכול כדי לתת לנו מים טובים – בישיבה הבאה יוגשו לנו מי ברז במקום מים בבקבוקים.

אני קיבלתי את ההחלטה גם בדיון הקודם. אבל אני לא קובע בבית הזה. צריך לבוא ליושב-ראש הכנסת, עם החלטה שנשתה מים מבקבוקים. אבל קודם כל צריך משרד הבריאות להגיד שהמים ראויים פה בכנסת.

ראויים. ראויים. טובים וראויים.

אני מבקש ממשרד הבריאות, דקה אחת. ומהמשרד להגנת הסביבה האחת, דקה אחת.

סליחה, האם יש תאריך יעד לדיון הבא? כי אנחנו מחכים - - -

אני לא יכול להגיד. הוועדה עמוסה מאוד. אני משער שבמהלך השבועיים הקרובים, שבועיים-שלושה.

אפשר שזו תהיה החלטה שלך?

זו לא יכולה להיות החלטה, כי זה לא תלוי בי. בנושא המגנזיום אני צריך לקבל, כדי לדעת איפה זה עומד מבחינה מקצועית. אני יכול להגיד שתוך עשרה ימים, ואין תשובה – אני בחור אחראי. אני מחכה לתשובה, ויומיים-שלושה אחרי כן, אני מעלה את הנושא הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55