PAGE
12
ועדת הכספים
07/02/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 996>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 07/02/2012
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(תיקון), התשע"ב-2011 , תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2011
פרוטוקול
סדר היום
<1. תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2011>
<2. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(תיקון), התשע"ב-2011>
מוזמנים
¶
>
עודד שריג - ממונה על שוק ההון, משרד האוצר
ברוך לוברט - עו"ד, משרד האוצר
ענת פייער - רו"ח, משרד האוצר
שאול ברונפלד - יו"ר הדירקטוריון, בורסה לניירות ערך
בועז נגר - יו"ר איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר
גדעון איזנברג - סמנכ"ל מיטב מדדים, איגוד לשכות המסחר
רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר
דוד אלאלוף - חבר הנהלת איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר
ליאור כגן - חבר הנהלת איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר
אייל סגל - חבר הנהלת איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר
ניצן סנדור - יועצת משפטית, משרד עו"ד פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות, איגוד לשכות המסחר
אילן פלטו - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות
יורם אשרי - מנכ"ל אפוסנס בע"מ, איגוד החברות הציבוריות
נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות
אילן ביטון - ממ"מ
רשמת פרלמנטרית
¶
הילה מליחי
<תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(תיקון), התשע"ב-2011>
<תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2011>
היו"ר משה גפני
¶
אני ממשיך את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(תיקון), התשע"ב-2011; תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2011.
היו"ר משה גפני
¶
עשיתי רביזיה על כל האחרים. בסדר, נראה מה נגמור. אני לא רציתי שזה יישאר שרק חלק יאושר וחלק לא, אז נראה מה שנגמור עם סעיף 5, ואז אם נגמור אני אסיר את הרביזיה. אם לא, הרביזיה נשארת.
עודד שריג
¶
מה שנותר לנו זה לדבר על הנושא של תעודות הסל. כפי שציינתי בפעם הקודמת, הגבייה של דמי ניהול אמורה לשרת את ניהול ההשקעות, ואנחנו לא רואים סיבה – במקום שמדובר בהשקעות פשוטות בישראל – לאפשר לגבות דמי ניהול כפולים. האמת היא שהיום אני מרגיש כמו צדיק גמור, כי מעשיו של צדיק נעשים על-ידי אחרים, במקרה הזה הם נעשו על-ידי אלה שמתנגדים.
עודד שריג
¶
לא. ניהול תעודות הסל הגיש נייר, שקיבלתי עותק, שמראה שלמעלה ממיליארד שקלים הושקע בתעודת סל של הבנקים. אין בכלל ספק שלקנות מניות בנקים היום בבורסה זה דבר מאוד פשוט, טריוויאלי, כל גוף יכול לעשות, ללא עוררין על הנושא הזה. האומדן של העמלות המיותרות שמשולמות בגין זה: בין שלושה לשישה מיליון שקל לשנה. משולם כעמלה שאין לה סיבה, שהגופים המוסדיים היו צריכים לשלם מתוך עצמם. הדוגמא השנייה שניתנת - - -
עודד שריג
¶
הגופים הממסדיים עושים מיקור חוץ של חלק מניהול ההשקעות. אז במטותא, שישלמו את זה מתוך דמי הניהול ולא בנוסף לדמי הניהול.
עודד שריג
¶
בתקנות זה אומר שהם לא יכולים להשית את ההוצאות על החוסכים, אלא הם צריכים לשלם את זה מתוך דמי הניהול.
הדוגמא השנייה שהם נתנו, היא השקעה ב-20 אגרות החוב הגדולות ביותר – "תל בונד 20". שוב, אגרות חוב סחירות, אין בעיה לקנות, אין בעיה לנתח. גם כאן מדובר בכמיליארד וחצי שקלים. דמי הניהול המיותרים שמשולמים כאן הם בין שני מיליון לארבעה מיליון שקל בשנה. אין שום סיבה, בעיני, לחייב את החוסכים בתשלום נוסף על דמי הניהול בגין דברים שהגופים המוסדיים היו אמורים לעשות בעצמם. במקרה הזה, אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.
שאול ברונפלד
¶
אני לא רוצה לחזור. אני שמעתי את הטיעונים של עודד. אני לא אומר שהם מופרכים. אני לא אומר שהם מופרכים. יש בהם משהו. דרך אגב, גם אני - - -
שאול ברונפלד
¶
אבל כשמעמידים על כפות המאזניים את הנזקים שהתקנה הזאת עלולה לגרום לחברות הישראליות, לשוק ההון, לנזילות, למשקיעים, מבינים שמה שיזיק לחברות ויזיק למשקיעים לא יכול לעזור למדינת ישראל ולכלכלת ישראל. ולכן גם אם יש משהו – ויש משהו בדברים של עודד – הנזק לשוק ההון ולכלכלה לא שקול נגד הנזק שיכול להיגרם לשוק ההון.
אני רוצה לסיים בנימה אישית. עודד שריג הגדול, ואני הקטן, מלמדים כבר הרבה מאוד שנים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. אנחנו חינכנו דורות של מנהלי השקעות לגבי איך הם צריכים לפעול, מה צריך לפעול. אני רוצה להציע לעודד – בוא נשאיר את החינוך לחדר ההרצאות, עם הלוח ועם הגיר, ולא נפעיל את המכשיר הכבד והקשה הזה של תקנות על מנת לחנך את התלמידים שלנו לשעבר, שמשום מה לא קלטו את המסר בחדר ההרצאות.
אילן פלטו
¶
התוצאה המעשית של התקנות האלו היא שגופים מוסדיים ימכרו תעודות סל של חברות קטנות ובינוניות, ויקנו במקומן או תעודות סל של חברות בחו"ל – משום שאת זה הם מרשים – או תעודות סל של חברות גדולות – של "תל-אביב 25", וזה משום שתעודות סל גדולות, ממילא היום כבר אין להן דמי ניהול. ממילא אין להן דמי ניהול, לכן זה לא ישנה לגופים המוסדיים. זאת אומרת, הנזק שייגרם פה – ואנחנו פה, "איגוד החברות הציבוריות" באים מנקודת הראות של החברות הציבוריות, במקרה הזה, הקטנות והבינוניות. ייגרם נזק לחברות הקטנות והבינוניות - - -
יעקב אדרי
¶
תגיד לנו אתה, מה עוד מנכ"ל ועוד מנכ"ל? תגיד לנו מה הנזק. אתה אומר "נזק", תגיד לנו מה הנזק.
אילן פלטו
¶
אז ביקשנו ממנכ"ל חברה בינונית, שנסחרת בבורסה, מר יורם אשרי, שיבוא לפה ויסביר בשתי דקות את הנזק שנגרם לאותן חברות.
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון שאתה מבקש, ומכיוון שגם ברשימה התור שלו עכשיו, אז אני מאפשר לו. שתי דקות, בבקשה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה מנכ"ל חברת "אפוסנס". היות ואני מדבר עם כולם, חשוב לי שתהיה שקיפות, שנדע מי המדבר, זאת אומרת, מה הוא מייצג. אגב, אצלי, אינטרסים זה לא דבר פסול, להיפך. אדם רק שיציג את הדברים כמות שהם.
יורם אשרי
¶
אוקיי, תודה רבה, כבוד היושב-ראש. שמי יורם אשרי, אני מנכ"ל חברת ביוטק בשם "אפוסנס". אנחנו כ-35 עובדים. החברה נסחרת בשווי של כ-300 מיליון שקל. הונפקנו בבורסה לפני שנה וחצי. החברה עוסקת בפיתוח של תרופות חדשות, חכמות, על בסיס תהליך ביולוגי חשוב שנקרא אָפּוֹפְּטוֹזִיס – זה מוות של תאים, אחד מסוגי המוות של תאים, אחד התהליכים החשובים בתחום הביולוגיה המולקולארית. עשרות אלפי מאמרים בשנה מתפרסמים בתחום, והמחקר שאנחנו עושים נמצא בחזית שלו. ויש הרבה התעניינות גם בעולם, זכינו בפרסים ובהוקרה. יושב-ראש הדירקטוריון האחרון של החברה, מר אלי הורוביץ המנוח, ראה בנו אחת החברות עם הפוטנציאל להיות "טבע" הבאה. הלוואי שכך, בעזרת ה'.
נכון להיום, 40%-30% ממחזור המסחר במניה שלנו נעשה באמצעות תעודות סל. זה משום שלרוב המשקיעים המוסדיים אין את הכלים להבין את מה שאמרתי בפתיחה – מה זה אפופטוזיס, ומוות של תאים, ואיך מפתחים תרופות. מצד שני, הם כן מאמינים במגזר. הם חושבים שפיתוח תרופות זה ענף חשוב, שאתה יכול להשקיע בו, יש בו תשואות לאורך זמן. והדרך שלהם להיחשף זה דרך תעודות הסל. ולכן 40%-30% מהמסחר אצלי במניה – זאת עובדה – הוא באמצעות תעודות הסל. קחו את הדבר הזה, לא רק 40%-30% מהמסחר, כי יש הרבה שחקנים נוספים שנמצאים במניה בגלל שיש תעודת סל. כי יש גוף שתמיד קונה ומוכר, באופן קבוע כשיש יצירות וסגירות בתוך התעודה, ולכן יש פעילות קבועה, וזה העוגן למסחר במניה.
אני מסתובב הרבה בעולם, בכנסים. אני נפגש עם קרנות השקעה גדולות בתחום הביוטק והפארמה שרוצות להשקיע בחברה. כשהם מסתכלים על מחזור המסחר במניה, הדיון מסתיים. אין נזילות, אי-אפשר להשקיע במנייה, כי מבחינתנו זה נכס מת, במונחים שלהם. אנחנו עושים כל הזמן מאמצים להגדיל מסחר – מביאים אנליסטים, רצים לכל אחד שרק מעניינת אותו המניה, כדי לתת לה יותר חיים, כדי שנוכל לעשות את זה.
עכשיו, זה האינטרס של המדינה – זה השקעות זרות, זה מו"פ, זה מדענים שחוזרים מחו"ל. אני לא מדבר רק בשם חברה בתחום שלי, כל חברות הטכנולוגיה, שהן בעצם הולכות לחטוף הכי חזק מהמהלך הזה. והמדען הראשי, מצד אחד, נותן לנו תמיכה, נותן לנו כסף בשביל לעשות את הדברים האלה שהם בעדיפות לאומית, אבל מצד שני קושרים לנו את הרגל כשאנחנו רוצים להביא עוד כסף כדי לקדם את המטרות האלה. ולכן, אני מבין את הנושא של דמי ניהול, אני רק מבקש – לא על הגב שלנו, כי בסופו של דבר, אתה מדבר על שישה מיליון שקלים – זה סכום זניח לעומת הסכומים שאנחנו מגייסים בשביל הפעילות הזאת.
בועז נגר
¶
אני רוצה רק לתת שני נתונים חדשים שלא היו בדיון הקדום שמאוד חשוב לדעת אותם. בשנת 2011 חל מהפך בהשקעות של מדינת ישראל. מדינת ישראל הפכה להיות ארץ אוכלת יושביה. מתוך 165 מיליארד שקל – מתוך 165 מיליארד שקל – שהושקעו במניות, בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, 52% הלכו להשקעות בחו"ל. הלכו להשקעות בחו"ל, רק 48% הלכו לארץ. בדקנו גם בכל ההשקעות שכן הולכות בארץ, 70% הולכים ל-25 חברות, ורק 30% הולכים לכל מאות יתר החברות שנשארות בארץ.
ממה זה נובע? לכאורה מדברים איתנו פה על תקנות – כאילו על מה הדיון. התקנות האלו חלות על משקיעים מוסדיים בארץ, שמנהלים 990 מיליארד שקל. כל מוצר שלא נמצא ברשימה של התקנות שאתם צריכים לאשר, לא קיים. לא קיים. בעבר לא השקיעו בחו"ל כי המוצר הזה לא היה קיים. ברגע שהמוצר אִפשר בחו"ל – תראו את התוצאה, רוב הכסף הלך לחו"ל. אז המצב היה 90% בארץ, ו-10% בחו"ל. הוא רצה לעודד אותם לצאת לחו"ל, הוא הכניס את המוצר.
חיפשתי מוצר – מנסים לספר לנו שלא ימכרו וישקיעו בתעודות סל – נכנסתי לתוך הרכבי האוצר וניסיתי לחפש מוצר אחד שיש בו מיליארד שקל. משהו, להיאחז, איזו תקווה, שתהיה לנו איזו תקווה. האם יש מוצר כלשהו שלא נמצא ברשימה ומשקיעים בו? רבותי, התשובה היא לא. ולכן, בסופו של דבר, יש כאן גוף שמנהל 990 מיליארד שקל ומפקח שאחראי עליו. הוא כרגע מוציא מהרשימה את תעודות הסל. ניסיון העבר מלמד שמוצר שלא נמצא ברשימה, לא קיים. הנפגעים המיידיים מזה הם גם חברות גדולות, גם חברות בינוניות, וגם חברות קטנות. מה שאנחנו מבקשים מכם זה לעצור את זה.
עכשיו, עודד העלה כמה בעיות. אפשר לפתור את הבעיות שעודד העלה. אם עודד חושב שהבנקים זה לא מתאים – הצענו הצעת פשרה, שאם המדד כולל חברות גדולות, לא יותר כפל דמי הניהול. אותם 3, 5, 7 מיליון שקל – אנחנו מוכנים לקבל את הטענה. מה שאנחנו באים ואומרים על חברות מדדים – שמרבית החברות בהן הן חברות בינוניות וקטנות – בוא לא נשפוך את התינוק עם המים. לא פותרים בעיה אחת על-ידי זה שיוצרים בעיה הרבה הרבה יותר גדולה. והצענו איזושהי הצעת פשרה שנוגעת בדיוק למה שהוא אמר בהתחלת הדיון. הוא נתן שתי דוגמאות, לפי הצעת הפשרה שלנו, בשתי הדוגמאות האלה לא ייגבו דמי ניהול. מה שאנחנו מבקשים – לא לפגוע באחרים.
עודד שריג
¶
שוב, במקרה הזה, נתונים שלא קיימים אצלי, אבל קיימים אצלם, והם פרסמו - - יש חשש לכאורה לנזק. העבירו אינפורמציה ל"דה-מרקר" לפני מספר ימים, שמראה שעיקר השינוי כבר קרה.
עודד שריג
¶
עיקר השינוי כבר קרה. מהתעודות הרלוונטיות – אני מוריד את "תל-אביב 25" ואת "תל-אביב 100" – היתה יציאה של 43%, 37%, 44%, 76%. זאת אומרת, הגופים המוסדיים כבר לא נמצאים שם. אנחנו חוששים ממשהו, שלפי דעתי, הוא חשש שתיאורטית היה יכול להיות אמיתי, אבל פרקטית, אנחנו רואים שבמהלך הרבעון האחרון הוא כבר קרה, והבורסה עדיין ממשיכה לעלות. והפעילות, בסופו של דבר, בבורסה מוכתבת על-ידי שיקולים כלכליים.
אני חושב שגופים מוסדיים מחליטים לצאת לחו"ל בהתאם לשיקולים כלכליים. הם מסתכלים על כלכלת העולם לעומת כלכלת ישראל. בשנים מסוימות הגופים המוסדיים חושבים שעדיף להשקיע בכלכלת ישראל, ובשנים מסוימות הם חושבים שעדיף לבזר את ההשקעות לכיוון חו"ל, וזה לגיטימי, בשביל זה הם מנהלי השקעות, הם מקצוענים בתחום. אני חושב שעל החשש, במקרה הזה, מן הראוי לפעול בהתאם לצו המצפון ולא לאפשר גבייה כפולה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא, לא. רבותי, עם כל הכבוד. אני מבקש להודות לאילן ביטון מהממ"מ, שניתח את השינוי המוצע בגביית עמלת ניהול חיצוני בתעודות הסל.
היו"ר משה גפני
¶
שנייה. אני מציע ככה, תראו רבותי, אני חושב שאנחנו צריכים ללכת עם עמדת אגף שוק ההון, אבל בוא נחשוש קצת לדברים שהגופים העלו. אנחנו עושים בזה טוב לעמיתים. אני מציע שאת התקנות האלה אנחנו נעשה כהוראת שעה לשנתיים. במשך השנתיים האלה ייבחנו הדברים שלהם. אם אכן יתברר שהסכנות שבפניהן הם מתריעים קורות, אז אני מבקש שאתם תבחנו - - -
היו"ר משה גפני
¶
בניגוד לעמדת האוצר, אני מציע שזאת תהיה הוראת שעה לשנתיים. אתה יכול להתפרץ, אבל עם כל הכבוד, אנחנו מייצגים עוד כמה דברים. ולכן אני מציע לאשר את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשע"ב-2011. אני מציע קודם להצביע על הרביזיה שלי. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד הרביזיה – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הרביזיה אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הרביזיה אושרה, ולכן אנחנו דנים על כל התקנות, ואת כל התקנות אנחנו עושים הוראת שעה לשנתיים.
עודד שריג
¶
כבוד היושב-ראש, אולי בכל זאת להוציא את תעודות הסל של החברות הקטנות והבינוניות? תחייבו את זה רק על הגדולות.
שגית אפיק
¶
תחילת התקנות תהיה ב-1 במרץ 2012, והסיום 31 בדצמבר 2014, ולא נדרש הביטול של תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), נכון? משום שאתם לא הופכים את זה להוראת קבע, אז אתה לא מבטל את זה בינתיים, וזה יישאר הוראת שעה לשנתיים.
יורם אשרי
¶
אדוני היושב-ראש, חצי מילה רק לפני ההחלטה הסופית, בבקשה, בתור מי שבאמת הולך להיפגע. הנתונים שאני נתתי זה - - -
יורם אשרי
¶
אני חושב שהנזק עלינו הוא הרבה יותר משמעותי. בסופו של דבר, זה החברות שהולכות להיפגע - - -
יורם אשרי
¶
אני אומר, זו תעסוקה של אנשים שפוגעים בה. שלושת מיליון השקלים האלה, והנתונים שאני נתתי על מחזורי המסחר הם משלושת החודשים האחרונים. 40% ממחזור המסחר – זה מה שאנחנו לוקחים עכשיו מהחברות, וזה לא יאפשר לנו לגייס יותר כסף.
היו"ר משה גפני
¶
אתה לא יכול להגיד כלום עכשיו, או שאני מוציא אותך. מי בעד אישור התקנות, כפי שהוקרא על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה, עם התאריכים, שזה יחל ב-1 במרץ 2012, ויסתיים ב-31 בדצמבר 2013, ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.
היו"ר משה גפני
¶
מי נגד? אין. מי נמנע? אין. התקנות אושרו. תודה רבה, אנחנו עוברים לסעיף הבא.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>