PAGE
24
ועדת הכספים
06/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 994>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בשבט התשע"ב (06 בפברואר 2012), שעה 12:35

<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

זבולון אורלב

ציון פיניאן

>
ליאת גרבר - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

יהודה מונסונגו - מנהל מחלקת מלכ"רים, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד יעל קינן מרקוביץ - סגנית היועצת המשפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

עו"ד ספי זינגר - משרד המשפטים

דור לין - משנה למנכ"ל מוזיאון ישראל

עו"ד איתן צחור - לשכת עורכי הדין

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב-2011>

הסעיף האחרון בסדר היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב-2012.

הצעת החוק שמונחת לפניכם, עניינה תיקון סעיף 46 לפקודת מס הכנסה שעוסק בתרומה למוסד ציבורי. סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שתרם תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי שקבע לעניין זה שר האוצר, יקבל זיכוי ממס בשל התרומה בהתקיים התנאים שקבועים בסעיף. אחד התנאים לזיכוי הוא תרומה בשנת מס, ואני מדברת כרגע לפני הוראת השעה שהייתה בשנת 2009-2010, תרומה שעולה על 400 שקלים ובלבד שלא יינתן זיכוי מהמס בשנת המס בשל סכום כולל של תרומות שעולה על שלושים אחוזים מהכנסה החייבת, או 4,208 מיליון שקלים, לפי הנמוך ביניהם.

כדי להקל על הפעילות של מוסדות הציבור, הייתה הוראת שעה בשנת 2009-2010, הסכום הוגדל לשבעה וחצי מיליון שקלים והרצפה הורדה לסכום של 300 שקלים.

כדי לעודד תרומות למוסדות ציבור, אנחנו מציעים להפחית את הסכום המזערי לתרומה שמאפשר קבלת זיכוי מהמס ל-180 שקלים חדשים ולהעלות את הסכום הכולל שמאפשר זיכוי לשבעה וחצי מיליון שקלים וזאת כהוראת קבע ברוח של הוראת השעה.

סכומים מצטברים.

כן. סכומים מצטברים בשנה.

בן אדם יכול לתרום שישים, שישים ושישים שקלים וזה יצטבר לו ל-180 שקלים.

נכון. 180 שקלים כרצפה ועד לתקרה של שבעה וחצי מיליון שקלים.

מעבר לאותו סעיף, אנחנו גם מבקשים לקבוע כי תוקפה של קביעת שר האוצר שמוסד הוא אכן מוסד ציבורי תהא עד תום שתי שנות מס שלאחר שנת המס שבה ניתנה. כמו כן אנחנו מציעים להסמיך את מנהל רשות המסים להאריך את תוקף הקביעה אם המוסד הציבורי עמד בתנאי הקביעה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים.

זה שינוי לעומת המצב הקיים.

לא. זה אותו הדבר אלא שאנחנו מעבירים את זה מהמצב המינהלי למצב בחוק. זה בדיוק מה שאנחנו עושים גם היום.

היום הקביעה של 46 היא רק לשנה אחת?

לא, היא שוטף פלוס שנתיים. זה הועתק ממכתב ההסמכה. הסעיף הזה הוא העתקה ממכתב הסמכה של השר אלינו.

זה לא מה שכתוב כאן. היום אני יודע שהאישור של 46 הוא לשלוש שנים.

לא אדוני, אני חייב לתקן אותך. מחילה. במפורש זה ככה. בפעם הראשונה אנחנו נותנים שוטף פלוס שנתיים ואחרי כן כל שלוש שנים.

מה זה שוטף פלוס שנתיים?

במאי קיבלת את אישור ועדת הכספים, אז נותנים לך ממאי עד סוף השנה ועוד שנתיים. קיבלת בינואר, 11 חודשים ועוד שנתיים. קיבלת בדצמבר, חודש ועוד שנתיים. בשוטף זה עד שלוש שנים. זה בדיוק כתב ההסמכה שאתם מקבלים כל פעם בפקס מלשכת השר. זה בדיוק אותו הדבר.

כאן כתוב משהו אחר. כאן כתוב שאתה נותן על אותה שנת מס ואתה רשאי להאריך.

נכון. זה מה שאנחנו עושים גם היום. זה בדיוק מה שאנחנו עושים גם היום.

לא, היום אתה מאריך.

לא, אני לא מאריך אוטומטית אלא אני עושה בדיקה.

בכל מצב אתה עושה בדיקה.

אם תרצו, אני אסביר.

אנחנו נרצה, אבל קודם בוא נדבר באופן שוטף על הכול. תמשיכי.

בנוסף לכך, בהצעת החוק אנחנו מבקשים להסמיך את המנהל לבטל את הקביעה של המוסד הציבורי. אני נותנת קודם כל איזושהי סקירה של עקרונות החוק.

עמוד 233 למעלה.

זה בעצם סעיף (א)(1) החדש.

בהצעת החוק אנחנו מבקשים להסמיך את המנהל לבטל את הקביעה של המוסד הציבורי כאשר מתקיימות העילות שמפורטות בסעיף קטן (א)(1) כדי לייעל את מנגנון הפיקוח על מוסדות הציבור שנקבעו לעניין סעיף 46. אותן עילות מפורטות באותו סעיף:

(1)
פנקסיו של המוסד הציבורי נקבעו כבלתי קבילים, קביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

זה קיים כבר היום.

נכון.

בעילה הראשונה אין שום חידוש. זו עילה שמופיעה היום ואין שום בעיה. זו עילה שכיום קיימת. השינוי הוא שינוי כללי, שבעצם הורדנו את הסמכות לסמכות מנהל. היא הורדה לסמכות מנהל אבל אותה עילה שניתן לבטל את הקביעה בגלל פנקסיו של המוסד הציבורי נקבעו כבלתי קבילים, קביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור נמצאת היום בסעיף (ד) של סעיף 46 הקיים. בעצם זאת לא עילה חדשה. ריכזנו את זה לסעיף אחד. העילה הראשונה היא לא עילה חדשה אלא היא קיימת היום בחקיקה והיא קיימת היום בסעיף 46(ד)(1) הקיים.

(2)
במוסד הציבורי חדל להתקיים תנאי מהתנאים הדרושים לצורך קביעתו לפי סעיף קטן (א).

זה אומר שאם ניתנו למוסד הציבורי כתנאי לקבלת האישור, ניתנו תנאים שהוא צריך לעמוד בהם והוא לא עמד באחד מן התנאים, זוהי עילה לבטל.

יש מצבים שבמהלך התקופה שלגוף הזה יש אישור, קמה עילה לבטל לו את האישור. החוק הקיים נותן לשר שלוש עילות ועילת ביטול המנהל. זה לא כתוב טוב. אין הגיון שהשר יבטל למשל אישור בגלל אי הגשת דוחות. לא נרצה ששר האוצר יבוא לבית המשפט וייתן תצהיר למה הוא ביטל או לא ביטל, בפרט שהוא איש חשוב ועושה דברים חשובים וכן הלאה.

מי איש חשוב?

שר האוצר.

תלוי איזה שר אוצר.

חשבנו לרכז את כל עילות הביטול האלה כדי לתת בסופו של דבר את החופש המינהלי לבטל במקרים הנכונים למנהל בלי לגרוע מסמכות השר. זה גם כתוב בהצעת החוק.

האמת היא שמאוד הייתי רוצה להסביר את הנושא של התקרות.

אני אאפשר לך. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

אין לי כאן את העילות שאמורות בסעיף קטן (א). כתוב: במוסד הציבורי חדל להתקיים תנאי מהתנאים הדרושים לצורך קביעתו לפי סעיף קטן (א).

הקביעה של שר האוצר שאכן הוא נותן אישור למוסד, שהוא מכיר במוסד הציבורי כמוסד ציבורי, יכולה להיות מותלית בתנאים מסוימים.

זה מה שאני מחפש.

הנה הם. אתה יכול להוציא אותם מאתר האינטרנט שלנו.

תודה רבה. אתה יכול לקבל גם את האישור באינטרנט.

אני רוצה עוד מעט להציג לך יישום שבנינו באינטרנט.

אם אתם רוצים לאשר את החוק, אני צריך לראות את התנאים.

זה ברור. חבר הכנסת אורלב, אתה מעלה טיעון נכון. אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנחנו עכשיו מכניסים את זה בחקיקה. דיברנו על העניין הזה ואכן צריך לדעת מה הם התנאים, מה כן להוציא וכן להכניס בחקיקה ומה לא. זה לא יכול להיות ערטילאי.

על הנושא של העברת האישור לידי מנהל, צריך לחשוב.

כן. זה הדיון. אנחנו עוברים שלב. אנחנו משדרגים את סעיף 46 ומכניסים אותו לחקיקה ראשית מעבר למה שהיה עד היום שהיה פחות ברור מכיוון שזאת הייתה מחלקה קטנה במשרד, אבל המחלקה הפכה להיות מחלקה גדולה והיות שזה נושא מרכזי. כשמשדרגים, הכול משתנה. אם אנחנו מורידים סמכות לשר ומעבירים אותה למנהל, צריך לנמק את זה וצריך לדעת בדיוק מה כן ומה לא. כאשר אומרים שמבטלים תנאים או מוסיפים תנאים, נצטרך לדאוג לכך שכאשר אדם קורא את החוק, הוא ידע במה מדובר.

אני לא ארד לרזולוציה מאוד מאוד נמוכה אלא אתן כרגע איזושהי סקירה כללית של החוק ואחר כך נרד לרזולוציה יותר רחבה.

חדל להתקיים במוסד הציבורי תנאי מהתנאים הדרושים לצורך היותו מוסד ציבורי כמשמעותו לפי סעיף 9(2).

תנאי מקדמי להיותו של המוסד מוסד ציבורי לפי סעיף 46 הוא שיעבור את המשוחה של 9(2) ושם נגדיר מהו מוסד ציבורי.

יש היום שינוי בהגדרה?

לא. אני מפנה לסעיף 9(2) הקיים.

מה יש היום בסעיף 9(2)?

סעיף 9(2) אומר שכאשר מדובר באותו מוסד שיש לו מטרות מהמטרות שמוגדרות בחקיקה, ומדובר בחבר בני אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, הוא הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים וכולי. הסעיף מציין את כל הפרטים, מה צריך להיות מוסד ציבורי ובלבד שהוא עונה לאחת המטרות המנויות בסעיף כאשר מדובר במטרה ציבורית.

אין חידוש בעניין הזה.

אין חידוש. אני מפנה לסעיף 9(2) הקיים שלא תיקנו אותו.

היום אין לך הפניה לסעיף 9(2).

לא, יש. עילת מתן.

עילה של מתן, אבל אין לכם עילת ביטול לפי סעיף 9(2) אלא יש לכם עילה למתן.

נכון.

כן, זאת עילת ביטול חדשה.

מה ההבדל בין 9(2) ל-(3)?

ב-(3) מדובר על 9(2). ב-(2) מדובר על תנאים שקבע שר האוצר לאותו מוסד ציבורי ספציפי.

יש תנאים אוניברסאליים ויש תנאים דיפוזיים וספציפיים.

כן.

נכון. זה ההבדל בין (2) ל-(3).

אגב, כמה פעמים שר האוצר נדרש ללכת לבית המשפט?

בגלל שהמחלקה היא טובה, זה לא קורה הרבה.

זה לא קורה בכלל.

לא, יש שני בג"צים. יש לנו בג"ץ אחד שכרגע אנחנו מחכים לפסק דין, פסק דין ויפסנה, עמותה שעוסקת במדיטציה של שתיקה שביקשה סעיף 46 בטענה שזה חינוך. יש לנו בג"ץ שנקרא חוקה לישראל ושם דווקא אשררו את סמכויות השר לעניין סעיף 46 ואת שיקול הדעת שלו.

מה הבג"ץ השני? לא שמעתי.

חוקה לישראל פירש את הסמכות של השר מכוח סעיף 46 והסביר שזה שיקול דעת רחב. הוא למשל הצדיק את השר בהקשר של בג"ץ חוקה לישראל שזה לגיטימי או זה לא בלתי סביר ששר האוצר החליט לא לתת 46 לגופים בעלי זיקה פוליטית או גופים ששנויים במחלוקת ציבורית עמוקה. דרך אגב, אלה קריטריונים שלא נמצאים בחוברת שהראיתי לכם. סעיף 46, כמו סעיף המטרה הציבורית בסעיף 9(2), שמקנים את הסמכות לשר האוצר, בעצם כלי פיסקאלי, כלי מדיניות של ממשלת ישראל ביחסים שלה עם המגזר השלישי. משם זה מתחיל.

מה הבג"ץ של חוקה לישראל?

זאת עמותה שרצתה לשנות את שיטת המשטר בישראל, רצתה חוקה למדינת ישראל, הוביל אותה אוריאל רייכמן. הם רצו סעיף 46.

הם רצו גם לעצור את החרדים. מה הם רצו ממך?

הם רצו סעיף 46.

יש בג"ץ מלפני עשרים שנים?

כן. ודאי. השופט ברק נתן אותו.

איפה זה עומד?

ניצחנו בבג"ץ.

לא היו לכם בג"צים. זה סתם. חוקה לישראל היה רק תוכנית אמנותית. אתה מדבר על לפני עשרים שנים, על לפני חוקי היסוד.

דווקא לא. אחרי.

מה רוצים מהבג"ץ אלה ששותקים?

הם טוענים שהם מתעסקים בחינוך. כשאתה בא לסדנא של שתיקה שאורכת עשרה ימים, הם טוענים שזה סוג של חינוך.

הם בטח מתכוונים למה שכתוב - גם אוויל מחריש לחכם ייחשב.

הם מקיימים את האמור – סייג לחכמה שתיקה.

נכון. תמשיכי.

עילה נוספת שהיא חדשה ולא מופיעה היום בחקיקה אבל היא בהחלט מעגנת את המציאות ואת העמדה.

זה קיים גם היום.>

זה מופיע ב-9(2) אבל לא כחלק מעילת ביטול ב-46. זה מופיע בתוך 9(2).

יש לך היום את (א)(1). בעצם היום יש לך שתי עילות ביטול.

יש לך שניים קיימים – (1) ו-(4) הקיימים ו-(2) ו-(3) שהוספנו.

נכון.

ריכזנו את זה למקום אחד.

מי היה מוסמך לוותר על סמך זה, השר?

השר.

אבל לא ביטלו, זה לא היה ביטול אלא רק חיוב במס על הכנסה מעסק. יכול להיות שיהיה לך גם מוזיאון וגם חנות והחנות הייתה מתחייבת במס. זה הכול. לא היה כאן ביטול של כל המוסד. כאן הולכים לבטל את כל המוסד.

לא. חס ושלום. אני רוצה להסביר את זה.

זה מה שעולה מהאמור.

לא. סעיף 9(2) אומר במפורש: מוסד ציבורי יכול להיות מה שנקרא אנדרוגינוס עם פעילות עסקית. אין לנו בעיה עם זה אלא להפך, זה דבר לגיטימי. העילה הזאת באה להתמודד עם מצב שהתפל הופך לעיקר. אנחנו מדברים על אותו גוף שבסופו של דבר מפעיל פעילות של קייטרינג או פעילות של בית מלון ואתה מבין שבעצם העסק הפך להיות העיקר והפעילות הציבורית הפכה להיות שולית. כאן המחוקק אומר שבמצב הזה צריכה להיות בסופו של דבר פעילות שהיא למטרה ציבורית.

תמשיכי.

העילה הרביעית היא עילה שמופיעה היום בסעיף (א)(1) הקיים בסעיף 46.

חלק מהותי מפעילותו של המוסד הציבורי אינו להשגת המטרה הציבורית.

זה סמכותו של פקיד?

כן. כרגע זאת סמכות של שר אבל אנחנו רוצים שזאת תהיה סמכות מנהל.

כמה ביטולים כאלה יש בשנה האחרונה על פי סעיף (4)?

התשובה היא אפס כי השר בסופו של דבר הוא מינוי פוליטי, הוא איש עסוק ואנחנו לא נפנה אליו ביום יום למקרים האלה. אני אומר את האמת. אין לי חופש פעולה.

לפי סעיף 46 יש עמותות שלדעתך לא זכאיות ולא פנית לשר לבקש?

יש לנו שתי סמכויות, לחדש או לא לחדש אישור או לבטל אישור שזה רק אצל השר. בשעתו באה ועדת ארידור, אמר את זה גם מבקר המדינה, שבכלל ראוי שכל הפעילות הזאת – גם של אישור וגם של ביטול – תהיה אצל המנהל. אנחנו לא כתבנו את זה. לא הלכנו לקיצוניות הזאת. אנחנו כתבנו כאן הצעה שהיא מידתית.

באיזה דוח מבקר המדינה מדובר?

מספר 61ב'. אני אראה לך אותו. הוא כאן. הדוח מלפני שנה. אנחנו אמרנו שראוי בסופו של דבר שהליך האישור יהיה על ידי שר האוצר וועדת הכספים כי יש כאן גם שיקולי מדיניות ויש כאן גם שיקולים ערכיים. כמו שיש ויפסנה, יש לי גם עמותה שרוצה לתת 46 למשפחות של אסירים בבתי הכלא ואני מדבר על אסירים ביטחוניים. אני הייתי רוצה שבשאלות מדיניות, בשאלות ערכיות, כן יהיו כאן שיקולים שאני אוכל לפנות לשר וגם לוועדת הכספים, והיום החוק מקנה לוועדת הכספים זכות וטו על עמותות מסוימות. למשל, מרכז פרס לשלום, דבר שעלה בעיתונות, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל ב-2002 מי שלא אישר אותו, זה אתם, זאת ועדת הכספים.
אנחנו חושבים שבמסלול אישור ראוי, בהחלט ראוי ששר האוצר יהיה מעורב כי כמו שאמרתי זה כלי מדיניות וכמובן ועדת הכספים כמי שבסופו של דבר יכולה להטיל את הווטו, כן או לא, אבל לעניין ביטולים במובן הטכני, במובן של אי הגשת דוחות, במובן של אי עמידה בתנאי כזה או אחר שהוא לגיטימי, שאנחנו דורשים בכל זאת ממוסד ציבורי איזשהו אלמנט של ציבוריות, איזשהו אלמנט של מחויבות חברתית, במובן הזה תנו לנו אנחנו כדרג מקצועי את הכוח ואת המנדט הלגיטימי והנורמאלי לבטל את האישור אם צריך לבטל אותו. אם למשל יש לי רישיון לאקדח ומחר חלילה הרופא שלי לא נותן לי אישור כי השתגעתי, מי יטפל בזה? מי יבטל לי את האישור? לא אותו משרד שנתן לי את הרישיון? רבותיי, זסה טריביאלי.

הביטול הזה על פי ארבעת הסעיפים צריך אישור ועדת הכספים?

לא. גם היום החוק לא אומר את זה.

גם היום שתי עילות הביטול שקיימות בחוק, הן לא באישור ועדת הכספים.

אבל היום הן גם בידי השר והן גם מאוד ברורות. הוא לא הגיש שני דוחות וגם חלק מהותי מהפעילות שלו. זה לא שיקול דעת מאוד מאוד רחב.

הבנו. הוויכוח ברור. תמשיכי. עכשיו מציגים את הדברים. אנחנו עוד לא בפתרונות.

אני רק רוצה לומר לך אדוני היושב ראש, כיושב ראש השדולה לקידום החברה האזרחית שתדע שהחברה האזרחית במדינת ישראל מפגרת מאוד ביכולת התרומות שלה לגופים ציבוריים. הם מפגרים מאוד אחרי העולם המערבי אליו אנחנו רוצים להידמות. אנחנו מחפשים כל הזמן מנגנונים איך לעודד.

יש לנו היום בשורות לתת לך.

לכן אנחנו מורידים את הרצפה שמזכה בזיכוי ומעלה את התקרה.

זה גם בא עם עוד דברים. אנחנו נדבר על זה.

ממה שהבנתי עד עכשיו, אני אומר גלוי, אני קצת מוטרד מרוח הדברים. אני אומר שאני מוטרד, אבל אנחנו רק בהתחלה.

חבר הכנסת אורלב אומר שרמת התרומות שנמצאת במדינת ישראל היא רמת תרומות נמוכה. אני בעד החוק ואני אומר מדוע. אני בעד החוק קודם כל בגלל הרעיון. אני רוצה לשדרג את סעיף 46. המדינה יצאה מהמון דברים שבעבר היא הייתה בהם והדברים האלה עברו למגזר השלישי כאשר מדובר בתרומות ובכל מיני פעולות שעושה המגזר השלישי וצריך לעודד אותם. המדינה הגיעה למסקנה ובאמת הפעילות הזאת מאוד התרחבה בשנים האחרונות. כמות הפניות היא גבוהה יותר וכך גם כמות האישורים.

דרך אגב, מתי אתם מביאים עוד רשימה? אני שומע שיש עוד פניות.

קודם כל, מצבנו מעולם לא היה יותר טוב מכפי שהוא היום. יש מעט מאוד תיקים וכרגע יש רשימה שמגיעה. האמת היא שאין לי היום אפילו תיקים לעבוד עליהם.

אבל לא קיבלנו עוד רשימה.

יש רשימה שמגיעה אליכם. כרגע היא אצל השר.

אתה מתכוון לשר החשוב.

היא יצאה לחתימה לפני שבועיים.

תגיד בבקשה לשר שיחתום. הוא דיבר אתי הבוקר. הייתי אומר לו שיחתום כי חבל על הזמן. על כל פנים, אני בעד החוק ואני בעד לשדרג אותו. צריכה להיות קואורלציה או מתאם בין הסמכויות שהמשרד מקבל ללא ועדת הכספים או אולי אפילו לא שר לבין זה שהציבור ידע על מה מדובר. זה חייב להיות אחת משתיים: או שהסמכות מתפזרת להרבה גופים, זאת אומרת, לא רק המנהל אלא גם השר וגם ועדת הכספים, או שמייעלים את העניין אבל אז כולם יודעים על מה מדובר. זה מסיבה מאוד פשוטה, כי מחר אתה הולך להיות אברך בישיבה ואת הולכת להיות יועצת משפטית ובאים אנשים חדשים שאני לא יודע מי הם והם עלולים לנצל את כוחם לרעה. מצאנו דברים כאלה בעולם. אני כל פעם עושה את החשבון מה יגידו עלינו בעוד עשר שנים. פתאום יבוא איזה פקיד, איזו יועצת משפטית, וייקחו מישהו בגלל סיבה פוליטית ולא ייתנו לו את האישור. אף אחד לא יודע למה, אף אחד לא יודע על מה ולכן צריך להיות מתאם בין הטלת הסמכויות או יצירת סמכות בכוח לאנשים שהם אינם נבחרים או ללא ועדה כשאין על זה פיקוח ציבורי לבין העובדה שאנחנו יודעים פחות או יותר – אי אפשר להגיע לכל הדברים – שיהיו כתובים בחקיקה. יהיה כתוב על מה מדובר. לזה התכוונת?

פחות או יותר.

בסדר. תמשיכי.

הכנסנו סעיף הבהרה שאין בסמכות המנהל, העובדה שהמנהל יכול לבטל את הקביעה בגלל ארבעת העילות שקודם לכל ציינו, זה כמובן לא גורע מסמכות הביטול של שר האוצר לבטל את הקביעה שמוסד ציבורי הוא אכן מוסד ציבורי.

האם לשר האוצר גם תהיה סמכות לבטל את הקביעה של המנהל לבטל.

ודאי. הוא יכול תמיד ליטול את הסמכות. ברור.

גם ישר וגם הפוך.

כן.

גם כשזה קבוע בחוק שזאת הסמכות של המנהל? אני לא חושבת.

אני חולק עליכם.

ברגע שקבוע לך בחוק שהסמכות היא שלך, אי אפשר.

אפשר להוסיף הסתייגות.

לא, השאלה היא מה אתם מציגים.

אנחנו לא רואים בעיה עם סמכות מקבילה. לא רואים עם זה בעיה. בסופו של דבר המנהל זה אנחנו, אנחנו לא עושים דברים במחשכים ואפשר לתקוף כל החלטה שלינו.

לא, אל תלך לשם. אני דיברתי עם שר האוצר כמה פעמים על כל מיני נושאים שלא קשורים לאגף שלכם ולשם לא הגענו. בכל מיני נושאים אחרים דיברנו והוא אמר שאין לו סמכות בחוק. הוא אמר שאני צודק אבל אין לו סמכות בחוק. אגב, שמעתי את זה מהרבה שרים ושמעו את זה כאן כל חברי הוועדה. למשל, שמענו לאחרונה משר התעשייה לגבי פרי הגליל. אין לו סמכות בחוק. מה שאתה אומר יכול להיות נכון, אבל החוק לא מאפשר. נניח המנהל מחליט שהוא לא נותן או כן נותן, הוא כן נותן אישור או לא נותן אישור של הפטור מהתרומה לפי סעיף 46, פנו לשר והשר אמר שהמנהל טעה. האם החוק מאפשר לו להגיד את זה?

הרעיון של החוק הזה הוא להוריד את סמכות הביטול לדמות המקצועית ולא לדמות הפוליטית. אני חייב לומר שבניגוד למה שנאמר כאן, אני חושב שהעילות לביטול הן מאוד ברורות.

מבחינת ההארכה, הוא כן יכול. הוא יכול להאריך.

המנהל היא הדמות המקצועית וסמכות מקצועית שיודע לבדוק האם הגוף שקיבל את האישור, אכן עומד בכל התנאים בגינם הוא קיבל את האישור וככל שהוא לא עומד בהם, הוא יוכל לבטל לו את האישור. זאת ההצעה ולא ברמה הפוליטית.

לעניין ההצעה הזאת, בעצם יש סמכות מקבילה למנהל ולשר האוצר.

הוא אומר שלא.

לתת אישור אבל לא לבטל.

גם לבטל.

אני אבהיר. נשאלו כאן שתי שאלות, האם יש גם לשר סמכות לבטל והתשובה היא כן, זה כתוב בפירוש. השאלה היא האם השר יכול לעקוף את הסמכות הזאת.

הוא לא יכול.

התשובה לזה היא לא.

הוא לא יכול משום שאלה סמכויות מקבילות שוות.

נכון.

ולכן הוא לא יכול, אבל זה שונה ממה שאמרתם קודם. עדיין יש שאלה והיא מה היחס בין הסמכויות האלה. מתי זה יבטל ומתי זה יבטל, מתי זה ייתן ומתי זה ייתן. זה לא ברור מההצעה. לכאורה אני אגיד לך איך זה מנוסח. זה מנוסח כסמכות ראשית למנהל ואומרים בסעיף קטן אחר שאין בכך כדי לגרוע מסמכותו של שר האוצר. זאת אומרת שברוב המקרים הכוונה היא שזה יהיה המנהל אבל מתי לשר האוצר כן תהיה סמכות? זה לא ברור.

את הלכת כאן רחוק מדי. בא שר האוצר ואומר שהמנהל ביטל לשתקנים את האישור. נניח שהם קיבלו והמנהל ביטל להם. בא שר האוצר ואומר שלא היה ולא נברא, המנהל שגה ולכן הוא מבטל את הביטול. ספי, אמרת שהמנהל הוא איש מקצוע. השר הוא איש פוליטי ולכן אין אפשרות איש פוליטי ייקח את הסמכויות מאיש מקצועי בעניין הזה. נכון?

ההצעה כמו שהיא מנוסחת עכשיו אומרת שזה לא יוכל לקרות. השר לא יוכל לבטל.

הצעת החוק הזאת עברה גם את משרד המשפטים.

כן.

גם את הייעוץ המשפטי אצלכם ואתם אומרים שאיש מקצוע הוא איש אובייקטיבי ואיש פוליטי הוא איש פוליטי.

תאמין לי שדיון כזה לא היה בוועדת שרים לחקיקה. הם לא יודעים על מה הם הצביעו.

זה חלק אחד. תקן אותי אם אני טועה. החלק השני שאמרת הוא שהעילות מאוד ברורות. העילות חייבות להיות ברורות לא רק לך אלא גם לי אבל לי הן לא ברורות. אחרי שאני קורא את הסעיפים האלה, אני לא יודע על מה מדובר.

כשאמרתי ברורות, הכוונה ברורות למי שמקבל את האישור. כשאדם מקבל את האישור, הוא עומד ברשימה של תנאים. נחזור למצב הנוהג היום על פי הדין הקיים. גם על פי הדין הקיים השר יכול לבטל בכל עילות הביטול האלה מכיוון שעילות הביטול האלה הן עילות לביטול בגין מי שלא עומד בתנאים לקבלה. לשר יש סמכות לתת את האישור ויש לו מכוח הדין הכללי גם את הסמכות לבטל את האישור. גם בדין החדש אנחנו משאירים את אותה סמכות לשר.

היום אין לו סמכות כזאת.

ומה יהיה לפי החוק המוצע?

לפי החוק המוצע אנחנו פשוט מוסיפים עוד סמכות שהיא סמכות מינהלית לבטל בגין אותן עילות. אנחנו מבהירים ומגדירים מה הן העילות, אבל מבחינת כללי המשפט המינהלי, העילות האלה היו קיימות גם על פי הדין כיום.

ושר האוצר היה יכול להתערב בזה?

זה היה רק שר האוצר.

זה היה רק שר האוצר. היום הורדנו את זה לסמכות המנהל.

אני רוצה לומר גם כמה דברים טובים על ההצעה הזאת. אני רוצה שתבינו משהו. יעל אמרה וסיפרה לכם על המדרגה של ה-180 שקלים. הנושא של 180 שקלים לא בא לבד. יש לנו סמכות בתקנות השכר להעניק למעביד את המנדט לנכות זיכוי בגין 46 דרך תלוש השכר, לחסוך לעובד הזה את הצורך לפקיד שומה כדי לקבל זיכוי.

זה דבר חשוב מאוד.

זה דבר חשוב מאוד. עד היום המייצג היה לוקח את המעביד ובא לפקיד השומה. אני רוצה שתדע שעכשיו אנחנו עושים כאן מהפכה. מה שהיה קורה עד היום, המעביד היה בא ומבקש פתקאות מהפקיד והיה מקבל איזה אישור שאומר שמעכשיו אותו מעביד עומד בתנאים מסוימים, שומר את הקבלות אצלו ונותן את הזיכוי לעובדים שלו. מה שעשינו וזאת ביוזמתנו, הלכנו ובנינו מערכת מחשב שמאפשרת למייצג, שהוא מחובר עם כרטיס חכם ומתחבר למערכי המחשב של הרשות, רואה החשבון לצורך הדוגמה, לרשום את המעביד שלו באופן אוטומטי במערכת. אז הוא בעצם מקבל כבר פלט, הוא מקבל אוטומטית במחשב במשרד פלט שהמעביד הזה מאושר. המערכת חכמה. היא בודקת גם את המעביד ואת הנתונים שלו.

כאן עשינו שני דברים. קודם כל, בנינו את המערכת הזאת. שנית, הוספנו הוראת ביצוע ובהוראת ביצוע חדשה שאנחנו הולכים להוציא אותה הגדלנו את מצבת המעבידים. אם בעבר דרשנו מעביד שיש לו מאתיים עובדים, אנחנו דורשים מעביד שיש לו חמישים עובדים.

זה כבר עובד?

זה הולך לעלות לאוויר בחודש הקרוב. בחודש-חודשיים הקרובים.

אני יודע שתמיד בישיבות זה יהיה.

לא. זאת יוזמה שלנו. זה לא פורום שולחן עגול. זאת יוזמה שלנו.

יהודה, ההתלהבות שלך ראויה לציון. אנחנו כאן בוועדה משבחים אותך כל הזמן אבל עכשיו אנחנו עוסקים בחוק ולא בפרס ישראל.

המשמעות היא שאותם אלה שרוצים לתרום והם לא מנצלים את הזיכוי, יוכלו לתרום את הזיכוי שלהם לעמותה.

למה באמת אי אפשר?

הוא לא נותן לי.

זאת הצעת חוק נוספת. אל תערבב עכשיו שמחה בשמחה.

אחרי שנסכם את כל הפרטים של החוק, לפני שנצביע, נבקש להוסיף את זה בחוק הזה.

זה נושא חדש.

תגיד שזה נושא חדש, נלך לוועדת הכנסת. אני רוצה להגיע אתו להסכמה.

אדוני, אני רוצה להסביר לך כמה דברים. החוק שלנו, סעיף 46, ברגע שקיבלת את סעיף 46, קיבלת שער להטבות מס נוספות. קיבלת סעיף 61 לחוק מס שבח שנותן לך פטור חלקי או מלא ממס שבח. קיבלת הקלה במס רכישה, קיבלת הכרה בהוצאות בגין תרומות, אתה מקבל גם הקלה במס רכישה. כל הטבות המס היום ניתנות ללא שום הבחנה אם אתה עמותה קטנה או אם אתה למשל יד שרה. אין שום התייחסות.

למה כל הזמן יד שרה? אפשר פעם להזכיר את עזר מציון?

בסדר, עזר מציון. עיין ערך ארנונה ותראה מה קרה להם עם הנושא של הארנונה. זה בדיוק נוגע לנקודה, זה נוגע לכל הטבת מס חדשה שאדוני רוצה להוסיף ואת זה צריך להבין.

אני רוצה לתרום את השליש הזה. תאפשר לי לתרום אותו.

הנושא הזה נדון וקיבלתם תשובה. יש בעיה תפעולית מאוד קשה עם הנושא הזה אבל אני רוצה לענות ברמה העקרונית.

אמרת שאתה עכשיו עושה מערכת חדשה.

נכון.

זה חלק מהמערכת. המעסיק יודע ולכן מה הבעיה?

קחו בחשבון שהנושא הזה יעלה. תמשיכי. אני מבקש להציג את הכול. אנחנו נקיים עוד ישיבה ונדבר על כל הפרטים. אנחנו רוצים לעזור לכם אבל אל תהיו מקובעים בהצעה שלכם.

ממש לא.

אנחנו לא מקובעים. אנחנו מוכנים לשמוע.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. בשנים האחרונות כל הנושא של שינויים במגזר השלישי זה דרך פורום שנקרא פורום שולחן עגול שמנהל אותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעקבות החלטת ממשלה מספר 3190. החלטה זאת מדברת על הידברות עם המגזר השלישי. במהלך השנים האחרונות, בעקבות הפורום הזה ובעקבות הפעילות גם של חבר הכנסת אורלב, ביטלנו את מס מעסיקים, הגדלנו את הרף בגין מס שכר, פטור ממס שכר ל-160 אלף, העלינו בשנים האחרונות את התקרות כמו שיעל סיפרה, הגדלנו את הוצאות המתנדבים, ביטלנו הוצאות עודפות בגין רכבים דבר שמאוד מקל על העמותות שהיו אמורות לשלם תשעים אחוזים על הוצאות עודפות, הרחבנו את הנושא של זיכוי מס על ידי המעביד גם על החשב הכללי כדי שייתן את זה גם לעובדי המדינה.

אלה עילות לפרס ישראל.

אני מסכים. אני אומר שאני מאמין בהידברות. עשינו דברים יפים בשנים האחרונות. אני מאמין שיש עוד על מה לדבר לעתיד לבוא אבל המציאות כרגע היא שמתוך 4,200 גופים שיש להם סעיף 46, למחציתם יש אישור שמתחדש כל שלוש שנים ומחציתם מחזיקים באישור היסטורי משנת 1992, הם לא נבדקו על ידינו ואי אפשר להמשיך עם המצב הזה.

למה לא נבדקו?

לא נבדקו. איך אני אבדוק אותם? איך אני אבדוק אותם באופן שוויוני? איך נגרום למצב כזה שאני לא אפול דווקא על עמותה מסכנה שיבדוק אותה גם פקיד שומה א' וגם אני ואולי גם עוד גוף אחר. הרי כדי להבטיח בסופו של דבר בדיקה נאותה ושוויונית, יש את המנגנון של כל שלוש שנים.

בא מבקר המדינה ואמר לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך עם המצב הזה.

בוא נקבע עשר שנים לכולם.

יהודה, הבנו.

לא הייתה לנו ברירה.

תקבל גיבוי להפסיק עם ההסדרים ההיסטוריים.

בואו נתקדם. תציגי את ההמשך. על סמכות המנהל דיברת.

עכשיו אנחנו מדברים על שינוי עדכון הסכום. אני מדברת על ביטול. עברתי לסעיף קטן (ב) – בטל. אני מסבירה מה זה אומר כשאני מבטלת את סעיף קטן (ב).

אל תסבירי. תגידי רק את העקרונות.

העיקרון הוא שינוי המנגנון. אם עד היום בעצם העדכון של אותם הסכומים שקודם דיברנו עליהם, הרצפה והתקרה נעשו בסוף שנה, אנחנו נעביר את זה לתחילת שנה. היום בחקיקה זה אוגוסט ואנחנו נעביר את זה לתחילת השנה. כמו סעיף 120. בעצם נעביר את זה כמו כל העדכונים שקיימים היום בסעיף 120(א) לפקודה. העדכון יהיה באותו אופן גם של התרומות.

זאת הטבה.

זאת הטבה. בוודאי שזאת הטבה.

אני לא רוצה לחזור על דבריו של יהודה אבל יש לנו מוסדות שלפני 1992 ניתנו להם אישורים ללא הגבלת זמן ואנחנו מבקשים בצורה מדורגת לבדוק.

זה לא כאן, זה בסעיף אחר.

אנחנו מבקשים בצורה מדורגת לדון ולבדוק את הכול.

זה בלי לרדת לרזולוציות מאוד מאוד גבוהות. אלה עקרונות החוק.

חבר הכנסת אורלב מדבר על דיל. עסקה כוללת, זה דיל.

אני מציע שתגידו לנו מה מפריע לכם. תן לי רשימה ואני מבטיח לך שאנחנו נעשה את מרב ההשתדלות שלנו אבל תנו לנו רשימה. תגידו לנו א', ב', ג', ד'. תרכזו את זה.

אנחנו בעצם מבקשים מיפוי של הדברים, נלך הביתה ונדון בהם.

בסדר. יש עוד דברים?

זהו.

עורך דין צחור. את מי אתה מייצג?

אני מייצג מספר גופים, את לשכת עורכי הדין ואת המגזר השלישי.

אני חושב שטוב שאנחנו מגדילים את הסכום לשבעה וחצי מיליון שקלים. אגב, זה כבר קיים מ-2009 כאשר קודם לכן הסכום היה ארבעה מיליון שקלים.

בהוראת שעה ועכשיו אנחנו ממליצים לקבע את זה כהוראת קבע.

נכון. הוראת הקבע הזאת מתבקשת. אני חושב שהיה ראוי להפריד אותה. כל שנה הרי היו מגדילים את הסכום הזה וכך זה במשך שבע-שמונה שנים ללא קשר לכל התיקונים האחרים. כלומר, אני חושב שיש מקום לקבל את ההצעה הזאת ולהמשיך קדימה לגבי כל היתר בהזדמנות אחרת. אגב, התיקון הזה, אני רוצה להדגיש, מתייחס ל-2011. כלומר, אנחנו כבר חודשיים-שלושה אחרי המועד. אנשים היום לא יודעים כמה לתרום ב-2011. אני חושב שאת התיקון הזה צריך לקבל היום לגבי הנושא הזה של התרומות כדי שנדע מה קורה מבחינת ודאות משפטית והגשת הדוחות למס הכנסה. אנשים לא יודעים מה גובה הסכום. זה לא קשור לכל היתר.

היום הסכום ידוע. נגמרה הוראת השעה והסכום ידוע.

הסכום חזר להיות הסכום הנמוך.

אין הגיון שבשנת 2010 הסכום יהיה 7,600 מיליון ובשנת 2011 הסכום יהיה 400 אלף שקלים.

כל עוד החוק לא עובר, זה כך.

לכן אני אומר שזה לא קשור אחד לשני.

איך עשיתם בהוראת שעה?

הרצפה הייתה 300 שקלים והתקרה הייתה 7.5 מיליון שקלים.

אבל למה אי אפשר לחדש את הוראת השעה לפני שהחוק נכנס?

זאת חקיקה ראשית. זאת הייתה הוראת שעה ועכשיו אנחנו רוצים להסדיר את הכול.

מה שאתם רוצים לעשות, אנחנו יודעים ומרגישים בעצמות. אני רק שואל. היום אלה הסכומים עליהם הוא מדבר?

חזרו הסכומים שהיו לפני הוראת השעה.

שני מיליון שקלים.

420 ו-4.208 מיליון.

אתה מבין מה קורה? הם מגישים חוק ב-5 בדצמבר 2011 ובינתיים הוראת השעה בוטלה. זה במסגרת העידוד לתרומות. היום אדם במדינת ישראל לא יודע מה קורה.

אני יכול לפצל סעיף בחוק, אם אתם מסכימים, ולהמשיך את הוראת השעה לעוד שנה?

לא.

לא, אנחנו לא רוצים לפצל.

יישאר לכם הסדר הקבע. זאת אומרת, הוא יישאר בהצעת החוק כהסדר קבע.

לא, אנחנו לא רוצים את הפיצול.

אתם לא מסכימים?

לא.

בן ערובה.

לא. זה לא בן ערובה. רוצים בעצם להרחיב את התמיכה של הממשלה, אבל אין בעיה, אנחנו רוצים לתת את תמיכת הממשלה, אבל מנגד חייב להיות גם פיקוח רחב יותר. בדיוק כמו שיש הטבה גדולה יותר, חייב להיות פיקוח על המוסדות. זה אחד תלוי בשני אלא שאלה פשוט צדדים אחרים של אותה מטבע.

אחד היתרונות שלי הוא שפעם עבדתי 11 שנים בעמותה לקידום החינוך ואני יודע מה קורה לעמותות. יש להם את הבדיקות של סעיף 46, יש להם את הבדיקות של ניהול תקין, ודרך אגב, זאת אותה ממשלה, יש להם את הבדיקות שמקבלים תמיכה מהמשרד הממשלתי כשהם נופלים בביקורת של רואה החשבון, ויש להם את הביקורת המדגמית של החשב הכללי. אני לא יודע אם יש עוד גוף במדינה שמעסיק כל כך הרבה כוח אדם במשך כל היום רק לבדיקות. אולי תעשו סדר בנושא הזה בחוק שלך? הבדיקות של מישהו ולא חשוב של מי, שלך, של המשרד, שהן יהיו בדיקות פעם אחת. אתה יודע כמה כוח אדם ובזבוז כספים יש על העניין הזה?

אני מסכים אתך במאת האחוזים. אין ספק שאפשר לעשות גם רפורמה בנושא של רגולציה. אין לי ספק בכלל, אבל גם צריך לדעת דבר אחד. במדינת ישראל כל אדם שרוצה לתרום ולהתנדב, הוא לא מתנדב בעמותה קיימת אלא הוא מקים לעצמו עמותה. חלק מהבעיה היא שיש לנו פשוט מספר בלתי נתפס של עמותות פר אוכלוסייה. כמו שיש הרבה עורכי דין במדינה, אותו הדבר לעניין העמותות. אני לא בטוח שזה טוב ואני לא בטוח שזה טוב גם למגזר השלישי.

ב-2011 להחזיר לסכום של ארבעה מיליון שקלים, נראה לי שגם מבחינה משפטית זה לא חוקי.

עזוב, הם לא מסכימים. זה חוק ממשלתי.

הדבר הזה לא יעמוד בקריטריונים של בג"ץ.

לענייננו, הייתה לי שיחה עם יהודה מונסונגו ואני חושב שאנחנו נוכל להמשיך לשוחח על התיקון הזה. אנחנו חושבים שאם מקבלים את התיקון הזה, חייבת להיות זכות ערעור לנישום על הקביעות של המנהל. זה לא יכול לבוא ללא זכות ערעור. אם אנחנו נקבל את כל ההמלצות שהמנהל יוכל לעשות את התיקונים האלה, דבר שהוא עושה היום, אנחנו נבקש ראשית זכות ערעור, ושנית, לא שנתיים וחצי אלא לפחות ארבע שנים. שזה יהיה לפחות לארבע שנים.
הדבר האחרון. כל התנאים שמבטלים את האישור, די בכך בתנאי אחד – זה נראה בעינינו דבר אבסורדי. לא יכול להיות שאם עמותה או גוף לא מקיים תנאי אחד, מיד הוא חייב להתבטל. זה דבר שהוא לא הגיוני. צריך לתת את מרבית התנאים ובאמת זה לעבריין ולא לאחד שסרח בדבר קטן ומיד לבטל אותו. כמובן שיש גם לתת לשר האוצר סמכות לאובר רולינג על הפקיד שקובע את מה שקובע. אגב, שר האוצר היום יכול לקבוע את המטרות הציבוריות עצמן, כך שקל וחומר הוא יכול לקבוע.

תודה רבה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון.

לפני כן, מילה אחת. אנחנו מעוניינים להכניס את לוחות הזמנים, כמה זמן אחרי שהעמותה מגישה את כל הניירות היא מקבלת את ההודעה.

יפה. שאלת מיליון הדולר.

למה אתה צוחק?

אני לא צוחק. אתה צודק במאה אחוזים.

אני אראה לך הרבה מאוד חוקים כאלה. שישים יום, ארבעים יום.

אני צחקתי מכאב. בשנתיים האלה אני עבדתי מול מנהל רשות המסים הקודם יהודה נסרדישי ומול שר האוצר כדי שייתנו להם עוד כוח אדם. אני מסכים אתך לחלוטין. יש אנשים שמחכים זמן רב ויש כאלה שמחכים זמן רב מפני שבאמת לא מגיע להם והם נבדקים.
אני מסכם. אני אומר את מה שאמרתי קודם ואני חוזר ואומר. אני מבקש מתאם ואני אומר גם לך, משרד המשפטים. אם רוצים סמכויות, צריך להבהיר באופן ברור מה הן ההגדרות, על איזה עילות נותנים את סעיף 46 ועל איזה עילות לוקחים את סעיף 46. בשבוע שעבר היה לי עימות ברדיו, לא עימות ממש, עם חברת הכנסת זהבה גלאון שטענה שחלק גדול מהעמותות הן עמותות דתיות. אמרתי שזה מצביע על העובדה שבאמת חלק גדול מהעמותות הדתיות לא מקבלות תקציב מהמדינה. למשל, יש רשימה ארוכה שמגיעה אלינו באופן קבוע של בתי כנסת ושנים ארוכות המדינה בכלל לא בעניין. איך בונים בית כנסת? המתפללים נותנים תרומות ואז, אם יש סעיף 46, מיד הגבאי או ההנהלה או ועד העמותה של בית הכנסת פונים לקבל סעיף 46. לעומת זאת, גופים אחרים שהם אינם גופים דתיים, הם אינם צריכים לאסוף תרומות. אגב, בבתי הכנסת – אני לא יודע אם זה הגיע אליכם לירושלים אבל זה קיים בבני ברק – אם אתה רוצה מיזוג, אתה מכניס כסף למכשיר והוא מפעיל את המיזוג לחצי שעה, לשעה, תלוי כמה כסף אתה מכניס. אני לא ראיתי את זה במקומות ציבוריים אחרים.
על כל פנים, אני לא הסכמתי אתה לחלוטין. האגף עושה את עבודתו. זה שחלק גדול הם נושאים דתיים, זה בגלל שהמדינה לא נמצאת בעניין.

שמונים אחוזים הם אנשים מאמינים.

אבל זה לא קשור לזה. בתי כנסת שמהווים חלק גדול מהבקשות, המדינה לא מתקצבת אותם.

ברשותך, אלה לא רק בתי כנסת. יש תופעה מבורכת של עמותות הנצחה שעוסקות בסעד.

יהודה, תשאיר משהו לפעם הבאה. החלק הזה הוא חלק שאנחנו נמצאים בעידן שצריך להיות שקוף. לפני עשרים שנים היו דברים בהם לא הייתה צריכה להיות שקיפות, אבל היום צריך. אם עושים חקיקה, צריך לעשות את זה.

אני מסכם. חבר הכנסת אורלב, ואני מציע לך עורך דין צחור, אמרתי את עמדותיי. אני מציע שתעבירו לשגית את הניירות שלכם לגבי החוק הזה. את תעבירי את זה אליהם ודברי אתם. תהיו פתוחים לעניין. אני רוצה להעביר את החוק ואני רוצה להעביר אותו כמה שיותר מהר. תהיו פתוחים לנושא הזה. יהיו דברים שלא תרצו לעשות בהם שינויים, נתעמת על העניין הזה ולהערכתי בסוף נגיע להסכמה. ברוב הדברים תסכימו ונעביר את החוק מהר.

מקובל.

בעזרת השם.

בעזרת השם. אמרתי את עמדתי. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>