PAGE
2
ועדת הכספים
06/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
<פרוטוקול מס' 993>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בשבט התשע"ב (06 בפברואר 2012), שעה 12:10

<תקנות מס ערך מוסף (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה מס'), התשע"ב-2012, בהתאם לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

זבולון אורלב

שי חרמש

ציון פיניאן

>
רוית נעים - מנהלת מחלקה בכירה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן - מנהל תחום מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

יוסי דנקונה - מנהל מינהל תעשיות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוחקה

בתיה הרן - מנהלת אגף הרוקחות, משרד הבריאות

רפאל סבר - ממונה על יבוא טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות

חגי דרור - מנהל תחום תקצוב, משרד הבריאות

מנחם וגשל - משרד הרוחה והשירותים החברתיים

נתנאל היימן - מנהל מחלקת רגולציה, התאחדות התעשיינים

עו"ד איתן צחור - לשכת עורכי הדין

דור לין - מוזיאון ישראל, ירושלים

מאיר יפה - עמותת למען אחי, מנהל המרכז לזכויות האזרח, רמת בית שמש

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות מס ערך מוסף (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה מס'), התשע"ב-2012, בהתאם לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון), התש"ע-2010, דיון על הצו והתקנות.
ניהלנו כמה דיונים על הנושא הזה של הצו והתקנות. אנחנו רוצים לסיים את העניין הזה שנמשך זמן רב מדיי.

איפה אנחנו עומדים בנושא הזה? תסבירי בשני משפטים.

אני אסביר. חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד) תוקן באופן שאפשר לייבא בפטור מיוחד למוסד ציבורי שעומד בתנאים מסוימים, שהמטרה הציבורית שלו היא סעד ובריאות. הוא נקבע לעניין סעיף 46 לפקודה, יש בידו אישור מרשם העמותות, הוא פעיל שלוש שנים לפחות מתוכן שנה אחת לפחות שנקבע לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה והוא מייבא טובין שנתרמו לו ללא תמורה כלשהי המיועדים לחלוקה ללא תמורה למחוסרי יכולת או לפעילות השוטפת של המוסד. מוסד ציבורי שעומד בתנאים האלה, אנחנו נוכל לקבוע לגביו פטור ממסי יבוא, ממס קניה או ממכס. מוסד ציבורי, פירושו עמותה, עמותה שעומדת בתנאים של מוסד ציבורי.

בהתאם להסמכה הזאת שקיימת עכשיו בחקיקה ראשית, אנחנו יכולים להתקין פרט מכס בצו תעריף המכס שיפטור ממכס, ממס קניה, טובין שמיובאים לאותו מוסד ציבורי ואת אותו פרט מכס לקבוע גם בתקנות מע"מ כפרט מכס פטור וכך יהיה פטור גם ממכס ומס קניה וגם ממע"מ. ידוע שהמוצרים עליהם מדובר, ברובם פטורים ודאי ממס קניה ובחלקם הגדול לדעתי היום גם ממכס.
אנחנו קיימנו דיונים ארוכים גם עם משרד הרווחה, גם עם משרד הבריאות וגם עם כל הנוגעים בדבר. התקיימו דיונים בוועדת הכספים כאשר חברי הכנסת הביעו את עמדתם בנוגע למה שנכון בצו הזה. סוכם שמדובר על צו שיהיה כהוראת שעה כדי שנבחן איך זה עובד והאם יש ניצול לרעה. סוכם שיהיה מדובר על אביזרים רפואיים שגם לגביהם יהיו הגבלות, גם כדי שלא תהיה פגיעה בייצור מקומי, גם כדי ששוב לא יהיה ניצול לרעה, ושם דובר על אביזרים ומכשירים רפואיים בכמות שאינה עולה על מאתיים יחידות למוסד ציבורי בשנת מס וערכם הכולל לא עולה על שני מיליון שקלים למוסד ציבורי בשנת מס.

לגבי בגדים ונעליים, התקיים דיון בוועדה לגבי משומשים, האם אנחנו מכניסים גם חדשים והיו טענות שחדשים יכולים להגביר את הניצול לרעה של הפרט הזה. בכל זאת בסופו של דבר נענינו לבקשות של הוועדה והכנסנו בגדים ומנעלים משומשים, למעט בגדים שעשויים פרווה או עור והלבשה תחתונה מאחר שבהלבשה תחתונה יש ייצור מקומי וגם חשבנו שמשומשים זה לא רלוונטי. לגבי הכמות, בהתחלה חשבנו להגביל את זה מבחינת שווי אבל בסופו של דבר ראינו שנכון יותר להגביל את זה מבחינת כמות כי להתחיל להעריך את זה, זה בעייתי. בכמות שלא תעלה על שני טון למוסד ציבורי לשנת מס, שזה הרבה מאוד. זה לגבי המשומשים.

לגבי החדשים. דובר על מנעלים ופריטי לבוש ואביזרי הלבשה, למעט הלבשה תחתונה, בגלל הנימוק של הייצור המקומי, בכמות שאינה עולה על אלף יחידות למוסד ציבורי בשנת מס. זה לגבי החדשים.

זאת הייתה ההצעה שלנו. אנחנו נמצאים היום במצב שמבחינתנו אם הוועדה תיתן לנו את האור הירוק, אנחנו נבקש משר האוצר לחתום על הצו ונבוא לוועדה כדי לאשר את תקנות מע"מ שיפטרו גם ממע"מ.

הייתה פנייה ממשרד הבריאות - מאחר והגבלנו את זה בשני מיליון שקלים, את האביזרים הרפואיים – להוסיף מכשור רפואי נוסף כמו סי.טי. MRI וכולי.

זה שייך לעמותות?

בטח זה שייך לעמותות. בתי החולים הם עמותות.

הנושא לא כל כך פשוט מכמה וכמה סיבות. למעט הנושא של מערכת הצנתור והרדיו-תרפיה שזה כחצי מיליון דולר להערכת משרד הבריאות, ואז זה נכנס לשני מיליון שקלים ולכן אין שאלה לגבי זה.

MRI עולה עשרה מיליון דולר.

MRI זה עד מיליון וחצי. זה בסביבות שישה מיליון שקלים. ה-CT, ה-MRI, המאיץ הקווי והפט CT, זה מכשור מאוד מאוד יקר, ושנית, זה מכשור שבאמת מי שמייבא אותו אלה בדרך כלל בתי החולים. כשאנחנו העברנו את החוק הזה, וגם כך היו הבקשות של חברי הכנסת, אנחנו ראינו את זה כחוק שנועד לעמותות של אנשים מתנדבים ורוצים לסייע לקהילה. לכן זה גם נוסח כך שזה מיועד לחלוקה ללא תמורה למחוסרי יכולת או לפעילות שוטפת של שמוסד כדוגמת יד שרה שמייבא אביזרים רפואיים כדי להשאיל אותם לאנשים. לא דובר על כך שמערכת ממוסדת שהיא חלק מהמערכת של מדינת ישראל, היא זאת שתייבא CT, או MRI, מכשור שהוא כבד, כך אני אגדיר אותו. לא זאת הייתה כוונת המחוקק, גם מבחינת הערכה תקציבית שניתנה כדי להעביר את החוק הזה. המכשור הזה לא היה בפנים. זה מבחינת כוונת המחוקק.

מעבר לכך, אנחנו חושבים שתהיה גם בעיה לגבי מי יוכל לייבא ומי לא יוכל לייבא. לא כל בתי החולים הם מוסד ציבורי אלא חלקם הם המדינה עצמה והם גופים של המדינה. ודאי לא מדובר כאן על טובין שנתרמים לחלוקה לנזקקים אלא רק סיטואציה של פעילות שוטפת של המוסד. שוב, השאלה היא באמת איך אנחנו מגדרים את זה.

כאן יש נקודות שאנחנו חושבים שהיבוא של המכשור הזה ללא מסים הוא נושא תקציבי שצריך להידון בדיונים שנוגעים לתקצוב של בתי החולים ולא נוגעים לחוק הזה ולא נוגעים לצו הזה.

מה אתם מציעים לגבי מכשירים רפואיים? מה אתם מציעים עכשיו?

אנחנו מציעים עד שני מיליון שקלים.

איזה סוגים?

יש בזה הרבה סוגים של מכשור רפואי. אנחנו יכולים לתת דוגמאות. קודם כל, מדובר באביזרי עזר לחירשים, עיוורים, אפילו מערכות הצנתור עליהן דובר נכנסות פנימה כי הן עד חצי מיליון שקלים, מד לחץ דם, מכשירי החייאה, כיסאות גלגלים שזה משהו שמאוד יסייע, מחולל חמצן וכולי.

אם אנחנו לוקחים את העמותות הטיפוסיות כמו יד שרה וכדומה, כל האביזרים הרפואיים שהיא משאילה נכנסים בפנים. כלומר, אנחנו לקחנו את מה שבאמת רלוונטי, את מה שמגשים את מטרת החוק.

זה גם יכול לסייע לבתי אבות.

מנחם וגשל, משרד הרווחה, מבחינתכם ההצעה של משרד האוצר עונה על הצרכים?

בגדול, כן. בסיכום המשותף שלנו לגבי כל המוסדות שהם מוסדות רווחה, כיוון שהגוף צריך להביא את הממליצים שלו, אנחנו קיבלנו על עצמנו לבדוק את הממליצים ולתת חוות דעת לגבי הנושא הזה. זה בניגוד למה שהיה בעבר כאשר הוטלה על המשרד משימה שהוא היה נותן חוות דעת על דברים מסוימים והוא לא ידע על מה הוא נותן את חוות הדעת. כאן אנחנו הסדרנו את הנושא הזה. אני מניח שאחר כך ייכנס הנושא של כוח האדם שיצטרך לעמוד לרשות העניין, אבל זה לא בסיבוב הזה. בסיבוב הזה מבחינתנו, זה עונה.

לגבי הנושא של משרד הרווחה, זה עונה. משרד הבריאות.

חגי דרור, מנהל תחום תקצוב, משרד הבריאות. עמדתנו שהמכשירים המיוחדים האלה שפורטו כאן, ראוי שייכנסו לצו. אין שום סיבה שאם מישהו רוצה לתרום מכשיר כזה לגוף כמו הדסה או לבית חולים יותר קטן שעובד במערכת - הממשלתיים נראה לי יוצאים מכלל העניין הזה בכל מקרה – שזה לא יחול גם עליו. נכון שזאת הוצאה גבוהה, אבל זה משהו שבמהותו הוא חד פעמי פחות או יותר.

אנחנו לא נסיים את העניין הזה. הבעיה היא שהחוק נחקק כבר במרץ 2010 ואנחנו רצינו להכניס את כל הדברים בחקיקה אבל משרד האוצר ביקש להביא את זה בתקנות או בצו בתוך שלושה חודשים ואנחנו נמצאים כמעט שנתיים מאז עבר החוק. אני גם מבין את ההתלבטויות שלהם. אנחנו לא נסיים את העניין הזה. השאלה היא האם לכם במשרד הבריאות זה יענה על הדברים כשאתם אומרים שהם יכתבו בתקנות או בצו, אני לא יודע איפה צריך לכתוב את זה, את מה שהם הציעו עכשיו, את שני מיליון השקלים. שזה יהיה כתוב, כי זה לא כתוב.

זה כתוב בחוק.

אבל שיחול גם על המכשירים הרפואיים.

כתוב בצו שני מיליון אבל רשימת האביזרים צריכה להיות מאושרת. זה הצו.

רשימת האביזרים על ידי משרד הבריאות ומשרד התעשייה. לא על ידינו.

אתם יודעים להתייחס לרשימת האביזרים? הם כותבים בצו שזאת רשימת אביזרים עד שני מיליון שקלים. רשימת האביזרים תהיה מאושרת על ידי משרד הבריאות ומשרד התעשייה.

לנו יש רשימה. היא לא חלק מהצו אבל היא רשימה.

איך זה יעבוד? מה זה שתהיה רשימה?

תבוא העמותה – יצרנו את זה בנוהל – ותבקש ממשרד הבריאות אישור שזה אביזר רפואי שאפשר לייבא אותו, שהוא בסדר, ואז משרד התעשייה יבדוק האם יש ייצור מקומי או אין ייצור מקומי. ככל שאין ייצור מקומי ומשרד הבריאות מאשר את האביזר – הרעיון שמשרד הבריאות הוא כדי שחס וחלילה לא יביאו אביזרים רפואיים שיגרמו נזק – כך שברגע שהם יאשרו, יוכלו לייבא אותו.

זה המנהל הכללי או מי מטעמו.

כן. היחידה לאביזרים ומכשירים רפואיים. מנכ"ל משרד התעשייה, זה תמיד מי מטעמו. יש הסמכות.

המנהל הכללי של משרד התעשייה או מי מטעמו.

רשות המסים תבדוק רק את העמידה בתנאים.

למה המנהל הכללי או מי מטעמו?

זה מה שמקובל. יש תהליך שמקובל, אישור מנכ"ל לקבלת פטור ממסים. אני אומר שיש פרוצדורה כזאת והיא ידועה במשרד למוצרים שונים, כשרוצים להבדיל בין מוצר שמיוצר בארץ לבין מוצר שלא מיוצר בארץ. קוראים לזה אישור מנכ"ל, דהיינו, אישור מנכ"ל להביא ואז המשמעות היא שהוא לא מיוצר בארץ. המנכ"ל או מי מטעמו.

זאת אומרת, אם ייאמר המנכ"ל, זה המנכ"ל או מי מטעמו?

כן. מבחינה משפטית אפשר להאציל סמכויות.

בסדר. אני רוצה להציע הצעה ותאמרו לי אם אני טועה. יש מקרה שבו, כפי שחגי אומר – והוא ממשרד הבריאות והוא יודע – רוצים להביא איזשהו מוצר שעולה יותר משני מיליון שקלים. ברור לגמרי שכוונת המחוקק במקרה הזה היא לאשר להם. האם אפשר להקים ועדת חריגים לצורך העניין הזה וישב בה גם נציג האוצר, גם נציג משרד הבריאות וגם נציג משרד התעשייה? אני לא רוצה לנעול את הדלת. הרבה פעמים חסרים כאן מכשירים רפואיים. השאלה אם יש בעיה עם העניין הזה. גם אתם תהיו בעניין, גם משרד הבריאות וגם משרד התעשייה.

אני מניחה שלוועדה הזאת בסופו של דבר, כן יהיו אליה הרבה פניות.

לא יהיו הרבה פניות. עד שני מיליון שקלים יהיה.

עד שני מיליון שקלים, אין בעיה.

כמה מקרים יש מעל לשני מיליון שקלים?

מעל שני מיליון שקלים, בוודאי לא הייתי פותחת את זה רק לוועדה. אם היו רוצים להגדיר מכשור מסוים וכולי, אז יש יותר ודאות כי אחרת כל ועדה כזאת, זה כמו ועדת תמיכות וצריכים קריטריונים. זאת אומרת, יש כאן משהו שהוא יותר מורכב.

להגדיר את זה לאותו מכשור רפואי שעכשיו יש לגביו מחלוקת.

נוצרת אי ודאות. אני חוזרת שוב לאמירה שלנו שאנחנו חושבים שבחוק עצמו יש בעייתיות האם היבוא הזה הוא יבוא שבאמת הוא במסגרת הזאת של החוק. אם בית חולים מייבא את זה, אמרנו שבתי חולים ממשלתיים לא נמצאים בתמונה,

אני לא רוצה להמשיך את הדיון הזה כי תפסת מרובה, לא תפסת. אני רוצה לסיים אותו. את השאלה הזאת שאלתי גם קודם לכן. אתם הרי יכולים להגיד לא, אתם יכולים לומר שזה נוגע לוועדת תמיכות ואתם יכולים לומר כל דבר אבל לא לנעול את הדלת כי אולי אתם בעצמכם תרצו את זה. יהיו מקרים בהם יהיה חשוב ויהיה אפשר מבחינה משפטית לעשות את זה. משרד הבריאות יתמוך בעניין ואתם בעצמכם תרצו שזה יהיה. אני אומר לא לנעול את הדלת בפני הדבר הזה. אתם יכולים לנסח את זה בצורה הכי קשוחה שאתם רוצים.

בסך הכול מדובר כאן על צו, על חקיקת משנה, שהוא צו הפחתה.

בדיון הקודם אמרתי שגם צו הפחתה צריך להביא לאישור ועדת הכספים ולפחות לדיון. יש הצעת חוק של כל חברי הוועדה שהנחנו היום על שולחן הכנסת. מה שהם עושים, הם מפחיתים ולהפחתות יש השלכות ואלה גם השלכות רעות. לכן הן צוחקות. הן אומרות שעד שלא נאשר את החוק הזה, בינתיים מדובר בצו הפחתה.

בכל מקרה, זה צו הפחתה. תקנות מע"מ שפוטרות ממע"מ שיעברו את ועדת הכספים יגידו את מספר הפרט. פרט 8. לכן ככל שיהיה מקרה שיחשבו שנכון לתקן את הצו, אפשר יהיה לתקן את הצו.

אנחנו לא נתקן צו על מקרה שאפשר לייבא לבית החולים הדסה מכשיר שיש לו תורם או אפשר להשיג תורם. לא נתקן צו על דבר כזה.

במקרה הדסה היא לא דוגמה טובה.

בסדר, לא הדסה, אבל מקרה שכולנו מסכימים עליו.

הדסה מקבלת פטור על הכול.

אני מדבר על מקרה שכולנו ליד השולחן הזה, כולנו ללא יוצא מן הכלל, נסכים שחשוב מאוד גם למדינה וגם לאזרחים להביא את המכשיר שהוא תרומה שמגיעה מאיזושהי מדינה והסכום הוא יותר משני מיליון שקלים אבל זה יתרום לרפואה באופן ממשי. אני לא אומר שעכשיו צריך לקבע את זה ולהחליט על זה, אבל למה שלא תשאירו פתח? צו לא יתקנו.

הצו בכל מקרה הוא הוראת שעה לשנתיים ואנחנו נחזור לוועדה.

למה לא לאפשר את הניסיון בתוך השנתיים האלה ואחרי שנתיים תבואו ותגידו שוועדת החריגים לא שווה כלום?

השאלה מה מטרת הצו. אנחנו ראינו לנגד עינינו את כל העמותות שבאמת פועלות כמו יד שרה וכדומה, שבאמת רוצות להביא את המכשירים. זה כבר לעלות מדרגה וזה משהו אחר.

זה בידיים שלכם. אתם יכולים להטיל על זה וטו. לא חשוב לכם שיהיה לכם את המכשיר הזה שבמקרה חריג אתם יכולים לאשר? בוודאי לא תאשרו אם יהיה ייעוץ משפטי שיגיד שיש לזה השלכת רוחב או שיש מצב שאם אתה רוצה לאשר באופן חריג, צריך ועדת תמיכות.
למה אתם פוחדים מזה?

ברגע שיש פתח, משתמשים בפתח הזה.

השאלה אם הפתח הזה הוא לא חיובי.

אף אחד לא חושב שמחר ישתמשו ב-CT לרעה כי ב-CT אי אפשר להשתמש לרעה. לכן קודם כל בוודאי שנגדיר את המכשירים. אפילו ביני לביני אני אומרת למה דווקא CT ולמה לא תרופות? לבתי החולים יש הרבה מאוד הוצאות מעבר ל-CT. אז למה דווקא ב-CT?

לא הולכים לתקן את כל העולם. יש דברים שבאמת היה צריך לעשות בהם הרבה שינויים, כולל גם בתרופות, אבל לא משנה. יש כאן הרבה עיוותים, אבל אנחנו לא הולכים לתקן את כל העולם.

עוד נקודה. דווקא אם נפעיל את הצו כמות שהוא, אנחנו נראה מה המשמעות שלו מבחינת האביזרים הרפואיים. אנחנו נראה האם בתי החולים הם גם חלק מהעניין או העמותות שליד בתי החולים או לא. בכל מקרה הצו הוא לשנתיים.

לא משנה. עד אז כבר יהיו בחירות ויעסקו בדברים אחרים.

אני מתרשם שזה איזשהו עניין תקציבי מכיוון שאתם אומרים שמערכות הצנתור למשל כן נכנסות ואין לכם בעיה שבית חולים שעונה על הקריטריונים של מוסד ציבורי יביא אותו כי הן מתחת לתקרה. כנראה שזאת סוגיה תקציבית מצד המכס. אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין הזה אלא לומר שוב שלגבי המכשירים האלה זה לא שאנחנו באמת פועלים לפתוח את כל השירותים במערכת הבריאות, התרופות והכל, אלא המכשירים האלה הם ייחודיים שהם תשתית של מערכת הבריאות ואנחנו חושבים שיש מקום לאפשר תמריצים כדי להביא אותם לארץ ולסייע למי שבאמת נותן תרומה בסדר גודל כזה כדי שהם ישרתו בסופו של דבר את הציבור. זאת רשימה יחסית מוגבלת ולא משהו שפותח כאן את הכול.

אתם לא יכולים להסכים לרשימה הזאת?

אנחנו חושבים שזה בעייתי מאוד.

יש CT, MRI, מאיץ קווי, פט CT שאלה מערכות צנתור. מערכות צנתור בפנים כי הסכום הוא חצי מיליון דולר.

אגב, CT ופט CT יוצאים כי הם מיוצרים בארץ. הם לא ברשימה.

אם כן, נשאר רק MRI ומאיץ קווי. מה אתם אומרים? תהיו אמיצים. ה-MRI הוא עד מיליון וחצי דולר, והמאיץ הקווי הוא כ-2.2 מיליון דולר.

אני אומר עוד משהו. נדמה לי שאנחנו מצטמצמים ל-MRI. המאיץ הקווי לרדיו-תרפיה, מבחינת ההגדרה שלו, אין לו פרט מכס ספציפי. יכול להיות שזה יהיה טיפה יותר מורכב, אבל אני לא יודעת אבל זה משהו משפטי שיכול להיות שאפשר לפתור אותו.

וה-MRI?

אז אנחנו נשארים רק עם ה-MRI. לגבי ה-MRI, אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור עם זה למנהל הרשות ולשקול את זה אתו. אנחנו נבחן האם אפשר לתת רק למכשיר MRI.

נניח פעם בשנה.

למוסד ציבורי? אחד לכמה שנים. מה השכיחות של יבוא? האם זה לא נכון אחד לכמה שנים?

בכל הארץ יש היום בודדים.

בצפון יש אחד.

זה אחד לשנים רבות.

אחד למשך תקופה.

אחד למוסד.

אחד למוסד. MRI. אנחנו נשקול ונחזור עם זה לוועדה.

תביאו את הצו. אני סומך עליכם שתבואו עם הצו.

אנחנו נעדכן את הוועדה, נפרסם את הצו ונביא תקנות מע"מ חתומות.

בסדר. לא לחכות יותר.

לא נחכה יותר.

את ה-MRI אני סומך עליכם שאתם תשימו בפנים ויהיה בסדר.

מה לגבי יתר המכשירים ברשימה?

מערכות צנתור נכללות, CT ו-פט CT יש ייצור מקומי. לגבי המאיץ הקווי לא הבנתי אבל הם אומרים שאת זה הם יבדקו.

אנחנו נבדוק אם מבחינה משפטית לא תהיה בעיה.

נשאר ה-MRI ולפי ההתרשמות שלי את זה הם יביאו.

אחד למוסד ציבורי.

כן.

תודה רבה. אני מבקש, אם אפשר, להביא את זה בשבוע הבא.

אנחנו מאוד נשתדל.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:35>